)161( בטאון חיל האויר נובמבר 1987 מס' 60 פרסום ראעוון לחיל-האויר F-16D )161( בטאון חיל האויר נובמבר 1987 מס' 60 161 ) נובמבר 1987 ) נליון מס 60 עורך ראשי-אחרון לפידוח סנן שרך-דניאל מולד עורך נראפי - גדעון עמיחי מערכת: דאו צבאי 01560 , צה״ל טלי 693896 מזכירת המערכת: רינת דבורסקי גראפיקה: טלי כהן עורכת דפוס: יסמין וגמן צלמים: גיל ארבל, תכי קסטת, אסף שילה, משה מילגר מהלקת המודעות: טלי 5610948 מוצא לאור על-ידי מפקדת חיליהאויר מהיר הגליון: 4.5 ש״ח מגוי עוגת׳: 22 ש״ח נעג״ג׳ מגויים,דגמים וגליוגות ישגים לפגות אל: v ההוצאה לאור, מתלקת הפצה, רה׳ דוד אלעזר 29 , הקריה, תל-אכיב טלי 205516 סודר והודפס באמצעות משרד הביטחון בדפוס''גרפוליט״ ״v הפצה: ״ צילום שער: בצבעי חיליחאויר F-16D פוסטר צבעוני: תרגיל חילוץ סל יסעור תוכן עסקי אויר • ענד גוברין ראיון עם מפקד חיליהאויר, האלוף אניהו בן-נון יותר טובים לטיס • אהרון לפידות מלחמת עצבים -במחבלים 14 מובילים אינם בוכים • י גאל סרנה בעבודה קשה • דדיה מעו ז ליל הקוברה • דרור מרום רקע אדום לכנפיים • צבי ג וטמן עד הבורג האחרון • רוני אלרואי כל הגיי הזה • רם אברהמי הכן מסוקך לחורף • דרור מדום וגיא רימון .... ביקור בייסאראטוגה" דקה אחת לנחיתה • רם אברהמי המלחמה במפרץ הפרסי עשן על המים • דרור מרום הצהסעלמדה: צער אחר 48 • משה פדל כוח־דלתה אינו עתה • דרור מרום באויר העולם • רם אברהמי זכרונות מאפריקה • יקיר אלקריב לחיליהארר F-16D בקצב כפול • גיא רימון תחיית הפאנטום • יקיר אלקריב טי.וו.איי - עסקים כרגיל, אם לא למעלה מזה • דן ארקץ נאס״א חוזרת למסלול 72 ״השתתפתי בהפצצת ברלין״ • גיא רימון בי ־ן הבסיסים 76 מדף אוירי 78 )161( בטאון חיל האויר נובמבר 1987 מס' 60 קורא יל/ל המגמות המסתמנות בשדה הקרב העתידי, אומר מפ 7,7 חיל־האויר, האלוף אביהן בךנון, הן בכיוון של הגבלת כושר התימרון של מטוסי תיליהאויר על-ידי האויב, ומנגד,האדרת כוח האש שלנו, באמצעות נשק ארוךטווח ומתקדם. בראיון מקיף,עומד מפקד חיל־האויר על מקומו של התיל בחוד התנית של צה״ל, על מגמות ההצטיידות שלו ועל הכישורים הנדרשים מטייס על מטוסים מתקדמים. כישורים מיוחדים במינם הוכית צוות מסוק קוברה, שבלם בכות האש של המסוק מארב רצחני של אנשי החיזבאללה. המסוק הבודד היה כל מה שהפריד בין כוח ״גבעתי״ למחבלים - והוא עשה את המוטל עליו באופן ראוי לציון. בחודש שעבר מלאה שנה למותו של תא״ל אשר שניר דל.שניר היה החומר, ממנו מעצבים את המיתוסים של חיליהאויר. אבל, ערב הלוחמים לזיכרו,שנערך בטייסת בה צמח ואליה היה קשור בטבורו - התמקד דווקא באדם שמאחורי המיתוס: על חולשותיו וכישלנותיו, בצד תכונותיו התרומיות כטייס וכמפקד. זה היה ערב יוצאידופן מבחינות רבות. חובה לציין את העדר הפאתוס, המקובל במקרים כאלה, את העדר הסופרלאטיבים, את הויתור על קלישאות. וחובה לציין את ישירות הדיבור ואת כנות הדברים. הערב נחתך בדמותו של שניר: נקי,ישיר כדבריו שלו עצמו: ״עגול".ערב הראוי להיזכר. פרק מרכזי בגיליון מוקדש לפעילות המלחמתית במפרץ הפרסי. המערב והסובייטים כאחד, מנסים להגן על נתיב הנפט החיוני. הם נתקלים שוב ושוב באיראנים. נושאות מטוסים, סיירות, שולות־מוקשים - ציים שלמים, המניפים דגלים שונים ומשונים, מלווים את מיכליות הענק. וכאשר יש הצטברות כזאת של כוח - אין ספק, שיוצאים ניצוצות. ובצד סקירת הפעילות העכשווית במפרץ - סקירה מקיפה ומרתקת של ניסיון החילוץ הכושל של בני-הערובה האמריקנים מן השגרירות בטהראן,לפני כשבעשנים. מדהים לגלות, איך אפשר לבצע שרשרת טעויות בקנהימידה כזה, מבלי שמישהו יעצור את ההידרדרות מבעוד מועד.איתור ״מסלול כישלון בטוח״ בפעולה צבאית נותר, ככל הנראה, נושא לחוכמה שלאחר מעשה. כדי למנוע חוכמות שלאתר מעשה, פותח חיל־האויר מדי חורף במיתקפה הסברתית למטיילים. כבר עם הגשמים העזים הראשונים, בספטמבר־אוקטובר, ארעו אסונות, שתבעו קורבנות בנפש. נוסעים ומטיילים נסחפו בשטפונות, ומאמצי החיפושים אחריהם חייבו את חיליהאויר בהוצאה כספית ניכרת, הנמדדת במאות אלפי שקלים לחילוץ. בתקופה של קיצוצים הוצאה זו כה מכבידה, עד כי חיליהאויר שוקל לתבוע ממחולצים, שנקלעו לבעיה בגלל חוסר-אחריות אישית, כיסוי פעולת החילוץ שלהם. אחיו F-16D• ולבסוף - על השער ובמוסף מתנוסס מטוס ה המטוסים הראשונים מדגם זה עתידים .F-16C־ הדרמושבי של ה לנחות בחיל־האויר עוד לפני סוף השנה, והציפיה לקראתם - גדולה. קריאה נעימה, אהרון לנידות מבצע )161( בטאון חיל האויר נובמבר 1987 מס' 60 בית ההוצאה של מערכת הבטחון צבא הגנה לישראל וכל גופי מערכת הבטחון מקבלים את שירותי הדפוס ממקור אחד: ההוצאה לאור של משרד הבטחון - ממתן שירותי הדפסה ושכפול לכל היחידות, ועד ייצור והפצה של ספרים, חוברות וכתבי־עת של מערכת הבטחון, והפצת פרסומי ממשלה אחרים. תחומי התמחות של ההוצאה כוללים ספרות צבאית, היוצאת לאור במסגרת ״מערכות״, ספרות יפה לחיילי צה״ל בסדרת ״תרמיל״, הרואה אור בשיתוף קצין חינוך ראשי, ספרי ״אוניברסיטה משודרת,; שהם מוצר־לוואי של ההרצאות המשודרות בתחנת גלי־צה״ל, וכן נושא ארץ־ישראל בתחומי ההיסטוריה, הגיאוגרפיה, החי והצומח של הארץ. התמתח ות המג העברי ! n o ד 90 י— 940 '*Hvon! nroxn .•׳>i/V«/ /1A1 ול-vJ ספרים שיראו אור בשנת ה־ 40 במסגרת חגיגות 40 שנה למדינת ישראל, החליטה ההוצאה לאור של משרד הבטחון לפרסם שורת ספרים חשובים הקשורים לנושא זה. מבצע ראשון במסגרת זו היא הכנתו והפצתו לכל חיילי צה״ל של ״הידען לחייל״, פנקס־כיס ובו מידע שימושי חשוב ולוח־ שנה. במרוצת השנה יופיעו הספרים הבאים: 40 שנות מדינה - יומן אירועים/ יגאל עילם. ספר זה, היוצא בשיתוף עם מרכז ההסברה, סוקר בצורה כרונולוגית את האירו- עים הבולטים בחיי המדינה מאז הקמתה. מדינה וחברה/בעריכת שמואל סטמפלר. מאפייניה של החברה הישראלית, חוק וממשל, הזהות היהודית, חינוך ונוער, משק וכלכ- לה ב־ 40 שנות המדינה, נסקרים על־ידי מיטב החוקרים. הוועדה המייעצת לספר מורכבת מחוקרי האוניברסיטה העברית בראשו־ תו של פרופ׳ אליעזר שבייד. אטלס״בוטא״ - 40 שנות מלחמה/יהודה ואלך. שש המלחמות, ממלחת העצמאות עד מלחמת של״ג, נסקרות במפות מיוחדות, תוך פירוט האופייני לכל מלחמה, מהלכיה, סיבותיה ותוצאותיה. (בשי- תוף עם הוצאת ״כרטא״). 40 שנות מופת/מיכאל בריזהר. 40 מעשי מופת, מעשי גבורה, או התנדבות, אשר בוצעו בשירות המדינה והחברה. דמוקרטיה ישראלית - עיקרים במשטר מדינת ישראל/זאב סגל. הספר מעדכן את הקורא בכל נושא האזרחות! ספר־יסוד למורה ולתלמיד. עלילות קרב/בעריכת יוש הלוי. מבחר הסיפורים שראו אור ב״במחנה״, עיתון חיילי ישראל, ב־ 40 שנות הופעתו. בתיה לישנסקי/אריאלה אפשטיין. סיכום עבודותיה של הפס- לת בתיה לישנסקי, המשקפות במידה רבה את תולדות הישוב והמדינה. לשיר ביחד. שירון לחייל, בתבנית כיס קלה, בשיתוף עם קצין חינוך ראשי של צה״ל. נשים שעשו היסטוריה/אמיל פויירשטיין ויואל רפל. דמויות בולטות של נשים, אשר תרמו תרומה חשובה לחברה ולמדינה. מלווי השיירות לירושלים/הדסה אביגדור־אבידוב. יומנה של נערה מיחידות חטיבת ״הראל״ של הפלמ״ח, אשר ליוו את שיירות האספקה לירושלים הנצורה. המהטורצד אהה בלטאחוורן )161( בטאון חיל האויר נובמבר 1987 מס' 60 החכם — עיניו בראשו לבטוח נכון — עשה היום! ל ב יטוח בטוח — אין תחל יף ל־ פרחי סו כ נ ות ל ב יטוח בע״ם ב * ט 1 ח • נ פ ו ו * « ו ג ע* ה פ ת ע ו ת sr ^ . ג י H א ת ה ^ • " v i i ' V u ־ i n i u i א נ ו נ ש מ ו ר n a a n ע ל n n o u i n n i ס ו כ נ ו ת ל ב י ט ו ח ב ע כו > n ״ l £ 03—317766 — 317767 — רח׳ ויצמן 13 ת.ד. 60 גבעתיים, טל׳ ; 317768 א נ ו ה ר א ע \ ו נ < ם : * לחמת המשפחה וחבית למבוטחיגו! * בצה״ל, בשרות כוחות הבטחון. * מק ב ל י ק צ ב ו ת צה״ל — א ז ר ח י ם עובדי צה״ל. on נאמנות מירבית — לאלפי מבוטחינו באשר ! * ה תשל ומי ם באמצעות — ממ״ש צת״ל בבל ענפי הב יטוח 11 * התו כ נ י ות מ ו ת א מ ו ת ומק ו ר י ות ל ח מ ת ה משפ ח ה ו בתנאים 1! ה מ י ו ח ד י ם שיועדו ל פם בלבד 1 עשו למען חבריכם בשורה!! 1 הכ נ יסו א ו ת ם בסוד שדותינו. המשד ד פ ת ו ח משע ה : 30 .• עד 00 . • ! ל לא ה פ ס ק ת . מ ק ס י מ ו ם ב יטוח — מי נ ימום תשל וט מ ו ג ע* ה פ ת v ו ת כw> c UM־ סוכנות הביטוח הגדולה הבלעדית עבורכם למפקדי וחיילי צה׳׳ל באשר הם, שלוחה בירכתנו — חזק ואמץ. J U vJT U )161( בטאון חיל האויר נובמבר 1987 מס' 60 טייסי קוברות ירדנים מבטיחי• בינואר השנה, נסתיימה אספקת 24 לחיל־האויר היר- AH1S מסוקי קוברה דני. אספקת מסוקי הקרב, שהחלה ב־ 1984 התבצעה במקביל להקמת תש- תית טכנית ותחזוקתית ולהכשרת כוח- האדם המתאים. את שנת לימודי הפיקוד והמטה שלו במי כ ל לת חיל־האויר האמריקני באלאבמה העביר סא״ל ה / מפקד טיי- סת קוברות בחיל־האויר, במחיצת טיי- סי הקוברות הירדניים. ״טייסי הקוברה הירדניים מאומנים ומיקצועיים מאוד,״ אומר סא״ל הי. ״הם ניחנים במוטיבאציה וברמה אינטלקטואלית גבוהות. בכל שנת הלימודים שעברנו ביחד בלטה הגאווה האישית והלאומית שלהם. תחושת האחריות שלהם כלפי צבאם ומדינתם מזכירה לא מעט את זו שלנו.״ הקוברות של חיליהאויר הירדני מה־ וות הימצאות כוח נ.ט. נייד נוסף בזירה. כוח זה מיועד לסייע לדיוויזיות הירדניות הלוחמות בהגנה ובהתקפה. הוא מסוק הקרב AH1S ־ מסוק ה הראשון בחיל־האויר הירדני. מבחינת הטכנולוגיות וכוח־האדם, יש לירדנים כל האמצעים האובייקטיביים להשתוות לטייסות הקוברה של חיל־האויר שלנו. הדבר היחיד שחסר לטייס הירדני היא זירת הלחימה העכשווית, לרכישת ניסיון ומיומנות. לטייסי חיל־האויר שלנו יש את הזירה הלבנונית, שבה מבצעים טיי- סינו את הפעילות השוטפת, והמועילה מבחינתם. מלחמת לבנון עצמה, סייעה אף היא לא מעט לרכישת הניסיון המיבצעי של טייסינו. ממשיך ואומר סא״ל ה׳: ״לאורך שנת הלימודים באלאבמה, שוחחתי רבות עם הטייסים הירדנים. הם היו מודעים לכך שאני מיועד לפקד על טייסת מסוקי־קרב ישראלים. שוחחנו גם על הבעיות הפוליטיות המטרידות אותם, ממש כפי שהן מטרידות אותנו. הטייסים הירדניים הם ריאליסטיים, גם מבחינת דיעותיהם הפוליטיות. גדולה הערצתם למלך חוסיין. דרור מרום 7vn ׳H71 מאזן בגראף עולה , המאזן הצבאי במזרח־התיכון 1986 מאת אהרון לברן וזאב איתן, (בהוצאת מכון יפה ללימודים אסטראטגיים, 462 עמי) הוא השנתון הרביעי בסידרה, היוצאת לאור עליידי המכון ללימודים אסטראטגיים באוניברסיטת תל־אביב. הכרך מסכם את האירועים המדיניים והצבאיים העיקריים באיזור בשנה החולפת, בצד הצגת מאזךכוחות מפו- רט. פרק אחד מוקדש לפעילות החבלנית, ומסקנתו העגומה היא, כי צעדי המחאה של ארה״ב נגד סוריה, בעקבות גילוי הניסיון לפוצץ את מטוס ״אל־על״ בלונדון, בספטמבר 1986 , הוחלשו מאוד על־ידי הגילוי, שארה״ב מוכרת נשק לאיראן. בזה הוכיחה ארה״ב, טוענים מחברי המחקר, כי היא מוכנה להקריב אינטרסים בינלאומיים של מאבק בטרור - לטובת אינטרסים לאומיים צרים. להלן כמה מסקנות מעניינות, אליהן מגיע הדו״ח: * ההתעצמות הערבית הכמותית היא תופעה מפליאה, בהתחשב במצבן הכלכלי הקשה של מרבית המדינות באיזור. מספר דיוויזיות הרגלים גדל, בשלוש המדינות הגובלות בישראל: ירדן, מצרים וסוריה, ב־ 25 אחוז מאז מלחמת יום־הכיפורים. כמות הדיוויז־ יות המשוריינות והממוכנות גדלה פי שניים, מספר הטאנקים - ב־ 60 אחוז ומספר המטוסים, שעמד ב־ 1973 על . 750 , עלה ב־ 1986 ל־ 1400 הצבאית אפשרית. מבחינה מיבצעית, גדל האיום על העורף הישראלי. גדל הקושי לבצע מלחמה קצרה, בה יושג נצחון חד־משמעי. מחיר המלחמה, בנפש ובאמצעים, עלה בצורה משמעו- תית. הסכנה המיידית החמורה ביותר הנשקפת לישראל, מזהירים מחברי הדו״ח, היא האפשרות הסורית לצאת * ההתעצמות האיכותית של מדינות ערב מרשימה אפילו יותר. התעצמות זו נובעת מכמה סיבות: הכרת מדינות׳ ערב, כי לא יוכלו לצה״ל במישור הכמותי בלבד: התחרות בין המעצמות ואפילו הסכם השלום עם מצרים הסירו ההגבלות על מכירת נשק מערבי איכו- תי למדינות־ערב: שיפור איכותי במערכות הסובייטיות! מאמץ ערבי לשלב כוח־אדם איכותי בצבא. התעצמות זו באה לידי ביטוי בשי- מוש במערכות קו־ראשון, מהמזרח ומהמערב כאחת, בתמיכה תעשייתית מקומית ובהעלאת הקריטריונים לגיוס כוח־אדם. * היכולת המיבצעית של מדינות־ ערב עולה גם היא: יותר ניידות, הגנה אוירית צפופה יותר באמצעות סוללות׳ טילים, אימוץ דוקטרינות־לחימה מערביות, פיתוח יכולת־תקיפה, שיפור משמעותי במערכות השליטה והבקרה ועוד. * המסקנות, שישראל צריכה להסיק מעובדות אלה: הפער האיכותי לטובתה מאיים להצטמצם. אם יתערער המאזן, אפילו מדינות ערביות מתונות עלולות להגיע למסקנה, כי בחירה באופציה קוברה נצבע׳ חיל־האזיד הירדני למיתקפת־פתע, בעלת מטרות מוגב־ ~ות. אש הנ״מ חדלה בזמן... ביום מערך הנ״מ שנערך במרכז הארץ ב־ 1 באוקטובר נמנע אסון כבד. מסוק פרטי, נושא סמל של המשטרה, 7גיח מתחת לצוק באיזור געש ונכנס -תוך שטח האש של סוללת־תותחים, אשר ערכה מיטווח על טיסן שחג מעל ־ים. מספר סא״ל יי, שהיה נוכח באירוע: •׳פתאום הגיח מסוק משטרתי ונכנס בדיוק לגיזרת הירי בעיצומו של המיט- ווח. כל התותחים היו אמורים לפתוח באותן שניות בירי משולב על טיסן המטרה. פגיעה במסוק היתה גורמת לאסון כבד, גם בגלל שהמסוק היה בסכנת התרסקות ואילו, חלילה התר- סק - היה פוגע בעשרות צופים, שהיו בסמוך. זה היה ממש נס משמיים.״ אומר סא״ל מ / קצין ההדרכה של מערך כוחות הנ״מ, אשר פיקד באותו זמן על הירי: ״כשהמסוק צץ הופתענו מאוד, אך איש מאיתנו לא נכנם לפאני- קה. מייד הוריתי להפסיק ירי. תוך שניות ספורות נצרו החיילים המאיי- שים את התותחים את אישם. לא ברור לי כיצד נכנס המסוק לאיזור. לפני המיטווח סגרנו את האיזור לתנועת כלי־טיס ואפילו חיל־הים פינה את ספינותיו מהאיזור. הקמנו וועדת־ חקירה כדי לבדוק את פרטי הפרשה.״ יואב וינוגרד )161( בטאון חיל האויר נובמבר 1987 מס' 60 א נ עש י סם • קא •י ר ו אע וי ים • ה א ק ט ו א ל י ה איך קולטי• מפוטרי ה״לביא״ הפיטורים ההמוניים בתעשיה האוי־ רית גרמו להצפת סוכנויות התעסוקה הפרטיות וחברות המתמחות בשירותי כוח־אדם. חברת ״חבר״ היא רק אחת מלשכות התעסוקה הרבות המטפלות במפוטרים. ״חבר״ פירסמה לפני כמה שבועות מודעות גדולות בעיתונים: ״איש התעשיה האוירית - צלצל אלינו!״ לדברי יעקב אבידר, הממונה על הפרוייקט מטעם החברה, פנו ל״חבר״ למעלה מ־ 80 איש. אבידר מחלק את המפוטרים לשתי קבוצות: עובדי ייצור ועובדים בכירים. לעובדי הייצור קל יותר למצוא עבודה חלופית. המטרה היא למצוא להם עבודה במפעלים מקומיים באיזור המרכז. חלקם עוברים הסבה ושינוי מיקצוע. מכונאי־מטוסים הופך למכונאי־אחזקה, חשמלאי־ מטוסים לחווט־לוחות וכוי. מיקצועות כחרטים וכרסמים אינם דורשים שינוי מיקצועי בהיותם מיקצועות מבוקשים. יתירה מזאת, למפוטרי הלביא במיקצו־ עות אלה קל יותר להשיג עבודה מאחרים בגלל השם הטוב שיצא למיקצועיות של עובדי התעשיה האוי־ רית. גם מזכירות, פקידות ומנהלי־ חשבונות לא יתקשו למצוא עבודה מבלי לעבור הסבה מיקצועית. כמחצית הפונים הם עובדים בכירים. לאלה יש קושי גדול למצוא תעסוקה. על כל תפקיד בכיר בשוק יש כ־ 10 עד 20 מועמדים. בדרך־כלל כמעט כל המועמדים מתאימים והקושי הוא למ- צוא את המתאים ביותר. למרבה הפלא, נפסל לעיתים המועמד דווקא משום שהוא בכיר מדי. אבידר מונה לכך שתי סיבות. הסיבה הראשונה היא שלתע־ שיה האוירית נוצרה תדמית של גוף המעניק תנאים משופרים לעובדיו, הרבה מעל למקובל בשוק הישראלי. המעסיקים החדשים אינם מאמינים שהעובד יתרגל לירידה ברמת המשכו- רת, בתנאי העבודה ובאתגר המיקצו־ עי. את הסיבה השנייה תולה אבידר בגורם פסיכולוגי. המנהל המראיין את המועמד חושש, כי בבוא היום המועמד בעל שנות הוותק, הניסיון והכישורים המצויינים ישמש לו מתחרה. כתוצאה מהסיבות הללו, אומר אבידר, כוחות בעלי פוטנציאל רב, אינם נקלטים ואינם מוצאים עבודה. העובדים מצידם אינם בררנים ביותר והם מוכנים לקבל כמעט כל הצעה סבירה. רבים מהם הגיעו ללשכת התעסוקה לאחר שכבר בדקו את שוק־ העבודה ופיתחו ציפיות בהתאם. חלק מהעובדים הבכירים מצויים בשנות ה־ 50 לחייהם, אבל הממוצע נע בסביבות גיל ה־ 30 . המבוגרים יותר, טוען אבי־ דר, מציאותיים יותר מהצעירים, אך קשה יותר למצוא להם תעסוקה. הצעי- רים באים עם דרישות מוגדרות ומו- כנים להסתכן. אבידר לא זיהה אצל העובדים תחו- שות של תיסכול וכעס. תחושות של בילבול ומבוכה תואמים יותר את מצבם. חלקם הגיעו עם שנות־וותק רבות בעבודה והם חשים, כי עתה עליהם להתחיל הכל מחדש. בסך־הכל, אומר אבידר, מגלים המפוטרים פתיחות להצעות, אך חלק גדול מהם מעדיפים עבודות זמניות על־פני עבודות קבועות. לא קשה לה- בין, שאדם אשר פוטר לאחר שנים רבות מאבד את מיבטחו בעבודה הקר־ וייה ׳עבודה קבועה׳, אומר אבידר. נושא אחר המעסיק את החברה הוא דרישתם של העובדים לעבוד בחו״ל. אין כמעט מובטל שמגיע ללשכת התעסוקה ואינו מבקש לעבוד בחו״ל. לשכות תעסוקה אחדות אף פתחו סני- פים בחו״ל כדי למצוא למובטלים עבו- דה. כאן, לדעת אבידר, נדרשת מלשכת התעסוקה אחריות של ממש, שכן תפקידים הנראים למובטל כמפתים ממבט ראשון, עלולים להתגלות כמאכזבים ולגרום עגמת־נפש ונזק כספי. אם מדינת־ישראל לא תפעל במהירות היא עלולה לאבד מומחים מעולים, אומר אבידר. דווקא בשוק האירופי קיימת דרישה לעובדים בכי- רים במיקצועות אלו. את המפעלים האירופיים לא מפחידים תנאי השכר הקודמים של העובדים והעיניין היחיד שהם מגלים הוא במיומנות המיקצועית של העובד. דבר נוסף המקשה על מציאת עבודה למפוטרים, לדעת אבידר, הוא תדמיתם הציבורית של עובדי התעשיה האוי־ רית, שנפגעה לאחר ההפגנות על בי- טול פרוייקט הלביא. ״לא פעם,״ אומר אבידר, ״שמעתי ממנהלי מפעלים, שאין ברצונם להעסיק עובדים מיליטאנטיים. אדם המנהל את המפעל שלו על מי־מנוחות מבחינת יחסי עובד־ מעביד חושש שעובדי התעשיה האד־ רית יהיו גורם מתסיס וממריד ולכן הוא מעדיף לקבל עובדים אחרים. רוב המנהלים אינם מבינים שציבור עובדי התעשיה האוירית הוא ברובו הגדול ציבור שקט ומסור.״ פרוייקט נוסף בו עוסקת ״חבר״ הוא מציאת מקומות תעסוקה לצעירים יוצ- א, צבא. במיבצע שאפשר לכנותו נועז, הציעה החברה כרטיס־טיסה לחו״ל לכל משתחרר שיעבוד עבור החברה באופן זמני. ״יוצאי חיליהאויר הם המבוקשים ביותר,״ אומר אבידר, ״ואחריהם מדורגים חיל־הים, חיל המודיעין וחילות החימוש והתחזוקה.״ אבידר קובע, כי ליוצאי חיל־האויר אין היום שם בעייה למצוא עבודה והם ממש נחטפים בשוק. הדרישה היא בעיקר למיקצועות טכניים כמו מכונאי־ מטוסים, חשמלאי־מטוסים, מלחימים ומחווטנים. ״חבר״ יצרה קשר עם גורמים בכירים בחיל על־מנת לאפשר ליוצאי חיל־האויר למצוא תעסוקה הולמת בשוק האזרחי. אין עב״מים על מסכי הבקרה ״מערך הבקרה של חיל־האויר מסו- גל לעזור בניסיון לפענח את תעלומת העב״מים אם הידיעות עליהם יגיעו לבקרים בזמן אמיתי,״ אומר אל״מ עי, מפקד יחידות הבקרה. ״לבקרים האחר- אים על הצפיה בשמיים אופציות רבות לבדיקת הדיווחים. כל ידיעה שתתקבל אצלנו תטופל במלוא הרצינות ובשום פנים ואופן לא נתייחס בזילזול להוד- עות של אזרחים שראו עב״מ.״ לאחר ראש־השנה, בשבוע הראשון של החגים, נאספו 15 עדויות של אנשים שטענו שראו עב״מים בסביבות חיפה. מאז, כמעט כל שבוע נראה העב״מ במקום אחר. ב־ 24 באוקטובר 1987 נכנסו כוחות צה״ל בגיזרת גבול הלבנון לכוננות, לאחר שחיילים באחד המוצבים הבחינו בעצם שמיימי מואר בצבעי אדום, ירוק ולבן. כוחות צה״ל עקבו אחר הכוכב המשונה וחשבו בשלב מסויים להפעיל נגדו פגזי תאו- רה. לבסוף התברר כי ״העב״מ״ לא היה אלא כוכב רגיל, אשר הפיץ צבעים בגלל תופעת שבירת קרני האור. היתה זו הפעם הראשונה והיחידה בה נמצא הסבר הגיוני ומדעי לעצם הבלתי־ מזוהה. בכל יתר הפעמים, נשארה הופעת העב״מים בגדר תעלומה. עניין זה מובן היטב, אם מקבלים את ההנחה, שחייל בגבול הצפון שרואה עב״מ אינו יכול להשאיר את העיניין פתוח. אי־ זיהויו של העצם במקרים מסוג זה עלול להוביל לאסון. לא היתה זו הפעם הראשונה בה נצפו עב״מים בשמי ישראל. שנת 1987 היתה עמוסה באירועים מסוג זה. בחמישה מקרים נוספים לפחות דיווחו אזרחים על עב״מ במקומות שונים בארץ: בחיפה, בבת־ים, במושב אלי־ שמע בשרון, באשקלון ושוב בחיפה. כמעט בכל פעם חוזרת על עצמה התופעה: האזרח רואה, המדען מכחיש, המשטרה גובה עדויות והעיתונים מדווחים בהרחבה. אלא, שלאירוע של אחר ראשיהשנה היה ציביון שונה במקצת: מספר הצו- פים בעב״מ היה גדול, מהימנותם לא היתה מוטלת בספק (עורך־דין, בעל מוסך, חברי קיבוץ, אקדמאי בטכניון, רב־סרן במילואים), התגלו סימנים באדמה שהוכיחו, כביכול, שהחפץ השמיימי נחת ואפילו שוטרים שנקראו למקום האירוע טענו שראו את העב״מ במעופו. מובן, שכל אלה, אינם משנים עובדה אחת נשכחת, שהעיתונים בחרו להתע- לם ממנה, אך חשיבותה אינה מוטלת בספק: מי שמופקד על הצפייה בשמי המדינה, מערך הבקרה של חיל־האויר, לא ראה ולו ברמז על המסכים את אותו חפץ מוזר, שרבים כל־כך, וכנראה גם טובים, טענו שזיהו. עובדה זאת אינה מבטלת, כמובן, את קיומו של העצם ואין בה כדי להטיל ספק ביושרם של מגלי העב״מים. אבל רק מי שיודע להעריך את התיחכום והשיכלול של 7 )161( בטאון חיל האויר נובמבר 1987 מס' 60 א נ ש י ם ־ א י ר ו ע י ם י א ק ט ו א ל י ה מעל 700 נציגים מכ־ 120 שדות־תעופה ברחבי אירופה, כולל מדינות הגוש הקומוניסטי. מנכ״ל רשות שדות התעופה, תא״ל (מיל.) צבי גור־ארי, המייצג את ישר- אל הוא מועמד לנשיא האירגון האירו- פי, שהוא חבר באירגון־העל של שדות התעופה באירופה ובארצות־הברית. ההחלטה על מינוי הנשיא תידון . בהאמבורג בסוף מאי 1988 השאירו את הלב לחיל־האויר העיצומים של טייסי ״אל־על״, שסוקרו בהרחבה בטלוויזיה ואילצו מאות נוסעים להיתקע שעות ארוכות בנמל התעופה בךגוריון, פגעו קשה בתדמיתה הציבורית של החברה. כתגובה על הסיכסוך המתמשך בין טייסי ״אל־על״ ומנכ״ל החברה רפי הרלב, החליט שר בתחבורה, חיים קורפו, להחליף ״אל־על׳׳ ב׳׳ארקיע״ בטיסות לתורכיה וליוון. מה שקולקל על־ידי הטייסים השוב- תים יתוקן, אולי, על־ידי משרד הפר- סום. ״אל־על״ יצאה במסע פירסומי גדול, אשר שמו ותדמיתו של חיל־ האויר שורבבו לתוכו. המפתיע במסע הפירסום הזה הוא המסר המרכזי שלו: גאווה לאומית. 'ההנחה היא שפאטריוטיות מעורבת בשיקול הדעת של הנוסע, המבקש לבחור לו חברת תעופה. ״אליעל״ היתה יכולה, כתחליף, להתמקד בטיב השירות, ביעילותם של הדיילים, במהירותם של המטוסים או בסידורי האבטחה הקפדניים, שאין להם אח ורע בחברות אחרות. כל אלה נראים ממבט קאשון כנימוקים משכנעים יותר. אך ייתכן שהבחירה במוטיב הגאוה הלאו- מית קשורה לשביתה ולנזקה התדמיתי: לב שממריא אל־על אינו יכול להתרגש יתר־על־המידה משעות רבות של אי- חור בטיסה. העובדה שציוותי האויר והקרקע הם יוצאי חיל־האויר היא סיבה נוספת, לדעת המפרסם, לבחור ב״אל־על״. בחירת המפרסם בחיל־האויר מעידה, כי לחיל יש מיתוס, שנוח להשתמש בו בפירסום: מבחינת הפוטנציאל האנושי, אליבא ד״אל־על״, אין הבדל מהותי בין לטיסה במטוסינוסעים. F טיסה ^ 6 ! ׳ בשניהם מתגלה רמת ביצוע גבוהה ועבודה מאומצת וקפדנית במשך 24 שעות ביממה. מסע הפירסום הנ״ל של ״אל־על״ עבר בשקט יחסי. אולם במדור הקור- אים של ״הארץ״ כתב קורא נזעם, ש״יש הרבה ציניות בסיסמות של ״אל־ על״ זמן קצר לאחר שביתה פראית של הטייסים.״ קורא זה הציע להשאיר את הזכויות של י ״כשהם ממריאים בכחול־ ולבן, הלב מתרחב בחזה״ - לחיל־ האויר. המכ״מים במערך הבקרה מבין, כי כמעט לא ייתכן שהבקרים לא יקלטו עצם, שמידותיו הן כאלו שתוארו בדיי- קנות על־ידי חוקרת העב״מים הדסה ארבל. מכשירים אלה מסוגלים להבחין בעצמים גדולים כקטנים במהירויות שונות ובתנאי מזג־אויר מגוונים. המשטרה טענה, שכל אירוע מסוג זה מדווח לחיל־האויר, האחראי על שמי המדינה. אולם, אל״מ ע׳ אומר, כי יחידות הבקרה לא קיבלו באותם ימים שום דיווח על עצמים בלתיימזוהים בשמיים. לדברי אל״מ ע/ המשרת מזה כ־ 22 שנה במערך הבקרה, היו רק מקרים בודדים שבהם הגיעו ליחידות הבקרה שמועות על עצמים בלתי־מזוהים. למרבים הידיעות נמצאו בדיעבד הסב- רים הגיוניים. כך היה, כשאזרח ערבי הודיע שכדו־ ר־אש נכנס לתוך מאגר מים. בסופו־ שלידבר, התברר שמדובר במסוק שטס סמוך לפני המים. אירוע נוסף קרה במלחמת ההתשה. מתוך ג׳יפ של מפקד חטיבה דיווח הנהג שהוא מותקף על־ ידי מיגי 21 . שלוש רביעיות של פאנטו- מים ומיראז׳ים נשלחו ליירט את המיג שלא היה אלא אשלייה אופטית, שנבעה מניצנוצים בחלון. באירוע אחר באיזור הכור בדימונה, בסוף שנות השישים, נתקבל דיווח פיקאנטי במיו- חד: אדם טען שראה כדוריפורח עם להבה ירוקה, שממנו יצאו אנשים ירו- קים. לבסוף התברר, שהיה זה מיתקן מנצנץ דמוי מאוורר, שהפיץ אור ירוק. לדעת אל״מ ע׳ באירוע כזה שהיה לאחר ראש־השנה ובאירועים אחרים לא הגיעו למערך הבקרה ידיעות על עצמים בלתי־מזוהים, משום שהללו לא נראו רציניות מדי והיה מי שטרח לסננן. עובדה היא, אומר ע/ ששום תקרית כזו לא גרמה עדיין נזק. מובן מאליו שאם יתקשר אדם מקיבוץ דן וידווח על גלשן ממונע שבתוכו טס אדם יתייחסו אליו ביתר רצינות ומהי- רות מאשר אדם שידווח על כדור־אש שנע במהירות עצומה ומוציא להבות אדומות וירוקות. ככל שהאובייקט הטס באויר יהיה קרוב יותר לגבולות המ- דינה, כך תהיה ההתייחסות אליו רצ- ינית יותר. אל״מ ע׳ ממשיך ומסביר, כי גם על המסך נראים לעיתים עצמים בלתי־ מזוהים. מקרים כאלה אינם קורים לעיתים תכופות, אולם ההתייחסות אליהם מאופיינת בכובד ראש וברצינות מירבית. בכל אירוע מעין זה נבדקות כל האופציות ובדרך־כלל מזהים את העצם. הפעילות על מסך הבקרה מוק- לטת וכשהנקודה על המסך אינה מזוהה באותו רגע יש אפשרות לזהותה לאחר־ מכן. האופציות לבדיקת העב״ם מגוונות. במקום לקרוא לחוקרת הדסה ארבל, מעדיפים להזניק מטוס שיתקרב למקום האירוע. בסופו־של־דבר רק כי 10 אחוז מהמקרים הללו אינם מפוענחים. אירוע מסוג זה מתרחש בערך אחת לשנה. אולם, גם הוא לא נשאר בגדר תעלומה. אל״מ ע׳ אומר, כי בדרך־כלל מקרים מסוג זה נובעים מתופעות מזגיאויר, המשפיעות על פעולת המכ״מ. ההחלטה אם להזניק מטוס כדי לברר את זהות העצם נקבעת על־פי מידת האיום של העצם כלפי המרחב האוירי של מדינת ישראל. גם בעלי כנף יכולים לגרום לאי זיהוי של נקודות על המסך. לפני כשלוש שנים, למשל, נסחפו להקות גדולות של דורסים לתוך הים. היסח- פות זאת נראתה על המסך, אולם רק בדיעבד ידעו להסבירה. כשאל״מ ע׳ קם בבוקר וקורא בעי- תון ידיעות על אזרחים שראו עב״מים אין הוא מתקשר ליחידות הבקרה כדי לברר האם גם חייליו זיהו עצמים מסוג זה על המסך. הוא גם לא שמע על טייסים ישראלים, שנתקלו בשעת טיס- תם בעצמים בלתי־מזוהים, כפי שדיוו- חו טייסים אוסטרלים ואמריקנים. אבל, אומר ע׳, אם יתגלה מידע אמיתי חדש על התופעה, חיל־האויר יהיה מספיק אמיץ כדי לחקור אותה ביסודיות, כפי שעשה חיליהאויר האמריקני. כנס אירגון שדות התעופה האירופי ״ערך בישראל ביוני 1989 נועד להיערך בישראל הכנס הבינלאומי השנתי של אירגון I. C. A.) שדות התעופה של אירופה מידי שנה נערך הכנס במדינה .(.A אחרת והשנה נבחרה ישאל לארח את הכנס, לאחר שמועצת המנהלים של הארגון אישרה זאת בכנס שהתקיים בפרנקפורט. דובר רשות שדות התעופה, מנחם אייל, אומר כי החברות באירגון מקנה גישה לכל הספרות המיקצועית שהאירגון מוציא לאור וכי רשויות שדות־התעופה יכולות ללמוד מהניסיון המצטבר שנרכש. כדוגמה הוא מביא את כוונתה של רשות שדות התעופה לרכוש בקרוב מערכת־מיון מזוודות אוטומאטית, שתזהה את יעד המזוודה באמצעות קרן לייזר. המערכת החדי- שה תחליף את המערכת הישנה והמסו- רבלת ותיכנס לשירות בזכות המחקר היסודי שערכה הרשות בשדות תעופה אחרים המשתמשים במערכת. מחקר זה נתאפשר תודות לחברות באירגון הבינלאומי. בכנס הבא שיארך שבוע, ישתתפו 8 )161( בטאון חיל האויר נובמבר 1987 מס' 60 Budget המפתח למכונית משלן־ 1 ? מ כ ו נ י ת + ׳ y 1 u - ה ר כ ב ש ל ה ^ ח ד י ! • . ר * ג נ ק א ן * ד י י 1 ס p 3 1 *' ׳ 0 n• י®* י פ י ת ו ה מ פ י נ ק י ת י י ^ ״ ׳ - ״ . באדג׳ט מחדשת את צי ונפרדת מצי דגמי 87 היפות שלה, שטופחו וטופלו במשך שנה אחת. לחברי מועדון השקם מציעה באדג׳ט עיסקה שקל לעמוד בה וקשה לסרב לה: כל המכוניות יימכרו עם אחריות ל 6- חודשים או 6,000 ק״מ(כל החל תחילה) על המנוע ותיבת ההילוכים. כל מכונית תיבדק במכון שייבחר ע״י הקונה, ובאדג׳ט מתחייבת לתקן על חשבונה כל פגם מוטורי שמתחייב בנק אוצר החייל יממן עד 75% ממחיר הרכב באמצעות קו אשראי ״אוצרית״ והלואות משלימות לתקופה של 5 שנים. לדוגמא: קנית רכב במחיר 20,000 ש״ח. תשלם 5,000 ש״ח במזומן ותקבל 15,000 ש׳׳ח אשראי צמוד מדד בפריסת החזר הקרן לפי נוחיותך. סוכנות לביטוח שיר-ביט תבטח את כל רוכשי המכוניות בתנאי מועדון השקם ויעניק לרוכשים מנוי גרירה שנתי ורכב חליפי חינם. . פתיחת המכירה: 1.12.87 באדג׳ט, בשיתוף מועדון השקם, בנק אוצר החייל בע״מ וסוכנות הביטוח שיר־ביט נותנים לד את המפתח. פנה עוד היום, כשברשותן כרטיס תקף של חבר מועדון שקם, למרכז מכירות רכב באדג׳ט, רח׳ מיטב 6 תל־אביב(ליד 10 קוים). ) הסינרמה), טל. 03-323111 סע לשלום! 0 ק א ו צ ר ה ח י י ל ב ע ׳ מ מועדו! השקם Br e n tua cda r 0g® et I' 1mויכינ י ™ רתlכי a דגש י־- ה׳ י ש )161( בטאון חיל האויר נובמבר 1987 מס' 60 מ פ ק ד ח י ל ־ ה א ו י ר , ה א ל ו ף א ב י ה ו ב ן ־ נ ו ן , מאת אהרון לפידות ן הקריאה בעיתונים בשבועות u a האחרונים ניתן היה להסיק, כי Mm לפחות בעיניהם של כמה פרשנים צבא- יים, מקומו של חיל־האויר בחוד החנית של שדה־הקרב העתידי שוב אינו מובן מאליו. את עיקר מאמץ ההצטיידות של צה״ל, טענו פרשנים אלה, יש להפנות למודרניזאציה של כוחות היבשה. מודרניזאציה זו כוללת ציודם של כו- חות היבשה בחמ״נו - חימוש מונחה מדוייק, עידכון תורת הלחימה היבש- תית ועוד. האלוף אביהו בן־נון, מפקד חיל־ האויר, מציע נוסחה משלו: ״ייתכן, שכבר מזמן היה צריך להגיע למסקנה, שצריך לעשות משהו בכוחות היבשה, ואולי בהגדרה מדויייקת יותר - כאיזון הפנימי שבתוך היבשה. אולם, העיניין עליו יש לתת את הדעת הוא, כי על־מנת להכריע ביבשה יש להשקיע קודם כל כהשגת עליונות אוירית. גם במשימת השמדת מטרות ביבשה יהיה נכון להשקיע באופן מושכל באמצעים אויריים. שמענו על נשק מונחה מדוייק, לדוג- מה. חיל־האויר נמצא בעידן הזה כבר 20 שנה. לחיל־האויר יש בארסנל שלו, נשק מונחה מדוייק - וגם נשק מתפזר ומכסה שטח. ויש לו יכולת לפתח נשק בעל כושר לחימת־לילה ולחימה בכל מזג־אויר. כלומר, יש בידי חיל־האויר תשתית לאמצעים, שישמידו אותן מט- רות יבשה, אשר לשמן מדברים על רכישת נשק מונחה מדוייק. ויש לחיל־האויר עוד יתרון אחד, שאסור להתעלם ממנו - יתרון הגמי- שות: הנשק שבידיו, יכול להיות מופעל בהפרשי־זמן קצרים ביותר בזירות־ לחימה שונות ומרוחקות. כלומר, ההשקעה הכוללת בציוד חיל־האויר תהיה זולה הרבה יותר מאשר ציוד כל הכוחות, בכל הזירות, בנשק כזה, במיוחד לאור העלויות הגבוהות הכרו- כות בו. השאלה המתבקשת היא, האם שר הביטחון והרמטכ״ל שותפים לדיעה זו. לאלוף בן־נון אין ספק, כי מקבלי ההחלטות במימסד הביטחוני מכירים בעובדה, שחיליהאויר הוא הזרוע המרתיעה של צה״ל, וההרתעה היא המשימה הראשונה במעלה של צה׳׳ל בתקופת רגיעה. ״מובן,׳׳ אמר בךנון, ״שאני לא כופר בכך, שבלי החייל הרגלי ובלי הטאנק, אי־אפשר לכבוש שטח ולהניף בו דגל. עם חיל־אויר לבדו, אין כובשים שטח ואין מכריעים מלחמה. אבל, ללא חיל־האויר - ודאי וודאי, שאין מכריעים את המלחמה. עליונות אוירית מהווה תנאי הכרחי ומקדים להשגת הכרעה בשדה הקרב היבשתי.' כל החושב, שאפשר להמעיט בחלקו של חיל־האויר, להקטין את סדר־ הכוחות שלו ועל חשבון זה להגדיל את כוחות היבשה - כדי להשיג הכרעה באמצעותם עושה טעות עקרונית.״ האלוף אביהו בן־נון קיבל את הפי- קוד על חיל־האויר ערב ראש־השנה תשמ״ח, לאחר שלוש שנים בהן שרת מחוץ לחיל. הוא שב אליו, לאחר שמילא בשנתיים האחרונות את תפקיד ראש אגף התיכנון(אג״ת) במטה הכל־ לי. ״לא היו לי הפתעות, כששבתי לחיל־האויר,״ אמר האלוף בן־נון, ״משום שלא ניתקתי את הקשר עם החיל, גם כשלא מילאתי בו תפקיד רשמי.״ גם בעיני מי שהסתכל עליו זמן־מה מבחוץ, הסביר בן־נון, חיל־האויר היה - ונותר חיל מוביל. במיוחד, הדגיש, בולטת בחיל רמת הפיקוד בכל הדר־ גים: ״החל במפקדי טייסות ומפקדי יחידות, וכלה בסגל הפיקוד הבכיר של חיל־האויר, יש לנו צוות מצויין, מסור, מקצוען ובעל מוטיבציה.״ פיקוד מצרין בחיל המוביל את עיקר הבעיות של חיל־האויר רואה מפקד החיל בתחום כוח האדם ובתקציב. חיל־האויר הגיע, בתחומים מסויימים, בגלל האילוצים התקציב- יים, לקווים האדומים. אמר האלוף בן־נון: ״בסד״כ הקרב שלו, אין חיל־האויר יכול לרדת יותר: אסור לו לרדת יותר - ואין שום איכות, שתפצה על הירידה הנוספת בכמות. כדי לשמור על פער האיכות ההכרחי, כדי שחיל־ האויר יוכל למלא את משימותיו מול אוייב מתעצם, יש להשקיע השקעות גדולות בחיל.״ 10 )161( בטאון חיל האויר נובמבר 1987 מס' 60 א ו י ר . )161( בטאון חיל האויר נובמבר 1987 מס' 60 ציל 1ם: דלבי ק׳שעדל א• הסורי• !ונדבו־ 1• על איזון אסטראטג• ע• ישראל בתחום טילי קרקע-קרקע, היית־ מציע לה• לזכור מה קרה לאחר ששיגרו טיל קרקע־קרקע אחד לעבר מגדל־העמק. את תקיפת המטכ״ל בדמשק ה• יבולי• להכפיל עשרות מתי•, א• •עזו להשתמש בנשק הזה במלחמה הבאה אבל, מדגיש האלוף בן־נון, סד״כ הקרב הוא רק חלק מעוצמתו של חיל־האויר. יש גם מרכיבים נוספים: מסוקים, לדוגמה - הנוטלים ויטלו חלק ממשימות החיל - אמצעי ל״א, מודיעין ועוד. בתחומים אלה הכוונה היא לתת לחיל־האויר את הנתח הנדרש. ״אין שום כוונה, שאני חש בה,״ אמר הא- לוף, ״לקפח את חיל־האויר בתקציבים. איכותו של חיל־האויר הינו בסיס מוכר וחיוני שאין לגביו חילוקי דיעות.״ בעיית כוח־האדם, מתריע מפקד חיל־האויר, קשה ביותר. כוח־אדם טכני אינו מגיע לחיל־האויר בכמות ובאיכות הנחוצים. לבד מזה, יש לחיל־ האויר בעייה פנימית, איך למצות את המירב מאנשי חובה, ולהשאיר את אנשי הקבע - בכל המיגזרים ובכל הרמות. הבעייה אינה פוסחת על צוותייהאויר. ״אומנם, מצבנו טוב יותר בח־ו־כלל מהמצב בזרועות אח- רות בצה״ל. יותר אנשים חותמים אצלנו לתקופות ארוכות יותר. ברם, עדיין, כחיל מיקצועי המתבסס על מיקצוענות ועל ניסיון - זה אינו מס- פיק. התמריצים הנשקלים אינם חומריים דווקא, אלא מטפלים באיכות־חיים, השתלמויות ולימודים על חשבון צה״ל בשלב מוקדם של הקארייה הצבאית. הבעייה שלנו היום אינה דווקא בהשארת הטובים ביותר. את הטובים באמת אנחנו מצליחים להשאיר גם קודם. הבעייה שלנו היא מספר הנשא- רים המתאימים. כלומר, להגיע למאסה־קריטית, לכמות מספקת של אנשים המתאימים לצרכים.״ דמותו של שדה־הקרב העתידי, לפ- , חות זה הנראה בעין - עד שנת 2000 אומר מפקד חיל־האויר, ברורה לנו כבר היום. אנחנו יודעים אלו משימות יהיו קשות יותר לביצוע, ומול איזה סוג של איומים יהיה עלינו להתמודד. למעט הוכחת ביצועים שוליים - פינות מסויימות - התמונה הכוללת ברורה מאוד. ויש עוד דבר אחד, הברור היום: שדה־הקרב הזה שונה מזה שבו נלחמנו במלחמות קודמות. המגמות הבסיסיות שמאפיינות את שדה הקרב האוירי העתידי, דומות למאפייני שדה הקרב היבשתי והימי בשנת 2000 . אלה הם מאפיינים, אשר בגדול, אפשר לומר עליהם, שהם מגבילים את התימרון ומאדירים את האש. האדרת האש מול הגבלת התימרון לדוגמה, במלחמת ששת־הימים היתה לחיל־האויר יכולת תימרון רבה מאוד ואש פשוטה מאוד: תותחים ופצ- צות ברזל. כושר התימרון איפשר לחיל־האויר להביא את החימוש הפשוט הזה אל כל מטרה. במלחמת ההתשה, כבר הוגבלה יכולת התימרון שלנו במידה מסויימת עליידי הנ.מ. המאסיבי והטילים - אך גם תיחכום כוח־האש שלנו עלה. וכך הלאה. וזוהי המגמה: הגבלת כושר התימרון שלנו על־ידי האוייב, באמצעות טילי קרקע־אויר למיניהם, מטוסייקרב מתקדמים בעלי כושר יירוט, הסתכלות וירי ׳כלפי מטה׳ וטילים בעלי טווח מעבר לאופק. ומנגד - האדרת האש שלנו באמצעות אמל״ח אויר־קרקע ואויריאויר ארוכי־טווח ואמצעי אלקטרוניקה מתקדמת, שמאפשרת לנצל את מעטפות הביצועים האלה ולנטרל את אלה של האוייב.״ תחומים אחרים בהם צופה האלוף בן־נון התפתחות דראמטית בשנים הקרובות: ל״א נגד טילים מתוכחמים: תיקשורת מתקדמת, שבאה להתגבר על הל״א: פירט מפקד חיל־האויר: ״בגדול, אפשר לומר שהאיזון בין עוצמתו של חיל־האויר לבין אמצעי הנגד נשמר. לא בלי השקעות גדולות, בעיקר לשי- מור יכולת התימרון. עולה הצורך במודיעין מתאים ותיקשורת מתקדמת. כמו־כן עולה כושר הלילה. היכולת להעניק סיוע קרוב, שירדה משהו לפני שנים אחדות, חזרה ועלתה. אשר לאויר־אויר, הרי שהפלאטפור־ מות - קרי, המטוסים, אפילו אלה המתוכננים לשנות התשעים המאוח- רות, הגיעו מבחינת התימרון למיגבלה הפיסיולוגית של הטייס. כלומר, שלא כמו בעבר, מה שמגביל את התימרון אינו הרמה הטכנולוגית, או אוירודי־ נמית, אלא יכולתו של האדם לעמוד, פיסית, בתימרונים החריפים, אשר המ- טוס החדיש מסוגל לבצע. לכן, ההתפתחות במטוסים עצמם תהיה בת- חום המערכות והאויוניקה ובתחום הכושר להביא את הטייס למיצוי הביצועים שמעניקים לו המטוסים החד- שים. ככל שאנחנו מתמחים יותר במטוסים החדשים, כן אנו מגיעים למסקנה, כי ככל שהמטוס מתקדם יותר ואמור לבצע את משימותיו בקלות, כן מוטל על הטייס עומס גדול יותר, ולפיכך דרושים טייסים טובים יותר, עם חלוקת־קשב טובה יותר - אחרת אתה פשוט מוותר על חלק ממעטפת הביצו- עים של המטוס. בכך אני רואה דווקא מקום לאופטימיות מסויימת מצידנו, H S M )161( בטאון חיל האויר נובמבר 1987 מס' 60 שכן, אם פער האיכות שלנו ימשיך להתבסם, כבעבר, על האדם - התהליך ימשיך לעבוד לטובתנו. בחיל־האויר, הסיסמה ׳הטובים לטיס׳ אינה ריקה מתוכן. מה שדרוש, אם כן, הוא איזון בין מערכות הנשק השונות, ויכולת ההטמ- עה והאימון כדי להגיע למיצוי מלא של הפוטנציאל. בה, אשר גרמה לקיצוץ נדיר בתקציב הביטחון הסורי, לא נפגע כהו־זה חיל־ האויר הסורי. איני סבור, כי הסורים חושבים, שהם הצליחו באמת להגיע לאיזון אסטראטגי עם חיל־האויר הישראלי. מצידי אני, הייתי מציע לסורים, אם האיזון עליו הם מדברים הוא בתחום טילי קרקע־קרקע, להיזכר מה קרה לאחר ששיגרו טיל קרקע־קרקע אחד, שפגע במגדל־העמק במלחמת יום־ הכיפורים. את התקיפה שלנו על המט־ כ׳׳ל הסורי במרכז דמשק, הם יכולים להכפיל עשרות מונים, אם יעזו להש- תמש בנשק הזה במלחמה הבאה. אנחנו עוקבים בדריכות אחר מאמץ הרכש הסורי. אין ספק, שרכש מטוסי הקרב מיג־ 29 סגר עבורם פער טכנולו- גי מסויים. אנו מאמינים, שעל־ידי הטאקטיקה, האימונים ותורת הלחימה שאנו מפתחים, נמשיך לשמור על הפער בינינו לבינם.״ על הסכנות האורבות מן ״החזית המזרחית״ אמר מפקד חיל־האויר: ״ירדן מנסה, כבר מזה זמן־מה, לר- כוש מטוסיקרב מתקדם, מהדור הנוכ- חי. בסך־הכל, יש בידי חיל־האויר הטס פיתרונות להמשיך ולהיות חיל מרכזי ודומיננטי שבלעדיו לא תושג הכרעה.״ אגב איזונים והכרעות, שר ההגנה הסורי טען, שבנקודות מסויימות, סו- ריה כבר השיגה איזון אסטראטגי עם ישראל. מה דעתו של מפקד חיל־האויר בנדון? תיזכורת חד־משמעית לפורים... תשובתו של האלוף בן־נון: ״אנחנו בהחלט מבחינים בכך, שלמרות המצו- קה הכלכלית הקשה שסוריה נתונה F-16 ־ המבחר העומד לרשות ירד מיראז׳־ 2000 , טורנאדו או מיג־ 29 להערכתנו, מסיבות מדיניות, ׳קואליציה מזרחית׳ אינה עומדת בפתח. לפחות לא בשנה הקרובה. אבל, מכיוון שבמזרח־התיכון לעולם אי־ אפשר לחזות מה עומד להתפתח - חיל־האויר מוכן לאפשרות הזו, שהיא האפשרות הגרועה ביותר. בהמשך עמד מפקד חיליהאויר על נושאים שונים העומדים על הפרק. הצטיידות: חיל־האויר עומד להצטייד במטוסים חדשים, במסוקים חדשים - גם מסוקי־ סער וגם מסוקי־תקיפה - ובאמצעי־ לחימה מתאימים לפלאטפורמות אלו. ייכנסו לשירות גם כלי נ״מ חדשים. F-15 המטוסים הנשקלים לרכש הם בשלב מסויים נשקל גם מטוס .F-l6n וייתכן, שהוא עוד יעלה. ההחל- ,F-18 טה הסופית תילקח בקרוב מאוד. אנחנו לא מתכוננים להתלבט הרבה כדי לנסות לקבל את המטוסים החדשים . בשנת 1991-1990 לוחמה במחבלים: איני מתבייש כשאומרים, שחיל־ האויר לא נועד להילחם במחבלים. זו אינה המשימה הראשית שלנו, אלא משימה משנית, שאנחנו משתתפים בה באופן רצוף בצד יתר כוחות צה״ל. מדיניות הפעולה כנגד המחבלים הינה פעילות משולבת, של כלל צה״ל. המח- בל צריך לא רק להסתכל למעלה ולפחד, אלא להיות מוטרד מהצדדים והים, עם זאת כל פעילות וכל משימה נבחנת במידת ההישג מול הסיכון וההשקעה. חיל־האויר והתיר,שורת: אין אנו עוסקים ביחסי־ציבור לשמם, אבל זיהינו בעייה בקשר עם התיקשורת. להערכתנו, יש מקום לשי- פור בחיל־האויר בנושא הזה, ואנחנו מתכוננים לטפל בו טיפול יותר מיקצו־ עי. נראה לי, שיחסית לכיסוי שחיל־ האויר אמור היה לקבל, ויחסית לכיסוי שקיבל בשנים קודמות לעומת השנה האחרונה - יש הרבה מקום לשיפור. אתן דוגמה טריוויאלית: התקיפות המיבצעיות שלנו. אם תקיפה שלנו מקבלת כיסוי עולמי, כאילו פגענו בחפים־מפשע, וחיל־האויר אינו מוכן מראש ואינו יוזם תגובה מתאימה - יש בעייה. במיוחד, מכיוון שחיל־האויר שלנו מבצע את התקיפות האלו כפי שאף חיל־אויר אחר אינו מבצע אותן, תוך הקפדה מירבית על בחירת מטרות, זהירות מירבית וויתור על מטרות הסמוכות לבתי־ספר שאין לגביהן ווד- אות מושלמת או יש חשש לפגיעה בחפים מפשע. באחרונה היתה דוגמה מצויינת לכך, כשהמחאה על אחת התקיפות שלנו הגיעה עד מזכיר האו״ם. היה בידינו צילום של המטרה, שאילו הוצג ביום התקיפה - היה מונע את המחאה. (הכוונה לתיזיפה של ה־ 5 בספטמבר 1987 , כה נראה מכנה המחבלים מבו- , דד בלב פרדס.״ ראה בטאון מס׳ 59 .( עמי 25 על-מנת להכריע ביבשה־-ש להשקיע קודם־כל בהשגת עליונות אוירית ג• במשימת השמדת מטרות ביבשה, יהיה 1סון להשקיע באופן מושפל באמצעי• אויריים 13 )161( בטאון חיל האויר נובמבר 1987 מס' 60 ברגע האחרון: מלחמת עצבים במחבלים סרו א/ טייס מסוק: ״זיהיתי על צלע הד גלשן ציבעתי, תקוע באדמה... הפניתי את סוחות הקדקע לעברו... לאחר מירדף ק 5גר חוסל המחבל שהטיסו ״ מאת כתני הבטאון 1 1 1 ני גלשני־אויר ממונעים, בעלי מוטת־כנפיים של עשרה מט- U / רים, המריאו מחצבייה שבלבנון. שני מחבלים ניווטו את כלי הטיס הזעירים דרך מכשולי הגבול לעבר קרית־ שמונה. מכשירי קשר ופנסי באטריות, שהורכבו על מוטות האחיזה, איפשרו קשר רצוף בין אנשי החולייה. כמות הדלק, שהיתה במימייה, אשר הורכבה על מוטות האלומיניום, הספיקה לבי- צוע המשימה, בלב אצבע הגליל, וחז- רה אל מעבר לגבולות. בשעה 21:15 , בליל יום רביעי ה־ 25 בנובמבר, הגיעה התרעה ראשונה בדבר חדירת המחבלים למסוקי קוברה שבאיזור. כעבור מספר דקות, לאחר תדריך־בזק, המריאו הקוברות. ״המראנו במהירות עצומה״, סיפר סרן א׳, טייס אחד המסוקים שהוזנקו. הלילה היה חשוך מאוד. טסנו לכיוון קרית־שמונה והסתובבנו כחציישעה באויר תוך חיפוש כלי הטיס. בדיעבד, הסתבר לנו, כי המחבל נחת בשעה שהגענו לאיזור. קצת אחרי השעה 22:00 , שמענו על יריות ופיצוצים, שהתרחשו באיזור מינחת ״גיבור״. דהרתי למקום. כאשר הייתי קרוב מאוד לנקודת ההתרחשות, לא יכולתי להבחין בצרורות. נראה, כי המחבל נמנע מלהשתמש כקליעים נותבים. פניתי לכיוון הירי. לפי הוראות שקיבלתי מכוחות הקרקע ביצעתי סריקה מדוקדקת של האיזור כולו. בדיווח הראשון שהגיע אלינו, נמסר על יריות בקרית־שמונה. חשתי זעם ואפילו קיללתי. לאורך כל הלילה, קיוויתי, שיתברר כי המחבלים פעלו מחוץ לתחומי העיר. הבאלאגן, שנראה בשטח כמה דקות לאחר־מכן, היה אופייני מאוד למקרים כאלה. לאור הנורים יכולתי להבחין בהתרוצצות מטורפת מתחתי. רכבים רבים נעו על כבישי הגישה ולוחמים רבים התפרסו בשטח רחב־מימדים. באותה שעה לא היה ברור כמה מחב־ הגלשן המקופל נישא על כתפיים לים הצליחו לחדור והיכן בדיוק נמצאו. המג?ה שנסתמנה באותה שעה היתה לסגור את קריתישמונה. כך אומנם נעשה - לתושבי העיר נאמר להיכנס למיקלטים - ולא לצאת. עשר שעות כאדר במשך כל הזמן טסתי בגובה מיזערי מעל לפני השטח. כל איזור העמק היה מוצף באור מההנרה. האיזור המערבי, שבין משגב־עם למנרה, היה מואר כמו באור־יום. בקשר החלו להגיע דיווחים רבים על כלי־טיס בלתי־מזוהים, שנראו חודרים לשטחנו. הקפדתי לב- דוק כל מקרה לגופו. במשך כל הזמן ששהינו באיזור, טסנו הלוך ושוב מעל לכוחות הסורקים כשאנו מעניקים להם חיפוי. אין לי ספק, שהיינו עבורם מקור עידוד וביטחון. בטיסה מהירה ונמוכה יכולתי לכסות שטח גדול ביו- תר. היתה אי־וודאות בנוגע לנוכחות המחבלים בגיזרה. טסתי במשך הלילה כעשר שעות. ניהלתי מעין ׳מלחמת עצבים׳ במחב- לים, שקיומם לא היה ברור. קיוויתי, שלא יעמדו בלחץ, יישברו ויגלו את עצמם. בנוסף למסוקי הקוברה הגיעו לאיי זח־ ההתרחשות מסוקי בל־ 206 ויסעו־ כאן הוא נחת, בשדה קוצים רים. המסוקים הקימו רעש מחריש אוזניים וביצעו פיטרולים מעל לשטח נרחב. בשלב מסויים הגיעה הודעה על מטרה אוירית, שנראתה מתרחקת לכי- וון צפון. היתה הערכה שזהו גלשן נוסף, אשר טייסו החליט להימלט מן המקום. פניתי במהירות לכיוון הגבול. ראיתי אור, אולם לא יכולתי לקבוע בוודאות אם הוא נע או לא. לבסוף, התברר כי היה זה כוכב שהטעה אותנו בניצנוציו.״ כל הלילה הוסיפו מסוקי קוברה ובל של חיל־האויר בסריקת הגבול ואצבע הגליל. ראשוני הנפגעים באיזור התק- רית פונו כבר בשעה 22:20 על־ידי מסוקי חילוץ. עשר דקות מאוחר יותר העביר מסוק יסעור חייל פגוע ראש במצב קשה לבית־החולים רמב״ם. בשעה 06:30 , בבוקר יום חמישי, נחתו מסוקים ואספו את כוחות היחידה המיוחדת של משמר־הגבול. דיווחים שהגיעו מלוחמים שהיו על הגבול, העלו חששות על קיומו של גלשן נוסף, שני. מסוק בל־ 206 החנק לאמת את הידיעה. מספר הטייס, לסרן אי: ״עם הגיעי לשטח, היפנו אותי לוחמי הקרקע לנקודה צפונית לכפר־יובל. כ־ 300 מטר בתוך רצועת הביטחון, כחמישה צילם רובי קסטת צילם דני שדה ק״מ מיזרחית למטולה בקו אוירי. לאחר טיסה נמוכה ומהירה הגעתי למקום. על צלע גבעה, זיהיתי גלשן צבעוני. ׳תקוע׳ בתוך ההר. העברתי הודעה מהירה ללוחמים שהתקדמו לשטח במהירות. לאחר מירדף קצר חוסל המחבל שהטיס את הגלשן מעומק לבנון. הערכתי, כי הוא התרסק להר עקב הערכת גובה מוטעית.״ הנ״ט יתואם ללוחמה בגופים זעירים בתגובה על הפרשה הגיב לבטאון חיל־האוויר מפקד כוחות הנ״מ, תא״ל איתן יריב: ״הנ״מ מצטייד במערכות־ אתרעה מתקדמות נגד כלי־טייס זעי- רים.״ מסתבר, כי הגלשן הממונע, שחדר דרך הגבול הבינלאומי ונחת בפאתי קריתישמונה, הצליח, איכשהו, להם־ תנן מבעד למערך נ״מ צפוף. מסביר תא״ל יריב: ״הנ״מ משקיע מאמצים אדירים בהגנה על השמיים והיישובים באצבע הגליל. אולם, כו- חות הנ׳׳מ אינם יכולים להיות בכל המקומות בעת ובעונה אחת. חיילי הנ״מ חייבים לקבל התרעה מראש, ונזקקים לזמן תגובה גמיש על־מנת להגיע למקום ולהגיב ביעילות. במקרה שההתרעה מגיעה באיחור, או כלל־לא, קיימת מיגבלה מסויימת לגבי תגובת נ״מ, יעילה.״ מהאירוע שבו חדר הגלשן הממונע לשמי אצבע הגליל, ניתן להפיק כמה לקחים המתבטאים במאמצים לסגור את הגבול בצורה הרמטית ובשיפור מער- כות ההתרעה. עם כל האמצעים הקיימים והעומדים להכנס נוכל לתת מענה מתאים יותר גם כנגד מקרים חריגים ובמאפייני התאב- דות מסוג זה. yFA: ^mmmmmm ^^^d • I H f H m Hi ׳M־־ Mi •M! E .M w i l l ן! ״ w j|| 14 )161( בטאון חיל האויר נובמבר 1987 מס' 60 ב י ל , • in א•!• בוס•• מאת יגאל סרנה סיפור על שניר הוא סיפורה של הטייסת, אמר המנחה, בעצמו I I מפקד הטייסת. אולי הזיהוי ההדוק הזה: שניר - טייסת הפאנטומים, אישי טייס - גורם לך לראות גם בתמונת שניר התינוק, שבאמת עוד לא ידע דבר המצפה לו בחייו, במעופיו ובסיומם הרע - את הטייס. גם הרופא שלו, לא טייס, שראה את גסיסתו הקשה, דיבר כמו טייס ונראה היה למי שבא מבחוץ, כי רוחו של שניר, רוח של הוראות ופקודות וקוד התנהגות מוסרי, ריחפה מעל כולם ואילצה אותם לסטות ממנהגי יומ־יום ועיניינים אישיים, להתנווט לסיפור של שניר לבדו, בלי בולשיט. כי היה מיקצוען, כי היה בךאדם: פיבוט, אמר מישהו, והקלאבסה אצלו היתה טובה, אמר אחר. בהכרה הוא לא יפרוש תחילת אשר כטייס היתה דווקא לא בזינוק גדול, או התגלות מיקצועית, אלא בחירוק־שיניים גדול של מאמץ. ״הסיפור של אשר, יש בו קצת מסיפור הברווזון המכוער, שהפך ברבור יפה,״ אמר שבתאי גלבוע, החבר הראשון שקם לדבר. ״כשקיבלתי את התיק שלו ראיתי בחור, שעלה כמה פעמים לווע- דות הדחה בקורס־טייס, עם חוות־דעת לא־טובה לגבי טיסתו: הדוגמה הקלא- סית של בחור, שהזיע כדי לעבור משלב לשלב והלך ופרח עד שהגיע לדרגה כזו, שכשהייתי כמפקד לוקח איזושהי החלטה, הייתי פונה לאשר לראות אם הוא מאשר. גם בצד הטיס־ תי, המוסרי, ובכלל, אשר היה בחור עם כוח ורצון אישי ומוח אנאליטי מאוד, לומד מכל תחקיר ולא חוזר על שגיאות.״ ״כשהיינו חניכים, החליט מפקד בית־הספר, שאנחנו ננסה להביס את הצנחנים ואת כל ה׳ירוקים׳ דווקא בתחום שלהם,״ סיפר רוביק רוזן. ״כלומר, נשתתף באליפות צה״ל בריצתישדה למרחק של 15 ק״מ. הכינו תוכנית של שמונה ריצות־שדה כאלה. . היינו 80 איש בקורס, ונזקקו ל־ 30 מתחילים לרוץ. כמה קילומטרים ראשונים רצים בגלל שצעירים, אין בעייה. אחר־כך רצים עוד כמה קילומטרים, על הגאווה ועל הכבוד. אחר־כן־ רצים עוד קצת על הבושה - וכשזה נגמר מגיע הזמן לצאת. בשלב הזה, 40 כבר פרשו. רציתי לרוץ עוד קצת ולוותר. הצצתי באשר וראיתי, שהבן־אדם הרוס, לפני סופו, עיניים אדומות - והכל. לידו, נראיתי כמי שרק התחיל לרוץ. לא נתתי לו סיכוי, אז אמרתי לעצמי ׳אמשיך עוד קצת, עד שיפרוש, ואז אפרוש גם אני/ תיכף ומייד ראיתי, שעשיתי שגיאה. הוא לא פרש, ואיך שהוא נראה מבחוץ לא אמר כלום על )161( בטאון חיל האויר נובמבר 1987 מס' 60 ״אנחנו במלחמה ואין לקבל שפיפות בשום פנים ואופן. ישא כל אחד צערו בלבו מפני שאין אף אחד בחיליהאויר שכל חבריו בחיים,, נחישותו הפנימית. הבנתי, שבהכרה הוא לא יפרוש. והמשכתי איתו עד הסוף. לפני שנה וחצי נפגשנו ונזכרנו ברי- צה ההיא ושניר אמר לי ׳אני לא ממליץ להחליט מי יהיה טייס ומי לא לפי ההתמדה בריצה. אבל בדקתי את הע־ יניין, ומהקורם שלנו, רוב אלה שהצליחו לגמור את הקורס היו בנבח- רת הרצים׳.״ ״אשר היה חלשלוש כזה, חיוור, רעמת־שיער שחורה, עיניים גדולות ופתוחות בפנים הרזות שלו. כשתי־ דרכת הרגשת את עיניו נעוצות בך,״ אמר דן פקר, ״כשלא היה מרוצה היכרת את התנועה שלו והיית מתחשב בה מאוד. היתה לו תנועה כזאת כזווית־הפה, שהייתי מזהה קל מאוד את מצביהרוח שלו. הלימוד על המטוסים לא בא לו בקלות, אבל כשלמד, ההשתפרות היתה מתמדת. אני זוכר אפיזודות אופייניות, כמו זו ביום השני של המלחמה. אשר היה מספר ארבע ברבי- עייה, שתקפה את אינשאס. היתה תקי- פה טובה. אשר יצא מאוד מכונס וחזר מאוד מאושר, כמו כולם, אבל לא התעסק בנושא הגדול ׳איך מדינת־ ישראל הצליחה להפתיע׳, אלא התעסק עם עצמו, לקח את המצלמה ורץ איתה כמו עם גוזל קטן לפיתוח. בערב, כשעשינו את הפיענוח עמד על כך, שיראו את התמונות שלו ועד סוף ימיו התגאה בכך, שהתמונות של הרחבה הלבנה ועליה ארבעה מיגים שרופים, היו ממצלמתו. אפיזודה שנייה היתה כאשר ב׳פסטיבאלי הנצחון׳ שאחרי ששת־הימ־ם העלו על נס את אנשי ההתיישבות העובדת ובני הקיבו- צים ואשר לא הסכים. הוא בא אלי ואמר ׳האם אלה ואלה בני העיר, פחות טובים מאלה ואלה שגאו מקיבוצים?׳ הוא הראשון, שגרם לי לחשוב על הנושא. לאשר חשוב היה לא לוותר פה.״ ארבעה מיגים שרופים ״כשהפיל את המיג הראשון שלו,״ - סיפר בוקי, ״הוא אמר לי, שטס עם בידון אחד, שלא רצה בשום אופן להשתחרר. שם כוונת, לחץ צרור רא- שון ולא פגע, עשה חושבים, מצא את הבעייה, הכניס את הרגל, תקע את הצרור והפיל. חשב, גמר את העניין, לא ויתר. אחר־כך, כשחזרנו, בלט ההבדל בין אשר לרבים מאיתנו. אנחנו חוזרים נרגשים וצוהלים, מי שהפיל ומי שלא. אשר מתחקר בשקט, ללא סימנים חיצוניים של התלהבות, ללא סימן שזה היה אצלו, רק מספר מה ראה ומה צריך לעשות.״ המנחה, ר׳, קרא קטע מספר, שכתב שניר, ״שחק״, שמתחיל בטיסה הרא- שונה שלו בששת־הימים ומסתיים בטי- סה הראשונה על קורנס (פאנטום), שהוא מביא מרמת־דוד לתל־נוף. דב- רים שכתב שניר והם, כדברי ר׳, הפן השני של מה שסיפרו עד כה. ״נכנס גיורא ועומד בדלת, השמש מבהקת ברקע, מאחוריו, וקשה לראות את פניו. הוא יודע מה קרה במשך היום, מספר לי על הרוגים ונעדרים בכנף,הפסקה קלה, נשימה מעט יותר עמוקה, הוא עוד לא גמר: וגם החבר שלך נהרג. הרבה חברים יש לי בכנף, שניים מהם קרובים לי במיוחד, מי משניהם? יורם. איך, איפה, כאילו זה משנה. אין יותר שמש, חושך בחוץ וחושך בפנים.״ בצד השני של הסיפור נתקל רוביק רוזן בחדר ההלבשה. ״אני נכנס לחדר ההלבשה ופתאום רואה בפינה את אשר בוכה, ממש דמעות, זו פעם ראשונה ואחרונה שראיתי אותו בוכה. אנחנו באמצע מלחמה. שניר מספר לי, שפקר נכנס לפני חצי־דקה תפס אותו בוכה, הכניס אותו לחדרו וירד עליו כאסח. רן אמר לו: ׳אתה לא היחיד שאיבד פה חבר. כמעט כולם כך וזאת מלחמה, אתה צריך להתרכז קודם כל בנצחון ואחרי המלחמה יהיה לך זמן להתאבל׳. ״ושניר אמר לי: ׳אני לא יודע מה רן רוצה ממני, אני מתפקד בסדר גמור, ובזמן הפנוי שלי, בין הגיחות אני מתאבל על יורם׳. ושניר כתב על זה ב״שחק״ ״ואז אני חוטף ממנו באבי־ אבי, כמו שלא חטפתי מימי קורס הטיס, ובצדק גמור, אנחנו במלחמה ואין לקבל שפיפות בשום פנים ואופן, יישא כל אחד צערו בליבו מפני שאין אף אחד בחיל־האויר, שכל חבריו בח- יים ואני אינני בן יחיד בעיניין. מובי- לים בכירים שבוכים על המירפסת כמוהם כרעל, שמחלחל לריקמה רגישה ואוי ואבוי אם ניתן לזה להתפתח. המקלחת מיישרת אותי על הרגע ואני יוצא מחדרו במצב הרבה יותר טוב וגם יותר חכם.״ אשר נולד עם חמישה קילו על הגב״, אמר פקר, ״החזיק על עצמו עומס מוסרי־מצפוני עצום בתקופה קשה מאוד, ההתשה, פעילות מיבצ־ עית, צילומים. התחילו להגיע איתותים על אשר, משהו לא בסדר. עשינו סקר תקופתי רגיל ושיגרתי, כדי שאיש לא ירגיש, היו טענות נגד שניר בנושא הסתגרות, התרחקות, לעומת הערכה גבוהה מאוד בתחום המיקצועי, אוטוריטה, דוגמה אישית. קראתי לאשר. הוא קיבל את זה קשה, מצאתי עצמי מרגיע אותו. אמר- תי לו: ׳אשר, רק לאט־לאט, אל תגזים עכשיו בהתקרבות, זה לא אתה׳. עקב- תי אחריו, הוא הלך ותיקן ושיפר, זה היה פאנטסטי, הראש הלומד האנאליטי שלו, שיפר המון. לימים גמר לפקד על הטייסת כמפקד מצטיין עם הישגים לטייסת. רק בנושא אחד התקשה להתמודד: האבידות. היה סובל פיסית, לא רק מנטאלית, ממות חברים. היו ניגודים חזקים באישיותו, הריחוק והקרבה, קשוח ובוכה כילד, מיקצוען ומשורר. נפש מורכבת ופוריה.״ תכונות של ״איש עגול״ ״הייתי סמ״ט א׳ שלו. אחרי חודש התפטרתי מהתפקיד,״ סיפר קי. ״אשר תמיד החזיק את כדור־הארץ על גבו. התפטרתי, כי אשר לא סמך על אף אחד. האצלת סמכויות היתה תחום שלמד קשה מאוד, לא סמך ובעצם הפעיל תחתי את כל הקצינים בטייסת, הרגשתי מיותר. אמרתי לו: ישמע, אתה לא צריך אותי׳. היה נותן לך ג׳וב לשבועיים ואחרי שעתיים שואל ימה עשית? גמרת?׳ היתה לו מיטה במשרד והיה ישן ועובד, לוקח את כל האחריות על עצמו, רוצה לעשות הכל בעצמו. בסוף המשכתי, לא התפטרתי ולקח הרבה זמן עד שלמדנו לעבוד ביחד. היה לו כשרון נדיר להעריך אנשם הפוך. דיווחתי לו על שניים שהיו קאטסטרופה ואשר אמר: ׳אבל יש להם עשר במתימטיקה׳. פקידה שראיין שאל רק כמה קיבלה במתימטיקה, אם עשר, התקבלה מייד ויכלה לעשות את כל הפאשלות שבעולם.״ מ׳ סיפר על החולשה של אשר בנושא תידלוק באויר ואיך היה חוזר ממשימה אבל וחפוי־ראש עקב כישלון תידלוק. פשוט לא הצליח לתדלק בא־ ויר. ולא מצאו הסבר לעניין הזה. ״אשר, מאחור, עושה ניסיונות נואשים להתחבר, לא מצליח וכמו גדול אומר: קי, תוביל אתה. הוא התקפל וחזר הביתה וק׳ ואני המשכנו בלעדיו.״ ״אשר היה משתמש בביטוי ׳איש עגול׳ והתכוון, שהכישורים של אדם אינם רק במישור אחד, אלא סוגרים מעגל ומשלימים אישיות מליאה, ואני אספר כמה עגול היה אשר שניר למרות 16 )161( בטאון חיל האויר נובמבר 1987 מס' 60 קצוות חדים,״ אמר דייר אריה לינדנר, רופא וידיד המשפחה, שהכיר את שניר בארה׳׳ב כשלמד שם שנתיים וגמר תואר שני. ״היכרנו לפני שבע שנים בלוס־ אנג׳לס, אשר בבגדים אזרחים, סטו- דנט, ואני, שלא נדבקתי בחיידק של ׳הטובים לטייס׳ ולא הושפעתי מזה, גיליתי מהר מאוד, שאם צריך עצה טובה ומדוייקת ובת־ביצוע יש לגשת לאשר. וזה בנושא קניית אוטו או מצלמה או טיולים. גיליתי איש נטו, בלי מדים או דרגות. בתוך חברה של אנשים מעולים, היה משכמו ומעלה גם כבן־אדם. כעבור זמן רב נפגשנו במקום אחר, בנסיבות אחרות, אשר החלים מהניתוח הראשון שלו בסידרה האחרונה שעבר, אני התמניתי למנהל מחלקה ואשר, בתוך יסוריו, אמר לי מייד: ׳זה מקביל למפקד טייסת׳ ותיכף קיבלתי עצות איך מפעילים יחידה מורכבת עם מט- רות מוגדרות. אשר נזכר בימיו שם ואמר לי ׳טעיתי, הסתגרתי מדי, תן לאנשים להתבטא. תקשיב להם׳, ׳תן להם לדבר, גבש את הצוות, דאג שתהיה אוירה טובה.׳ ״לתדלק באויר ממקור אנרגיה״ אחר־כך באה התקופה המכאיבה של דעיכתו. ההתמחות שלי היתה במחלות סרטניות. ליוותי הרבה אנשים לאורך הדרך הקשה ומעולם לא נתקלתי באדם, שניהל את המאבק באומץ כזה, בנחישות החלטה ובכבוד עצמי. זה מאבק ללא תהילה, ממושך וקשה. חבל רק, שהרפואה המודרנית לא יכולה לספק לו כלים ברמתו בניהול המאבק הזה.״ רן פקר עלה אחרון, אחרי שכבר דיבר במהלך הערב, בא לחתום, פגישה אחרונה. ״רצינו לעשות משהו, שאשר ישתתף בו ולא רצינו שירגיש. באתי אליו הביתה, דיברנו על מיפגש לוח- מים. אשר רצה לוחמי מיראז׳, מאוד אהב את האנשים והמטוס הזה. בשבע בערב ביום המיפגש באתי לחוה, אישתו, יהיה לו שבוע נוראי׳, אמרה חוה, החלטנו להמשיך אף שהיה ספק אם ישתתף. אמרתי ׳תבואו בתשע־וחצי לכמה דקות, לראות את האנשים׳. ״בתשע וחצי נכנסו, ואשר היה כאיילה, לחץ ידיים וכמעט שבר. ישב איתנו עד אחת וחצי בלילה. ראית שהוא רוצה להתחבר, לתדלק באויר ממקור אנרגיה כלשהו, שבוע לפני שנפטר התקשר אלי. אמר לי, ׳בוא אליי. התעקש לשבת בחוץ, באויר, ברוח. ישבנו שעתיים, אשר נפרד מהחיים, מהטייסת. דיבר על הילדים, על עתי- דם. סיפר לי על מכתב, שהכין, סגור, לפתוח רק אחרי מותו, דיבר על חיל־ האויר, סגר חשבונות בדברים רגישים. שנינו בכינו. ׳איך יש לך כוח. שאלתי את אשר, הוא לא אמר לי מנין הכוח, רק אמר, ׳לך לאלתרמן ותקרא ב׳עיר היונה׳ שיר מסויים. קניתי וקראתי וחודשים אחר־כך היה הספר ליד מיט- תי.״ קראו את השיר ועל המסך קפאה תמונתו של שניר. איש לא אמר עוד מלה, ועל האולם הגדול עם כל החברים נפלה הרגשה כבדה של אובדן שניר, בארץ, שאינה משופעת בשנירים או באנשים, שלוקחים את כל האחריות על עצמם ומבצעים בדיוק וביעילות את משימותיהם . I I I si י; j־;; )161( בטאון חיל האויר נובמבר 1987 מס' 60 מאת דדיה מעוז ל״מ בי, טיפוס אופטימי ועקשן, ^ a עבר דרך ארוכה ומעניינת עד שהגיע, לא מזמן, לתפקידו הראשון במטה תיל־האויר. אם לשפוט לפי תחי- לת דרכו, הרי שעכשיו היה צריך להיות מהנדס חשמל. לכך שאף בצעירותו, כך רצו גם הוריו. ב׳ נולד במאי 1946 , כשני מתוך ארבעה ילדים. הוא זוכר מצב כלכלי קשה, אבא שעובד גם בלילה כדי מוקדמים בהם התכונן לנסיעה לבית־ הספר, עבודה קשה, לימודים רבים וחזרה הביתה כשכבר היה חושך והחב־ ר׳ה בשכונה מסיימים את משחק הכדו- רגל האחרון. ב׳ השקיע הרבה בלימו- דים, אך ידע לאזן בחיי חברה מגוונים בתנועת הצופים. הגיע לכל הפעולות, השתולל עם החברים, החל לנגן כאקורדיון, סחף את החבריה בשירה סוערת. כשהגיע מועד הגיוס, קיבל ב׳ מכתב בחתימת עזר וייצמן, מפקד חיל־האויר דאז, עם הצעה להתנדב לקורס טייס. להשלים את המשכורת. לא, הוא לא מתלונן כל מה שהיה צריך היה לו, אבל כבר אז למד שאסור להתפנק. החפץ להשיג משהו, חייב לעבוד הרבה וקשה. ב׳ התחיל להשקיע בכיוון הטכני, אולי מתוך התעניינות אישית, אולי מפני שאימו רצתה מאוד. האם לא היתה דווקא ״אם יהודיה״. לא רצתה בן רופא או מהנדס, אלא אחד שירכוש מקצוע טכני. גם אביה וגם סבה עסקו בתחומים האלה. כך הגיע ב׳ לתיכון המקצועי בסמ״ת. הוא זוכר בקרים נזכר ב׳: ״המכתב לווה בחוברת מתקתקה שדחתה אותי. הכל היה מרו- חק ממני. מעולם לא רציתי להיות טייס, לא בניתי דאונים, לא קראתי את בטאון חיל־האויר. ב׳ מחליט ללמוד הנדסת חשמל בט- כניון. מתקבל למתמטיקה, מחליט לוו- תר ומתגייס לצבא לחיל החימוש. אחרי תקופת שירותים כאחראי על חדר־האוכל, הגיע למעבדה לאופטיקה. זכור לו שהתנאים היו טובים, אך העבודה משעממת. הישועה הגיעה במפתיע בדמות מפקד החימוש הפיקודי. ״אימת פיקוד הצפון״, טיפוס שהיה ידוע בקפדנותו. הלה עשה את ב׳ בן טיפוחים, הדריך אותו אישית והכין בשבילו תוכנית שירות מוצלחת. ״יום אחד,״ נזכר ב׳, ״ישבתי והנה הוא בא מאחור והעיף לי פליק בעורף, קרא לי בוגד, ואמר: בעוד אני מטפל בך פה, מסתבר שהגשת בקשה להת- נדב לקורס טיס ולא סיפרת לי. הבקשה נקלטה ואתה צריך ללכת למיבדקים.״ אכן הגשתי בקשה, אבל זה היה קודם־ לכן, עודי בתפקידי הקודם. אמרתי לו שהתחרטתי, וכבר איני מעוניין, בר- צוני להישאר איתו. אך הוא אמר שאין מה לעשות, ׳התנדבת לקורס טיס, וזה מעל לכל׳.״ כך הגיע ב׳ לבית־הספר לטיסה. עשה הרבה בעיות בדרך, אך לבסוף החליט, בהשפעת הסוציולוג, ניסן הדר־סלוצקי, לנסות ולראות, מה אפשר להפסיד? זה היה טיעון מאוד לוגי, ב׳ ניסה - ונדלק: ״הלכתי לטוס, זה היה משהו שלא אשכח - הטיסה הראשונה בפייפר. נשארתי בקורס טייס.״ ״אך זה לא היה הסוף. לאחר מסיבת הסיום של שלב הבסיסי, קרא לו מפקד הטייסת הבסיסי, עמום אמיר. מספר ב׳: ״הוא אמר לי שאני בחור טוב ושאין לו ספק שאצליח בחיים האזרח- יים... נדהמתי. אך חוץ מהעלבון הצו- רב, חשתי הקלה גדולה, כנראה שלא הייתי די טוב.״ ב׳ עבר את שארית השירות שלו במקומות שונים בחיל־האויר, והשת- חרר בימי המיתון העמוק. בתום חיפו- שים ארוכים מצא משרה בבית־הספר הטכני כמורה למתמטיקה ופיסיקה, כאזרח עובד צה׳׳ל. לפתע החלה הקנאה לאכול אותו, קינא בחברים שסיימו את קורס הטיס. בשלב זה סיפר לו חבר כי נפתח קורס לטייסי סיור וקישור בטייסת קלה. ב׳ כתב למפקד בית־הספר לטיסה, דוד עברי, ביקש לחזור, הבטיח להקדיש ולהתא- מץ. התשובה היתה מברק: חזור לקורס הטיס. ב׳ חזר הישר למתקדם סיור וקישור, מכאן עלה, סוףיסוף, על מסלול שממנו המריא לקידום מהיר. ב׳ אהב את החיים בבסיס צבאי. ממפקד גף בחצרים עבר לשדה־דב ובדרך נשא אשה. ב־ 1970 עבר לטייסת תובלה כבדה, לדאקוטה. הוא נזכר: ״מאוד התאמצתי להיות בסדר, ראיתי עצמי כנושא על כתפי את עול פריצת הדרך לאנשי הטייסת הקלה, לאחר ששנים רבות לא עברו לתובלה כבדה.״ הוא קיבל כנפיים עם כוכב ממפקד חיל־האויר החדש, מוטי הוד. על כך הוא מעיר: ״דומני שאני אחד הטייסים המעטים שקיבלו פעמיים כנפ- יים ממפקד חיל־האויר.״ לאחר שהשיג את מבוקשו בעבודה קשה, כמו שלימדו אותו בבית, המשיך ב׳ להתקדם בצעדי ענק. במלחמת יום הכיפורים טס על הסטראטוקרוזר, ומאוחר יותר החל לטוס גם בבואינג. בהמשך נחת ב׳ נחיתה רכה לתפקיד סגן מפקד טייסת בלוד. חזר וירד לתפקיד מפקד טייסת לימודי קרקע בביתיהספר לטיסה. משהוחלט בחיל• האויר להקים טייסת מטוסי הוקאי, נקבע שב׳ יהיה המפקד הראשון שלה. הוא נשלח להשתלמות בלונג־איילנד, ארה״ב. מספר בי: ״להקים טייסת של מטו- סים לא מוכרים משלב אי, להדריך ולבנות את הצוותים, להכיר את הבק- רים, לבנות תורת לחימה וכל מה שכרוך בהקמת טייסת חדשה, כל זה היה בשבילי חווייה יוצאת־דופן. זו היתה תקופה יוצאת מן־הכלל מבחינה מיקצועית ומיבצעית.״ בעבודה ק ב׳ המשיך בדרכו ש לפיקוד על טייסת ה 18 )161( בטאון חיל האויר נובמבר 1987 מס' 60 •1 1son וימי ועקשן, לא קיבל שום דבר על טס של כסף. ג• לא את נוספת, יצא ללמודי כלכלה ומינהל עסקים. סיים בהצלחה והתמודד על תפקיד מפקד בסיס מטוסי התובלה הכבדה. טפיחה הגונה על השכם קיבל מעצמו ומהסובבים כשהגיע לתפקיד המיוחל - מפקד בסיס. על תפקידו כמפקד בסיס אומר ב׳: ״היה זה שיא בקאריירה הצבאית שלי, סגירת מעגל - להגיע לפקד על בסיס המרכז בתוכו את כל מערך התובלה הכבדה. לשמחתי לא היה גבול. טסתי בכל האוירונים בבסיס, רציתי להכיר אותם טוב. עד שהתחילו לטעון, שאני טס יותר מדי ומשקיע פחות בניהול השוטף של הבסיס. קיבלתי הערה זו ברוח טובה, וצימצמתי קצת את הטי- סות.״ ממשיך הוא ומספר: ״מצאתי את עצמי יורד ליחידה לחצי יום ומוצא בה עיניין רב. גיליתי צוותים טובים, עם עבודת צוות נכונה, תהליכי קבלת החלטות ושיתוף מפקדים בבעיות היום־יום.״ את עיקר תפקידו ראה ב׳ בהכנת הבסיס למלחמה הבאה. היערכות בנושא תעופה, תחזוקה, מינהלה, בינוי ותשתיות. עם זאת לא זנח את רמת הטיסה, הכשירות, תרגילים, ביקורות והרמה האישית של הפיקוד. מסביר בי: ״בציפיות שלי מהפיקו־ דים, אני מבדיל בין אנשי קבע לאנשי חובה. מי ש׳נגזר׳ עליו לשרת את המדינה, חייב, לדעתי, לעשות זאת על הצד הטוב ביותר. קיימת תופעה באירגונים גדולים, כמו צבא, של האדם הקטן שמרגיש את עצמו כ׳בורג׳ זעיר וחסר־חשיבות במערכת. השתדל- תי להדגיש את חשיבות תרומתו של כל אחד ואחד בתחומו הוא. לכל חייל יש תחום שהוא אחראי עליו, סמכות מסויימת בה הוא יכול למצוא את ייעודו.״ מקצינים ציפה ב׳ ליותר, כמי שחיי- בים לשמש דוגמה לאחרים. אנשי צוות־אויר נדרשו לרמת־בטיחות גבו- הה, לעירנות ולדיווח על תקלות בטיחותיות ובראש ובראשונה - לרמה מיקצועית גבוהה. כמפקד דרש ב׳ הרבה מפיקודיו, אך לא פחות מעצמו. ציפה למוטיבאציה גבוהה, רמת ידע מעולה, ומשמעת. לדור הצעיר מתייחס ב׳ ברגשות מעורבים. לדעתו הם לא פחות טובים מה׳זקנים׳ בשום תחום וחלקם אף עולה על הדור המבוגר מבחינת רמת ההשכ- לה והידע הכללי. אצל הצעירים נתפסת הטיסה כדבר נוסף ולא עיקרי, והרחבת ההשכלה והידע חשובה להם מאוד. הם רואים את האופציות בשוק האזרחי כמושכות יותר, יודעים שמי שלא לומד משהו פורמאלי, פחות מבוקש בחוץ. לכן, לדעתו, הם יותר תועלתניים, אם־כי עדיין לא פחות ציוניים. המסר שלו לצעירים הוא שאף פעם לא מאוחר מדי ללמוד, הוא עצמו יצא ללימודים . בגיל 37 לפני כמה חודשים הוצע לב׳ תפקיד מטה מושך. ב׳ עזב את הבסיס בלוד בלב כבד: ״קיבלתי ׳הלם מטה/׳׳ הוא מספר. ״באתי ללא חפיפה, המון דברים חדשים לי, עלי ללמוד הכל בעצמי, וזה לוקח זמן. אף פעם לא שיערתי שעוב- דים כל־כך קשה במטה. אני עובד מבוקר עד לילה, יום־יום, וכל הזמן מנחם את עצמי שאולי זה מפני שאני ״חדש״. בבית אני אומר ׳עוד מעט יהיה יותר קל׳. אבל לא יהיה יותר קל, אני יודע.״ בתפקידו, אחראי אל״מ ב׳ על הקצ- ינים בחיל־האויר, תפקיד המצריך השקעה בכל פרט: ״מאחורי כל נייר, כל בקשה, עומד אדם - עולם ומלואו. יש להיזהר בתשובות, לא ליצור תקדי- מים ולא להיות ׳מרובע׳. ישנם הרבה חריגים, יש צורך ב׳כיבוי שריפות׳ בקיצור, יש הרבה עבודה.״ אשר למרובעות, הרי שלב׳ אין ממה לחשוש. בטבעיות, הוא משלב בכל שיחה בדיחה או שתיים, ׳קטע׳ כזה או אחר, הרמת גבה או חיוך של משובה. הוא יודע מתי אפשר לא להיות רציני, מתי לגלות את חוש ההומור הטבוע בו. בזכות גישתו האופטימית לחיים, תמיד התחבב על פיקודיו. כך גס בתפקידו החדש במטה שבו כבר הצליח לרכוש לו אהדה. איך הוא רואה את חיל־האויר כיום - ובכן: ״חיל־האויר צמח ללא היכר. פעם נכון היה לומר שחיל־האויר הוא כמו משפחה, שבה הכל הכירו את כולם. היום יש סדר־גודל אחר, שבו חסרה לי קצת המשפחתיות.״ אלי׳מ ב׳ מצביע על השינוי בסד״כ, ההשתכל- לות הטכנולוגית, עליית משקלו הסגו- לי של האדם הבודד כמפעיל של מער- כת נשק מסובכת, ומעל כל זה - צל הקיצוץ שמצריך התמצאות והתמחות גדולה יותר של היחיד וייעול הטיסות. ״בעיות התקציב החריפו בשנים האחרונות. חיל־האויר נאלץ להקטין את עצמו וזה משפיע על בניין הכוח. הקונפליקט העיקרי בצה׳׳ל בכלל ובחיל־האויר בפרט הוא בין להשקיע את הכסף ברכש מהמוכן או בתשלומים ולראות תוצאות מיידיות לבין לשים את הכסף בסל לפיתוח אמל״ח עתידי, כשאת התוצאות, ניתן יהיה לראות רק בעוד חמש־עשר שנים. בעייה נוספת, חדשה יחסית, היא בעיית הדימוי של חיליהאויר, איך נראה החיל בעיני הציבור. אומר אל׳׳מ בי: בעיני, הדימוי של צה״ל וחיל־ האויר נוצר ביחס ישיר לכיצד האנשים בחיל רואים ומציגים את עצמם. כיצד הם רואים את שירותם. לצערי, נוצר אצל משרתי הקבע דימוי של חומרנות. הבעייה היא, שהתנאים האובייקטיביים הם לרעתם, יחסית לשוק האזרחי. היתה כוונה להפריד את צבא הקבע מהסקטור הציבורי, להכיר בו כסקטור ייחודי כדי שניתן יהיה לטפל בו בלי שתהיה תגובת שרשרת. הרעיון נגנז - וחבל.״ את חיל־האויר רואה ב׳ כחלק בלתי־ נפרד מכלל צה״ל ויש להיזהר מהרגשת התנשאות. מסביר הוא: ״ישנם בהחלט תחומים שחיל־האויר טוב יותר בהם, מסיבות אובייקטיביות, כמו, למשל, נושא הטיפול בכוח האדם. חיל־האויר ממוקם כללית בבסיסי־קבע, יכול להר- שות לעצמו מה שחילות ניידים יותר יכולים פחות, או בכלל לא. מכאן נגזרים ישירות תנאי שירות טובים יותר, כמו בריכת־שחיה, קולנוע ושיכון- שגם הוא צורך של כוננות. מה שאחרים רואים כהטבות מפליגות, הם בעצם מיתקנים הכרחיים המעניקים לאנשי חיל־האויר הרגשה של קביעות. הצבא מאמץ לאחרונה שיטות של חיל־ האויר בנושא הליכי איוש, שיבוץ ומיון. מבחינה זו אני רואה את חיל־ האויר משיג ומתקדם. מבחינות אח- רות, אין לי די כלים כדי לקבוע אה עמדת חיליהאויר, בתחום התפיסה המיבצעית למשל, יחסית לשריון או לאמ״ן. אני חושב, שחיל־הים הולך בדרכי חיל־האויר. הוא מזכיר לי מאוד את הימים שחיל־האויר היה צעיר וקטן כמו חיל־הים כיום. חלקו היחסי של חיל־האויר מכלל הצבא אינו מקופח במיוחד אך ניתן, בתחומים מסוימים, לשפר, לתחום ולחלק את הנתחים באו- פן יחסי לגודל החיל, מספר הקצינים שלו. אני רואה עצמי עובד בכיוון לזה.״ על השאלה מה דעתו על מגמת המעורבות המיוחדת שיש לאחרונה לתקשורת בחיל־האויר: ״את העיתונות אייאפשר לעצור״, ענה. ״ישנה בעייה בעיניין הזה. האם חיליהאויר צריך לטפח את התיקשורת? האם הצבא צריך בכלל למכור את עצמו לציבור ולעיתונות? מה בכלל תפקיד התיקשו־ רת בדמוקרטיה? בסר־הכל אני חושב, שמכיוון שהצבא הוא צבא העם, וחיל־ האויר הוא בתוך הצבא ובמוקדם או במאוחר יידעו הכל, אפשר וצריך לטפח קשר הדוק עם התיקשורת. אך חובה, שיהיה זה קשר מבוקר, שלא יגרום נזק ביטחוני.״ אל״מ ב׳ נשאר בחיליהאויר גם משיקולים ציוניים. הוא רואה את עצמו משרת בצבא ללא שום פיקפוק. ״אני בין הראשונים, שהתחייבו למה שנקרא אז ׳שירות לטווח ארוך בלתי תנאים׳.״ אף פעם לא הצטער ולא הסתכל החו- צה. לא היה מה שיקרוץ לו באזרחות. כל השאיפות שלו התמקדו בתוך החיל. המשפחה עזרה ותמכה בו לאורך כל הדרך. שוב ושוב ידגיש, כמה היתה האשה תמיד יד ימינו. בזמן האחרון הוא יודע כי קשה לה. ארבעה ילדים בגיל ההתבגרות יש להם ולא מקבלים מאביהם מספיק, לטענתה. ״אני תמיד משתדל להיות אבא ובעל טוב, אבל מבין את אשתי. אני חושב עליה - אשה עובדת עם ארבעה ילדים, ילד מפתח שבא לבית ריק. זה מציק לה. אם יש לה בעייה, אם האוטו מתקלקל למי תפנה?״ אל׳׳מ ב׳ מנסה להשלים את החסר בערבים. הוא צריך להספיק להיות עם האשה, הילדים, לקרוא ספרים, עת־ ונים, לראות חדשות. הערב קצר והמלאכה מרובה. הוא נזכר בהורים שלו, לשם השוואה, ומגחך לעצמו: ״אני זוכר, שעברתי מהדאקוטה לסטראטוקרוזר, זאת היתה בשבילי גאווה גדולה מאוד, בתור אקס־טייס טייסת קלה, לעבור למטוס הענק הזה. מטוס אדיר בעל ארבעה מנועים ענק- יים, שיכול לקחת 120 איש על ציודם. מסובך מאין כמוהו. היה מאוד חשוב לי העיניין, ישבתי וצבעתי את החוטים והמעגלים בספר המטוס, כדי שאדע יותר טוב. אחייב הראיתי לאמא איך נראה הפאנל של הסטראטו, ואמרתי לה יאמא, עכשיו עברתי לטוס במטוס הזה׳. ואמא שלי אמרה: ״אוי, כמה שעונים! למה אתה צריך את זה? מה היה רע במטוס הקודם? היו לו פחות שעונים...״ הדבר הזה תמיד מזכיר לי את הנתק, חוסר ההבנה של ההורים בתחומים בהם התעניינתי. אני זוכר את זה טוב מאוד, ומכיר תודה למשפח- תי הנוכחית.״ אל׳׳מ נ ׳ נושא את עיניו קדימה. הוא עקשן, כמו שאמרנו, וגם נולד במזל שור. הוא יגיע רחוק. 19 )161( בטאון חיל האויר נובמבר 1987 מס' 60 אשוא^לחמבה E• מבצע משותף: ״״מועדון שקם״״ עם בנק אוצר החייל למימון הקמות בחג החנוכה אינך חייב להחליט מראש מה תקנה לחג. קבל מראש קו אשראי ״אוצוית״ בתנאים מועדפים אותו תוכל לנצל במועד הנוח לך, למסרה הרצויה ב רשת ״שקם״ ואצל 9 0 קי ״מועדון שקם״. לקבלת פרטים נוספים פנה למנהל סניף הבנק הקרוב או למחלקת אשראי בשקם בהחזר חודשי של כ־ 12 ש׳׳ח־ בהחזר חודשי של כ* 4ו ש״ח־ בהחזר חודשי של כ* 20 ש״ח־ צריך להחליף מכונות כביסה? לדוגמה, קגיה בסכום של 2 0 0 - , ו ש״ח רוצה להחליף מקררי לדוגמא, קניה בסכום של 1,500- ש״ח רוצה להחליף מערכת ריהוט ישנה? לדוגמה, קניה בסכום של 1,500- ש״ח רוצה לקנות וידאו? לדוגמה, קניה בסכום של 2 , 0 0 0 - ש״ח י הדוגמאות מתי יחסות לקו אשראי צמוד, %ו ו לשנה, כאשר הריבית משולמת מידי חודש והקרן מוחזרת לאחר שנתיים - במועד הנוח לך. )161( בטאון חיל האויר נובמבר 1987 מס' 60 מ ו ס ״ ח ע צ מ ו מ ה מ א ר הוא עובד בשביל המארינס כמסוק־התקיפה הסופר־ ...AH-1W הוורסאטילי ביותר בעולם ה־בל קוברה המכיש בנשיכה חדה ואכזרית. הארסנל של הסופר־קוברה הוא אימתני. טילי טאו, w r ״•יידוויינדר, הלפייר׳ • " * י , P 5 S & ] • ועוד ZUNI ראקטות - H המארינס מתאימים את **fasl^fc••• W r e l ^ j האמל״ח למטרה, אם זן אש־מסייעת מגוונת... או ליווי חמוש... או תקיפת שריון... או סיוע בקואורדינציה של הקרב המשולב. T1700- כמו־כן מוסיפים תאומי טורבינות המנוע 401- כוח־יתר לתקיפתו של הסופר־קוברה. כוח GE המאפשר לו לחדור נמוך ומהר ולהלום בדיוק קטלני. ובתוספת - רקורד של תחזוקה, מעל ומעבר למצופה. בביטחון במשימות. בטיסה מחודשת. באו- רך זמן הסבב. למעשה, בכל מיגוון הדרישות הנדרש מהמארינס הוכיח עצמו הסופר־קוברה כטוב יותר. ושיפורו נמשך... עם תיכנון מערכות כינון־לילה, בעלת כושר הפרדה FUR כולל מציין לייזר מערכת המורות בדיוק את הדרך. ,NAV גבוה ודופלר The future is ours by design. Bell Helicopter E S S E • A Subs diary of Textron Inc. )161( בטאון חיל האויר נובמבר 1987 מס' 60 מסוק קובדה בודד היה החיץ היחיד בין כוח ״גבוו 22 )161( בטאון חיל האויר נובמבר 1987 מס' 60 אש המחבל 1• באה לחיילי ״גבעתי״ בהפתעה גמורה. המטח הראשון פגע קשות במפקד הפלוגה ובסגנו, שצעדו בראש. במטחי האש הבאי• נפגעו עוד ארבעה ח״לים. בגלל שעת הדימדומים ותנאי השטח הקשי• נוצר נתק בין הנפגעים לבין שאר הכוח. א״זור התקרית, כשבעה קילומטרים מצפון להר־דוב, מועד לפורענות. כמה •מים לפני התקרית, חשפו אנשי צבא דדוס־לבנון מצבור גדול של אמצע־ לחימה בכפר שבעא הסמור. יחידה נורווגית של יוניפיל שהא־וור נמסר לשליטתה, מנעה מחיילי הדרום להקים מוצבי־קכע במורדות החרמון המערביים. בשל כר, היתה הגישה לאי 1ור, השופע מקומות מיסתוד, קלה. תנאי שטח אלה הקלו על המחבלים להציב מארבים. חיילי ״גבעתי״, שנותרו מאחור, היו חשופים לאש המחבלים, שאיימו לפרוץ אליהם בחסות החשיכה. מפקד• הכוח שנפגעו נחשבו לנעדרים 23 )161( בטאון חיל האויר נובמבר 1987 מס' 60 מאת דרור מרום קות מעטות לאחר קבלת ההודעה על המארב כבר היה מסוק בל־ I 212 בדרכו למקום האירוע. בבטן המ- סוק היו לוחמים, שנשלחו כתיגבורת לכוח המותקף. מספר סגן עי, קברניט המסוק: ״ישבנו בצפון בכוננות שיגר־ תית. במשך כל הימים ערכנו אימונים רצופים. קצת לפני רדת החשיכה קיב- לנו הודעה על כוח ׳גבעתי׳ שהיה בסיור שיגרתי באיזור הכפר שבעא כשבעה ק״מ מהגבול, ונפל קורבן למארב מחבלים. לפני שעלינו למסוק עברנו במהירות על מפת האיזור. ההמראה התבצעה במהירות, כשבבטן המסוק לוחמי התיגבורת. טייס־המשנה ביצע ניווט מהיר ומדוייק. טסנו מהר מאוד, מעל לאיזורים בדרום־לבנון שהחשיכה החלה יורדת עליהם. לאחר זיהוי רא- שוני התקרבנו אל נקודת המארב. ממרחק ראיתי תבליט שטח גבוה, בצו- רת כיפה שטוחה, שעליו החלטתי לנחות. עם ההתקרבות הבחנתי שהש- טח כולו, כ־ 500 מטר מרובע, היה זרוע סלעים גדולים, כשבעה מטר קוטרם, הטובלים בבריכות־אדמה כהה. הבנתי, כי לא אוכל להנחית את המסוק בנקודה הזאת. במהירות התחלתי לחפש מיש־ טח אלטרנאטיבי, שבו אוכל לבצע נחיתה והנחתת כוחות מסודרת. ״החלטתי לנחות כמקום״ שבתי לרחף בגובה. עשיתי סיבוב, וחיפשתי נקודה מתאימה. השטח היה קשה מאוד והתאפיין בגבעות זקופות ותלולות, כשביניהן וואדיות עמוקים. כמעט שלא היה שטח מישורי רחב דיו לאפשר נחיתת מסוק. במשך כל הטיסה ניסיתי ליצור קשר עם אנשי הכוח המותקף, אך ללא הועיל. ממרחק, הבחנתי ברימון עשן אפור. שיערתי, כי נזרק לאחר שעלו בתוהו מאמצי הכוח להתקשר איתי. פניתי בכיוון 20 מטר מן ־ העשן. ממרחק של כי 15 הנקודה התחלתי להתרכז בתהליך הנחיתה. לפתע, בקשר, הודיע לי טייס־ המשנה כי הבחין בירי לכיווננו. לפי דיווחו, היה הירי בטווח קרוב ביותר למסוק.״ על הירי הזה סיפר טייס־המשנה, סגן ז׳: ״היינו בגובה 30 רגל. בעיצומה של ההנמכה בפיינל הבחנתי בצרור ארוך, של קליעים נותבים, ש״חתך׳ את האויר משמאל לימין. הקליעים הבזיקו וחלפו במרחק של מטרים ספו- רים מן המסוק. ע׳, שהיה בעיצומה של ההנחתה וראשו עמוק בתוך ׳פאנל׳ המכשירים, לא הבחין, באש שנורתה לעברנו. הצרורות בלטו מאוד על רקע רימון העשן, שהטילו אנשי הכוח, ונראו בבירור כשהם נעלמים בגובה.״ לקברניט המסוק היו שתי ברירות. הראשונה - הבטוחה והכמו מתבקשת מאליה - עקב הירי היתה ׳בריחה׳ מהמקום והנחתת כוח הלוחמים במר- חק. בטווח הברירה השנייה - נחיתה מיידית, מסוכנת, עם סיכויי היפגעות גבוהים. כוח הלוחמים שבמסוק היה חיוני כתיגבורת לכוח שהותקף מן המארב. כוח זה, שהיה בסיור שיגרתי, הותקף על־ידי חולייה מאורגנת של כ־ 15 מחבלים, אשר יצאה מהכפר הסמוך, שבעא. במטח היריות הראשון נפצעו אנושות מפקדי הכוח. תנאי השטח הקשים, והחשיכה היורדת הותירו את שארית הכוח באי־וודאות מוחלט. ממשיך ומספר סגן ע׳: ״טייס־ המשנה זי, שהבחין בירי, הציע לי ללכת סביב ולבדוק את תנאי השטח והלחימה. היו סיכויים קלושים אמנם שאצליח להנחית את הלוחמים במרחק־ מה. אותרת נקודה מתאימה לנחיתה במרחק כ־ 800 מטר בלבד מהכוח שהו- תקף אולם, זה עדיין נראה לי רחוק מדי מזירת האירועים. סיכויי ההיפגעות גברו, ולא היה לי זמן להחליט. היה ברור, כי כוח המחבלים, העדיף במספ- רו, תוקף בעוצמה. החלטתי לנחות במקום. בקשר הפני- מי הודעתי למכונאי המוטס כי מתבצע ירי על המסוק והוריתי לו להכין את הלוחמים להנחתה. השעה היתה 5:50 בערב. התחלתי בהנמכה. הורדתי את המסוק רגל אחר רגל. טייס המשנה הוסיף לבדוק את המצב בשטח. מגלשי המסוק נגעו בקרקע הסלעית.״ מייד לאחר הנחיתה אישר המכונאי המוטס את ירידת הלוחמים. חיילי ״גבעתי״ - המאומנים היטב, זינקו מייד מהדלת הצידית. ההמראה היתה נמוכה. לא ביצעתי נסיקה לגובה. התרוממתי לגובה של שלושהיארבעה רגל, התקדמתי באיט- יות, ושמרתי על גובה נמוך מעל לסלעים. תוך כדי כך התקשרתי עם מג״ד הכוח ויידעתי אותו על המתרחש. במקביל למסוק הבל־ 212 , הוזנק זוג מסוקי קוברה. מסוקי הקרב ליוו את מסוק התובלה החל מהכניסה ללבנון ועד להגעתו לשטח הלחימה. לאחר הנחתת לוחמי הסיוע שב הבל־ 212 לבסיסו. בשטח הלחימה נותר זוג הקוברות כשהוא מחפה על הכוח ממעל. מספר טייס הקוברה סגן גי: ״הכני- סה לשטח האירוע התבצעה כשהלילה החל לרדת. לפי נתונים שהכנסתי למח- שב הניווט הגעתי עד לסמוך לכוח המותקף. מסוק מס׳ 2 שלי, אשר היה במשימה אחרת קודם־לכן, נאלץ לעזוב את השטח לתידלוק. נותרתי לבדי בשטח. מתחתי יכולתי להבחין בחילו־ פי־אש. השטח היה הררי ומסולע. באיזור כולו, הנמצא בגובה של 7,000 רגל מעל פני־הים, נשבו רוחות עזות. דשטח היה חשוך וקשה היה להבחין בתוואים. כשחלפתי מעל לכוח, יכול- תי, לראשונה, ליצור עימו קשר. עד לאותו רגע היה הכוח המותקף מנותק לחלוטין ממפקדיו ומהמסוקים שסבבו באיזור. הר!וכרות יוצאות לשרה על הקרקע, מילא החובש את מקום הקשר, שנפצע. מחילופי־הדברים הקצרים והמקוטעים שהיו לי איתו נודע לי, כי במרחק־מה מהכוח מוטלים שני פצועים שלא ניתן היה להגיע אליהם ואי־אפשר ליצור איתם קשר. ריחפתי מעל לאיזור בגובה של 2,000 רגל. בשל החשיכה לא יכולתי להבחין בבירור בירי שהתרחש בשטח. הרמתי אף ושיגרתי ארבעה נורי־תאורה. כשהואר השטח, התבהרה התמונה. מנתונים, שהוסיף להעביר לי החו- בש, הצלחתי להבחין את סידור הכו- חות. ניכר היה כי בתחילה, היה במצו- קה. בשלבים הראשונים היה קשה להבין את הנתונים שהעביר. הוא היה נסער מאוד אך הוא התעשת היטב תוך דקות מעטות, והעביר לי תמונת קרב מדוייקת. הכוח, שניצב על הרכס הדרומי בשטח דמוי אוכף, הותקף מצפון על- יז-, המחבלים, שני המפקדים, שירדו אל קרקעית האוכף, בראש הכוח, נפגעו מיידית מירי המחבלים, שתפשו עמדות גבוהות על הרכס הצפוני של האוכף. לכוח היו ארבעה פצועים נוס- פים. מן הגובה שלטו המחבלים על כל השטח, לא היה לי כל מושג על אופי פריסתם, ולא ידעתי פרטים על התקדמותם. ביקשתי הנרה ארטילרית. לפתע, מן הגדה הצפונית של האוכף, נורתה לעברי אש. הבחנתי בשלושה מקורות־אש שנפרסו במרחק של כ־ 20 RPD מטרים זה מזה. האש, ממקלע נורתה גם לכיוון הכוח הקרקעי. הטוו- חים היו קצרים ביותר. כדי לשגר אש יעילה היה עלי להנמיך ולהתקרב. תוך כדי התקדמות לעבר מקור הירי, שנראה בהבזקים צהובים עזים, שיגר- תי צרורות ארוכים. בחשיכה המוחלטת היה קשה להבחין בפגיעת הפגזים. מקורות הירי נחלשו, אך לא נשתתקו. האש היתה צפופה ורצופה. תוך שמירה על גובה קבוע, הוספתי לבצע ירי בכיוון המחבלים. קרב היר- יות נמשך כחמש דקות. בחשיכה המוח- לטת, שירדה על האיזור לא יכולתי לזהות פגיעות. האינדיקאציה היחידה שלי לפגיעה היתה השתתקות מקור הירי ולבסוף הוא נדם לגמרי. תוך כדי כך מסר לי חובש הכוח המותקף, כי האש שנורתה לעברו פסקה גם היא. כל תזוזה לא נראתה ברכס הצפוני. שיערתי, כי המחבלים נסוגו לאחר שנתברר להם שזיהיתי את מיקומם. בקשר דיווח לי החובש על כוונתו לרדת אל קרקעית האוכף ולאתר את 24 )161( בטאון חיל האויר נובמבר 1987 מס' 60 מפקדיו. לאחר שאישרתי את התקדמו- תו, ניצבתי בעמדה השולטת על הרכס הצפוני כולו. במשך זמן התקדמותו בשטח ביצעתי ירי בכיוון המחבלים. ירידת החובש וחייליו היתה איטית מאוד. השטח היה תלול, חשוך וזרוע 40־ סלעייענק. לפתע כשהיו במרחק 30 מטר ממפקדיהם הפגועים נפתחה אש־ תופת לכיוון הכוח המתקדם. המאגיסט, שצעד בראש הקבוצה נפגע מייד ונפל. אלא שהפעם ,RPD שוב, היתה זו אש הגיעה ממקור ירי שלא פעל קודס־לכן. באצבע, שהיתה דרוכה על התותח, סחטתי את ההדק. יריתי צרורות ארו- 200 פגזים לעבר ־ כים מאד, של כי 150 מקור הירי, ששוב נתגלה בהבזקים צהובים. אש האויר פסקה כמעט מייד. בקשר דיווח לי החובש על פציעתו הקשה של המאגיסט. מבט חטוף שהעפתי לעבר פאנל השעונים גילה לי נתונים מדאיגים על מצב הדלק והחימוש. לא הייתי יכול להשאר בשטח ולהגן עוד זמן רב על הכוח. החלטתי לטוס לנקודת תידלוק. שיערתי, כי אשוב לשטח תוך פחות מעשר דקות. הטיסה בחזרה, מעל לשטח מוכר, הייתה מהירה. לפתע עלה על הקשר מספר שניים מסתבר, שחזר מהתדילוק והיה בחימוש מלא. הוריתי לו לנחות מיידית. נחתתי לצידו. החילופין היו מהירים מאוד. שני הטייסים הורדו מן המסוק. האירועים בשטח הלחימה היתפתחו במהירות. לא יכולתי לאפשר לטייסים להיכנס לשטח מאחר שלא הכירוהו. מצד שני, לא יכולתי גם לתת להם תידרוך באשר לתמונת הקרב־ פשוט לא היה זמן. שבתי אל הכוח שבשטח לאחר היעדרות של שבע דקות בלבד. בדרך חזרה ביצעתי בדיקת תותח. הכל עבד. ובמדוייק. המכונאים שבבית עשו עבודה מצויינת. בקשר, נמסר לי ממפקד הגיזרה, על הכוונה להכניס לשטח מסוק קל עם מפקד הגדוד שה- כוח שנפגע השתייך אליו, כמה לוח- מים, קצינים ורופא. באותה שעה לא היה ידוע עדיין, כי שלושה הנפגעים - המ״פ, המ״מ, והמאגיסט נהרגו. הכניסה בחזרה לשטח הלחימה היה איטית וזהירה. נעתי בגובה שנע בין עשרה למאה רגל. סייעה לי מאוד ההנרה שביצעו מטוסי־קרב שלנו. השעה היתה 8.30 בערב. נכנסנו לשעה השלישית לשהותנו בשטח. לאחר שמסרתי לטייס הבל את הנקודה בה רציתי שינחת, היינו מוכנים להי- כנס. אולם, ממש ברגע האחרון, הגיעה הפקודה לעצור. היה חשש להיפגעות מסוק הבל. בסופוישל־דבר אושרה הנחתה במרחק 800 מטר משם. הובלתי את הבל לנחיתה בשטח שהיכרתי היטב. פני השטח היו מכותרים, סלע- יים, ממש נוף ירח. הייתי ספקני באשר ליכולתו לנחות בשטח.״ ממשיך ומספר טייס הבל 212 , סגן עי: ״נענתי מאחורי זנב הקוברה. הטי- סה היתה איטית ובמבנה מכונס וחשוך. נקודת ההנחתה היתה על כיפה מדרום לאיזור הלחימה. כאשר התקרבנו אל נקודת ההנחתה המדוברת, מסרתי לטייס הקוברה כי הנחיתה על הכיפה, שהיתה צרה ביותר, אינה אפשרית. החלטתי לגשת לאחד הסלעים הענקיים שבסמוך, לבצע ריחוף נמוך, ולהנחית את הלוחמים מן האויר. יידעתי את המכונאי המוטס, האחראי על ההנחתה. התקרבתי אל הסלעים. הנמכתי. עמדתי בריחוף מעל לאחד הסלעים כשאחד מהגלשים נוגע. כל העת הרגיע אותי טייס הקוברה מחשש למחבלים. הוא היה סמכותי מאוד. ברור היה שהכיר את השטח, היערכות הכוחות ואופי הלחימה בצורה מוש- למת. חלוקת התפקידים ביני לבינו היתה ברורה לאורך כל שהותנו בשטח. הוא כבר שהה בשטח שעות אחדות, וקיבלתי את מרבית המלצותיו. ההנחתה היתה קשה מאוד. תנאי השטח הקשים הכתיבו פעולות במשנה זהירות. בסופו־של־דבר הוכתרה ההנחתה בהצלחה. בעקבותיה ערכתי שתי הנחתות נוספות. מאוחר יותר הגיע גם יסעור עם עשרות לוחמים. לאחר ההנחתה, היה צורך לחשוב על דרך בטוחה להגעתם של חיילי התיגבורת אל הכוח המותקף. כזכור, היה בשטח מקור ירי נוסף, לא מזוהה עדיין בוודאות, אשר המטיר אש על החיילים, שניסו להגיע אל מפקדיהם הנעדרים. המחבל נ?!כר כחריפות הסלע שוב היתה הקוברה, ראש־החץ בכניסה לשטח. ומספר הטייס גי: ״עברתי אל הכוח המותקף. מלמטה היה הכל שקט. הדלקתי אורות לצורך זיהוי הדדי. המג׳׳ד והלוחמים התקדמו בשטח באיטיות. המעבר בשטח הקשה הצריך זהירות רבה. זכרתי את מקור האש שהפיל את המאגיסט. הייתי נעול עליו. הכוחות החלו לרדת במידרון לכיוון הפצועים. לפתע, נפתחה לעבר אלו הצועדים בראש אש. הפעם לא עלה בידי האורב להפתיעני. להערכתי, נמשכה האש שלו שלוש או. ארבע שניות. התארגנתי לירי ושיגרתי לעבר הצלף צרורות ארוכים. בנקודה מוסתרת בתוך נקיק שבין סלעים, כשלרשותו חריץ ירי ואפשרות צליפה לכיוון הכוח, ארב מחבל חמוש ואמצעי לחימה נוספים. RPD במקלע כוח האש הרב שהנחיתה עליו הקוברה גרם להתמוטטות הסלעים, והמחבל נלכד תחתם. מנקודה זו, שוב לא נורתה אש אותו לילה. כמו בכל הסיפורים הטובים, הבחנתי לאחר סיום הירי בתקלת תותח. תמיד ברגע הנכון... הודעתי לכוחות שבשטח על כוונתי לצאת מהאיזור, שברתי אחורה וטסתי במהירותיאימים לכיוון המינחת. בדרך שוב פגשתי את מספר שניים שלי, שנאלץ למורת רוחו לוותר שנית על מסוקו. כשחזרתי לאיזור הלחימה הוספתי לחפות על הכוח המחלץ. כשהיו הפצו- עים מאורגנים לפינוי הגיעו לשטח שני מסוקי קוברה נוספים. הסברתי למוביל את הזירה, מקורות הירי וכוחותינו. לאחר חמש שעות עזבתי את השטח.״ בשעה חמש לפנות בוקר, חזר סגן ע / טייס הבל־ 212 למקום האירוע. הפעם כדי לפנות את שלושת הנופלים. בגיחה מאוחרת יותר העביר ארצה חמישה לוחמים נוספים מן הכוח, שלא נפגעו. כמויכן הועבר ארצה שבוי, שנלכד תחת מפולת הסלעים שגרם ירי הקוברה. בסריקות שנערכו בשטח בשעות הבוקר המוקדמות נתגלה מספר רב של אמצעי לחימה שנטשו המחבלים במנו- סתם, עם עקבות של גרירת פצועים. 25 )161( בטאון חיל האויר נובמבר 1987 מס' 60 לב אופשיסר, אל׳ימ (מיל.) בחיל־האויר הסובייטי עלה לישראל " B f c - * —״ 1יי » M w B u 1 1 — ^ ״ ••רקע אדו• לסופי מאת צבי גוטמן פני כמה שבועות נחת כנמל- ^ התעופה כףגוריון, כתום מסע כן.״ 16 שנים, מסורב העלייה לב אופשיסר. היתה זו טיסה אחת מיני־ רכות - הפעם כנוסע - של הקולונל (אל״מ) בדימום בחיל־האויר הסוביי- טי. באמתחתו נשא לב 19 אותות צבאיים, אותם איים בזמנו להחזיר לשלטונות הרוסיים במחאה על סירו- בם להתיר עלייתו ארצה. התרגשות רבה אחזה בעשרות יוצאי עירו של לב - מינסק - כאשר נתגלתה דמותו של הלוחם בפתח אולם האח־ ״מים בנמל התעופה. חבוש כובע בארט נוסח סלאח שבתי, התחבק לב עם חבריו משכבר הימים, חלקם זה מקרוב באו ארצה. בלט ביניהם ידידו הטוב של לב, סא״ל בדימוס בחיל הקשר הסובייטי נחום אולשנסקי, שפעל רבות, בארץ ובחו׳יל, למען עלייתו. חיל־האויר הישראלי שיגר את אל״מ א׳ ואת הקצינה רס׳ין חווה לקבל את פני איש צוות־האויר בן ה־ 68 , לוחם מלחמת העולם השנייה - והטייס היהו- די בעל הדרגה הגבוהה ביותר בצבא האדום. הצפלין לא בטוח... בימי ילדותו של לב היתה התעופה בראשית התפתחותה, וילדים רוסיים רבים שאפו להיות טייסים. לב רצה להיות טייס צפלינים - אותם כאלונים פורחים, שכונו ספינות־אויר - והתכוון ללמוד במכון לבניית כלי־טיס אלה. אז אירעה תאונת צפלין, בה ניספו 13 נוסעים וניצל רק רוסי אחד. רצה הגורל ואת מי פגש לב בכל רוסיה הגדולה, אם לא אותו ניצול יחיד?... הלה הזהירו מסכנת הבאלונים - ולב הסב התעניינותו למטוסים. הוא נרשם ללמוד במכון לטכנאות מטוסים, החל לעבוד ובשעות הערב המשיך לימודיו במכון למהנדסי־ תעופה. תוך זמן קצר היה למכונאי־ מוטס במטוסי נוסעים חד־מנועיים. היה זה ב־ 1939 - ולב בן 20 . כעבור שנה גוייס לחיל־האויר הסובייטי ונשלח לקורס נווטים־מקלענים (״שטורמן״ ברוסית) במפציצים קלים. לב זוכר היטב את יום ה־ 22 ביוני 1941 בו נאמר לחניכים: ״תמו טיסות האימונים - החלה המלחמה!״ התקפת הפתע הגרמנית - שקדם לה הסכם ריבנטרופ־מולוטוב לאי־לוחמה - עוררה מבוכה רבה בקרב חיילי הצבא האדום. הוחלט לתגבר את מספר הפוליטרוקים - קומיסארים פוליטיים - בקרב החיילים. לב, שנמנה על חברי המפלגה הקומוניסטית, כמרבית אנשי צוות האויר הסובייטיים, נשלח לקורס הקומיסארים. כרטיס החבר במפלגה הקומוניסטית כונה אז ״כרטיס הלחם״ - אמצעי להבטחת הקיום... בינואר 1942 הוצב לב בשדה התעו- פה חימקין שליד מוסקבה. אותה שעה הגיעו הנאצים ל־ 30 ק״מ משערי הבי- רה הסובייטית. המטוס בו שירת לב - .P.O.־2 כנווטימקלען היה פודווה מטוס־בוכנה חד־מנועי, שהוסב למפי ציץ קל. היו לו שש נקודות לתליית פצצות, כשבכל נקודה ניתן היה לתלות פצצה במשקל של עד 50 ק״ג, בתנאי שהמשקל המירבי של הפצצות אינו עולה 200 ק״ג. הטייס ישב בתאו הקדמי, ומאחוריו הנווט־מקלען, שהפ- עיל מקלע ידני, שניתן לצידוד לכל העברים. מיכשור המטוס היה בסיסי ומיושן - מד־גובה, מד־מהירות, מד שיעור נסיקה והנמכה, מד סל״ד, אופק מלאכותי ומצפן. במרבית המטוסים לא היה ראדיו חיצוני - רק אינטרקום בין הטייס לנווט. 10 גיחות קרביות בבל לילה הטייסת של לב פעלה בעיקר בלי־ לב אופשיסר, ראשון משמאל, מוביל את האוגדה ה א ז י ד י ת במצעד, ב 1957- 26 )161( בטאון חיל האויר נובמבר 1987 מס' 60 )161( בטאון חיל האויר נובמבר 1987 מס' 60 הבדל של לב לטייסת, 947 ן לות. כיוון שהתקדמו עם הכוחות הסובייטיים והוצבו בשדות הסמוכים לחזית, אזי כל טיסה אל המטרה נמשכה כי 40 דקות, בניווט מגע נמוך לפי מפה. בלילות החורף הארוכים ביצע לעתים כל צוות עד עשר גיחות קרביות בלילה אחד! יש אומרים, כי העומס על הטיי- סים הסובייטיים היה הגבוה ביותר באותה מלחמה. בדרך חזרה מהחזית, נהג לב ליטול את ההגאים בתאו ולהטיס את המטוס לבסיסו, בעוד הטייס נח. לאחר שחש כי הגיע לרמה נאותה, עבר לב ביוזמתו הוא מיבחנים והוסמך כטייס. עד מהרה חדל גם לשמש כקומיסאר, והחל מתק* דם במישור המיק 5ועי ובסולם הפיקוד, עד שנעשה סגךמפקד הטייסת. להילחם עד הכדור האחרון חוויות רבות היו ללב במהלך המלח- מה והרי ״דף בספר הטיסות״ שלו. ב־ 1943 הועברה היחידה של לב לחזית קורסק - כ־ 600 ק״מ דרומית למוסקבה. היתה שם מובלעת רוסית דמויית קשת, שהנאצים צרו עליה. לב וחבריו הפציצו שם, לילה־לילה, ריכוזי טאנקים גרמנים ותחנות־רכבת, שדרכן הוזרמו חיילים נאצים לחזית. משנודע על זרימת תיגבורות גרמניות רבות, קודמו הטייסות לשדה־תעופה סמוך ביותר לקו החזית. לילה חשוך במיוחד אחד, כאשר המריא לב כנווט־מקלען עם טייס אוקראיני, הפציצו הנאצים את בסיסם. הרוח היתה חזקה מאוד, וזרקורי הא־ וייב סינוורו מהקרקע. הם טעו בחישו- בי הסחיפה ואיבדו את ההתמצאות בשטח. הדלק הלך ואזל, ומשסברו כי הינם בשטח רוסי ידידותי, נחתו בשדה כלשהו, תוך הדלקת אורות הנחיתה. את פניהם קידם נור־תאורה, וממ- רחק שמעו נביחות כלבים. לב וחברו החלו לצעוד לכיוון הנביחות. לב ירה זיקוק, ובתגובה יריות. עד מהרה שמעו שני הרוסים דיבורים בגרמנית - וה- בינו כי נחתו בשטח הכיבוש הגרמני. לב וחברו החלו לברוח - והגרמנים בעקבותיהם עם כלבי גישוש. המירדף נמשך כל הלילה. לקראת עלות השחר חששו השניים כי יתגלו. כיהודי, הח- ליט לב שלא ליפול בשבי הנאצים, והודיע לחברו כי יעדיף להתאבד. האוקראיני השיב כי גם בדעתו לעשות כן. לכל אחד מהם היה אקדח טעון ב־ 16 כדורים. בגיא סמוך נשכבו הם בינות לשיחים, נחושים להילחם בגרמנים הקרבים עד הכדור האחרון. לפתע חש לב טפיחה עזה בגבו, מלווה בקריאה רמה מצד חברו הטייס: ״הנה המטוס שלנו !...״ אז התחוור להם - לשמחתם ולמזלם - כי נעו כל העת סביב המטוס, בעודם מדמים כי רחקו ממנו קילומטרים רבים. הטייס קפץ מייד לתאו, ולב הניע את הפרופלר. המנוע פעל ללא דופי במעט הדלק שנותר, המטוס זינק קדימה בעוד לב נתלה עליו בשארית כוחותיו ומטפס לתאו האחורי. אך התרוממו מעל לקר- קע, והגרמנים החלו לירות בהם. לב סובב את המקלע אחורנית, והשיב אש לעומתם. בגובה נמוך מעל לצמרות העצים טסו לשטחם הידידותי. עד מהרה אזל הדלק, והם גלשו לנחיתה ליד כפר קטן. לב צעד קדימה באקדח שלוף לעבר בתי הכפר, והטייס אחריו. לעומתם יצא חייל בעל רובה גרמני, חבוש כובע, שכיסה את אוזניו. תוך כדי שליפת האקדח לעומתו שאלו לב מיהו. ״חייל רוסי,״ השיב האיש. ביודעו שהמקום שורץ מרגלים גרמנים, חקר־ הו לב קצרות לשם יחידתו. למשמע תשובתו החל הטייס האוקראיני מרקד בקריאות ״הידד, ניצלנו!״ הם היסוו את מטוסם, והחלו במסע־ תלאות קרקעי אל יחידתם. המסע ארך שלושה ימים... בעודו קרב למגורי יחידתו, שמע לב את חבריו אומרים עליו ועל חברו: ״אם עד מחר לא ישובו - נחשבם לנעדרים ונזמין אחרים תחתם.״ ״אתם קוברים אותנ ו חיים?...״ - התפרץ לב לאוהל, והשמ- חה פרצה עד לשמיים. לב וחברו נסעו אל המטוס עם מיכלית־דלק, המריאו - והשיבו את המטוס לב״סיסו. שתי פציעות - 600 גיחות באחת הטיסות פגעו הגרמנים במטו- סו של לב אופשיסר. הוא וטייסו ביצעו נחיתת־ריסוק, המטוס התפוצץ ולב, שנפגע בכתפו ואיבד הכרתו, פונה לבית־חולים שדה. משם עמדו להעבירו לבית־חולים בתוככי רוסיה. בשיתוף־ פעולה עם מפקדו נמלט לב מבית־ החולים, והובא למרפאה בבסיסו. הוא נמנע מלגלות לרופאים את מצבו הקשה: ״רציתי להמשיך ללחום, כי יהודי צריך להיות לוחם.״ לב שב לטיסות. אחת המשימות שהוטלו עליו היתה לוחמה פסיכולוגית כנגד הגייסות הגרמנים הכבדים, שצרו על סטאלינגרד. הוא הצטייד במגאפון, ובטוסו בגובה נמוך מעל לחיילים הנא- צים קרא להם הנווט היהודי - בגרמנית - היכנעו! לא פחות מ־ 24 גיחות כאלו ביצע לב בפקודת המארשל רוקוסובס־ קי, מפקד החזית. באחת מטיסות אלו 28 נפגע לב מכדור גרמני שנורה אל מטוסו. אף שהעצם נשברה, ביצע לב שוב פעולת הימלטות מבית־החולים, והמשיך ללחום. במהלך המלחמה ביצע לב כ־ 600 גיחות, מהן 287 קרביות. לפי התקנון הרוסי נחשבת גיחה לקרבית רק אם חצה הטייס את קווי האדיב במטוס חמוש. לפי המידע המודיעיני, השמיד לב לפחות 11 מטוסים גרמנים על הקרקע. בתום הקרב על סטאלינגרד נשאל לב על־ידי הגנרל גלדג׳ב, אחד הפולוטרוקים הראשיים בצבא האדום, איזה אותות קיבל במלחמה. לב השיב כי לא הוענק לו דבר - והוא מייחס זאת לעובדת היותו יהודי, אף שלא היתה אנטישמיות גלויה בצבא. בהמלצתו של מארשל רוקוסובסקי קיבל לב את אותותיו הראשונים, ובסך־הכל זכה ב־ 19 אותות, אותם הביא, כאמור, לישראל, יחד עם תצלומים רבים ממה- לך הקאריירה הצבאית שלו. לב מדגיש, כי הוא חש אחוות־ לוחמים - ״אחים לכנף״ - כלפי חבריו )161( בטאון חיל האויר נובמבר 1987 מס' 60 בחיל־האויר האדום, ואץ בליבו דבר נגדם. הוא, מצידו, מעולם לא הסת;ר מהם את יהדותו. אחרי המלחמה נשלח לב ללימודים באקדמיה העליונה של חיל־האויר. תוכנית־הלימודים כללה בעיקר תורות־ לחימה, מבצעי־אויר, פיקוד אוירי, טאקטיקה - וקצת שיעורי טיסה לרי־ , ענון. טייסי הקרב התאמנו על יאקי 11 והאחרים על בל־ 26 אמריקני, שנותר מהמלחמה ועל מטוסים רוסיים מדגמים שונים. במהלך לימודיו ביקש לב לע- בור הסבה כטייס מהמיניין על מטוסי המיג הסילוניים, שעמדו לצאת מקו הייצור - אך נענה בשלילה בנימוק כי במקרה זה יפסיד חיל־האויר מפקד בכיר, תמורת טייס זוטר. בי 1950 סיים לב את האקדמיה האוי־ רית, ונעשה מפקד רגימנט (מעיו גדוד) של 40 מטוסים. בי 1952 קיבלה יחידתו מטוסי מיג־ 15 . קורס ההסבה למיג נמשך כחודשיים, תוך שימוש בעזרי־ אימון קרקעיים. ב־ 1955 נעשה לב יו״ר מטה אוגדה בחיל־האויר, וסגךראשו ן למפקד האוגדה. משך כשנה נעדר מפקד האוג- דה מתפקידו - ולב מילא את מקומו. החוליה הבסיסית בחיל־האויר הסוביי- טי כוללת ארבעה מטוסים, ושלוש חוליות טייסת. שלוש טייסות הינן גדוד. שלושה גדודים מצטרפים לאוגדה - משמע 108 מטוסים. זה היה הכוח עליו פיקד לב אופשיסר - שהגיע, בינתיים, עד לדרגת קולונל. בל נשכח, כי אותה תקופה התנהל במלוא עוזו מסע הטיהורים ורדיפות היהודים של סטאלין, שבמיסגרתו הוצ- או להורג, בין השאר, סופרים ואמנים יהודים ידועים. בתפקידו הבכיר הירבה לב לעסוק בפיקוח על האימונים האויריים. לר- שות אוגדתו עמדו שישה מטוסי מיג דו־מושביים. הוא נהג לטוס בתאו האחורי של מיג כזה מעל לזירת האימ- ונים ולהשגיח על קרבות האויר שנוה- לו מתחתיו לפי תורת הלחימה. לב מספר כי הטייסים הרוסים עודכנו מדי פעם במידע מודיעיני על הטאקטיקות המערביות. לשאלה הבלתי־נמנעת אודות רמת הסייסים הסובייטיים כפי שהשתקפה בקרב המפורסם בחזית תעלת סואץ במלחמת ההתשה, בו הופלו חמישה מהם על־ידי טייסינו - משיב לב כי אינו בקיא בפרטים, אך לדעתו סבלו הטייסים הרוסיים מהיעדר ניסיון קרבי, וגם מטוסיהם היו נחותים לעומת מטוסינו. מכל מקום, הוא אינו סבור כי רמת הטייסים הסובייטיים ירודה. אגב, לב פגש טייסים סובייטיים, שנלחמו לצד צבאות ערב כנגד ישראל. דחה קידום מובטח בצבא המעורבות הסובייטית במזרח־ התיכון לצד הערבים, לוותה בתעמולה עויינת ביותר כנגד ישראל באמצעי התיקשורת הסובייטיים. ״התחלתי לחוש שמקומי בחיל האויר הישראלי - ולא הסובייטי...״ - אומר לב. ״במלח- מה מילאתי חובה קדושה ללחום בנא- צים, עתה הבנתי, כי אעשה שקר בנפשי אם אמשיך לכהן כמפקד בצבא האדום.״ ב־ 1961 ביקש לב להשתחרר מהצ- בא. מפקדיו סרבו לו תחילה עקב עברו המצויין, ואף הציעו לקדמו כסגן־בכיר למפקד קורוס בן שלוש אוגדות. אך לב התעקש - והשתחרר. ״אז פתחתי במלחמה אחרת - שנמשכה 16 שנה - על הזכות לעלות לישראל.״ היו אלה ימים אפלים של שנאת ישראל מצד השלטונות הרוסיים. לב זוכר ״פנינה״ שנתפרסמה בעיתון המפלגה ״פראבדה״ בתקופת מלחמת יום־ הכיפורים על מפקד חיל־האויר שלנו דאז, בני פלד, ״שירה במו ידיו בכל טייס שסירב לצאת לקרב...״ ״אהבתי את ישראל ממרחקים, כעת אני כאן, בריא, ומקווה לאהוב את מדינתנו עוד שנים רבות. עתיד העם היהודי מחייב תחיית הציונות ושיבה לארץ ישראל ולמקורות היהדות,״ מצ- היר לב אופשיסר, בנאום שלא היה מבייש כל פוליטרוק בצה״ל. עתה עומד לב להבל עיטור מיוחד ודרגות כבוד מידי מפקד חיל־האויר הישראלי, האלוף אביהו בדמן, בטקס שייערך בקרוב. 29 )161( בטאון חיל האויר נובמבר 1987 מס' 60 חקירת תאונותיאויר עהדבורג האחרון מאת רוני אלרואי תרגיל בגובה, מעל לים, הבחין m • טייס של מטוס מתקדם כי מטוס חולף לימינו ונעלם. כעבור 45 שניות הבחין בטבעותיטבעות על המים. הוא הבין את הקשר שבין המטוס שחלף לבין הטבעות ־ המטוס נפל לים. הטייס לא נטש. בחקירה התברר שבמשך דקה וחצי לא היה איתו שום קשר. מה קרה? האם מערכת הקשר וההפלטה התקלק- לו? אולי הטייס איבד את הכרתו? המטוס צלל בים לעומק ממנו לא ניתן היה להוציא אותו. אין את מי לשאול. איך מפענחים את *סיבת התאונה? ״הזמן משנה עובדות,״ מסביר סא״ל די, חוקר תאונות. ״לכל סימן בקרקע יש משמעות לגבי החוקר. הסימנים בקרקע מלמדים על כיוון, מהירות ועוצמת הפגיעה, וכן על סדר התפרקות החלקים. יש אנשים החומדים חלקי מטוסים. אם לא נגיע מהר הם עלולים להקדים אותנו. יש מקרים בהם הת- אונה נגמרה עקב כשלון בייצור ואז סכנה צפוייה לכל סד״כ המטוס מאותו סוג. כאן מדובר בחיי אדם ויש למהר ולהסיק מסקנות והמלצות כדי למנוע הישנות התאונה.״ כאשר מגיע צוות החקירה לאתר התאונה, הוא אינו ניגש מייד לעבודה. ראשית עליו לוודא שהאתר נקי מ ת ח מ ו ש ת , מ נ פ צ י ם ו מ א מ צ ע י ם פירוטכניים, העלולים לסכן את החוק- רים. בחקירה משתתפים בעלי מיקצו־ עות שונים וכאלה המתמצאים בחלקים שונים של המטוס. בשלב הראשון מתפצלת החקירה לשלושה תחומים: התחום הטכני ניתוח התקלות האחר- ונות בספר המטוס, אופן תפקוד המער- כות ותחקור הצוות הטכני. התחום הטיסתי, שאותו חוקר טייס המכיר את המטוס ולמד את המשימה שבה היה הטייס המעורב בתאונה. הוא בודק את תיפעול המטוס ואת ניסיונו של הטייס המעורב. את התחום האנושי חוקרים רופא ופסיכולוג, המתבססים על תיקו האישי של הטייס, על חוות־דעת של מפקדיו ושל חבריו לטייסת ועל כשירו- תו לטיסה בהיבטים בעת התאונה. ״השברים יודעים מח קרה, צריך רק לדעת ׳לדובב׳ אותם״, אומר די, ״אופי השברים, מצבם ופיזורם הם רמזים לתיפקוד מערכות חיוניות במטוס. אך הם מהווים רק נקודת־פתיחה לחקי־ רה.״ אולם, גם אם דווח שהטייס נחת בשלום, אין מתעלמים מהדיווח שלו על תקלה במטוס. ב״פורום בטיחות הבו- קר״ בוררים בין המקרים הראויים לחקירה לבין המקרים הנחשבים זני- חים. הדיווח על האירוע נעשה בנוהל סטאנדרט, ומייד מוזן למחשב. לחקירה שני מקורות התחלתיים: מיברקי הבו- קר והדיווחים הישירים הנמסרים מייד עם זיהוי תקלה, כשהמטוס עדיין בא־ ויר. ענף בטיחות־טיסה בוחן את כל המקרים שלא הסתיימו בתאונה אבל יש בהם פוטנציאל לתאונה. ענף חקר- תאונות חוקר את מקרי התאונה. הניסיון בענף חקריתאונות מראה, כי ככל שהחוקר וותיק יותר, גדולים הסיכויים שהשערתו הראשונית לגבי סיבת התאונה תתאמת. על סא״ל ד׳ נאמר: ״אם יש תאונה שכולם נכשלו בפתרונה ־ הוא יצליח.״ לעיתים משתרע אתר־התאונה על פני שטח של שלושה ק״מ. פיזור החלקים הוא שמגדיר את אתר הת- אונה. כאשר הפיזור גדול, קשה למצוא את החלק שבו טמון המפתח לסיבת התאונה. זה יכול להיות אפילו בורג אחד. ״אין לזלזל בשום אפשרות,״ מסביר ד / ״השיטה היא אלמינאטיבית. מעלים את כל האפשרויות ומוחקים את אלו המתגלות כבלתי־סבירות. על הצ- וות לשוחח כמה שיותר בינו לבין עצמו.״ משקלן של עדויות לצורך פתרון התאונה גובים גם עדויות, הנחלקות משלושה סוגים: עדות־ראיה של מי שאינו מעורב, עדות־ראיה של מי שהיה מעורב במק- רה ועדויות שהיו על הקרקע, מפקדים, חברים, בני משפחה, וכל מי שיש בידו מידע רלוואנטי למקרה או לטייס. ״יש פתיחות רבה בחיל־האויר לחקר התא- ונות אך, כמו בכל אוכלוסיה אחרת, גם, אצלנו יש ונתקלים באנשים המי נסים להסתיר מידע,״ אומר ד׳. ״הסימנים בקרקע מלמדים על כתן, מהירות 1ע 1צמת הפגיעה )161( בטאון חיל האויר נובמבר 1987 מס' 60 ״למשל, היה אירוע שבו אובחנה תקלת דלק במטוס שעבר תאונה. הטכנאי שחשש לעורו, מיהר לשנות את הנת- ונים בספר המטוס, אולם הוא פעל מתון לחץ ורגשנות וביצע את התיקון בעט בצבע שונה. וכך נחשף התיקון שלו בקלות.״ לעדויות האנושיות ניתן משקל רב. עדותו של מי שאינו מעורב היא בעלת משקל רב במיוחד, משום שהוא נקי מאינטרסים זרים. גובים עדויות גם על התנהגות הטייס 72 שעות לפני האי- רוע. מתחקרים את מפקדיו, את חבריו, את אנשי הטייסת, את משפחתו ואת חברתו.על האזרח חלה חובה לשתף פעולה עם החוקרים. בחינה בחו״ל לאחר שהחוקרים שוללים בוודאות גירסות מסויימות עדיין נותרות כמה גירסות שונות, העשויות להסביר את התאונה. זהו השלב השני של החקירה. בשלב זה פתוחות כל האפשרויות בפני החוקרים: מעבדות המשטרה, מעבדות אוניברסיטות, של הטכניון, מכון הת- קנים, מכון הסיבים, יחידת ההנדסה של חיל־האויר (בה יש מיקרוסקופ סוקר). אין מיגבלות. לעיתים, מרחיבים את החקירה ושולחים ממצאים לבחינה בחו״ל. כל חבר מחבר דו״ח נפרד. החוק- רים נפגשים מדי שלושה ימים ולבסוף מנסחים דו״ח משותף. הדו״ח מופץ לכל הגורמים הטכניים והטיסתיים הקשורים באירוע המצרפים תגובות למיסמך. לבסוף, חוזר הדו׳׳ח לוועדה החו- קרת, זו מסכמת את הדו״ח ושולחת את מימצאיה למפקד חיל־האויר, שהוא גם הממנה את וועדות החקירה. כל המלצה המאושרת על־ידי מפקד חיל־האויר הופכת להוראה מחייבת. אם חשפו המימצאים פגם בייצור - מייד מועב- רות המסקנות ליצרן. הדו״ח הראשוני אינו מתעכב מימצאי כל תאונה נחקרת מופצים לכל הטייסות. אחת לחודש מפיקים קלטת ווידאו המשחזרת את אירועי החודש. גם הקלטת מופצת לטייסות. מתברר, שעצם המודעות לתאונות ולסכנות מפחיתה את מספרן של התא- ונות. בהשוואה לשנות השבעים פחת בעת האחרונה מספר התאונות פי שלו- שה (למרות שמדי פעם זוכה תאונה לפרסום בולט בכלי תיקשורת ההמ- ונים). התאונות בחיליהאויר מסווגות לחמש קאטיגוריות: טעות של צוות־ אויר: טעות של צוות־קרקע: תקלה טכנית, שאינה קשורה לאחזקה והיא בלתי־ניתנת לחיזוי; תקלה עקב גור- מים סביבתיים, כגון מזג־אויר וציפו- רים, ולבסוף, כל תאונה מסיבה יוצאת־ דופן, שאינה מתאימה לסיווג אחר. כ־ 65 אחוז מהתאונות נגרמות עקב טעויות של טייסים, כ־ 15 אחוז עקב י י •DT ״r רמ 1ת בנ׳לל יש־״ימ/שי » nvwrma 65.,־ קד 7ןע nm - 1 - כי׳צ 1יל? ע ק י anrvti 10 ~ •,:ב־י;!ל?;לת סנ-יגחיים )161( בטאון חיל האויר נובמבר 1987 מס' 60 t i י . י, . > . ־; י י י י,. V בהשוואה לעשור הקודם - פתת מספד התאונות בשני־שליש כשלון טכני בייצור, כ־ 10 אחה עקב כשלונות של צוות הקרקע ועוד כ־ 10 אחוז עקב גורמים סביבתיים ואחרים. ענף החקירות מורכב מבעלי מיקצו־ עות שונים: מומחים טכניים, רופאים, טייסים ופסיכולוגים. מינימום הוותק של כל חוקר בחיל הוא כ־ 15 שנה. ההכשרה לתפקיד ארוכה ומורכבת. ראשית, על החוקר ללמוד תיקים מן העבר. אחר־כך הוא מתלווה לחוקר וותיק. בשלב הבא הוא עורך שתיים־ שלוש חקירות בהדרכת חוקר וותיק. בתום תקופה זו הוא נשלח לארה״ב, כדי להשתלם. ״יש תמיד תחושה של אחריות כבדה״, אומר ד/ ״תמיד אתה חושש שאם לא חקרת נכון, מישהו נוסף ייפגע. על הלחץ הזה נוזף לחצה של המשפחה, הנפגעת, הרוצה לדעת מה אירע, ושל אנשי הטייסות, הרוצים לדעת מה אחריותם הם לאירוע. אולם, על החוקר להתחסן בפני הלחצים הללו כדי שלא ישפיעו על שיקול הדעת שלו ועל עומק החקירה. כדי למנוע התפש- טות של שמועות משתדלים להוציא, מהר ככל האפשר, דר׳ח ראשוני של המימצאים. משקל הגורם האנושי מי הם המועדים לתאונות? סא״ל ד׳ מענף־מידע אומר: ״הצעי- רים גורמים ליותר תאונות מהוותיקים, בין השאר בגלל חוסר ניסיון וידע. קבוצת הסיכון השנייה היא הטייסים הוותיקים העוברים הסבה למטוס חדש. לרוב הם מלאי ביטחון עצמי ביכולתם, אולם, למעשה עדיין אינם מיומנים די הצורך בהפעלת המטוס החדש. זוהי, בעיקר, בעייה של עודף ביטחון וחוסר משמעת.״ גם הנועזים מועדים יותר לתאונות, אולם, מצר שני, הם גם הטייסים הטובים יותר. היום, במטוסים המתקד- מים, יש ואין הטייס יכול לעמוד פיסית בביצועי המטוס. קיים גבול דק בין בטיחות ובין מיבצעיות. כאן מתעוררת הבעייה של מיגבלות הטיסה. מתי לנזוף בטייס על שעבר את מיגבלות הטיסה ומתי לשבח אותו על ביצוע נועז? חיל־אויר מעוניין כטייסים הטו- בים ביותר היודעים למצות את יכולת המטוס במלואה. אך עח זאת, אין החיל רוצה לאבד את טייסיו. הגבול הוא דק ואינו מוחלט. * נחזור עתה אל האירוע שתואר ברא- שית הרשימה, מקרהו של הטייס שצלל עם מטוסו אל הים. מה גילו החוקרים? איך הצליחו לחקור את התאונה כשלא נמצא המטוס ולא היה את מי לשאול? מספר ד: ״קבענו את הגובה של המטוס בנקודה האחרונה בה נראה - 29 אלף רגל שאלנו את הטייס שראה אותו אחרון כמה זמן ארך עד שהבחין בטבעות במים, והוא דיווח על 45 שניות. כיוון החקירה: מה היה צריך לקרות כדי שמטוס מהסוג הזה ייפול? תיקו של הטייס העיד, כי הוא היה בריא, הן מבחינה פיסית והן מבחינה פסיכולוגית. אולם, למרות זאת הוא לא הצליח להתקשר ולדווח על תקלה. נכנסנו לסימולאטור למשך שבוע וניסינו את כל חתכי הטיסה שיכולנו להעלות על הדעת. לבסוף, גילו לנו הבדיקות מצב אפשרי, שילוב של תק- לות, שמקורן הן בפגם טכני והן בעיי- פות הטייס. שילוב כזה יכול להסביר את הצלילה המהירה לתוך הים. היה בידינו הסבר. אומנם, לא ניתן להוכיח שזו היא בהכרח הסיבה האמי- תית לתאונה. אולם, אף אם הסיבה האמיתית לא התגלתה - גילינו סכנה אפשרית שמפניה יש להיזהר בעתיד, קיבלנו אזהרה על כך, שמצב מסויים הוא מסוכן. והרי בסופו־של־דבר, חשיבותה הגדולה ביותר של החקירה הוא במניעת תאונות בעתיד. י׳הקופסה השחורה״ \ שנם מטוסים הצוברים נתוני טיסה שונים לתוך מכשיר הנקרא הקופסה מחב- HNFLIGHT DATA RECORDER(F.D.R). י לים למיתקן, ההופך את הנתונים הנאגרים בה לזמינים. ניתן להפיק מ״ הקו פס ה השחורה״ הזו עשרות נתונים: על התנהגות המטוס והמנוע, על אופי ומהירות ההפלטה, ובן נתונים טכניים רבים, המסייעים לקבוע את כיווני החקירה. מבשיר זה עמיד, בדרך־כלל, בפני התרסקות, אך לא תמיד. למשל, בתאונה שאירעה לגיל עברי, ז״ל, התרסקה גם ״הקופסה השחורה.״ COCKPIT VOICE RECORDER (C.V.R.) מכשיר הקרוי מקליט את כל הקולות הנשמעים בתא הטייס. מכשיר זה יותקן בקרוב בבמה מטוסי חיליהאויר. גם תאונות של מטוסים ללא טייס מתוחקרות. מטוס־ללא־טייס משדר כל העת לתוך קלטת. בסיום הטיסה ניתן לשחזר את כל PLAY BACK. מהלכה - מה שמכונה אמצעי נוסף הוא אנושי - בקר הטיסה. הבקר נותן פרטים על המקום האחרון שהמטוס נראה בו, ועל הקשר שהיה עם הטייס. 32 )161( בטאון חיל האויר נובמבר 1987 מס' 60 m•wm m m( )161( בטאון חיל האויר נובמבר 1987 מס' 60 מאת רם אברהמי 1 • • פסק קרבי שתיים מאחד, אני חושב שהתעלפתי. עכשיו הכל I I בסדר. חוזרים לנחיתה.״ "... לפתע התעוררתי כמתוך חלום. הרגשת ריחוק, לא במציאות, אני מסתכל ורואה את הרגליים והידיים מקפצות בצורה לא נשלטת. לא ברור לי, שאני במטוס. הייתי תלוי על הרצועות בג׳י שלילי כשהמטוס הפוך על גבו. לאחר מספר שניות התעשתתי וחזרתי להטיס את המטוס. הרגשת חולשה והזעה בכל הגוף.״ במקרה הנ״ל ניצלו חיי הטייס ואפ- שר לקבל ממנו מידע על מהלך האירו- עים. במקרים הפאטאליים נשאר רק סרט־הקלטה, אשר נפסק לפתע פתאום. זה מה שקרה בתאונות שני מטוסי ׳ שהוטסו בידי טייסי ניסוי וותי- F־20 קים, וכך גם ארע לטייס הוק־ 200 בזמן תירגול לקראת הופעתו בסאלון בפא- ריס בשנה שעברה. מהו כוח הג׳י ומה הופך אותו לאוייב חמקמק וקטלני לטייסי הקרבז לפני שנסקור את הניסיונות להת- גבר על מיגבלה אנושית זו חובה עלינו להבהיר בפשטות מהי, בעצם, הבעייה ומדוע עלולים לאבד את ההכרה בזמן תימרון בג׳י גבוה. הלב משמש כמשאבה הדוחפת את הדם המחומצן, המגיע מהריאות, אל כל אברי הגוף. אף־כי המוח שוקל פחות מ־ 1.5 אחוז ממשקל גופנו הרי 20 אחוז מזרימת הדם מגיעה אליו. כל זאת כדי לאפשר פעולת־מוח תקינה ותואמת. סידרת הצילומים הזל מדגימה את ההשפעה של גיי עולה על גוף האדם. ייסורי הגבדק גלויים לעין : . . )161( בטאון חיל האויר נובמבר 1987 מס' 60 היעדר חמצן למוח במשך יותר מחמש שניות בלבד! גורם אובדן הכרה. מכי- וון שהלב נמצא כ־ 35 סי׳מ נמוך מהמוח עליו להתגבר על הלחץ ההידרוסטאטי של עמוד הדם. בג׳י 1, פירוש הדבר יצירת לחץ של 25 מילימיטר כספית. כל ־ מינימום 22 תוספת של ג׳י לתאוצה דורשת העלאת לחץ הדם המינימאלי ב־ 25 מילימיטר כספית כדי לשמור על זרימת דם למוח. במידה שהלב אינו מצליח לייצר את לחץ הדם הדרוש, לא מגיע דם למוח ונגרם איבוד הכרה. ב־ 5 ג׳י נידרש הלב לפתח לוזץ־דם של 125 מ״מ כספית. זהו אכן לחץ הדם הממוצע שטייסים מסוגלים לסבול אף ללא חלי- פת תאוצה. לדוגמה, בביתיהספר לטי- סה טסים על צוקית ומבצעים תרגילי אירובטיקה ב־ 5 ג׳י ללא שימוש בחליפת־תאוצה. בגופנו מערכות אוטונומיות ורפלק־ סים קארדיו־ורסקולאריים השומרים על לחץ הדם. העקרון הוא משחק במרכיבי המערכת: שליטה על המשא- בה - הלב, והצנרת - העורקים המובי- לים את הדם המחומצן והוורידים המשמשים כמאגר וכמערכת מחזירה. בזמן תמרון בג׳י גבוה קיימות פעו- לות רצוניות ובלתי־רצוניות המסייעות לשמירת לחץ הדם. צוותי האויר לומ- דים לבצע פעולות כיווץ שרירי בטן ונשיפה כנגד לוע סגור. תרגיל זה גורם להעלאת הלחץ בתוך בית החזה והג- דלת ההחזר הוורידי, דבר המגדיל את כמות הדם המגיעה ללב. תרגיל זה בנוסף לרפלקסטים אוטונומים גורמים עומס־ג״ גבוה 1סול דגרו• לאובדו־הסרה של הט״ס ולתאתה קטלנית. המלחמה במגבלה הפסיולוגית הזו קשה ומסובבת: מדובר בקו הדק והעדין ביודור של שילוב אד• ומסחה לעליית לחץ דם ולעמידות בפני הג׳י. ״, אובדן הכרה עקב ג׳י, G LOC ״ עשוי להופיע בחתף או כתהליך הדרג- תי, שתחילתו הפרעות בראייה - שלבים של חוסר־הכרה ,Black-Out חלקי ועד לחוסר־הכרה מלא, ריפיון שרירים וראש שמוט, שלב זה נמשך 30 שניות. אחריו, עקב ־ בדרך כלל 16 חוסר ניהוג המטוס והרפיית התימרון מגיע דם מחומצן למוח ומתחיל שלב ההתעוררות. הראש מורם, העיניים פתוחות, ״האורות דולקים אך אין איש בבית.״ זהו מצב הפוקסי: יש חמצן במוח, אך לא במידה מספקת. בהדרגה חוזרים החושים. האדם מבולבל מאוד ויכולתו פחותה. אך התיפקוד חוזר ומאפשר שליטה במטוס. על כך נאמר: ״אם עברת שלב זה ונשארת בחיים, לא נותר לך אלא להנחית את המטוס וללכת לנוח. היום זה, כנראה, לא היום שלך!״ גופי־מחקר רבים מתחבטים בשאלה איך להתגבר על הבעיה. ההתקדמות איטית, משום שהיא עוסקת בקו הדק והעדין ביותר של שילוב אדם ומכונה. F־16 היום זוהי בעייה בוערת למטוסי המבצעים תמרונים ב־ 9 ג׳י. F־^15 מטוס העתיד, מבק־ ,ATF^ בתיכנון I שים להגיע למגבלת 12 ג׳י! בהתאם, תחומי המחקר מתחלקים לשניים. התחום האחד: שיפור העמי- דות לג׳י, שמטרתו הסופית להגיע למצב שבו יוכלו בני־אדם להטיס מטו- 12־ סים המתמרנים בג׳י גבוה של עד 9 ג׳י. התחום השני, זיהוי מצב אובדן- הכרה עקב ג׳י והתערבות אקטיבית בניהוג המטוס למניעת התרסקות. לעמוד בקצב עליית הג׳י מן התיאור הפיסיולוגי של אובדן הכרה בג׳י מתברר, שעמידות בג׳י ניתן להשיג בשני אופנים. האחד: ״עזרה״ למשאבה ולמערכת הדם בב- ניית ואחזקת לחץ־דם גבוה, שיתגבר על עומסי הג׳י. השני: הקטנת הפרשי הגובה בין הלב והראש על־ידי הטיית הכסא, כך שלא יהיה צורך בבניית לחץ־דם כה גדול, כדי להתגבר על הלחץ ההידרוסטאטי הנוצר מהפרשים אלו. בשכיבה כשהראש והלב נמצאים באותו גובה נידרש גם ללחצי־דם נמו- כים ביותר כדי לעמוד בעומסי הג׳י גבוהים. במטוסי הקרב המתקדמים נוסף מר- כיב נוסף: קצב עליית הגיי. הבעייה - קצב עליית הג׳י מהיר ממהירות התגו- בה הפיסיולוגית של גופנו ומתגובת המערכות המכאניות, כמו חליפת תאו- צה. בפיתוח המערכות לשיפור עמידות בג׳י נדרשים, לכן, להקנות יכולת עמידות בעומס ג׳י מירבי ובקצבי בניית ג׳י התואמים את מטוסי הקרב החדשים, ולא את גופנו. חליפת התאוצה, החובקת את הבטן והרגליים, מתנפחת אוטמאטית עם על- יית הג׳י ובכך היא מונעת בריחת דם לגפיים. יותר דם מגיע ללב ולמוח . ומשיגים תוספת עמידות של ג׳י 1 חליפת התאוצה במתכונתה הנוכחית הותאמה למטוסי הדוד הישן, כגון סקייהוק, פאנטום, וכפיר: מטוסים 7 ג׳י, אך אינה מספקת ־ המוגבלים ל־ 6 ודומיו המתמרנים ב־ 9 F־16 למטוסי ג׳י. בבסיס חיל־האויר האמריקני רייט פאטרסון בוחנים שיפורים לחליפת התאוצה, כולל התאמת קצב ניפוח החליפה לקצב עליית הגיי. כאמור, אם קצב בניית הג׳י גבוה מקצב ניפוח החליפה כל הדם ייאגר בוורידי הרגליים והטייס יישאר ללא רזרבות למוח. הפתרון: החלפת שסתום הניפוח המכאני של החליפה כשסתום אלקטרוני, המחובר למד־תאוצה, המו- דד כוחות ג׳י על הסטיק. ברגע שקצב עליית הג׳י עולה על ערך מסויים ניתן אות לניפוח החליפה. בכך מושגת הי- ענות מיידית ומקדימה של ניפוח החגו- רה. ON- ניתן, לכאורה לבנות מערכת שתנפח את החליפה בתגובה ,OFF 980 ס״ מ/שנייה בריבוע = 1 ג׳י תאוצת כוח הכובד הפועלת על כל גוף בכדור הארץ. הג׳י נמדד במכפלה של תאוצת כוח הכובד. בזמן תמרון פועלים נ וחות תאוצה על המטוס והטייס היושב בתוכו. ב־ 2 ג׳י משקלו של הטייס ״כאילו״ כפול וכן הלחץ ההידרוסטאטי של עמוד הדם ממוחו ללבו. )161( בטאון חיל האויר נובמבר 1987 מס' 60 אשר ישפיעו על מערכות אוטונומיות בגופנו ותיתקבל תגובה רגעית מיידית לעלייה בעומסי הג׳י. לא סבי ר להניח שתרופה כזו תימצא בעתיד הקרוב. כסאות מתכווננים כ״כסאות נוח״ הפתרון הי ותר פיסיולוגי והיותר תואם את גופנו הינו שינוי תנוחה בהתאם לעומסי הג׳י. במקום לנסות להתגבר על המכשלה עליידי שמירת לחץ־דם גבוה ניתן לשמור את הלב והראש במנח בו לא נזדקק כלל ללחץ* דם גבוה. בשכיבה, כאמור, כשהראש והלב באותו גובה, נידרש ללחץ־דם מועט ודם יזרום, ללא כל בעייה, למוח. אם נושיב את הטייס זקוף בכסאו, נזדקק לכל אותה מערכת שפירטנו. בהטיית הכסא ל־ 45 מעלות מושגת תוספת עמידות של 2 ג׳י. אך הבעיה היא זווית הראש שתידרש כדי לראות את הכרתו, זקוק למערכת אמינה, שתדע לזהות מצב זה ולחלצו ממנו. מערכת כזו תימנע אובדן חיי־אדם ותאפשר טיסה במיגבלות ג׳י גבוהות על־אף שעדיין אין פתרון עמידות תואם. זיהוי מצב אובדן הכרה יכול להת- בצע באופן ישיר על־ידי קריאת פעו- וזיהוי גלי EGG^ לות גלי המוח דלתה איטיים כמדד לחוסר תיפקוד של הטייס. או באופן עקיף, על־ידי מדידת עוצמת אחזקת הסטיק והמיצערת, זי- הוי התכווצויות או ריפיון שר י ר ים המופיעים בשלבים השונים של איבוד ההכרה וכן מצב הראש - האם הוא מורם ונע לצדדים, או שמוט לפנים. אפשרו י ות נבדקות נוספות כוללות מדידת זרימת הדם בעורקי הראש על־ ידי מכ׳׳מ דופלר קטן המורכב על הקסדה. (דוגמה, של קסדה שכזו כבר נוסתה.) המכ״מ יבצע גם מדידת תנו- עות העיניים, אשר משתנ ות משמעו- תית באובדן הכרה. כל אלה יעברו מתקן הצנטריבוגה של חיל־האויר האמריקני שבו אבשר ולגרום למצבי ג׳י ולבחון את השפעותיהם לכל עלייה בג׳י. אך זו עלולה היתה לגרום לטייס להרג יש כמו גוש בצק כשהחליפה מתנפחת ונלחצת עם כל תנועה קלה. מערכת הניפוח החדשה תאפשר עמידות אף בג׳י בלתי־צפוי, כשהטייס אינו מתכונן אליו פיסיולוגית לדוגמה, כשהמטוסים יבצעו תימרונים לירי אוטמאטי. כן נבדק שסתום, אשר יאפשר ניפוח חליפה הדרגתי - ניפוח ראשו נ י תוך חמש שניות, שלאחריו מגיעים לניפוח מירבי. שיפורים במבנה החליפה כוללים, חליפה, אשר תפתח לחץ מוגבר באיזור העכוזים ותעלה את העמידה ב־ 0.5 ג׳י נוספים וכן חליפה, אשר תתנפח במידי רו ג מהרגליים לבטן ולא כולה בעת ובעונה אחת. בכך ״יסחט״ הדם כלפי מעלה, כלפי הלב והמוח. חליפה כזו נוסתה בעבר, אך ללא הצלחה, משום שהמידרוג והניפוח היו איטיים והטייס התעלף עוד בטרם התנפחה חליפת הלחץ. הרעיון של השארת החליפה מנופחת חלקית כל הזמן אינו טוב, משום שלאחר 30 שנ י ות נ וצרת פגיעה באספקת הדם המחומצן לאברים ומת- פתח נזק. חליפת התאוצה המוכרת משמשת כחוסם וורידי חלקי, אך חליפת־תאוצה מיוחדת שאינה בשימוש עדיין, אלא רק בשלבי ניסוי, הינה חליפתיתאוצה, Arte- (AOS) הפועלת כחוסם עורקי חליפה זו כוללת .rial Occlusion Suit מערכת פניאומאטית, הג ורמת לחוסם־ עורקים בשורש כף היד ובקרסול ומו- נעת זרימת דם. בחליפה זו מושגת תוספת עמידות של 2.5 ג׳י. הפעולה עצמה מכאיבה ויש המייחסים את העמידות לתג ובת הגוף ולכאב ולעליית כמת האדרנאלין ולאו־דווקא לחסם עצמו. נשימת חמצן בלחץ חיובי מעלה את הלחץ בבית החזה ובכך מגדילה את לחץ הדם. בפעולה המפורסמת שהי זכ־ רנו, הזהה לצוותי אויר ולסובלים מעצירות, מבוצע תהליך זהה, אך באו- פן עצמי. מאמץ נשיפה כנגד לוע סג ור מעלה את הלחץ בתוך בית החזה ומכאן - את לחץ הדם. תוצאות טובות הושגו ׳F־16 בניסוי שנער ך בקרב טייסי שתימרנ ו בגיי גבוה, ב־ 162 ניסיונות, 9 ג׳י ־ שבהם בוצעו תימרונים של 7 כשלטייס מסכת־חמצן, המספקת חמצן בלחץ חיובי של 60 מילימטר כספית, היו רק 13 מקרי אובדן־הכרה, לעומת 41 מקרים, כשבוצע הדבר ללא חמצן בלחץ חיובי. חמצן בלחץ חיובי מקשה על הטייס בדיבור ובביצוע ״תר ג ילי התאמצות״ כנגד הג׳י ולכן יש צורך בחליפה עליונה, אשר תנטרל את השפעת הלחץ החיובי לניפוח בית־החזה. אויר יכול לחדור לתעלת הדמעות ולהפוך לבועות וכן לתעלת השמע והסינוסים. חמצן בלחץ חיובי בג׳י 1, כשלא מבוצע תימרון, מהווה גורם מפריע ולכן למ- רות היכולת להעלות עמידות בכ־ 2 ג׳י עדיין אינו הפתרון האידיאלי. פארמאקולוגיה - תרופה - כחלק מהמאמצים לשמירה, או בנ י ית לחץ דם רגעי לצורך עמידה בגיי, נערכים מחק- רים ארוכי ־טו וח למציאת תרופות, קדימה. במקרה זה יש צורך במישענת־ ראש מתאימה, אך זו תיפגע ביכולת מוטה F ־ 1 6 ^ . ההתסכלות אחורה הכסא לאחור בכ־ 30 מעלות. אך תרומ- תו קטנה מאחר שבכסא שאינו מוטה הטייס יושב בתא כשהוא רוכן קדימה 15 מעלות ראש- ־ בכ־ 15 מעלות לכן 13 ונות של הטיית הכסא לאחור אינן תורמות, ואפילו גורעות, מהעמידות לג׳י. כסא ארטיקולארי מחייב שינוי תפי- סה בסיסי בתא הטייס. על כל העולם החיצוני להיות מוצג אל מול עיני הטייס, בניגוד למצב בו הוא מסתכל לכיוון העולם החיצוני, דבר המאלצו לשבת זקוף. מערכות ההפלטה אינן מתואמות לכסאות מוטים ויהיה צורך בפיתוח מערכות־הפלטה ״חתולי ות,״ שיידעו לצאת מכל מצב. למרות השינוי הנדרש, נראה שכס־ אות ארטיקילאריים יהיו הפתרון בע- תיד, מאחר שכוחה של האינטליגנציה האנ ושית הוא ביכולת ליצור מיקרו- קוסמוס בו יכול גופנו, על אף מגבלו- תיו הפיסיולוגיות, לתפקד. כמו אותו צנחן שלא נפרשה חופש- תו, מגלה שאין בידיו מצנח רזרבי ואומר לעצמו, רק חסר שאמבולאנס לא יחכה למטה... כך הטייס, שכבר איבד למערכת השוואה, שתדע להגדיר את מידת חוסר ההכרה של הטייס ומצב המטוס. אם המטוס בנסיקה במהירות של 200 קשר, המערכת לא תתערב. אך אם המטוס ב־ 30 מעלות צלילה במהירות מאך 1 בגובה 10,000 רגל יישמע קול, שישאל את הטייס ״האם הוא בסדר״. אם לא תתקבל תגובה הגיונית - ״תיקח המערכת״ ותוציא את הטייס מהמצב המסוכן, עד שהטייס יתעו ר ר וימשיך להטים את המטוס. ניתן להוסיף גירויים מכאניים כמו סטירה על הפנים, מלחי הרחה מעירים, או התראה־קולית מפחידה כדי לעורר את הטייס. השאלה הנשאלת האם ניתן לאמן את גופינו לעמידות בכוחות הג׳י? בחיל־האו יר האמריקנ י ובמקומות רבים אחרים, קיימת תוכנית־אימונים לצוותי אויר, שמטרתה לשפר עמידות בג׳י. תחילה נלמדת הטכניקה הנכונה של כיווץ שר י ר י הבטן והרגליים והע- לאת הלחץ בבית החזה. אחר־כך מבוצ- עים אימונים בצנטריפוגה, תוך עלייה הדרגתית בעומסי ג׳י מירביים - 8,7,6 ואף 9 ג׳י, כשמתרגלים קצבי בנ י ית ג׳י שונים. האימון ב־ 9 ג׳י נחשב לחלק האפל והשנוא ביותר. מעבר להקניית עמידות בג׳י, האימון חשוב משום שצו ותי ־האו יר לומדים להכיר את תה- ליך איבוד ההכרה האישי שלהם והם פחות מבולבלים וחוזרים יותר מהר לתפקד כשזה קורה באויר. מבנה הגוף משפיע על העמידות בגיי, אם מחלקים לשלושה סומטוטיפים עיקרים - גבו- הים ורזים, עגלגלים, גוצים וחסונים - הרי האחרונים הם המתאימים יותר לשאת בג׳י. הטייס האידיאלי מבחינת הג׳י הוא טייס שליבו מצוי בסנטרו... גורם המצב הנפשי בנוסף למבנה הגוף, חשוב המצב הפיסיולוגי הכללי. תרגילים אירוביים מתמשכים, כדוגמת ריצות ארוכות, גורעים מהעמידות בג׳י, מאחר שהם מאיטים את קצב הלב ומגדילים את נפח הוורידים בחזה, ובפשטות יש י ותר מקום לאג ירת דם. כשמושכים בג׳י גבוה הדם דרוש במוח ולא בחזה. תרגילים לא אירוביים לחיזוק שר י ר י הבטן וחיזוק השרירים המתכווצים, מגדילים את ההחזר הוורידי, מחזקים את שר י ר י הצוואר ועוזרים בשמירת ראש זקוף. התיבשות וחוסר שתי יה מקטי נ ים את נפח הדם במערכת. טמפראטורה גבוהה משפיעה להרחבת כלי דם על־פני העור לצורך קירור. העמידות נפגעת פעמים מאובדן נוזלים בהזעה ומהתאספות הדם בפריפריה. המלחמה בג׳י דורשת אנרגיה. המוח זקוק לגלוקוזה לפעולתו. ארוחת הבו- ק ר המסו רתית לטי יסי ־קרב חייבת להתאים לדרישות - לא גדולה וכבדה מדי (הגורמת לאג ירת דם במערכת העיכול) אלא עשירה בקאלוריות, אך קלה. עישון מזיק ומוריד עמידות לג׳י. גורם נוסף הוא המצב הנפשי. טיסה בג׳י גבוה דורשת לחימה מתמדת. אם הטייס ׳מרים ידיים׳ נוכח הג׳י, יאבד את הכרתו. המרכיב הנפשי, הקשב והעירנות, עשויים למתן את קצב המה- לך לאובדן הכרה ומושגת שליטה יח- סית במצב. כשהטייס כביכול כבר מרג יש שהג יע לקצה הגבול והוא מונע את המשך התימרון, בעוד טייס במצב גופני ונפשי ירודים ייכנס בפתאומיות למצב חסר שליטה. עוד גורם הוא סדירות הטיסות. כמו בהרבה דברים, כן גם בעמידות לג׳י, קיים גראף לימוד עצמי. אורחים לרגע הזוכים בטיסת הדגמה, ימצאו שקועים, נאנקים ומתנשמים כבר בעומסי ג׳י נמוכים. התרשמותם החזקה בי ותר הינה, בדרך־כלל, מחוסר הניסבלות של מצב זה, שלא לדבר על יכולת תיפקוד בו. עבור צוותי האויר כל היעדרות מטיסה יכולה להביא לפגיעה זמנית בעמידות בג׳י. לכן מומלץ לפני כניסה לקרב לבצע מספר פניות בג׳י עולה ל׳חימום׳, ובדיקת כושר. אך יש לזכור שלג׳י השפעות נוספות על הנשימה, על ספקטרום הקול, ההופך נמוך ובלתי־מובן, על יכולת הנעת הראש והידיים, ההופכים כבדים על־פי מכפלת הג׳י, ועוד. 36 )161( בטאון חיל האויר נובמבר 1987 מס' 60 מאת דרור מרום וגיא רימון ן ן ך 1 פתע־פתאום החל נחל באר־ שבע לעלות על גדותיו. המים V האדירים גרפו את כל הנקרה בדרכם. איני יכול להיזכר במספר בני־האדם שנסחפו אל מותם. מי שניסה להציל את חבריו טבע גם הוא. משנסחפתי אף אני, התחלתי לחפש נקודותימאחז. בסופו־של־דבר, לאחר שנסחפתי מאות מטרים על־ידי הזרמים האדירים, נתלי- תי על ברזלים ארוכים שבלטו מעל למים. כ־ 16 שעות הייתי תלוי כך, נאחז בכל כוחי. בחורף 1946 לא היו מסוקים של חיל־האויר. איש לא יכול היה לעזור לי. בני משפחתי עמדו מרחוק והתפללו. סיפורו של מוחמאד סאלים אל־ חויטה, בן 70 , מזקני שבט בדואי המתגורר סמוך לבאר־שבע. 4,מ בביצצעע1ו במחסוודק•ש חי איולק-טהואבויר ר 39847 חילוץ. 22 אייש חולצו. עלות מבצע אחד, לדוגמה, בבקעת באר שבע: רבע מיליון ש״ח. חא״ל ר; ראש מטה חיל־האויר: ״ 1מש״ך לחלץ ללא התחשבות במחיר. במקרי• של רשלנות ־ יש לחייב את המחולצים בתשלום ״ השטפונות שפרצו השנה בנגב מצאו את התושבים לא־מוכנים לחלוטין. צירי־תנועה מרכזיים נותקו, חלקי כביש גדולים נגרפו יחד עם מכוניות שנעו עליהן בעת השטפון. מסוקי חילי האויר מילאו באותן שעות קשות תפ- קיד מכריע בהצלת חיי־אדם. מספר סרן עי, טייס יסעור: ״היינו בטיסה חזרה מן הדרום, שם ערכנו n אימון עם היחידה לפינוי בהיטס של חיל־האויר. בבטן המסוק הצטופפו אנשי היחידה, עמוסים בציוד ההצלה. כשהיינו בטיסה באיזור בקעת באר־ שבע קיבלנו הודעת־חירום על השטפ־ ונות שפרצו. הדיווח הראשוני גילה, כי השטפונות הותירו את תושבי האיזור בתדהמה. שנים לא היו שטפונות כה אדירים בשלב כה מוקדם של החורף. פניתי לעבר רכס שמימינו נערכו אנשי צבא ומשטרה. לאחר נחיתה זריזה, בה פרקנו אנשים וציוד, יצאנו לעבר השיטפון. מן השמיים המעוננים והערפיליים, הצלחנו להבחין בקושי רב במתרחש על הקרקע. עם ההנמכה החלו להתגלות פרטי אסון־הטבע. כבי- שים שלמים נסחפו מהתוואי על־ידי זרמי המים האדירים. רכבים שנעו עליהם נסחפו ביחד איתם. השטפון עצמו נראה כסילון אדיר של מים, המתקדם במורדות וגורף איתו כל מה שבדרכו. הרוח שנשבה בעוצמה רבה, סיכנה לעיתים את המסוק. מלמעלה חזינו באנשים שניצבו חסרייאונים מול איתני הטבע המשתוללים. ראינו אנשים מוקפים מים ונאחזים בכל הבא ליד. ראינו גם אנשים שנתלו על עצים כפופים מעוצמת המים, ונראים כמאיי־ מים להיחלש מעליהם בכל רגע. משך החילוץ מבקעת באר שבע: בביישיט שלמים:סחד׳ל מהתוואי, על-ידי !רמי ( המיס האדירים(צילום: סקופ 80 37 )161( בטאון חיל האויר נובמבר 1987 מס' 60 ביצוע כל החילוצים, הקפדתי לשלום במשבי הרוח שיוצרים הרוטורים, לבל יגרמו לאנשים לאבד את אחיזתם. ״מוג שהגעגו בזמן״ ראיתי את חיילי היחידה לפינוי בהיטם כשהם יורדים בשיטתיות אל השיטפון, נאבקים בו, ״קוטפים״ ממנו אנשים. לא גיליתי כל קושי בביצוע החילוצים. טייסי החילוץ מתאמנים כל השנה לקראת מצבים כאלה. למעשה, רבים מן האימונים שאנו מבצעים כטייסות נמצאים בכמה דרגות קושי מעל למה שבוצע בפועל.״ אנשי היחידה לפינוי בהיטס חזרו והוכיחו גם הפעם את רמת המיומנות הגבוהה שלהם. חילופי הדברים בקשר הפנימי היו עינייניים. כל אחד ממרכיבי כוח החילוץ ידע בדיוק את תפקידו, וביצע אותו כשלימות. האנשים שהועלו אל המסוק לאחר שפירפרו במי השטפונות, היו בזעזוע. לאחר אחד החילוצים הקשים שביצע- תי, הועלו למסוק שני בדואים, שהתיישבו בפינת תא המתטען, טמנו ראשיהם בין הבירכיים ושקעו בדומייה מוחלטת. הרגשנו שאנו ממלאים ייעוד. לו היינו מגיעים לאיזור השיטפון זמן קצר מאוחר יותר, ייתכן שכבר לא היינו מוצאים שם נפש חייה.״ ים־המלח היה גם הוא, זה מכבר, לאחר מ׳אוייביה׳ הגדולים של יחידת החילוץ ופינוי בהיטס של חיל־האויר. במהלך השנתיים האחרונות ביצעה היחידה שישה חילוצים מ״ים המוות״, אשר למרבה המזל לא זכה להצדיק את שמו - כל החילוצים הסתיימו בשלום. גם בחיפושים שנערכו אחרי שני הנערים מקיבוץ עין־גדי שסירתם התהפכה בים הסוער, היתה היחידה מעורבת. גלים גבוהים ורוח חזקה הפכו את הסירה כחצי קילומטר מה- חוף. הזרמים החזקים סחפו אותם מייד מזרחה. סיפרו הנערים מאוחר יותר: ״שחינו ושחינו וכאילו שעמדנו במי קום.״ מייד עם הגיע האתרעה על המקרה ליחידה, הוזנק למקום מסוק בל, שסרק במשך שעות את מרחבי הים. כאשר אזל הדלק במסוק החליפו אותם שני מסוקים נוספים. בסך־הכל השתתפו בחיפושים שבעה מחלצים, שלושה רופאים ושני חובשים. במהלך הסרי־ קות הארוכות, נעזרו צוותי המסוקים בנורי־תאורה, שירה מטוס סקייהוק וכן בפרוז׳קטורים מיוחדים. בשעה אחת אחר חצות קלט צוות סירה של קיבוץ עיךגדי צעקות לעזרה. לאחר שאותרו הנערים והובאו לחוף מיבט׳ חים, נבדקו השניים בקפדנות על־ידי הרופאים המוטסים מחשש להתייבשו־ תם. נטל כספי כבד הסכומים הגדולים שהוציא חילי האויר במיבצע זה ובמיבצעים דומים, הולידו גל של תגובות, כולל התבטאו- יות של קצינים בצה״ל שזעמו על מה שהם מכנים ״חוסר־אחריות אזרחית״. תא״ל ר׳, ראש מטה חיל־האויר י . •י׳ י •..׳•-. •׳.׳ ״אנחנו לוקחים א י תנו ערכת ציוד מושלמת: ריתמות מיוחדות, מכשירי קשד, קסדות, אפודים, אלונקות...״ האחראי במיסגרת תפקידו על תקציב החיל, מגיב על הדברים וחושף מעט את העלויות הכספיות במיבצעים מסוג זה: ״בעיקרון, אני מסכים עם דברי הקצינים למרות שלא בכל המקרים אמירה זו אכן תופסת. במקרה של שני הנערים מים־המלח, אפשר בהחלט להצביע על רשלנות וחוסר־אחריות בגלל השייט במזג־אויר סוער. לעומת זאת, השטפונות האחרונים באיזור באר־שבע הפתיעו את כולנו בעוצ- מתם, כך שאי־אפשר לכנותם חוסר- אחריות.״ עוד מגלה תא״ל ר׳ כי מבחינה כספית, אכן מדובר בנטל כבד: ״המספ- רים מדברים בעד עצמם: חילוץ שני הנערים עלה כ־ 196 אלף ש״ח, החיפו- שים אחר הקצין הדרוזי אחמד פרשי ז״ל (שנסחף בזרם לים־המלח בניסיון הצלה) הסתכמו ב־ 168 אלף ש״ח ואילו חילוצי באר־שבע - כרבע מיליון שקל נוספים. יש לציין, כי חלק הארי בעלות הכספית הוא שעות הטיסה של המסו- קים והמטוסים. שעות הטיסה והשימוש בנורי תאורה עולים אלפים ולעתים רבבות שקלים. ברור, איפוא, שהעול הכספי הנופל על כתפינו, הוא כבד ביותר. המשאבים המוציאים בחיפושים אינם בבחינת ׳כסף מיותר׳ והדבר מתבטא מאוחר יותר בקיצוץ בשעות טיסה ואימונים. אי לכך, בעייתנו המרכזית בנושא זה היא הבעייה הכס- פית ולכן אנו חושבים שבמקרים הנגר- מים כתוצאה מחוסר אחריות של אזר- חים, מן הראוי הוא שהם ישאו בהוצ- אות.״ שאלנו על השמועות על הקמת גוף חילוץ אזרחי שיהיה מופקד על מקרים מסוג זה? השיב ראש מטה חיל־האויר, תא״ל ר׳: ״קשה להאמין, שהקמת גוף כזה תהיה אפשרית. שוב, הבעייה אינה אירגונית, אלא נוגעת להוצאות האדי- רות הכרוכות בהקמתו ובתיפעולו של גוף כזה. המדינה יכולה, אומנם, להקים גוף כזה: אבל גם אפשרות זו נראית לי קלושה, כל עוד קיים גוף צבאי שממי- לא עומד בכוננות למיגוון פעילויות, כולל חילוץ אזרחים. אדגיש, כי אנו רואים בחילוץ אזרחים חלק מתפקידנו. אין זה מאמץ נוסף ומכביד עבור יחידת החילוץ וטייסות המסוקים. אך ברגע שתיפתר הבעייה הכספית הביצוע יה- פוך פשוט יותר.״ סיכומו של תא״ל ר׳ לגבי התחזית להמשך החורף: ״האזרחים יכולים להמשיך ולסמוך על חיל־האויר שיחלץ אותם ולא יניח להם לטבוע, לא בים ולא בוואדי מדברי מוצף. יחידת החי- לוץ והפינוי בהיטס תמשיך ותשתפר מבחינת אמצעי החילוץ והציוד הרפואי ותבטיח, בעתיד כמו בעבר, שהאזרחים יחולצו ביעילות ויקבלו טיפול רפואי הולם. אני רק מצפה שאם ימוסד חוק המחייב לשלם עבור החילוץ, האנשים יבינו ויחזירו את הסכום. מבחינה מסויימת התחיל החורף בצורה בלתי־ שיגרתית ואין למניח שהמשכו דווקא יהיה דומה. בנוסף, ייכנסו האנשים למנטאליות חורפית ויתנהגו בהתאם. אני מעריך, שהוצאות החילוץ יתמתנו במידה ניכרת במהלך החורף, אם כי סביר להניח שיהיו עוד מיבצעי חילוץ בים וביבשה. החילוצים הללו הם לחם חוקנו ואנחנו נמשיך לבצעם היטב כבכל שנה.״ , מאז תחילת חודש אוקטובר 1987 והגשם הראשון ועד נובמבר, ביצעו מסוקי חיל־האויר 34 מיבצעי חילוץ ופינוי נפגעים, אשר 18 היו בדרום ו־ 16 בצפון. חולצו 22 נפגעים - תרי- סר חיילים ועשרה אזרחים. התארגנות מיוחדת בכל הדרגים שלושים חילוצים בוצעו על־ידי מסוקי בל־ 212 . על ההכנות בטייסת החילוץ לקראת החורף הממשמש ובא סיפר לבטאון מפקד הטייסת סא״ל ב׳: ״בחורף באה לידי ביטוי בצורה הטובה ביותר פעילותם של מסוקי החילוץ, אשר מעצם הגדרתם, מתנקים לפעילות בחורף. הטבע חזק מהאדם, ובכל שנה משלמים אנשים המתעלמים מכך בחיי- הם. טעויות, שרבות מהן ניתן היה למנוע עולות ביוקר. טייס־חילוץ כשיר ומיומן לבצע חי- לוץ בכל תנאי ובכל שעה. לקראת החורף, נכנסת פעילות ההדרכה בטיי- סת להילוך גבוה. אנשי ההדרכה 38 )161( בטאון חיל האויר נובמבר 1987 מס' 60 מתרכזים בלימוד ובאימון טיסות מכשירים ותופעות מטאורולוגיות שונות כגון סוגי עננים, התקרחות וחזיתות קרות. בימי החורף מתעורר קושי מסויים בביצוע טיסות. מסוקי החילוץ חייבים להמריא דווקא בימים הסוערים ביותר. טייס החילוץ אינו מכתיב שום גורם באופי הטיסה ומיבצע החילוץ. מזג־ האויר, תנאי השטח ואופי החילוץ עצמו, מונחתים עליו מלמעלה. כמו־כן, אין לצפות לשיתוףיפעולה כלשהו מאובייקט החילוץ עצמו. הטייס חייב להתחשב בכל הגורמים האלה ולהתאים אליהם את פעולותיו. בחורף יש משמ- עות מיוחדת ליכולת הניווט המדוייק שמפגין הטייס. מסוקי החילוץ, מסתמ- כים בחורף על שני מקורות מידע באשר למיקומם העדכני. בנוסף למכשירי הניווט המצויים במסוק עצמו, נעזרים טייסי המסוק בבקרים, המספקים להם את מיקומם העדכני בכל רגע ורגע. למסוק החילוץ אין בעייה לפעול בחורף כמו ביתר עונות השנה. מסוקי בל־ 212 טסים גם באלסקה. הגפים הטכניים בטייסת נערכים גם הם לקר- את העונה הסוערת. על אנשי התחזוקה ומכונאי המסוקים להיות מוכנים להז־ נקות במזגיאויר קשה, או להתפרסמות באיזורים סוערים, בהם יידרשו להע- מיד על המסלול מסוק כשיר לטיסה וזאת בתנאים מסובכים בהרבה מן הרגיל.״ אמבולאנס (צילום: אלפס ליבד,׳) ראש להק אויר: ״הציפיות מולאו״ ך* שנה שעברה ביצעו מסלקי חיל-האויר 243 מיבצעי חילוץ, מהם *—במאה בתחום לבנון, ופינו כ־ 300 נ י פגעים. על מקומם של מסוקי החילוץ בהיערכות חיליהאויר לקראת החורף, עמד בראיון מיוחד לבטאון א׳ - ראש להק אויר במיפקדת החיל, תא״ל אי. ״מסוקי החילוץ הפועלים בחיל־האויר מילאו עד היום בשלימות את המשימות שהועמדו בפניהם. הציפיות שתלו מפקדים ואזרחים בצוותי החילוץ מולאו במלואן. כטייסות מסוקי החילוץ יש חפיפה בין המשימות המיבצעיות לבין פעילות האימונים. חלוקת שעות הטיסה הצפויות נערכת לפי תוכנית שנתית. יחד איתה, מתוכננים התקציבים, וכוח-האדם. הפעילות המיוחדת שמקיי• מות טייסות החילוץ בחורף הוא כחלק מהתוכנית השנתית, ובהחלט לא תוספת מיוחדת. אך כמות החילוצים המתנברת בעונת החורף גורמת לשיבושים לא מעטים בפעילותם הסדירה של טייסות מסוקי החילוץ. משימות החילוץ זוכות לדגש מיוחד בחיליהאויר. טייסות מסוקי החילוץ מקיימות כוננות שוטפת ונכונות לבצע בכל שעה כל משימה המוטלת עליהן. בתנאים רגילים, ערוכות טייסות אלו בבסיסייהאם שלהן. בימים, שבהם, על־פי תחזיות מוקדמות, עלולות להתעורר בעיות מיוחדות באיזורים שונים בארץ, מתפרסות הטייסות בבסיסים סמוכים. בחורף ובחגים, מתפרסות טייסות החילוץ בסמוך למוקדי הפעילות המרכזיים בארץ, ומספר מסוקי החילוץ המועמדים בכוננות גדל גם הוא. משימות החילוץ נחלקות לסוגים רבים ומתבצעות ברמות קושי שונות. למיפקדת חיל-האויר מקובלת מדיניות של הקצאת טייסים בכירים, בעלי רמת ביצוע גבוהה, לביצוע משימות מסובכות. כאשר נוצרים תנאים קשים במשימות חילוץ, מוגבל הטיפול בהן לטייסים בעלי וותק וניסיון גבוהים מהממוצע, שגם הוא גבוה. לפני כמה חודשים, למשל, אירעה תאונה חמורה באחד הקניונים שברמת־הגולן. לביצוע המשימה, שהיתה קשה ומסובכת, הופנה מסוק אחר מזה שהיה באותה שעה בכוננות. הטייסים שניבחרו לביצוע החילוץ הפגינו רמת טיסה גבוהה וצוות המסוק תרם ישירות להצלחת המשימה ולהצלת חיי אדם.״ מאת גיא רימון א תמצא ולו אמבולאנס אחד fcv לרפואה במגרש החנייה שלהם. J אם תחוש ברע ותחייג 101 , אל תצפה שהם יענו לך. אך אם, חלילה, תיסחף בים סוער, תיפול לוואדי עמוק, או תילכד בשדה־מוקשים, לא תעבור שעה ארוכה וכבר תשמע את רעם המסוקים שלהם. ״על טעם ועל ריח אין להתווכח,״ מטעים רס׳׳ן ני, מפקד יחידת החילוץ והפינוי בהיטס של חיל־האויר. רופאי היחידה מייצגים ״גישה רפואית״ אחרת. מדי פעם מוותרים הם על החליפות, על הסובארו ועל טרוניות אינסופיות בבית החולים העירוני. סרבל־טיסה ירוק, פיג׳ו צבאית וחילו־ צים נועזים במסוקים - הופכים ללחם יומם. שורשי יחידת ההצלה המוטסת, נעו- צים בתחילת שנות השבעים. ארבעה אנשי צוות נטשו שני מטוסי פאנטום לאחר התנגשות חזיתית מעל למפרץ אילת. ניסיונות החילוץ הבלתי־ מקצועיים שבוצעו אז הולידו הכרה בצורך חיוני ביחידה מומחית לחילוץ ולפינוי. כיום בנויה היחידה ממערך של חיי- לים סדירים ואנשי מילואים, כמו כן הוא מונה מספר גדול של רופאים וחובשים מוטסים, כולם בעלי רקע בשירות חיל־האויר. היחידה משתמשת בעבודתה כטיי- סות המסוקים. ״המסוק הוא כלי רב תכליתי,״ מסביר רס״ן נ׳, ״ותוך דקות ניתן להתקינו לנשיאת אלונקות.״ סוג המסוק נקבע לפי מהות החילוץ וכמות הנפגעים המיועדים לפינוי. ברגיעה, פורסת היחידה במספר מקומות שונים בארץ. כאשר נשמעת הסירנה, הם ״חותכים״ את הבסיס בדרכם לטייסת כאשר מגדל הפיקוח נותן להם עדיפות ראשונה ועוצר למענם את התנועה. מספר רס״ן ני: ״היחידה נמצאת כל השנה בכוננות של 24 שעות ביממה. תוך דקות ספורות מרגע הישמע אות האזעקה, כבר ממוקמים כל אנשינו עם כל הציוד, בתוך המסוקים. הצוות מונה כמה חיי- לים האחראים על החילוץ וכן רופא וחובש, האחראים על מתן הטיפול הרפואי. הטייסים המיומנים יודעים היטב את מלאכתם, המתבטאת בטיסה יציבה ובנחיתה רכה - שלא להחמיר את מצב הפצועים.״ מוכנים לגרוע ביותר עם כניסתו לתפקיד, הנהיג רס״ן נ׳ חידוש מעניין בבחירת אנשי היחידה. במקום השימוש במחשב כדי לאתר מועמדים מתאימים, מזומנים למיבחנים נושרי קורס הטיס. ״עם זאת,״ מדגיש רס״ן ני, ״לא כל אלו הכשירים לקורס הטיס, כשירים בהכרח גם עבורנו.״ קרב קשה ניטש על המקום ביחידה: ״התפקיד נחשב יוקרתי ביותר,״ ממ- שיך רס״ן נ׳. ״לרופא - התפקיד כאן הוא המעניין והמגוון ביותר,״ מוסיף מצידו רס״ן די, רופא מוטס בכיר. המועמד נדרש לג- לות מספר כשירויות מגוונות וכדי לעמוד בהן - הוא נזקק להושר מעולה. המיבחנים כוללים, בין השאר, טיפוס צוקים, מיבחני מים, עבודת כבלים ומיומנות ידיים. כן נבדקות התגובות בנושאי גובה ומים. ״לא הייתי רוצה לגלות שברשותי חייל או רופא הסוב- לים מפחד גבהים, דווקא ברגע בו הם נדרשים להשתלשל מהמסוק,״ מחייך ני. נוסף לנושרי קורס הטיס, נבחנים חיילים הפונים ליחידה באופן עצמאי. הרופאים והחובשים ביחידה עוברים קורסים יסודיים. הרופא עובר קורס רופא תעופתי ואילו החובש, מצידו, חווה את קורס החובש התעופתי. במה- לך הקורס הם לומדים לטפל בבעיות רפואיות המתעוררות בעת הטיסה כגון גובה, לחץ ועוד. לכולם ניסיון רפואי עשיר. רס״ן נ׳ לדוגמה, הוא מומחה לניתוחי מוח ועמוד השידרה ואילו רס״ן ד׳ היה מפקד מרפאה בבסיס מרכזי. כושרם של אנשי היחידה נשמר בזכות אימונים מפרכים, הכוללים מס- עות ארוכים, טיפוס צוקים וצלילות. אחת לשנה מרוענן זיכרונם של אנשי המילואים בעזרת אימון קרקעי מרוכז בתוספת אימוני אויר. הרופאים עורכים ריענון בנשק (״אותו הם לא פוגשים במהלך עבודתם היומיומית בבית־ החולים״), שומעים הרצאות ועוברים מיבחן תיאורטי ומעשי. בהתאם לתפקידה המיוחד, מצויידת היחידה באביזרים מיוחדים לשם חילוץ וטיפול רפואי. ״כשאנו מוזעקים לפינוי או חילוץ, אנו לוקחים איתנו ערכת־ ציוד מושלמת, העונה על כל האפשרו- יות וזאת כדי למנוע מצב בו נמצא עצמנו ללא הכלים המתאימים,״ מסביר רס״ן ני. ה״כלבו״ המוטס כולל ציוד ים וצלילה, ערכת צוקים (״אין היום מצוק בארץ היכול לעמוד בפנינו...״), רית־ מות מיוחדות, מכשירי קשר, קסדות, אפודים, אלונקות מיוחדות וציוד פרי- צה. לעיתים, בגלל תנאי השטח, נאלץ המסוק לנחות בריחוק ממקום האירוע ומתעורר הצורך בטילטול מכשירים וציוד. ״לכן שם המשחק כאן הוא ניידות,״ אומר רס״ן ד . ״כל הציוד מאופיין במשקלו הקל יחסית, המקל עלינו בעת הפעולה בשטח.״ נוסף 39 )161( בטאון חיל האויר נובמבר 1987 מס' 60 לציוד הרפואי הרגיל נמצא ברשות היחידה ציוד החייאה ייחודי הכולל מכשיר הנשמה, מכשיר לניתור לב ושק לשאיבת הפרשות. במקרה של חילוץ ילדים, נשלף עבורם ציוד מיוחד המותאם למימדים קטנים. ״אנו מתכ- וננים לגרוע ביותר,״ אומר רס״ן נ׳. דאגה רפואית שאיפת רופאי היחידה היא לצמצם את הצורך במתן טיפול רפואי בעת השהייה באויר. זאת בגלל תנאי המיר־ ווח והיציבות המוגבלת השוררים במ- סוק. המטרה היא לפנות פצוע המוגדר כ״יביל אויר״, כלומר פצוע שהוכן בצורה מתאימה על הקרקע ואין לצפות להידרדרות במצבו במהלך הטיסה. ״המושג ׳יבילות אויר/ כולל בתוכו מספר נקודות עקרוניות עליהן אין אנו מתפשרים,״ אומר רס״ן די. ״נפגע שלא קיבל טיפול מסויים - לא יעלה למסוק.״ גישה זו של ״טובה ציפור אחת ביד משתיים על העץ,״ מנוגדת לתפיסת הרופא הקרקעי, השואף לפנות את הפצוע מהר ככל האפשר. כדי למנוע מצב של ״תפיסת הפצוע והשלכתו למסוק,״ עורכים רופאי היחידה השתלמויות לרופאי כוחות הקרקע. מטרת ההשתלמויות לחנכם להכיר את המושג ״יבילות אויר״ ולנצל את הזמן העומד לרשותם עד להגעת המסוק, להכנה מתאימה של הנפגע. להרוויח זמן על חשבון הנפגע - לא כאן. כמו־כן לומדים הרופאים הקרקעיים את חשי- בות סדר אירגון הפצועים, בעיקר בעת פיגוע המוני. סידור נכון של האנשים, סדר קדימויות וסידור האלונקות - הכל על־מנת שהפינוי יהיה יעיל ומהיר. הסופר־פרלון הוא המסוק הנוח ביו- תר עבור הרופאים. הוא גדול יחסית, שקט ונקי מדליפות שמן. שני המסוקים האחרים, היסעור והבל, נחותים במק- צת מהסופר פרלון. הבל - בגלל המיר־ ווח המצומצם שבו והיסעור - על שהוא נוטה לרעוד קלות. לפי הוראות הרופא המוטס, מוזעקים למקום, לפי הצורך, מסוקים נוספים וכן צוותים רפואיים מתוגברים. במלחמת לבנון היה מספר ניכר של חילוצים ופינויים, לא פעם תוך סיכון חיי צוות המסוק. היות המסוק מטרה גדולה ונוחה לא שינתה את גישת הרופאים. הנפגע קיבל טיפול מתאים לפני שהועבר למסוק. במקרים מיוח- דים, לפי שיקוליו של הרופא, הועבר הנפגע למקום שקט יותר, בו קיבל את הטיפול הדרוש להפכו ליביל אויר. ״דאגנו למצוא את שביל הזהב שבין זריזות הפינוי ויעילותו מבחינה רפו- אית,״ מסביר רס״ן ד׳. ״ההרגשה הטובה באמת,״ אומר רס״ן ני, ״היא בחילוץ טוב או בפינוי בעייתי, כשהמיומנות באה לידי ביטוי. לפני כחודש נפל חייל מיחידה מובחרת לבור בעומק שבעה מטרים. מאמצי יחידתו לחלצו מהבור, לא עלו יפה. אל הבור השתלשל רופא שלנו עם אלונקה מתקפלת ובסיוע החובש, העלה, בצו- רה נכונה, את החייל.״ נוסף לצד הצבאי, עוסקת היחידה גם בחילוץ ופינוי אזרחי. כשהידרדרה, לפני כארבעה חודשים, מכונית לשדה־ מוקשים ברמת־הגולן, הזעיק את היחי- דה גוף חילוץ אזרחי מקומי, שעמד חסר־אונים מול האירוע. חייל ורופא השתלשלו באיטיות מהמסוק שריחף מעל למכונית, בגובה נמוך. הנהג חסר ההכרה קיבל טיפול רפואי הולם והוע- לה למסוק באלונקה. מקרה דומה אירע לצייד ערבי שנלכד בתוך שדה־מוקשים לאחר שכף רגלו נקטעה, גם הוא פונה על־ידי אנשי היחידה. כמו־כן כלולים בהיסטו- רית היחידה, בין השאר, חילוץ מטיי- לים במדבר־יהודה ושליית אברכים צעירים שנסחפו ביס־המלח. שאלנו כיצד מתייחס הצבא ליחידה מיוחדת ויוצאת דופן זוז ״אחלק את התשובה לשני חלקים,״ השיב רס״ן ני. ״חיל־האויר גאה ביחי- דה. בתוך החיל היחידה מוערכת, מקו־ בלת ואהודה, בזכות ציביונה השונה. הצבא התייחס בעבר ליחידה כאל ״עוד סיירת״ והדבר התבטא בחוסר סיוע מתאים. אך כיום חל שינוי לטובה ביחס: פתחנו במערך גדול של הדרכות פינוי בהיטס לכל הצבא. למיטב ידיע- תי, אנו הגוף המאורגן היחיד הנותן הדרכות לצבא בנושא חיל־האויר. כמפקד היחידה, אני מנסה למסד אותה בתוך הצבא ולהינתק מהדימוי היוצא־ דופן משהו שהוצמד לנו.״ 40 )161( בטאון חיל האויר נובמבר 1987 מס' 60 בתוספת תותחים וראקטות מחסלים בנקל מטרות אוייב. כנכון לקרב ביחידות צבא ארה״ב, מציב האפאצ׳י רקוקד תיפעולי מרשים בשדה. הוא דורש פחות ממחצית התחזוקה הנדרשת על־ידי איפיוני הצבא. שמישותו המיבצעית המליאה מגיעה בקביעות למעל 75% . רמת הסמך שלו היא מעל 100% מדרישות הצבא. אין מתחרה ליכולתו של האפאצ׳י בחשיכה מולחטת ובתנאי מזג־אויר קשים. האפאצ׳י נוצר למען משמרת הלילה ויעזור האל לכל מה שהאוייב מזיז בלילה. ־־* כשאין אוו לאפאצ׳י אין בעייה. 4 עד כה נעו סאנקי אוייב, גייסות Y y * f% . ותותחים בביטחה בחסות החשיכה לא עוד. מפני שהאפאצ׳י שולט בלילה. נבנה AH־64 מסוק האפאצ׳י כחסין מפני גילוי בראייה ובהאזנה וכן מפני מכ״מ וטילים מונחי־חום והוא בעל אויוניקה מתקדמת, המגלה, מזהה וננעלת על מטרות שבמרחק כמה מייל. בלילה החשוך ביותר טילי הלפייר מונחי־לייזר, גוום סיוטי־לילה במקומות הנמנים. )161( בטאון חיל האויר נובמבר 1987 מס' 60 )161( בטאון חיל האויר נובמבר 1987 מס' 60 רושם החזק ביותר, שנותר לאחר • h ב י ק ו ר ב נ ו ש א ת ־ ה מ ט ו ס י ם I I סאראטוגה, אינו בהכרח כלי־המלחמה האדיר, אלא, העוצמה האנושית. עיר שלימה צפה על־פני המים. חמשת אל- פים איש: ימאים, אויראים, אנשי־ מכונה ובקרה לצד אנשי השרותים: אפסנאים, טבח, כובס, עיתונות, טלוי־ זיה ורפואה. קלאוסטרופוביה אנושית, המתנהלת בהרמוניה מתואמת במבנה . ממוזג ואטום, שתוכנן ונבנה ב־ 1952 מ ה ה ס ט ו ר י ה ה מ ב צ ע י ת של הסאראטוגה: 1972 , ויאטנאם, השתת- , פות בקרבות במפרץ טונקיו: 1986 תפיסת חוטפי האוניה אקילהילאורו, שניסו להימלט במטוס חברת התעופה המצרית, ויורטו באויר, השתתפות מבצע התקיפה האמריקאי בלוב. על הסאראטוגה מוצבת כנף 17 של הצי האמריקני, הכוללת 9 טייסות: 2 להגנה־אוירית של F-14 טייסות הסאראטוגה ואוניות נלוות: 2 טייסות קרוסיר, מטוסי תקיפה תת־קוליים A-7 ההמראה והנחיתה, מסתובבים צוותי־ הקרקע במעילים צבעוניים. הוא קוד המצביע על התפקיד. קצינת בקרת ההמראה והנחיתה בלבן, הקצינים האחראיים לניהול תנועת המטוסים על הסיפון - בצהוב, אנשי כיבוי־אש בא- דום, אנשי התידלוק בסגול, אנשי המ- איץ וכבלי העצירה בירוק ויש עוד... אימונים קירבת מסלול ההמראה והנחיתה למטוסים חונים ולאנשים מחייבת הור- אות בטיחות מחמירות מאוד. קל מאוד להיקלע לזרם הסילון של מטוס, להתעופף מעבר לסיפון, ולצנוח מגובה 20 מטר, אל הים. בזמן טיסות אין רשות לאיש, שאינו בתפקיד, להמצא על הסיפון. בנמל, לעומת זאת, או בשעות ללא פעילות, יוצאים הספורט- אים לחלץ עצמותיהם בג׳וגינג על מסלול של 315 מטר כפול כמה פעמים שירצו. ב י ק ו ר ב ס א ר א ט ו ג ה 1 ש דקה אחת לנחיתה מ א ת רם א ב ר ה מ י צ י ל ם א ס ף ש י ל ה לטווחים בינונים לסיוע קרוב: טייסת אינטרודר לתקיפה בכל מזג־ A-6E אויר, אשר אנשיה ממיסים גם את EA- טייסת ;KA-60 מטוסי התידלוק 6 פרולר למעקב ולוחמה אלקטרונית; B לגילוי SH-3H טייסת מסוקי סי־קינג ולוחמה נגד צוללות ולמשימות תובלה! נגד צוללות, וטיי־ S-3A טייסת ויקינג הוקאי, לגילוי והתראה. E-2C סת למבקר נראה ההאנגר הענק בבטן הסאראטוגה, כשרוי ב׳בלגך תמידי. מטוסים מכל הסוגים בשלבי תיקון וטיפול שונים, מתערבבים זה בזה. המטוסים בנויים כך, שלא יהיה צורך באמצעים מסורבלים כדי לטפל בהם. כך, למשל, במקום להשתמש בסולם חיצוני, בנוי על המטוס סולם עצמי שתורם לניצול מקסימלי של מקום. הצוותים הקרקעיים אינם מחכים למ- טוס בנקודה קבועה. הכל נושם מטוסים עולים לסיפון ויורדים בקצב, והצוות מתרוצץ. על הסיפון, שהוא מסלול מבצעים כ־ 240 שעות F-14^ טייסי טיסה בשנה. משך גיחה ממוצעת כשעתיים, כאשר רובן מנוצלת ליירר־ טים ופיטרול־אוירי, תידלוקיאוירי וקרבות־אויר. קרבות־אויר בין מטוסים זהים מבוצעים בגובה מיזערי של עשרת אלפים רגל ואילו בין מטוסים שונים, הגובה המזערי חמשת אלפים. בשל נתיבי־טיסה אזרחים החוצים את הים, מתעוררת בעיה של אזורי־טיסה. למ- רות שהים גדול, יש לשמור בקפדנות על הכללים. משך קרב־אויר במשימה בת שעת- הוא כחמש F,־14 יים, לדברי טייס דקות בלבד. האימון מבוצע במעטפות נשק מגוונות בטילי פניקס וכלה בתות- חים. חלק מסדרות האימון מבוצע נגד מטוסים וטייסים ממדינות ידידותיות: ספרדים וצרפתים, שמטיסים מטוסי ^־ ומטוסי מיראד. טייס ה־ 14 F16 שפגשתי על הסיפון, טען, שהם פשוט 43 )161( בטאון חיל האויר נובמבר 1987 מס' 60 הביסו את הצרפתים והספרדים אפילו AIM-9L בטיסה במעטפות של טילי סיידוניינדר ותותחים. אנשי טייסת ה־ 14 ־ק התנסו כבר באימון כנגד הכפיר, שברשות הצי האמריקני. מסתבר, שהמטוס מהוה עבורם יריב, שבהחלט קשה לנצח אותו. אבל, בטייסת, במקום לוח־ הפלות, מוצאים לוח־נחיתות. על נושאת־מטוסים, טייס טוב הוא טייס, שביצע נחיתות בטוחות ומדוייקות. בשנה האחרונה נהנתה הסאראטוגה מרקורד־בטיחות מצוין אף תאונה חמו- רה אחת. מצויידים בטלסקופ, F־14v1 מטוסי המאפשר זיהוי מוקדם של מטוסים המתגלים במכ״ם, ומערכת מתוחכמת לזיהוי לא אופטי של מטוסים מעבר לאופק - כדי לאפשר ירי של טילי פניקס. מערכת דאטא־לינק מקשרת בין המטוס למטוסים אחרים באוויר, כולל מטוסי ההוקאי. הטייס יכול לקבל על צג את התמונה האווירית, שרואים מטוסים אחרים בזירה. המטוסים מצוי־ דים בנורים ומוץ להגנה־עצמית, ומכ- שיר התראה פאסיבי לגילוי נעילת מכמים אויריים או קרקעיים על המ- טוס. המטוסים צבועים בלבן או באפור. הלבנים הם הצעירים. כשמטוס עובר אלף שעות טיסה, הוא נצבע באפור. על כל מטוס שמות אנשי צוותי־האויר, אך אין אלה מטוסים קבועים לטייסים. השמות נכתבים על המטוסים בסדר מסוים, לפי הבכירות והמעמד. וזעה נושאת־מטוסים היא מטרה גדולה ויח- סית נייחת. היא מגינה על עצמה בארבעה קווי הגנה: קוו ראשון - בשיתוף עם מטוסי ההוק־ F־14 מטוסי אי. מכ״ם הסאראטוגה מגלה מטוסים בגובה נמוך רק מטווח 30 מייל. לכן, עי- F־14rr משמשים מטוסי ההוקאי ניים מרחיקות ראות. קוו שני אניות המלחמה, הנלוות לנוש- את המטוסים. קוו שלישי - טילים־נגד־ טילים. קוו ההגנה הקרוב - תותחים ^ נגד טילים מדגם וולקן עם מכ״ם גילוי ועקיבה, האמורים להשמיד טילים השועטים לעבר הסאראטוגה. בסאראטוגה שלושה מרכזי בקרה וניהול. האחד - גשר הפיקוד ממנו מבוצע ניהוג נושאת המטוסים, בו מצוי ההגה, השליטה במנועים ומסכים של מכ׳׳מים ימיים. אל חדר זה ניתן להע- ביר, על שני מסכייטלוויזיה, את הת- מונה האוירית וכל האינפורמציה באשר לנעשה באניה. המסכים מצויים לצד כסא מיוחד, המיועד למפקד הסאראטוגה. המרכז השני חדר בקרת־ גישה ונחיתה של המטוסים. מחדר זה מבוצע הפיקוח והמעקב על המטוסים בכל שלב הגישה לנחיתה. מכ״מים מדוייקים מאוד מאפשרים העברת הור- אות הטסה לטיס כך שהמטוס ?נחת בדיוק של רגל אחת, 30 ס״מ, לכל צד - ימין, שמאל, למעלה או למטה. המרחק בין מטוס למטוס בגישה לנחי- תה הוא 2 מיל, שהם דקת־טיסה אחת — ו ב ד ו ח הסאראטוגה שייכת למש פורסטאל. אורך: 319 מ׳ טונות; ארבעה מאירים, מ ® סוס; מהירות שיוט: 33 קי צנרת; 1000 מי 44 )161( בטאון חיל האויר נובמבר 1987 מס' 60 מ ס פ ר י ם ושאות המטוסים הקרויה: ה: 78 טונות; עוגנים: 30 !ונוונציונלי): 280 אלף כוח 23 טלפונים; 100 מייל של ל חוטי חשמל-. בלבד! זה הזמן הדרוש כדי להתיר מטוס, שנתפס ונעצר על־ידי הכבל, לפנותו מהמסלול ולמתוח שוב את הכבל. 4 כבלי־פלדה חזקים, מתוחים במר- חק של כמטר וחצי האחד מהשני, מיועדים לבלום כל מטוס נוחת. ברגע נגיעת גלגלי המטוס בסיפון, הטייס מעביר את המיצערת למצב מאקסימום כוח. במידה שייתפס בכבל המטוס - ייעצר. במידה שיפספס הוא ימריא מייד לאויר, לניסיון נוסף. להמראה משתמשים במאוץ־אדים (קטפול) שיו־ ךה את המטוס ומקנה לו מהירות מינימלית, שתאפשר טיסה. ביום, ניהול הנחיתה מבוצע על־ידי הקצין המכוון, שעומד לצד המסלול ומורה בקשר לטייסים מה לבצע. חוב- תם להישמע לו ולהתייחס לשורת או- רות המסמנים את מסלול ההנמכה המד־ וייק. מרכז ניהול שלישי הוא חדר המלח- מה. חדר זה מחולק לשלושה תחומים: אויר, ים, ולוחמה נגד צוללות. לכל תחום הצגים המתאימים והאינפורמציה נאספת ומוצגת. מחדר זה מועברות ההוראות למטוסים באוויר, לגשר הפי- קוד ולכל מקום אחר באניה. מגורים הסאראטוגה נוסף להיותה כלי־ מלחמה מפואר, היא משמשת בית לחמ- שת אלפים איש־כולם גברים. משך השהות בים משתנה, לעתים שבועיים לעתים חודשיים. משך השהות בהפלגה אחת, מעזיבת הבית באמריקה ועד החזרה - כ־ 8 חודשים. תנאי המגורים כמעט זהים בין כל הדרגות מבחינת שטח המחיה, אך הקצינים זוכים ליותר פרטיות. ארבעה קצינים זוטרים מחל- קים חדר בו מיטות מסודרות בשתי קומות, ארון, ומרווח של כמטר וחצי בין המיטה לארון. בחדר גם כיור־ רחצה, אך השירותים והמיקלחות משותפים. לרשות הקצינים ארבעה חדרי־אוכל, מפות וכסאות מרופדים. לשאר הצוות חדרי־אוכל ענקיים. הארוחות מוכנות לכל חדר־אוכל בנפרד. בסאראטוגה מצוי גם בית־חולים עם ששים מיטות, חדר ניתוח, חדר מיון ומעבדה רפואית. ניתוחים קטנים מבוצעים באוניה אך מקרים קשים מפונים לנאפולי - נמל האם של הס- פינה. חיי התרבות מתמצים בהאזנה למוזיקה, צפייה בטלוויזיה וספורט. לסאראטוגה מחלקת תיקשורת, עיתו־ נאות וטלוויזיה. לא פחות 3 רשתות טלוויזיה פועלות ממרכז בו מאוכסנים 450 סרטים. בכל שבוע מקרינים כ־ 70 סרטים ומדי מספר שבועות הגלגל חוזר. הטלוויזיה מנוצלת גם לצרכי הדרכה בנושאים צבאים ולשיחה דו־ חודשית של מפקד הסאראטוגה עם פיקודיו. הפקות פרועות וספונטניות אינן מבוצעות עצמאית על־ידי אנשי הצוות. לרשות הצוות ספרייה בה הם יכולים ללמוד ולקרוא על יעדים בהפל- גה ולשמוע קורסים אוניברסיטאים, שחלקם מועברים ע״י פרופסורים מאוניברסיטאות בארה׳׳ב. 45 )161( בטאון חיל האויר נובמבר 1987 מס' 60 )161( בטאון חיל האויר נובמבר 1987 מס' 60 מסוק־-קרב אמריקנים מול •פינות איראניות מאת דרור מרום • • מסיבת העיתונאים שנערכה לאחר הטבעת ספינתיהמוקשים האיראנית ״איראן אז׳אר״, הודה שר ההגנה האמריקני לשעבר, קאספר וויי־ נברגר, ל׳׳טייסי המסוקים של ה׳אר־ מי/ שתקפו את הספינה האיראנית וביצעו את משימתם כשלימות.״ לאחר מסיבת־העיתונאים התבררה לוויינברגר טעותו. עד לאותו רגע, לא הודה אף גורם בממשל האמריקני, כי הכוחות המיוחדים בצכא ארצות־ הברית מקיימים פעילות במפרץ הפר- סי• היתה זו, איפוא, הודאה רשמית ראשונה, שאישרה את דבר הצטרפות הכוחות המיוחדים לכוח של 28 הספ- ינות האמריקניות, הפועלות באיזור. המערכה האוירית מעל למימי המפ- רץ הסוערים החלה ב־ 7 ביוני השנה. איראני, שהתקרב F-4E מטוס פאנטום במגמה התקפית לעבר מטוס איוואקס אמריקני בסמוך למפרץ עומאן, הונס אמריקני, ששיגר F-14 על־ידי מטוס לעברו טילי ספאראו. אותו זמן כבר החלו מישמרות המהפכה האיראניים בהטמנת מוקשים במימי המפרץ. חודש לאחר תקרית זו, החלו אוניות מלחמה אמריקניות מלוות שיירות של מיכליות כווייתיות במסלולן לאורך המפרץ. לכל ספינה הוצמדו קברניט ואלחוטן של הצי. מנקודה זו ואילך התרכזה הפעילות האוירית האמריקנית במפרץ בליווי אוניות המלחמה, במשי- מות גילוי מוקשים ובחיפוי אוירי RH-53D - צמוד. מסוקי סיקורסקי נעו כל העת במק- SEA STALLION ביל לשיירות המיכליות כשהם מצויי־ דים במערכות לגילוי מוקשים. הם טיהרו את המסלול למיכליות הענקיות. מסוקי־קרב אמריקניים, שהחליפו את מסוקי לוחמת הצוללות שעל סיפון נושאות־המטוסים שבמפרץ, העניקו ליווי וחיפוי צמודים למסוקי היסעור האמריקנים. כוח משימה 160 ב־ 21 לספטמבר התרחשה התקרית החמורה ביותר בין הכוחות האמריקנים והאיראנים מאז החלה המעורבות האמריקנית במפרץ: )161( בטאון חיל האויר נובמבר 1987 מס' 60 מסוקי״מעקב אמריקנים ביצעו מאז תחילת השנה מעקב אחר אוניות אירא- ניות חשודות בהטמנת מוקשים במטרה לתפוס אותן ״על חם.״ הספינה האיראנית ״איראן אז׳אר״ היתה תחת מעקב מרגע יציאתה מנמל בנדאר־עבאס ועד לנקודה הנמצאת כ־ 50 מייל מצפון לבאחריין. משימת הספינה היתה ברורה: ״איראן אז׳אר״ ביצעה שיים איטי במשך שעות ארו- בות, כשמדי פעם נעצרה והמשיכה )•בדרכה. כך, בדיוק, מפזרים מוקשים בים. האיראנים היו, בלשון המעטה, מופתעים לגלות, כי היו תחת מעקב מלמעלה. מאוחר יותר אותו לילה היו המומים מכוח האש העצום, שהופעל נגדם. כוח־המשימה 160 הקרוי ״מתגנבי הלילה״ שייך לכוחות המיוחדים בצבא SPECIAL FORCES האמריקני -OPERATIONAL DETACH הוא . ( M E N T מונה למעלה מ־ 900 לוחמים, המשתמ- שים ב־ 75 מסוקים משלושה סוגים שונים. למשימות תקופה, משתמש שהם גירסה ,MH-6-X הכוח במסוקי משופרת של הדיפנדר. נכון להיום, קיימים בעולם 30 מסוקים בלבד מדגם זה. למפרץ הפרסי הובאו מסוקי כוח 160 בתוך מטוסי תובלה של הצי, והוצבו על נושאת המטוסים גוודלקנאל והמש־ מסוק התצפית, שיו- .GARRET חתת צר במקור על ידי חברת ״יוז״, השיי- ־ כת עתה ל״מאקדונל דאגלאס,״ ה־ 6 עבר שיפורים ושינויים, שהפכו MH אותו לאידיאלי לתפקידו החדש כמסוק־ תקיפה של הקו הראשון. הוא קטן ונוח לתיפעול. המונעים ומערכות האויוני׳ קה הוחלפו. שיפורי תצורה איפשרו התקנת עזרי ראיית־לילה אינפרה־ אדום, גלאי חום וסוגי חיישנים, שר- בים מהם סודיים ביותר. בנוסף לעזרי ראיית הלילה, צוידו בשני תותחי 7.6 מ״מ MH-6־n מסוקי וכוורת ראקטות 2.75 אינץ׳. במשימות מ ס ל ק נצ״ל אמריקני, בסילד מלל השיירה הלילה מרכיבים טייסי המסוקים קסדות אינפרה־אדום ונעזרים במערכות־ניווט מדוייקות ביותר. MH-6־n מערכת ראיית־לילה של היא בעלת יעילות רבה ומאפשרת איתור ומעקב אחר מטרות הנמצאות הן מחוץ לטווח טילים של המסוקים והן מחוץ לטווח השמיעה של המטרה. ראקטות ה־ 2.75 אינ׳ך, הנורות מכוו- רת של 7 או 19 קנים, מסוגלות לשאת סוגים שונים של חימוש, כולל פצצות עשן וזרחן. בתקיפה, שבוצעה במימי המפרץ הפרסי נשאו הטילים שנורו מן M-255 - ה מ ס ו ק י ם ר א ש י י ח ץ המתפוצצים מאית FLECHETTE שניה לפני שהם פוגעים במטרה ומתפזרים ל־ 2,500 חתיכות נפץ בצורת מסמרים בעלי השפעה הרסנית על המטרה. במלחמת וייטנאם, השתמשו מסוקי קוברה בדגם מיושן של ה־ לטיהור ג׳ונגלים ויערות עוד M225 בטרם חדרו לתוכם לוחמי הקרקע. פעילות גילוי כחשיכה מקורות רשמיים במשרד ההגנה האמריקני, מסרבים בעקביות להתייחס לכוח המשימה פרט מאשר לאשר בחצי״פה, כי כוח זה מתאמן בפורט־ בראג ״פשוט, איננו מדברים על הבחו־ רים האלה״ היא התגובה הרשמית WE JUST DON'T DISCUS) נודע, כי טייסי (THOSE FOLKS הכוח מתאמנים יחד עם כוח דלתה ומהווים את הגירסה המוטסת של לוח- מי יחידת העילית. בשש השנים שחלפו מאז הקמתו, התאמנו טייסי כוח המסו- קים בטיסות הקשות ביותר. טיסת מסוק בלילה חשוך, במהירות מירבית בגובה צמרות העצים ופני המים ובת- נאי שטח מורכבים. יחד עם זאת הושק- עו מאמצים גדולים בפיתוח אמצעי לחימה המוצאים לאופי הפעילות הייחודית של הכוח. במהלך האימונים וניסויי אמצעי הלחימה נספו טייסים ולוחמים לא־מעטים מהכוח ואבדו כמה מסוקים. טבילת־האש הראשונה של כוח המשימה־ 160 היתה במלחמת גרנדה. מסוקי תובלת הסער, ביצעו הנחתת לוחמים בנקודות מפתח ברחבי האי, כשהם נהנים מחיפוי צמוד של מסוקי הקרב. ההשלתטות על האי היתה מהי- רה וחלקה. בעתב ב־ 21 בספטמבר, בשעה MH-6X 19:55 , אישרו שני מסוקי חמושים בעזרי אינפרה אדום, כי מעל סיפון הספינה האיראנית ״איראן אז׳אר״ בוצעה זריעת מוקשים. שני המסוקים שביצעו את המעקב היו באו- תה השעה במרחק 45 ק״מ מ״גיארט״, ממנה המריאו. גלאי החום איפשרו לטייסים ולאנשי המיפקדה להבחין בבירור בדמויות הנעות על הסיפון ונמצאות בעיצומה של פעילות פיזור המוקשים. המסוקים המהירים והחריש־ יים הוסיפו לחזות בפעילות הספינה כשהם מצויים כל העת מחוץ לטווח השמיעה של החיילים שהיו על הס- פינה. כל עת המעקב היו הטייסים בקשר ישיר עם מיפקדת חיל־הים האמריקני. הספינה האיראנית נעה באיטיות. אנשיה אף לא העלו בדעתם כי צופים בהם מתוך החשיכה. קברניט המסוק המוביל ביקש ממפקד כוח המזרח־ רשות (MEF) התיכון בצי האמריקני לפתוח באש. הרשות ניתנה. בעוד מסוק אחד מחפה מאחור התק־ סידלת הקלמנדל האידאנילת, א י מ ת המיכלילת )161( בטאון חיל האויר נובמבר 1987 מס' 60 )161( בטאון חיל האויר נובמבר 1987 מס' 60 11II111I ההסלמה צעד אחר צעד ך* צף האירועים בחודשים האחרונים במפרץ הפיסי הוביל את העיוות / למימדים העלולים להתפתח ממלחמה מקומית טיפוסית למלחמה בעלת השלכות על הזירה הבינלאומית כולה. מה שהחל בעימות בין שכנות, נמשך במלחמת המיכליות במפרץ כאשר איראן ועיראק נם יחד מנסות להכניע זו את זו באמצעות שיתוק היכולת הכלכלית, שפירושה, קודם כל, ייצוא נפט. כאן כבר היו בתמונה כל מדינות המפרץ, שיכולתן לשווק נפט בדרך הים נפנעה עם כניסתם של האמריקנים לתמונה בתוספת ההצהרות האחרונות של איראן בדבר סגירת מיצרי הורמוז, ברור, בי העולם המערבי כולו יצטרך להתמודד עם צעדים איראנים קיצוניים. מעורבותם של האמריקנים במלחמת המפרץ החריפה באופן לינארי עד שהיום מחזיקה ארה״ב במפרץ את צי אוניות המלחמה הגדול ביותר שריכזה באיזוריעימות אחד מאז מלחמת ווייטנאם. לא פחות מ־ 40 אניותימלחמה. משייטות בין מאות בלי השייט במפרץ. כוח המשימה באיזוד מונה אלפים רבים של חיילים ולפי הערכותיו של שר ההגנה של ארה״ב, קאספר וויינברגר, תגיע ההוצאה הכספית לסכומים שבין 20 לי 50 מיליון דולאר לחודש. בשנתיים האחרונות נפגעו במפרץ הפרסי למעלה מ־ 300 מיכליות נפט. ההפצצות ההדדיות של האיראנים והעיראקים שיבשו את ייצוא הנפט ממדינות המפרץ. מעורבותם הישירה של האמריקנים בליווי מיכליות החלה בחודש יולי 1987 - הנשיא רייגן החליט, בעקבות ההתקפות האיראניות על מיכליות כוויית, להעניק למיכליות הנפט של כוויית ליווי של אוניות-מלחמה אמריקניות. ב 21- ביולי הונפו על מיכליות כוויית דגלי הכוכבים והפסים, הוחלפו השמות, והשיירות ויצאו לדרך. מעורבותה החדשה של ארה״ ב היתה, למעשה, תגובה מהירה של הנשיא רייגן לאותות המצוקה של כוויית, אשר הבהירה פומבית: אם אמריקה לא תעזור - נפנה לבריה״מ. מסע השייט של שתי המיכליות הראשונות הביא את המפרץ אל סף רתיחה. אוניות־מלחמה אמריקניות שייטו סמוך למיצרי הורמוז. מטוסי שהמריאו מנושאת-המטוסים ״קונסטליישן״ פיטרלו בשמיים. ,F-14 איראן, מצידה, גייסה אף היא כוחות מתוגברים ואיומים כלפי האמריקנים הופרחו לבל עבר. בי 22 ביולי 1987 צלחה השיירה השטה, כשבמרכזה שתי מיבליות מכוויית, את מיצרי הורמוז. המיצר מגיע לרוחב של 24 מייל בצווארו הצר ביותר ובצד האיראני שלו מוצבים טילי סילקוורם סיניים, שהם טילי קרקעיים המסוגלים לפגוע בקלות בכל כליישייט העובר במקום. למרות זאת, ובדיוק בפי שהעריכו בארה״ב, לא ניסו האיראנים לפגוע במיכליות. יום לאחרימכן, לעומת זאת, הודיעו האיראנים על פתיחת תימרון ימי גדול והציגו הפגנת שרירים פומבית. בי 24 ביולי נפגעה מיכלית הנפט הבווייתית הראשונה מאז תחילתו של מיבצע האבטחה האמריקני. המיבלית ״ברידגיטוף,, ששטה במפרץ תחת דגל אמריקני, נפגעה ממוקש ימי 18 מייל מערבית לאי איראני. לצוות לא היו נפגעים ורק נזק קל יחסית נגרם למיכלית. תגובתם הראשונה של האמריקנים היתה מאופקת. הבית הלבן מסביר את מעורבותו במפרץ במניעים של שמירה על עקרון חופש השייט הבינלאומי. גם הפגיעה ביכולתו של המערב לייבא נפט מהמפרץ, מוצגת כסיבה פומבית למעורבות האמריקנית. למעשה, ברור היה כי אמריקה חייבת לשמור על כבודה כמעצמת־ על וככזו לא רצתה, לפני מספר חודשים, להפסיד נקודות לטובת בריה״מ. כוויית, התומכת כספית בעיראק במלחמה, הבהירה היטב לאמריקנים, כי תבקש סיוע מהדוסים והאמריקנים לא יכלו להרשות זאת לעצמם. בעקבות הפגיעה במיכלית הבווייתית נכנסו מיתקנים אמריקנים לכוננות בכל רחבי תבל. האיומים האיראניים הכניסו את האמריקנים לעירנות, אבל הבית הלבן הורה לכוחות שבמפרץ להמשיך בהבטחת חופש השייט. באיזור בו נפגעה המיכלית ״ברידגיטוף׳ נמצאו לאחר־מכן שבעה מוקשים ימיים נוספים. דוברים אמריקנים אמרו כי ידה של איראן היתה האחראית למיקוש ותוך זמן קצר, בי 29 ביולי הודיע דובר איראני כי ארצו תסגור את מיצרי הורמוז ״אם ההרפתקנים האמריקנים ימשיכו בהתנהגותם.״ פרשנים מערביים לא ייחסו חשיבות רבה לאיום זה, משום שהושמע על־ידי מנהיג ״שומרי המהפכה״ מוחסיין רפיק סדוט, ולא על-ידי בעל דרג בכיר יותר. עם זאת, הורה הפנטאגון לתגבר את הכוחות באיזור המסובן ושמונה מסוקים מצויידים באמצעים לגילוי מוקשים יצאו בכיוון. במקביל, פנתה ארה״ב, בסוף יולי, לבריטניה בבקשה שאף היא תשגר שולותימוקשים להבטחת חופש השייט במפרץ הפרסי. סירובה של מרגארט תאציר, וכן ממשלת איטליה, לעשות כן הדהים את האמרי• קנים. נראה, שהבריטים חששו, בי תיגבור האוניות באיזור אך יגביר את המתח אצל האיראנים, העלולים להגיב בצורה לא רצוייה. ב• 4 באוגוסט סגרו האיראנים את מיצרי הורמה בהודיעם על התרגיל הימי הגדול שעליו כבר בישרו קודם-לכן. הם שיתפו בתרגיל, בצורה הפגנתית, רבבות חיילים. אך כעבור ימים מספר פתחו את המיצרים ללא פגע. ב־; 1 באוגוסט, 1987 , חזר ופגע מוקש ימי במפרץ - הפעם במיכלית פאנאמית, ללא נפגעים. תקרית זו גרמה לעצירת שיירת מיכליות בווייתיות מלוות באוניות המלחמה האמריקניות ששייטו במפרץ. א ר ה״ ב האשימה שוב את איראן בהטמנת מוקשים במימי המפרץ. יומיים לאחרימכן התגבשה, בכל זאת, יחידה בינלאומית להגנה על נתיבי הנפט. אונייה סובייטית הופיע בשטח וצרפת ובריטניה שיגרו אף הן שולותימוקשים. חלפו שלושה ימים ובליישייט נוסף נפגע ממוקש ימי. הפעם: 50 )161( בטאון חיל האויר נובמבר 1987 מס' 60 ר ב המסוק השני ל ע ב ר ה״איראן אז׳אד״ וריסס אותה באש צפופה מתו- תח ה־ 7.62 שלו. מייד לאחר הירי, החלה התרוצצות מטורפת על הסיפון, כשבסיומה נבלעו הדמויות בבטן הס- פינה. נראה כי זריעת המוקשים נפסקה. המסוקים, שלא התרחקו ביותר, הוסיפו לעקוב אחר הספינה ניצבים ממרחק מסויים. בקשר, הוסיפו הטייסים לעדכן את מיפקדת חיל־הים האמריקנית על המת- רחש. תוך ריחוף בגובה פני המים, לנוע במקביל MH-6X^ הוסיפו טייסי ל״אז׳אר״. מרחוק, לא נראתה כל תנועה על סיפון הספינה. דומה היה כי MH-6 ׳n טיסתם החרישית של מסוקי הצליחה להטעות את האיראנים לחשוב כי הסתלקו מן המקום. לאחר שחלפו כ־ 30 דקות מירי צרורות האזהרה, חידשו אנשי הספינה את פיזור המוק־ שים, כשהם נעים באיטיות ובלי חשש. עתה שבו וחזרו מסוקי התקיפה האמריקנים. בטיסה חרישית, התקרב מסוק לעבר ה׳׳איראן אז׳אר״. הפעם, בנוסף לירי ה־ 7.62 , הופעלו גם מטולי ראקטות ה־ 2.75 אמץ׳ ( 0.8 ). ביציבות, ממרחק ובגובה של חמישה מטרים מעל הספינה, חידש מסוק הקרב את מסך האש הצפוף. האנשים שעל הסיפון M 255 נפגעו מייד. ראשי החץ חוררו את הסיפון FLECHETTE ככברה. תוך שניות, הוצת הסיפון ועלה באש. תנועת הספינה פסקה. מבעד לגלאי החום נראתה בבירור האש הבוערת. תוך שניות, נותרה הספינה ״מתה על המים ומעלה עשן״ כדברי אחד הטייסים. אש ועשן על המים ״אני מופתע מכך שהמסוקים נדרשו לבצע שני יעפים מעל הספינה האיר- אנית. כוח האש הרב שמסוגלים מסו- קים אלו להפעיל - בעיקר כשאתה לא מסוגל לראות או לשמוע אותם מתקר- בים, מספיק כדי לגרום לך לחדול מכל דבר שאתה עושה ולזוז הצידה,״ אמר לאחר התקיפה קצין בכיר במיפקדת הצי האמריקני. 11-1 \, נעו ־ לאחר תקיפת מסוקי ה־ 6 לעבר הספינה האיראנית הבוערת מסוקי־סער של כוח־ 160 . מן הספינה הבוערת הוצאו ארבעה איראנים הרו- גים וארבעה פצועים ומן המים שליד נמשו 27 אנשי צוות נוספים. הפצועים נלקחו לאוניית הדגל האמריקנית ״לאסאל״. מאוחר יותר הועברו שניים מהפצועים קשה ביותר לנושאת־ המטוסים ״גוודלקאנל״. מסוקי הקוברה האיראנים לא הובאו עדיין אל המפרץ. נראה כי ראשי הצבא בטהראן מעוניינים לשמור את מסוקי־ התקיפה שלהם, שיכולת השרידה שלהם במערכה מסוג זו נמוכה, לפעי- לות בחזית המלחמה עם עיראק. ב־ 2 באוקטובר התרחש מיפגש נוסף בין ספינות־מלחמה איראניות למסוקי קרב אמריקנים. לאחר שעות של שוט- טות ברחבי המפרץ, תקפו שלוש ספ- ינות איראניות מהירות, חמושות שהיו ,MH-6 בתותחי 0.5 , זוג מסוקי במשימת ליווי מיכליות. הפקודה להשיב אש הגיעה מייד. שלוש הספינות נפגעו מאש התותחים והראקטות. אחת מן הספינות טבעה מייד ושתיים אחרות נפגעו וננטשו. לאחר שהורדו מהן כל אנשי הצוות, נורו והוטבעו גם שתי הסירות הנוס- פות. תקיפת ספינת המוקשים ״אז׳אר״ היוותה גורם בעל חשיבות מכרעת, שהשפיע הרבה על הפעילות האיראנית במפרץ. בימים שלאחר ההטבעה הורג- שה ירידה משמעותית במיקוש המפרץ ופחתה עד מאוד נוכחות סירות המלח- מה האיראניות באיזור. האיראנים אימצו לעצמם טאקטיקות לחימה שונות, המותאמות במיוחד לתנאי המפרץ. על האיים הרבים, במפ- רץ, הקימו ״משמרות המהפיכה״ בסיסי יציאה מאורגנים לסירות הקומאנדו שלהם, הפועלות בכל שטח המפרץ. משמרות המפכה האיראניים מצוים בנחיתות מוחלטת מול כוח עדיף בהר- בה, שמפעילה ארה״ב. מטוסי הפאנטום האיראניים, חודרים עמוק למפרץ לגי- חות סיור וצילום, נהדפים בזה אחר זה אמריקנים. F־ 1 8 ״F 1 ־ 1 4 על ידי מטוסי עיראק, מצידה, הפחיתה עד מאוד את פעילות מטוסיה מעל המפרץ. לעת עתה, נצבת עיראק בשולי המפרץ וצופה על החיכוך האיראני־אמריקני. אונייתימשא אזרחית בשם ״אניטה״, שעלתה על מוקש בקי ד נ ת 7 אנשי ציוותה, שרובם הי( קוריאנים. חמישה המפרץ והתרסקה על 1 אנשי צוות ניצלו. באן נכנסו האירועים לסיתרור. בי 17 באוגוסט הפציצו מטוסי־קרב עיראקיים מיתקני נפט איראניים. למחרת, מחוץ למפרץ. הותקפה בטילים מיבלית נושאת דגל ליבריה, על-ידי ספינות איראניות מהירות. היתה זו הפעם הראשונה שספינות איראניות תקפו מחוץ למפרץ מחירי הביטוח לבלי שייט ב״לוידס״ של לונדון הרקיעו. לקראת סוף אוגוסט המשיכו שיירות הליווי האמריקניות באבטחת מיכליות בווייתיות, ששייטו אל תוך המפרץ וממנו ללא בל הפרעה איראנית. המתיחות באיזור רפתה במקצת וב־ 26 באוגוסט הודיעה איראן שתימנע מהתנגשות עם ארצותיהברית. אך ב־ 29 באוגוסט התחדשה מלחמת המיכליות. העיראקים פגעו במיבלית נושאת-נפט מאיראן ובן הפציצו מיתקני נפט איראניים יבשתיים. איראן הגיבה למחרת באיומים בראדיו טהרן. בעבור יום נוסף אגרו כוחות איראן טילים אל עבר מיבליות בווייתיות. ביו בספטמבר גמלו העיראקים בהפצצות מטוסים על שלוש מיכליות נפט ועל שדות נפט איראניים. דובר רשמי הודיע, כי המטרה היא שיתוק ייצוא הנפט האיראני. התגובה האיראנית בפינגיפונג מלחמתי זה היתה הפגזה אדירה שנמשכת 16 שעות רצופות לעבר בל כלי־שייט במפרץ בנתיב המים שעד מיצרי הורמה. מיבליות קוריאניות, יפאניות ואיראניות נפגעו בתקיפות ״פגע וברח״ של סירות מהירות קטנות איראניות. ב־ 4 בספטמבר 1987 שיגרה איראן את הראשון בטילי הסילקוורם שבארסנל שלה. טיל איראני נורה אל מיכליות מניפות דגל אמריקני, אך החטיא. דובר איראני הכחיש, מאוחר יותר, את שיגור הטיל וטען לפרובוקאציה של עיראק וארה״ב. המתח גאה. המערב הבין כי, טכנית, אין לאיראנים כל בעייה בסגירת מיצרי הורמוז וכתוצאה מכך חסימת המפרץ בולו. דיפלומאטים ערבים פתחו במגעים רבים, שנסתיימו בבשלון עם שובו של מזכיר הא ר׳ ם פרז דה־קוויאר מהאיזור בידיים ריקות. ב• 21 בספטמבר, הפגיז מסוק אמריקני, שהמריא, מאוניית הטילים ״גארט״, ספינת־מוקשים איראנית. הספינה טבעה ומשרד המלחמה האיראני הגיב, כי הוא רואה בתקיפה האמריקנית משום הכרזת מלחמה. בשבוע שלאחר התקרית חידשו העיראקים את התקיפות שלהם על מטרות נפט איראניות. חודש אוקטובר נפתח בהתפוצצות מיכלית נוספת במפרץ - הפעם מיכלית הודית, שנורתה על-ידי ספינה קטנה ומהירה, לא מזוהית. ארה״ב אינה יכולה להתקפל מהתפקיד שלקחה על עצמה במפרץ. פרשנים מדיניים מאוחדים בדיעה, בי אם רצונו של הבית הלבן לשפר את אמינותו בקרב העולם הערבי, הוא חייב ללכת עד הסוף במהלך שנקט במפרץ. בתחילת אוקטובר הוטבעו שלוש ספינותיסיור איראניות עלי פי כוחות אמריקניים. הנקמה האיראנית: מסוף הנפט של כווית הופצץ על־ ידי טיל ״סילקוורם״ מתוצרת סין ה״ניו יורק טיימס״ כתב, כי גבר שיתוףיהפעולה המודיעיני בין א רה״ ב לבין מדינות המפרץ עיראק, סעודיה, כוויית, באחריין ועומאן. בינתיים, ב 11- באוקטובר יצאה שיירת מיכליות כווייתיות נוספות בליווי אמריקני. עיראק חידשה, במקביל, התקפותיה על יעדים איראנים, בעוד שהאיראנים מצידם מימשו איומים ושוב ירו על מיכליות נושאות דגל ארה״ב. ב־ 19 באוקטובר הגיבה ארצותיהברית על־ידי ארבע משחתות שהפגיזו באלף פגזים דוברות קידוח ימיות איראניות. איראן חזרה והגיבה באיומים, ונציגויות ארה״ב בכל העולם הועמדו בכוננות. הגמול לא איחר לבוא. טיל סילקוורם שוגר למסוף הנפט הימי הראשי של כוויית והסב לו נזק כבד. ב־ 25 באוקטובר הופיעו שרי החוץ של מדינות המפרץ כי ההסלמה באיזור נובעת מתוקפנות איראן. למחרת, הגיב הנשיא רייגן והטיל איסור על יבוא נפט מאיראן לאדה״ ב. במקביל, נשמעים נאד ה״ נ קולות מודאגים, כי מי שיגרוף לבסוף את כל הקופה יהיו דווקא הסובייטים, המפעילים מאמצי תיווך, בעוד שארה״ ב מוצאת עצמה מזוהה עם צד אחד במלחמה - עיראק. ב־ 28 באוקטובר הודיע נשיא איראן, עלי חמינאי, כי אם לא יבוטל החרם הכלכלי שמדינות המערב מתכוונות להטיל על איראן, יסגור את מיצרי הורמוז. לראשונה מאז החלה מלחמת עיראק-איראן מלפני שבע שנים, הושמע איום כה רציני מצד גורם כה בכיר. ברור עתה לכל, כי משלב זה ואילך אין מדובר עוד במלחמה מקומית, גרידא, כי אם תממש איראן את איום סגירת המיצרים ייאלץ המערב להגיב בתקיפות. השאלה היא: ביצדז משה פרל 51 )161( בטאון חיל האויר נובמבר 1987 מס' 60 )161( בטאון חיל האויר נובמבר 1987 מס' 60 הנפל לשיוזרור הדיפלומאטים • האמריקנים שהוחזקו ב־ 1979 בני־ J ערובה בשגרירות ארה״ב בטהראן, העיתונים. החוטפים האיראניים לא הסתירו מעיני העולם את המתרחש היה, ללא ספק, אחד ממבצעי החילוץ הקשים, המורכבים והנועזים ביותר בתולדות צבא ארה׳׳ב, ולכן היה הכיש- לון כה צורב ומחפיר. לאחרונה מלאו שבע שנים למבצע הנפל, הממשיך לעורר עניין בזירה הצבאית הבינלאומית. ניתוח מעמיק של השתלשלות האירועים, שהחלו במהפיכה האיסלאמית באיראן, המשכם בתפיסת בני־הערובה, וסיומם, בכיש- לון החילוץ, יכול לסייע להסקנת מס- קנות ולימוד לקחים למיבצעי חילוץ דומים בעתיד. * * * בבוקר ה־ 4 בנובמבר 1979 קיבל נשיא ארהי׳ב, ג׳ימי קרטר שיחת טלפון דחופה מיועצו לביטחון לאומי, ז׳בי־ גנייב בז׳ז׳ינסקי. בשיחת טלפון זו, נתבשר הנשיא לראשונה על פלישת כ־ 3,000 סטודנטים מוסלמים לשגרי- רות ארה׳׳ב בטהראן. דקות ספורות לאחר־מכן נלכדו רוב עובדי צוות השגרירות והפכו לבני־ערובה בידי הקנאים המשולהבים. רק ארבעה דיפלומטים הצליחו להמלט מהבניין. ״אמריקה בשבי״ זעקו כותרות בתוך השגרירות האמריקנית הנצורה בטהראן. מדי יום נשלחו לרחבי העו- לם, באמצעות הלוויין, תמונות, אשר העמידו את ארה״ב, מעצמת־העל, באור מגוחך. אזרחים אמריקנים מכוסי עיניים, מגודלי שיער וזקן, נראו שכו- בים על רצפה מזוהמת. דגלים אמרי- קנים רבים הוצתו בתדירות גבוהה בהפגנות ברחובות איראן. הציבור האמריקני דרש פעולה. למן הרגע הראשון לתפיסת בני־ ה ע ר ו ב ה בטהראן, נקט המימשל האמריקני בפעולה בשני מישורים מקבילים ומשלימים - דיפלומאטי וצב- אי. בנוסף לכך נקט הנשיא קרטר בשורה של צעדי־ענישה כלכליים נגד איראן. חשבונות הבנק שלה במוסדות פיננסיים אמריקניים נתפסו ונלכדו. המאמץ הד י פ ל ומאטי היה מקי ף ואינטנסיבי. במיסגרתו פנה המימשל לכל גורם אפשרי, על־מנת שישפיעו על האיראנים לשחרר את בניי הערובה. בין המדינות שנקראו לסייע ניתן לציין במיוחד את אלג׳יר, סוריה, לוב, פקיסטאן ותורכיה. אפילו אש״ף נקרא לעזור. לאורך כל המשבר, הונחה הנשיא קרטר על־ידי הרצון להביא לפיתרון דיפלומאטי ללא פעולה צבאית. אולם, במקביל הוא גם הורה, מייד עם תפיסת בני־הערובה, ליועציו הצבאיים לבחון ביסודיות את כל האופציות הצבאיות. הנשיא קרטר שאף, במקרה שיכשלו במאמצים הדיפלומטיים, לבצע פעולה צבאית מהירה ואלגאנטית בעלת סיכ- ויי הצלחה גבוהים. ב־ 6 בנובמבר 1979 ביום השלישי לפרוץ המשבר, הציג המטה הכללי האמריקני ליועצי הנשיא קווים מרכז- יים לשלוש אופציות צבאיות: פעולה לחילוץ בני־הערובה מהשגרירות, פעולת גמול מוגבלת שתפגע קשות בכלכלה האיראנית, ותגובה צבאית מקפת שתכליתה להפיל את המשטר. אולם בדיונים המוקדמים גרס ראש המטה הכללי, הג׳נראל דייויד ג׳ונס, שאין לנסות לחלץ את בני־הערובה בפעולה צבאית בגלל היעדר מידע מודיעיני אמין, וכן בשל הצורך בתי־ כנון מפורט. המלצתו נתמכה על־ידי שר ההגנה, הרולד בראון. גם שאר האופציות הצבאיות נידחו. והמימשל העדיף לפעול במישור הדיפלומאטי. באמצע חודש מארס 1980 הגיעה ממשלת ארה״ב למסקנה, כי מוצו כל המהלכים המדיניים בנושא, ונכשלו כל המאמצים הדיפלומאטיים. ב־ 22 במא- רס קיבלו הנשיא קרטר ויועציו הבכי- ר י ם ה ח ל ט ה ל פ ע ו ל ל ש י ח ר ו ר הדיפלומאטים העצורים בפעולה הצב- אית. בשלב זה, מונה האלוף ווט, קצין בעל ניסיון ביחידות מוטסות, כמפקד מיבצע החילוץ. כוח הקומאנדו המיוחד של ״דלתה״, בראשות קולונל צ׳ארלם דקוויט, נקרא לעבור מבסיס הקבע שלו בצפוךקרוליינה ולהתמקם בבסיס סודי ומבודד לצורך תירגול מיבצע החילוץ. כעבור יומיים אישר הנשיא קרטר טיסת־ריגול למדבר האיראני. זו נועדה לבחון את כשירות הקרקע לנחי- תת מטוסי הרקולס. אולם, הנשיא קרטר המשיך להבהיר, כי אין בכך מתן ״אור ירוק״ לפעולה צבאית. * הבתבה מתבססת על מחקר שבוצע בענף לתולדות חיל־האזיד )161( בטאון חיל האויר נובמבר 1987 מס' 60 מטוס הריגול, שנשלח למדבר בצע את המשימה. המומחים בדקו את האי־ זור ושבו עם דגימות קרקע. מדענים במעבדות בארה׳׳ב בחנו את המימצאים ומצאו את השטח מתאים לנחיתת מטו- סי תובלה. העיר טהראן מוקפת ממזרח ומדרום במדבר דשט־א־כביר. ברחבי המדבר כולו ניתן למצוא שטחים עצומים של חול טובעני עמוק. סופות חול, הנעות ללא הרף ברחבי המדבר, מקשות על טיסה בגובה נמוך ועל נחיתת מטוסים. אולם, בנקודות מסויימות במדבר נתגלו מישטחים צרים של אדמת מלחה יבשה ונוקשה, המסוגלים לשאת נחיתת מטוסי־תובלה ענקיים. בדיעבד, יש מי שגורסים, שהצלחת טיסת הריגול היא ששיכנעה סופית את הנשיא קרטר לאשר את ביצוע הפעולה הצבאית. מכל מקום, לאחר קבלת הדי- ווח על הצלחת הטיסה, הורה הנשיא להשלים את ההכנות לפעולת החילוץ. במקביל, הגביר את הלחץ הכלכלי נגד איראן, הרחיב את הסנקציות הכלכל- יות וניתק את הקשרים הדיפלומאטיים עם איראן. ב 11 באפריל 1979 כונסה בבית הלבן בוואשינגטון ישיבה מיוחדת שבה השתתפו הנשיא, סגנו, ולטר מונדייל, שר ההגנה בראון, היועץ לביטחון לאומי בז׳יז׳ינסקי ראש הסי.אי.אי. האדמירל טרנר, וראשי המטות של הכוחות המשולבים. בישיבה זו נקבע ה־ 24 באפריל כתאריך המוקדם ביותר לביצוע הפעולה הצבאית. ביצוע המשימה הוטל סופית על ״כוח דלתה״. ״כוח דלתה״ ללוחמה במירור היה יחידת עילית, אשר הוקמה כשנתיים קודס־לכן במיסגרת זרוע היבשה של הצבא האמריקני. במקורו, אומן ״כוח דלתה״ לפעולות נגד טרוריסטים במזרחיהתיכון ובאירופה. אבי הרעיון להקמת כוח אמריקני ללוחמה בטרור היה הקולונל צארלס בקוויט, שאף מונה לעמוד בראשו. קולנול בקוויט קבע את הנחות היסוד בבניית הכוח, טיפל בגיבוש משימותיו, סדר הכוחות, מיסגרות האימונים, בבחירת אמצעי הלוחמה ועצב את תורת הלחימה שלו. הקולונל בקוויט, הצטרף לכוחות , המיוחדים של צבא ארה״ב ב־ 1958 לאחר שירות בן שלוש שנים בדיוויזיה המוטסת ה־ 82 . במלחמת ווייטנאם פיקד על יחידה קטנה שביצעה גיחות סיור ומודיעין עמוקות בשטח האוייב. ב־ 1975 , עקב התפשטות הטרור האנטי־ אמריקני, מינה המטכ״ל האמריקני את קולונל בקוויט, לעמוד בראש מנהלת הקמתה של יחידה מיוחדת ללוחמה בטרור. באיפיון היחידה שאב בקוויט השראה מכוחות אחרים שפעלו במד- ינות המערב ובמיוחד - יחידת העילית SPECIAL AIR SER- הבריטית והיחידה הגרמנית (VICE (SAS GRENZ SHUTS GRUPPEN הכינוי שהעניק בקוויט ליחיד- ((GSG ST. SPECIAL FORCES 1 עיקרון פעולה OPERATIONAL חשוב שהצליח בקוויט להשיג היה עצמאות מוחלטת מבחינת שרשרת הפיקוד, וקשר ישיר לרמטכ״ל האמרי- קני. הכוח התבסס על מתנדבים, אשר נבחרו בקפידה משאר יחידות הכוחות המיוחדים ואומנו ללוחמת טרור בצורה יסודית. צורפו מומחי חבלה, צלפים, נהגים, וחובשים השולטים בשפות שונות ובעלי תושייה וכושר החלטה. במיוחד הקפיד בקווים על בחירת אנשים שהוכיחו כשרון אילתור ויכולת גם ללא פקודות ברורות. עם זאת הוא דגל ברעיון ש״לפני שחייל הופך להיות לוחם לא־קונבנציונאלי טוב, עליו לה- יות לוחם קונבנציונאלי טוב״. מיבחני הקבלה לכוח היו ממושכים. הם כללו ארבעה שלבים של בדיקת כושר וסיבולת, בנוסף למבדקים פסיכולוג- יים. לאחר לימוד תנאי הזירה באיראן הודיע הקולונל בקוויט לשר ההגנה בראון, כי תנאי השטח ואופן הפעולה יהיו קשים הרבה יותר מאשר אלה שהתקיימו בפעולת החילוץ הגרמנית במוגאדישו בסומליה ובמבצע החילוץ הישראלי של החטופים באנטבה. הפעו- לה באיראן חייבה לחצות שטח איראני עויין בעומק 1500 קילומטר, (המרחק בין טהראן והבסיס האמריקני הקרוב ביותר). הפעולה עצמה עמדה לכלול תקיפה של בניינים מוקפים חומה גבו- הה והממוקמים במרכזה של עיר צפופה ועויינת. הבעייה המרכזית שהטרידה את מתכנני הפעולה בטהראן היתה כיצד יחדור הכוח המחלץ לתוך העיר וכיצד יפנה את המשוחררים אל מחוצה לה. בנושא זה נבחנו בקפדנות כמה אפשרו- יות: צניחה של המחלצים אל פרברי טהראן, כניסה במשאיות, שיגיעו לאי- ראן דרך הגבול העיראקי או הפאקיסט־ אני, חדירה לטהראן במסוקי־סער ואף הטסת הכוח בטיסה מסחרית רגילה. אופציית הצניחה, שנראתה לכאורה הגיונית, הוכחה עד מהרה כלא־מעשית לחלוטין, הניסיון הצבאי הוכיח, כי אחוז הנפגעים בצניחות על מישטח קשה, היא גבוה. אפשרות ההגעה ליעד מדינה שכנה במשאיות נראתה כאטראקטיבית ביו- תר. במעברי הגבול שבין איראן-תור־ קולונל בקתיט, מפקד פלח ד ל ת ה כיה ואיראן-פקיסטן יש תנועה גדולה של משאיות. אולם, גם אופציה זו נדחתה בסופו של דבר בגלל המאמץ הכרוך בנסיעה הממושכת, שהיתה מעייפת את הלוחמים וזאת בנוסף לסכנת התגלות במעברי הגבול. לאחר בדיקת האופציה הוחלט לב- סוף להוביל את הכוח המחלץ במסו- קים. השאלה הראשונה שהתעוררה בהקשר זה היתה אילו מסוקים יהיו כשירים לטוס ולשאת למרחק את המשקל הרב של הלוחמים והציוד הנדרשים למבצע. בחינה כוללת של כל המסוקים הפועלים בזרועות הצבא האמריקני הביאה לבחירת מסוקי היסעו־ ) RH-53 D סיקורסקי, מהדגם רים של חיל־האויר הישראלי שייכים לאותה משפחה) לתובלה לוחמי ״כוח דלתה״ לפעולת החילוץ באיראן. RH-53 D, SEA- מסוק סיקורסקי קנה את עולמו במלחמת ,STALION ווייטנאם. באותה מלחמה הוא השתתף בקרבות במיסגרת הצי, המארינס, וחיליהאויר. בין המשימות שביצע המ- סוק זכורות במיוחד מיקוש נמל האי׳ פונג, חילוץ טייסים אמריקנים שנטשו מעבר לקווי האוייב, חילוץ צוות ספי נת ״מאי י ג ז״, שהוחזק בידי קומוניסטים קמבודיים, והטסת לוחמי קומאנדו אשר תקפו את מחנה השבויים בסוךטאי, שבצפון וייטנאם. (שהיה, לרוע־מזלם ריק משבויים). הדגם שנבחר לפעולה נחשב לאחד מהמסוקים הגדולים בצבא ארה״ב הוא מסוגל לשאת 54 לוחמים חמושים ומצויידים. טווח פעילותו בתכולה זו (עם מיכלי־דלק נתיקים) מגיע לכדי 500 מייל. טווח הטיסה ניתן להגדלה באמצעות תידלוק אוירי, והפחתת המטען המוטס. תוספת משקל, רוחות חזקות, או טיסה בגובה נמוך מקטינים את טווח טיסתו. למרות שלסיקורסקי טווח־טיסה גדול מאוד וכושר נשיאה רב, לא ניתן היה להגיע לטהראן ללא חניית־ביניים. לבעייה זו העלו מומחי ״כוח דלתה״ מספר פתרונות אפשריים. ניתן היה לתדלק את המסוקים בשדה תעופה נטוש, שנמצא בסמוך לטהראן, או במדבר. הוחלט לבחור באפשרות השנייה לאחר שהבדיקות המקדמות הוכחו כי אדמת המדבר אדמת האיראני מסוגלת לשאת את משקלם של מטוסי .EC-130 התידלוק הרקולס תובלה) ) MC מטוסי הרקולס 130 ׳ תידלוק), שנבחרו למשימה ) EC־130 1״ זו, זכו לתהילה רבה במלחמת ווייטנאם ובמיבצע אנטבה. הם מסוגלים לשאת מטען של 20 טונות, ולטוס לטווחים בינוניים במהירות של 200 קשר. קושי נוסף בהכנות היה בעובדה שלא היה אפשר לקבל דיווח מעודכן ואמין על מזג האויר בטהראן, עקב הפ ס קת פ ע י ל ו ת ן של ה תחנ ו ת המטאורולוגיות באיראן כולה. הלווי- ינים האמריקנים, שריחפו בגובה רב, היו מסוגלים לספק מידע על נתוני מזגיאויר שונים, אולם לא היה ביכו- לתם לזהות ענני אבק נמוכים. לאחר בחינת כל ההיבטים - המיבצעיים, לוגיסטיים ואקלימיים - מסר קולונל בקוויט לנשיא קרטר תוכנית מבצע מפורטת לחילוץ מטהראן. לפי התוכנית עמד כוח החילוץ לה- יות מורכב מ־ 90 לוחמי ״כוח דלתה״ ומי 90 אנשי צוות ומסייעים נוספים. כוח החילוץ נועד להמריא בהרקולסים מבסיסו שבצפון־קרוליינה לחניית־ ביניים בקינה, מצרים. משם נועד כוח הפעולה להמריא בשנית, ולטוס לאי מסירה שבמפרץ עומאן. לאחר שהייה קצרה על האי, ימריאו מטוסי ההרקולס מובילי כוח המשימה, ומטו- ,MC-031 מהאי מסירה EC־130 סי התידלוק ויטוסו לאיראן. לאחר טיסה של כ־ 1,500 קילומטר מעל לשטח איראני, ינחתו מטוסי התובלה בנקודה הממו- קמת במרחק של 330 "ק״מ מדרום לטהראן. סוכנים של המודיעין האמרי- קני יציבו ערב המבצע, בנקודת הנחי- תה, שנקראה ״מדבר 1״ אורות מסלול הניתנים להפעלה מרחוק. 54 )161( בטאון חיל האויר נובמבר 1987 מס' 60 להפעלה מרחוק. בשעות הערב שלפני הפעולה, היו אמורים להמריא מנושאתיהמטוסים ״נימיץ״. שמונה מסוקי סיקורסקי המסוקים התכוונו לטוס כ* .RH-53D 1,000 ק״מ בארבעה זוגות עד שיגיעו, כעבור שש שעות, לנקודת ״מדבר־ 1״. המסוקים אמורים היו לנחות סמוך לנחיתת מטוסי התובלה. טיסת המסו- קים תוכננה לגובה נמוך וללא אורות. עם ההגעה לאיזור הנחיתה ציפה למסו־ קי תידלוק והעמסת כוח לוחמי דלתה. בהסתמר על לקחי מלחמת ווייטנאם, ותוך בחינת המרחקים והטמפראטורות, החליטו מתכנני הפעולה באיראן שיידרשו שישה מסוקים לפעולת החי- לוץ המסובכת. שני מסוקים נוספים אמורים להוות כוח־עתודה למקרה תק- לות. לאחר תידלוק המסוקים והעמסת לוחמי כוח החילוץ, ימריאו המסוקים ויטוסו לנקודת מחבוא, שתוכשר גם היא ע׳׳י סוכני מודיעין מבעוד מועד באיזור הררי של מכרות מלח נטושים, כ־ 80 ק״מ מטהראן. על־פי לוח הזמנים שהוגש לעיון הנשיא יועלה ״כוח דלתה״ בשעות הלילה על על משאיות־מרצדס, שהוכנו בראש והובאו למקום על־ידי סוכנים אמריקניים. הכוח אמור היה להגיע אל השגרירות האמריקנית בטהראן לאחר נסיעה שנתיבה הסופי ייקבע ברגע האחרון בהתאם לתצפיות שיוצבו לאו- רך המסלול המשוער. כוח נוסף, של 13 לוחמים, תוכנן לנסוע בנתיב נפרד לבניין משרד־החוץ האיראני, שבו הוחזקו עוד שלושה בני־ערובה. אמריקניים. פעולת החילוץ במיתתם השגרירות נועדה להימשך דקות. לאורך פרק הזמן הדרוש לביצוע, יטוסו מעל לאיזור חמושים AC־130 הפעולה שני מטוסי ,FLIR בתותח 105 מ״מ, ובמערכת שנועדו בתיאום עם מפקדי הפעולה לפגוע במאמץ איראני להחיש כל הגעת תיגבורת לאזור הפעולה. בסיום פעולת החילוץ, ייקראו המסוקים לטוס אל איזור השגרירות. סוכם, כי אם ניתן יהיה להסיר את עמודי הבטון שהוצבו במתחם השגרי- רות על־ידי האיראנים (במטרה לסכל אפשרות של נחיתת מסוקים) ינחת בחצר השגרירות מסוק אחד ויחיד, אשר יפנה משם את כל הצוות המחולץ. אולם, במקרה שיתברר כי עמודי הב- טון אינם ניתנים להזזה, יעברו המחל- צים ובני־הערובה לאיצטדיון כדורגל סמוך. ויתפנו משם במסוקים. אל בניין משרד החוץ המרוחק מן השגרירות האמריקנית, נועד לטוס מסוק סיקורס׳ קי נוסף, ויפנה משם שלושת 3 הדיפלומטים החטופים ומחלציהם. בעת פעולת חילוץ בני־הערובה היה אמור לנחות כוח נוסף באיזור שדה־ התעופה האיראני מנזרייה, הנמצא כ־ 100 ק״מ דרומית־מערבית. לטהראן, ולהשתלט עליו לשדה זה נועדו לבוא המסוקים עם בני־הערובה וכוח החי- C-,141 לוץ, ומשם לעבור למטוסי שיטיסום אל מחוץ ,STARLIFTER לגבולות איראן בליווי מטרייה אוירית של מטוסי קרב אמריקניים. תוכנית הפעולה כולה תוכננה כך, שתבוצע בשלבים כשבכל אחד מהם יש אפשרות במקרה של תקלה, שיבושים או סכנת כשלון לסיים את המיבצע ולסגת. כיום אנו יודעים, שרוב פרטי התיכנון של פעולת החילוץ לא יצאו אל הפועל. כמעט מן השלב הראשון לפעולה נתגלו בה תקלות וחריגות חמורות. בהתאם לתיכנון המקורי, שמונה מסוקי סיקורסקי יועמסו על סיפון נושאת המטוסים ״קיטיהוק״. מסוקי ״הושאלו״ מטייסת שולי RH־53^ מוקשים. במסוקי הצי הוכנסו כמה שינויים בהתאם לאופי המשימה. מגוף המסוקים הוסרו המיתקנים לשליית מוקשים, ומסנני האויר הוסרו מהמנו- עים. במסוקים הותקנו מיכלי דלק נוס־ פים ומערכת ניווט חדשה הותקנה במ- קום מערכת האומגה המיושנת. עוד בדצמבר 1979 החל תהליך ארוך של הכשרת הטייסים, למיבצע תחת פיקוחו הישיר של הקולונל בקוויט, ובסיוע מפקד הפעולה, הגנראל ווגז. שני המפקדים הצטרפו לטיסות האי- מון הראשונות על־מנת להתרשם מהיכולת המיבצעית של הטייסים. לאחר שבועות מספר, בהם צפו וניתחו את מהלך הביצוע, ואת התנהגות הטי׳ סים, החליטו הגנראל והקולונל, פה־ אחד, כי הטייסים שנבחרו למשימה אינם מיומנים דיים כדי לבצעה. הטיי- סים, לדעתם, לא היו די נועזים גם פסיכולוג מטעם ״כוח דלתה״ שעקב ברציפות אחר התנהגות הצוות האוירי דיווח על חששם של הטייסים, וציין כי לדעתו יוכלו רק שניים מאנשי הטייסת לעמוד במשימה. מעקב מתמשך אחר מהלך האימונים חיזק את התרשמות אנשי המקצוע: כמה מטייסי המסוקים הודו בחששם, ופרשו בתחילת האימ- ונים. במקרה אחר, סירבו טייסים אח- רים לצאת לטיסה בגלל מזג־אויר סוער. בנוסף לרמת המוטיבאציה הנמוכה שהפגינו הטייסים, התברר למתכנני הפעולה, כי הטיסים אינם מיומנים דיים לטיסות מבנה, ובביצוע טיסות ניווט לנקודה שאינה מסומנת. מפקד הפעולה, גנראל ווט, העלה את בעיית אייכשירות הטיסים בדיון שערך עם הרמטכ״ל האמריקני. אך ראש המטה הכללי, הגנראל ג׳ונס, העניק לטיסיים גיבוי בלתי־מסוייג, טוען, כי כולם נלקחו מיחידה עם רקורד טוב. על־מנת להשיג שיפור בביצועי הטייסים, נשלחה יחידת המסוקים למד- בר אריזונה שבדרום־מערב ארה״ב, שם תורגלו טיסות הלילה והנחיתות ללא אורות. טייסי מסוקי הסיקורסקי נדרשו לטוס במבנה, טיסת ״זחילה״ ולבצע מעברים קשים בתוך R.l.o.E קניונים. על־מנת למנוע גילוי על־ידי מכ״מ נערכו הטיסות בנתיבים שונים מדי לילה והטייסים השתמשו בקסדות עם התקנים לראיית־לילה. בשלבי האימונים השונים, התחלפו הטייסים והנווטים בתפקידים, כמטרה לרכוז מיומנות בקריאת מפות ומכשירים ובחודש מארס נערכו בבסיס חיל־ האויר האמריקני באריזונה שישה תרגילי־מודל לפעולת החילוץ כולה, בהשתתפות כל היחידות: המטוסים והמסוקים, ״כוח דלתה״, ויחידת הקומאנדו הנוספת של הכוחות המיוח־ דים. בתרגיל טסו המטוסים והמסוקים את המרחקים האמיתיים, שנמדדו לגבי המיבצע. אנשי ״כוח דלתה״ השתלטו על דגם מוקטן של השגרירות בטהראן, תוך טיפוס על חומה בגובה שלושה מטרים. באמצע אפריל 1980 , לאחר שבעה תרגילי מודל, היו כל מרכיבי כוח החילוץ מוכנים לפעולה. הקולונל בקוויט ציפה לפקודת הביצוע מהבית הלבן. ב־ 20 באפריל 1980 הוטס מארה״ב כוח המשימה המיוחד במטוסי הרקולס והגיע, כעבור יומיים, לבסיס האמרי- קני הסמוך לוואדי קינה שבמצרים. אל הכוח הצטרפו ברגע האחרון שני גנראלים איראניים. שערקו מן הצבא שבשליטת חומייני. תפקידם נקבע ליי- עץ למפקדי הכוח. כוח המשימה כלל עתה 132 איש: 93 לוחמי ״כוח דלתה״, 13 לוחמים מהכו־ מתחם השגרירות האמריקנית . בטהראן: 1 . השער הראשי 2 סככת רבב 3. הסיפרייה 4. הבניין הראשי בל הוחוקו 30 בני־העדלבה . 5. מגרש חנייה 6. מגרש כדורגל 7 מגרשיישניס 8. מעמל של השגריר בו הוחזקו 20 בני-ערובה נוטפים 9• שער אחורי למבקרים 55 )161( בטאון חיל האויר נובמבר 1987 מס' 60 חות המיוחדים, 12 מאבטחים ל״מדבר־ 1״, ושני הגנראלים האיראנים. בשלוש היממות בהן שהה הכוח בוואדי קינה נערכו אימונים בלתי־פוסקים לתירגול הפעולה, ואף מיטווחים לניסוי הכלים. כל אחד מלוחמי ״כוח דלתה״ נשקל עם ציודו האישי, כדי לוודא שמשקלו אינו עולה על 123 ק״ג ( 270 פאונד), שנקבע כמישקל מירבי ללוחם במסוק. ב־ 24 באפריל 1980 , הוטס הכוח בשני מטוסי הרקולס לאי מסירה במפ- רץ עומאן. מסלול הטיסה עבר דרך הים האדום, ומסביב לחצי־האי ערב. כפעו- לת הסחה, הגבירה ארה׳׳ב בשבועות שלפני הפעולה באיראן את טיסות מטוסי התובלה ונושאת המטוסים ״נימיץ״ הגדילה את מספר טיסות־ הלילה של מסוקיה. לאחר הנחיתה באי מסירה, הביע קולונל קייל, מפקד הכוח האוירי ב״מדבר־ 1״, את ספקותיו בקשר לכו- שרם של המטוסים לעמוד בעומס המש- קל. ספקות אלו, שבאו בשלב כה מאוחר, עוררו רוגז ותמיהות בקרב המפקדים האחרים. בשעה 16:00 באותו יום, היו לוחמי ״כוח דלתה״ על סיפון ה״נימיץ״ מו- כנים לצאת לקרב. חיילי הכוח לבשו מכנסי ג׳ינס, נעלים כהות, ומעילי טייסים שנצבעו שחור. על כתפו של כל לוחם נתפר דגל אמריקני קטנטן של כסמל זיהוי, כוסה במדביקה שנועדה להיות מוסרת עם הכניסה לשגרירות. מטוסי ההרקולס המריאו לפעולה בטיסה בגובה אלפיים רגל מעל למפרץ הפרסי. עם החדירה לתחום האוירי של איראן הנמיכו לגובה 400 רגל. במח- צית הדרך ל״מדבר 1״ נתקבלה במטוס הפיקוד הידיעה: ״המסוקים המריאו בשלום״, בשעה 22:00 , בהתאם לתי־ כנון המקורי, נחת מטוס התובלה הרא- שון נחיתה שקטה ב״מדבר 1״. בהיותו במרחק 50 ק״מ מאזור הנחיתה הפעיל טייס המטוס כמתוכנן את אורות המס־ . לול בשליטה מרחוק, ונסתיע גם באו-- רות הכוכבים והירח. לפתע, לאחר ההתמקמות המהירה בקצה המסלול ובטרם הספיק כוח האבטחה להתפרס בשטח, הגיח מכביש סמוך אוטובוס איראני מלא נוסעים. בעקבות פקודה מהירה של מפקד כוח החילוץ. הקולנול בקוויט, נוקבו גלגלי האוטובוס, שנעצר. כעבור דקה הופי- עה במקום מיכלית־דלק גדולה. יריות שנורות לעברה גרמו להתפוצצותה, אולם, נהג המשאית הספיק לזנק החו- צה, פתח בריצה, ועלה למכונית שנסעה בעקבות המשאית. המכונית נמלטה מהמקום. על־אף החשש לגילוי הכוח על־ידי הנהג ויושבי המכונית הנמלטת החליט הקולונל בקוויט להמ- שיך בפעולה כאילו לא אירע דבר. הנשיא קרטר, שעקב אחרי הפעולה מחדר המבצעים שלו בבית הלבן אישר את ההחלטה. המטוסים האחרים נחתו בהפרש של דקות ספורות זה מזה. עד לשלב זה, היתה פעולת הכוח האוירי ללא דופי. עתה, ציפוי הכל בדריכות למסוקים. ואולם ככל שנקפו השעות התברר, כי יש בעיות רבות. שעת חצות. המועד המתוכנן להגעת מסוקי הסיקורסקי, חלפה. לא ניראו כל סימנים להגעתם. בתיכנון המקורי נקבע, כי זמן האיחורים המירבי של המסוקים יהיה 10 דקות בלבד. חלפה כבר מחצית השעה עקב האיחור, שוב לא ניתן יהיה להגיע לנקודת המחבוא הסמוכה לטהארן בטרם שיפציע השחר 05:30 ). בקוויט החליט בכל זאת, על ) אף איחור המסוקים להמשיך את הפעו- לה. לסוכנים שהמתינו במחבוא עם המשאית נמסרה הודעה על העיכוב וכן הוראות מתאימות. ההמתנה מורטת- ^ בשעת אחת אחר חצות, נחת מסוק הראשון. מדב- SEA-STALLION^ רי הטייס ניתן היה להבין, כי מוטב לבטל את המשימה כולה ולשוב הבי־ תה. חמישה מסוקים נוספים. נחתו כעבור דקות אחדות, המסוק השביעי והשמיני לא הגיעו כלל. עתה, התברר, כי כוח המשימה איבד את מסוקי העתודה שלו. מה קרה למסוקים? שמונה מסוקים המריאו מעל סיפון ״נימיץ״. כשעתיים לאחר ההמראה, בהיותם מעל לשטח איראני, נדלקה במסוק מספר שש נורית, שהזהירה על ירידת לחץ בדחי־ סות הגאז ברוטור הראשי. הטייס הח- ליט שלא להמשיך בטיסה ונחת מייד במדבר. יחד איתו ירד מסוק. מספר שמונה בבדייזה נוספת שנערכה על הקרקע, גילו 1; הצוות הטכני, כי מד הלחץ שברוטור עצמו מצביע גם הוא על ירידת לחץ. פירוש הדבר, סדק, שבר, או חור במבנה העיקרי של הלהב: מחשש להתרסקות ובהתאם להוראות החירום נטש צוות המסוק השישי את כלי הטיס והצטרף למסוק השמיני. מחשש שקול הנפץ יזעיק למקום כמות איראנים, הוחלט, בניגוד להוראות מפורשות, שלא לפוצץ את מסוק מספר שש. המסוק השמיני, הע- מוס, המריא והצטרף לששת המסוקים האחרים, בדרכם ל״מדבר 1״. דקות ספורות לאחר ששב המסוק השמיני למבנה עם המסוקים האחרים, נקלעו כל שבעת המסוקים לסופת־חול קשה. כיוון שטסו בדממת אלחוט מוח- לטת, וללא אורות, החלו לאבד קשר עין ולהתרחק זה מזה. לאחר כארבע שעות־טיסה, גילה גם טייס מסוק ארבע תקלה. מערכת הג׳ירוסקופ, אשר מספקת נתונים על כיווני טיסה מדוייקים, נשרפה. טייס המסוק לא היסס, פנה לאחור וטס לכיוון ״נימיץ״. טייסו לא ידע, בעת שפנה לאחור, כי נותרה רק שעת־טיסה אחת בלבד עד לנקודת ״מדבר־ 1״. בעזרת כיוונים מאגנטיים, שהשיג ממצפן־חירום, והכוונת מכ״מ מה״ני־ מיץ״, הצליח המסוק לנחות על סיפון נושאת־המטוסים. הנחיתה בוצעה כשבמיכל הדלק שלו טיפות־דלק אחר- ונות. בדיעבד, לאחר בדיקת המסוק, נתגלתה סיבת התקלה: באיזור מערכת הג׳ירוסקופ, חסמו מעיל ותרמיל ציוד את פתח מערכת הקירור. החסימה גרמה לשריפת המערכת, ולפגיעה חמורה כמציין הכיוון. ששת המסוקים האחרים המשיכו דרכם בתוך סופת־חול קשה, תוך שהטייסים נאלצים לשבור את דממת האלחוט, ולהדליק אורות ניווט. כשנח־ תו סוף־סוף ב״מדבר 1״ נתגלו במסוק מספר שניים סימנים לתקלה. ששת המסוקים עסקו בתידלוק, כשמנועיהם דלוקים. כמותם עשו גם מטוסי התידלוק. עשרות המנועים עור- רו רעש מחריש־אזניים, והעלו ענני־ חול אדירים. לאחר התידלוק משקבלו את אישור מפקד הטייסת, עלו לוחמי ״כוח דלתה״ על המסוקים. רק כעת, בשלב כה מאוחר נמסר לקולונל בקוויט על התק- לה במסוק. מספר שניים. התברר כי המערכת ההידראולית נזוקה. פירושו של דבר היה, כי לכוח המחלץ נותרו חמישה מסוקים תקינים בלבד. בלב כבד החליט קולונל בקוויט להפסיק את מבצע החילוץ. הוא הודיע על־כך למפ- קד הפעולה. הגנראל ווט שאל בקשר את הקולונל בקוויט, האם קיימת בכל־ זאת אפשרות להמשיך את המיבצע בחמישה מסוקים. הקולונל בקוויט רתח והשיב חד־משמעית: לא! במהלך התירגולים שבוצעו הוחלט, כי אין להמשיך במביצע עם פחות משישה מסוקים תקינים. בקוויט המתין לאישור החלטתו על־ ידי הנשיא קרטר. הבית הלבן שידר אשור. כשהגיעה ההחלטה בדבר הפס- קת המבצע הוחלט ב״מדבר־ 1״ לפרוק את המסוקים מהלוחמים ומהציוד, ולח- זור ל״נימיץ״ במטוסי ההרקולס. גם ההחלטה פשוטה לכאורה זו לא בוצעה בהצלחה. מסכת התקלות, שהחלה בשלבי המיבצע המוקדמים עדיין לא נסתיימה. בשעה 02:00 לפנות בוקר לפי שעון איראן, התרומם מסוקי־הסיקורסקי אחד לריחוף בגובה 20-10 רגל במטרה להגיע לעמדת התידלוק. בשל החשיכה וענני האבק האדירים, פגע הלהב הרא- שי של המסוק בחרטומו של אחד ממטוסי התובלה בעוצמה רבה. מטוס ההרקולס, שהיה עמוס בלוחמי ״כוח דלתה״ שחיכו לזנק החוצה. ניצת. מיכלי הדלק של המטוס הענק התפוצצו וחלקים מהמטוס התפזרו בשטח. ההתפוצצות היתה אדירה. המסוק איבד את יציבותו במהירות, להביו פגעו בזה אחר זה במטוס הבוער והע- מום לוחמים. לאחר שניות ,מעטות, התרסק מסוק הסער לצידו של מטוס התובלה. תוך שניות, החלו לוחמי ״כוח דלתה״ בריצה מטורפת לעבר פתחי החירום. אולם, העשן הכבד והאש הבוערת לא איפשרו לכולם להיחלץ. חמישה מלוחמי הכוח ״ושלושה אנשי צוות המסוק נלכדו בתוך ההרקולס ונשרפו למוות. חמישה אחרים נפצעו קשה. בשלב זה, בעוד האסון מתחולל מול עיניו, בקוויט החליט להשמיד את המסוקים. לפי התוכנית המקורית, היו אמורים אנשי ההנדסה בכוח המחלץ לפוצצם באמצעות מטעני חבלה. אולם, בשל מהלך האירועים הסוער אבדו לבנות החבלה, ולא ניתן היה למצוא את החבלן האחראי. המסוקים לא פוצ- צו. הכוח שב במטוסי הרקולס לאי מסי- רה, ורק אז נודע לקולונל בקוויט שגופותיהם של 8 ההרוגים לא פונו יחד עם הכוח וכי המסוקים לא פוצצו. בנוסף לזאת, התברר, כי במסוקים שה ושא ר ו בשטח האו י יב נ ותרו מכשירי־ניווט סודיים, יחד עם מפות העצבים נמשכה. גנראל 11 ט המפקד העליון של המבצע מסלקי־סמ׳ד סטאליון מתדלקים באל י ד מהרקולס: על הקרקע זה הצליח פהות 56 )161( בטאון חיל האויר נובמבר 1987 מס' 60 ותוכניות המיבצע. לאחר הורדת הפצו- עים באי מסירה חזר ״כוח דלתה״ למצרים. * * * כשלון המיבצע לחילוץ בני־הערובה משגירות ארה״ב בטהראן, הצטרף לכמה כשלונות צבאיים אחרים של ארה״ב בשנות השישים והשבעים. בין השאר כשלון פעולת חילוץ אנשי צוות הספינה ״מאייגז״, שהוחזקו כבני־ ערובה בידי לוחמים קומוניסטים קמבו־ דים, ששיתפו פעולה עם וייטאנם הצפ- ונית וכשלון פעילת סון טאי, שבצפון־ וייטנאם כישלון שהיה מודעיני. הכוח המחלץ הגיע למחנה השבויים בלי לדעת שהם הועברו קודם לכן למחנה אחר. בתקופה שלאחר מלחמת וייטנאם, היה הצבא האמריקני זקוק ל׳זריקת־ מרץ׳ בדמות פעוילה צבאית מוצלחת. ייתכן, שפעולת חילוץ מוצלחות כמו זאת של ישראל באנטבה, ושל גרמניה במוגדישו רק דירבנו את המימשל האמריקני להגיע להחלטה לבצע פעו- לה צבאית נועזת. הצלחת מיבצע החי- לוץ בטהרן היתה מביאה, ללא ספק, לשיקום היוקרה הצבאית האמריקנית. כשלון החילוץ היוה טראגדיה אישית מבחינתו של הנשיא קרטר. האכזבה הקשה מהכישלון, והתיסכול המתמשך של אזרחי ארה״ב מכשלונות צבאיים, ומהחזקתם המתמשכת של בני־הערובה בטהראן פגעו בסיכוייו של קרטר להי- , בחר שוב לנשיאות, בנובמבר 1980 ג׳ימי קרטר היה לאחד הנשיאים המע- טים בהיסטוריה האמריקנית, שנכשלו בניסיונם להבחר לתקופת כהונה שנייה. רונלד רייגן הרפובליקני נבחר במקומו לבית הלבן כדי לזרות עוד מלח על פצעיו של הנשיא קארטר המוכה, עיכבו שלטונות איראן את שחרור בני הערובה והם הגיעו לשדה התעופה הצבאי של פרנקפורט בגרמניה, רק לאחר שפג רשמית מועד כהונתו.. מומחים צבאיים, פוליטיקאים ופר־ שנים מתחו ביקורת קשה כמעט על כל , י ! % ;לשאת המטוסים כימיץ: מסוקים !וספי! ההיבטים, שהיו הקשורים בפעולה: התיכנון, התיאום, האימונים והביצוע. יוזמי המיבצע יכולים להתנחם רק בעובדה, שלפחות מבחינה מודיעינית הפעולה יכולה להחשב להצלחה גדולה. מתכנני הפעולה הנועזת בטהראן, ייח- ס ו - ובצדק - חשיבות מכרעת למידע מודיעיני אמין. בלעדיו לא יכלו לחשוב על הצלחת המבצע. המידע על מיקומם המדוייק של החטופים בתוך בניין השגרירות, מספרים של השומרים האיראניים, חימושם ושיגרתם היו הכרחיים לצורך תיכנון מוצלח. מקורות המידע העיקריים אשר שימ- שו את האמריקנים בתיכנון המבצע אומנם היו מעטים, אולם זרועות הצליחו C.l.A־n המודיעין ובמיוחד להשיג מידע מדוייק, ותמונה אמינה של המצב בטהראן. מידע ממקורות גלויים, שנתקבל משידורי הטלוויזיה באיראן, העניק לאמריקנים פרטים רבי־ערך. שלושה ערוצי הטלוויזיה באיראן, שהיו תחת שליטתו המוחלטת של חומייני, העבירו צילומים יום־יומיים על המתרחש בשגרירות האמריקנית וברחובות הסמוכים. מידע הכרחי, כמו אופן נעילת השערים, סוגי הנשק ששימשו את השומרים, או מסלולי הפיטרולים שנערכו במיתתם השגרירות, הגיע לידי האמריקנים ברציפות. מידע נוסף התקבל באמצעות בני־ערובה ששוחר- רו על־ידי הסטודנטים שהשתלטו על השגרירות. עם הקמת כוח המשימה המיוחד לתיכנון מבצע החילוץ, צורף אליו מתאם מודיעין. זה היה איש הסי.איי־ .אי, הסוכנות המרכזית לביון, שהדהים את המתכננים בהודעתו כי, אין לאר־ ה״ב אף סוכן מהימן אחד באיראן. לפיכך נאלצו המתכננים, בשלבים הראשונים של תיכנון המיבצע להס- תמך על מידע ספקולטיבי ולעיתים אף מפוקפק, שהעבירו להם מוכניות מודי- עין אחרות. אבל בסוף דצמבר 1979 חל מפנה לא הוצבו על הסיפון מחשש לגילוי מוקז בזירת המודיעין. הסוכנות המרכזית לביון הצליחה לשתול בטהראן סוכן מיקצועי ובעל ניסיון, שהכיר היטב את מיתחם השגרירות. הסוכן החל להעביר מסרים מדוייקים על סיבות החזרתם של בני־הערובה, על מספר השומרים בכל בניין, וכן על ציוד ושגרת יומם של השומרים. בשלב מסויים, בנקודת השיא של פעילותו, מסר הסוכן למטה ׳׳כוח דלתה״ תמונות יום־יומיות, שצולמו בשגרירות עצמה. מצילומים אלה התברר כי השומרים האיראנים בנו עמודי בטון בכל מקום שיכול לשמש נחיתת מסוקים. בעקבות המידע של סוכן היסי.אי.אי. הוחדרו לאיראן ארב- עה אנשי ״כוח דלתה״, מחופשים לאנשי עסקים ערבים. ב־ 4 במארס 1980 ביצע מטוס אמריקני טיסת ריגול מוצלחת, שהביאה לאיתור וסימון מס- לול הנחיתה למטוסי ההרקולס. גם פעילות מוגברת של לוויינים אמרי- קנים סייעה רבות. המידע שהגיע באמצעות הלוויינים היה ברמת פירוט גבוהה (ריזולציה), שאיפשרה אף זיהוי של כ ל י ־רכ ב הנ כ נסים ויוצאים מהשגרירות. בנוסף למידע המודיעני המועיל שנאסף בשלבי פעולות ההכנה, פעלה היטב גם מערכת התיקשורת והבקרה בעת המיבצע עצמו. כיום, ניתן לומר בוודאות, כי כשלון המסוקים בשלב הראשון, בטיסה מנושאת־המטוסים ״נימיץ״ ל״מדבר־ד׳, הוא שהכשיל את המיבצע כולו. בחודש מאי 1980 הקים המטכ״ל האמריקני וועדת חקירה לנסיבות הכישלון, הוועדה - שישה גנראלים אמריקנים - בחנה את כל ההיבטים הקשורים למיבצע, תוך עיון בכל המיסמכים, וראיון כל השותפים לבי- צוע. מסקנם היתה, כי גורמים רבים חברו יחד והביאו לכישלון הסופי. בראש ובראשונה צויינו טעויות של תיכנון טיסת המסוקים שהוקצבו לפעו- לה. נשאלה השאלה מדוע לא הוקצבו למשימה מלכתחילה יותר משמונה מסוקים? שמונה מסוקים היה המספר המינימאלי הדרוש להצלחה. למה לא לקחו כמה ספארים? להגבלת מספר המסוקים ניתנו שני הסברים: ראשית, מלכתחילה החלטה עקרונית להגביל את הכוח למימדים קטנים ככל האפשר, במטרה להקטין ככל הניתן את סיכויי הפגיעה וההתג- לות. שנית, בסיפון האחסנה של נושאת־המטוסים ״נימיץ״ היה מקום SEA STAL- אך ורק לשמונה מסוקי מתכנני החילוץ סברו שיהיה .LION זה משגה חמור להציב מסוקים נוספים על סיפון הטיסה של ה״נימיץ״, מחשש לגילוי מוקדם. עליפי קביעת מומחים, ניתן היה להציב שלושה מסוקים נוספים על נושאת־המטוסים ״אייזנהאור״, ששיי- טה באיזור ולהקצותם למבצע החילוץ. אולם, הקצאת מסוקים נוספים חייבה גם תוספת של מטוסי תידלוק. ועדת החקירה היתה מאוחדת בדעתה כי רמת התחזוקה הירודה של המסוקים בחודשים שלפני המיבצע היתה גורם מכריע בכשלון. היעדר ניסיון בקרב הטכנאים שתיחזקו את המסוקים (גיל ממוצע 19 ) גרמו לטיפול הלקוי. כ־ 11 שעות לפני ההמראה למיבצע, הפעיל אחד הטכנאים בטעות את מער- כת כיבוי האש באוניייה. בטרם עלה בידי צוותי החירום להשתלט על התק- לה, הוצפו חמישה מן מהמסוקים במי־ ים ובקצף סמיך. זאת ועוד. המסוקים שהוקצו למבצע החילוץ לא השתתפו בתקופה שקדמה למבצע בטיסות מיבצעיות ארוכות־ טווח. אחד המסוקים אף הועלה לסיפון ברגע האחרון, לאחר, שלא טס כלל במשך כחודשיים. בהכנת המסוקים לטיסה הארוכה הוסרו מסנני האויר מן המנועים. כתוצאה מכך, הופחתו ממשקל המסוק כ־ 90 ק״ג, והוגדל הספק המנוע בשלו- שה אחוזים. אולם, עקב הסרת המ- סננים, הוקטן אורך חיי המנוע בצורה 57 )161( בטאון חיל האויר נובמבר 1987 מס' 60 ראוי להדגיש כי, כי אף אם מתגלה סדק ברוטור הראשי, איו בכך כדי למנוע מהמסוק להוסיף ולטוס מרחק משמעותי. מבחינה מיכנית, בשני מקרי הנטישה, יכלו המסוקים להוסיף ולטוס. במילים אחרות, אפשר שהיה ליקוי בנורית עצמה ולאו דווקא בלהב. ובכל מקרה, ניתן היה למשיך ולהפעיל את המסוק. יותר משהיה זה כשלון טכנולוגי העידה ההחלטה על נטישה על טעות בשקול. ההחלטה לנטוש את המסוקים היתה תגובה אנושית, מוטעית, לאי־וודאות טכנית. בפעולה צבאית מורכבת מסוג הפעולה באיראן, היה צריך לעשות מאמץ גדול על מנת לשמור על עיקרון הפשטות, וה׳יטפשות״ או כפי שהוא מכונה בעגה הצבאית האמריקנית עיק- KISS - KEEP IT SIMPLE,־ רון ה מתכנני הפעולה באיראן .STUPID הפרו עקרון זה בגסות. בתכננם פעולה סבוכה ומורכבת מעל לנדרש הגבירו את הסתברות התקלות. הלקח הוא שמלבד עיקרון הפשטות, יש לשמור במיצבעים כאלה על שני עקרונות נוספים: הפתעה מוחלטת, ומהירות ביצוע מירבית. השגת ההפת- עה המוחלטת היתה אחד התחומים המעטים שבהם נרשמה הצלחה מוש- למת. אולם, הצלחה זו הושגה במחיר כבד. שמירת סודיות בשלבי התיכנון היתה אומנם חיונית, אולם היא הפכה לעיקר, ובאה על חשבון סיכויי ההצל- חה. בשלבי התיכנון גרמה שמירת הסודיות המוגזמת למידור מיותר. ולמניעת זרימת מידע נאותה בין משתתפי הפעולה. זרימת המידע, יכו- לה היתה לדוגמא, לאפשר למתכנני המיבצע לקבל נתונים הכרחיים על סופות החול שבאיזור מדבר דשט־א־ כביר. המידע בנושא נמצא במיסמכים של הצי, שלא הגיעו לידיעת האחרים. גם בשלב הביצוע, גרמה ההחלטה על הסודיות המוחלטת להגבלת מספר המסוקים לשמונה בלבד. וזאת מחשש לגילוי מוקדם, של הפעולה. גם מטוס ביון שאמור היה לאסוף נתונים על מזג־האויר, לא נשלח מאותה סיבה. שמירת דממת אלחוט, שהפריעה לטי- סתם של המסוקים, היתה מיותרת לחלוטין. יש לזכור כי במיבצע הנפל הושפע השיפוט האנושי באופן מכריע עליידי הגורם הטכני. כאשר כשלו המכונות, כשלו גם האנשים, והמשימה נזנחה. ״מידבר• ן״: אחד הנחייתה, בבוקר שאחרי משמעותית, והמנוע נחשף לפגיעה מחדירת גרגרי אבק וחול. בסיבות לכשלון מבצע החילוץ לא נפקד מקומם של הטייסים עצמם. הם אומנם נבחרו מטייסת בעלת ״רקורד טוב״, אולם היו חסרי ניסיון במשימות מורכבות. וועדת החקירה קבעה במסקנותיה כי היה עדיף לבחור בטיי־ סי חיל־האויר המנוסים במשימות מסובכות לעומת טייסי המארינס. על־ אף שטייסי חיל־האויר היו חסרי ניסיון בהכרת המסוק מהדגם המסויים שנבחר. בנוסף לכל זאת, נתברר כי על אימוני הכוח האוירי הופקד הגנראל ר. גאסט, טייס־קרב, שלא הכיר את המסוקים. לבסוף, האם הטכנולוגיות של המעצמה הנחשבת המתקדמת ביותר הכזיבו לחלוטין? או שמא גרמו טעויות אנוש של כושר שיפוט וביצוע לקוי של הטייסים לכישלון הפעולה? ניתוח מפורט של כל אחת מהתקלות שהתרחשו במהלך הטיסה מראה, כי להכשלת המיבצע חברו שני הגורמים גם יחד. השפעת־יתר של הגורם הטכנולוגי הביאה לטעות בשיפוט אנוש. בתקלה הראשונה, שאירעה במסוק בדרך ל׳׳מדבר־ד׳ נדלקה במסוק נורת־ אזהרה מפני סדק. בלהב הרוטור הרא- שי, אולם, הידלקותה של נורית זו לא העידה בהכרח על נזק ברוטור. בדיקה של 43 מקרים קודמים באותו מסוק העלתה, כי באף לא אחד מן המקרים לא היה סדק, או שבר בלהבי הרוטור. סאדק תלחיאלי, התובע הכללי של איראן בוחן את שרידי ההתפוצצות, במדבר־/ זה היה הרקולס, שנפגע ע״י •המסוק 58 )161( בטאון חיל האויר נובמבר 1987 מס' 60 דפוט האנוש 1. כשכשדו המכונות כשלו ג • האנש-• )161( בטאון חיל האויר נובמבר 1987 מס' 60 מ א ת ר ם א ב ר ה מ ATF־n ״טייס הסיליקון״ של Y F ־ A 22 ט ר ם י ט ו ס אב־הטיפוס » ף מ א ו ת ATF־V -4 ב־ 1990 , כבר יהיו שע ו ת סימולאסור, שבהן תיבחן י כ ו לתו כנגד מ ט ו ס י ם ס ו ב י י ט ים ושאר מרעיו בישין מ ה ק ל א ס ה של ש מ ת ה תשע י ם סך 87 מיליון דולאר, יותר מ־ 12 המגיע ,ATF־n אחוז מ ע ל ו ת פיתוח ל־ ו 69 מיליון דולאר, ה י ק צ ת ה חברת ״ ל ו ק ה י ד ״ כ ד י ל ב נ ו ת מ ר כ ז סימוליטורים לשם בחינת מערכות הנשק של ה מ ט ו ס העתידי. המרכז, WEAPON SYSTEM ה ק ר ו י SIMULATION CENTER מ ו ק ם בקליפורניה. ,((WSSC מכיוון שהמבנה הבסיסי לקרב על־פי התפ י ס ה המערבית והסוביי- ט י ת הוא זוג מטוסים, יהיו במרכז הנ״ל שני דמינייכיפה, אשר בעזרתם ATF^ יהיה ניתן לבחון א ת תפ ע ו ל ברזמנית במשימות שונות. בנוסף לדמיינים אלה יהיה במרכז דמיין־ כיפה בעל שלוש דרגות חופש ותנו- ע ה מל יאה וכן שישה דמיינים חל- קים לבחינת מערכות שונות ועוד כ מ ה דמיינים ללא תצוגה של העולם החיצוני., בדמייני הכיפה תהיה תצו- גה תלת־מימד ית של ״העולם החי- צוני״, אשר תיכלול רקע ונופים מכ ל העולם. לשם בחינת משי מ ות שונות ניתן יהיה להציג באויר־אויר התמוד- כנגד ,F-15 דות מ ט ו ס בודד, ל משל 15 מ ט ו ס י ם סובייטים. בסיוע יוצגו בכל רגע ורגע מ ט ו ס י ם ידידותיים, כוחות קרקע, או ט י ל י קרקע־אויר, ע ד 64 במספר. עוד תהיה בסימולא־ טור אפשר ות ״ מ כ ״ מ י ת ״ לרכוש ולעכן מ ט ר ות מעבר לאופק ע ד לט- ווח של 80 מייל ולהציג א ת הבעיות והפתרונות הדרושים ברכישת מ ט - רות אלו, זיהוייו והגעה למצבי־ירי במהירות המירבית, תוך סיכון מיזע־ להיות ATF ^ רי. זהו ת ח ו ם בו נועד עדיף משמ ע ו ת י ת על מ ט ו ס י הדור הקיים. ט י י ס ־ משנ ה אל קטר ו נ י : גולת־ הכותרת בפיתוח הנדסת־אנוש עבור ELECTRONIC^ ה מ ו AT F ^ או ״ ט י י ס , ( C O - P I L O T (ECOP ה ס י ל י ק ו ן ״ , כפיי שמ כ נ י ם א ו ת ו המהנדסים. חברת ״לוקהיד״ שו ק ד ת על פי- ת ו ח החולייה ה מ קשר ת בין המטוס, על מערכותיו, לאדם. ה ט י י ס הבודד שיידרש למצ ות א ת המירב ATE^ מים הנתונים והאפשרויות הגלומות ב מ ט ו ס מ ת ק ד ם זה. הוא ECOP ^ כ ל ל י ת ת פ ק י ד ,ATF-n טייס הסיליקון האלקטרוני של להשאיר א ת ניהול ה ט י ס ה בידי הטי יס ו ל ק ח ת ״ ע ל עצמו״ א ת תיפ־ עול תת־המערכות. בין איפיוניו - ניתוח והצגת תמונות־מצב עדכנית, זיהוי מ ט ר ות מעבר לאופק, תיבנון טיסה, ניהול ט א ק ט י , ואף ניהול ט י ס ה ו ה ט ס ה א ו ט ו מ א ט י ת כשזה נדרש. ״פניו״ של ״ ט י י ס ה ס י ל י ק ו ן ״ הם מ ס כ י ־ ת צ ו ג ה ר ב ־ ת כ ל י ת י ם ב ת א הטייס, שע ל יהם מוצגים אוטומא- טית, על־פי בחירה, נתונים שונים. התצוגות ציבעוניות ותלת־מימדיות. ״הגוף״ הוא מערכת־מחשבים ענפה וקווי תקשו רת סבוכים בין גורמים חיצונים, חיישנים למיניהם ומערכות מידע, נתוני־טיסה ועוד. ״שפתו ״ עשוייה להיות קונבנציונאלית, קרי מ קשי ם או דיבור מ ס כ ים רגישים למגע או מ ב ט עין. ״לוקהיד״ שו ק דת על פיתוח ה־ כבר מ־ 1985 , עוד בטרם ECOP ז כתה להיות בין שתי ה מתח ר ות ATF^ הסופיות ל מ ט ו ס כול- ECOP־n איפוני הפעולה של לים: ניתוח והצגת מצ ב עדכני: כולל אי- תור וזיהוי מטרות, סיווגן מיקומן והצגתן על־פי חומרת האיום. תת־ מע ר כת בוחרת א ת הנתונים הרלווא־ נטים מהחיישנים הקיימים במ טוס, ומעבירה IR כדוגמת מ כ ״ מ חיישני א ו תם לפעינוח ולתצוגה. מיקום סוללות טילי קרקע־אויר ותותחי נ״מ מזוהה ו ב התאם למע- ט פ ת ההרג שלהם מוצגת חומרת האיום. לגבי איומי אויר־אויר פ ותחה מערכת מ ת ו ח כ מ ת ביותר, שתפקי- ד ה לאתר ולזהות א ת סוג ה מ ט ו ס המאיים אף בטווחים שמעבר לאופק לפי ח ת י מ ת מכ״מ, צורה גיאומטרית הנירסה של ״לוקהיד״ א י פ י ו נ י ט י ס ה , ח ו ק ר ז ע ״ ט , וטמפרטורת מנוע, המושווים עם פרופילים ידועים. מכאן נגזר סוג ה מ ט ו ס וחימושו ו ב ה ת א ם יוצגו גזרות־הירי וחומרת האיום. מ ט ו ס י אוייב ומטוסים ידידותים הנמצאים מעבר לאופק, מעבר לתח ום ראיית הטייס, נמצאים במע ק ב ומוצגים ע ד לטווחים של כ־ 80 מייל. תיכנון הטיסה: תת־מע ר כת זו משווה בין נתוני הטיסה, המבוצעים הלכה למעשה, ל ב י ן , התיכנון המק- דים. ב ה ת א ם לשינויים באיומים ובמהלך הטיסה, מוצגים אפשריות שונות ונתיבים, אשר יאפשרו עקי- פת איומים חדשים, תוך ה ת חשב ו ת בדלק ונתונים נוספים, ה מ ת ק ב ל ים ממערכ ות חיצוניות למטוס. ניהול ט א ק ט י : מציג א ת הפיתר־ ונות לשינויי מ צ ב בלתי־צפויים, כולל איומי אויר־אויר מעבר לאופק. המע ר כת מ מ ל י צ ה על דרך פעולת ומודי ההפעלה של המערכות הש- ונות, מערכות הגנה ע צ מ י ת ונשק התק פ י כדי להשיג א ת הנדרש במצב הנתון. ניהול ט י ס ה ארבע ה־מישורי: הינו מוד בו טייס־המשנה האלקטרוני ״ ל וקח״ א ת הניהוג על מטוס, כולל מצ ב מי צ ערת והטסה. ז א ת כדי לה- ביא א ת ה מ ט ו ס למיקום גאוגרפי מדוייק בנתוני ט י ס ה נבחרים, מהי- רות וגובה (שלושה מישורים) ובזמן מדוייק (המישור הרביעי). אלו יכו- לים להיות נבחרים על־ידי הניהול ה ט א ק ט י . לדוגמה, במקרה של פעו- ל ת ה ת ח מ ק ו ת מ ט י ל יתכן מצ ב בו מאח ר Black 011 יכנס ה ט י י ס ל־ז שכ וחות הג׳י הנדרשים לתמרון היו פתאומיים וגבוהים, או ביצוע תינד רון מיטב י לעמדת־ירי לעבר מ ט ר ה מעבר לאופק, תוך ה ת ח מ ק ו ת מאו- ת ה מטרה, מ ט ו ס ים אחרים, או טילי קרקע־אויר שבאמור הקרב. בשנה הקרובה מתכננת ״לוקהיד״ להדגים תי פ ע ו ל ת א ה ט י י ס האלקטרוני, במיוחד א ת יכולת איתור וזיהוי מ ט ר ות מעבר לאופק. תצו גת ה ט י י ס האלקטרוני של ה־ תוצרת לוקהיד במסך העליון ATF משמ א ל תצוגה ט ק ט י ת במסך הימני התחתו ן תצו גת מכם ולידו תצוגת מצב ומיקום ת ל ת מ י מ ד ית תצו גת הטי יס האלקטרוני של תוצרת לוקהיד במסך הע- ATF^ ליון צ ד שמ א ל תצו גת מיקום ת ל ת מימד ית ולידה תצו גת אופק מלאכו- תי ומכשירי טיסה, מימין ל מ ע ל ה תצוגה ת ק ט י ת מעגלית כשה מ ט ו ס במרכז ו מ ת ח ת י ה תצו גת מכ״מ. טוס נמוך, טוס בטוח ך 1 פ נ י מ ל ח מ ת פוקלנד התאמנ ו / טי יסי הסקיהוק של הצי הארג- נטיני בתקי פ ות אוניות תוך ט י ס ה בגובה נמוך של 50 רגל ( 15 מטר). 60 )161( בטאון חיל האויר נובמבר 1987 מס' 60 אך טייסי חיל־האויר הארגנטיני העדיפו את הטיסה בגובה נמוך ״אקדמי״ - מעל 200 רגל. במלחמה עצמה, היו אבידות הצי הארגנטיני נמוכות מאבירות חיל־האויר. נראה, שחלק מאבירות תיל־האויר פשוט נבעו מכניסה לים תוך ניסיונות התחמקות בגובה נמוך. חיל־האויר הבריטי מבצע 110 אלף שעות טיסה בגובה נמוך בשנה. טייסיו נשלחים לקנדה ולארה״ב לשם ביצוע אימוני טיסה בגובה נמוך Red במיסגרת תימרונים משותפים Maple Flagn Flag האיומים הקיימים על מטוסי הקרב ואף על מסוקים מחולקים לאיומים אויריים ואיומים קרקעיים. האיומים הקרקעיים מחולקים אף הם לסוללות־טילים ולתותחי־נ״מ. כדי להקטין עד למינימום את יכולת הגילוי של מכ״מי האוייב, על מטוסי הקרב לטוס בגובה נמוך כשהם מוסתרים על־ידי תוואי הקרקע. הטיסה בגובה נמוך חושפת את המ- טוס לאיומים של תותחי הנ״מ וטי- לי הכתף משום שהמטוס נכנס למע- טפת הפגיעה שלהם. אך ככל שמהי- רות הטיסה עולה כן יימצא המטוס פחות זמן תחת איום זה. במסוקים קיימת טכניקת טיסה אשר ,NOE מיוחדת - טיסת זחילה בה מבצע המסוק טיסה בגובה פני הקרקע ממש, כאשר כל צמרת עץ וכל גבעה משמשים לו כמיסתור. טיסה זו כרוכה בסכנות רבות, כגון כבלי מתח גבוה אך בעיקר מארבי אוייב וכוחות בלתי־צפויים. המסוג- לים לפגוע בקלות במסוק, מאחר שהוא טס לאט ובטווח בו אף הנק״ל אפקטיבי. במטוסי הקרב מבוצעת הטיסה ־ בגובה נמוך ובמהירות גבוהה 500 960 קמ׳׳ש) טיסה ־ 600 קשר ( 800 ישרה בגובה מאה רגל במהירות זו אינה קלה, שלא לדבר על פניית־ טיסה מתואמת במבנה, תיפעול מפסקים או קריאת מפת־ניווט, הדו- רשת הצצה לתוך תא הטייס. כפי שנהג פרטי אינו הופך לנהג־ מירוצים ללא אימון מתאים, כך בחיל־האויר הבריטי הירידה לגובה נמוך לטיסה בגובה מאה רגל, במקום בגובה 250 רגל, דורשת סידרת־ אימון מיוחדת. לאחר שהטייס ביצע סידרה זו, עליו לשוב ולרענן בתדי- רות גבוהה מיומנות זו. סידרת האימון הראשונית כוללת טיסה עם מדריך במטוס דו־מושבי ולאחריה ביצוע טיסות בגובה מאה רגל כשהאימון עובר מהקל אל נמוך יותר מנמוך: למעלה: יגואר מע ל ליק הכבד. בטיסות הראשונות החניכים מסתכלים קדימה פעורי־עיניים, אינם מטים מבטם לצדדים. בהדר- גה, לומדים החניכים, שאף בטיסה דבוק לאדמה ניתן להגיע לשקט וריכוז פנימי, שיאפשרו ביצוע פניות במבנה, תוך הסתכלות לא רק קדי- מה, אלא גם לכל הצדדים כדי לחפש מטוסי־אוייב וכן פעולות נוס- פות כמו בדיקת דלק מכשירי המנוע ותיפעול מפסקי החימוש. לפי עדו- יות הטייסים שהתנסו בו, הקורס הוסיף להם ידע, מיומנות וביטחון. אמרו טייסים. ״טייס, עד שלא יירד למאה רגל, אינו יודע אם הוא באמת מסוגל לכך. ברגע שרכש מיומנות זו, עולה ביטחונו העצמי והוא יוכל לתפקד בתחום זה לכשיידרש לו. השאלה למה לאנגלים לטוס לסקוטלנד, לקנדה ולארה״ב כדי להתאמן בגובה נמוךז, מדוע אי־ אפשר לטוס מעל ליםז מסתבר, שמעל לים, בגלל תד־גווניות, בים שקט, עלול הטייס לאבד את ההתמצאות. שמיים וים מתלכדים וקיימת סכנה של כניסה למים מבלי שהטיס יהיה מודע לכך. בנוסף, קשה ביותר הערכת גובה הטיסה שין בסקוטלנד למטה מימין: עושים שימוש בתכסית הקרקעית מעל לים או מעל כל אמור שטוח לחלוטין. מאידך, לאחר שמבצעים כמה טיסות מעל לים, גראף הלימוד קטן מאחר שהשטח המו חד־גוני ואינו דורש עקיבה, תימרון, זיהוי מכשולים וניווט כפי שצפוי בטיסה מעל יבשה. אימוני טיסה מיבצעית: לאחר שמבצעים הטייסים הצעירים את טיסות הסולו בגובה נמוך, הם עוב- רים לשלב האימון במבנים בחתכי־ טיסה מיבצעים. האימון מתבצע בזוגות, כשהמוביל הוא מדריך בעל ניסיון בטיסה בגובה נמוך ומספר שנים הינו חניך. הצוותים קבועים והטייסים לומדים להכיר זה את זה. התיקשורת היא בניענוע כנפיים או במילות קוד בראדיו. בהשוואה לטייסים האמריקנים הטייסים האנגלים ממעטים בדיבורים, פרט לעת ביצוע קרבות־אויר ממש. טייסת של מטוסי יגואר, שהתא- מנה בסקוטלנד, טסה במבנים של זוגות כאשר הרווח בין זוג לזוג הוא בין 30 שניות לדקה. הזוגות אינם טסים בנתיב הזוג המוביל, אלא קצת מן הצד, כדי שמטוסי המייר- טים מקדימה לא יוכלו להפיל זוג אחר זוג. מטוסי פאנטום שהיו ׳מטו- סי אוייב׳ ונכנסו על תוקפים מצאו עצמם מופלים על־ידי זוג שהיה אחורי יותר בשורה. כאשר זוג מטוסים מותקף הוא פונה מהמיירט ואילך, הפניה גורמת לניתוק, נעילת מכ״מ הדופלד של מטוס היירוט וכן מרחיקה את מטוס היירוט מהשורה כולה. בדרך־כלל מנסה מטוס יירוט לירות טיל בטווח מעבר לאופק ולאחר־מכן להתקרב ולירות טיל חום. במידה שהטווח בין מטוס התקיפה לבין המיירט גדול, יכול מטוס התקיפה לפתוח מבער, לשחרר נורי־הטעייה ולהתחמק בגו- בה נמוך. אם הטווח קטן והמיירט יכול לשגר טיל, הרי בעוברו מעל גבעה, המקום בו צפוי שיגור הטיל לעברו, מכיוון שהוא מעל לקו האו- פק, הוא ישחרר פצצה. תמרון זה השלך - Drop Your Knickers קרוי מיכנסיך. עמוד אדמה וגל־הלם יקב- לו את פני המטוס המיירט, בעוד שהנתקף יפנה מעבר לגבעה ב־ 45 מעלות, ישחרר ירי־הטעייה ושוב יפנה, כדי להגדיל את זווית הצידוד בין המטוסים. לאחר שחלפה הסכנה יבוצע אי־ )161( בטאון חיל האויר נובמבר 1987 מס' 60 ע ו ך ji ב א ו י ו כ ל ה ח ו מ ר ב ע מ ו ד י ב א ו י ר ה ע ו ל ם מ ב ו ס ס ע ל מ ק ו ר ו ת ז ר י ם חוד מחדש עם מספר שניים, תוך שמירה ע ל זמני ניווט, ובדממה כאשר כל אחד מהשניים מג יע לנקו- דה היעודה. בטיסה בגובה מאה רגל. רק טייסים שעברו סידרת אימון ראשוני לטיסה בגובה מאה רגל מ ש ת ת פ י ם בתרג ילים ש ל ברית Ma- נאט׳׳ו. כדי להשתתף בתרג יל חצו מטוסי טי יסת היגואר pie Flog את האוקיינוס כשהם מבצעים שלו - שה תידלוקים באויר בטיסה שארכה ש ש שע ות. בתרג יל עצמו מתאמנ ים בשטח שאורכו 30 ו מייל ורוחבו 50 מייל, במיטווח ענק זה פזורות מטרות דמה, מסלולים, יק״מ, מרכזים לוגיסטיים ומיפקדות, שאותם תוק- פים המטוסים ב פצצות־אימו נ ים ובאותה שע ה עליהם להתמודד עם סימואלציה ש ל סוללות טילי קרקע־ אויר, תותחי נ׳׳מ ומטוסי הגנה אוי־ רית. הוא דו־צדדי, Maple Flog תרגיל הכוחות מחולקים ל׳׳כוח אדום״, המגן, ו״כוח כחול״, התוקף. לכל כוח מפקד משל ו והוא אינו י ודע את תוכניות הכוח שמולו . משך התרגיל שבועיים. לאחר שב ו ע מתחלפים חלק מהמטוסים בתפקידים. לרשות ״הכוח הכחול״ עמדו בש- בוע הראשון של התרגיל שמו נה , F ־ F , 1 8 ־ 5 , מטוסי יגואר מבריטניה ש ל חיל־האויר F־1 קנדיים ומטוס־ 1 ו B־52 האמריקני וכן כמה מפציצי לתקיפה, כשהם מלווים במטוסי יי- אמריקניים ונעזרים במטו- F־15 רוט JE־3 סי התראה F־5 קנדיים וכן מטוסי ,F־18־1 אמריקנים. בשבו ע הראשון שימשו כמטוסי־יירוט. בש- F־ מטוסי ה־ 8 ן בוע השני הם התחלפו עם מטוסי מ״הכוח הכחול״ ושימשו F־15TI כמלווים לתקיפה. בתקיפה עצמה משתתפ ים כ ־ 4 0 מטוסים הטסים במבנים צפופים וזאת כדי להביא את מערכת ההגנה ע ד לרוויה. לאחר כל מיבצע תקיפה מבוצע תחקיר משותף בין הכוחות. Maple התרג י ל ים המשותפ ים הם ג ולת־הכותרת Red Flag־1 Flag בשלבי האימון המיבצעי של טייסי התקיפה. שילוב ש ל טיסה בגובה מאה רגל, תוך התמודדות עם בעי ות מיבצעי ות ברמה הגבוהה ביותר. ע ל - פי תפיסת הר.א.פ. טי יס־תקיפה, שע ב ר את אימוני הטיסה בגובה מאה רגל, יימצא יעיל יותר בקרב ובטיחותי יותר. מזל״ט טילט רוטור דגם מוקטן לרוצי למזל״ ע טילט רוטור ״פויינטר״, מתוצרת חברות ״בל״ מבקשוות לנצל יתרונות ,V-22-n נ״. החברות, המפתחות את v וייבוא מטוס־מסוק גם במזל״טים. נוח לתפעל, אינו מצריך אמצעי שיגור והנצלה המנועים בפויינטר , V-22־i> ובעל יכולת שהייה והגעה מהירה למטרות. בניגוד נמצאים בגוף ורק הפרופלר נע סביב צירו ב־ 90 מעלות. הישג זה שווה את המשאבים והמאמצים המושקעים בקורס. שיפורי תימהן ב״ 16 ־ע ך ץ ב ר ת ״ג׳נראל דיינאמיקס״ מצי- Agile Falcon,־ עה את מטוסי ה I ן בעלי כושר תימרון בדרגות F-16 c/d הקלים והזריזים יותר. ,F-16 AB זאת כתוצאה מהגדלת שטח הכנף ב־ 25 אחוז והגדלת מוטת הכנף נ ־ 7.5 רגל. ההצעה הו גשה לחיל־האו יר האמריקני ולמדינות אירופה מתוך כוונה להתחרות במטוס רפאל ובמ- טוס הקרב האירופי העתידי בטענה שהמטוס נגיש יותר ללא סיכוני פיתוח במחיר זול יותר וברמת ביצו- עים זהה למטוסים אלו. חברת ״אודיטקס אינטנשיונל״ מציעה ל״ג׳נראל דיינאמיקס״ כמה שינויים במבנה הארודינאמי ש ל ה־ בכוונה לשפ ר משמע ותית את F־ 1 6 ביצועי ו בז ו ו י ות־התקפה גבוהות. אבדו, כנראה F-16 כמה מטוסי כתוצאה מכניסה להזדקרות עמוקה מאבד יצי- F-1671 .DEEP STALL בות ב ־ 3 0 - 2 8 מע ל ות זו ו ית־התקפה וב־ 40 מע ל ות הוא נכנס להזדקרות עמוקה. לכן קיימת מי גבלת היגוי אלקטרונית, שאינה מאפשרת תימ־ רון בזוויות־התקפה הגבוהות מ־ 25 מע ל ות ב־ ו ג׳י וב־ 15 מע ל ות - ב־ 9 ג׳י. אך למרות זאת, ניתן, תוך תימ־ רון פתאומי, לעבור מי גבלה זו ואז ע ל ו ל המטוס להיכנס להזדקרות עמוקה. ב עת הכניסה לזו ו ית־התקפה גבוהה מתב צ עת פעולה אוטומאטית של ניטרול המאזנות. מי גבלות אלו F- l 6 בתימרון פו געות ביכולתו של לשים אף ראשון ע ל מטוס־או י יב ולשגר טיל, תימרון שהיה למכריע בעידן קרבות האויר שבהם ניתן לשגר טיל בכל מצב. ומכך, המשגר ראשון - הוא המנצח. ״אודיטקס אינטרנשיונל״ מציעה להקטין את אורך גדרות הגבול, הסטריקס, שלאורך תא הטיס וכן שינויים באף המטוס, שיאפשרו תיפעול בטוח ש ל עד 32 מע ל ות בזווית־התקפה. תימרונים משותפים בין מטוסי ש ל המארינס לבין מטוסי AV-8B הצי עשו י ים להביא לפריצת־דרך בג ישתו ההיסטורית ש ל הצי האמרי- קני, הרואה במטוסים הממריאים אנכית איום ע ל שיטת נ ושאות־ המטוסים הגדולות. חברות ״מאק־ דונל דאגלאס״ ר׳בריטיש איירוס־ פייס״ מציעות דגם רב־תכליתי ש ל המטוס עם מכ״מ ומנוע חדש - 1 ו . ־ פגאסוס ו 6 שני שינויים אלו מותנים בהזמנות בכמות שתכסה את עלו י ות הפיתוח. אך לפי שע ה מתבצעים ניסויים עם שהוחלף בו האף ,AV-8B מטוס כדי לבחו ן השפ ע ות ,F-18 לאף ש ל אוירודינאמיות ש ל השתלת מכ״מ ^ כ ד ו גמת זה ש ב ־ - 1 8 APG- 6 5 חברת ״ מ ל ס רויס״ מפתחת שני 11 עבור צי ־ מנ ועי פגאסוס 61 ארה״ב. בקצרה מתיכנון לבניה: המטוס x-31 * סיים את השל ב השנ י בפיתוח. נקב ע ה תצ ו רתו האו ירודי נאמית הסופית ועתה ייבנו שנ י מטוסי הדג- מה. המטוס נועד להדגים כושר־ תימרון במהירויות ע ל קוליות בת- חום קרבות האויר ההדוקים. חברת המערב־גרמנית, שקדה ע ל MBB פיתוח מערכת ההיגוי והדחף המתו- כנן בעוד ש״רוקוול״, ע ל תיכנון המבנה האירודינאמי. * חיישני איגמרה־אדום לגילוי ועקיבה א ח ו טילים ומטוסים: חברת ״ג׳נראל אלקטריק״ פיתחה מערכת גילוי ועקיבה אינפרה־אדום עבור ש ל צי ארה״ב. בניגוד F-14 מטוסי למכ״מ שהינו אקטיבי, ולפיכך ניתן ל ג ל ו ת א ת ש י ד ו ר י ו , מ ע ר כ ת האי נ פ רה־אד ום הי נה פאסי ב ית, וקשה לגילוי על־ ידי מטוסי אוייב. באמצעות כושר זה יוכלו מטוסי ל נ ע ו ל באמצעים אלקטרו ־ F-14 אופטיים ולשגר ע ל מטרות בהפתעה גמורה. המערכת אף תאפשר גילוי טילי אויר־אויר ואויר־קרקע המשוג- חברת .F-14 רים ל ע ב ר מטוסי ״מארטי ן מארייטה״ תהיה שותפה שנייה בפיתוח מערכת זו, כשעליה לשפ ר את רג ישות הגלאים ופיענוח האותות כדי להגדיל את טווחי העקיבה ש ל המערכת. באוקטובר 1989 יבוצעו טיסות הניסוי למערכת INFRARED SEARCH AND וב־ (TRACK SYSTEM (IRSTS 1992 יועברו שתי המערכות הראש- ונות לידי הצי. * בעי ות תקציבי ות וטכנולוגיות חמו ו ות לפרו י יקט מסוק הקו ב .LHX־n , העתידי של צ בא אוה״ב ע ל ־ פ י דיווחי ועדת־מעקב, לא היתה ע י ר נ ו ת ל ב ע י ו ת ה ט כ נ ו ל ו ג י ו ת וההנדסיות מעצם הדרישה למסוק חדש, שי ו עד להיות הכל לכל מטרה. עלו י ות המסוק עלו ב־ 6 0 אחח, לעו - מת התיכנון הראשוני ומועדי האספ- . קה נדחו מ־ 1991 ל־ 1995 ראקטות למעבורת ,B-1B, ATF החלל, עומדות בראש סולם עדיפות חיל־האויר האמריקני ע ל ־ פ י דרישות תקציבי ות של חיל־האויר האמריקני ניתן ללמוד שפיתוח מואץ ש ל ה־ שיפור מערכות הבדיקה ש ל ,ATF וסיוע B-1B אמצעי ההגנה למפציץ לתחי לת טיסות מעבורת החלל, עומדים בראש עדיפויות חיל־האויר. ניתן להבין מכך את חלקן המשמעו - תי ש ל משימות צבאיות, אשר בוצ- עו במהלך טיסות מעבורות החלל. 62 )161( בטאון חיל האויר נובמבר 1987 מס' 60 זסרתות בואינג״ 737 של מאפריו חברתיתעופה אפריקנית מסויימת הוגדר לאחר תאונת נחיתה על״ידי חברת הביטוח TOTALS גרוטאה - LOSS חסרת סיכוי. בחטיבת בדק שבתעשייה האוירית חשבו הבואינג, ימים מספר לפני חזרתו לארץ own אחרת גיבורי ״מבצע ע׳ ו ש״ עם סיום העבודות על מאת יהיר אלי,ריב תחילת שנת 1985 היה מטוס h בואינג־ 737 , השייך למדינה • J • אפריקנית מסויימת, בדרכו לנחיתה באחת הערים החשובות של אותה מדינה. המטוס היה מלא נוסעים ואנשי צוות. הטיסה התקרבה לסופה. כשהו- ציא הקברניט את גלגלי־הנחיתה, גילה, כי אינם ננעלים. הוא דיווח על כך למגדל־הפיקוח, ממנו קיבל הוראה לנסות לנחות ולפנות מייד את המסלול, כדי לאפשר נחיתת מטוסים אחרים שהמתינו לתורם. הקברניט לא התווכח. הוא נחת וניסה לפנות את המטוס לימיו המסלול. אך כךהנסע הקדמי לא ננעל. המטוס משך ימינה וכן הנסע הימני נכנס לתוך בור גדול, שכאילו נחפר במיוחד... בימין המסלול. כתוצאה מהחבטה הקשה, שספג המטוס, נתלשו כן־הנסע והמנוע מימין ושריפה פרצה באזור זה. הכנף הימנית נפגעה קשות ומרבית הצנרת ההידראולית שבצידו הימני של המטוס נשרפה ונתלשה. בהמשך כוב- תה במהירות האש שפרצה והנוסעים פונו ללא פגע. המטוס הורד מהמסלול והוכנס להנגאר. חברת הביטוח, שבדקה את המטוס, קבעה ללא היסוס כי המטוס הוא בגדר כלומר גרוטאה ,TOTAL-LOSS חסרת־סיכוי. חברת ״בואינג״, יצרנית המטוס, שערכה סקר משלה, הגיעה למסקנה דומה. החברה האפריקנית, בעלת המטוס, מכרה אותו לחברה אמריקנית המתמחה בסחר בחלפים ובמטוסים ישנים ומשופצים. בשלב זה נכנסה לסיפור התעשיה האוירית. חברת התעופה האפריקנית החליטה לנסות את מזלה לפני פירוק המטוס ופנתה לתעשיה האוירית. צוות שיצא מהארץ לבדוק את המטוס קבע, כי המטוס הוא בר־תיקון והביצוע ניתן להיעשות תוך חודשים ספורים. באוקטובר 1986 נחתם החוזה לתיקון, חילוף ושיפוץ המטוס, כולל טיסת׳ העברה, בסיום העבודה, מאפריקה לישראל. מספר אברהם גולובינסקי, ראש ענף שיפוץ מטוסי תובלה בתעשיה האוי־ רית: ״בשיפוץ המטוס במקום בו נמצא, היה שילוב של כל הבעיות האפשריות. ראשית, המרחק העצום מהארץ, שנית, התנאים הגרועים לעבודה באותה ארץ ושלישית, מצבו של המטוס. במשך שנה וחצי בהן עמד המטוס במוסך פירקה ממנו החברה האפריקנית כמעט כל חלק אפשרי; נלקחו כל מכשירי תא הטייס, כל המכשירים והציוד מהתא האלקטרוני, אביזרים הידראוליים שונים, מנוע שמאל ועוד חלקים שונים. הבעייה היתה, שהחלקים נלקחו ללא כל רישום ולא יכולנו לדעת מה קיים ומה נלקח. נאלצנו לפרק את כל המטוס ולבדוק בעצמנו.״ 3,000 חלקים מ״בואינג״ אנגלי ממשיך ומספר המהנדס שמואל איפ־ רגן, שהיה חבר בצוות התעשיה האר־ רית באפריקה: ״מצאנו באנגליה מטוס בואינג־ 737 שעבר תאונה וקנינו ממנו 63 )161( בטאון חיל האויר נובמבר 1987 מס' 60 ושילמנו למפקד של כל שוטרי הצמתים במרוכז. מאז עברנו בשקט, הבעיה היא שבצמחים ובכבישים בכלל אין רמזו- רים או תמרורים. השוטרים הם התמרורים והתנועה היתה בלתי נסב לת. ״ המהנדסים היו לפועלים בעייה אחרת, מוזרה מקודמותיה, היתה המזון. מזון היה אומנם בשפע, אולם למקומיים, כך מסתבר, היו רעי- ונות שונים על חלוקתו. מספר שמואל איפרגן: ״בכל פעם שהיינו יושבים לאכול במוסך ליד המ- טוס, נהגו להתגודד סביבנו עשרות בני־אדם רעבים ומתבוננים אל תוך פיותינו. הדבר היה למיטרד כה חריף, עד שנאלצנו להיכנס אל תוך המטוס, לאלתר בו חדר־אוכל ולאכול בתוכו. יש לזכור שהמטוס חנה במוסך שהחום בו היה 40 מעלות והלחות מאה אחוז עם כל זאת, העדפנו לאכול בתוך הכבשן הזה מאשר לסבול את מבטיהם של עשרות הרעבים סביבנו. ״בעייה אחרת היו המים. באותה ארץ אפריקנית מי הברז אינם ראויים לשתייה ובקבוק מים מינראלים עולה שני דולאר. עבור תשעה אנשים פירוש הדבר בערך 50 דולאר ליום - רק למים. בקיצור, קנינו פילטרים מיוחדים והרתחנו את המים כמה פעמים, וכך חסכנו כסף רב.״ על תחילת העבודה במטוס מספר אברהם גולובינסקי, ראש הענף: ״בפעם הראשונה שנכנסתי למטוס - חשכו עיני. הוא היה מלא קורי עכביש ואנחנו התווכחנו מי ייכנס לתוכו רא- שון. בסופו־של־דבר שכרנו למטרה זו עובדים מקומיים. פירסמנו בסביבה שאנו זקוקים לעובדים מיומנים. ביום הראשון הגיעו כמה מהנדסים בחליפות מהודרות. ראיינו אותם ואמרנו להם, שאנו זקוקים, למעשה, לעובדי־ניקיון ולא למהנדסים. למחרת באו אותם אגף מטוסי תובלה: ״הגענו לאפריקה בפברואר וקיבלנו הודעה מהמדינה בה נחתנו, שהארגזים ובהם הציוד שלנו הגיעו ומחכים במחסני המכס בנמל־ התעופה. יצאנו לאספם וגילינו שכל 17 הארג ז ים נעלמו. סוכן המכס ד רש מאי• תנו ערבון על סך 160 אלף דולאר כדי שנקבל את הארגזים בחזרה. אנחנו, מתוך היכרות עם המנטאליות האפרי- קנית, ידענו שהבחור מתכוון פשוט לשוחד ומה שיינתן לא יילקח חזרה. ב״נוהל זריז״ מונה שמואל איפרגן לישר החיץ׳ שלנו, בזכות שליטתו המצויינת בצרפתית. שמואל הלך למנהל המכס והצליח לשכנע אותו שהציוד מיועד, למעשה, לאותה מדינה ולכן אי־אפשר לגבות עליו מכס... הציוד נמסר לנו מייד, יחד עם היתר לשימוש בכל מיתקני השדה, ללא הגב- לה.״ הבעיות המיוחדות של אפריהןה ״התחלנו בעבודה״, ממשיך אברהם גולובינסקי,״ ״ורק אז גילינו את הבע- יות האמיתיות של אפריקה.״ בשבועות הראשונים איימה בעיית התיקשורת עם הארץ לשבש את כל המיבצע, עמד לרשותנו טלקס - אבל לתיקשורת שוטפת צריך טלפון. ובכן, שכרנו, בדולאר וחצי ליום, שני עובדי דואר ששמרו לנו קו טלפון פתוח בנאמנות מדהימה. אפילו עלה מנהל שדה התעופה על קו שלנו - הם היו מורידים אותו ומחברים אותנו. השכרנו גם כמה כלי רכב. הנהגים באו עם הרכב, כמו גלגל רזרבי. הרכבים היו גרוטאות, שהתפרקו תוך כדי נסיעה. בכל צומת עמד שוטר וביקש מאתנו קנס על שעברנו את הקווים הלבנים. אבל אין קווים לבנים בצמתים. הוא התעקש שיש וקבע קנס גבוה. התמקחנו בחצי־פה והתפשרנו על משהו כמו דולאר. השוטר לקח את הכסף והמשכנו הלאה. במשך הזמן למדנו את הפאטנט כך ; ד א ה ת א ה ט י י ס ל א ח ד שה י י ה ממושכת מי ד י ב מ ל ס כ י ־ ח נ ד ת התעופה האפריקנית איך משפצים כנף בלי אמצעים הידראולים? נכנסים מתחתיה, מרימים למעלה למחכ ים שזה יגמר כנף ימנית. ה־ 737 הוא מטוס הנוסעים הפופולארי ביותר בעולם וקשה מאוד להשיג עבורו חלקים מיידית - זמני ההספקה של ״בואינג״ לחלקים נעים בין שנה לשנתיים. פירקנו עוד כ־ 3,000 חלקים שמישים מאותו ״בו- אינג״ אנגלי ורכשנו עוד חלקים באר־ ה״ב ובאירופה. תוך ארבעה חודשים הצלחנו לאסוף 60 אחוז מהחלקים, חזרנו ונסענו לאפריקה. כבר היינו 23 איש.״ ממשיך ומספר מאויר בניאש, ראש 64 )161( בטאון חיל האויר נובמבר 1987 מס' 60 המהנדסים, אך עם בגדי־עבודה, והצי- עו עצמם כעובדי ניקיון מנוסים, כאלה הם פני הדברים במדינה ענייה, הסו- בלת מחוסר עבודה. פחד נורא מאיידס תוך כמה שבועות החלפנו כן - נסע ראשי וכנף ימנית. את כל הצינורות ייצרנו בעצמנו. רכשנו את החסר בתא הטייס והירכבנו הכל. הציוד שלנו הגיע, משוםימה, לאירופה ומשם הוטס בחזרה. את הניסוי ערכנו במקום. היתה לנו רק בעייה של דלק. טיסת הניסוי יצאה בדיוק יום לפני שאותה ארץ חגגה את יום המהפיכה וכל הדלק במדינה נשמר עבור החגיגות המפוא- רות. יום לפני החגיגות ביקרה אצלנו אישיות מסויימת בלוויית מיליונר מקו- מי. ביקשנו מהאישיות להעביר לנו דלק. הובטח לנו, בלי בעיות, עשרת אלפים ליטר. מאוחר יותר הסתבר לנו שאותה אישיות היה לא יותר מאשר בעליה של חברת־התעופה השנייה בגודלה באותה ארץ. טיסת הניסוי עברה חלק. הטייס אמר לנו: רק שימו לי דלק ואני ממשיך לישראל.״ ״התקופה שבין טיסת הניסוי ובין החזרה הביתה היתה הקשה ביותר,״ ממשיך מספר מאיר בניאש. ״קמנו בכל בוקר בחמש, בגלל החום, וחזרנו למ- לון רק בשש בערב. נוצרה בעייה חברתית חריפה של חוסר פרטיות. את כל החגים עברנו באפריקה ואנשים החלו להיכנס ללחץ. דבר נוסף היה הפחד הנוראי מפני ממחלת האיידס. רק אחרי שהגענו, התברר לנו, שהנוסעים לאפריקה לוקחים מנות־דם מהמערב, כדי להיות בטוחים במקרה של פציעה. אנחנו לא חשבנו על זה ולא הבאנו איתנו מנות־דם. למזלנו הגדול, איש מאיתנו לא חתך אפילו את קצה אצבעו במהלך העבודה ולא נזקק למנת־דם מקומית. בכל אופן, השבועות האלה היו מתוחים ביותר. עבדנו גם בימי החופשה שלנו - רק כדי לסיים כבר ולחזור לארץ. לקראת הטיסה חזרה הודיעו לנו שחסרים מקומות בטיסות אזרחיות לישראל. יום לפני חזרת המטוס ארצה, הודיע לנו הקברניט, בארוחתיהערב החגיגית שערכנו, שהוא מוכן לקחת את כולנו במטוס חזרה ארצה. הצלחנו לדחוס שבעה במטוס, בנוסף חמישה טונות ציוד וצוות. השאר חזרו בטיסות אזרחיות רגילות.״ ״ביום ההמראה ארצה,״ נזכר שמו- אל איפרגן,״ עמדנו עם המטוס על המסלול והתכוננו להמריא. לפתע, הו- פיע על המסלול פקיד ושאל אם יש לנו ניירות. האמת היא, שהרגשנו מהתחלה שהעזיבה שלנו ׳חלקה מדי׳ וחששנו מהתפתחות כזו. אבל כאן עשינו דבר פשוט. הוצאנו מחלון המטוס ערימת־ ניירות והראינו אותה לפקיד, הוא כל־כך פחד לעמוד ולשאול שאלות, עד שרק אמר בצרפתית ׳מרסי, פטרון׳ - ואנחנו המראנו. ״בארץ ערכנו ביקורת של המטוס, והשלמנו את העבודות - ערכנו שתי טיסות־ניסוי והמטוס היה מוכן עבור הלקוח האמריקני שלנו. מחיר העבודה היה 6.4 מיליון דולאר. הכסף שולם בזמן וכיום נמצאת החברה האמריקנית במו׳׳מ על רכישת המטוס. אגב, מחב- רת ״בואינג״, שקיבלה דיווח מלא על ההישג שלנו, קיבלנו מברק בו נכתב ׳אתם יכולים להיות יותר מגאים׳.״ משוס הבואינג המשופץ על המסלול, ממתין לקונה 65 )161( בטאון חיל האויר נובמבר 1987 מס' 60 )161( בטאון חיל האויר נובמבר 1987 מס' 60 מ ש מאת גיא רימון חל מסוף השנה תתרחב משפחת h הישראלית ותקבל תוס- F-16^ I I ו־ב> B, A פת משמעותית. אל דגמי המשרתים כבר בחיל, יצטרפו 24 מטו- שהם המילה האחרונה ,F-16D סי בתחום המטוסים הדו־מושביים. ישראל תצטרף ברכישה זו אל מעגל המדינות F-16DV1 המפעילות כיום את מטוסי ובהן: ארה״ב, מצרים, קוריאה וכן תורכיה, העתידה לקלוט מספר מטוסי . ו ־ ם במהלך 1988 C מדגם F-16 בדומה למדינות אלו תופסת ישראל את המטוס כמטוס הדרכה ל־כ) £-16 ,F-110 מנועו, ג׳נראל אלקטריק זהה עקרונית למנוע של אחיו, אך הוא בעל יכולת־דחף משופרת. עוד מצטיין המנוע בחיסכון ניכר בדלק. כמקובל בחיל־האויר, הוכנסו במטוס מספר שינויים ייחודיים וכן הושתלו בו מער- כות שונות. סרן שי, הממונה על קליטתו הפיסית של המטוס החדש, מציין כי הוחלט לרכוש את המטוס כהשלמה לסדרת גרעין הקליטה החל את .F-16C^ . פעילותו באפריל 1987 ההכנות הרבות לקליטת המטוסים מתנהלות במרץ רב ומקיפות רבים בחיל. אומר סרן ש׳: ״זו חווייה יוצאת־ דופן. כל נגיעה היא בבחינת נגיעה ראשונה וקביעת כללי־עבודה בסיסיים. כל התהליכים ניזונו מהפקת לקחים .F-16C מסודרת מקליטתם של מטוסי אפשר לומר, כי אנו נבנים מהידע, בנושאים שונים.״ F-16C שלמדו מטיסי ,F-16C סא״ל גי, מפקד טי\סת מאשר: ״היה זה אך טבעי שהם ילמדו מהניסיון שלנו. כל הצוות שהיה אצלנו, עבר קורס־הסבה מסודר, אשר כלל את ותרגילי F-16C^ לימוד כל מערכות סימולאציה שונים. לרשות הטכנאים ללימוד F-16C הועמדו ארבעה מטוסי ולאימון. ראינו בצוות זה חלק מאיתנו והם השתתפו לצידנו בכל פעילות - מתרגיל ועד מסיבה.״ ״זהו התינוק החדש שלנו,״ מחייך אל״מ י/ מפקד אחד הבסיסים העתיד לקלוט את המטוס החדש, ״כמו שמנצ- לים את בואו של ילד חדש לשינויים בבית, כך אנו מנצלים את בואו של להעלאת הרמה דרך משמ- F-16D^ עת, נוהלי־עבודה, הופעה אישית וכדו- מה. בחרנו באנשים הכייטובים והכי״ מקצועיים כדי להבטיח את מערך התחזוקה הטוב ביותר עבור המטוס. אנו ערוכים בצורה הטובה ביותר לקליטת המטוסים וההתלהבות סוחפת את כולם, ואני מודה - גם אותי.״ רשימת השינויים שאותם דורש המ- טוס החדש, אינה קצרה: החל בדת״קים ובמעבדות התחזוקה, דרך מערכות רבות, ציוד בדיקה מגוון וכלה בחומר האנושי - אנשי גרעין הקליטה. במק- ביל, לבניית התשתית וההכשרה, נקל- טים חלפים שונים, ספרות מיקצועית וכוח־אדם חדש וצעיר. רס״ן חיים, הקצין הטכני מגרעין הקליטה, יצא לביקור במפעל ״ג׳נראל דיינאמיקם״ בארה״ב בראש קבוצת קציני אחזקה. הוא מספר: ״רמת החומר העיוני שקיבלנו היתה גבוהה ביותר. היקפדנו להתעכב על כל פרט קטן ושאלנו אינספור שאלות, והמארחים התרשמו מאוד מההתעניינות הרבה שהפגנו. ביקרנו גם בבסיס חיל־האויר האמריקני ׳אדוארדס/ שבו במשך שבועות מספר, פגשנו בעמיתים אמריקנים וקיבלנו 67 )161( בטאון חיל האויר נובמבר 1987 מס' 60 מהם טיפים קטנים בנושאים אחדים. למרות שכולנו וותיקים ומנוסים, יש להודות שהתרגשנו, ממש התווכחנו בינינו מי יהיה הראשון שיזכה לגעת במטוס החדש.״ שניים בלבד זכו לטוס על אב־ מספר .F-16D^ הטיפוס של מטוס אחד מהם, סרן ש׳: ״לפני הטיסה, פגשנו בטייסי הניסוי של המפעל שהדריכו אותנו בנושאי גובה, מהירות וזוויות־טיסה. כמו־כן שוחחנו עם מפקד בארה״ב ועם טייס הני- F-16D טייסת סוי הראשי של הטייסת שהוא גם מרכז הפרוייקט הישראלי. הטיסה היתה חו- דיה יוצאת־דופן. אנחנו מדברים על המטוס כבר חודשים, דנים בפרטים הכי־קטנים שלו והנה, סוף־סוף, יכולנו לגעת בו, לטוס עליו. ההמראה היתה מרשימה ביותר, ההאצה פשוט עצומה ויכולת הדחף של המטוס מדהימה בעוצמתה. היו לנו, אומנם, קצת חש- שות מוקדמים בנושא עבודת הצוות וקליטת האינפורמאציה מהמערכות השונות, אך החששות התבדו במהרה. המטוס נוח מאוד להטסה והמידע הד- רוש מופיע במהירות ובבירור על הצ־ גים. כל הלימודים העיוניים - מיקום המתגים והמערכות וסדר הפעלתם הנכון - הגיעו כאן לידי ביטוי. המטוס טוב הרבה יותר מששיערנו וברור לי שאפשר יהיה להגיע איתו לתוצאות יפות.״ ש י ת ו ף ה פ ע ו ל ה ה י ש ר א ל י ־ האמריקני, הפורה נמשך גם בארץ. קבוצת מומחים אמריקנית מפקחת על כל תהליך בניית התשתית והכשרת כוח־האדם. מדי שבוע מתכנס צוות הקליטה לדיון, שבמהלכו מועלות בע- יות עקרוניות וכל אחד מקבל מטלות הנוגעות לתחומו. שיפורים במערכת הדלק והחשמל, הרחבת חדר־תדריכים, שינוי חדר־ציוד ומיתקן משופר להרצת מטוס, הם רק חלק קטן ממערך הפעי- לות של גרעין הקליטה בחודשים האחרונים. אומר רס״ן חיים: ״היו לנו קצת חששות בגלל העומס הרב המוטל על אנשי הגף הטכני, אך אני חייב לציין, שרמת הידע שלהם ויכולתם לתחזק מטוס, פשוט מעולה. בנינו תשתית חזקה וטובה לקליטת המטו- סים.״ סביב קליטת המטוס שוררת אוירה מיוחלת, רוויית ההתלהבות ומוטיבא- ציה, וזה מידבק ועובר לאחרים, שהמ- טוס החדש משכנע אותם לחזור לקבע. אומר רס״ן א׳ טייס מאנשי גרעין הקליטה: ״אין יותר מדי זמן להתרגש. אנחנו עדיין עסוקים במטלות אישיות ובריכוז הדברים. אני אישית שמח, שאני שותף למשהו חדש ומעניין.״ ומסכם בחיוך רחב סרן שי: ״אנחנו מוכנים, רק שיבואו.״ נתונים טכניים F-16D אורך - 16.30 מעד גובה - (מתחתית בן־הנסע לקצה הגה הכיוון) 5.5 . מטר מוטת־כנפיים - 10.75 מטר משקל מטוס (ללא דלק פנימי) 21,000 ליברות עם דלק מלא - 26,000 ליברות מאקסימום משקל־המראה - 48,000 ליברות בעל דחף 26,000 ליברות. F-110 מנוע - גינראל אלקטריק טיסת הבכורה - 8 בספטמבר במפעל ״גינראל דיינאמיקס״ - טקסאס, בולל פתיחת מבער מלא של המטוס, F-110GE־ בשל ספיקת האויר המוגברת הנוצרת במגוע ה הוגדל בונס־האויר בצורה משמעותית לצורך הגדלת ספיקת המנוע. עד של חיל־האויר תהליך דומה של הגדלת F-l6C- 1991 יעברו בל מטוסי ה הבונס המראה - וממתינים לנחיתה בחיל-האויר 68 )161( בטאון חיל האויר נובמבר 1987 מס' 60 ישראל ו טכנולוגיה ו תעופה ו חלל תחיית הפאנטום מאת יקיר אלקריב ך * חודש מאי 1983 , בטיסת- ה אימונים שיגרתית, פרצה לפתע אש באחד ממנועיו של פאנטום, שהמריא מבסיס במרכז הארץ. שמיכת־בידוד שהוסטה ממקומה התחממה, פגעה במיכל הדלק, שהתלקח - ושרף את כל חלקו האחורי של המטוס. צוות הפאנטום החליט לא לנטוש והנחית את המ- טוס בשדה נבטים. בוי ערך זמן רב. בסופו־של־דבר, אחרי שנה וחצי של עבודה בלתי־פוסקת, בה הושק- עו כ־ 32 אלף שעות עבודה, בעלות של מיליון וחצי דולאר, הניע יום טיסת הניסוי. טייס בכיר מחיל־האויר החזיר את הפאנטום לבסיסו. הטייס מצא במ- טוס רק כמה תקלות מיזעריות, שאת חלקן תיקן בעצמו במהלך הטיסה לבסיס. חיל־האויר זכה במטוס חדש. עוד באותו חודש הועבר הפא- נטום, בתובלה קרקעית, למיתקני המפעל לשיפוץ מטוסים של חטיבת ״בדק״ בתעשיה האוירית. אנשי המפעל ערכו סקר והעבירו את מימצאיהם לחיל־האויר. החיל, כך מסתבר, התלבט זמן רב, רק במאי 1986 שלוש שנים לאחר התאונה, ניתן האור הירוק להתחלת העבודה. מספר, מנהל המפעל לשיפוץ מטוסים, שבתי שלו: ״הבעיה העיק- רית שלנו היתה להשיג את כל החלקים שנשרפו. כשחלק גדול מהם היה בלתי־ניתן להשגה, ולכן נאלצנו לייצר מחדש את כל החלק האחורי של המטוס, כולל הצלעות, פרט לזנבון, שאותו קיבלנו בשלימו־ תו.״ באותם חודשים נראו אנשי השי- פוץ מסתובבים במיגרשי הגרוטאות של חיל־האויר ומחפשים בהם חל- קים ישנים, שיתאימו לשיחזור חל- קים שנשרפו. במקרה כזה, כל חציץ וכל צלע הם בעייה בפני עצמה ואנשי האגף חיקו חלקים קיימים. ״לצורך הכנת החלקים החדשים נאלצנו לבנות גם מספר רב של כלים באופן ידני״, המשיך וסיפר שלו, ״חלקם בנינו מעץ. כמו־כן, לא בנינו מיגבהים כדי למקם את חלקי המ- טוס. השתמשנו באמצעים אופטיים בלבד, כדי לחסוך זמן וכסף.״ בעייה אחרת היתה בדיקתן של המתכות, שהותנו. עד איזו נקודה, בתוך גוף המטוס, צריך היה ״לח- פור״ כדי להחליף את המתכות. גם ניקוי תא הטייס שנפגע מחומר הכי- • נקצרה * חבות "דאדא״ תציע את מחשב־ הבדיקה, שפיתחה במיוחד עבוד הל- ביא למטוסי חיל־האויו האתוים. זאת בישר מנכ״ל חברת ״דאדא״, חיים ניסנזון, למ״מ ראש הממשלה, שמעון פרס, בסיור שערך האחרון במפעל שבבית־שאן. המנכ״ל הסביר, כי את המחשב שפותח ״בדאדא״ עבור הלביא ניתן להתקין במטוסים שבשירות חיל־ האויר. הצעתו מתבססת, לדבריו, ע ל מגעים ושיתוף פעולה המתקיי- מים בימים אלה עם חיל־האויר ומשרד הביטחון, במגמה להגדיר את השינויים הדרושים, כדי להתאים את המחשב שפותח לדרישות החיל. ניסנזון הדגיש, כי המחשב המוצע הוא בעל יכולת הגדולה פי עשרה מיכולת המחשב האמריקני המתח- רה. שיתוף־הפעולה המהיר עם תיל־ האויר ומשרד הביטחון עשוי לאפשר המשכת ייצור המחשב ומניעת פיטו- רים במפעל. בתום הסיור, הביע שמעון פרס אופטימי ות ע ל סיכויי ״דאדא״ לשלב מערכות במטוסים אירופאים ואמריקנים והבטיח לסייע למפעל במגעיו בארה״ב. * הממשל האמריקני פירסס לאח- רונה מיכרז לייצור טיל־מונחה בשווי של מאה מיליון דולאו. בפירוט המי־ כרז נכתב בפירוש, כי רק חברה אמריקנ ית מסו י ימת, והתעשיה ה צ ב א י ת ה י ש ר א ל י ת ע ו מ ד ו ת בקריטריונים של המיכח המוצע והן בעלות הכישורים לבצע את הדרי- שות, שהוגדרו על־ידי מיפקדת חיל הים האמריקני. המיכח לייצור הטיל נמסר על־ידי רשות תיל־הים האמריקני ופורסם ברחבי העולם על־ידי שירות המכר- המיוצג ,C.B.E. זים האלקטרוני בארץ על־ידי ״עורק רשת זהב״. הפך לחלק C.B.E.^ השימוש אינטגראלי ממאמצי השיווק של חברות ישראליות, המבקשות לייצא לשוק האמריקני - הן כספקים ראש- יים והן כספקי־משנה. למעלה: כך נראה המטוס כשנכנס אל מוסכי התעשייה האררית, לנוטה: וכך הלא נראה כסוף הדרך, הכנות אחרונות לטיסה 69 )161( בטאון חיל האויר נובמבר 1987 מס' 60 ישראל ו טכנולוגיה ו תעופה ו חלל ט י . ו ו . א י י . עסקים כרגיל, אם לא למעלה מזה מאת דן ארקץ ל י צ ר נ י ו ת הגדולות של מטוסים בארה״ב מצטיירות לנו כחברות־ I I ענק ובמפעלים אדירים, המעסיקים מאות אלפי עובדים. ״בואינג״, ״לוקהיד״, ״מאקדו נל דאגלס״. אבל בהיסטוריה, והיא אינה כה רחו- קה, מסתתר שמו של איש אחד מאחורי כל מפעל ענק בן ימינו. תארו לכם - השנה היא 1926 - את האדון ביל בואינג בונה במוסך הקטן שלו בעיר סיאטל שבמערב ארה״ב את המטוס הראשון שלו מדגם בי־ 40 ; או את מר אלן לוקהיד השוכר לו מוסך קטן בהוליווד כדי להתחיל לבנות שם את הראשון בסידרת מטוסי הווגה שלו; או את מר דונא־ לד דאגלאס, המחזיק במפעל קטן בעיירה סאנטה מוניקה, שם הוא מקבל ״הזמנת ענק״ בנוסח הימים ההם - לבנות חמישה מטוסי מ־ 2 בשביל חברת התעופה ״ווטסטרו אייר אקספרס.״ זו האחרונה היא חברת־האם של טי.וו.איי., אחת מחברות התעופה הגדולות בעולם כיום, חברה שיש לה צי של 220 מטוסי־נוסעים, והיא חברת התעופה החמישית בגודלה בעולם ומעסיקה כ־ 28 אלף נפש. הזכרנו את שנת 1926 - ולא במקרה. בתולדות התעופה בארה״ב זו השנה המסמלת את תחילתה של התעופה המסחרית כפי שהיא מוכ- רת כיום. השנים שאחרי מלחמת העולם הראשונה היו שנות שפ ל בענף כלכלי חדש זה בארה״ב. הקו- נגרס סירב להקציב כספים לפיתוח התע ו פ ה האזרחית. חי ל ־האו י ר האמריקני, אז ״שירות האויר של הצבא״, הלך והצטמק בשל חוסר ממון, ״השירות״ הפ ע י ל כאלף מפציצים ומטוסי־קרב, רובם ככולם מיושנים. קצב יצור מטוסים היה איטי ביותר. בארה״ב היו אלפי מטו- סים צבאיים עודפי־מלחמה, חלקם בלתי ־שמישים או מסוכנים לטיסה ולא היה שוק מסחרי אזרחי לדגמים חדשים. והנה 1926 היתה שנת המפנה. במישור הצבאי הוחלט להקים זרו- עות אויריות לצבא ולצי ואילו במי- שור האזרחי החליטה וועדה של הקונגרס, בחוק מיוחד, לשל ו ל ממיניסטריון הדואר את זכות הטסת דברי הדואר ולחלק זכיונות לחברות־ תעופה פרטיות להטיס דברי־דואר. וכך, כמו קודם־לכן באירופה, גם בארה״ב הכל החל בהטסת דואר. בן ־לילה נוצר ביקוש למטוסים אזרחיים, שיוכלו להטיס כמויות גדולות של דואר ולהרוויח כסף. השלב הבא היה צירוף מספר מצו- מצם של נוסעים לשקי הדואר הגדו- לים. ״ווסטרו אייר אקספרס״ זכתה בזיכיון לקו ־תעופה לדואר בין לוס אנג׳לס לסולט לייק סיכוי שבנבאדה וזה היה, למעשה, קו התע ו פה המסחרי הראשון בארה״ב. חברה זו התמזגה באותן שנים עם טי.וו.איי. והן היו לחברת־תעופה אחת. ראשונים אנחנו כבר ב־ 1930 חנכה טי.וו.איי. את קו התעופה הראשון מחוף לחוף בארה״ב הקו הטראנס־קונטיננטאלי. הטיסה נמשכה 36 שעות. בדברי ימיה של החברה רשומים עוד כמה מיבצעים חלוציים, שנראים היום אלמנטאריים למדי בתעופה האזר- חית, אבל בשעתו הרשימו כחידו- שים מהפכניים. כך, למשל, היתה טי.וו.איי. החברה הראשונה שדרשה מטייסיה להגיש לפני כל טיסה מירשם־טיסה ותוכנית מדוייקת, LOG BOOKn להחזיק ספר־מטוס (ספר טיסות) ולהנהיג בעת הטיסות דתדזפ אלפא: הכל ההל בהטסת דזאד » 70 )161( בטאון חיל האויר נובמבר 1987 מס' 60 J .CHECK LISTS ביקורת באמצע ות זו היתה גם תחי לת העידן, שבו טייסים תיכננו את הטיסה לפרטיה תוך נ יתוח נתוני מזג האויר. סי.וו.אי. היתה גם החברה הרא- שונה בארה׳׳ב, שהציעה לנוסעיה טיסה מסחרית בתנאי לוקסוס במטוסי לוקהיד קונסטליישן בטי- סות טראנס־אטלאנטיות. כמו־כן נרשמה כחברת התעופה שנכנסה לשותפות עם יצק״מטוסים - ״דאג־ לס איירקראפט״ - בתיכנון מטוס־ נוסעים, הלא הוא ה־די.סי־ 1, סבו של הדאקוטה. ב־ 1947 הנהיגה החברה מפעל חלוצי נוסף - חלוקת מנות־מזון קפוא לנוסעים אחרי הפשרה וחימום בתנור שבמטבח המטוס. ומכיוון שבאמריקה עסקינן, הרי טי.וו.איי. מאוד גאה בכך שהיתה החברה הרא- שונה שהקרינה סרטי־קולנוע להנאת קהל נוסעיה במרומים. טי.וו.איי החלה לטוס לישראל בשנת 1947 . המשרד הראשון של החברה נפתח בירושלים והחברה קיימה טיסה שבועית אחת מארה״ב לפלשתינה־א״י דרך אתונה וקאהיר במטוסי די.סי.־ 4. בתום מלחמת הקוממיות חידשה החברה את טיסו- תיה לארץ, הכפילה את התדירות - לשתי טיסות שבועיות, וגם המטוס השתפר - די.סי.־ 6. המשרד הראשי עבר לתל־אביב, ב־ 1960 נפתח עידן הסילון וטי.וו.איי. הכניסה בואינג־ 707 ראשון לקו לישראל. , פעילותה של חברת תעופה זו בישראל קשורה קשר אמיץ לאישיו- תו של אדי פרנקפורט, האיש שעבד בחברה מאז 1946 עד שפרש לפני כשנה מתפקידו כמנכ״ל בישראל ועדיין משמש כיועץ לחברה. את הסניף הישראלי הגדול ( 120 עובדים במשרדים ובתחנה בנמל התעופה בן־גוריון) מנהל מזה כשנה טד סילב־ רמן, בן 43 , יליד הארץ, שגדל וחונך באוסטרליה, חזר לארץ כעולה חדש בעקבות מלחמת ששת־הימים ועו- בד בטי.וו.איי. מאז 1968 . אחד התפקידים המעניינים והייחודיים שמילא סלברמן בחברה היה מבקר איכות טיסות. תפקידו היה לבדוק בטיסות הבינלאומיות את כל ההב־ טים של שירות לנוסע, מסחר ומכי- רות, להצביע על ליקויים ולהציע שיפורים. טד סילברמן מספר כי טי.וו.איי. הפעילה בעונת התיירות עד נובמבר השנה שבע טיסות שבועיות ומנוב־ מבר שש טיסות. שתיים מהטיסות לוקהיד-ן 101 מטוס נלסעים רחב ג 1ף בל שבוע הן ישירות לניו־יורק והאח- רות נוחתות לחניית־ביניים בפאריס. בטיסות שבין ארה״ב לישראל עומ- דת טי.וו.איי. בתחרות קשה עם המוביל הלאומי ״אל־על״ ועם חב- רות ״פאן אמריקן״ ו״טאואר אייר״. אין נתונים מדוייקים, אולם מניחים שטי.וו.איי מטיסה כ־ 22% מתנועת הנוסעים בקו הטראנס־אטלאנטי, שתי החברות האמריקניות האחרות מטיסות שתיהן יחד עוד כ־ 22% והיתר, מרבית התנועה, בידי ״אל־ על״. ב־ 1986 הטיסה טי.וו.אי. 180 אלף נוסעים בקו ישראל־לארה״ב. למען אנשי עסקים לקראת 1988 , אומר טד סילברמן, ״נגדיל את קיבולת המושבים, אולם לא נוסיף טיסות. הגדלת הקיבולת פירושה הפעלת יותר מטוסי בואינג־ 747 בקו הטרנסאטלאנטי. החברה סד סילברמן, מנהל הסניף הישראלי שמה דגש רב על טיסותיהם של אנשי־עסקים. במטוסי הג׳אמבו או הלוקהיר־טרייסטאר שלנו מוקצים 70 מושבים למחלקת־עסקים, בנוסף למחלקה הראשונה. אגב, רבים מהישראלים הטסים במחלקת הבי- זנס הם נוסעים שצברו בטיסות קילמוטראז׳ גדול וטסים חינם, - FFB כמקובל לגבי חברי מועדון בונוס לנ וסע המתמיד המרבה לטוס.״ עד לפני שנתיים היתה חברת טי.וו.איי. בקשיים כספיים. היא נרכשה אז על־ידי אל ההון היהודי קרל אייקן, שהנהיג שיטות־ניהול חדישות. עתה מבטיח סילברמן, תסיים החברה את שנת 1987 ברווח של כ־ 200 מיליון דולאר. קרל אייקן לא רק שהבריא את החברה, אומר סילברמן, אלא, למעשה, העמיד על רגליה חברה שהיתה על סף גסיסה. הוא העמיד דור חדש של מנהלים וקבע סיסמה אופיינית לטייקון עס- קים אמריקני: ״אנו טסים רק בקו שבו נעשה כסף ונפסיק לטוס לכל מקום שבו לא נרוויח.״ המרכז הניהולי והעיסקי של החב- רה הוא בניו־יורק בעוד שמרכז המיבצעים והטיסות - בסט. לואיס, מיסורי שהיא התחנה הגדולה ביותר בעולם של טי.וו.איי, המבצעת בנמל־תעופה עמוס זה לא פחות מ־ 800 (!) טיסות כל יום. המרכז הטכני של החברה הוא בקנזאס סיטי ואילו מרכז הפעילות הבינלאומית - בלונדון. מדיניות החברה מכתיבה צורת פעילות ייחודית של סניף טי.וו.איי. בישראל, השונה מחברות־תעופה זרות אחרות. זו החברה היחידה (פרט ל״אל־על״ כמובן) שאינה קונה ואינה נזקקת לשירותים בנמל־ התעופה בן־גוריון והיא מספקת לעצמה את כל שירותיה. שירות לנוסע, כלי־רכב, תחזוקת המטוסים, דלפקי רישום לטיסות ושירותי מטען - הכל בנתב״ג על טהרת טי.וו.איי. החברה גאה בעיקר על רשת הנתיבים הסבוכה שלה בתוך ארה״ב וכן בקו הטראנס־אטלאנטי - אלו כלי הנשק החזקים שלה. החברה משרתת יותר מ־ 60 ערים בארה״ב ובעונות התיירות מקיימת מספר רב של טיסות עם תיירים לאתרי תיי- רות אמריקניים קלאסיים כמו קליפורניה, אריזונה, מיאמי, דנוור ועוד. המשלם זוכה לשירות משופר במחלקה הראשונה, ״רואיל אמבאס־ דור״ או במחלקת עסקים, ״אמבס- דור״, שבהן מציעה החברה מבנה מיוחד של מושבים - שישה מושבים בלבד לרוחב הקאבינה, לשם שיפור הנוחיות. בשיתוף עם חברת התעופה ״נורת־ווסט״ מפעילה טי.וו.איי. אחת ממערכות המיחשוב הגדולות ביותר בעולם התעופה האזרחית, - המקשרת את החב- ,PARS מערכת רה עם אלפי סוכני נסיעות בארה״ב ובעולם. המערכת פועלת גם ביש- ראל ועד סוף השנה הבאה יחוברו 50 סוכנ י ־ נסיעות ישראליים לרשת מחשבים עולמית זו. 71 )161( בטאון חיל האויר נובמבר 1987 מס' 60 ישראל טכנולוגיה תעופה חלל מ את נדרור אמרום ס״א חוזרת למסלול ץ א ס ׳ ׳ א ה מ י נ ה ל ה א מ ר י ק נ י גלאוידונאוטיקה וחלל היה, עד ינואר 986 ז, סיפור הצלחה קוסמי. למעלה מ־ 30 שנות פעילות רצופות שיאים - עם טיפוס איטי אל הצמ- רת. אולם, החל ב־ 28 בינואר אשת- קד, בעקבות אסון מעבורת ״צ׳אל־ נגיר׳ פשטה בכל אגפי הסוכנות ותחומי פעילותה מגמת שיתוק. תקציב הסוכנות צומצם והוקפא. וועדות חקירה התישו א ת הסוכנות. עם הזמן הבינו ראשי הסוכנות והבית הלבן כי ארה״ב איבדה, למע- שה, א ת הבכורה במירוץ לחלל. בעקבות הכרה זו, החלה מעורבות גדולה והולכת של אנשי מימסד אמריקנים בתוכנית שיקום, שמטר- תה להשיב לנאס״א א ת הבכורה העולמית, סוכנות החלל האמרי- קנית, המו דאגת מן ה ה ת ק ד מ ו ת הסובייטית לחלל וחדירתה גם אל השוק הבינלאומי חזרה השיגה תמי- כה נרחבת במימשל האמריקני, שהתב ט א ה בהגדלת התקציב. ה ה ת ע ו ר ר ו ת ב ס ו כ נ ו ת ה ח ל ל האמר י ק נ ית באה בימים שבהם ממשיכה בריה״מ לשגר לחלל לווי- ינים חדשים ומורכבים, היפאנים נמצאים בשלבי פיתוח מתקדמים של כלי שיגור גדולים ומתוחכמים, והמאבק בין נאס״א לבין חיל־האויר האמריקני בנושא פיתוח כלי השיגור הכבדים נמצא בעיצומו. יותר מ־ 50 חוזים לשיגור לוויינים, שנחתמו בין נאס״א לבין חברות בינלאומיות שונות, נותרו ללא אפשרות מימוש. ״ כ ל מ ה שהקו נ גרס והציבור האמריקני רואים כיום הוא התפוצ- צות המעבורת ״צ׳אלנג׳ר״ ושיתוק הטיסות האמריקניות המאויישות לחלל״, אומר ראש נאס״א ג׳יימס פלטשר. ״נכון להיום, יש לנו להר- אות תמונה וורודה הרבה יותר״. ״תמונה וורודה״ זו תעלה למשלם המיסים מ־ 12 מיליארד דולאר. בעתיד, מתכוונת נאס״א להתרכז בעיקר בשיגור לוויינים באמצעות כלי־שיגור קיימים, וללא צורך בפי- תוח משגרים חדשים. בפתח, עומד חידוש ט י ס ו ת המעבורת הצפוי בשנה הבאה. מפעלי טכנולוגיה באר־ ה״ב, נרתמים במעין ״ מ י ת ק פ ה פאטריוטית״ !עוסקים במשנה־מרץ בפיתוח מ ת ק ד ם של מרכיבי תחנת החל ל האמריקנית. לנגד עיניהם ניצבת ת ח נ ת החל ל הסובייטית ״מירי, המקיימת פעילות שוטפת ו מ ס י י ע ת לרוסים ל השת ל ט על השוק הבינלאומי. אם יצא מישהו ״נשכר׳ מאסון ה״צ׳אלנג׳ר״, הרי זו פעילות המחקר המדעי בסוכנות האמריקנית. לעומת תקציבי השיגור והפיתוח, שהוקפאו בעקבות האסון, נמשכה פעילות ה מ ח ק ר ב ס ו כ נ ו ת ה א מ ר י ק נ י ת ובאו נ יברסיטות כסדרה, כשהיא נהנית מהתקציבים המקוריים. כיום, נ מ צ את ברשות סוכנות החלל האמריקנית תוכנית מדע־ החלל הטובה בעולם, אלא שהיא אינה ממריאה. רשימת השיגורים המדעיים לחלל ארוכה, מרשימה - ומדאיגה. לחידוש השיגורים המאויי־ שים המתוכננים לשנת 1989 ממת- ינות למעלה מ־ 30 משימות מדעיות גדולות, ונוספות להן - מאות אח- רות. בראש ובראשונה - טלסקו פ ששיגורו נדחה ,HUBBLE החלל ארבע פעמים. לאחר־מכן: מערכת הראדאר מאגלן המתוכננת לשיגור לנחיתה על הכוכב נוגה; שיגור המע- רכת הלוויינית גליליאו אל הכוכב יופיטר; מערכת יוליסס האירופית - לשיגור אל השמש; מעבדת גאמה המי ו ע דת למעקב אחר האנרגיה ה ק ו ס מ י ת המגיעה לכדור הארץ 30 שנה לספוטניק הראשון • בי 4 באוקטובר 1957 שוגר הלווין הראשון בהיסטוריה לחלל. הרוסים הם שפתחו במירוץ החלל. הלווין נקרא ספוטגיק-ן, משקלו 83 ק״ 3 והוא הקיף את בדור הארץ בגובה 900 קייב! אחת ל• 96.2 דקות. ורכב ה ח ל ל ט ו פ ק ס ל משי מ ו ת טופוגראפיות באוקיינוסים. במטרה לשמור על מקומה של פעילות המחקר בסוכנות האמרי- קנית בזירה הבינלאומית, וכדי לש- מור על לוח־זמנים מסודר לשיגור ה משי מ ו ת ה מ ד ע י ות, שה צ ט ב ר ו במהלך השנים האחרונות, הנהיג ראש מ ח ל ק ת המדע בנאס״א, לנארד פיסק, מדיניות חדשה, לפיה ישוגר אל החלל באופן סדיר ומדי שנה רכב החל ל סקאוט, המסוגל להעלות למסלול גיאוסינכרוני נמוך מיטענים מדעיים ואחרים במשקל 400 ליב- רות. היחמה בפיתוח משגרים ורכבי חלל עוברת בהדרגה מנאס״א לחיל־ האויר האמריקני. בארה״ב ניטש ווי- כוח בין תומכי המשגרים המיתכלים (טילי שיגור), לבין מצדדי רעיון רכב החלל (המעבורת). סוכנות החלל האמריקנית נראית כיוצאת כשידה על התחתונה. לאחר שהטילה א ת מרבית המשאבים לפיתוח רכבי החלל נותרה הסוכנות, למעשה, ללא יכולת שיגור. • חיל־האויו קווא חגו חיל־האויר האמריקני, מודאג בשל ק ט י ע ת פעילות המודעין שלו בחלל, החל בפיתוח עצמאי של משגרים גדולים, הקוראים תיגר אף על תו- כנית ״הרמס״ האירופית השאפ- תנית. בין חיל-האויר האמריקני. לבין חברת ״מארטין מארייטה״, המייצרת משגרי טיטאן־ 4, המסוג- לים הלעלות לחלל מיטענים במש- קל של ח מש טונות, נחתמו חוזים ל א ס פ קת 23 משגרים כאלו. הדגמים החדשים של ט י ט א ן מצמידים בשב- עה מאיצים, המונעים בדלק מוצק, ובמערכות בקרת פרי־פלייט לאב- ט ח ת שיגור תקין. בעתיד הקרוב, מתכוון חיל האויר האמריקני להוציא אל הפועל א ת תוכנית ״מערכת המיקום הגלובא- ״, שלפיה תופעל בחלל (GNS) לית מערכת בת 21 לוויינים, לניווט מטו- סים ואוניות ובעתיד אף טילי־שיוט. על המיכרז לייצור ו 2 הלוויינים ומשגריהם נאבקות שלוש חברות תעופה אמריקניות גדולות: ״מאק־ דונל דאגלאס״, ״ג׳נראל דיינאמי־ קס״ ו׳׳יוז איירקראפט״. כל א ח ת זכתה במענק פיתוח ראשוני בסך של חמישה מיליון דולאר. ח ב רת ״ מ א ק ד ו נ א ל ד א ג ל א ס ״ מציעה לחיל־האויר א ת משגר הדל- תה המשופר שלה. ״ג׳נראל דיינאמיקס״ - א ת המש- גר אטלס־.)! או אטלס־ס, בשילוב השלב העליון - סנאטור. חברת ״יה״, הפועלת בשילוב עם חברת ״בואינג אירוספייס״, מציעה משגר תלת־שלבי חדש, המונע בדלק נוזלי ובעל מנועים ראקטיים, אשר יאפשר הזנקת מיטענים במשקל של 39 טונות - למסלול נמוך, או לחילופין מיטענ ים ב משק ל שמונה טונות למסלול גיאוסינכרוני. בשלב זה נראה, כי המאבק בין נאס״א לבין חיל־האויר האמריקני לא יחריף. נאס״א, תניח כנראה לחיל־האויר לעסוק בפיתוח המשג- רים הכבדים, בעוד שהיא תשוב ותקיים א ת פעילות מעבורות החלל - לשיגורים מדעיים בלבד. בעתיד הרחוק יותר, עם הכניסה לפעילות מליאה, ת ח דש נאס״א בהדרגה א ת השיגורים הצבאיים מעל מעבורות החלל. ראשי נאס״א מבטיחים, כי הצי- בור האמריקני, המשקיע הון ע ת ק בתקציב הסוכנות השנתי יוכל, לקר- א ת סוף השנה הבאה, לראות א ת הקאמבק האמריקני - ובגדול. • הלויץ״עמוס״- הנקודה היהודית בחלל ^ ו ם יבוא, ולא ירחק היום, וזה יתנהל כך: רכז ההדרכה של רשת 72 )161( בטאון חיל האויר נובמבר 1987 מס' 60 סופרמארקטים גדולה מקבל מוצר חדש. יש להדריך את עובדי כל הסניפים בשימוש במוצר ובדרכי מכירתו ולהדביק לו כמובן תג מחיר. רכז ההדרכה ייכנס לאולפן הטלווי- זיה ש ל הרשת, ידריך, יראה, יציג את המוצר, כאשר המודרכים יושבים בחדר ההדרכה בכל אחד מסניפיהם ושומעים את השיעור. או קחו, למשל, מועצת־מנהלים של חברה גדולה. לא יהיה עוד צורך לזמן ישיבה של הדירקטוריון באולם הישיבות במרכז החברה, מרחק שע ות נסיעה או טיסה. כל דירקטור י ישב במשרדו מול המסך, תתקיים שיחת־ ו ועידה טלוויזיונית מצולמת, כאשר כל אחד מהדירקטורים הנכב- דים רואה את פני עמיתי ו למרות שהוא יושב מרחק רב מהם, יכול ל השתתף בדיון, אפילו להתפ ר ץ לדברי חבריו, אם אינו מנומס. המינוח המיקצועי - טלה־קונפראנס. או: הנהלת בנק גדול רוצה להעביר חומר לסניפיה הפזורים ע ל פני כל הארץ. היא תעשה זאת באמצעות מערכת דואר פנימית ש ל הבנק ע ל מסופי מחשב או טלוויזיה. המשותף לכל של וש הדוגמות - שימוש בלו- ויין תיקשורת, המתגבר ע ל מרחקים גדולים. המידע ישודר לאנטנ ות של לוויין התיקשורת, שיהיה תלו י בחלל ויוחזר לתחנ ות הקצה. לא הכל הוא בלשו ן עתיד. מה שתיארנו כאן כבר מתבצע, הלכה למעשה, בעולם המערבי וחלקית גם אצלנו. אבל עדיין אין לנו לוויין תיקשורת משלנ ו . ״עמוס״ עדיין מצוי בשלבי תיכנון בתעשיה האוי־ רית וחב רת ״ג י נראל סאטל י יט קורפורי ישך, הבעלים שלו, פועלת בהילוך גבוה לקראת היום שבו ישו ־ גר הלוויין הכחול־לבן למרומי החלל. במהלך ב־ 1988 חייבת ממשלחת ישראל, חרף טרדות היומיום, לקבל החלטה חשובה ״עם הפנים לעתיד״ האם להשקי ע כ־ 40 מיליון דולאר לשנה בפרוייקט לוויין תיקשורת ישראלי, שיצעיד את מדי נת־ ישראל אל סף המאה ה־ 21 , יהווה מהפכה בע ו לם תיקשו רת־הפ נ ים במדי נה ויניח את ישראל ע ל המפה של עולם לווייני התיקשורת. ״ למעשה אנחנו כבר ע ל המפה״, אומר אלוף (מיל.) מאיר עמית, לשע ב ר ראש אמ״ן, ראש המוסד ושר התחבורה, העומד היום בראש חברת ״ג׳נראל סאטלי יט קורפוריי־ שן״, שהיא החברה היוזמת ש ל לו- ויין התיקשורת הישראלי הראשון שיגור מוצלח לאדיאן במאי ,V-18 לאחר התרסקות אריאן 1986 החלה מסבת הקלות שגרמה לקירקוע וביטול שיגורים של טילי אד י אן במשך בשנה וחצי. סוף־סוף בי 15 בספטמבר שוגר בהצלחה אדיאן ממרכז החלל, שבגיגאה V-19 הצרפתית. האריאן הציב במסלול ESC-Entel Sat, גיאוסינברוני לוווי Aussat ״עמוס״. ״עמוס״ ישקול כ־ 8 0 0 ק״ג, ייבנה תוך של וש־אר ב ע שנים על־ ידי מפ ע ל מב׳ ׳ת של התעשיה האוירית, ישוגר לחל ל ב־ 1992 על־ ידי טיל אירופי, אולי ״אריאן״, ״ייתלה״ נ א ־ EAST־ ו s ויר בנקודה המו גדרת מע ל לקו המשווה (מעל זאיר) בגובה 36 אלף ק״מ ו יפעל עשר שנים, 24 שע ות ביממה. הלוויין ״עמוס״ כבר מופיע בכל הרישומים הבינלאומיים של לווייני תיקשו רת ו ישראל כבר קי ב לה ״אשנב״, שבו יהיה הלוויין ,SLOT תלוי בחלל. החלל צפוף עתה בלו־ וייני תיקשורת והאירגון הבינלאומי הוא שהיקצה ,ITU , שעיסוקו בכך את מיקומו של הלווין הישראלי, כאשר לא הרחק תלוי לווין התקשו - רת הערבי וממש בסביבה, כי גם בחלל כבר די צפוף, נמצא הלוויין האירופי. ״ עמוס״ מתואר ע ל ־ י ד י מאיר עמית וחזי כרמל, ראשי החברה היו- זמת, כלו ו י י ן ־תיקשורת קטן וזול ומיועד לספק שירותים, בעיקר את צרכיה ש ל ישראל בתיקשורת־פנ ים ותישאר עוד קצת יכולת לסי וע לתיקשורת הבינלאומית ש ל המ- דינה. ״ג׳נראל סאטלי יט״ חתומה ע ל חוזה עם הממשלה ועמית וכרמל מודים כי בתחילה, כאשר החלו להטיף ללו ו י י ו ־תיקשורת ישראלי, ״הסתכלו עלינו כע ל המשו געים של העיירה.״ במשך הזמן חל מהפך ב עמדת משרד התיקשורת והיום כבר אין לאיש ספק, שישראל חייבת להיות חלק מעולם מתקדם זה של לווייני־תיקשורת. הסיבה העיקרית היא שבישראל חסרים כבר היום תדרי אלחוט לשימושים שונים; אפילו לערוץ השני בקושי מצאו תדר וברור שלוויין הוא הכרח מצי- אות והוא הרי אינו אלא אנטה מרחפת בחלל - הקולטת מידע ומשדרת אותו, אם כי הלוויינים החדישים כבר מבצעים פעולות נוס- פות ואינם משמשים רפלקטורים בלבד. שימושי הלוויין מגוונים: 1. טלווי- זיה: התחנה משדרת סיגנל ללוויין והוא מפזר את השידורים ע ל פני המדינה; 2. תיקשורת־טלפו ן למרח- קים גדולים בתוך הארץ. (זה שימוש חשוב ביותר, מכיוון שערוצי הטלפו ן והאלחוט בישראל הולכים ונסתמים מרוב צפיפות); 3. תיקשורת־נתונים; 4. תיקשורת־עיסקית, שאת כמה משימושיה מנינו בתחילה. חברת ״ג׳נראל סאטלי יט״, שהיא חברה בינלאומית בה שותפות קבו- צות משקיעים מארה״ב ומאירופה, הוקמה ב־ 1982 על־ ידי מאיר עמית וחזי כרמל וחתמה ע ל הסכם עם ממשלת ישראל, ע ל פיו הוענק לחב- רה זיכיון להפ ע לת לווייני התיקשו ־ רת. בסוף או ג וסט השנה נחתם מסמך עקרונות בין החברה לבין התעשיה האוירית להקמת חברה חדשה בבעלות משותפת, שתהיה ב ע לת הלוויין והתעשיה האוירית תהיה קבלן ראשי לבנייתו. ההיקף הכספי של הפרוייקט כולו, כולל בניית שני לוויינים, שיגורם והקמת מערכת הבקרה, הוא 250 מיליון דולאר. מאיר עמית אומר כי החברה פוע- ל ת ב ת י א ו ם מ ל א ע ם מ ש ר ד התיקשורת ולדבריו חייבת להתקבל ב מ ה ל ך ה ש נ ה ה ב א ה ה ח ל ט ה והתחייבות ממשלתית בדבר השק- עת ממשלה של 40 מיליון דולאר ל צ ר י כת שירותי הלוויין. איחור בהחלטת הממשלה הוא קריטי, מכיוון שישראל עלולה להפסיד את ה״אשנב״ שהוקצה לה ,SLOTTI למיקום הלוויין ״עמוס״. שיגור לו- ויין כרוך בהקמת תשתית קרקעית בארץ, שתכל ו ל תחנה־בקרה גדולה המפעילה את הלוויין, תחנת שידור מרכזית, תחנ ות־משנה אמוריות ות- חנות המשתמשים בשירותי הלוויין. למי שאינו יודע, כבר היום משת- משת מדי נת־ ישראל בשל ושת משי- בים (טראנספונדרים), שהם אותם הנופים בלוויין הקולטים ומשדרים את המידע, ואשר נרכשו מהלוויין האי ר ו פ י ״ א י נ ט ל ס א ט ״ ל צ ו ר כ י תיקשורת פנים. מומחי תיקשורת מעריכים כי בשנים הקרובות צפוי גידול רב בדרישות תיקשורת הפנים לסו ג יה וזו צ י ד ק ת קי ומו ש ל ״עמוס״, לוויין התיקשורת הכחול־ לבו- ד; אוקין • התרסקות ״קוסמוס 1871 ״ תשע ה ימים בלבד לאחר ששוגר, התרסק אל כדור הארץ הלוויין הסובייטי ״קוסמוס 1871 ״. הלוויין, ששקל כעשרה טונות, סבל מתקלות במערכת ההנחייה הממו נעת, חרג ממסלולו, יצא מכל ל שליטה, וחדר לאטמוספ י רה במסל ו ל שבסי ומו התרסק אל מימי האוקיינוס השקט. בן זוגו, הלוויין ״קוסמוס 1870 ״ השוקל כ־ 20 טונות, מהווה מערכת ייחודית, לחישה נשלטת מרחוק, מוסיף לנוע במסלול הקוטבי, המתו- כנן מראש, ולא נראה שי ושפ ע מחרי־ גת המסלול של ״קוסמוס 1871 ״. ה ס ו ב י י ט י ם , ה מ ס ו ח ר ר י ם מהצלחותיהם בתחום השי ג ורים המסחרי ים, נדהמו מן התאו נה החמורה, רק לאחרונה, ע לה בידי שירות השיגור הסובייטי לשכ נ ע מספר חברות טכנולוגיה בינלאומית להשתמש בשירותי השיגור שהוא מציע. 73 )161( בטאון חיל האויר נובמבר 1987 מס' 60 11 ז ה ה ס ו ד ש ל ה ה מ י ל י ו נ ר ה ה ב ר שי ט י ־ י תה ו ד י ת ד י ו ו פי ד ל תו א י •ס : בהפצצת דיוויד לואיס הפך 1ה מסבר לש• נרדף לששר והצלחה. הנער היהודי, בנו של בעל מכולת, שעלה, בהגדרתו ״מהצד הלא נבון של לונדון״, טיפס באיטיות, אך בהתמדה, בסול• ההצלחה החלקלק. סיום, הוא נהנה להשקיף על הנוף מהפיסגה מאת גיא רימון צת קשה להאמין, כי הבסיס לכל, • m ההון הראשוני, היה לא אחר מאשר המשכורות אותן קיבל בעת שירותו כנווט ובר.א.פ. במלחמת העו- לם השנייה. לואיס היה כבן 15 כשפרצה המלח- מה ב־ 1939 . עם גיוסו, החליט להצטרף לחיל־האויר: ״ כנער יהודי, שגדל וחונך על ברכי הציונות היה זה אך טבעי, שאצטרף לחיל, שהיה באותו הזמן, חוד־החנית של ההתנגדות לפלי- שה הנאצית.״ בריטניה, שלא עמדה במאמץ הכבד של הכשרת צוותי־אויר, שלחה מספר קבוצות לדרוםיאפריקה, לקנדה ובשלב מאוחר יותר אף לארה״ב. לאחר אימ- ונים ראשוניים באנגליה, נשלח לואיס לקנדה, שם ביצע את הסולו הראשון שלו. עד מהרה הפך לנווט במפציץ לאנקסטר: ״תפקיד הנווט היה תפקיד קשה ביותר וטמן בחובו אחריות כבדה. האימונים, שנערכו במהירות האפש- רית, גררו עימם אסונות רבים. מטוסים רבים היתקשו למצוא את יעדם ואף את דרכם חזרה הביתה. לעיתים היו אס- ונות טראגיים שנסתיימו במוות. זה היה המחיר ששילמנו עבור אימונים תחת לחץ זמן ומאמץ מלחמתי. ״אני זוכר מקרה אחד, בו המראתי לטיסת־אימון, כשהמסלול המתוכנן היה מעל לים האירי, האי מאן, סקו- טלנד ומשם לצפון־אירלנד. כל הדרך היתה אמורה לארוך כשלוש שעות. לאחר כ־ 20 דקות־טיסה מעל לים, הבנתי שמשהו כאן לא בסדר: הרוח היתה נגדית והפוכה ממה שנמסר לנו בקשר ולא ראינו סימן ליבשה. לאחר כשעה נוספת נאלצתי להודות, שאין לי מושג היכן אנו נמצאים. הייתי כל־כך נרגש בגלל התקרית, שגם לאחר שגי- לינו סוף־סוף את היבשה ועמדנו לנחות בבסיס שבקצה האי מאן, כמעט שעשי- תי טעות־ניווט, שהיתה מביאה אותנו לנחיתה על הסלעים...״ עשן מעל לכירה הנאצית מאוחר יותר זכה לואיס להשתתף בהפצצה גדולה של הר.א.פ. על ברלין: ״הפילוסופיה של פיקוד המפציצים היתה להעלות לאויר כוח גדול - לעיתים כאלף מטוסים ־ כשהזרימה ליעדים מתבצעת במיסדרון־אוירי צר, שהיקשה על הפגיעה בנו. הטיסה הצפופה חייבה מאמץ ריכוז גבוה של צוות המטוס. מובן, שלא היינו נקיים מתאונות, והתנגשויות היו למקרה שכיח. כמו־כן ?ורו מקרים, שבהם פצ- צות, שהוטלו ממטוס אחד, פגעו במטוס שמתחתיו. מיבצע ההפצצה על ברלין ארך כתשע שעות, כשלאורך כל הדרך שמרנו על דממת אלחוט. היה זה אומנם לפני יותר מ־ 40 שנה, אך אני עדיין זוכר את ההתרגשות העצומה שמילאה את כל־כולי. היו לנו כמה מיפגשים לאינעימים עם מטוסי־קרב גרמנים, אך הם טופלו בזריזות על־ידי מטוסייהקרב שליוו אותנו. ההפצצה היתה כבידה ביותר והזיכרון החזק שלי ממנה הוא העשן שהתאבק גבוה מעל הבירה הנא- צית.״ בסוף 1944 החלו הגרמנים לסגת מהולנד, תוך כדי השמדת כמויות אדי- רות של מזון. הפיקוד הבכיר של חיל־האויר הבריטי נחלץ לביצוע הפצ- צה יוצאת־דופן: ״העלינו לאויר כמה מטוסים, עמוסים באספקה ומזון כשהמטרה היא ׳להפציץ׳ את שתי הערים הגדולות, אמסטרדם ורוטרדם. ירדנו לגובה נמוך מאוד והיצנחנו את המיטען במגרש כדורגל גדול באמס- טרדם. אנשים עלו על הגגות וניפנפו לנו לשלום, דמעות ניקוו בעינינו כשר- אינו את הריצה המטורפת לכיוון המג- רש. כל־כך התרגשנו עד שזרקנו אף את ׳מנות הברזל׳ שלנו - מנות השוקו- לד האישיות. זה היה מחזה נוגע ללב. למרות שהיה לנו הסכם עם הגרמנים על הצנחת המזון, ספגנו מכותיאש קצרות מידי חיילים גרמנים, שכנראה לא יכלו להתאפק בראותם מטוס בריטי נמוך כליכך.״ נחיתת-ביניים כמארוסו ״היה קשה," מסכם לואיס. ״איבדנו מספר רב של אנשים ומטוסים, אך למרות כל הקשיים לא חשבנו אף לא לרגע אחד, לוותר. אני יכול להעיר שכל האגדות על עוז והנחישות ששררו בחיל־האויר הבריטי אמת ויציב, הן היה לנו ברור שאם נידרש - נילחם עד האיש האחרון.״ יומו של ״האיש האחרון,״ לא הגיע מעולם ולואיס פרש לאחר המלחמה מחיל־האויר הבריטי. בשנים הבאות ניהל משרד של ראיית־חשבון ומאוחר יותר נכנם לעסקי התיירות. אך חיידק הטיס, לא הירפה ממנו כל השנים. הוא ״נלחם במחלה״ עליידי רכישת מטוס ״ססנה סייטשן״ משוכלל אותו הוא אוהב להטיס בעצמו: ״לטייס־משנה 74 )161( בטאון חיל האויר נובמבר 1987 מס' 60 אני נזקק רק בעת טיסת־שיחתיעסקים, כאשר אני נאלץ להעביר את ההגאים למישהו אחר.״ חיוך רחב נשפך על פניו כשהוא נזכר במקרה מסוים בו ביקש לנחות בגיבראלטר לשם תידלוק: ״אותו זמן שררה מתיחות בין בריטניה לספרד. מאחר שהמראתי, מספרד עם מספר אנשי־עסקים ישראלים, סירב מגדל הפיקוח בגיבראלטר לאשר לי לנחות. תחת זאת, הוצע לי לתדלק בטאנג׳יר שבמארוקו. אני, אומנם, מחזיק בדרכון בריטי, אך הישראלים שהיו איתי היו די מבוהלים מהרעיון, אם לנקוט בלשון המעטה והסברתי את בעייתי בקשר ולאחר זמן מה, הודיעו לי שאוכל לנחות בטאנג׳יר ולבצע את מה שנקרא יגע ולדי, שמבחינה טכנית נחשב לנחי- תה, ואז לחזור לגיבראלטר. לאחר־כל התהליכים הללו נחתתי לבסוף בגיבר־ אלטר, רק כדי לגלות שכל צוות התיד־ לוק הלך למשחק כדורגל ללא שום כוונות לחזור. בסופו־של־דבר נאלצתי להמריא שוב ולתדלק איישם בפורטו- גל.״ בליבו של לואיס שמורה פינה חמה לר.א.פ. - לנצח. דברי ביקורת מת־ ונים, נדחקים הצידה כאשר הוא משבח: ״במלחמה האחרונה בה נטל דיוויד לואיס: ״אני עושה באילת סן טהפז שנייה,, דיויד לואיס ליד הגאי ה״ססנה סייטיישן״ שלו: נלחם במחלת הטיסה על־ידי רכישת מטוס הר.א.ש. חלק, מלחמת פוקלנד, הופת- ענו לטובה מיעילותם של המטוסים הבריטים. היה לי הרושם שמאז מלחמת העולם השנייה איבדה בריטניה מכוחה. אך הנה - הסימן הראשון לעמידה על הרגליים והתעקשות על זכויות - עד לנצחון. למרות שהיתה כרוכה בקשיים טכניים גדולים הושג במלחמת פוקלנד, מן הצד הבריטי, שילוב ימי־אוירי טוב. למרות שצפיתי נצחון מזורז קצת יותר ממה שבאמת היה, הרי, בכל זאת, התמי^את׳ גאווה מיכולתם של טייסי ההארייר שלנו.״ כיהודי חם, לא נפקד גם מקומו של חיל־האויר הישראלי בעת חלוקת שב- חים: ״חיל־האויר הישראלי הוא חיל מעולה. מהיכרותי עם טייסי החיל התרשמתי, כי הצוותים כולם מוכש- רים, מאומנים היטב ובעלי רמת ביצוע גבוהה. למרות שחיל־האויר הישראלי חושב במושגי מלחמה של שעות, בעוד אנו חשבנו במושגים של שנים, הסיס־ מה של הר.א.פ. במלחמת העולם השנייה - המשך הלאה והתעלם מהמכשולים הקטנים - נכונה, לדעתי, גם לגבי חיל־האויר הישראלי של היום. חיל־האויר מעולם לא איכזב ואני כולי תקווה שגם בעתיד יעמוד בסטאנדרטים הגבוהים שהציב בעבר.״ ההתחלה היתה צנועה. ״המשרד לראיית חשבון של דילליד לואיס״ היה בגודל של חדר־שינה באחד ממלונותיו. ביום, באשר לואיס שולט באימפריה בלבלית המתה, בין היתר, רשת חנויות-אופנה בלונדון, עשרות בתיימלון כספ״• •כ 6000- תדרי מלונות בטנריף, בפאלמה דה-מיורקה ובשאר האיים הקנדיים באילת. בד התאהב ל 1איס ממבט ראשון, השקיע מיליוני דולארים: •׳אני משקיע באילת היום, יותר מבבל עסק אחר שלי," אומר ללאיס, השולט י.ייע בחמישה בתי־מלון באילת. על הטיילת של הלאנונה האילתית הוא בונה בתי־קפה, מסעדות וחנויות. אחת לחודש נוחת דיוויד לואיס בנמליהתעופה של אילת במטוס הססנה המשוכלל שלו וממהר לסוויטה שלו במלון ״המלך שלמה״ ״אני עושה באילת סן טרופז שנייה,״ הוא אומר, ״אני רוצה כאן מקום חי ותוסס." 75 )161( בטאון חיל האויר נובמבר 1987 מס' 60 ביו ה ב ס תזמורת כחולה על שפת הי• האדום •ש גיא! 1 1 רב במ בחסן המכולו את של ח וברת ׳׳צי •ם״. מוסיקה מהדהדת בין הכתלים, זורמת ונשפכת דרך MM פתחו האחורי אל הים. תמונה כמעט סוריאליסטית, לקוחה כולה מפסטיבל הג׳אז הבינלאומי שנערך בנמל אילת. כ־ 170 אמני גיאז מישראל, ארה׳׳ב ואנגליה התרכזו למשך ארבעה ימים לסדנת ענק מארתונית או, אם תרצו, פסטיבל בינלאומי ראשוני מסוגו בישראל. בינות המכולות, המנופים, העגורנים והגוררות הוקמו ארבע במות מאולתרות מהן ניהלו המוסיקאים דו־שיח מוסיקאלי עם הקהל. התפאורה המיוחדת, רחש גלי הים, נוף ההרים ומזג־האויר הנוח, השתלבו אקזוטית ברוח המוסיקה. בשש בערב מתחיל הפסטיבל. קשה להחליט מה לראות קודם. מכל עבר עולים צלילי סאקסופון ופסנתר. אנו בוחרים במייקל ברקר, סאקסופוניסט בחסד, שניגן עם הגדולים: צ׳יק קוריאה, פול סיימון, אריק קלאפטון, פראנק זאפא ועוד. המוסיקה שלו משלהבת את הקהל, בעיקר כשהוא עובר לנגן במכונת הרוח החשמלית, שהיא מעין כלי נשיפה תזמורת תיליהאתיר, עם מנצחה ננסי ברנדיס (מימין), בפסטיבל הגיאז באילת(צילומים: שלמה תלקרביץ) הפולט צלילים עשירים ומגוונים המשתנים גם על ידי רגלו של מייקל הקשורה בחוט לבלי. עוברים לרד רודני, חצוצרן שהחל דרכו בנגינה עם מיילס דייוויס. בפסטיבל הוא מופיע עם שלושה מוסיקאים ישראלים: דני גוטפריד, אלי מגן ואהר׳לה קמינסקי. רודני מביע את שמחתו מהעובדה שמוסי- קת הג׳אז הולכת ותופסת מקום חשוב בישראל. ״זה מחמיא לי״, הוא אומר, ״שישראל מקבלת מאמריקה את המוסיקה, שעליה היא כה גאה.״ לרוני קיובר, סאקסופוניסט, סולן רביעייה הנקר- את על שמו, הגענו דרך בגו, שיין. פגשנו אותו מאחורי הבמה ליד חדר־תילבושות מאולתר מכמה לוחות עץ, מנורת־שולחן וג׳ריקן מים. הוא היה עסוק בצילום ההופעה. שיין הוא סטודנט לרפואה בתליאביב ומאז שהגיע לישראל לא יצא לו להתל- וות לאביו בהופעותיו בעולם. עכשיו היה עסוק בצילומים קדחתניים. בתום ההופעה נפגשנו עם רוני קיובר. חלום ילדותו של קיובר, נתברר לנו, היה להיות טייס. כילד הירבה לבנות דגמי מטוסים, והתעניין בחיל־האויר האמריקני. אבל משהתחיל לנגן על קלארינט נגוז חלום הטיסה שלו. הוא שואל אם נוכל לסדר לו טיסה בסקייהוק. הוא שמע שחיל־האויר הישראלי הוא הטוב בעולם ורצונו להכיר אותו מקרוב. אולי יתנו לו לטוס, תמורת הופעה או שתיים? לצד רוני קיובר, מל לואיס והרכבים ישראלים שונים, מצאנו בפסטיבל הג׳אז אח תיזמורת חיל־ האויר: 17 חיילים בשירות סדיר, במדי ייצוג, מרכיבים תיזמורת ביג־באנד. איך הם מרגישים לצד המוסיקאים המפורסמים׳ ״זהו, ללא ספק, הישג בשבילנו״, אומר המתופף רן ורד, ״וכבוד גדול מאוד להשתתף באירוע מוסיקלי מסוג זה. עבדנו המון לקראת הפסטיבל. כל יום חזרות מהבוקר עד הערב. היו לנו הרבה מוטיבאציה ורצון להשקיע. רצינו להופיע במיט־ בנו.״ ״בשבילי זה הגשמת חלום,״ מוסיף ערן ראמי, חצוצרן. ״אני מתחיל להרגיש איך זה להופיע בעולם הגדול. אנחנו נמצאים כאן שלושה ימים, שומעים נגנים נהדרים, נכנסים ל׳טראנס׳ של ג׳אז, לומדים המון, זה בית־ספר מצויין למוסיקה.״ דני מוסקו, מפקד התיזמורת וסגן המנצח שלה, מרוצה מההזדמנות שניתנה לתיזמורת להופיע בפסטיבל: ״אני רואה את החבריה משקיעים המון. איכות הנגינה משתפרת בהכרח. גם בבסיסים ייהנו לראות את הנגנים שהופיעו בפסטיבל.״ סא״ל חי, קצין החינוך הראשי של החיל מספר על התיזמורת: ״התיזמורת שייכת לחינוך. היא בנוייה לענות על כל הצרכים של חיל־האויר בתחום המוסיקה, מסורת וותיקה בחיל. התיזמורת מופיעה בעצרות, בטקסים חשובים! ובכל הזדמנות הם הנותנים את צבע הרקע האמנותי. התיזמורת תורמת יוקרה רבה לחיל. היא מבוקשת ביותר באירועים מיוחדים בצה״ל כולו ובאירועים ממשלתיים. לפיכך, חשוב היה שתופיע גם בפסטיבל הגיאז באילת למרות הקשיים והשיבוש בעבודה השוטפת. זה העלה את רמתה והכניס אותה לתחום מוסיקלי רציני יותר, הדורש הכנות ומעבדים.״ ״בדרך־כלל אנחנו מופיעים בערבי ׳תיזמורת חיל־האויר מארחת׳. 76 )161( בטאון חיל האויר נובמבר 1987 מס' 60 n ס ו ם איתנו מופיעים אמנים מהשורה הראשונה כגון רביעיית ״הכל עובר חביבי׳יז עפרה חזה, אבי טולדנו ושימי תבורי.״ ממשיך דני מוסקו, ״באחרונה החלטנו ׳ללכת׳ על ג׳אז. נוצר הרכב מתאים - הרבה כלי־נשיפה. לכבוד הפסטיבל, הכינה התיזמורת חו 3ר מקורי. הקטעים נכתבו על־ידי עדי ישעיה, יוסי (פפו) לוי, טים קזנס, ננסי ברנדס, (מנצח התיזמורת) ושניים מחבריה - ידון גוטפריד (פסנתר) ואריה וולניץ (גיטרה־באס). ״הנשק החזק שלנו הוא המקוריות״, אומר המנצח, ננסי ברנדס, ״רוב הקטעים הם עיבודים מקוריים, שעליהם גאוותינו. בזכותם, ובצירוף השקעה רבה, הגענו להישגים לא־מבוטלים. לי חשובה המיקצועיות. אני יושב עם הנגנים על כל פסיק, עד שהכל יהיה מושלם. יש כאן נגנים מעולים עם פוטנציאל גדול.״ בהופעה ננסי ברנדס, בחליפה שחורה, מנצח על התיזמורת. בין הקטעים הוא מצחיק את הקהל ואת התיזמורת: ״זו הדרך שלי ׳לתפוס ראש׳ עם הקהל, לא לבוא מעליו, לשחרר אותו, לשלב אותו איתנו. ברגע שיש לקהל מצב־רוח הוא נפתח יותר למוסי- קה.״ ״הכוכב הראשי זה אני, ננסי ברנדס.״ הוא מכריז בתחילת המופע, ״ובצניעות האופיינית רק לי, אמשיך להציג את הקטעים.״ הקהל נהגה - וזה חשוב. עבור חברי התיזמורת הושלם האתגר ־ להופיע בסיגנון מורכב וקשה יותר, סיגנון שלא התנסו בו קודם. ״לנגן בסיגנון כזה מוסיף לנו אישית,״ מסביר החצוצרן ערן ראמי. ״לתיזמורת זה תורם בגיבוש ובאיכות. ג׳אז הוא מוסיקה לקהל מצומצם, צריך רקע בשביל לאהוב את זה. לכן לא הופענו עד עכשיו בג׳אז בבסיסים. אך אנחנו מעוניינים להמשיך בכיוון הזה ולנסות לחנך חיילים לאהוב את המוסיקה.״ ״פרחים״ לאופק 1 ד•ייה מעוז פרחי־טיס החונכים תלמידי תיכון בעלי קשיים מאפיינים רק את חיל־האויר שלנו. עשרה ״פרחים״ מבסיס חצרים נוסעים מדי שבוע לאופקים הסמוכה ומרחיבים את אופקיהם של תלמי- די י״ב מקומיים במיקצועות הקשים: פיסיקה, מתימאטיקה ואנגלית. חלקם באים לבתיהג! של התלמידים - וחלקם מלמד בספריה המקומית. רס״ר יואל מרקוס, האחראי על החינוך בבית־ הספר לטיסה, מספר: ״פתחנו בפרוייקט מכיוון שאנו חושבים, כי בתור גוף צבאי גדול בנגב עלינו להיות מעורים בסביבתנו, מעבר למערכת הטיסות. רצוי שהפרחים הנמצאים כאן שנתיים, יכירו את שכניהם ואת צורת חייהם הדתית־מסורתית, השונה לגמרי ממה שהם מכירים. סיבה נוספת היא הגברת המודעות לחינוך והגברת החינוך עצמו, בחברה בכלל ואצלנו בפרט. אנו רוצים שבני־נוער וחיילים יהיו מעורים בנעשה בסביבתם הקרובה. הסיבה השלישית, כמובן, היא קידום התלמידים במידה בה אנו יכולים לעזור.״ אל״מ ר׳, מפקד ביתיהספר לטיסה, הוא שיזם את הקשר עם אופקים. לאחר שניפגשנו עם גורמים במועצה ובתחום החינוך המקומי, קיבלנו תשובות חיוביות והיגדרנו קווי־פעולה עתידיים. בתיכנון שלנו, למשל, נמצאת סידרת הרצאות מפי מפקדים בביס״ט בנושאי תהליך הגיוס, צבא בכלל ונושאים אישיים. אנו מתחילים, לאט־לאט אך בביטחה. בינתיים קיבלנו מאופקים תגובות טובות.״ בגלל האדרה המסורתית־שמרנית של אופקים הוחלט שיחנכו רק בנים. אך - גם הבנות רוצות. מסתבר שהן אוהבות ״פרחים״, אשר בבואם לסיפר׳ יות אופקים מתמלאים כל הספסלים לידם בבנות מצחקקית• <ואבר״גרד הנ״מ רוצה סטינגר ״הנ״מ רוצה טילי סטינגר, ויש לו יכולת לקלוט אותם מיידית״, אומר תא׳׳ל איתן יריב, מפקד כוחות הנ׳׳מ, ביום המערך שהתקיים בחודש שעבר. המטווח באש חיה היה אטרקציה, גולת הכותרת היו ארבעה תותחי וולקן שכיסו במטחיהם טיסן־ מטרה במעטפת יפהפיה של כתום זוהר, אך לא הצליחו להפילו. גם שאר התותחים שהצטרפו לירי לא גרמו לטיסן לצלול הימה. מפקדים בנ״מ חייכו והצטדקו: ״טיסן כזה הוא יקר ׳?דים על הטיסן מאוד. אם כל פעם היו פוגעים בו..״ בדיבבד, נערכו תחרויות דמיין־הוק וזיהוי מטו- סים• וגם ספורט: תחרויות הכדורסל, קט־רגל, מחניים ומשיכה בחבל. חיל הני׳מ מכל רחבי הארץ התרוצצו, קיפצו, הזיעו והריעו. את הפתעת יום הספורט סיפקו ה״ביזונים הטירונים״ מבסיס ניצנים, שגמאו את מסע האלונוקות בן הקילומטר ב־ 4:12 דקות וגברו על כל הוותיקים. מפקד חיל־האויר, האלוף אביהו בן־נון, אמר לחוגגים: ״מערך הנ״מ הוא נדבך חשוב בעוצמתו של חיל־האויר ומשלים את מרכיב הלחימה הקרקעית במשימות החיל.״ ״לוחמי הנ״מ נוטלים חלק בלתי־מבוטל בביטחון השוטף ובהגנה על גבול הצפון, לא פחות מכוחות הקרקע של צה״ל, שזאת משימתם הבלעדית. ״תפקידו של הנ״מ גדל עם התעצמות האוייב במטוסים. במסוקים ובטילים מתקדמים. טייסי חיל־ האדר סומכים על כל אחד מחיילי הנ׳׳מ, שבשעת מבחן ולחץ יוכלו להבחין, לזהות ולפגוע באוייב.״ מ״תלפ״ות״ לשורות ראש להק בוחיאדם, תא״ל משה מורג, חשף לאחרונה את דרגות הקצונה של בוגרי הקורס השישי ב״תלפיות״. לאחר שלוש שנות לימודים, ייצאו עתה ה״תלפיונים״ לעבודתם המעשית בחיל־ האויר - לאחר שעשו טירונות צנחנים, לימודי תואר ראשון ריאליים ולימודים במיסגרת חיל־האויר. הטקס, שנערך באולם ידיד באוניברסיטה העב- רית בירושלים, היה מרגש במיוחד להורים שחזיהם נמלאו גאווה (צודקת בהחלט). תא״ל מורג: ״מימוש יעדי הצבא אינו רק הטכנולוגיה. הבסיס האמיתי הוא האדם, המוציא מן הכוח אל הפועל.״ עוזי עילם, ראש מינהל מחקר ופיתוח אמצעי לחימה ותשתית לייצור, אמר: ״הביטוי ׳שדה הקרב ( (המשך בעמי 79 77 )161( בטאון חיל האויר נובמבר 1987 מס' 60 צבא ובטחון היום תפרוץ מלחמה, איתן הבר, עידנים, 350 עמי. ספר מוגדר גם כ״זכרונותיו של תת־אלוף ^ m ישראל ליאור, המזכיר הצבאי של ראשי I I הממשלה לוי אשכול וגולדה מאיר״. הפרשן והסופר הצבאי הוותיק (היום יועץ תיקשורת לשר הביטחון יצחק רבין) איתן הבר, חבר עם תא׳׳ל ליאור ז״ל לכתוב את קורות השנים הביטחוניות הקשות מאמ- צע שנות הששים ועד שנות השבעים הראשונות, כפי שראה אותן מקרוב מאוד קצין צה״ל וותיק, מסור ומהימן, לצידם של ראשי ממשלות. והבר השלים בעצמו את מה שלא הספיק ליאור שנפטר. כמוקד המאורעות, והספר, משמשת, כמובן, מלח- מת יום־הכיפורים, על המחדלים שקדמו לה ומה שאירע בעקבותיה. הספר רווי גילויים הסברים וניתוחים מאירי־ עיניים והקורא יכול לרוץ בהם עצור־נשימה. לצד ה׳יגיבור״ הלא־מתוכנן של מרבית השנים בהן מדובר, הלא הוא ראש הממשלה, לוי אשכול ז״ל ״מככבים״ גיבורי־משנה, ידועים יותר וידועים פחות, אשר גם עליהם נוגה אור חדש. ספר־חובה לקוראי ההווה ולהיסטורייני העתיד. מלווה בתצלומים חיוניים. חציית התעלה, פריק סער אלדין אלשאזלי, מערכות - ההוצאה לאור משרד הביטחון, 253 עמי. 1 1 1 אזלי היה רמטכ״ל צבא מצרים במלחמת יום־הכיפורים. ״חציית התעלה״ הוא תיאור U / מפורט ומרתק של המהלכים וההכנות, שקדמו לפרוץ המלחמה, בצד המצרי. מן ההיבט הצבאי, פורש שאזלי תמונה רחבת־ יריעה של בניית הכוח המצרי, ״הצבא האדיר ביותר, שקם אי־פעם למצרים,״ כדבריו. השיקולים המיבצעיים, שעמדו בבסיס התוכנית, שבוצעה בסופוישלידבר, מעניינים במיוחד. מתוך קריאת דבריו של שאזלי, אפשר לעמוד על מימדי ההרתעה, שהיווה חיל־האויר בעיני המצרים. עליונותה האוירית של ישראל כה מוחלטת, שהיא מהווה את הבסיס לכל תיכנון מיבצעי. גם חילות היבשה המצריים, שלדברי שאזלי, עליונותם המספ- רית על כוחות היבשה של ישראל פיקטיבית, וגם חיל־הים המצרי, ששאזלי מעריכו כעולה בכוחו על חיל־הים הישראלי, משותקים למעשה וחסרי־ תועלת, מול השליטה המוחלטת של ישראל באויר. המסקנה הבלתי־נמנעת ממאזן הכוחות הזה - בכוחה של מצרים לבצע רק מיתקפה מוגבלת: ״לצלוח את התעלה, להרוס את קו ברילב, ולאחר מכן להיכנס למערך הגנה,״ כדבריו של שאזלי. מן הבחינה הפוליטית, בא שאזלי חשבון עם שר המלחמה המצרי, אחמד איסמעיל עלי, אותו הוא מכנה ״אסון״, ועוד יותר מזה, עם מפקדו ונשיאו, אנוואר סאדאת. סאדאת הדיח את שאזלי מייד לאחר המלחמה בטענה, כי היה אחראי לכישלון בלימת הצליחה הישראלית לגדה המערבית של התעלה . ב־ 16 באוקטובר 1973 העימות ביניהם הוא, בעצם, העימות הקלאסי בין החייל והמדינאי. שאזלי, התייחס לפלישה כאל בעייה צבאית, והציע להחזיר כוחות מהעבר המזרחי של התעלה, כדי לבלום את כוחות צה״ל. סאדאת, המדינאי מרחיקיהראות, הבין, כי מבחינה צבאית נדונה המלחמה לכישלון, אולם החיילים המצרים בצד המזרחי של התעלה הם קלף־מיקוח מדיני ממדרגה ראשונה. באמצעות קלף זה אפשר להפוך מדף אויר׳ את הכישלון הצבאי להצלחה פוליטית, כפי שאומנם קרה. לתרגום המופתי של הספר אחראי יורם שדה. לקראת גיוס, מדריך למתגייס ולחייל, חיים רביה ועמנואל רוזן, בתר, 259 עמי. ן תרונו הגדול של ״מדריך למתגייס״ הוא בהיותו מעשי. בשפה עכשווית ומדוברת, בלי הרבה קישוטים מיותרים, מצליחים המחברים, בעצמם חיילים עד לפני שנים מעטות, להגיש תמונה בהירה ומקיפה של השירות בצה״ל. יש כאן הכל: מהרגע בו מגיע הצו הראשון (קריאה ראשונה) עבור דרך המיבדקים והמיונים השונים, טירונות, קורסים, יחידות התנדבות ומה לא. הספר מתאר את חיי היום־יום בצבא, ומתעכב אפילו על הפרטים הקטנים ביותר. כולל תפריטים אחדים, שיאפשרו לך להפוך את מיצרכי היסוד הסטנדארטיים, שהחייל מקבל מהצבא, לארוחת־ מלכים - יש בספר. המדריך גדוש מידע רלוונאטי לגיוס. תוכל ללמוד מה נדרש ממך אם תרצה להיות טייס (הפרק על קורס הטיס הוא הארוך ביותר בספר, דבר המעיד על רצינות המיון), לוחם בסיירת או צוללן בקומאנדו הימי(אגב, ידיעת שחייה אינה תנאי הכרחי לקבלה לקומאנדו. הבנת את זה, ברוך?) לפחות־קרביים שבינינו, מפורטים מיבחני הקבלה ללהקות הצבאיות, לגלי־צה״ל ול״במחנה״. רק סוד אחד אין המחברים מסגירים: איך תוכלו להפוך ! לכתבים בבטאון חיל־האויר... המידע המובא בספר עדכני מאוד ולמתגייס הטרי כדאי לשמוע לעצותיהפז של המחברים. יש לך צ׳אנס ללמוד מניסיונם של אחרים. לא תמיד חובה להתגלח רק על הזקן שלך... שיפשוף נעים! • התפתחות בוח המגן העברי 1907 1984 , מאיר פעיל, האוניברסיטה המשר דרת, ההוצאה לאור משרד הבטחון, 115 עמי. לא היסטורי״ - כך מכנה ד״ר מאיר פעיל M M את הכוח הצבאי, אשר צמח והתפתח בישוב • J העברי בארץ־ישראל לפני הקמת המדינה. הנצחון הצבאי של ישראל לא היה לדידו של פעיל, בבחינת נס, אלא, במידה רבה, תוצאה של בנייה צבאית ממושכת, ששורשיה נעוצים עוד בהקמת אירגוני ״בר־גיורא״ ו״השומר״. הספר מתאר את התפתחות הכוח הצבאי ואת התאמתו של כוח זה לצרכים השונים של הישוב בארץ. בפרק המוקד לתחילת מלחמת העצמאות עומד ד״ר פעיל על תרומתו של חיליהאויר. הפעלתו המוצלחת של חיל־האויר המודרני במלחמה נתאפש- רה רק על־ידי הפקדתו בידי היהודים הארצישראלים ששירתו בחיל־האויר הבריטי בתפקידים קרקעיים ובתפקידי טיס וכן בידי מתנדבי חו״ל. ללא אלה, לא היה מי שיפעיל את הציוד המודרני, שישראל רכשה . החל בחודש במאי 1948 אוץ ׳שואל היוצאים אל ארץ צפון, נקדימון רוגל, יד יצחק בן-צבי, 180 עמי. • קדימון רוגל, שכבר פירסם ספר מאלף ומרתק על תולדות תל־חי וכפר־גלעדי בהקשר לנפילתו J ההרואית בקרב של יוסף טרומפלדור, חוזר אל אצבע הגליל במחקר רציני מזהיר ״על ראשיתן של קבוצות הפועלים בארץ־ישראל 1920-1916 ״. כך הובטח בשעתו, איזור הצפון למדינה שבדרך. גיבור הכרך הזה הוא ישראל גלעדי(מייסד קיבוץ יחיד שעל שמו נקרא קיבוצו) המתגלה כאדם בעל שיעור־קומה מנהיגותי נדיר, אשר הספיק כה רבות . בחייו הקצרים - הוא מת בגיל 32 גלעדי נאלץ להילחם לא רק בסביבה העויינת, אלא גם במוסלות התנועתיים והמפלגתיים המייש- בים, כאשר יריבו העיקרי היה, משום־מה, דוד בלוךבלומנפלד, אשר החזיק במימון בקופת פועלים ארץ־ישראלית (קפא״י). ומסתבר, שדווקא נציג הבארון רוטשילד בראש־פינה, חיים מרגלית קלווריסקי, הרים תרומה מכרעת להקמת קיבוץ כפר־גלעדי בשנות העשרים הרחוקות. מומלץ לכל המעוניין באמת על תנועת ההתייש- בות וההתנחלות בארץ־ישראל מאז ועד היום. מורדות הלבנון, עמוס עוז, הוצאת עם עובד, 215 עמי. ן ך • ובץ של מאמרים ורשימות של עמום עוז, 1 3 שהתפרסמו ברובן הגדול בשנים האחרונות ב״דבר״. )161( בטאון חיל האויר נובמבר 1987 מס' 60 עמום עוז, כפובליציסט מתריע בשער, אינו נופל בחדות לשונו ובבהירות סיגנונו מעמוס עוז הסופר. במאמרים מתג לה דיעה פוליטית מתונה, הסולדת מכל ביטוי של קיצוניות לכאן או לכאן. לעוז חשבון נוקב עם הימין והשמאל, המערך והליכוד, הרשימה המתקדמת ותנועת התחיה, המחבלים ואסירי המח- תרת היהודית. מי שירצה ימצא כאן את הפולמוס (מנקודת מבטו של עוז) עם נתן זך על תמיכתו של עוז בהקמת ממשלת האחדות, ביקורת חריפה נגד מלחמת לבנון ומחולליה, פ רשת השב ״ ב בפרספקטי- בה היסטורית ודמותו של הקיבוץ בשנות השמונים ואחרים. למרות שנ כתב הרבה ע ל כל אחת מפרשות פוליטיות אלה, מצטיין עוז בג ישה מקורית, מעוררת מחשבה, אך מרירה ונוקבת. עיון המסע הארוך, הריסון א. סולסברי, ספרית מעריב, 423 עמי. • • מו כל מסע סיני ארוך המתחיל בצעד אחד, כך גם מסעו של העורך הבכיר לשע ב ר של ה״ניו • w יורק טיימס״ והסופר הריסון סולסברי - לא פחות מ־ 12 אלף ק ״ מ (!) בעקבות המסע ההיסטורי של . הקומוניסטים הסינים ב־ 1934 משקיבל, סוף־סוף, לאחר 12 שנות ציפיה, את האישור הרשמי לצאת ל״מסע הארוך״ שלו, פסע הסופר ועמד בכל תלאות הדרך ב־ 1984 - יובל שנים אחרי המסע הארוך ה מ ק ו ר י ( ב ן 9,000 הקי׳מ), אשר זה מ כ ב ר היה לאגדה ולמיתוס בכל תולדות הרפובליקה הסינית המודרנית. התוצאה: ספר רחב־יריעה, בלתי־רגיל, מרתק, בעל פרספקטיבה מיוחדת במינה - ע ל נצחון צבאי, חברתי ומוסרי, אשר באמת אין מושלו בתולדות האנושות. מי שחפץ בימינו להתקרב אל סין, חייב להבין אותה ואין הבנה - בלי המסע הארוך. מובן, שהגיבור הראשון של הספר הוא מאו, שהביס את צ׳אן קאי שק במלחמה והיה למנהיג הגדול של סין. והגיבור האחרון הוא ת ג , שהיה, עד לאחרונה, המנהיג שביצע את המהפך הסיני הגדול האחרון. מלווה במפות, הערות ואינדקס. מומלץ לקריאה, לעיון ולהסקת מסקנות - גם כמסע ארוך אל תוך הליל. ישעיהו ליבוביץ על עולם ומלואו, שיי חות עם מיכאל ששר, כתר, 236 עמי. בים מתקנאים היו במיכאל ששר, שזכה לשוחח שע ות ארוכות עם ״הילד הנורא״ של הוגי הדיעות שלנו, ישעיהו ליבוביץ. אך ששר לא היה אגואיסט ומשתף את הקוראים, בשיטת השאלות והתשובות, בכל מה ששמע מפי ליבוביץ על עשרות נושאים. פרקי הספר - השיחות - הם ציונות ומדינת־ ישראל; העם היהודי, יהדות: תרבות, רוח וערכי- אדם: ליבוביץ על ליבוביץ, על החיים והמוות. כל מי שנהנה ולמד מחריפות שכלו ולשונו של ישעיהו ליבוביץ ישמח למצוא עתה את דבריו שחור על גבי לבו• nnn ׳ חורבן וילנה, אלכסנדר רינדזיוסקי, הוצאת הקבוץ המאוחד ובית לוחמי הגיטאות, 235 עמי. • • שנים האחרונות נכתבו ספרים רבים של ניצולי שואה, המתארים את חוויות השואה מנקודת־מבט אישית. אלכסנדר רינדזיוסקי מתאר בזיכרונותיו את תקופת הסיוט הגבורה בוילנה, מתחילת הכיבוש הנאצי דרך הקמת הגיטו ועד ( /סלן• מעמי 77 העתידי׳ אינו מליצה נבובה. הוא יהפוך למציאות בעוד כמה שנים. המצב הכלכלי נותן את אותותיו בעיקר בתקציב הביטחון. הוא מביא אותנו למימדים המתאימים לנו, שמהם יצאנו באופוריה של מלחמת ששת הימים. מתברר, כי אין דרך אחרת מלהטיל את יהבנו ע ל האיכות ולא על הכמות. המבחן האמיתי מתחיל עתה, כשאנשי ׳תלפיות׳ יוצאים לדרכם המעשית. ״ במחזור זה בלט מספר הבנות, שהגיעו ליותר מ־ 15 אחוזים, לשמחתה של קצינת ח״ן ראשית, תא ״ ל חדווה אלמוג שבירכה במיוחד את הבנות בתום הטקס. • 1 ״ מ ח ד ש 1 ק צ י ! 1 ״עימדו על המשמר, הגבירו המאמץ לשיפור - תוך התייעלות - והבטיחו ניקיון השמיים.״ כך אמר מפקד חיל־האויר, האלוף אביהו בךנון, לבוגרי קורס קציני נ״מ נוסף. בטקס, שנערך לאחרונה בבסיס הדרכה של כוחות הנ׳׳מ, חשפו מפקד החיל ומפקד כוחות הנ״מ, תא״ ל איתן יריב, את דרגות החניכים. החניך המצטיין היה סג ״מ אילן מרגלית וחניך המופת - סג ״מ אהוד בלום. סרט על הנ״מ הוצג להורים המאושרים של החניכים, שביקרו גם בתערוכת נשק נ״מ. תיזמורת חיל־האויר הנעימה את האוירה. ש פ - ג ל ר נ ג ד מ ן ג ר י בתוצאה 4:4 הסתיים משחק הקט־רגל בין נבחרת -רק כוח־אדם במטה החיל לבין וותיקי נבחרת ״גיראל (מכסיקו 70 ׳). המשחק התקיים במסגרת •־ם־ספורט לעיני מאות צופים נלהבים. חורבנו. רינדזיוסקי ניחן בכושר ביטוי מעולה, ההופך את הספר לסיפור־עלילות מרתק ומסמר־ שיער. מעניין במיוחד הפרק ״בגיטו״, הדן בחיים בגיטו וילנה. עם כל הקושי הפיסי והנפשי, ולמרות תנאי הקיום הקשים מנשוא, ניסו היהודים לנהל חיים נורמאליים. המחבר מתאר גם את הבעייתיות בה נתקלו יהודי הגיטו כאשר חיפשו דרכים להציל יהודים רבים ככל האפשר. m19 ׳o א נד ת חורף, מארק הלפרין, כתר, 528 עמי. • ^ ם כיוצא־מןיהכלל, אנו מאזכרים במדור זה רומאן, הרי זו בזכות (ולא בחסד) שהסופר היהודי האמריקני הגדול מארק הלפרין שירת בשע- תו בהתנדבות וכעולה חדש בחיליהאוויר. חזר עם מטען רוחני מסייע לניו יורק וכוכבו דרך בספרות האמריקנית המודרנית. ״ב־ 1983 יצא לאור ספרו הגדול ״ א ג דת חורף״ שהלהיט את הביקורת והקורא האמריקנים. יש לברך שעתה יצא סוף־סוף רומאן מודרני אמריקני מסובך ורב־חשיבות זה גם בתרגום העברי של אופירה רהט. שפיגלר, שום, דמתי, ויסוקר וחבריהם, בניצוחו של המאמן שלמה שרף, לא יכלו להגנת הנ״כ (נגד כוכבים), שעמדה איתנה בפרץ, בהתבססה על יכולתו המצויינת של השוער, רס״ן צבי רותם. מוט׳לה שפיגלר, כרגיל ״ ג נ ב את ההצגה״, במיו- חד מחוץ למשחק, כאשר קרב בריצה מאיימת אל ״ספסל העיתונאים״. כוכב נוסף היה כובש השלושער לזכות לכ״א, ר ב ״ט איתן מצרי. את השע ר הרביעי כבש סגן מיקי גרוסברג, קצין ניהול, שניהל, כמובן, גם את משחק קבוצתו... מיקי אף הוביל את קבוצתו (קצינים) למקום הראשון במשיכת חבל, במיסגרת התחרויות הפנימ־ יות• יואב וינוגרד ה ג י ע ה ז מ ן ל ע ש ו ת מ נ ו , ! 2 ש ״ ח ב ל ב ד ש ל ח 2 א ל ״ ב ט א ו ן ח י ל ־ ה א ו י ד ״ ד . צ . 0 1 5 6 0 צ ה ״ ל צ ר ף ש ם ו כ ת ו ב ת - ו א ת ה מנוי! r ־ L בין ה 79 )161( בטאון חיל האויר נובמבר 1987 מס' 60 e Briefs... IAF Magazine Briefs... IAF Magazine Brief was low on fuel." Though he had to leave the troops to refuel, Lt. G. was back just seven minutes later accompanied by a second Cobra, and a Bell transport helicopter, which was only able to land its support troops half a mile away because of the heavy fighting, and even then only from the air because of the difficult terrain. Finally, the Cobras were dispatched to silence the remaining enemy batteries. Towards midnight more helicopters arrived on the scene to support and evacuate the ground troops and to make sure that the area was clear of terrorist forces. After five hours of combat, Lt. G. flew home. In the early hours of the next morning Lt. O. flew his Bell-212 back to the scene of the ambush to bring the bodies of the three dead officers home. flares to illuminate the area, and finally did make contact with the embattled force. But just then the helicopter found itself attacked by heavy and continuous RPG fire from three different points to the north. The pilot, Lt. G., recalls: "The medic, who was leading the ambushed troops, informed me that he would try to move to lower ground, if I would cover them. I flew low and shot at the terrorist positions, but because of the rocky terrain the soldiers' descent was not quick, and before they were down the terrorists opened from yet another position. I literally squeezed the trigger, shooting rounds of 150-200 shells in the direction of the shots. The medic informed me that his machine-gunner was seriously wounded and would not make it. And, to make matters worse, I could not find anywhere to land the helicopter and get the troops out. I tried to make radio contact with the beleaguered patrol, but did not succeed. Finally I noticed a smoke grenade, which must have been them signalling to us. I flew over quickly and tried to land. Suddenly, my co-pilot, Lt. Z., noticed that we were being fired at from close range. "I decided to land at once, though this was extremely dangerous. The patrol was completely cut off and two of their officers were dying. The reinforcements I was carrying were just too vital to delay any further. It was clear that the terrorists were well organized and were attacking in force." A Cobra combat helicopter was also sent in to aid the ground forces. It too had trouble making radio contact with the ambushed soldiers. Nonetheless, it shot off result of technical malfunctioning; about 10 percent are due to ground crew negligence; and an additional 10 percent are environmental. Lt. Col. D. notes that young pilots are more accident-prone than older pilots, but older pilots get into trouble when they learn to fly unfamiliar planes. Because of their many years of flying experience they tend to have too much self-confidence, and so tend to be less disciplined than they should be. The more daring the pilot, the more he is likely to crash; on the other hand, the daring pilots are usually the best ones. While the IAF encourages flight safety, it does not encourage timidity in its air crews. There is a very fine line between these two principles. It is not easy to become an accident investigator, all of whom have at least 15 years tenure in the air force, and undergo an extensive training program which includes courses at the University of Southern California and at the USAF base at Chinoot, Illinois. "There's a feeling of heavy responsibility about this job," says Lt. Col. D., "also a great deal of pressure from family and flight squadrons wanting to know exactly what happened and what their share of responsibility was in the accident. You have to be very strong not to let these pressures influence your judgement." THE NIGHT OF THE COBRAS by Dror Marom Only a few moments after receiving information about a terrorist ambush of a Giv'ati Brigade p a t r o l near the Southern Lebanese village of Shab'a, about four miles from the border, a Bell 212 transport helicopter, carrying reinforcements, was already on its way to the site of the incident. Lt. O., the pilot of the helicopter, recalls: "By the time we were over the area, on the western slopes of Mt. Hermon,darkness was rapidly falling. We found the terrain steep and very rocky, and 80 I.A.F COBRA: Defending the Ground Forces ״•:״, '^:U •...I•־ )161( בטאון חיל האויר נובמבר 1987 מס' 60 IAF Magazine Briefs... IAF Magazine Briefs... IAF Ma work of the most complex kind, from detonation experts who first make sure that there are no live explosives in the vicinity, to technical crews who inspect what remains of the plane itself, and from a pilot familiar with the plane and the mission who reconstructs the flight itself, to a team of doctors and psychologists who reconstruct what must have happened to the pilot. "The wreckage knows what happened," says Lt. Col. D., "it's just a matter of knowing how to get it to speak." Sometimes the wreckage lies scattered over an area of up to three kilometers, making recovery of the significant parts difficult: even a stray bolt may serve to elucidate the accident. "We cannot ignore any possiblity," explains Lt. Col. D. "We use a process of elimination until we find the most probable solution." Personal testimony as well, plays a part in the investigation, including reports of friends and family about the pilot's behavior even up to three days before the crash. After the possibilities are narrowed down to a few likely ones, the laboratory testing of the finds begins. The Department maintains close ties with the police and with scientific institutions both in Israel and abroad. The final report is composed by a commission which submits its individual and collective findings to the Commander of the Air Force, who then issues appropriate safety instructions to all parts of the IAF. It appears that accidentconsciousness itself serves as an important factor in the reduction of accidents. Today there are three times fewer air accidents than in the Seventies, though one still hears of an occasional crash. The IAF classifies accidents as being caused by: air crew error, ground crew error, technical malf u n c t i o n i n g unconnected to maintenance and therefore unforeseeable, environmental mishap such as the weather or collision with birds, and finally, all other causes. About 65 percent of all accidents are the fault of the pilot; about 15 oercent are the DOWN TO THE LAST BOLT by Ronny Alroy Air accidents make occasional headlines, but for the Safety and Control Department of the IAF they are a matter of continuous concern. The moment a pilot notices a safety problem he notifies Air Force Information, and thus the Accident Investigation Center, one of the divisions of the Safety and Control Department, is already informed of the danger while the plane is still in the air. If the plane lands safely, they are the first to know; if not, they are the first on the scene of the crash. "Time changes facts," explains Lt. Col. D., a senior investigator. "Every mark on the ground has some meaning for the investigator; these marks indicate direction, speed, force of impact and which parts broke off the plane first. There are people who like to collect wreckage of plane crashes: if we don't get there quickly they are likely to precede us. It may well prove that the accident was caused by some manufacturing defect which affects all planes of the same class; in that case our accurate and prompt investigation is literally a matter of life and death." The actual reconstruction of a military air crash involves teampeople to make sure that the maintenance system for the new planes is the best possible." The infra-structure changes required to receive the planes are not simple. A team of American experts has been overseeing both the technical preparations and the personnel training. An IAF technical crew has been studying the plane up close at the General Dynamics plant and at Edwards Air Force Base in the US. M a j . H . , t h e technical officer, remarks; "We were a bit apprehensive of the enormous pressure on the technical crews, but I must say that their expertise in maintenancing aircraft is simply first-rate. We have succeeded in building a good, strong infrastructure capable of absorbing the planes." Capt. S., in charge of the physical reception of the planes themselves, sums up with a broad smile: "We're ready. Let them just come!" F-16D: Vital Statistics Length: 16.30 m (53'6") Height: 5.5 m (18־) Wingspread: 10.75 m (35'3") Weight: (without fuel) 21,000 lbs (fully fueled) 26,000 lbs Maximum Take-off Weight: 48,000 lbs Thrust Capacity: 26,000 lbs Manufactured by: General Dynamics Engine: General Electric F-110 BABY D: F-16DS IN ISRAEL by Guy Rimmon Starting at the end of this year the IAF will receive its first 24 F-16Ds, the last word in twoseater fighter-planes, and will thus join the air forces of the few countries, such as the US, Egypt, Korea and Turkey, which already use these planes. The F-16D is essentially a twoman version of the F-16C, though its engine, the General Electric F-110, exhibits improved thrust, and is more sparing of fuel, a fact that allows it to stay in the air longer. As usual, the IAF has plans for introducing certain small alterations into the plane, including an advanced communications system. The decision to procure the planes was made about two and a half years ago, and the reception teams began work in April of this year, basing their preparations on the experience gained in receiving the F-16C. "This is our new baby." smiles Col.Y., who commands one base destined to receive ihe new planes. "Just as one takes advantage of the arrival of a new baby to make alterations at home, so have we been using the arrival of the planes as an excuse to polish up general base conditions. We've chosen the best, most professional 81 )161( בטאון חיל האויר נובמבר 1987 מס' 60 IAF Magazine Briefs... IAF Magazine Briefs... IAF M A TALK WITH IAF COMMANDER, GEN. AVIHU BEN-NUN by Aharon Lapidot Recently several military commentators in Israel have suggested that the IDF should pay greater attention to the procurement of sophisticated equipment for the land forces and less for the air force. Gen. Avihu Ben-Nun, IAF Commander, agrees that it is high time to improve the land forces, but argues that air supremacy is the first task of any land strategy. He notes that the kind of guided weaponry being proposed for the land forces has been in air force use for nearly 20 years, at far less cost than that of outfitting the varied and widespread units of the land forces with such expensive high-technology weapons. The air force can deploy a small stock of such weapons with the greatest speed and flexibility. "Obviously," says Ben-Nun, "I do not deny that tanks and infantry are a necessary part of waging war. The air force alone cannot do this. But neither can the land forces wage war without the air force. Air supremacy is an absolute prerequisite to victory. Anyone who supposes that a reassessment of air force priorities would be to the benefit of the land forces is mistaken on principle." Gen. Ben-Nun became IAF Commander in September, after having served two years as Head of Planning on the General Staff. Even looking at things from the outside, explains Ben-Nun, the air force remains the leading force in the IDF, especially with regard to the professionalism of its command. The two biggest problems the air force faces are budget cutbacks and personnel d i f f i c u l t i e s. Although Gen. Ben-Nun does not foresee any new cutbacks in the near future, he warns that the personnel problem is acute. For some reason technical crews do AIR SUPREMACY IS AN ABSOLUTE PREREQUISITE TO VICTORY devices to outwit enemy technological advances. The need for accurate intelligence will grow ever greater. As far as aircraft are concerned, we have been finding that the performance envelope of the new planes exceeds the ability of even the best pilots to humanly handle it. We will have to work at helping pilots cope with the burden of such super-human weaponry. In the last analysis, our air supremacy will continue to depend on human excellence and not on mechanical sophistication, both in the planes and elsewhere in the IAF. not seem to reach the air force in sufficient numbers, and experienced workers do not always stay on as career soldiers. The inducements offered for continued service are not necessarily material, but often revolve around such benefits as higher education at IAF expense. The problem is not so much keeping the best people in the force, but in keeping enough good people to function well. "We have no doubt at all," explains Gen. Ben-Nun, "that the battlefield of the next 15 years will be characterized by increasing efforts to limit our manoeuverability by such means as groundto- air missiles, electronic warfare and the like. "Our response will obviously include magnifying our fire-power and various sophisticated counter- "We follow developments in Syria closely, especially the increasing strength and technological capabilities of the Syrian Air Force. But again, our real advantage lies in brain power: in tactics and strategies, and in our level of expertise." The IAF has plans to procure a variety of helicopters both for combat and reconnaissance use, in addition to F-15s and F-16s. The possibility of purchasing F-18s has yet to be decided. Gen. Ben-Nun promises an improvement in air force public relations. He notes that no air force in the world is as careful as the IAF in avoiding civilian casualties, a fact that much of the world public is frankly ignorant of, and which is thus distorted for propaganda purposes. "It would be as well," he observes, "for us to take a more professional interest in our public image." ן 82 )161( בטאון חיל האויר נובמבר 1987 מס' 60 מ ש ר ת ק נ ע ו ע ו ב ד מ ע ר כ ת ה ב ט ח ו ן ! ה צ ט ר ף ל ׳ ׳ מ ו ע ד ו ן א ו צ ר י ת ״ ׳ מועדון הלקוחות הפעילים של בנק אוצר החייל בע״מ אם חשבון משכורתך מנוהל בבנק אוצר החייל, וגם אס חשבון משכורתך מנוהל בבנק אחר, אנו ־ בבנק אוצר החייל ־ מציעים לך לפתוח חשבון שני אצלנו שיאפשר לך לנצל זכויותיך במועדון הבנק ב״סל אשראי׳/ ב״סל חסכון״, ובי ״ סל הטבות והנחות״. עם הצטרפותך למועדון תאושר לך גם מסגרת כוללת לאשראי לטווח ארוך, בריבית מועדפת ובבטחון ערבי• בלבד. היקף המסגרת יקבע לפי יכולת ההחזר שלך. תצויד במספר שיקים, בחותמת המועדון, שיאפשרו לך לנצל המסגרת בקניות בחנויות ״שקם״ ואצל ספקי ״מועדון שקם״ בלבד, במועד הנוח לן. משיכת כל שיק, בחותמת המועדון, תחשב גם כבקשה שלך מהבנק לקבלת אשראי בסכום הנקוב בשיק לתקופה ובשעורי הריבית שנקבעו עם הצטרפותך למועדון. תקופת האשראי תתחיל באותו יום ערך, שבו יחוייב חשבונך בגין השיק ויזוכה בגין ההלואה. התשלום בשיק של המועדון כוחו כמזומן, והינך זכאי לקבל את כל ההנחות והמבצעים שמציע ״מועדון שקם״ לחבריו בקניות במזומן בחנויות ״שקם״ ואצל ספקי ״מועדון שקם״. במידה והטבת ״מועדון שקם״ כוללת אפשרות לתשלום בשיק דחוי לתקופה שתקבע במבצע, תוכל לשלם בשיק דחוי של ״מועדון אוצרית״ ואז תקופת האשראי תתחיל רק מהמועד הדחוי. סכום כל שיק לא יהיה נמוך מ־ 1,000 ש״ח, לקניות מתחת לסכום זה תוכל לקבל עודף בתעודת שי ״שקם״, שדינם ברשת כמזומן. לחברי ״מועדון אוצרית״ מסגרת אשראי כוללת לא צמודה עד 3,000 ש״ח בריבית חודש של ריבית בלבד. החזר הקרן לפי יכולת החזר ולא משתנה מועדפת. שעור הריבית כיום 2.2% לחודש( 26.4% יאוחר מהתאריך שיקבע בעת הצטרפות למועדוו. נומינלית שנתית) וישתנה לפי השינויים בפריים. החזר כל (לדוגמה: על הלואה של 3,000 ש״ח לשנתיים תשלם ריבית כל חודש 68 ש״ח(משתנה), והחזר הקרן לא צמודה בתום 24 חודש. תשלום הריבית ישתנה, כלפי מעלה או כלפי מטה, על פי השינויים במשק בריבית הפריים. לחברי ״מועדון אוצרית״ עמיתי ״קרן חסכון צבא קבע״ או ״קרן סמדר״ בעלי ותק של 3 שנים לפחות בקרן. מסגרת אשראי צמודת (לדוגמה: על הלואה של 3,000 ש״ח ל־ 3 שנים תשלם ריבית מדד עד 5,000 ש״ח בריבית מועדפת ( 11% שנתי) החזר כל כל שלושה חודשים 83 ש״ח(צמוד) והחזר הקרן(צמודה) רבעון של ריבית(צמודה בלבד). בתום 36 חודש). החזר קרן כפי שיקבע בעת הצטרפותך למועדון. לקבלת פרטים נוספים וטפסי הצטרפות ל״מועדון אוצרית״ פנה למנהל סניף הבנק הקרוב. ff51! ׳sa ^ ודדוחוייזיע TISSIIOM! ! s u a k 3 t mlE HI EHcMER p f t רזמ 6חון )161( בטאון חיל האויר נובמבר 1987 מס' 60 magazine ISRAEL AIll FORCE Issue no. 60 (161) - November 1987 Dear Reader, "In order to achieve a decisive victory in a land battle, you must first concentrate on achieving air superiority. Therefore, it is best to invest your primary resources in the air force/' This is the view of General Avihu Ben-Nun, IAF G.O.C., as expounded in a special interview to this magazine. "It's impossible," says Gen. Ben-Nun, "to ignore the flexibility of the air force: its ability to deploy the most advanced weaponry anywhere, and at all times." It is thus much cheaper to use the air force than to arm every unit, on every front, with comparable weaponry. Sincerely yours, Aharon Lapidot Editor-in-Chief M.P.O. BOX 01560, ZAHAL, ISRAEL Tel: (03) 260948 Editor-in-Chief - Aharon Lapidot Managing Editor - Daniel Molad Graphic Design - Gideon Amichai U.S. Editor - Ed Hirsh English Editor - Zvi Mermelstein Advertising Manager - Rinat Dvorsky Advertising Dept. - (03) 5610948 Printing Editor - Jasmine Wagrnan Photographers - G. Arbel, R. Castro, A. Shilo, M. Milner Published by I.D.F./Alr Force Command World Aviation News Ram Avrahami 60 Out of Africa Yakir Elkariv 63 Baby D: F-16Ds in Israel Guy Rimmon 66 A Phantom Comes Alive Yakir Elkariv 69 TWA: Business As Usual, Plus Dan Arkin 70 NASA Back on Course 72 "I Bombed Berlin" Guy Rimmon 74 Air Force News 76 Book Reviews 78 English Section 82 Director of Marketing USA & North America: Ed Hirsch (US) Advertising Supervisor USA & North America: Ray Rkkles (US) ISRAEL AIR FORCE MAGAZINE US & NORTH AMERICA Advertising Offices: P.O. Box 520849, Miami, Fla. 33152 - 0849 Phone: (305) 592-0044, Telex: 522261 mia Printed through the Ministry of Defense by Grapholit Ltd. IN THIS ISSUE Air Deals Aner Govrin War of Nerves A Talk With G.O.C. Air Forcc Commander, Lt. Gen. Avihu Ben-Nun Aharon Lapidot 10 Leaders Don't Cry Yigal Sarna 15 Hard Work Daria Maoz 18 The Night of the Cobras Dror Marom 22 Wings On Red Zvi Guttman 26 Down to the Last Bolt Roni Alroy 30 All That G Ram Avrahami 34 Prepare Your Chopper For Winter Dror Marom and Guy Rimmon 37 42 46 A Visit to the Saratoga Ram Avrahami The War in the Persian Gulf: Smoke on the Water Dror Marom Escalation Step by Step Moshe Pearl 48 Delta Force Doesn't Answer Dror Marom 52 84 )161( בטאון חיל האויר נובמבר 1987 מס' 60 א ל ת ת ההיי ה ה ס מגר ט בו ט ר,!! פתח את שרייך ועצב את גופך tf בשיסת ׳׳הצמיחה הדינאמית חה או שמן, נמוך או גבוה, צעיר או לא כל כך... אל תהיה סמרטוט! בעזרת שיטת הצמיחה הדינאמית תוכל לעצב את גופך, לפתחאתשרירך ולבנית את עצמך מחדש. וכל זה בזמן קצר וללא אימונים מפרכים כנדרש בכל שיטה אחרת! צמיחה דינמית הינה שיטה אשר פותחה במועדון שוחרי הכושר בישדאל. זוהי שיטה אישית ופרטית אשר אינה מצריכה שמוש במכשירים מיוחדים, אך מפתחת את שרירי הגוף ואת הכושר הגופני במהירות ובאופן מדהים. צא מכל מה שעשית(או לא עשית) עד עתה, והכנס לגוף החדש שלך - גברי, מוצק וחסון. אתה יכול רק להרויח: להרויח בטחון עצמי, הצלחה, בריאות וגוף מפותח ומעוצב לתפארת. עולם חדש של כח, אנרגיה ושרירים מחכה לך... פעל מיד, מלא את התלוש, שלח עוד היום והגוף החדש שלך יצא לדרך!! צמיחה דינאמית - השיטה האולימפית לעשות ממך גבר. כל מה שעליך לעשות עכשיו הוא למלא את ההזמנה המצי ב ולשלחה אלינו בעל כרטיס אשראי ויזה/ישראכרט/דיינרס, 03 מסור הזמנתך בטלפון 383838 קיימת אפשרות לשל • במזומן בבנק הדואר חשבון סילוקין 4-48861-6 ! שי פר 0 למומעים תוך 10 ימים, ׳לוחנוח לפיתוח שרירים 4 עוצמה ונוחר ה ל לכבוד ־צ׳יקר ררז מ ב ע ע ״ ר ב אר ן א ו ל י מ פ י " ת.ר. 11117 תל־אביב,מיקוד־ 61110 ( r y 5 דינאמית־(קורס nrrar • כן. הנני שמח להזםין בזאת את הקורס רדז yy לביתי. חניב • ציק • המחאת דואר • אישור על התשלום לפקח־ת שם משפחה: שם פרטי:..... גיל: רחוב מם׳: עיר: _מיקוד: ״טלי: ר ש זכבוחתנ וני: היו צ•ר, •ל ד 1 שלסי ף הקו מרשם קלהיא • קלדיוהנפם חויאתוי מטו שזקח״לב • שללאש מרו הר שמ ת 0ששק ל•. UIT להוראת נוי אדם אחרים ו/או להעביר את החוטר לאחרים רכל 00 וה שהיא תאריך: חתימה הכרחית: מיועד • גברים • נשים ו כוזו 0ר הקורס א 2 יו חםחי םר. מיו םל א קבתלחתל, הב חבר.טשרדו! « 0ו מדחסותי 00הח ״ם םה1רי הוםמ הה נרחחי תנ ח* ע הותו םוו ך ח 4ל -1ל » * ה ר,ונאעםה ויבלךתו קף0 ת 0חגת יורם חא 12.87 צמיחה דינאמית — שימה אולימפית I 4 *9 תשמורות 87 )161( בטאון חיל האויר נובמבר 1987 מס' 60 ת והצמדה הנחות גדולות עד 40% » תנאי אשראי ללא ריב . 1 1 ^ בחודש דצמבר 1987 עד 6 תשלומים 1 1 1• /ועןוו 0פח וחודש בתאום עם חבד משיתי הקבע I I I I י ת י כ ג י ת ״ מ ו ע ד ו ן ס פ ד י ה ח ו ד ש ״ . • • • • • U W t m m ^ | • • י • ^ • • • , J B B y במסגרת זו נכללים ספרים במגוון נושאים, ממיטב ספרי המו״לים בארץ. להלן ההצעות לחודש הקרוב: אתר ו ד ר ך מ ד י י ן טי ו ל ים חדש מ א ת אור< ד ב י ר ־באתר ודרך" אינך צריך לחפש את האתרים לפי סדר האלף־בית, אד לפי גושאים. הם מופיעים לפי כבישים. אתה נוסע לארכו של כביש שבחרת וכל ישוב, אתר היסטורי, חניון או מעין שנמצא בקרבת הדרך, מתגלה לפניך בספר הפתוח. בספר גם אינפורמציה מפורטת ומעודכנת על מוזיאונים, חניונים, תחנות דלק, שמורות טבע, שעות פתיחה, דמי כניסה וכל מה שאתה נזקק לו כדי להפוך את הטיול לחוויה מהנה ומעשירה בעת ובעונה אחת. מחי ר קטל ו ג י - 4 1 ש״ח מחי ר מ ב צ ע - 25 ש׳׳ח ירושלים של מטה מאת: צ ׳ א ר ל ס ו ו ר ן קצין הנדסה בריטי צעיר, צ׳ארלס וורן, יוצא בראש משלחת קטנה, בשנת 1867 כדי לבצע חפירות ניסיוניות ומיפוי של ירושלים של מטה - מעברים, מחילות, מעברי מים עתיקים - הקבורים מתחת לעיר הקודש. הספר יצא במסגרת "ספריית מסעות ארץ ישראל״ בעריכת רחבעם זאבי. מחי ר קטל ו ג י - 34 ש״ח מחי ר מ ב צ ע - 22 ש״ח ! 1 W I J • • • Jlcw l»§ fHi ( ספר ירושלים ( 1099-638 יהושע פ ר א ו ו ר הכרך מתאר את תולדות העיר בימי הביניים המוקדמים שראשיתם עם כיבוש העיר בידי* הערבים בשנת 8ל 6. בכירי החוקרים מן האוניברסיטאות השונות בארץ היטו כתף יחד, ותרמו, איש איש בתחומו, לתיאור ממצה ומעודכן של התמונה רבת הפנים המקופלת בדפי ספר זה. מחי ר קטל ו ג י - 4 9 ש״ח מחי ר מ ב צ ע - 32 ש״ח חציית התעלה שאזאלי, הרמטכ״ל המצרי במלחמת יום הכיפורים, מגולל את ההכנות המצריות למלחמה, הדרמה של המלחמה עצמה והעימות בין המחבר לבין הנשיא סאדאת על רקע הכישלון הצבאי המצרי. מחי ר קטל ו ג י - 23 ש״ח מחי ר מ ב צ ע - 1 5 ש״ח - שא לת אר ץ ־ ישראל ( 1914 (1918 פרופ׳ ישעיהו פ ר ד ימן הספר שופך אור חדש על המניעים שהסתתרו מאחורי ״הצהרת בלפור״ שהשנה מלאו לה שבעים שנה. גם השאלה האם א״י הובטחה או לא הובטחה פעמיים בהסכם ״סייקס־ פיקו״, נבחנת מחדש על סמך תעודות בריטיות רשמיות. מחי ר קטל ו ג י - 32 ש״ח מחי ר מ ב צ ע - 1 9 ש״ח האי נציקלופדיה של התנ״ז 4 ב ר כ י ם ה א ו נ י ב ר ס י ט ה ה ע ב ר י ת י ר ושל ים ספרי האנציקלופדיה יקנו לתלמיד ולסטודנט מכשיר חיוני להבנה ולהכרת התנ״ך מתוך גישה יהודית מסורתית מבלי לוותר על חידושי המחקר המקראי והארת הקשרים ההסטוריים והגיאוגרפיים של עולם התנ״ך. לאנציקלופדיה של התנ ־ך, כ 3,000- ערכים המתומצתים על ידי מיטב חוקרי התנ״ך. היא ערוכה באופן המאפשר לקורא לאתר במהירות כמעט כל ערך הנזכר בתנ ־ך, לרבות שמות אישים, אתרים. מושגים, צמתים ובעלי חיים, תוך ציון מדוייק של מראי המקום. מרכיב חשוב באנציקלופדיה הם מאות האיורים, הציורים, המפות והמימצאים הארכיאולוגיים המצויים באנציקלופדיה וזאת בהדפסת צבע מעולה. מחי ר קטל ו ג י - 1 8 4 ש״ח מחי ר מ ב צ ע - 1 2 0 ש״ח דל כ ו לסטר ו ל ט ו ב ה א ר ן הכולסטרול הינו אחד המרכיבים העיקריים בסתימות של העורקים המובילים את הדם אל הלב ובכך מהווה גורם חשוב ביותר למחלות הלב. היום ברור, כי כדי למנוע או לדחות את התהוות הסתימות והתפתחות טרשת העורקים - יש לאכול מזון דל בכולסטרול, דל בשומנים בכלל ובשומנים מן החי בפרט ודל בסוכר. לרוב המתכונים בספר שנכתבו בייעוצה ובעזרתה של דיאטנית מוסמכת, מצורפות בנוסף להוראות הבישול הרגילות גם הוראות מפורטות לבישול בתנור המיקרוגל, המסייע במהירות הבישול ובשמירה על ערכו התזונתי של המזון. מ ח י ר ק ט ל ו ג י - 33 ש״ח מחי ר מ ב צ ע - 23 ש״ח nmmmwm יש? ק ו ד ז ז ג ה מדי נ י ות ארה״ב במלחמת יום הכיפורים ישי ק ו ר ד ו ב ה במלחמת יום הכיפורים היוותה ארה״ב גורם מפתח שהשפיע באורח מכריע על החלטותיה של ממשלת ישראל. המחבר מנתח את המהלכים האמריקאים במלחמה ואת מרקם יחסיה המורכב של ארה״ב עם ישראל. ־ מחי ר קטל ו ג י - 1 4 ש״ח מחי ר מ ב צ ע - 9 ש״ח הצו ל לת ד ר ו מ י ד ל ט ו ן ספר מצויין של דרו מידלטון, הסופר הצבאי הנודע של הניו־יורק טיימס. על ההיסטוריה של הצוללת הגרעינית מראשיתה ועד הצוללות הגרעיניות של ימינו. מחי ר קטל ו ג י - 27 ש״ח מחי ר מ ב צ ע - 1 7 ש״ח סד רת הו ידאו המשעשעת - מזי באר ץ האנ ג ל ית סידרה זו הוכנה ע״י מומחי רשות השידור הבריטית ומומחי חינוך באנגלית והותאמה במיוחד לילדים בישראל, ע״י צוות מורים לאנגלית. דליק , אהוב הילדים מגיש את הסידרה ומנחה את הילדים בשלבי הלימוד השונים בסידרה. הערכה כוללת: 2 קלטות וידאו, קלטת האזנה ובה שירים, וכן שישה ספרים צבעוניים, חוברת עבודה, חוברת שירים, חוברת הוראות ומשחקים, הסדרה מתאימה לילדי גן והכיתות הראשונות של בית הספר. מחי ר ק ט ל ו ג י - 2 6 4 ש״ח מחי ר מ ב צ ע - 1 8 6 ש״ח א ר ן mm כ ו ל ס ט ר ו ל ג ב י ש י ל ד ג י * ו 3 מ י ק ד י ג ל צירלס מרן ירושלים של מטה )161( בטאון חיל האויר נובמבר 1987 מס' 60 תנאי אשראי * לא ריבית והצמדה עד 6 תשלומים משרד הגשחון ! r a i l1 90 ׳n iuifl ההוצאה לאור הנחות גדולות עד 40% . בחודש דצמבר 1987 בתאום עס חבו משיתי הקבע והגימלאיס בע״מ וכן עס הארגון האיצי של אזרחים עובדי צה״ל הופעלה החל בחודש אפו יל 1985 תוכנית ״מועדון ספדי החודש״. במסגרת זו נכללים ספרים במגוון נושאים, ממיטב ספרי המו״לים בארץ. להלן ההצעות לחודש הקרוב: בשר ישראל אחרו נ י שאו ל אב ד ו ן לראשונה בישראל, ספר שהוא מדריך מפורט, בהיר ומרתק, הטנחה את המבשלים שלב שלב, החל מבחירת הנתח המתאים וכלה במתכון המגרה ביותר הקשור אליו. מעל סאה וחמישים תמונות הדרכה צבעוניות מבהירות שלב אחרי שלב כיצד לבצע אופני בישול שונים: צלייה, גריל, טיגון או בישול (כשר). מחיר קטלו ג י - 33 ש"ח מחיר מב צ ע - 23 ש״ח בריאות האשה מאלף ועד תו דרק ל ואל י ו ־ ג ׳ ו נס לכל אישה הזכות לדעת על עצמה. ספקות ואי־ידיעה עלולים ליצור מתח ודאגה מיותרים. בריאות האישה בא לספק לה את המידע החיוני בתחומים שונים בחייה: בריאות הגוף, פריון, הריון ולידה, גיהות אישית, תזונה, אסתטיקה, מחלות ותרופות ועוד נושאים רבים. מחיר קטלו ג י - 35 ש״ח מחיר מב צ ע - 25 ש״ח מגס מדריך תלת־מימדי למחשבים המחשב האישי ספר זה מכיל עמודים תלת מימדיים מרהיבים המאפשרים לכל אחד הצצה אל קרבי המחשב בעזרת לשונית ניתן אף לבצע פעולות מסויימות, לדוגמא: הקשת מקש ומעקב אחר הצופן הבינרי הרעיון מקורי הביצוע זכה להרבה שבחים על הציון ועל ההפקה. הספר נותן את הכלים ההתחלתיים להכרות מעמיקה עם נושא המחשבים והוא מתאים במיוחד לילדים בני נוער ומבוגרים שעולם המחשבים נראה להם מסובך עד כה. מחיר קטלו ג י - 35 ש״ח מחיר מב צ ע - 24 ש״ח צלם צבאי מבחר תצלומיהם של טובי הצלמים הצבאיים בארץ, אשר הופיעו בעיתון ״במחנה״ במרוצת 40 השנים האחרונות, קובצו בספר זה ומשקפים נאמנה תולדות המדינה וצה״ל. מחיר קטלו ג י - 13 ש״ח מחיר מב צ ע - 8 ש״ח להלן תנאי הרכישה: .(1.2.88) 1) קניה עד 35.00 שקל חדש - ניכוי בתשלום אחד ממשכורת ינואר 88 .(1.2.88) 2) קניה עד 70.0 שקל חדש - ניכוי ב - 3 תשלומים חודשיים שווים החל ממשכורת ינואר 88 .(1.2.88) 3) קניה מעל 70.00 שקל חדש - ניכוי ב - 6 תשלומים חודשיים שווים החל ממשכורת ינואר 88 4) תוקף המבצע עד 15.1.88 או עד אזילת המלאי. אופן ההזמנה א) משרתי קבע יוכלו להזמין את הספרים אך ורק באמצעות הדואר, ע״י משלוח הספח המצ״ב (ניתן לבצע את הזמנת הספרים בחנות ההוצאה לאור ובחנות ״שיג ושיח״ ברח׳ הפלמ״ח 113 , באר־שבע). ב) אזרחים עובדי צה׳יל וחיילי חובה יצרפו שיקים לספח (במקום ניכוי ממשכורתם). את הספרים שהינך מבקש לרכוש: x - סמן ב • חציית התעלה • הצוללת ם ירושלים של מטה • מדריך תלת־מימדי למחשבים ם צלם צבאי • אתר ודרך • ספר ירושלים • בריאות האישה מאלף ועד תו • מדיניות ארה״ב במלחמת ם האנציקלופדיה של התנ״ך • דל כולסטרול • סדרת הוידאו המשעשעת יום הפיפורים ם שאלת ארץ־ישראל • בשר מזי בארץ האנגלית חתימת החשב משרד בטחון - ההוצאה לאור. רה״ דוד אלעזר 27 הקריה תל־אביב 67673 . טל. 03-206292 24 23 12 5 11 טסי אישי שם משפחה שם פרטי לשימוש מת״ש 37 42 01 01 88 שנה חודש יום תאריך תחילה S9 68 0 0 אג׳ שקלים סכום ההתחייבות 69 76 0 0 אג׳ שקל חדש סכום חודשי 80 1 סוג אירוע 4352 3742 31 36 1 4 DUP DUP 8380 לשימוש מת־ש 53 60 5 0 0 7 0 0 0 7 סימול המוטב חתימת החשב 43 52 אסמכתא לכבוד מיועד למשרתי הקבע וגימלאים nt טופס ^ ה נ ט י ׳ ן י _ ה ה י צ א ה ל א ן ו מנהל תשלומים ענף קבע וגימלאות מח׳ ההפצה רח׳ דוד אלעזר 27 הקריה ת״א - 67673 הנדון: הוראת בלתי חוזרת לניכוי מהמשכורת בגי! רכישת ספרים 1} אני החתום מטה נותן בזה הוראה בלתי חוזרת לנכות ) ממשכורתי לטובת משרד הבטחון - ההוצאה לאור בגין רכישת ספרים באופו הבא • א) ניכוי חד פעמי נסך ם ב) 3 ניכויים שווים בסך ס־ה ם ג) (2) <31 (4) 6 ניכויים שווים בסך ס־ה ש״וז כל ניכוי ( ש״ח ( ב - 1.2.88 ש״ח כל ניכוי ( ס־ה ש״ח ( נ - 1.2.88 סמן ב - במשבצת המתאימה לאפשרות שבחרת במקרה שאפסיק עבודתי מכל סיבה שהיא, אבקש לנכות את הסכום הנ״ל מכל סכום אחר המגיע לי ולהעבירו לזכות משרד הבטחון - ההוצאה לאור. התחייבות זו היא התחייבות סופית ובלתי חוזרת הואיל וזכויות צ י שלישי תלויות בה. אבקש לשלוח ל' את הספרים לכתובת׳ הפרטית. תאריך חתימה טלי מס׳ אישי דרגה שם משפחה ושם פרטי יחידת ד.צ. רחוב מס׳ עיר מיקוד )161( בטאון חיל האויר נובמבר 1987 מס' 60 )161( בטאון חיל האויר נובמבר 1987 מס' 60