הספרייה הדיגיטאלית להיסטוריה ומורשת חיל האויר בטאון חיל האויר מס' 23 , יוני- יולי 1953 .בטאון חיל האו י ר בטאון חיל האויר מס' 23 , יוני- יולי 1953 > י י י m ׳ - • ׳ 1׳ ה ת 3 ל אינפורמציה והזמנה ע״י כל סוכן ניסיעות מוסמך או בי.או. אי.ס. ת ל־א בי ב 947 ד 6 ־ רח׳ הס 4, טל. 8 י ר ושל י ם מלון המלך דוד אנקם, טל. 3581 ח י פ ה בגין בנק ביקלים, דרך העצמאות 65 טל 6589 BRITISH OVERSEAS A I R W A Y S C O R P O R A T I O N IN A S S O C I A T I O N WITH Q A N T A S EMPIRE f j i ^ s , AIRWAYS LIMITED, S O U T H A F R I C A N A I R W A Y S A N D T A S M A N EMPIRE A I R W A Y S LIMITED ח ר ו ש ת n ־ ב ל ג ו מ י p n a ע ״ מ z ש ד ר ו ת ה כ ר מ ל 5 3 ה י פ ה טלפו ן 3552 חיפה ת. ד. 787 תוצרת גומי לטיפ ולטיפות : צ ו ו ר ו ת , בד ג ומי , ח ג ו ר ו ת הצלה, ס י ר ו ת ג ומי , וכוי. לאו ג סטר י נ ג ו ז ר ־ & ב ־ ג : ר ח ו ב מ ק ר ה י ש ר א ל 21 ב ־ ת הרועות ל ע ב ו ד ות כ כ ף מ מ ר ת ה ע ב ר ־ ס י ס מ ת ה ה ו ו ה ל ל 3 י ר ב כ י י ה ו ד ה ק ש ת (שמואל בי) ב ע ״ ה b A h b . תל־אביב, רחוב הגר״א 1 ט ל . 5 3 2 2 בטאון חיל האויר מס' 23 , יוני- יולי 1953 ת ו ב ן ה ע ב י נ י ם ״מליון זה״ 6 מאחורי ההןלן$יפ של המפגן האוירי - י. עופר וי. יגיל 8 התיקונים בחוקת השיפוט תשייה - ס/אלוף י. ירושלמי . . . . 21 אויב טוב הוא אויב מקודקע - ״אויראי״ 24 ניהול מהו? — סרן פלג תמיר 26 מלחמת האויר בהודו־פין - גנרל ג. מ. שאסין 32 ההגנה האוירית על גרמניה - אשר לי, מעובד בידי י. עופר . . . . 41 הבח האוירי של הברית הצפון־אטלנטית - יעקב זהבי . . . . 51 כאויר העולה — ערוך בידי יצחק זמיר 59 תצלומים מפפריס 2ד המטופים הצבאיים כעולם - ה. פ. קינג דל התוכל לזהות מטופים אלה ף 88 מטופים ללא טייפים - הרברט יוהנסון 90 ההליקופטר - מראשיתו ועד היום 94 המנוע הפילו נ י ( 3 ) - ס/אלוף זאב סגל 98 נווטות אלחוטית — ס/אלוף אדם שתקאי 111 למד לטופ ( 5 ) - ר/סרן טוביה סיני 123 ! ״קטלינה״ - ״החתול השחור״ - ידידיה גולדריי 28 ! בנה לך ״קטלינה״ - שלמה ירקוני 32 ! חיל האויר הצ׳כופלובקי 36 מה תחיה עצמתה האוירית של יפן ? - י. פ. מרטין . . . . 138 ! כעלי ״צואר סביבון״ מאריכים ימים 42 ! היפנוזה - כתא הטייס - ה. שרידן 44 תשוכות לזיהוי מטופים 149 הפעולה ה־ 11 — קפטן צ׳רלס פוס 151 התשוכה הנכונה - חידון אוירי 154 לנו המחר כשחקים / גדנ״ע־אויד 156 ! צוותות מככי־אש - ר. יסמין 60 כך רואים הטייפים - רענן 162 ! מפעל השוליות מתגשם - רפאל גיל 64 כנפיפ פובבות מעל לראש - יצחק זמיר 167 דאר אויר 175 בשמי המזרח התיכון 177 המחיר: 400 פרוטה ( פיון-תמוז תשי״ג(יוני-יולי 1953 מוצא ע״י מפקדת חיל האויר העורן : רב־סון משה פומרנץ ה ת צ ל ו מ י ם : יחידת צילום אוירי זז.א. ק ר י ק ט ו ר ו ת : פרי, רענן, מ. גפן רישומים : אדם שליין בית הדפוס הצבאי מס׳ 665 כתובת המערכת : דאר צבאי 164 בטאון חיל האויר מס' 23 , יוני- יולי 1953 א ג ר ת פ ר י ד ה מאת אלוף חיים לסקוב מפקד חיל האזיר חיילי החיל, לרגל עוזבי את תפקידי ברצוני להפרד מכלכם. הואיל וקשה מהרבה סיבות להפרד מכם אישית, בחרתי להפרד באמצעות מכתב. אני חייב תודה לכל הדרגות על האמון שנתתם בי, ורוח שתוף פעולה שהראיתם במשך התקופה הקצרה׳ שבה שמשתי מפקדכם. הרבה פניות היו לנו בתקופה האחרונה, ותקותי היא שבכל הפניות פנינו לכוון הנכון של יצירת כוח אוירי למדינה אשר ידאג לקיום מרחבה הבטחוני בזירה וימלא כל משימה שתעמוד לנו בעתיד. מעל לכל חשוב שנתמיד ללמוד כיצד לנצל את הזמן העומד לרשותנו, כי בידענו זאת נשאר צעירים, נוכל לנצל את ההתקדמות באויר לטובתטו ולא נפחד מפני דברים חדשים. יש בנו כל הנתונים הנפשיים להיות ראשונים, אם כי מעטים הם מהסוג הטוב. קבלתי את הפקוד בחרדה רבה הואיל ואיני איש אויר. שרתי את החיל לפי מיטב יכולתי. אם שגיתי או פגעתי במישהו לא עשיתי זאת בגלל איזו שהיא נוחיות אישית, אלא משום שראיתי את הכוח האוירי ככוח יחידי אשר בו אפשר להשיג ולקיים עליונות ביחס לאויבינו בזירה. במידת התמדתכם, אמונתכם ורמת המוסר שלכם תלויה השגת השליטה, כי כמוטת כנפינו יהיה המרחב הבטחתי של המדינה. הגשמת רעיון המרחב האוירי תלוי בכם, באמונתכם ובמנהיגותכם. בעוזבי, אני שמח לציין שתפקיד מפקד חיל האויר ימסר לאיש צוות אויר, אשר אם תשימו אמונתכם, בטחונכם בו ותראו שתוף פעולה, יצעיד בבטחה את החיל לתעודתו. אני נפרד מכם בהרגשה טובה שבניו של החיל זכאים לפקד עליו. עמלו, התאמנו, חנכו, טוסו והצליחו! יום שלישי 5 במאי 1953 (—) חיים לסקוב, אלוף מפקד חיל האויר בטאון חיל האויר מס' 23 , יוני- יולי 1953 אלוף/מ דן טולקובסקי בדינו מעקד חיל האויד פ ק ו ד ת י ו ם ם א ח חיילי חיל האויר, מפקד החיל עוזב את תפקידו, עם הוקרת כלנו למעוף ולתנופה אשר עברו כחוט השני בכל מחשבותיו ופעליו בחיל. שומה עלינו לזכר כי כוח אוירי, יותר מכל כוח צבאי אחר, מסוגל להנחית במהירות גדולה כוח מרוכז נגד מטרות נבחרות. אך אולי יותר מכל כוח אחר הקמתו ובסוסו כרובים במאמצים קשים ובעבודה יסודית רבת אחריות בשפע של מקצועות שונים. העקרונות היקרים לכל צבא משמעות יתר להם לגבי חילות אויר. התוקפנות. יסוד היסודות של פעילות אוירית, היא אשר חייבת לתת את הצביון לגישתנו לכל מכשול ולכל אבן נגף, אשר עלולים להמצא בדרך להגשמת התכניות והמשימות אשר הוטלו עלינו. המחשבה הגמישה, המקורית והנועזת — היא אשר תאפשר לנו להפיק את המכסימום מהאמצעים היקרים אשר הועמדו בעבר ויועמדו בעתיד לרשות החיל ע״י מדינה הדורשת הרבה, וחייבת לדרוש הרבה. ממגיניה באשר הם. הדבקות למטרה, במדד. ותהיה נר לרגלינו, תתן לנו את הכוח הדרוש על מנת לבסס את אשר הוקם כבר בחיל ב־ 5 שנות קיומו, ואף את אורך הגשימה להשלים את אשר החילונו. שתוף הפעולה ורוח הצוות היקרים לכל אדם המתרומם במטוס אשר הכשירוהו חבריו, יחשלו ויאחדו אותנו בדרכנו לעתיד. משקלו וערכו של הגוף השלם — הוא חיל האויר — גדולים פי כמה מסכום משקלם ומאמציהם של האנשים המהוים אותו, וזכותו הגדולה של כל אחד מאתנו שבמאמצו האישי תורם לפתוח משהו כה רב ערך ובעל עצמה ככוח האוירי. מיטב איחולינו ילוו את מפקד החיל העוזב בדרכו לעתיד. יום רביעי 6 במאי 1953 (—) דן טולקובסקי, אלוף/מ מ״מ מפקד חיל האויר <י בטאון חיל האויר מס' 23 , יוני- יולי 1953 התיקונים כחוקת השיפוט ב־ 24.3.53 אישרה הכנסת את הא- רכת תוקפן של תקנות שעת הרום ,( (חוקת השיפוט תש״ח — 1948 ובזמדמנות זו נכללו בת תיקונים חשובים הנוגעים לכל חייל בצה״ל ותיקונים אשר יענינו את איש חיל ריאויר בפרט. סגן אלוף ירושלמי, פרקליט חיל האויר סוקר בגליון זד, את התיקונים הכלליים שהוכנסו בחוקה ומסביר במיוחד את התיקונים השונים הנוג- עים לחיל האויר עצמו. לקחי מלחמת האויר בהודו פין במבט ראשון נראה כאילו אין כל טעם לנסות ללמוד לקחי לוחמת א- ויר מקרבות הודו סין. עד עתה לא הופיע אף מטוס קומוניסטי אחד בשמים בהם יש לכוחות הצרפתיים שלטון מלא. לכאורה נדמה כי אי אפשר לל- מוד ובר ממלחמת אויר ללא אויב כמו זו המתנהלת בהודו סין. אולם למעשה אפשר ללמוד רבות. גנרל ג. מ. שאסין מפקד ח. א. הצרפתי בהודו סין מנתח ברשימה מאלפת (מובאת כאן מתוך כתב העת השויצדי.אינטרביה״) את לקחי מל- חמת האויר בהודו סין ששימשה שדה מבחן להפעלת שיטות לחימה או,יריות, לאור תנאים שהוכתבו ע״י ג׳ונגלים סבוכים, ביצות ממאירות, דלתות רחבות ידים ודיויזיות של ילידים המאומנות היטב במלחמת גרילה לילית. ההגנה האוירית על גרמניה מרבים לבקר את ד״״לופטוופה״ כי הוקם ואורגן למשימות סיוע טקטי לכוחות היבשת בחזית. בקורת זו נכונה, אולם אין היא מבטלת את העובדה כי משנת 1942 עד 1944 הקים ד״לופטוופה״ בהדרגה, פיקוד קרב והגנה על גרמניה שהתחרה באיכות ד,ציוה כוח האדם והארגון בכוח היריעה של כל חיל אויר אחד בעולם. אולם בעמדו מול עצמתו המלאה של הכוח האוירי האנגלי־ ״באויר העולם״ הפעם זזנזישינז פרקי תעו־ פהנזפינות שונות בעולם בלווית אילוסטרציות מדגי־ מות. • מכשיר חדש למדידות מט־ אורולוגיות. • תכנית להקמת חברת תעו־ פה גרמנית. • תיל אויר עצמאי יוקם ב־ פורטוגל. • פתוח מטוסי רקיטה ברו־ סיה. • הושג שיא מחירות עולמי חדש. —— . אמריקאי הוא נדרש לבצע משימה שהיתר, למעלה מיכולתו. בסדרת הרשימות על ה״לופטוופה״ פרשת לידתו וצמיחתו של חיל » — ד,אויר הנאצי״ — שהתחלנו בפרסו- מה בגליון ,ח. א.״ מסי 21 (״הלום־ טוופה בשמי אירופה״), הננו מביאים הפעם את סקירתו רבת ההיקף של אשר לי (מחבר אחד הספרים הטו- בים ביותר על חיל האויר הנאצי) הדנה בכל שלבי ההגנה האוירית על גרמניה במלחמת העולם האחרו- נה. מאחורי הקלעים של המפגן האוירי בצדי רחוב המלכים בחיפה הצטופפו רבבות אנשים. זה עתה סיים טור הרגלים את מצעדו לפני במת ההצדעה. בעוד דקות ספורות יגיע למקום הטור הממונע: תותחים. מכוניות משורינות, טנקים. השעה 11.15 . על הבמה יושבים ראש הממשלה והרמטכ״ל, שרים ונציגים דופלומטיים, חברי כנסת ושאר אנשים חשובים — ומחכים. לפי התכנית, בשעה זו, 11.15 בדיוק, צריך לעבור מעליהם... כן, הנה הם קרבים מרחוק נשמע טרטור עמום, טרטור קרב והולך המבשר את בואו של מערן המטוסים : טייסת של מטוסי -ספיטפ״ר״ ועוד טייסת של ״ספיטפייר׳ ואח״כ טייסות ״מוסטנג״ ובעקבותיהם ה״מוסקיטו״. כיצד תוכנן מפגן אוירי זה ? כיצד הורמו לאויר עשרות מסוסים בעלי מהירויות שונות תוך התאמה קפדנית ללוח זמנים קבוע ומדויק 7 מה היה חלקם של צהתות הקרקע במפנן זה 7 תשובות לשאלות אלה ולעוד שאלות רבות שבודאי מנקרות במוחך תוכל למצוא ברפור טאז׳ח המצולמת המגלה פרטים רבים על עבודת הנמלים שהושקעה מאחורי הקלעים של המפגן האוירי. 6 בטאון חיל האויר מס' 23 , יוני- יולי 1953 גדנ״ע־אויר 8 ימים מחופשת הפסח נוצלו ע״י גדנע־אויר לאימון חניכיו במקצועות טיס, דאית, טיסנאות ומכונאות אויר. לאור הצלחת הקורסים של חופשת הפסח מתכונן גדנ״ע אויר לקיים קורסים ממושכים ב״חופש הגדול״ בהם יקחו חלק מאות גדנעיס. מפעל נוסף שבוצע בהצלחה בחופשת הפסח היא ״יער גדנע אויר״ שנטע ע״י מאות גדנעים מכל חלקי הארץ באחד הבסיסים הגדולים של החיל בדרום. היער יהיה בן 12 אלף עצי אקליפטוס והטיפול בו, ייעשה ע״י הגדנעים ויחזק את הקשר בינם לבין אותו בסיס. הנטיעה נוצלה גס למטרת סיור־למודים בבסיס והמצטיינים הוטסו בשמי הסביבה. על מפעלי גדנע־אויר אלה מתפרסמת כתבה מפורטת בלוית תצלומים ורישומי הווי. כוח האויר של הברית הצפון אטלנטית את תפקידי כוח ד,אויר של מדי- נות הברית הצפון אטלנטית אפשר לחלק לשלבים הבאים : 1. לעצור התקפות בקנה־מידה המוני של מפציצים, מטוסי קרב ורקיטות ארוכות טווח בשטח ה- משתרע מצפון נורווגיה ועד למזרח תורכיה. 2. להשיב מכה שערה במפציצים אסטרטגיים וטקטיים ורקטות אדו־ כות טווח. 3. לשמש מטרית־חיפוי לצבאות הקרקע של מדינות הברית במשצי־ צים טקטיים ובמטוסי קרב. 4. להבטיח דרכי־ים חופשיות ב־ אוקינוס האטלנטי, הים הצפוני וים התיכון. בנושא זד, דן כתבנו יעקב זהבי המנתח את הרכבו, ציודו ותפקידיו השונים של הכוח האוירי אשר למ- דינות הברית הצפין אטלנטית. המטופים הצפאייפ פעולפ סקירה על המטוסים הצבאיים הח- שובים ביותר בעולם שנכנסו או עתידים להכנס בקרוב לשמוש, מב- ניהם, בצועיהם ותכונותיהם המיוח- דות נסקרים תוך התאמתם אחד ל- שני, ובעיקר ד,שואת מטוסי הגוש המערבי למטוסים בעלי תפקיד דומה בגוש המזרחי. הרשימה מקיפה את מטוסי הקרב בלבד. יתר חלקיה שידונו במטוסי התובלה, מפציצים, מטוסי אמון ו- סיור ועוד׳ יתפרסמו בגליונות הבאים ח.א.״ » של ההליקופטר מראשיתו ועד היופ עוד זמן רב לפני שהאחים רייט, בארה״ב, יצרו את המטוס הראשון בעולם, חשבו וניסו רבים ואף הא- חים רייט ביניהם, לבנית מטוס (הליקופטר) שיהיה משוחרר מן ה- הגבלה של המטוס הרגיל — ההכרח לנוע במהירות קדימה כדי ליציר ולקיים את העילוי הדרוש להחזקת המטוס. ״היסטוריה מצולמת״ קצחה על התפתחות ההליקופטר (״ההליקופטר מראשיתו ועד היום״) ניתנת בחוברת זו ומשמשת רקע לרשימה שניה על הליקופטרים (״כנפיים סובבות מעל לראש״) המספרת על הליקופטרים בחיל ד,אויר. רשימה זו מאת כתבנו יצחק זמיר המתפרסמת במדור ״מהווי הבסיסים״ מכילה בין היתר תצלומים מקוריים שצולמו ההליקופטר שלנו מגבהים שונים. בין התצלומים 4 מגדלים ב־ איזור רמלה. השריפה במנוע הפילוני נושא זה הוא השלישי במידות מאמריו של סגךאלוף זאב סגל על המנוע הסילוני. במאמרים הקודמים ניתנה סקירה כללית על המנוע הסילוני ופעולתו וכן תאור מפורט של המדחס זה־ טורבינה. בחלק השלישי נעסוק ב- תהליך השריפה בתוך המנוע ובמבנה תא השריפה. נווטות אלחוטית זה כעשרים שנה נמצאות בשימוש שיטות שונות לניווט בעזרת אלחוט. השיטות הללו גשתכללו עתד. עד כדי כך, שבעזרתן אפשר להוביל מטוס מנקודה לנקודה מבלי להזדקק כלל לנווטות חישובית. מספר השיטות של ד,נווטות האל- חוטית הוא רב למדי, אבל כולן מ- בוססות על כמה שיטות יסודיות המוסברות בלוית הדגמות ציוריות ותרגילים ע״י םגן־אלוף אדם שתקאי המביא רשימה זו כהמשך לרשימתו מהלגיון הקודם — הנוופוו של דאלטון״. פנה לך ״קטלינה״ קטן לאחר שבנינו כבר ״מטאור״ קטן ו״מוטקיטו״ קטן מגיש הפעם שלמה ירקוני תכניות בניד, של ה״קטלינה*. בניגוד ל״מטאור״ ול״מוסקיטו״ שהם מטוסי־יבשה, ה״קטלינה״ הוא מטוס אמפיבי היכול לנחות גם בים וגם ביבשה. שרטוטי הבניד, עוסקים ב״קט־ לינה״ כבמטוס ים בלבד ואין נית- נים בפרטי הבניה מתקני הנחיתה ביבשה. 7 בטאון חיל האויר מס' 23 , יוני- יולי 1953 בטאון חיל האויר מס' 23 , יוני- יולי 1953 ״לא ידעתי שיש לנו״... בצדי רחוב המלכים בחיפה הצ- טופפו רבבות אנשים. זה עתה סיים טור הרגלים את מצעדו לפני במת ההצדעה. עוד דקות ספירות יגיע למקים הטור הממונע : תותחים, מ- כוניות משורינות, טנקים. השעה 11.15 לפני הצהרים. על הבמה יוש- בים ראש הממשלה והרמט״כל, ש- רים ונציגים דיפלומטיים, חברי כנסת ישאר אנשיס חשובים — ומחכים. לפי התכנית בשעה זו, ב־ 11,15 בד- יוק, צריך לעביר מעליהם... כן, הנה הם קרבים. מרחוק נשמע טרטור עמום, טרטור מתקרב והולך ומבשר את בואו של מערך המטוסים : ט- ייסת של מטוסי ״ספיטפייר״ ועיד טייסת של ״ספיטפייר״, ואחר כך טייסות ״מוסטנג״, ובעקבותיהם ה־ ״מוסקיטו״. עשרות מטוסים חלפו בשמי חיפה, לעבר הים. דחוקים אל גדר התיל שנמתחה לאורך הרחיב עמדו אנשים ונשאו את מבטיהם למעלה. ״צחוק בצד״ אמר אחד, ״אתה אומר שזוהי ״ציו- נית״, אבל היזכר שלפני חמש שנים בלבד עמדנו ב״פרימוסים״ בודדים נגד עשרות מטוסי הקרב של האו- יב״.״ ״חבוב״, סנן אחר בהתלהבות, ״לא ידעתי שיש לנו כל כך הרבה מטוסים...״ הם התרשמו מהמספר הרב של המט־סים, הם נהנו מהמבנה היפה, אך רובם הגדול לא הכיר בהישג שבארגון מפגן כזה. ״אתה רואה מערך •מטוסים באויר״ אומר על כך ״דדה״ שהשתתף בתכנון ה־ מפגן האוירי, ״יאתה נוטה לעתים להשוותו לעדר כבשים: הרועה רק מגרגר בגרונו ומיד הם נעים, קדימה. פשוט בתכלית. ואנשים שוכחים שב- כל מטוס יושב אדם שהושקעו בו אלפי לירות, חדשים רבים של הדר- .,טיסת נזפגן דומה בכל לטיסה מבצעית״, אומר אלוף משנה ד! טולקוב־ סקי, מניקד המערן. ״היא טעונה תכנון מדוקדק למפרע ואמון רב. אלה הדברים שיקבעו את מדת הצלחתה.״ 9 בטאון חיל האויר מס' 23 , יוני- יולי 1953 כה ומאות שעות טיסה עד שלמד לטוס כהלכה במערך, ושמכונאים רבים הבריגו את נשמתם וזעתם ב- מטוסים עד שהללו המריאו מעל למסלול, שלא לדבר כבר״ והוא מ־ כעכע בגרונו ברב ענווה ותוקע ב- הונות ידיו בבית שחיו, ,שלא ל- הזכיר כלל את התכנון המוקדם של מפגן כזה״.״ געיות פעוטות ההחלטה נתקבלה ב״חלונות הג- בוהים״: השנה יופיע חיל האויר בעוצמה שלא היתה כדוגמתה עד כה. היה זה שבועות רבים לפני ע״. קדמו להחלטה דיונים: » י־ם ה דיונים במט״כל, דיונים במפקדת ח. א״ דיונים באג״ם ודיונים במבצעי־ אויר, דיוני תאום וסתם דיונים סוע- רים, בקצור ״דיונים בשפע״ כפי שאומרים אנשי המבצעים. ולאחר שנפסק הויכוח וצצה ״ה- החלטה״ הגיע תור התכנון. ובכן מה הבעיה כאן ? טול כך וכך מטוסי קרב חד־מנועיים ודו מנועיים, הוסף עליהם את המפציצים, טבל במערך הגון של מטוסי אמון צהובי כנף וקשט את הכל ב״פייפרים״ אחדים והרי לפניך המערך כולו. עתה, שלח את שעת ה״ש״ לטייסות ואתה יכול תחילה היה התכנון, נמדדו כדי כך עשן מלא ראותיו. ״המומחים״ נזשהוכנה פקודת המבצע החלה עבודת המזכירות, לפי שיטת השרשרת. אחת סגרה את המעטפות העבות, שניה רשמה את הכתובות ושלישית חתמה אותן בשעוה אדומה וסנויכה. מיד אחרי זה נמסרו המעטפות למשרד הדאר. הנתיבים, נקבעו הזנונים ו״דדה״ שאף תוד ״רפי״ האזין ורשם. אותה שעה ישבו יתר ותכננו חלקם הם במבצע. לנסוע הביתה, לשק־ע בכורסה רכה ולהקשיב לתאור קריין ״קול ישראל״ ממקום המצעד בחיפה. אלא שהדבר שונה במקצת — במציאות. תחילה היה על אנשי ה- תכנון להתגבר על ״אי־אלה״ מכשו- לים. כפי שכבר הזכר, חייב היה חיל האויר להופיע מעל במת ההצדעה בדיוק בהפסקה שבין צעידת טור הרגלים לבין הטור הממונע. וכאן נתעוררה הבעיה (סליחה, השאלה) הראשונה של תאום הזמנים עם כו- חות היבשה ״אולם״, מציין ״דדה״ איש המבצעים, •הלואי והיתד. זו השאלה הכי קשה״. והדבר כלל כמו- בן גם תאום עם חיל הים שהשיט אותה שעה את האניות שלו הלוך ושוב מול חוף בת־גלים והשתדל כ- מיטב יכילתו להסב אליו את מבטי הצופים. קשה היה לחזות בצערם של בחורי החמד במדים הצחורים כאשר הקהל החליט פה אחד לנטוש את הקורבטות ואת הפריגטות ולאמץ את שרירי הצואה כנראה שהרעש היה גדול מאד... 10 בטאון חיל האויר מס' 23 , יוני- יולי 1953 הפקודות מועברות לדאר כיצד מכינים ״פנדויץ״ ? חידה : מה טס יותר מהר, מטים קרב, נאמר מטיפוס ״מוסטנג״ או מטוס סיור קל, נאמר מטיפוס ״פיי־ פר־קב ? התשובה כנראה פשוטה למדי. חידה : כיצד נפגיש מבנה ישל ״פייפרים״ עם מבנה של ״פייטרים״ בשעה מסוימת, מעל נקודה מסוימת אי שם בצפון הארץ. נודה על האמת, התשובה איננה כל כך פשוטה. הרי לכם שתי דרכים: א. מטוסי הקרב יטוסו במהירות מינימלית, עד כדי סכנה של ״הז- דקרות״ והמטוסים הקלים יפתחו מלא המצערת וישתדלו להשיגם. ד- רך זו עלולה להתקבל כשהמדובר במטוסים שמהירות השיוט שלהם פחות או יותר שוה. קשה לעשות זאת כשההבדלים גדו-לים וממש בלתי אפ- שרי כאשר המדובר בסוגי מט־ס־ם כה שונים האחד ממשנהו. ב. מטוסי הסיור ימריאו זמן מד. לפני מטוסי הקרב ואלה האחרו- נים ישיגום בדיוק מעל המטרה כך שבאותו רגע יהוו מערך אחד. ואמ- נם, זאת היתה הדרך בה בחרו מ- תכנני המבצע. התכנית קבעה לוח זמנים מדויק, מקים מפגש (או נקודת פניה) לשם עתידות היו להגיע כל הטייסות. מאותו מקום נמתח הנתיב לח״פה. המטוסים האיטיים עתידים היו לה- גיע מוקדם יותר, לבצע פניה ולטוס לחיפה. אחריהם, המטוסים היותר מהירים ולבסוף מטוסי הקרב. לבמת ההצדעה יגיעו כולם בעת אחת ב- צורת רבדים־רבדים, כל מערך בגובה שונה, משהו דומה ביותר לסנחויץ עבה. כמובן שלזאת נוספו כמה שאלות משניות, אם כי חשובות ביותר : גבהים שונים, פרטי הטיסה אחרי טיסת ההצדעה, קשר, אותות קריאה והוראות אלחוט ושאלות נווטות מכל המינים. לבסוף נקבעה תכנית אלטרנטי- בית לכל צרה שלא תבוא (ושאמנם באה, כאשר מזג האויר לא נשמע להוראות קציני המבצעים), לפיה ה״פייפו״ ממריא לבסיסים. מאחורי הטייס מונח שק דאר כבד ובתוכו פקודות המבצע. צריכים היו לטוס מעל הבמה ,רק״ מטוסי הקרב. בעקבות פקודת המבצע שנשלחה מן המטה הגיעו לבסיסי החיל גם כתבי בטאון ״ח.א.״. הם מספרים : ״הענין מוכרח לדפוק!״ יום העצמאות הביא לבטול טיסות השגרה. הבסיס היה מוכן לשלוח את טייסותיו למפגן בשמי הארץ. ,,אין דבר זה נעשה ביום או בש- בוע״, אומר ״שיע״, שנקבע כמ- תכנן המפגן בבסיס זה, ״המפגן יצליח רק אם קדמה לו עבודת הכ- שרה ממושכת : אמונים שגרתיים של טייסים, עבודת יופ־יום של צ- וותות הקרקע. אם כל אלה מתנהלים בסדרם יהיה הבסיס מוכן תמיד למ- לא את תפקידו — היום יהא זה מפגן ראוה. יתכן ובעתיד תהיה זו שליחות מבצעית ומסובכת הרבה יותר. ומבחינה זו אנו מתכוננים, מתכוננים בהתמדה. לכן גם לא נת- קלנו בקשיים או בבעיות מיוחדות בשלב ההכנה למפגן״. ״בכל זאת״, מבאר טייס צעיר, ״המפגן — זה לא צחוק. בשביל הצבור הרחב, בימי שלום, זהו מבחנו של חיל האו יר: הוא מופיע מעל למטרה בזמן, מטוסיו ערוכים יפה, הטיסה עובדת בשלום — הרי זה חיל אויר טוב והאזרחים יכולים לישון בשלווה במיטותיהם. ולא — מיד מעמידים יהודים טובים :ני מומחים ושואלים בחשיבות : כיצד זה מנצלים את המסים שלנו ?״ ולכן יש להבין שכאשר פקודת המבצע מגיעה לבסיסים היא מעו- ררת התרגשות מסו ימת: ״הענין ״J מוכרח לדפוק ״הטבח יכנים את הפרה״... כ. קצין המנהלה הראשי מנגן כבר ימים מספר לפני יום המפגן על כל הטלפונים. הוא עס־ק ב״תי־ אום הזמנים״. ,לבסיס יש מטבח״ הוא מסביר, ,יש לו מספר מסוים של מכוניות, יש לו שרותים אחרים ויש לו סדר־יום מסוים. יש לשמור על סדר יום זה, אך אי אפשר להת־ אים את המפגן לל־ח הזמנים של 11 בטאון חיל האויר מס' 23 , יוני- יולי 1953 הבסיס. ולכן, אם המטוסים צריכים להמריא בשעה 12.00 בצהרים, יש לדאוג לכך שהטבת יכניס את הפרה לסיר בשעה מוקדמת מן הרגיל, ויש לשנות את זמני התחבורה בין המחנה למסלולים. כי הרי לא תהיה זז הצטדקות משכנעת במדד. מספקת כשנודיע לצבור שמערך המטוסים אחר בשעה משום שמכוניות ההסעה של הבסיס לא התאימו עצמן ללוח הזמנים החדש״. שעה שקצין המנהלה עוסק בתי- אום הזמנים עוסקים צוותות הקרקע בהכשרת המטוסים. המכונאים מש־ קיעים ראשיהם, איש איש בבית ה- מנוע של המטוס עליו הוא אחראי! הגופן בודק שוב את מנגנון הנחיתה. ״צוות גדול״, אומר גוזמן האחראי על צוותות הקרקע של השדה, ״מט- פל בכל מטוס ומכשירו לפעולה. מבחינתנו אין הבדל בין טיסת מפגן לטיסה מבצעית. היד. עלינו להכין את הטייסות הפעולה בשער, מסוימת עבדנו קצת יותר מן הרגיל — ׳בצענו זאת״. ואמנם בבוקר המפגן עמדו כבר המטוסים מוכנים להמראה: מצוח- צחים, חמושים, מלאי דלק, לא היה צורך בעבודת הכשרה מבוהלת של הרגע האחרון — כל זה נסתים כבר אתמול. ״נדמה באילו שכחו״ הטייסים, אף הם היו מוכנים. א- מש קבלו בחדר המודיעין את התד- ריך, קצין המודיעין הציג בפניהם מפות שעליהן שורטט באדום נתיב הטיסה, מפקד המערך נתן הסברים, נשאלו שאלות אחדות, והטייסים התפזרו—עד לשעת ההמראה למחרת. בוקר יום המפגן לא היה שונה בראשיתו מבקרו של כל יום אחר. בחדר האוכל היו הטייסים שקועים בחביתה הכפולה שלהם וגומעים מפעם לפעם מכוסות המיץ שלפני- הם, כשהם מנהלים שיחת טייסים רגילה: איך עברה טיסת האט.׳ נים האחרונה, ומה קרא אחד מהם על תאונה שארעה למטוס קרב חדיש בבריטניה, ופרט טכני מענין שנת- גלה לאחד הטייסים, בעת המראתו לפני ימים אחדים, וכמובן — בחו- רות ונערות ונשים. אבל המפגן ? נדמה כאילו שכחו אותו. ובכל זאת, משמתקרבת שעת ה־ המראה מתחילים אנשי צוותות הא־ ויר והקרקע להתאסף ליד המטוסים. עוד נשאר להם זמן לשיחה בטלה. אני תופס בהזדמנות זז אחד מטייסי ה״מוסקיטו״, את ״בסטי״. ושואל אותו שאלה שגרתית ביותר : ״האם יש משהו מיוחד בטיסת מפגן זו ?״ ה פתאום ?״ הוא משיב, ״אין » ״ שיע, טייס ״ מ ו ס ק י ט . ״ : ״לא נתקלנו בקשיים מינחדים״. גוזנזן, האחראי לצוותות הקרקע בשדה, נופקח על הכשרת ״מוסקיטו ״ לטיסה (ראה שער). על המטוס עובדים : ב ר ו ן (גופן), גיו(מכונאי), ע מ י ( מ כשי ר ן ) , שמש (חשמלאי), מאיר (נשק). כולם עברו קורסים מקצועיים בבית הספר הטכני של חיל האויר, ועובדים כבר פרק זמן נכר במקצועם. משמאל : מצוחצחים, חמושים, מלאי דלק. 12 בטאון חיל האויר מס' 23 , יוני- יולי 1953 כאן שוט דבר מייחד. פשוט עולים למטוס, לוחצים על הסטרטר, מכ- ניסים למהלך ונוסעים לחיפה. יאם אתה מתכון לזה שטסים במערך — גם זה פרט קטן בשבילנו. אחרי האמונים הממושכים שלנו אני יכול לטוס במערך אפילו תוך כדי שינה״. דברים אלה עושים עלינו רושם עז ואנו מבקשים לצלם את בסטי ומסבירים לו: כדי להנציח את דמי־ תו של גבור ישראל. בסטי משתכנע בקלות אך מתעקש להצטלם בישי- בה במטוס. ״בשביל שוויץ ?״ אני תמה. ״איזה שוויץ״/ מוזןיו־ב הטייס מן ה״מוסקיטו״ הסמוך, ״הסבה הר- בה יותר פשוטה: בסטי לא יכ־ל להרשות לעצמו להצטלם בעמידה, אתה מבין, גובהו בסך הכל 159 ס״מ — הטייס הנמוך ביותר בחיל. הוא מין טייס כזה שלא איכפת לו איזה מטוס נותנים לו, העיקר בש- בילו שיהיה כר על המושב, אחרת רגלי־ מטלטלות כמו יו־יו״. בסטי אין לו ברירה אלא לחייך. ״בעצם, אני נמוך בכוונה״, הוא א-- מר. ״בכדי להטעות את האויב. ש- -חשבו שיש לנו מטוס ללא טייס״. בעשר הדקות הבאות היה הצלם עמוס עבודה. מתחת למטוסים צצו ״פירמציית״ של צוותית אויר או סתם שירות ארוכות ומסורבלות של אנשי הבסיס, ושליחים של ק ב ״ צית אלו משכו את הצלם בשרוולי ממטוס למטיס להנציח את מה שאפ- שר להנציח. אך בשם שהחלה בהלת הצלומים, כך נסתימה כעביר זמן קצר — בבת אתת. הכל החלו עוסקים בהכנות של ממש לטיסה. מכונאים החתימו את טייסי המטוסים בספר המיוחד לכך. הטייסים טפס־ לתאיהם. 18 מטוסי *מוסקיטו״ הותנעו בזד, אחר זה, כשליד כל אחד מהם נצב (״לכל צרר, שלא תבוא״,) בקבוק לכבוי־אש. ״שיא כזה עוד לא הושג״ אחד אחרי השני פנו מטוסי ה־ ״מוסקיטו״ באטיות לעבר המסלול. עוד רגע וברעש גדול החלו להמריא, שנים שנים, מעל למסלול. במגדל הפקוח נרשמי בזה אתר זה מספרים על הלוח : המריא מם, 18 , המריא מס. 23 , המריא... רשימה אר־כה ומתמשכת. ליד המגדל טר- טרו כל הזמן מכוניות אמבולנס ו־ כבוי־אש ועליהן, במצב הכן, האנ- שים היח־דים בבסיס שאין מסתכלים עליהם בעין רעה כשהם מתבטלים. לאחר סבוב מעל לשדה הסתדרו המטוסים במערך ופנו לעבר המט- רד, : חיפה. עיד דקית ספורות והם נעלמו מעינינו. באפס מעשה התאספני במשרד• של ש. קצין ההנדסה הראשי. ש. רואה עצמו אחראי לכל בורג שבמטוס־ הבסיס, כל שעול של אחד המנועים גידר אצלו קצרת בנשימה. כל מנ־ע שנכבה בעת טיסה מקצר את חייו בחמש שנים. עתה ישב ליד שולחן הכתיבה שלו, כשהיא דרת כולו : ״אתה אינך מבין בכך כלל״, אמר לי ״אבל תשאל מומחים ויגידו לך : שיא כזה עוד לא הישג אפילו בר. א. פ• אתה יודע מה זאת אומרת להתניע מטוסים ב־ 8 דקות ? ״עשינו זאת חמש־המש!״ הרדיו במשרדו של ש, הפעל השעה 11.15 . הקרין מתלהב: ״ממ- סי חיל האייר עיברים עתה מעל לראשינו במערך, הם הגיעו בדיוק בזמן...״ בחדר מצטופפים מכונאים, ^יפנאים, נהגים ואנשי שרית־ם ש-- למעלה : בססי נ 159 ס״מ) יושב בתא ה״מוסקיטו״, כמובן — על גבי כר. למטת : צוות של מבצר מע פף ״בי־ 7ו״ מחייך בבטחון עצמי. הרי הם• מוגנים עי״ 6 צריחים טל מכמות־יריה. 13 בטאון חיל האויר מס' 23 , יוני- יולי 1953 למעלה : במבו עמד רותח כשאנשי צוותות הקרקע החליטו להצטלם מתחת ומעל מטוסו : ״נוה זה כאן, הפקר ? והטרזן לא מצא לו מקום אחר להפגין את שריריו אלא על המנוע הימני שלי ו״ ״הרגע״ נחם אותו חברו, ״כשתרגיש בעת הטיסה רעידה במנוע זה, תדע לפחות למי יש לסילוק את האזניים״. באמצע : אהרן, מכונאי מטוסים ותיק (צבא תקבע),' מחתים לפני הטיסה את מושיקו, טייס ״מוסקיטו*, המשרת בצ.ה.ל זה חמש שנים, מתוך זה שלש שנים בחיל האויר. למטה: בעת ההתנעה, בקבוק לכבוי אש, על כל צרה שלא תבוא. מפקד הבסיס לאחר הטיסה : ״היתה זו הצלחה מלאה״. בטאון חיל האויר מס' 23 , יוני- יולי 1953 שלשה ״מבצרים מעופפים״. מסרתם : מפגן מעל תל אביב, נתניה, חדרה, חיפה, נצרת טבריה ועוד. נים. פני כולם צוהלים: ״עשינו זאת חמש־חמש !׳׳ אני פונה אל מפקד הבסיס, ג׳ו, ש- השתתף במפגן כ״פסז׳יר״ : ״היה במפגן זה משום מבחן כושר הפעולה שלנו״, הוא אומר. ״עמדנו בו בהצלחה גמורה. השגנו דיוק מלא בבצוע ובלוח הזמנים. אנשי צוותות הקרקע עשו מלאכה נאה. ההוכחה הטובה ביותר לכך: לא נזקקנו לאף אחד מן המטוסים הר- זרביים שהבינונו למקרה של קלקול בלתי צפוי מראש. הטייסים, למרות מזג האויר הבלתי־נוח בשעת המפגן, שמרו על מערך יפה. עבודה רבה הושקעה עד שהגענו לרמה זו — עבודה יומיומית מיגעת. אך הספוק שאנו זוכים לו כל אימת שאנו עומדים במבחן הנו שלם ומ- עודד אותנו למאמצים נוספים״•. אותו מחזה של ״פעילות קדחת- נית״ חזר ונשנה בבסיסים אחרים, ביניהם בסיס ה״פייטרים׳, מקום משכנם של השפמים האדירים ביותר בחיל. נוכחותו של מפקד המערך, שטם עמם, השרתה על הבחורים הר- גשה של חשיבות מיוחדת במינה. השנה נטל לידיו אלוף משנה דן טולקובסקי את הפיקוד על המערך הגדול ביותר שהופיע אי פעם בשמי הארץ. קצין ההנדסה הראשי זורח כ ו ל ו : ״שיא כזה.״׳ 15 בטאון חיל האויר מס' 23 , יוני- יולי 1953 ,בטוח אני שכל אחד מכס יודע את המוטל עליו׳/ אומר מפקד המערך. הטייסים האזינו להוראות ורשמו. ממולם ניצב לוח שחור ועליו, משורטט בגיר צבעוני, נתיב הטיסה. זה היה בשעת התדריך הכללי לנל הטייסות. חיוך רחב עלה על פני כל הנוכחים כאשר נאמר שמערך ה״חרברדים״ הבטיח רבות בשעת האמונים. כמובן שזה היה דגדוג ברגש התחרות שלהם. 16 בטאון חיל האויר מס' 23 , יוני- יולי 1953 ל מ ע ל ה : עור ונואי״קה ״במצבים שונים״. נושנזאל: עור נותן את ההוראות האחרונות כשהוא עטוף ״מאי ווסט״ צהובה, עטורת קריקטורות. מימי ן : מאירקיח חותם בספר המטוס. באמצע : מאירק׳ה מתענין לזעת : ״אי ן מזג האויר אצלן למעלה, עזר ד״ ל מ ט ה : התנפלות המונית על מגש הכריכים. ״הארי״ השתדל להדגים ״אכילת כרי ן נקניק כשר ראשון אחרי אלפים שנה על ידי טייס עברי.״ 17 בטאון חיל האויר מס' 23 , יוני- יולי 1953 מ ש מ א ל : ממגדל הפיקוח ניתן האות וצמדים־צמדים, נשרווחי זנזן קצרים ביותר מפרידים ביניהם, המריאו ה״פייטרים״. משהיו באויד הצטרפו לגפים, אחר כ ן לטייסות ופנו לעבר נקודת המפגש. מימיי: המצנח ביד שמאל וכובע הטיסה ביד ימין, חיוך פוטוגני ו״עמרי״ בן עיךחרוד צועד בטוחות למטחזו. ״עמרי ׳ / שהוא בעל נסיון טיסתי רב־נושקל, בילה שנים אחדות בחיל האויר מבלי שתארע לו תקלה כלשהי. רצה הגורל וביום שחזר למשקו (כאברי) התחלק ושבר את רגלו. 18 ,שים לב לכפתור חולצתן, רואים אותנו שם למטה׳״.. בטאון חיל האויר מס' 23 , יוני- יולי 1953 ״אני מוכרח לתפוס תמונה t ה צ ל ה התי , $ קש ׳ : - של ם״ ס טיפוטי.״ הוא נזכר בציטטה מכתבי סומרטט מוחם בדבר אופים של טייסי קרב: ״העזתם, קור רוחם, הוכחו במאות הודמנויחז. לאחדים מהם לחיים כה חלקות שהיה ברור כי תער אינו נכלל בציודם ; מראה נערים להט, אן נסיון גברים מאחוריהם.״ כעבור רגע מצאנו את ״הטייס הטיפוסי״ ואחרי כמה נסיונות נואשים הונצחה דמותו של ״לדיה״ על הצלולואיד. P I בטאון חיל האויר מס' 23 , יוני- יולי 1953 ל מ ? ן ל ה : הם חזרו , אחד אחרי השנ י הם פונים שמאלה בז ו ית חדה (דביר הנקרא בסלנג ״פיל אוף״) ו נ וחתים במהירות. ל מ ט ״ : וכך נגמר המפגן. ה״ספיט״ נדחף למקומו בשו רת וכולו אומר לאות ואפיסת נ וחות. עוד מעט ימולאו מיכליו ואותה עת ממלאים הטייסים קיבותיהם בארוחה חגיגית. 20 בטאון חיל האויר מס' 23 , יוני- יולי 1953 התיקתים האחרונים בחוקת השיפוט תש״ח מ א ח ס ג ן א ל ו ף י. ירושלמי ב־ 24.3.53 אישרה הכנסת את הארכת תוקפן של תקנות שעת חרום (חוקת השיפוט תש״ח — 1948 ), ובהזדמנות זו נכללו בה תיקונים חשובים הנוגעים לכל חייל בצה״ל ותיקונים אשר יענינו את איש חיל האויר בפרט. תיקונים אלה הם פרי נסיון שנצטבר מאז קום צה״ל, ובאו לתקן ליקויים שנתגלו תוך תקופה זו בחוקה ולהשלים את החסר. בנזאמר שנתפרסם ב״במחנה״ עתון חיילי , ישראל מס׳ 33 מ־זד אייר תשי״ג — 23.4.53 עמד ס/אלוף דייר זוהר מ,מ. פרקליט ראשי בהרח־ בת על התיקונים, וברצוני להתעכב במסגרת זו על התיקונים הכלליים בקיצור נמרץ, ולהרחיב את הדבור על התיקונים הכלליים, במיזה שהם יענינו את אנשי החיל ובפרט בתיקונים הנוגעים לחיל וזאויר עצמו. חמשה הם סוגי התיקונים הנוגעים לכלל הצבא : א. תיקונים הנוגעים לשיפוט משמעתי. ב. בתי דין לערעורים. ג. תיקונים הדנים בהגדלת והקטנת עונשים. ד. תיקונים היוצרים עבירות חדשות. ה. תיקונים הדנים בחיילים שאינם שפו״ס ב- דעתם. א. תיקונים הנוגעים לשיפוט משמעתי החל מ־ 30.4.53 נפסק !המציב האינומילי בו כונה שופט בחיל האויר בעל סמכות שיפוטית של מפקד פלוגה בשם ״מ.פ.״ ושופט בעל סמכות שיפוטית של מפקד גדוד בשם ״מג״ד״. מעתה הוחלף הכינוי. לא יובא עוד חייל בחיל האויו בפני ״מ.פ.״ אלא בפני ״קצין שיפוט״ וזה אם ירצה בכך, יעביר דינו ל״קצין שיפוט בכיר״ (מג״ד מקודם). באשר לסמכות להטיל קנם׳יוכל קצין שיפוט להטיל על חייל המשרת בשרות קבע, קנם של 12 ל״י, וקצין שיפוט בכיר — קנס עד 36 ל״י. לגבי חיילים בשרות חובה לא חל כל שינוי. בהתאם לתקנה 104 של החוקה, יכול מפקד מוסמך כשופט נוסף לכל עונש, לחייב את הנאשם בתשלום נזקים שנגרמו עקב העבירה. בהתאם לתקנה זו יכול היה מ.פ. לחייב בתשלום שלא יעלה על שלש ל״י, ומג״ד בתשלום שלא יעלה על תשע ל״י. מעתה הוגדלה סמכותו של קצין שיפוט בכיר לחייב בתשלים נזקים שנגרמו עקב ביצוע עבירה — עד 45 ל״י. אם התרשלת בשמירת רכוש צבאי שערכו אינו עילה על סך 45 ל״י, תוכל להיות מובא על כך בפני קצין שיפוט בכיר, ואם מצא אותך חייב, הרי נ.וסף לכל עונש שיטיל עליך, יוכל גם לחייבך בתשלום נזקים בסך שלא יעלה על 45 ל״י. כמובן ששום שיפט או בית דין, לא יוכל לחייב חייל בתשלום נזקים מבלי שמצאו חייב בדין והטיל עליו עונש איזה שהוא, תיקון זה יאפשר לדון במהירות יביעילות במשפטי אבדן ציוד, מבלי להעביר את הדיון בהם לבי״ד צבא״. ביטל עונש של דחיית חופשה אי שלילתה, היות והחיפש ניתן לחייל בהתאם לצרכי השרות •לא כזכות, לא היה איפיא מקום לכנות דחית אי שלילת חופשה בעונש. סמכותו של קצין שיפוט בכיר (מג״ד) הוגדלה, והוא יוכל עתה להטיל עונש מעצר עד 35 יום ! כוונת תיקין זה, היא לצמצם את מספר המשפטים המיבאים כפני בתי דין צבאיים למשפטים רציניים בלבד. 5. תקונים הנוגעים לבתי דין לערעורים עד עתה, רשאי היה בי״ד לערעירים להגדיל את הע־נש רק במקרה שערער התובע הצבאי ! במידה שערער הנאשם בלבד, היתד, אפשרות כי העונש יאושר כפי שניתן בבי״ד דלמטה, או כי יוקל. מצב זה גרם למספר רב של ערעורים, ביניהם ערעורים שלא היתד, להם כל הצדקה. הנאשם ידע כי אין לו מה להפסיד, הסניגיר ניתן לו ע״י הצבא, ובכל מקרה ״ניסה את מזלו״. ערעירים חשיבים, עוכב בירורם כתוצאה מ כ ך ! בהתאם לתיקין החדש, יוכל בי״ד לערעורים להחמיר בעונש, בין שהמערער הוא הנאשם או התובע הצבאי א־ שניהם. מעתה יהרהר כל חייל, באם כדאי להגיש ערעור. כמיבן שביה״ד לערעורים, גם אם יחמיר, לא יוכל להטיל עונש גדול מזה שמוסמך היה ביה״ד שממנו מערערים, להטיל. 21 בטאון חיל האויר מס' 23 , יוני- יולי 1953 ג. הגדלת או הקטנת עונשיפ העונשים שהיו קבועים בחוקת השיפוט עד עתה בצדן של עבירות מסוימות לא עמדו ביחס לחומרתן, לדוגמא: בעד גניבת רכוש הצבא, צפוי היה חייל לשנת מאסר! נתחייב ברשלנית במלוי תפקיד או א־ מלוי פקודה — צפוי היה, אם היגו טוראי, לעונש של מעצר מחנה עד חדש ימים, ואם הנו מפקד — לעונש של הורדה בדרגה או שלילתה. מעתה יוגדלו העונשים כדלקמן: העונש המקסיקלי בעד גניבת רכוש הצבא, שאיננו נשק או תחמושת — מאסר שלש שנים ! ואם היה הנאשם ממונה על שמירת הרכוש — מאסר חמש עשרה שנה. חייל שנתחייב בדינו על רשלנות במלוי תפקיד, יהיה צפוי למאסר שנד. אחת ובעד אי מלו־ פקודה — למאסר ששה חדשים. מאידך נחשב עד עתה כל גונב נשק או תחמושת, ויהא זה אקדח או כדור אחד בלבד, כ״ביגד״, — הואשם ב,,בגידה״ וצפוי היה לעונש מות. מעתה תחשב גניבת נשק או תחמושת כבגידה, רק אם בוצעה במ־ טרד, למסור את הנשק א־ התחמושת לאוייב. במקרה של גניבת נשק רגילה, יואשם החייל ב- גניבת נשק או תחמושת, ויהיה צפיי לעונש מאסר עד 10 שנים, ואם היה ממונה על שמירת נשק — עד 15 שנות מאסר. מי שהשתמש ברכוש צבאי שלא למטרות הצבא, לדוגמא: ברכב צבאי למטרה פרטית — נאשם עד כה בגניבת רכוש הצבא ! מעתה יואשם בשמוש ברכוש הצבא שלא למטרות הצבא, ויהא צפוי לעונש מאסר עד שנה, ואם היד. ממונה על שמירת הרכוש — יהיה צפוי לעונש מאסר עד 5 שנים, ד. תיקונים היוצדיפ עכידות חדשות הנסיון הוכיח, כי החוקה הקיימת איננה מספקת כדי להלחם בתופעות שנתגלו או שעלולות היו להתגלות בצבא, כוונתי לנהול תעמולה פוליטית הפוגעת בסדר הטוב בצבא, או בבטח־ן המדינה — מרי והמרדת חיי- לים וכוי. הוכנסו א־פ־א עבירות האוסרות בצבא תע- מולה המחבלת בצבא, כבטחון המדינה,תעמולה הפוגעת בסדר הטוב בצבא, ובמרי. כמו כן, נאסרו הפגנות בצבא והמרדת חיילים. אחר התקינים החשובים כלול בתקנה 94 ב׳ הדנה במסמכי הצבא. תקנה זו קובעת כי כל חייל אשר: 1. ביודעין מסר או הניח לזולת שימסור ידיעה כו- זבת במסמך ד,ניגע לצבא, והמסמך נערך או נחתם על ידו. 2. מסר או הניח לזולת שימסור ידיעה כוזבת במסמך הנוגע לצבא ושחובה עליו לבדק את נכינות תוכני, מתוך שלא נקט באמצעים המתקבלים על הדעת כדי למלא חיבה זו. 3 מתוך כוונה להטעות, העלים או הניח להעלים פרט כל שהוא במסמך כאמור לעיל. 4. העלים, השחית, שינה או סילק מיסמך שחיבה עליו לשמיר או להמציאו; 5. חתם על מסמך שנקבע בפקודות הצבא כתעודה לצורך תקנה זאת, מבלי שנקט באמצעים המתקבלים על הדעת כדי לבדוק את נכונותו ודיוקו של פרט חשוב מן הפרטים שהתעודה מעידה׳ עליהם — יאשם בעבירה במסמכי הצבא — ויהיה צפיי לעונש מאסר עד שלש שנים. בהתאם לתקנה זו יפורסמו בפקודות המטכ״ל או פקודות החיל, רשימות מסמכים בעלי חשיבות מיוחדת הנקראים ״תעודות״ וחובה תהיה על חייל החותם על מסמכים אלה, לבדק את נכונות הרשום בהם בטרם יחתום. לא בדקת נכונות תכן ״תעודד.״ ׳חתמת על המסמך — תאשם בעבירה על מסמכי הצבא אף אם יתברר שהרישים הוא נכון. כוונת תקנה זו, להבטיח כי חייל ינקט בכל האמ- צעים ההגיוניים על מנת לוודא נכונות רשומים במסמ- כים הנוגעים לצבא, רשומים אלה חשיבות רבה להם, והם עלולים לסכן בטחון טייסים או אפילו מבצעים — כוונתי לטופסי טיפול במטוס, רישום מלוי דלק, שמן יחמוש ! הרשאות טיס וכוי. ה. ה הקונים הדגיש כחייל שאינו שפוי בדעתו בהתאם לתקנה 65 של החוקה, לא ישא באחריות פלילית, חייל אשר בעת ביצוע העבירה היה בלתי מוכשר להבין את אשר עשה או לדעת שאסור לו לעשות את המעשה שעשה מחמת מחלה שפגעה בצלי- לות דעתו. 22 בטאון חיל האויר מס' 23 , יוני- יולי 1953 עד עתיד. לא היתד. סמכות לבי״ד צבאי לצוות על מעצרם של חיילים בלתי שפויים בדעתם בעת ביצוע העבירה או בזמן העמדתם לדין. סמכות זו נתונה לכל בי״ד אזרתי. התקון בא להע- ניק סמכות זו גם לבתי דין צבאיים. כמו כן, דן התיקון בחיילים שלקתה דעתם בעת רצוי עינש ביית סוהר צבאי או מחנה מעצר צבאי. ו. עכירות הנוגעות לחיל האויר החידוש בתיקונים האחרונים הוא בכך כי הוכנסו לחוקה ארבעה תקנות הדנות בעבירות הספציפיות לחיל האויר. ואלה הן העבירות: הפרת משמעת במטוס — תקנה 83 א׳! שימוש במטוס באופן המסכן חיי אדם — תקנה 88 א׳! הפרת כללי הטיסה — תקנה 88 ב ׳ ; וחבלה במטוס או רשלנות בשמירתו — תקנה 92 ג׳ 1 הפרת המשמעת במטוס; תקנה 83 א׳ קובעת: ״חייל מכל דרגה שהיא, שהיה במטוס שבשימוש הצבא ולא מילא אחר הוראותיו החוקיות של הממונה על המטוס, בין שהממונה, הוא חייל ובין שאינו חייל, בכל ענין הנוגע לנהיגתו, לבטחונו או למשטר הפנימי בו — ייאשם בהפרת המשמעת במטוס ויהיה צפוי לעונש מאסר עד שתי שנים״. לדוגמא : אם הנך באוירון שאינו צבאי אך נמצא בשימוש הצבא, חייב אתה להשמע להוראות הממונה על האוירון, אף אם איננו חייל. לא נהגת כך — תוכל להיות מובא על עבירה זו, בפני קצין שיפוט (מ״פ לשעבר) או בפני קצין שיפוט בכיר או בפני בי׳׳ד צבאי — בהתאם לחומרת העבירה. תקנה זו תחול גם על פרח־טיס שלא ימלא אחרי הוראות המדריך, שניתנו לו בעת הטיסה. שימוש במטוס באופן המסכן חיי אדם ; תקנה 88 א׳ קובעת: ״חייל שיטפל במטוס בחיסר זהירות או בהפרת כלל החל על אותו טיפול והביא בזה למותו של אדם או לחבלה בו, או שהיה אותו טיפול עשוי להביא לתוצאה כזאת — ייאשם בשימוש במטוס באופן המסכן חיי אדם ויהיה צפוי לעונש מאסר עד חמש שנים״. לדוגמא: בסוג מטוסים מסויים, קיימת סכנה של פליטת כדורים ממקלע בעת הרכבת מצלמה ; בהתאם להוראות יש לכוון מפסק בצורה המתאימה לפני הרכבת המצלמה, אם כתוצאה של חוסר הזהירות, נפלטו כדו- רים ונגרם מותו של חייל, או הוא נפצע יובא הנאשם בפני בי״ד צבאי בעבירה על תקנה זו, וזאת גם במקרה שלא נפצע איש, אך המעשה עשוי היה להביא לתוצאה כזאת. או אם כתיצאה של טיסה נמוכה, פגעת באכר העובד בשדר. — תואשם בעבירה על תקנה זו. על עבירה זו — יובא חייל בפני בי״ד צבאי בלבד. הפרת כללי טיסת : תקנה 88 ב׳ קובעת: .חייל שהטיס מטוס בגובה נמוך מן הקבוע בהוראות הצבא לאותו סוג של מטוס או לאותו שלב או סוג של טיסה, או שהשתמש במטוס באופן הגורם למטרד יתיר לזולת, ואין המעשה מהווה עבירה חמורה יותר — ייאשם בהפ- רת כללי הטיסה ויהיה צפוי לעונש מאסר עד שתי שנים״. עבירה זו כוללת בתוכה, מקרים של טיסה נמוכה, או טיסה שלא בנתיב הקבוע, או טיסה הגורמת הפרעה לאזרחים או למטרות אזרחיות, צלילה בניגוד להוראות וכוי. על עבירה זו יובא חייל בפני קצין שיפוט בכיר (מג״ד לשעבר) או בפני בי״ד צבאי, הכל לפי מסיבות המקרה. חבלה במטוס או רשלנות בשמירתו ; תקנה 92 ג׳ קובעת: ״חייל שהשמיד, קלקל או איבד מטוס, או שהתנהג באיפן שעשוי היה לגרים לתוצאה כזו, או שגרם לכך שמטוס יעוקל א־ ייעצר על ידי מדינה זדה, ייאשם בחבלה במטוס, אם נעברה העבירה בזדון, ויהיה צפוי לעונש מאסר עד חמש עשרה שנה ן ואם נעברה העבירה בנסיבות אחרות, ייאשם ברשלנות בש- מירת מטוס ויהיה צפוי לעונש מאסר עד חמש שנים״. בתקנה זו ״מטוס״ — פירושו מטום שבשימוש הצבא, לרבות חלקיו לאביזריו. תקנה זו דנה בשני מקרים : א. במקרה של חייל הגורם לאבדן מטוס, או המתנהג בצורה העלולה לגרום לתוצאה זו. ב. בחייל הגורם לכך שמטוס יעוקל או ייעצר ע״י מדינה זרה. על עבירה נגד תקנה זו, יובא חייל בפני בי״ד צבאי בלבד. התקנות שהזכרתי לעיל, הנן נחלת כל חוקה צב- אית הדנה בבעיות חיל האויר. מסיבות המובנות מעצמן, לא נכללו בחוקת השיפוט עם הווצרה, חוקה שהיתה ביסודה חוקת מחתרת! מובטחני כי הן תתרומנה חלקן להגברת המשמעת בחיל ולטיפול יעיל בבעיות המיוחדות של חיל האויר. ״יש לן מושגים משונים על העצמאות״ V / 23 בטאון חיל האויר מס' 23 , יוני- יולי 1953 ההתכוננות / / V ' O Z ) אויב כזוב הוא אויב פלקורקע או: דרבים להשגת מצב אוירי כוח מרשאל האויריה טדר הגדיר את העליונות באויר ככושר להשתמש במרחב האוירי להתקפה, הגנה, או מבצעי אספקה אוירית׳ תוך מניעת האויב מבצע אותם הדברים. אין חולקים על כך כי מנקודת ראות לוחמת אויר או לוחמת יבשה וים שהשגת עליונות אוירית וקיומה, או בצורה צנועה יותר, מצב אוירי נוח לאויריה שלנו, הוא תנאי לנהול המוצלח של המלחמה. חשוב לכן לגעת בדרכי השגתה כרגע יותר מאשר במהותה, כי בהיותה תנאי ושאיפה של כל כוח צבאי, אין אפשרות לחלקה לשלבים גמ לא לאחר שהושגה אלא לאחר שהצלחנו לקיימה ובכוחותינו להמשיך ולקיימה עד אשר תוכרע המלחמה לטובתנו. ההתמודדות באויר לקבלת השליטה תמשך כל עוד האויב כשיר להטיס את מטוסיו. שאיפת כל פעולות אויר תהינה לודא השמדת מטוסי האויב כדי לחשוף איתו למהלומות אויר אשר יבואו לשבירת כושרו ורצונו להלחם. הדרכים לבצוע התמודדות זאת הן שונות ושלובות זו בזו לתהליך אחד. השמדת האויב באויר ע׳׳י קרבות אויר — אויר, השמדת כוחו האוירי כשהוא על הקרקע במדה ותשיג מימדים טובים, תכריח אות״ לרכז את עוצמתו האוירית להגנת מרחבי מדינתו וככל שירוכז המאמץ האוירי להקים הגנה כן קל לבצע פעולות הפצצה בלווי וללא לווי(לילה) כדי לפגוע בנקודות חיוניות לכושר ולרצון הלחימה בבסיס המוצק שלו כי השפעת קרב אויר־אויר מוצלח עדין אינה גורמת לתוצאות רצויות בבסיס המוצק שלו. כי כל עוד אי אפשר לפגוע בבסיס המוצק, כושרו ורצונו לא יפגעו. האם אפשר לפגוע בבסיס המוצק שלו מבלי לנצח בקרב אויר — אויר, או containment גם מבלי לקחת חלק בו י או האם אפשר עי׳י מאמץ אוירי לנטרל ע״י ״הכללה״ את האויב במרחבו כאשר אי אפשר מסיבות שונות לנצח בקרב אויר — אייר ? קוריאה משמשת דוגמה לקרב אויר — אויר שאין לו השפעה לא על כושר ורצון הלחימה של האויב. מצד שני בהיות מלחמת קוריאה מלחמה מוגבלת אי אפשר להשמיד את האויב אלא לכל היותר לנטרלו ע״י מאחורי הקו המקביל את המלחמה. containment חשיבות רבה נודעת בכל מקרה, לבחירת שיטת לחימה מתאימה, השגת הפתעה וניצולה, כדי להכות להוסיף ולהכות, להתמיד ולהכות באויריה העוינת ומטרות אויר יבשתיות וימיות אחרות, עד נטרולם והשמדתם. מטרות אויר אלה הן מטרות בנוסף על מטוסי האויב באויר, מטוסי אויב על הקרקע, מחסני דלק, חמוש, מגדלי פקוח וכר. מטרות אשר אותן יש לתקוף הנן אניות מלחמה, נמלים, קוי תחבורה יבשתיים כמו רכבות, כבישים, גשרים, מפעלי מים, מצבורים, וכדומה. פרט לקושיי כוון, נווט, עתוי, בחירת החמוש וכדומה, יהיה צורך להתגבר על הסואה סבילה והגנה פעילה אשר תגן עליהם, כל אלה מקשים על בחירת שיטת הלחימה, פתוח טכניקה פשוטה וגמישה של בצוע כדי לקיים את ההפתעה לתקופה ממושכת ככל האפשר. 53 , מהוים לא רק פרשה יפה בתולדות עמנו — דוד וגלית בשמואל א׳ פרק י״ז פסוקים 21 אלא כוללים בתוכם את הסוד הגדול של מפקד מצליח. סוד הצלחתו בלחימה היא למצוא את השיטה הנכונה של גילוי אמצעי הלחימה שבידו מול התורפה של האויב. נשק מודרני אינו אלא נשק חדיש אולם עדין אינו כולל בתוכו את סוד ההצלחה. כל כלי נשק שנמצא יהפך לנשק מנצח באם שמוש יתרונותיו יכוונו כלפי אותה נקודת תורפה של האויב אשר פגיעה בה תביא להצלחה. שיטת לחימה כשלעצמה אינה מספקת כי ההצלחה תלויה רבות בנצול ההשפעה המידית ובהתמדה עד אשר יוכרע האויב. 24 בטאון חיל האויר מס' 23 , יוני- יולי 1953 פרשת דוד וגלית צריכה לשמש גורם מדרבן למפקדים שלא ישקטו ויהיו שבעי רצון משי- טות הלחימה הקיימות אלא ימשיכו בחפוש אחר שיטות לחימה בכלי נשק אשר ברשותם שיענו לכל מקדה ומקרה! כי צריך להיות ברור שהאויב ימהר ללמוד את השיטות ולחפש פתרון נגדן ואסור לתת לו הזדמנות לפתח תגובה לאיזה רוח זמן שהוא. ההפתעה חיונית ביותר ללוחמת אויר וניתנת להשגה בכמה אמצעים כגון, ציוד בלתי ידוע לאויב, כוון ההתקפה שיהיה בלתי ידוע לאויב עד הוצר המגע, עתוי ההתקפה שיתפוס את האויב במצב בלתי מוכן, טקטיקה ושיטת לחימה בלתי ידועות לאויב כך שלא יהיה ספק בידו לתכנן פעולות נגד. אמצעים אלה, אם כי היותם ידועים לכל, הרי ישימתם תוך גילוי יוזמה, העזה ועורמה ע״י המפקד הם שיאפשרו בידו על ידי קיום סודיות להשגת הפתעה. חשוב להבין שמשך ההפתעה קצר ותלוי במהירות ההתאוששות של האויב המופתע, לכן רק ע״י נצול מידי של ההפתעה ההתמדה במכות רבות, מרוכזות ועצומות, במשך זמן קצר על האויב, נתן להאריך את משך ההפתעה או את משך הזמן להתאוששות הא־יב. ההפתעה, ויהיו האמצעים להשגתה אשר יהיו, שאיפתה היא לקיים יתרון בידינו מול נקודת תורפה ומגבלות של האויב. המכות המידיות והמתמידות באותן נקודות תירפה תאפשרנה קיום העליונות כלפי האויב. קיום סודיות כולל בתוכו מניעת אפשרות ראיה והתראה מהאויב וכן ינוצלו אמצעי ההפרעה כדי למנוע מהאויב אפשרות לקבל התראה ו/או לראות את המטוסים עד לרגע יצירת המגע, לכן חיוני לנצל את כל אמצעי ההתחמקות מראיה והתראה כדי להשיג הפתעה בכל מקרה יזום על ידינו ויזום ע״י האויב. שטות הלחימה שבחרו כדי לענות על כל מקרה תהיינה שונות זו מזו ואסור ששיטה אחת תקרה יותר מפעם אחת. תהיינה שיטות שתצריכנה זמן רב להתכונן להן, אולם אסור לשכוח שמר- בית שיטות הלחימה צריכות להיות כאלה אשר יענו על האויב יהיה במדד. ושטת הלחימה באותו מגע פתע תתן את היתרון והיוזמה לדנו. ש לכן לבנות את שיטות הלחימה כשהן מושתות בעיקר על יתרון בשעת מגע פתע שיוצר לפייוזמתגו או יוזמ האויב. שיטות הלחימה צריכות להיות מושתתות על נצול יתרון אנושי, נצול יתרון ציוד מול מקבלות בנושאים אלה אצל האויב ונצול אמצעי התחמקות כמו שמש, ראית רעה, פני קרקע והטעיה פעילה כדי שלצדנו יהיה יתרון ההפתעה. במדה ותנוצל התחזית, משמש מזג האויר, גודם קובע בתכנון מבצעי אויר. יש לשקול את היתרונות והמגבלות בשעת פתוח שיטת לחימה כדי לנצל את יתרונותיו ולמנוע מאויב כל יתרון שמזג אויר נותן. קושיים רבים צפונים בשמוש במזג אויר כגורם בעל יתרון בקרב, אולם רמת אימון גבוהה לכל תנאי מזג אויר ודיוק בתחזית יסייעו להתגבר עליהם. מזג אויר משמש לכן נתון לפתוח שיטת נסיגה ע״י הסתר ומאפשר כמו כן יצירת מגע פתע עם האוב. תנאי ראות רעים כמו עננים מסייעים להתקרבות למגע ע״י התחמקות. נצולם הוא ענין של אמון מבצעי גבוה והערכת מצב טקטית מתאימה לכל מקרה ומקרה. נצול פני קרקע לטיסה נמוכה מאפשר להערים על מערכת ההתראה של האויב ואף הוא ענין של רמת אמון והערכת פני הקרקע ומגבלות האויב. הטעיה וידיעות על אמצעי התראה של האויב אינם אלא דרך פעילה להשגת ההפתעה בהיו- תה בנויה על המחשבה שקשה להפתיע את האויב ע״י התחמקות אלא צריך להשיגה ע״י הכנת האויב לקראת פעולה אחת ומכאן יהיה חשוף להפתעה כלפי הכנת המבצע את עקר המאמץ. צריך להיות מוכן למקרה שהכוח המטעה יהפך למאמץ ההתראה ע״י הטעיה וטיסה נמוכה תמנע מהאויב אפשרות לקבל התראה, כלומר אפשרות להתכונן ולהכין תגובה למפרע. פעולה זאת אקטיבית והכרחי למצא אמצעים טכניים רבים כדי לודא הצלחתם. שיטות הלחימה המושתתות על נצול מצבי ראות להטעיה והפתעה יהיו בדרך כלל מושתתות על צרוף נתונים מסייעים, חלקם סבילים וחלקם פעילים. פשטות וגמישות השיטות יקלו להתאמן או לפתח שיטות חדשות ויסייעו במהרה למנוע שימוש בשיטה אחת יותר מפעם אחת פן ימצא האויב דרך יעילה לנצלה לרעתנו. מעל לכל׳ גלוי יוזמה, העזה, דמיון ועורמה על בסיס אמון מבצעי גבוה לקראת מגע פתע, חיוניים לפתוח הלחימה האלה. ״אויראי״ 25 בטאון חיל האויר מס' 23 , יוני- יולי 1953 1. מבוא עם השלמת שלבי התכנון והארגון ניגש המפקד (המ- נהל) לשלב הביצוע. נזכור שעד כה הן בשעת התכנון וכן בשעת הארגון לא נעשו עדיין כל פעולות ממשיות לשם השגת המשימה. תכנית הבית מוכנה, הקשר עם הקבלנים אורגן, לוחות זמנים נקבעו, ספקי החומרים וכו- בל אלה קיימים על הנייר, אולם על המגרש טרם נשמעת הלמות מכוש, עדין אין מכוניות עמוסות עצים וחול נעות אל מקום הבנין. או, נאמר כי הערכת המצב נעשתה ופקודת המבצע מוכנה אף היא אולם על מנת שפעולות תתחלנה להתבצע אנו עומדים בפני שלב חדש של ניהול והוא הפיקוד. נקודות המפתח והמוצא לביצוע יעיל של תכניות הנם — האנשים, דהיינו, מהות כוח האדם העומד לרשות ה- משימה. המפקד (המנהל) מבצע את תכניתו על ידי השי- מוש בעבודת שתי קבוצות אנשים : — א. קבוצת אנשים העומדת לפיקודו. ב, קבוצת אנשים שאינה עומדת תחת פיקודו בצבא : (קציני מטה, יחידות אחרות או קצינים בדרג שווה באותה היחידה). מכאן נובע שהצלחתו של מפקד תלויה הן במידת הת״אים שיפעיל (ראה להלן במאמר זר,) והן במידת שיתוף הפעולה בין אנשיו. כדי להשיג את שתוף הפעולה הנכון על המפקד להכיר את תגובות האופי האנושי. מהות הפיקוד היא, איפוא, הפעלת השיתוף המלא בין הפיקודים לבין עצמם ובין הפיקודים לבין המפקד האחראי לביצוע התכנית. הבה נראה כיצד יופעל ביעילות הפיקוד אי׳ כאמור, שלב הביצוע של המשימה. ״שימוש בעבודת שתי קבוצות• ה פ י ק ו ד - מ כ ש י ר ה ב צ ן ע ניאי! סדן פלג תמיר 2. פונקצית הפיקוד הפיקוד הנו הפעלת ההחלטות תוך השימוש בסמכות אולם ההגדרה אינה מספקת. על מנת להבין את חשיבותה הרבה של פונקציה זו עלינו לבחון מד, הן הדרכים העומ- דות לרשותו של מפקד כדי להביא את פיקודיו לכלל תיאום ושיתוף פעולה לשם הפעלת החלטותיו. א. פקודות והוראות. השיטה המקובלת אשר בעזרתה מפעיל המפקד את הגורמים השונים היא דרך של פקודות והוראות. רוב רובן של המשימות מוטלות בדרך זו ופרסום פקודות והוראות הינה, על כן, אבן היסוד של פונקצית הפיקוד. עלינו לראות פקודות משלש בחינות : — 1. האלמנטים אשר חייבת כל פקודה להכיל. 2. סוגי הפקודות. 3. הצורות הטכניות של העברת פקודות. לענין מהות הפקודה הטובה הרי חייבות להתעורר ארבע נקודות בנפשו של מקבל הפקודה: קודם כל — הבנה. ברי שציות פעיל הנהו שלב הכרחי לפני הבנת הפקודה, אילם ככל שיובן יותר רקע הפקודה וככל ש- יובנו יותר פרטיה — יהיה הביצוע יעיל יותר. שנית, הפקודה חייבת להשתלב בפרטי משימה רחבה יותר אשר ידועה למקבל הפקודה ואשר הוא חלק ממבצעיה. אם האדם י המקבל את הפקודה אינו משוכנע בלבו ביעילות הפעולה הנדרשת ממנו לגבי המטרה הארגונית הכללית, אשר הוא עצמו מהווה חלק וגורם בה, הוא עלול להתעלם מן הפקו- דה, להמנע מביצועה או להשתמט ממנה. שלישית, חשוב מאד, בעיקר בניהול בדרג ראשוני, לשלב בפקודה את הענין האישי של מקבלה. כשמקבל הפקודה מסוגל למצוא ענין אישי בפעולה הנדרשת ממני, אפשר לקבל ממנו שיתוף פעולה מלא ויעיל בביצוע והרי אמרנו לעיל שב־ השיגנו שיתוף פעולה זה השגנו את הרקע ההכרחי ב- הפעלת פונקצית הפיקוד. ורביעית ואחרונה, יש להתחשב בכושר הביצוע. כדי שפקודה, הניתנת לאדם, תבוצע בצורה היעילה ביותר, יש לחשוב למפרע באיזו מידה אדם זה מסוגל לבצעה מבחינה שכלית ופיזית ולקבעה בהתאם לכד• הנה, למשל, פקודה טלפונית שמסר קצין אחראי על מחלקה ביחידת אחזקה טכנית לפקיד שלו: ״הסמל קפלן ואנוכי מתכוננים לבחון את התקדמות עבודתנו במחלקה. אנו עומדים לעיין בתוצאות מבחן זה יחד עם סרן אברהמי שיבוא מן המטה מחר בשעות הבוקר. הכן בבקשה במשך היום העתק של העבודות השונות הנמצאות בשלב ביצוע וראה שהעתק זה יהיה מוכן לשעה 14.00 היום. ההעתק יוכל להיות אפילו בצורת טיוטה ובלבד שהידיעות הדרו- שות לי תהיינה ברורות. האם הבנת מה דרוש ?״ הפקודה הנ״ל מכילה את האלמנטים שהוזכרו ואפשר לראותה 26 בטאון חיל האויר מס' 23 , יוני- יולי 1953 ״מחייב מוך מסוים׳״ בפקודה טובה. לעומתה הבה נעיין בפקודה הבאה שנתן מדריך אחד לחניכים בבית ספר: ,,הי המשה מכם, אתם מהבחורים היושבים שם בסוף, קחו את הזדקאור הזה הנמצא בין השאר והתקינו אותו בחדר ההרצאות״. עיון בפקודה זו לאור האלמנטים הנ״ל תגלה בנקל את ליקויה. עד כאן באשר לבחינת הפקודות וההוראות לגבי מהותן. אשד לסוגי הפקודות אנו מבחינים כדלקמן: 1. צו. צו ניתן על מנת לקבוע בדיוק את האחריות לביצוע, להפעיל ציות מידי, לפקוד על פעולותיהם של מספר פ יקו דם גדול ולשמור על שליטה מלאה. הוא מחייב על פי רוב גם טון מסויים וניתן בע״פ (ת״ס, בשדה, בטלפון וכדי). 2. הוראח (דרישה). זו ניתנת על מנת לבצע מלאכה במסיבות רגילות המחייבות מתן הוראות. 3. הצעה. הצעה ניתנת כשיחסי העבודה הם כאלה שדי בהצעה כדי להשיג את התוצאה הרצויה. מפקד הניחן בכוח שכנוע ובהגיון בריא ישתמש בעיקר בעבודה מנהלתית שוטפת בדרך זו ועל פיקודיו לראות, בדרך כלל, את הצעת המפקד בענינים בלתי שגרתיים והשנויים במחלוקת — כהוראה. 4. התנדבות. בשיטת ההתנדבות משתמשים כשה- פעולה נמצאת מחוץ לתחום התפקיד וביצועה חורג ממסגרת חובתו של האיש וכרוכה במסיבות בלתי רגילות ובעיקר בסיכון רב. סוג הפקודה יבחר על ידי המפקד בהתאם לנסיבות. לבסוף — צורת הפקודות ; אנו מכירים כידוע, שתי צורות של העברת פקודות והורא־ת־בעל פה ובכתב. להלן מספר הנחיות לגבי כל אחת מן הצורות. 1. פקודות בעל פה. לגבי השימוש כפקידה בע״פ יש להביא בחשבון את הגורמים הבאים : א. פקודה בעל פה חייבת להנתן בקול המחייב ציות. ב. פקודה בעל פה צריכה להנתן במלים ברורות ופשוטות. ג. פקודה בע״פ חייבת להיות מוגבלת לפעולות שאינן כרוכות בפיריט מסובך ובדברי הסברה ממושכים. ד. פקודה בעל פה צריכה לעורר בעובד את הענין לביצוע. ה. פקודה בעל פה הנה שימושית במיוחד ב- שעות דחק ובמצבי חירום. 2. פקודות בכתב. פקודה בכתב צריכה להכיל את כל אותן התכונות החיוביות הישימות לה מבין הנ״ל ויש להשתמש בה במקרה : א. שביצוע הפעולה המבוקשת כרוך בחישובי ספרות מסובכים או / ו גם חשבון מדויק, א ו / וגם פרטים הקשורים זה בזה בצורה מסובכת או / ו גם כשהמבצע חייב לפעול בהתאם ל- נוהל מסוים ומדויק שאין בשום פנים ואופן לסטות ממנו. ב. כשיש לדרוש מהמבצע אחריות מלאה לכל פרטי הביצוע. ג. שהפקודה הכתובה נוגעת לגבי מספר רב של גורמים ואז אפשר לפרסמה בכתב על לוח מודעות וכדומה ולהביאה בדרך זו לידיעת הנוגעים בדבר. ד. שיכולת השליטה — המרחק — דורש את את מתן הפקודה בכתב. פרסום פקודות והוראות היגד! איפוא, כאמור, הדרך הראשונה והעיקרית העומדת לרשות המפקד בהגשמת הח- לטותיו ובהפעלת התכנית שגיבשה בשלבי התכנון והאר- גון. ב. הצגת דוגמא אישית נכונה. דרך פיקוד זו מדברת עבור עצמה. המפקד חייב לתת דוגמא אישית ליחידתו כולה (פלוגה, גף, מחלקה, משרד), במידה ״הצגת דוגמה אישית׳ 27 בטאון חיל האויר מס' 23 , יוני- יולי 1953 רבה תהיה גישתם של אנשים לפקודות מפקדם תלויה בגישתו הוא לפקודות שהוא מקבל ולדרך בה הוא מבצע איתן ומעבירן הלאה. קשר אישי עם הפיקודים. לשם הפעלה יעילה של הפיקוד חייב המפקד לקיים קשרים אישיים עם פיקודיו, כלומר להכיר את שא־פיתיהם האישיות. דבר זה יבוצע על ידו בעיקר בדרך של שורת ראיונית, אשר לראשין שבהם השיבות מכרעת והוא חייב להתקיים עם בואו של האדם ליחידה. ההתחלה הטובה מהווה אחיז ניכר ותנאי מוקדם להצלחת האדם ויעילותו. המפקד׳ בראיון עם ה- אדם החדש, יקל עליו את חבלי ההסתגלות והה־ חלה וישפיע עליו בכל הנוגע לגישה אל העבודה ולצורות הביציע וכן יעודד את כושרו וסגולותיו האישיות. רבים מאתני נישאים בלבם לפחות זכ־ רון אחד מיחידה שבה לא נתקבלנו כראוי, ש- תפקידנו לא הוסבר לני בדיוק, שנאלצנו להטלטל ממקים למקים עם חפצינו על הגב כשאנו נתקלים במבטים עוינים בכל מקים ובורות מטילה אימה. זכור לכלבי רמה זמן נשארו המרירות והזעם מקבלת פנים זו אצורים בתיכנו ועד כמה הפריעו לנו בעבודתנו. על המפקדים לקבוע נוהל קבוע לקבלת אדם חדש לעבודה כפי שכל אחד היה רוצה שיקבלוהו. להלן מספר הנחיות לקביעת נוהל לקבלת אדם חדש ליחידה :— 1. קבל אותו בלבביות 2. ראיין אותו ותהה על קנקנו 3. הסבר לו את עבודתו וכן את הנתינים וה- תנאים 4. הצג אותו בפני שאר העובדים והראה לי את מקים עבודתו 5. הסבר לו את תכניתך בקשר להכנסו לתפקיד (הדרכתו) .קבל אותו בלבביות״ ״בשעת כעס וויתחה״ 6. עקוב אחרי התקדמותו בדרך של פיקיח מ- קרוב וראיון לעתים מזומנית. ד. קביעת שכר ועונש. שיתיף בין הפיקודם מושפע במידה רבה מהצורה בה מכיר המפקד ומעריך פעולות חיוביות ומהצווה בה הוא מעניש על השליליות. רבות הן הדרכים בידי המפקד לציון לשבח וכן לנזיפה ואין זד. המקום לפרטם. אילם כדאי לשים לם למספר הערות. ראשית, רצוי להפעיל ציון ושבח וכן נזיפה ביחידות— זאת במקרים רגילים. ציון לשבה בפומבי וכן נזיפה בפני אחרים (במסדר או בפק. יום וכוי) מהווים שימוש קיצוני וישימים רק במקרים הבולטים לשבח או לגנאי. שנית, יש להתעכב על השימוש בציון לגנאי שניתן לעתים כה קרובות בחיי עבירה יום יומיים ולאו דוקא בצירה הנאותה והפוריה ביותר. על המפקד לזכור שש- גיאה שנעשתה או ליקיי בעבודה מחייבים אמנם תגובה אולם בצורת התגובה יהיה תלוי במידה רבה באם השגיאה תתוקן לעתיד. על המפקד לזכור כי אין ההערה או הציון לגנאי שהוא נותן בחיי יום יום באים לתת פורקן לרגשו- תיו אלא לשפר את רמת הביצ־ע של התפקידים על ידי הסבר מתאים של הליקויים והשגיאות והדרך לתקנם. הבה נראה מספר הבדלים בין ציון לגנאי הניתן בצורה נאותה לבין זה הניתן בדדו גרועה. לצורך זה הבה נקרא לראשון נזיפה ולשני גערה. להלן ההבדל וישים נא כל מפקד לבו אליו למען התוצאית :— הגערה ניתנת: בשעת כעס וריתחה בטון ובשפה בלתי נאיתים בנוכחות אחרים מבלי לבדוק את העובדות מעליבה ופוגעת ומשאירה מרירית בטאון חיל האויר מס' 23 , יוני- יולי 1953 ץ ״אינני חייכת״... הר.ס.ר. היה במצב רוח מרומם. ישב בשק״ם וסיפר בדיחות. כולם הרבו לצחוק מלבד חיילת באחת הפנות. ״מה הענין ?״ הפליט מתחת לש- פמו. ״שכחת לצחוק?״ ״לא, אינני חייבת לצחוק,״ אמרה הנערה. ״אני משתחררת מחר״. V - הנזיפה ניתנת: בישוב הדעת ואחרי התקררות מה בשקט ובשלוה אם כי בטין תקיף ביחידות על סמך העובדות מלמדת ומעודדת לתקן את השגיאה בעתיד ה. קשר מודיעין ארגוני. על המפקד לדאוג לכך שכל הפרטים הנוגעים לעבודת פיקודיו׳ לסיכויים הע- תידים של ההתפתחויות ולתכניות העומדות לבי- צוע — יובאו לידיעת האנשים השונים הנוגעים בדבר, בצורה שכל אחד מהם יראה לנגד עיניו תמונה מלאה ככל האפשר מהמצב. 3. קשיים בהפעלת פונקצית הפיקוד ראינו חמש דרכים עיקריות המהוות בסים להפעלת פונקצית הפיקוד. ראינו והדגשנו זאת, כי מהות כוח האדם העומד לרשותנו מהווה נקידת מפתח לאפשרויות והצלחת הפיקוד. במהות כח האדם טמונים גם הקשיים בהפעלת הפיקוד מהסיבות כ ד ל ק מ ן :— א. בני אדם נוחים לשבש עובדות ברגשות ב. המפקד מוסר את רעיונותיו בעזרת מיל־ם ולפיכך בני אדם עלולים לפרש מילים בדרכים שונות. הקשיים הנ״ל מבליטים את הקשר בין הפיקוד והמנהי- גות. המפקד חייב לדעת להשתמש נכונה בשפה ובמונחיה. הוא חייב להבין את אופי האדם ותגובותיו. הוא יוכל להפעיל פיקיד רק בעזרת מנהיגות טובה. מנהיגות מחייבת השפעה בעזרת ידיעותיו המקצועיות של המנהיג(המפקד), בעזרת אישיותו ובעזרת סמכויותיו הניתנות לו בתוקף תפקידו ודרגתו. 4. תיאום ישנם הסבורים כי התיאום מהווה פונקציה נפרדת של הניהול אולם מאחר והתיאום כפי שיוסבר להלן משלים את הפיקוד ומאפשר ביצוע יותר יעיל של משימות נרחיב עליו כאן את הדיבור. התיאום הנהו תהליך השגת אחידותו של המאמץ. לגבי מטרה משותפת לכל הגורמים, ולפיכך מחייב התיאים כמו הפיקוד את שיתוף פעולתם של כל הפיקידים. את חשיבותו של התיאום לגבי המפקד ולגבי ביצוען היעיל של משימות נוכל ללמוד ממספר דוגמאות מחיי יום יום. א. נופו של מתגושש פועל בתיאום מלא בשעה ש- תנועות אבריו השונים מבוצעות במועד הנכון, תוך הקדשת המאמץ הפיזי המתאים לכל תנועה ותוך ביצועה בשטח הנכון. ב. מלאכתו של קבלן הבנין מתואמת כיאות בשעה שהשרברבים, הנגדים והחשמלאים מבצעים את תפקידיהם השונים בזמנים ובמקומות המתאימים. ג. בתחרות החתירה המפורסמת בין האוניברסיטאות הגדולות באנגליה ובארה״ב נודעת חשיבות מכרעת למידת התיאום המושגת בין שורת החותרים, ו־ הקבוצה המנצחת היא ברוב המקרים זו אשר מידת התיאום ושיתוף הפעולה בין חבריה הגדול ביותר. דהיינו, שמידת המאמץ שכל אחד מהחות־ רים משקיע, מנוצלת בולה באותו זמן ולאותו כוון הדרוש לשם התקדמות הסירה. מהדוגמאות הנ״ל מוברר כי מהותו של התיאום ש- הוגדר לעיל כהשגת אחידות המאמץ — פרושה — הפעלת האנשים בעבודה הנכינה שתיעשה במקום הנכון ובזמן הנכון, תיך הקדשת המידה הנכונה של המאמץ לכל עבודה ועבודה. וכאן, שוב יש להתחשב בגורם של מהות כ ו ^ האדם העומד לרשותנו בגלל הסיבות כדלקמן :— א. תיאום המאמץ במסיבות שיותר מאדם אחד מעו- רב בהן גורר מטבעו את בעית האופי האנישי, וממילא שירה שלמה של סיבוכים. ב. התיאום בין בני אדם מחייב השגת ההבנה המלאה שלהם, את הסכמתם ואת סיועם הפעיל למאמץ המשותף. בני האדם שאנו מדברים עליהם כאן שייכים לאותה קבוצת אנשים (שהוזכרה לעיל) העומדים לרשות המפקד לביצוע המשימה אך אינם נתונים תחת פיקודו. אלד. נתונים, איפוא, לתיאום אשר הוא יפעיל ועל כן חשובה מידת ההבנה ושיתוף הפעולה שלהם הרבה יותר מזו של אלה הנתונים לפיקודו הישיר. אנו רואים, איפוא, שכדי לבצע את המשימה המוטלת עליו, נאלץ המפקד לקיים קשר כפול, דהיינו: בינו לבין פיקודיו ובינו לבין גורמים אחרים שאינם נמנים על שי• 29 בטאון חיל האויר מס' 23 , יוני- יולי 1953 Mאחידה ע״י שיתוף פעולה״ s ״פעולה קודיו. למשל, מפקד אשר מתכוון לשלח את נבחרת השחיר. של יחידתו להתאמן בבריכה הנמצאת במחנה צבאי אחר יתאם קודם כל עם הקצינים הכפופים לו לגבי המועד הנוח להם לשחרור השחיינים מבין פיקודיהם. שנית, הוא יתאם עם מפקד המחנה האמור לגבי המועד בו תוכל הבריכה לעמוד לרשות השחיינים. 5. חשיגותו של התיאום התיאום משפר את רמת כושר ביצועו של המוסד הארגוני, כיון שהוא : א. משיג פעולה אחידה על ידי שיתוף הפעולה. ב. מפחית את השיבושים על ידי יצירת הבנה בין הגורמים• ג. מעודד נקודות השקפה רחבות יותר על ידי יצירת הבנה של הגורמים לגבי בעיות הזולת. ד. מאפשר החלפת רעיונות בין הגורמים (פיקודים). מאחר ששני אנשים המנסים להתגבר על בעיה — טובים לפתרון מהאדם האחד לבדו. ה. מונע חדירת תפקידים זה לתחומו של זה, מאחר שהוא מגלה כל מקום של כפילות מיותרת. ו. מעודד את היוזמה האישית בזאת, שהוא מאפשר לכל אחד מהמשתתפים להתגבר על חוסר התאמות. ז. חוסך מזמנו וממרצו של המפקד, מאחר שללא תיאום היו כל הבעיות הפנימיות הארגוניות מופ- נות אך ורק לשיקולו הוא. 6. השימוש המעשי א. תיאום — מתי 7 1. בשעת ה מ ה לפעולות, חייב המפקד להשיב על שתי שאלות : ״באיזה חלק מהמשימה המוטלת עלי אהיה תלוי בסיוע מו החוץ?״ וכן, ״כיצד תשפענה הפעולות שלי על האח- רים?״ החשובות לבעיות אלה חייבות להיות מישלמות בשלבי התכנון והארגון. 2. בשעת ביצוע הפעולות, מהווה התיאום את בחינת התקדמותן של הפעולות שעליהן מ- בוססת המשימה בכללה ותיקון הפגמים ה- גורמים לחוסר הרמוניה בביצוע המשימה. ב. תיאום — עם מי 7 המפקד חייב להקפיד על התיאום בין אלד, שיפעילו או יופעלו בשעת ביצוע המשימה, במידה שתפקידיהם הינם בעלי חשיבות גדולה פחות או יותר לגבי משימה זו. 1. תיאום עם מפקדו. המפקד מתאם את פעולות מוסדו עם מפקדו אשר לגביו הוא פועל כ- יועץ, מוסר דו״ח על התקדמות עבודתו, ומ- בקש סיוע. 2. תיאום עם קציני ניטה גבוהים יותר. 3. תיאום עם בעלי עמדה מקבילה לזו שלו, במחלקות אחרות של הגוף הארגוני. 4. ת י א ו ם עם ג ו ר מ י ם מחוץ לגוף הארגוני. 5. תיאום עם פיקודיו, במקרים שהסכמתם לקו פעולה מסוים נראית כנחוצה. ג. תיאום כיצד 7 התיאום מהווה ביסודו בעית קשר. 1. קשר בין אדם לאדם, הנהו הביטוי הפשוט ביותר של התיאום. מגע זה של פנים אל פנים הנהו צורת התיאום היעילה ביותר. א. זמן ומרחק הנם גורמים המשפיעים על מהלך התיאום, כיון שבהם תלויה מידת ה- מאמץ הנדרשת מכל אדם כדי לקיים את ה- קשר הדרוש בינו לבין חברו. ב. אמצעים מכניים ונוהל קבוע מסייעים לשיפור המגע האישי ; משדרים, טלפון וכד׳ — מקילים על התיאום. 2. דיונים משותפים הינם שיטה מקובלת להשגת התיאום, ויתרינותיהם ; ביטוי התאום — ״קשר בין אדם לאדם׳״ 30 בטאון חיל האויר מס' 23 , יוני- יולי 1953 ״מושלם ובלתי נזקק לסיוע הזולת״ א. מיזוג הידיעות והנסיון של קבוצת אנ- שים לשם פתרין הבעיות השונית. ב. התועלת שכל אחד מהמשתתפים בדיון מפיק מהכרת נסיוני של הזולת — תופעה שאינה קיימת בשעת מתן פקידה גרידה. (הערה — התברר שדיונים אינם יעילים כלל כאמצעי פיקודי, דהיינו, יש למנית על כל גוף ארגוני מפקד אחד שמתפקידו להורות ; בדיונים הושגו רק התיאום ימתן העצה ל- מפקד. בעזרת קציני מטה — LIAISON 3, קישור מקובל בעיקר לשמירת התיאים בין הממית והמפקדות ד,שינים. 7 . ח ו פ ר ה ת י א ו ט הסיבות לחוסר תיאום מתחלקות, בדרך כלל, לשלושה סוגים שונים : א. חוסר תבנה יסודית במהות התיאום בכללו. ב. ;זרמים אישיים התלויים באופי האדם ! הללו ע- לולים,לעתים קרובות, להוות סיבה לחוסר תיאום. אפילו שעצם מושג התיאום כשלעצמו, והמטרה העומדת לפניו, הנם ברורים לחלוטין. בין הטיפי־ סים הלקויים מבחינה זו בכישר התיאום נמצא את :— 1. האדם הרואה את עצמו מושלם ובלתי נזקק לסיוע הזולת : r י ״ ח י ו ת א ו י ר י ו ת ״ נסיעות בורך האויר הפכו כיום לדבר שבשג־ רה לגבי... פילים, נחשים, קופים בדרכם מ נ י החיות, ולגבי סרטנים בדרכם אל שולחן הסעודות. סוסי מירוץ, אפרוחים ועגלות צעירות •הנם זה זמן רב ״נוסעים וותיקים׳׳. k, • ׳ 2. ד,אדם החושש מפני אבחנה ביקורתית לגבי רעיונותיו ! 3. האדם הסולד מהחלפת רעיונות ! 4. האדם המרגיש שתיאום פעולותיו עם האחרים הנו למטה מכבודו ! 5. האדם החושש שסמכויותיו ואחריותו תופי חתנה, משום שהנן כפילית הסמכויות והאח- ריות של האחרים ! ג. גישה ונוהל בלתי נכונים. אפילו כאשר הפיקוז־ים יודעים כיצד לתאם פעולות, ואף רוצים בכך, אשם לעתים המפקד בחוסר התיאום, מש־ם שלא קבע גישה נכונה לבעיה זו ולא דאג לנוהל סדיר ומקו- בל לגבי שיטות התיאום. 6. ס י כ ו ם ראינו את הקשר ההדוק בין הפיקוד לתיאום. הנה, לסיום, דוגמא. הבה נשווה יחידה צבאית לגוף האדם ה- א-כל. המוח נותן את הפקודה ׳באמצעית העצבים היא מועברת אל ד׳ידים. הידים נוטלות את הסכין והמזלג על מנת ליטול מן הצלחת את מנת הפילה ומשם נעה יד ימין אל הפה. אולם, אס־ן ושבר, חלקי הגוף השונים אינם פיעלים בתיאום. המזלג עם מנת הפילה מגיע אל האזן במקום אל הפה (זכור לכולם בודאי הסרט ״זמנים מידרניים״ בו נפל צ׳רלי צ׳פלין אף היא קרבן לחוסר התיאום של המכונה שהאכילה אותו). כשם שחוסר תיאוט בין חלקי גוף האדם מורה על מחלה, כך חיסר תיאום בין האנשים אינו מאפשר להפעיל פיקיד ולבצע משימות ביעילות. איכות הביצוע של פינקצית הפיקוד תלויה, איפיא, במידת הבנתו של המפקד לנצל את יסודות האיפי האנישי במגמה להשלים את ביצוע המשימה ביעילות מכסימלית יבמידת הבנתו את מהותו, מטרתו וישימתי של התיאום. אחרי תכנון וארגון יעילים מהווה הפיקיד בעזרת ה־ תיאים את המכשיר של הביצוע. 31 בטאון חיל האויר מס' 23 , יוני- יולי 1953 # C ׳ < £ / u r w » ru-nm vim ₪ מלח מאת גנרל ג. מ. ש א ם י ן מפקד ח. א. הצרפתי במזרח הרחוק מלחמת הצרפתים בהודו־סין איננה מלחמה קולוניא- לית במובן המסורתי של המלה ורבים האנשים בצרפת הדורשים, למרות סכנת הפסדים כלכליים כבדים, את הנסיגה מזירת מלחמה זו. אין לשכוח שלצרפת אין עוד כיום ,,אימפריה קולוניאלית״, מאחר שכל שטחי החסות הצרפתיים כונסו אחרי מלחמת העולם השניה באיחוד הצרפתי (ארגון דומה לחבר העמים הבריטי) ונציגי כל הארצות והגזעים יושבים בצוותא בפרלמנט הצרפתי. המצב בהודו־סין זהה עם זד, שבקוריאה, אלא שמתוך סיבות שלא כאן המקום לעמוד עליהן, לא עוררה זירת הודו־סין אותה התענינות בעולם במו פעולות האו״ם ליד נהר יאלו. המאבק בהודו־סין אף הוא קרב בין המערב והמזרח ; זהו פרק ,,חם״ נוסף ב״מלחמד, הקרה״. מצד שני, קשור דלדול זה של כוח האדם והאמצעים הצרפתיים קשר הדוק במדיניות העולמית וזאת התברר היטב ב־ 17 באוקטובר 1952 , בועידה השנתית של המפ- לגה הרדיקל־סוציאליסטית בבורדו כאשר ראש ממשלת צרפת לשעבר, מר דלדיה, דרש להסתלק מיד מהודו־סין! הסתלקות מהודו־סין כדי לבסס את האינטרסים הצרפתיים באירופה ואפריקה 1 באותו חודש, ב־ 12 באוקטובר הת- קדמו הכוחות הצרפתיים לבירת הודו־סין, הנוי, אולם נהדפו. יומיים לאחר מכן הגיע תורו של תיקוף הנגד הצפון־הודו־סיניים״ — שאיים » — ע׳׳י כוחות ויאטמין על עמדות הצרפתים. אם הצרפתים יפנו את הודו־סין לא ישפיע הדבר רק על הכלכלה הצרפתית. הדבר עלול להשפיע וגם ישפיע ללא ספק על כל המזרח הרחוק, על קוריאה ומלאיה, אולי אף על הונגקונג. כפי שידוע, נטה עד כה העולם המערבי, ׳מתוך סיבות שלא תמיד ברורות די צרכן, להתעלם מהודו־סין. אין ספק שתאור אמיתי של מלחמת האויר בהודו־סין והלקחים שאפשר ללמוד ממנה, הם גנרל ג. מ. שאנזין, מפקד ח.א. הצרפתי במזרח הרחוק. נושא מענין ביותר לגבי כל אחו מהקוראים. הרשימה היא מפרי עטו של גנרל בויום זין מקס שאסין, מפקד ח. א. הצרפתי בהודו־סין. גנרל שאסין, שהוא כיום בן 50 , למד מתמטיקה ומדעי המדינה והחל את הקריירה הצבאית שלו בחיל הים. ב־ 1928 למד לטוס והועבר לחיל האויר וב־ 1936 , אחרי ששירת זמן מה במטה ח. א. הצרפתי, היד. קצין צנחנים. מאז שימש בתפקידי מטה גבוהים שונים הן בצרפת והן מחוצה לה. ביולי, 1951 נתמנה למפקד ח. א. בהודו־ סין. שמים ללא אויב במבט ראשון נראה כאילו אין כל טעם לנסות ללמוד לקחי לוחמת אויר מקרבות הודו־סין. עד עתה לא הופיע אף מטוס קומוניסטי אחד בשמים בהם יש לכוחות הצר־ פתיים שלטון מלא. מה אפשר ללמוד ממלחמת אויר ללא אויב ? 32 בטאון חיל האויר מס' 23 , יוני- יולי 1953 THA1LAM9 MAVAYA מפת הנודרת הרחוק, המראה את שלושת המחוזות בהם נלחמים נחות צרפת־ויאטנם נגד הנחות הקומוניסטיים של ויאטמין: טונקין, לאוס ואנס. מימין, האי האינם ממנו יוצאות סירות מנוע קומוניסטיות להתקפות לילה על החוף האנמי. התשובה היא : הרבה מאך, כי המלחמה בהודו־סין, בהיותה שונה ביותר מאותן מלחמות קולוניאליות המו־ ברות לנו היטב, נותנת לני מ־שג־מה של המלחמות בעתיד. ומעל לכל היא מדגימה שיב את השמוש בחוקים הנצחיים השולטים בדרמה של המלחמה. הראשון שבחו- קים אלה הוא : נאשר יעילותם של כלי נשק תיקופיים עולח במפי תיע תהיה תגובתו של הצד המחוסר אותם כלים להת־ פרס, לדלדל עמדותיו, לחזור לשיטות גרילה עתיקות, העלולות להראות ילדותיות אלמלא הוכיחו במהרה שיש בהן כדי לספק תוצאות מצוינות. החוק השני חשיב לא פחות, אם כי פחית ידוע : נאשר התפתחות בלתי מסויגת, שנדחפה לקיצוניות ע״י טננאים מחוסרי השקפה כוללת, יוצרת כלי נשק ״חדישים״ שנזקם רב מתועלתם, נאשר ההשתעבדות המוחלטת לניידות מובילה לקראת חוסר ניידות והחתירה להגנה מושלמת הופנת לחוסר הגנה, אזי מופיעות מחדש שיטות קודמות, כאילו היה זה רפלקס טבעי. כך בקוריאה עולה חיל הרגלים על כלי הרנב החדישים ביותר, והחפי־ רה האישית טובה מכל צורת שריון. מהות המלחמה מלחמת הודו־סין היא תמונה של צבא צרפתי־ויאט־ נמי מטיפוס מערבי, חמוש וממונע היטב, בעל עליונות ניכרת בארטילריה ושליטה מוחלטת באויר ובים, הלוחם בצבא קטן יותר, פחית חמוש, אילם קנאי ונהנה מתמיכת חלק גדול של האוכלוסיה, מאחר שמלחמה זו הנה למע- שה מלחמת אזרחים. צבא ויאטמין השתמש בשיטה הקו׳ מוניסטית הבדוקה של מאו טסה־טונג, סיגל לעצמו מיד עם פרוץ הקרבית את טיפים הלוחמה המונע מהאויב את יתרונותיו החשובים ביותר ? כלומר, טקטיקות של גרילה, הקמת ״בסיסים״ בשטח מוחזק בידי האויב, פשיטות על קוי התחבורה, התקפות פתע ע״י כוחות עדיפים בהרבה מבחינה מספרית. בשיטה זו יש להמשיך עד שמגיע הרגע כאשר האויב נחלש במידה מספקת ואחרי שהקים יחידותיו בפרק זמן זה ואימנן, על מנת להנחית את המכה המכריעה ולסיים את המאבק. התכנית פשוטה להפליא וביצועה אינו כרוך בקשיים רבים. הגייסות הבלתי סדירים הראשונים בפלוגות, גדו- דים ולבסוף, חטיבות. נפתחו בתי ספר. קצינים וב. ד. א. אימנו שם וערכם ביום רב ביותר. בטונקין, החזית העיק- רית, נמצאות חמש חטיבות ויאטמין החונות סביב הדלתה, כאשר גם שטחו הפנימי של משולש יקר זה נתון לנסיונות ,שוחד״ עם הסתננויות בלתי פוסקות והקמת ״בסיסים״ שהגיעו לעוצמה של 30 פלוגות מאחו- רי קוי הצרפתים. באנם הגיעו לעוצמה של גדודים, בדרום ויאטנם — פ ל ו ג ות; לוחמת הגרילה נהנית כאן משליטה ללא מצרים. מצד שני סובלים כחות צרפת־ויאטנם, בדומה לצבא הלאומני של צ׳יאנג קאי־שק, מהמגבלה החשובה של מי שמתכוון להגן ולא להשמיד בפשטות. הרבה יותר קל לנתק קו מס־לת־ברזל אי לפיצץ גשר מאשר להגן עליהם. התוצאה היא שהצבא ״המגן״ חייב להשתמש בחלק גדול ממקורותיו בהגנה סטטית, בו בזמן שהצבא ״ההרסני״ יכול לשמור על ניידות כל כוחותיו, לרכזם בצורה ובמקים שהיא ריצה. מלבד זאת, צבא ויאטמין, שחלק גדול מהאובליסיה נמצא בתחימיו, אינו חייב לספק כיחית כיבוש לשטחים שבפ־קיחו. הוא מתקדם ה״בכג״ העל־קולי מפב נזקים מר פוטר פנה אל מיניסטריון התעופה הבריטי בדרישת פיצויים בעד הנזקים שנגרמו לביתו ב־ ססקס. לדבריו גרם קול הנפץ שהשמיע המטוס בהתקרבו למהירות הקול למספר סדקים בקירות, בדלתות ובתקרות חדר השינה. תביעה זו היא גולת הכותרת למבול של תלו- נות ״באנג״־ים על קוליים המנפציס שמשות, מפי־ לים אנשים מעל אופניהם וכדומה. ידוע שמת־ נהלות עתה חקירות על מהותם של קולות נפץ אלה. - .י 33 בטאון חיל האויר מס' 23 , יוני- יולי 1953 לאורך קו, בו בזמן שהצבא הצרפתי־ויאטנמי אינו יכול להשאיר משהו בלתי מוגן מאחוריו, הוא חייב לכבוש את כל האזור, להתבסס בכל מקום שהיא עובר, ע״י יצירת רשת ענפה של עמדות הגנה המסוגלות לספק מידת מד, של הגנה בטווח מוגבל. דבר זה דורש בזבוז רב על כוחות ומהוה מכשול רציני בניהול המלחמה. זהו סוג הלוחמה, המוכר אך מעט, הקובע את המיוחד שבפעולות האויריות בהודו־סין. נקודות מיוחדות אלד, נוכל למצוא בכל השטחים הקלסיים : פיקוד, אירגון, כח אדם, ציוד, לוגיסטיקה, טקטיקה ואיסטרטגיה. נזיכלי נפלם מוטלים על בקתות קש ויאטמיניות ע ״ יו־ 52 ״. טיפוס זה של פעולה קשה במיוחד « מטוסי יונקרס לבצוע בתנאי הג׳ונגל של הוזו־סין. הלקחים שניתן ללמוד הם משני סוגים כלליים. אחדים אינם אלא אישורים של נסיון קידם, חיובי או שלילי : אין צורך לעסוק בכאלה במקום זה. אולם קיימים גם חדשים, בעלי חשיבות ראשונית, מאחר שהם עוסקים בצורת לוחמת ד,אויר ממש ובאפשרויותיה העתידות. פיקוד הן הנצחונות והן הכשלונות במלחמת הודו־סין, הראו כי על מנת לזכות בנצחון, יש למזג את דרגי הפיקוד הגבוהים החייבים בתאום מלא של כל הפעולות ביבשה, באויר ובים. למפקד עליון מודרני חייב להיות מטה משולב בו מיוצגים באיפן שוד, שלושת הכוחות הלוחמים. כוחות האויר נוטלים תמיד את החלק החשוב ביותר, ואפשר לומר שכאן, לעתים קרובות, אלה הם הכוחות המכריעים את כף המאזנים לטובתנו. יש אם כן להתחשב תחילה בתנאי השמוש בחיל האויר ולתכנן את פעולות היבשה בהתאם. לתכן פעולה אך ורק ביבשה ולהוסיף אחר כך מניה וביה גם סיוע אוירי קרוב או רחוק, היא השיטה הטובה ביותר להכנת כשלונות כפי שאנו נוכחנו כאן בהודו־סין. מפקדי כוחות היבשה נכחו לדעת שהכוחות האויריים אינם יכולים לסור לפיק־דם הישיר, כמו למשל הארטיל- ריה. התהליך ברור : ה״יבשה״ מבקשת ״אויר״ לשם מבצעים, ומשאירה בידי האחרון חופש פעולה מלא להס- כים או לסרב, ולהחליט על האמצעים הטכניים הדרושים. המטות היבשתיים אינם דורשים עוד ״שמונה מטוסי .בי־ 26 ״ עם פצצות השהיה של 250 ק״ג״ א• ״תשעה מטוסי קרב עם נפלם״, כפי שנהגו לעשית, בהפגינם ערבוב תחומים מצער. קישור הדוק הוא חיוני, והבנה הדדית, ביחסים ידידותיים בכל היותר, הם התקוה היחי- דה לנצחון. כל אחד מהשותפים חייב לעסוק בענינו המיוחד ועל הפיקוד האוירי להמנע מדרישת תמרונים מיוחדים של יחידות המרגמות, התותחים והרגלים המגי- נים על בסיסיו. הוא חייב להסתפק בהצגת הדרישה לפי- קוד היבשתי לספק הגנה זו, בהשאירו אף הוא את ההח־ לטה על דרכים ואמצעים בידי הפיקוד היבשתי. התיאוריה הצרפתית של השמוש בכוחית ד,אויר ידועה למדי, היא מדגישה את התלות ההדדית ואת השויון שבין שלושת הכוחות, כשאף אחד מהם אינו נחשב כמשני לגבי האחרים. בדומה לדוקטרינה האנגלו־סכסית, הוא נותן עדיפות ראשונית לכיבוש העליונות באויר, כשהש־ מדת הפוטנציאל המלחמתי של האויב באה במקום שני וסיוע לכוחות היבשה רק במקים השלישי. אולם חולשת הכוחות האויריים בהודו־סין הצריכה בכל זאת שינויים של התיאוריה הטהורה. אין כוחות שנשמרים במיוחד להשמדת הפוטנציאל המלחמתי של האויב ומטוסים רב־צדדיים כמו ״בי־ 26 אינביידר״ משמ- שים לסירוגין לסיוע קרוב של כחית היבשה ולפעולה בלתי ישירה, כמו למשל בידוד שדד, המערכה (ניתוק קיי התחבורה), לוחמה כלכלית (התקפות על בתי חרושת או רשתות השקאה), התקפות על תעשיות נשק או מרכזי עצבים של פיקוד האויב, וכוי. בדרך כלל ניתנת העדיפות לסיוע ישיר ופעולות בטוח ארוך מב־צע־ת רק בהסכמת הפיקוד הבין־חילי, כאשר אפשרי הדבר. אם כי הפיקוד העליון מבין היטב את חשיבותם של מבצעים ארוכי טווח, שהשיגו מספר תוצ- אות בעלות ערך, במיוחד מאז שגת 1952 , קיימים עדיין פיקודם מקומיים מסוימים, החוששים מהתקפות אפש־ ריות ולעתים קרובות אינם מרוצים למראה מטוסי קרב ומפציצים היוצאים לפעולות איסטרטגיות, שתוצאותיהן עלולות בכל זאת להשפיע גם על פעולותיהם. ברור שניתוק קיי אספקת הנשק והתחמושת מסין ישפיע יותר על הפעולות מאשר התקפה על כפר מבוצר בדלתה. 34 בטאון חיל האויר מס' 23 , יוני- יולי 1953 קיומו של הפיקוד האוירי בצד הפיקוד היבשתי אליו הוא ״מסופח״, בפיקיחו של המפקד העליון, דורש מאת כוחות היבשה מידה רבה של הבנה, אשר לא חסרה כאן מעולם. הפיקוד האו ירי אינו יכול להסכים ללא התנג- דות לשימוש בציוד כה יקר ונדיר כמו מטוסים בתפ- קידים שיכילים להתבצע בכלי נשק יקרים פחות, כגון הארטילריה. קשה ללמד את אלה שאינם אחראים ישירות להם, את ה,,מחיר״ של כוח־ת האויר. אותו דבר מתאים גם לדרישות הלוגיסטיקה. אפשר לעודד פצועים למאמץ עליון ואנשים עייפים עד מות אפשר להמריץ לפעולה, אולם מטוס מקילקל אין להמריץ ואף הנאום המשכנע בי ותר לא יניע מניע כאשר חסר בו דלק. בדיק־ת המניע והגוף הם ענינים חיוניים שאין להמנע מהם וכל המטוסים חייבים לחזור לעורף לשם שיפוץ מדוקדק אחרי מספר מסוים של שעות טיסה. יוצא אם כן שמספר המטוסים המוכשרים לשימוש בכל זמן נתון, במיוחד בזירת קרבות מרוחקת, שבה תנאי האקלים הם כה עוינים כמו בהודרסי ן , אינו עולה על 7 0 % מהכלל. המטות המשולבים נאלצים להתחשב בהג- בלה זו בשעת תכנון המבצעים. זהו המחיר של ההת־ קדמות הטכנית. לבסוף, א 0;יר כי מפקדי כוחות יבשה שלחמו בהודו־ סין יחזרו משם עם דעות מוטעות. בר ו ר שאילו הופיע באחד הימים כיח אוירי בשמי טונקין היה חוזר תפקיד היריטה למקום ראשון בחשיבותו ותפקידי הסיוע היו מקוצצים מיד ב־ 70 עד 80 אחוזים. כוחות היבשה, שהתרגלו ללח־ם אך ודק בסיוע אוירי רב עוצמה, חייבים להבין כי המצב הנוכחי הוא בהחלט יוצא מהכלל. כמו- כן, אסור לכוחות האויר להאמין שתמיד יעמדו כל השמים לרשותם, כשהסכנה היחידה היא מצד הגנה נ. מ. חלשה יחסית. הצבא הצרפתי חייב להמנע מהשגיאות האינטלקטוא- ליות שנבעו במדה רבה מהמלחמות באלג׳יר בשנת 1870 וממערכות סוריה ומרוקו בשנת 1940 . לפחות חולשתם היחסית של כוחותינו האויריים במזרח הרחוק תוכיח מטוס דוגלס ״בי־ 26 , אינביידר״ בעל חרטום זכוכית. למטוסים אלה יש כוונוות פצצות ״טר ד ן ״ ומשמשים כמוצאי־נתיב. מטוסי ״בי־ 26 ״ להצלפה מצוידים בשמונה מקלעים כבדים במקום חרטום הזכוכית. כת האש שלהם הוא עצום. כי הכוח האוירי הטקטי חייב להשאר כולו תחת פיקוד , אחד וכי לחלקו בין יחידות היבשה, כפי שנעשה ב־ 1940 היא הדרך הבטוחה בי ותר לצמצם יעילותו עד אפס. השיטה המאפיינת את שדה הטקטיקה במלחמת הודו ־ סין היא העלמותו המוחלטת של האויב, הנע ותוקף רק בלילה וצועד בקבוצות קטנות, המתחברות רק לקראת ההסתערות הסופית. אין כאן טורים במשא, אין קו י צלפים פחות א״ י ותר מוסוים, אין שי ירות של כלי־ רכב המתקדמות בטור לאירך הכבישים. משיצאת מהאי־ הנשק הסודי יש אנשים המאמינים ברגלי ארנבות או בתלתן בעל ארבעה עלים, אולם טייסי טייסת חיל הצי של ארה״ב, הנמצאת בקוריאה, מיחסים מזלם לטרבלי טיסח מלוכלכים. הענין התחיל כאשר מיג׳ר פול קלוג הוצב לטייסת כשהוא לבוש סרבל טיסה המלוכלך בי ותר שמישהו ראה מימיו. חברי ו ניסו להשפיע עליו שיכבסו, אולם חוא סירב בתוקף לעשות זאת. ״הפעם האחרונה שכבסת׳ את סרבל הטיסה שלי חיתח בגואדלקנל ב־ 1942 ״, הסביר. ״בטיסה הראשונה הופלתי ונאלצתי לבלות חודשים אחדים בבית החולים. מאז לא מסרתי את סרבלי לכביסה אפילו פעם אחת ובאמת, לא נפגעתי יותר.״ הוא לובש את סרבלו הנוכחי מאז 1948 , אחרי שהקודם נקוט לגזרים. המיג׳ר מאורו את הסרבל מדי יום ביומו, אולם אינו נותיר לאיש לכבסו. טייסים אחרים בטייסת הקרב מצאו שהרעיון מצוין וניסוחו אף הם. עתה, הופכים סרבלי הטיסה של הטייסת מלוכלכים יותר ו י ותר והטייסים מרגישים עצמם ברי מזל יותר ויותר. היחידים שמתאונניס : טייסי ה״נויגיס״. י . .י 35 בטאון חיל האויר מס' 23 , יוני- יולי 1953 זור הנתון בפיקוח, אין לראות נפש חיה בשדות. כשמטוס חג מעל כפר, מתרוקן זה לגמרי ואף חיות הבית יורדות למקלט. דרושה מידה בלתי רגילה של מומחיות ונסיון כדי לאתר נ־כחותם של גייסות ויאטמין בהרים וביערות, שם הם חונים בתנאי הסואה מצוינים. חפירות אישיות שרוחבן ממטר עד מטר וחצי ועומקן מ־ 1,10 מ׳ עד 1,60 מ׳, מכיסות עלים ועשבים, נמצאות לכל אורך הדרכים יאף בשדות האורז. בכפרים עצמם מסתתרים הויאטמיניים במנהרות מלאות בוץ באורך קילומטרים אחדים, המחברות לפעמים כפרים מספר. הדבר היחידי, העוזר לנו לגלות נוכחותם בפועל של החיילים בכפר מסוים הוא חפירות ההגנה, שאף הן מוסוות היטב. ברור אם כן כי שיטות הפעולה ה״מערביות״ יהיו כאן מחוסרות תועלת. המטוס היחידי שמסוגל להבחין , בכל בבירור הוא המטוס הקטן הקל כמו ה״מוראן 500 קריקט״ י. אין צורך לציין כי הכבישים הראשיים מפוט־ דלים ע׳׳י מטוסי סיוד־צלומי מהירים מטיפוס גרומן ברקט״, ואיזורים חשודים מצולמים ללא הרף - ,FSF ע״י מטוסים כבדים יותר הפועלים בגובה רב. כל זה מאפשר פיקיח מתמיד על העבודה המבוצעת ע״י האויב: תיקון גשרים, עקיפת דרכים במצלחי־נהה תיקיני מסילות ברזל, מוסכי קטרים, מחסנים, ארובות פחם, בתי־חרושת קטנים עם ארובות מוסוות כעצים וכוי... המשענת העיקרית - ״ננס״ כדי להבחין ממש באנשים, דרושים מטוסים איטיים היכולים ״להרים עלי העצים ולהציץ תחתם״. אף בעת הפעולות החשובות ביותר, נדירים ביותר המקרים שטייס הקרב או המפציץ יוכל להבחין באויב בודד. באשר י השם הצרפתי ל״פיסלר שטירך׳ הגרמני, שביצועיו ידועים היטב. לאיש הלוחם על הקרקע היא אינו מסיגל, על פי הרוב, למסור הוראות מהימנית למטיסים. כשהוא רואה את האויב, הריהו כבר בקלחת הקרב ממש. מטוס התצפית הקטן והאיטי הפך למשענת המלחמה באויר, בהודו־סין כמו בקוריאה. המטוס המהיר יצטרך להיות מובל על ידו, כמו שאיש עיוור מ־בל ע״י נער. זהו אחד הלקחים הגדולים של מלחמה זו. מטוס התצפית הקל (הנקרא בפי הצרפתיים ״ננס״) פועל כדלקמן: בקיימו קשר כפול עם הקרקע והאויר, חג הטייס מעל שדה הקרב בגיבה נמוך, כשהוא תר אחרי הסימנים הקטנים ביותר שעלולים להעיד על נוכחותו של האויב. ברגע שהוא ריאה תנועה חשודה, הוא מודיע לפיקוד ומנחה את אש הארטילריה שהיא מפקח עליה ועל פעו־ לית סיוע קרוב והפצצה שהוא מתקן ת־צאותיהן. טייס מפציץ הקרב המצליף או מפציץ קרן יער ואינו יכול להבחין בובר, נשמע לו בצורה עיורת ועלול להמצא במצב משונה כאשר יברכוהו על פגיעה טובה במיוחד והוא אף לא ראה את המטרה שלו. המטילן יכול לכוון בשלוה אל בקתת הקש שהורוהו להפציצה, אילם רק טייס ה,,מוראך יודע שחיילי ויאטמין נמצאים בתוכה. משסיים תפקידו, חוזר ה״קריקט״ ונוחת על כל מסלול שמזדמן במקום ומודיע על כל מה שראה למפקדי האויר והקרקע, בעת שחברו שהחליפי ממשיך בעבודתו החיונית, סיור ותצפית ארטילרית. הטענה ה״מערבית״ תהיה ללא ספק : פגיעות. יתכן שה״ננס״ זקוק להגנה מיוחדת של יחידות קרב למטרה זו. אילם ברגע שהאויב פותח באש הריהו מגלה נוכחותו א־טומטית ועובדה זו — על כל פנים בהידו־סין — היא כפי הנראה ההגנה הטובה ביותר בשביל המטוס הקטן. כמי־כן, אפשר ללא ספק לתכנן מטוס, אשר בשמרו על תכונותיו העיקריות של ה״מ־ראן״, יהיה מתאים עוד ייתר לתפקידו החשיב. ה,,מוראן״ רואה, א־לם אינו מת- קיף בעצמי ויכול רק להזעיק את המטוסים התוקפים. ״ ב ר קט״ ב פ ע ו ל ת סיור מעל קרזות יער. , F 8 F גרונון 36 בטאון חיל האויר מס' 23 , יוני- יולי 1953 מוראן 500 ״קריקט״ מתאיס ביותר לסיור אוירי. זוהי המהדורה הצדפתית של המטוס הגרמני פיסלו־ ״שטורך״, אולם שונה ממנו בהעדר זכוכית קדמית זרמית עד כמד, שלא יגיעו הללו במהרה, מאבדים על סי רוב את יתרון האפתעה והויאטמינים כבר נהגו להסתלק, לעתים קרובות. , אנו חייבים אם כן לעבוד על מטוס טקטי קל, דו־ מושבי, בעל מהירות מקם. של לא יותר מ־ 240 מי״ש ומהירות מינימום בסביבות 50 מי״ש. משקלו, שיהיה טון לערך, יאפשר לו להשתמש בכל סוג של מסלול בעל אירן־ של כ־ 400 מ׳. המטוס חייב להיות חמוש בשני מקלעים, לשאת מספר רקיטית, משדר־מקלט ת.ג.מ. קל־ ביותר, ואם אפשר, משורין מלמטה כדי להגן על הטייס והצופה מפני אש הנשק הקל. המטוס הצרפתי ״סיקלופ״ שנבנה ע״י ״פיגה־מיביסיך ומצויד במנוע טורבו־סילוני קטן ״טירב־מקה״, עלול להיות מתאים כטיפיס בסיסי למטוס כזה ־. האמריקאים מתכוונים עתה להציף את כל דפנדר״ שלהם > » FD ־25 דרום־מזרח אסיה במטוסי הנבנים בכמויות גדולות ביפאן. על כל פנים, נועד המטוס הטקטי הקל להפוך לעמוד השדרה של כחות הסיוע האייריים. בלעדיו, יהיה זה האחרון עיוור וחסר אונים. הצבא משווע לציוד מסוג זה. הוא הכיר בזאת בגלוי ויהיה זה מצער ביותר אם חיל האויר יהיה מחוסר דמיון בכיוון זה. אם המלחמה נשמעת לחוקים קבועים מסוימים, הרי צורתה על כל פנים נמצאת בהתפתחות מתמדת. כאשד ישתמשו בכלי נשק אטימיים טקטיים, יהפכו הפריסה, ההסואה המוחלטת, המסתננות וגיחות הלילה לחוק. טעות היא לחשוב כי מלחמה עתידה תהיה דומה לזו 1945 . תהיה זו הדרך הבטוחה ביותר להכשל — של 1939 בה. פעולות לילה אפשרות של פעולות לילה (וכמובן פעולות במזג אויר גרוע) חייבת להמצא תמיד לנגד עיניהם של כל האחראים לחילות אויר מודרניים. זהו הלקח השני של מלחמת הודו־סץ ואולי אף החשוב ביותר. כוחות ויאטמין יכולים להמשיך בהתנגדותם המיואשת הנמשכת זה שנים, כי יודעים הס שמהשקיעד. ועד הזריחה כמעט שאינם חייבים לחשוש מהתנגדות. בני הכפרים יכולים לצאת לשדות, הגייסות צועדים, צבאית שלמים של ,,קולים״ נעים לאורך הדרכים, בנושאם אספקתם הדלה, ״סמפנים״ שטים לאורך התעלות. מכוניות המשא המעטות הבאות מסין יכולות לנסוע בכביש הקולוניאלי מס. 3 כשאירותיהן מעמעמים, ספינות מניע מהירות יוצאות מהאינן לחוף אנם. אי יכולתם של כחות חאויר לפעול אחרי חשיכה היפכת את הלילה לתחום בטחון עבוד האויב, המנצל אותי בקדחת- נות. אמנם, אין חיל האויר חסד אונים לחלוטין. היא תיקף בהצלחה דלתות ותעלות, ובמשך השנה האחרונה השיגו פעולות הלילה שלנו בקושינשינד. תוצאות ניכדות. אולם ־ ״סיקלופ וו״, מטוס חד־כנפי, מצויד במנוע טורבו־ סילוני טורבומקה ״פלס״ בעל משיכה של 350 ליברות. ביצועיו עם משקל כללי של 600 ק״ג! מהירות צלילה מקם. 280 מי״ש! מהירות בגובה 13.120 רגל, 217 מי״ש: סייג גובה, 29530 רגל! טווח, 186 מיל, ריצת המראה (מעל מכשול בגובה 65 רגל), 980 רגל! ריצת נחיתה, 720 רגל. עם מניע טורבו־סילוני חזק יותר ומשקל כללי של טון, יכול מטוס כזה לשאת בקלות יתירה את החי־ מיש ואת מכשיר הת.ג.מ. שיהפכו למטוס הטקטי הקל הראשון והחדיש ביותר. פ.ד.— 25 דפנדר״ עם » 3 פרטים רשמיים על ביצועי משקל כללי של 2500 ליברות ומנוע ״קונטיננטל״ של 225 כ. ס. הם כדלקמן: מהירות מקם. 187 מי״ש; ריצת המראה (מעל מכשול של 50 רגל), 1000 רגל; ריצת נחיתה 750 רגל! שהיות, 4 שעות. המטוס הדו־מושבי בעל הכנף הנמוכה מצייד בשני מקלעים קלים בכנפים ׳מכשיר ת. ג. מ. קל־ביותר ״ליד״, ויבול לשאת שני מיכלי נפלם של 40 גלון, שתי פצצית של 250 ליברות, ארבעים רקיטות 2,75 אינטש או ארבע רקיטות בעלות של 5 אינטש, בהתאם לתפקיד ( HVAR ) • מהירות גבוהי שעליו לבצע. מחיר המטוס יהיה כנראה 20.000 דולר לערך• מ בטאון חיל האויר מס' 23 , יוני- יולי 1953 צנחנים ויאטנמייס עולים למטוס דוגלס ״סי־ 47 . דקומח״. הכושר לבצע ״תנועות כיתור אנכיות״ מהירות היה חגורם הראשי לנצחונות הצרפתייס־ויאטנוויים. יעילותו יורדת בהרבה באיזורי היערות והד,דים של טונקין העילית — בדיוק כמי בהרי קוריאה. כל ומן שחיל האייר אינו יכול לפעול בלילה באותה יעילות כמו ביום, לא יהיה אותו נשק מכריע שהיא חייב להיות. לשם כך, הוא צריך להיות מסוגל לנווט בבטחון והצוותות צריכים לראות. הבעיה הראשונה כמעט נפתרה, אולם השניה עדיין רחוקה מכך. אין כאן שאלה של הפצצה עיורת בעזרת מכ״ם של איזורים בנויים כמו אסן או וורנמינדה. את המוני הויאטמינים בשבילים יש לראות ממש, וזאת, כפי שכבר ציינתי, קשה ביותר אפילו ביום. הפתרון יימצא כנראה בשטח הקרנים האינפרה־ אדומות. מכל מקים, שאלה זו היא בעלת חשיבות ראשו- נית לגבי עתידו של חיל האויר, ותמוה במקצת כי לאוד התוצאות הראש־נות שהושגו במלחמת העולם העניה, לא נפתרה עדיין שאלה זו. הגנת הבפיסימ של ח. א. מנקודת המבט הקרקעית שינה בהחלט המצב בהודו־ סין מזר, שבכל המלחמות המערביות, שם קיימת חזית המפרידה בין טריטוריות מנוהלות ומבוקרות ע״י הצד- דים השונים. הוא דומה יותר למלחמות הדתיות, כאשר ערים קטוליות !פרוטסטנטיות באותו חבל, לעתים מרו- חקות אך קילומטרים אחדים, נלחמו אחת בשניה בחימר, שפיכה. אם כי קיימים איזורים בהם שולטים הויאטמינים שלטון מלא, קשה לומר את אותו הדבר לגבי הצרפתים והויאטנמים, מאחר שאף בתוך ערים גדולות יש למורדים ועדות פעולה טרוריסטיות והם מאלצים אנשי עסקים מיואשים לשלם ״תרומות״. במרחבי ההרים, מהוים אנשי המוי, שהם אויב מלידה לכל אנמי, סכנה בכח של הת- קפ-ת גרילה. זאת הסיבה לכך שהגנת בסיסי ח. א. הפכה לאחת הבעיות החשובות והקשות ביותר של מלחמה מפליאה,זו. אפשר אפילו לומר שמלחמת הודו־סין מוכיחה בבירור כי הגנה זו חייבת להיות המשימה מם. 1 של כוחות היבשה, שאינם צריכים להסס להקדיש לה את כל כיח האדם והציוד הנחוצים. לעתים קרובות, הכח האוירי איננו רק הגורם המטה את כף המאזנים של לחימת הקרקע לטובתנו, כי אם גם הנשק ההתקפי הממשי היחידי שמאפשר לנו להכית בפוטנציאל האייב, להתקיף מקורות אספקתו, להטריד יחידותיו בתניחד, אי באימינים. ומאחר שחיל האויר, כחיל טכני, איני יכול להתקיים ללא ארגין קרקעי חזק, בתי מלאכה, מחסנים, מיסלולים ומתקנים לרוב, לא קשה להשיג את גודל אבידת בסיס כתוצאה מהתקפתו. הגנת שדה תעיפה חייבת להיות הן סטטית, והן דינמית. דריש כי העמדות תהיינה תפוסות ללא הפסק, יומם וליל, ע״י כוח אדם במצב הכן, רצועה רצופה של מתקני הגנה מיארים היטב, סיורים של זקיפים עם כלבי משטרה מאימנים היטב, ושיתוף פעולה עם יחידות צבא דמונית בקרבת מקים והמסיגלית להדוף התקפות מתוא- מות של האויב. הכפרים ללא ספוד המקיפים את שדות התעופה בארץ רבת אוכלוסים זו, מהווים סכנה מתמדת מאחר שאם אין משגיחים עליהם היטב יכולים הם לשמש כנקו- דות מעבר ל״מתאבדים מתנדבים״, המסוגלים לחבל ולהשמיד ציוד יקר ערך לאין ארוך תוך לילה אחד. חיל האויר נאלץ ליצור יחידות קומנדו של ילידים מוב- חרים בכל אחד מבסיסיו והוכח כי אלה מהווים את ההגנה הטובה ביותר. קל להבין את חוסר ההתלהבות של הצבא כאשר הוא רואה יחידות בעלות משקל ניכר, מוקפאות באופן כזה מחיץ לאיזור הקרבות. אילם ההכרח לא יבוטל והסכנה של גייסית מוצנחים, שאינה קיימת בהודו־סין ילם היא דוחקת ביותר באירופה, מדגישה עוד יותר « את הצירך החיוני שבהגנת בסיסי ח. א. בכל מחיר, בכל מלחמה עתידה. יחידות תובלה אוירית בשדה התובלה אין הלקחים שנלמדו אלא אישור נוסף לאשר היה ידוע משכבר, אילם הם בכל זאת מאלפים ביותר. הנצחונית הגדולים ביותר שזכינו בהם היו תוצאה ישירה של הצנחת גייסות חזקים בזמן המתאים. התובלה 7° י > < e > ״אולי בכל זאת תקנו ה ז דמנ ות ?״ 38 בטאון חיל האויר מס' 23 , יוני- יולי 1953 האוירית היתד. גם אחד התנאים החיוניים של תמרונינו האיסטרטגיים. היא איפשרה לנו להתרכז בנקודות התו- רפה ו ע״ י העברה פתאימית של כיח־ת ממק־ם למקים, להדוף התקפות ויאטמין ע״י איזון הכוחות. ענץ נגיאלו בספטמבר 1951 מדגים בבירור עקרון זה. נגיאלו, נקודה הנמצאת באיזור צפון־מערבית לטונקין, מנותקת לגמרי מהדלתה ובעלת קשרים עמה אך ורק בדרך האויר, הות- קפה ע״י דיויזיה ויאטמינית שלמה. הטלת גדוד תגבורת אחד ואחר כך גדוד נוסף בעירף חטיבת האויב, איפשרה לגנרל סאלן להשיג נצחון מזהיר, כאשר הדיויזיה הויאט־ מינית נאלצה לסגת בבהלה, וכשהיא נרדפת ע״י מפציצי קרב שהסבו לה אבידות כבדות. הגדודים פינו מאוחר יותר גם כן בדרך האויר. מאחר שמסלולים מבצעיים אינם יכולים להיות שדות תעופה מודרניים בעלי מסלולים יצוקים, חייבים אני להצביע כאן על הצורך ביחידות התובלה לא רק במטו־ ״פאקט״, c ־119 סים בעלי כושר מעולה כמו הפיירציילד בי אם גם במכונה בעלת כושר מטען נמוך, פשוטה ובעלת מבנה קל, היכולה לנחית בכל שדה. זהו לקח שאין להתעלם ממנו. ישנם עדיין שדות ״דקיטה״ אינו יכול לנחות, c ־47 תעופה שם הדוגלס ״ עדיין מביאים תועלת שאין Ju־52 ומטוסי יונקרס ״ להעריכה במלים. מטוס זה לבדו יכיל לקיים קשר עם הנקודות המרובות בלאוס העילית ובצפיו־מערב טונקין, המנותקות זה שנים מהאיזור החפשי, ולהעביר לשם הספקה ותגבורת. ארגון קרקע וציוד מאחר שאין לו מתנגדים באויר, אין חיל האויר כהודו־סין רודף אחרי ביצועים גבוהים ועובדת הקמתו של אירגון קרקע מזהיר, המסיגל לטפל במטוסים המודר- ניים ביותר יש לזקוף רק על הצורך בכוננית להדוף כל התקפה אפשרית. מה שיותר, ארגון קרקע זה, שנבנה SE 2010 מכספי הצבא, יהיה מוכן לטפל במטוסי ״ארמניאק״ ודה־הבילנד, ״קומט״ אזרחיים אשר יחזרו וינחתו כאן עם שוב השלום. מאחר שזירת הקרבות הנה צרה יחסית, אין כאן מטוסים איסטרטגיים כבדים. מטוסי הלחימה החיוניים הם מטוס הקרב מונע־בוכנה והמפציץ הקל. שיטות ההתקפה בשמוש הן הקלאסיות. מטוסי הקרב מונעי הבוכנה בשרות בהודו־סין הם ״הלקט״ וגרומן F6F מטיפוסים נישאי־ספינות : גרומן ברקט״. מטוסים אלה מתאימים בהחלט לזירת *, F8F קרבות זו, כי הם חזקים׳ בעלי כושר תמרון רב, קלים לאחזקה ויכולים לפעול משדות קצרים. המפציצים הקלים ״אינביידר״, חמושים היטב, בהם אפשר B ־26 הם דוגלס להשתמש במקים מטוסי הקרב בפעולות ארוכות טווח בי־ 26 ״ זוכות כאן « יחסית. התבונית הרב צדדיות של ה להערכה רבה. מטוסים אחרים שזכו כאן להערכה כללית הם ד,הלי־ קופטרים ״הילד״ ו״סיקירסקי״ שהצילו פצועים וטייסים רבים שהתרסקו בשטח ויאטמיני. הטענת מיכלים במטוס יונקרס ״יו־ 52 ׳׳. במשן שנים אחדות קיבלו נל הנקודות בטונקין העילית ובלאום העילית את כל אספקתם בדרך האויר, חן מזון והן תחמושת. אפשר להאריך את הדיבור על קשיי האספקה שלנו. בחינתם תביא לידי ההערות הקלאסיות בדבר אספקת זירות מלחמה במרחקים ארוכים מבתי החרושת במולדת ובדבר הבעיות התמידיות של פיקוד בתוך קואליציה. אולם הלקח שנלמד בהודו־סין על הנושא הכפול של ציוד וארגון קרקע הוא מעמיק בהרבה יותר. זוהי החל- טה על כך אם בשטח התעופה, כמו בזה של השריון ושל הים, לא עבר כבר האדם על הממדים האופטימליים ביצירתו ואם אנו לא דוהרים במלוא המהירות לקראת הגזמה של הגודל והסיבוכים שהיא תמיד הרת אסון, מאחר שזהו סימן בטוח להתנוונות. כשאנו רואים מטוסי קרב השוקלים ארבעה עשר טון ומפציצים השיקלים מאה וששים, העולים בהון תועפות וזקוקים למסלולים יצוקים שאירכם למעלה מ־ 3 ק״מ, אנו נזכרים אף נגד רצוננו ב״צפליך שאפשר היה לעגנו רק בארבעה מקומות בעולם כולו. היתה זו שירת הברבור שלו. r — — — • ף 39 בטאון חיל האויר מס' 23 , יוני- יולי 1953 — סילק־ש״ק, פענזיים המלחמה בהודו־סין מחזירה את הדברים לרמתם האנושית, הפשוטה והזולה יחסית. היא דורשת מטוסים היכולים להשתמש במסלולי־עפר שנבנו בחפזון ע״י אלפי ״ק־לים״. היא דורשת מאות מטוסים קטנים וחזקים מותאמים לתפקידיהם המיוחדים, שישחררו א־תנו מהסיוט המתמיד של מסלולים המתארכים יותר ויותר, והופכים אם כן ליותר ויותר יקרים, וכנראה, אף קשים יותר להגנה. כתב. העת האמריקאי ״אבייש! וויק״ פירסם לא מכבר מאמר ראשי בשם ״הסבך—פרגקשטיין״. ההתקדמות המת- מדת לקראת מכונות מסובכות יותר ויותר הנמשכת במלוא המרץ בעשר השנים האחרונות, כותב המחבר, מתחילה להדאיג את מיטב כוחות המחשבה שלנו. והוא מוסיף: .מתכנני המטוסים שלנו חושבים ללא ספק במונחים של תוכניות קלות, פשוטות יותר בעתיד... התכניות לעתיד הן של מפציצים ומטוסי קרב קלים יותר״. הוא מצטט את א. א. הינמן, המהנדס הראשי של מפעלי ״מגלם״ באל־סגונדו (הוא טוען שאפשר לשפוט מידת הצלחתו האמיתית של מטוס רק ע״י התוצאה הסופית) מסיים המחבר כ ך : ״המכשולים העומדים בדרך כל הפשטה עלולים להראות כאלה שאין להתגבר עלי- הם, והסיבות לתכניות מסובכות יותר הן רבות וחזקות. אולם אם נרשה ל״פרנקנשטיין״ זה, למפלצת יצירת ידי אדם זו, להמשיך בעבודתה בקצב הנוכחי, היא תוביל בהדרגה לחוסר אונים מוחלט״. לדעתי יהיר. הדבר לא באטיות, כי אם במהירות ובחוסר כל תועלת. האישור לכך נמצא כאן בהודדסין. מתברר שקנה המדד. האחד והיחידי הוא :.התוצאה הסו- פית היא החשובה מכל. המטרה היא להסב לאויב את הנזק הגדול ביותר באמצעים הזולים ביותר. אם נשווה את מחירו של מות חייל צרפתי־ויאטנמי אחד לגבי ויאט־ מין עם מחירו של חייל ויאטמיני מת לגבינו״ נבין בקלות משום מה מזדחלת מלחמה זו לנצח, ואנו חייבים לשאול עצמנו במלוא הרצינות אם העולם המערבי נמצא באמת בנתיב הנכון. מטוס -אינביידר״ נועל הדלתה של טונקץ. מפי,נד! אין אפשרות לדחוס בדפים אחדים בחינה מלאה של לקחי מלחמת אזרחים אפורה ומצערת זו, במרחק של למעלה מ־ 8000 מיל מצרפת, כשכ־ח־ת ויאטנם המחוזקים ע״י הצרפתים והנעזרים ע״י ארה״ב לוחמים יכהות ויאט־ מין המסתייעים בסינים ונעזרים ע״י ברית־המועצות. מכל מקום, חייבים להבין כי כאן, כמו בקוריאה, יש לנו דוגמה של מלחמה בעתיד, שאינה דומה בכלל לאשר תארנו לעצמנו קודם לכן. התעופה נמצאת בפגי דילמה — היא חייבת לחזור לקנה המדד, האנושי או להתחיל להשתמש ברובוטים. אם היא חייבת להמשיך בהתפתחות הנראית לגבי רבים כבלתי נמנעת היא חייבת להשתחרר לגמרי מהצוות האנושי ולהשאירו מאחוריה על הקרקע. אולם אם ננסה לחפש בצללי ההווה את צורות העתיד, כיצד לא נתמלא חששות נוכח משמוש הכללי ברובוטיםן האם לא יהיה פירוש נצחונם הרם גמור של תרבותנו? יתכן שעדיין לא מאוחד לחזור ולתת למלחמה שוב את המראה ה״אנ־שי״ שהיה לה במאה ד,־ 18 — אם אפשר להשתמש במונח זה, כדי לתאר את הסכנה האיומה ביותר שאיימה מעולם על הגזע האנושי. 40 בטאון חיל האויר מס' 23 , יוני- יולי 1953 1שו 1 לידוזנו שמיתת! • של תול האויו השצי מתקני הגנה נ. מ. ה״לופטוופה״ היה חיל אויר שנועד לתקוף ארצות אחרות. ריב חילות ד,אויר שעלולים היו להוות אויב אפשרי בתקיפה 1935-39 היו מצוידים באופן דל מדי לתיקוף הפצצה ממושך נגד הרייך השלישי. טבעי אם כן, שחיל האויר הגרמני הקציב אך חלק זעיר מהמטוסים שעמדו לרשותו יפרוץ המלחמה העולמית השניה למט־ רות הגנה אוירית על גרמניה. טייסות־קרב אחדות המך צו להגנת קבע על מרכזי תעשיה חיוניים, כגון בתי חרושת למטוסים ונמלים. אולם לשם הגנה אוירית כללית על הרייך, תלה גרינג את רוב תקוותיו הטרום־מלחמתיות בתותחי ד,נ. מ. עד קיץ שנת 1940 לא היו קיימות בח.א. הגרמני יחידות יריטה ליליות מאומנות במיוחד לכך. לעימתם, נמצאו קרוב למיליון אנשי ה״לופטוופה״ שהם־ עילו בין שבעת לשמונת אלפים תותחי נ. מ. בעזרת מתקני העזר — בלינים וזרקירים• גם הצי הגרמני הפעיל מספר מסוים של סוללות חופים כתוספת למתקני ההגנה ד״אוירית של ה״לופטוופה״. כוח האדם שהפעיל את סול- לות ד,נ. מ. הגרמניות היו חברים שווי זכויות לחבריהם ב״לופטוופד,״ ובד,שואה לצוותות בסוללות הבריטיות או הצרפתיות היוו ״גייס מובחר״, אשר עלה באופן מיחלט, מבחינה מחשבתית ופיסית על כוח האדם הממוצע של בנות הברית. במידה שהמלחמה נמשכה ומשימותיו נת- רבו הסתננו לתוכו עובדי חרושת, שבויי מלחמה וחברי ,,הנוער ההיטלראי״והפחיתו את סטנדרד היעילות בכללו. אולם עד שנת 1942 היתד, רמת ההפעלה והאימונים של יחידות ד,נ. מ. הגרמניות גבוהה ביותר. בתחילת המל- חמה פעלו בדרך כלל התותחים הכבדים ברביעיות והקלים בשלישיות. חדר פעולות מדכזי בשטחי הגנה נרחבים וחיוניים, כמו הדור וברלין, פיקח על התותחים חדר פעולות מרכזי. אש הסוללות היתה בצירת מסכי אש רגילים : מרובעים, צילינדריים או לעומק, קבועים או נעים, לפי ההוראות. הת־תחים נת* מכו באופן מזהיר ע״י יחידות זרקורים שפעלו בקבוצות 41 בטאון חיל האויר מס' 23 , יוני- יולי 1953 של 5 עד 10 או 20 עד 30 וכוונו בעזרת זרקור מרכזי יעיל במיוחד ומצויד בק־לטי קול חדישים, והחל מסוף שנת 1940 , בציוד מכ׳׳ם. לגרמנים היתד. אמונה חזקה בזרקוריהם, שהרבו להשתמש בהם נדי לבלבל את מפ- ציצי בנות־הברית וכדי לסייע לתותחים, ומאוחר יותר למטוסי היריטה הליליים. שטחי ההגנה העיקריים היו כמובן ה ת ר והריינלנד התעשיתיים. לפגי המלחמה אורג- נו שטחים אלה כשטחי הגנה נ. מ. מיוחדים בעלי רכוז רב ביותר של ת־תחים וזרקורים. גרינג סמך יותר על רכוזי תותחים המייצרים נמית אש גדולה מאשר על דיוקן של סוללות בידדות. בלונים מחסומי בלינים לא היו מקובלים ביותר בחיל האוויר הגרמני כאמצעי סיוע להגנה האוירית על גרמניה. מאז ומתמיד היו קיימות שתי גישות ביחס לשיטה היעילה ביותר של מתקני הגנה קרקעיים נגד מטוסים מנמיכי־ טוס, תימכי הבלונים ומצדדי תותחי נ. מ. הקלים. האח- רונה היתד, בעלת משקל רב יותר במיניסטריון התעופה הגרמני. למרות שהמבורג, הנובר, קיל, ביהח״ר לגומי סינטטי בהולס ואמורי מטרה אחרים צוידו במשך הזמן בבלונים שריחפו בין 5000 ל־ 6000 רגל, מעולם לא השיגה צורת הגנה משנית זו את המספרים או את המשקל של מחסומי הבלונים שהיוו חלק בלתי נפרד מהגנתה האוירית של בריטניה. ארגון מטופי יריטה ליליים הגנת מטוסי הקרב של גרמניה השתנתה ללא הרף במשך המלחמה. התפתחות הטקטיקה, העוצמה וכושר הלחימה שלהם היו, משנת 1940 ואילך המפתח האמיתי להגנה האוירית על גרמניה. עד 1940 בטח גרינג בתותחי ד,נ. מ. כמחסום בפני הפצצה לילית. כמו־כן האמין, כנראה, מבלי שתיכנן זאת מראש, כי תמיד ימצאו בידי גרמניה מטוסי־קרב במידה מספקת לכיסוי איזורים מסיב־ נים בפני ההפצצות בקנה מידה קטן שציפה להן מצו חילות האויר של בנות הברית. על רקע מחשבתי זה התרברב פומבית כי ״מטוס אויב לא יטיל לעולם פצצות על הרייך״. כשלונה היחסי של תותחנות ד,נ. מ. הגר- מנית הרסה באכזריות את חלומותיו של גרינג והמריצה איתי לבק־רי פתע בכל האיזווים שנפגעו ע״י הפצצת בנות הברית ב־ 1941 • כשלונה של תותחנות ד,נ. מ. הגר- מנית לספק הגנה מושלמת ומלאה אינה מטילה כתם על התותחנים הגרמניים עצמם. האשמה רבצה על המטה האווירי הגרמני ועל גרינג במייחד אשר קיוו ליותר מדי מההגנה האוירית של גרמניה והעריכו פחות מדי את משקלן ורכוזן של פעולות כוחות פיקוד ההפצצה הברי- טי, תחילה, ואחר כך גם של המפציצים היומיים האמ- ריקאיים. ה״לופטוופה״ אירגן מטוסי יריטה ליליים ויומיים בתשובה להפצצות בנות הברית ולא לקראתן. כשלונו הגדול ביותר של ה״לופטוופה״ התבטא באי ׳ מ ל ת ו להגן על תעשית הדלק הגרמנית. בתי הזקוק בהמבורג עולים באש אחרי התקפת מפציצים כבדים אמריקאיים. 42 בטאון חיל האויר מס' 23 , יוני- יולי 1953 . מטוס הקרב הדו־מנועי ״מסרשמיט־סיו״ ללא כפיון רציני וממשי עם כל האמיר לעיל, יש לציין כי הגנת מטוסי היריטד, היומיים על הרייך בשנתה הראשונה של המלחמה היתר, חזקה באופן יוצא מגדר הרגיל ומספקת די והותר כנגד הפעולות הבודדות של מפציצי בנות הברית. לגרמנים לא היתד! תחילה כל מערכת אתראה מוקדמת ואיכון אלחוטי, אולם היה להם ארגון יעיל בדומה לגדודי הצופים המל- כותיים הבריטיים, שנעזרו ע״י מטוסים מיוחדים שתפקידם היה להודיע על תנועת האניות ובמיוחד באיזור הליגולנד. עד מאי 1940 כמעט כל כוח הקרב שלהם, שכלל אלפי מטוסי קרב מבצעיים, היה מוכן להגן על גבולות הרייך מהגבול השויצרי ועד החופים הצפון־מערביים של גרמניה. חוסר היזמה של הצרפתים, כוח המפציצים הבריטי הקטן שחנה בצרפת, חוסר כל פעילות מצד מזרח, כל אלה איפשרו ל״לופטוופה״ לרכז רבות מטייסוח הקרב המוב- חרות שלו כגון יחידות ״ריכטופן״ ו״שומכר״ בהגנת צפון מערב גרמניה ובמיוחד על הנמלים החיוניים של ווילהלמס־ הבן, קוקסהבן וקיל . אין להתפלא אם כן שמערכי מפציצי ״ווילינגטון״ ו״בלנהיים״ הבריטיים הראשונים שהתקיפו מטרות ימיות גרמניות במפרץ הליגילנד בספטמבר ודצמ- בר 1939 נתקלו בהתנגדות חזקה מצד מטוסי ״מסרשמיט 110 ״ ו,, 109 ״. האמצעים המצומצמים שלרשות פיקוד ה־ הפצצה הבריטי וחוסר ליווי־קרב לטווח ארוך לא איפשרו המשכת התקפות אלו. כך חלפו תשעת חודשי המלחמה הראשונים מבלי שהגנת מטוסי הקרב הגרמנית הועמדה בנסיון רציני וממשי. הרחבת פיכושים — דלדול רשת ההגנה קיץ שנת 1940 הביא עמו שינוי אכזרי במערכם האיס־ טרטגי ובמשימותיהם של כוחות הקרב הגרמניים. מעתה נאלץ ה״לופטוופה״ להגן על היקף עצום שהשתרע 2000 מיל מבורדו בשפת מפרץ ביסקיה עד טרונדהיים במרכז החוף הנורבגי. כיבוש שטחיים חדשים מעניק פרות נצחין מתוקים, אך תובע משימות הגנה אוירית נוספות. עד קיץ שנת 1941 גדלו גבולות הגנת מטוסי הקרב הגרמניים כמעט כפליים. עתה השתרעו על פני אלפי מילים, כמעט לכל אירך הים התיכון וכמו־כן לא־רך חזית בת 1500 ומאוחר יותר 2000 מילים ברוסיה. אחרי המערכה על בריטניה, החלה שורה ארוכה של דאגות לאותו חלק של המטה האיירי הגרמני שעסק בבעית אספקת מספר מתאים של מטוסי קרב להגנת הרייך. האבידות הכבדות של מטוסי ״מסרשמיט־ 109 ו־ 110 ״ בהת־ קפית היומיות על בריטניה בתקיפה שבין אוגוסט לאוק- טובר 1940 , דלדלו באופן איום את עתודות מטוסי הקרב הגרמניים עד כדי כך שיצירת טייסות קרב חדשות הפכה לבעיה קשה ביותר. בין קיץ 1940 לקיץ 1941 לא הצליח ה״לופטוופה״ להגדיל מספר טייסות הקרב שלו ובסך הכל היו מסיגלים להפעיל לא יותר מ־ 1000 מטוסים. על השט- חים הסמוכים לחופי צרפת, ארצות השפלה, דנמרק ונור- בגיה שנכבשו לא מכבר היד, צורך להגן בעזרת יחידות־ קרב. טייסות שיכלו לשמש מקודם להגנת פרנקפירט או ברלין נדרשו עתה להגנת חופי בריטניה או מיצר קלה. טייסות קרב ליליות וזרקורים תחילת תיקוף ההפצצה הליליות הבריטי נגד גרמניה הצריכה יצירתן — תוך זמן קצר — של טייסות קרב ליליות ״מ 0רשמיט־ 110 ״ ששמשו מקודם לגנה יומית על הרייך. טייסות ״שומכר״ למשל, שמלאו תפקיד מכריע בהגנה היומית על צפון־מערב גרמניה, נשלחו עתה לחפות על הרור בפגי הפצצות לילה בריטיות. למרות מכות ההלם הכבדות שהונחתו עליו במערכה על בריטניה, הגיב ה״לופטוופה״ במרץ ניכר לבעיות ההגנה הלילית החדשות. גרינג הקים מערכת הגנה לילית במערב גרמניה תוך חודשים ספורים׳ בציידו את הטייסות הראשונות במטוסי ״מ 0רשמיט־ 110 ״ שנלקחו מטייסות הקרב הליליות שפעלו במערכות האויריות מעל צרפת ומעל בריטניה בקיץ שנת .1940 כמו־כן, הקים ה״לופטוופה״ רצועת ענק של זרקורים שנמשכה מגביל גרמניה־הולנד דרך בלגיה וצרפת כדי לסייע למטוסי הקרב הליליים במשימת הגנתם על גרמניה ה״לופטהנזה״ קמה לתחיה! ממשלת בון אישרה הקצבת 6 מייל. מרק 510,000 ליש״ט) ליסוד חברת תעופה בגרמניה. ) ה״לופטהנזה״ חחדשה תמומן ע״י הממשלה, שלטונות מקומיים ושרות הדאר. מאוחר יותר יותן להון פרטי לנהל, או לסייע לנתול החברה. הפעולות הראשונות של החברה, כפי שמוסר ה״טיימס״ הלונדוני, יוצאו לפועל ע״י 15 מטוסים דו־מנועים ו־ 15 ארבעה־מנועים. השרותים יפעלו כנראה לארה״ב, דרום אמריקה, דרום אפריקה והמזרח הרחוק. / 43 בטאון חיל האויר מס' 23 , יוני- יולי 1953 ״נוםרשמיט־ 109 ״ הנודע. שים לב לסימני ההא. פ . המטו ס שב ת צ ל ו ם נפל בידי הבריטיס. 1940 . זרקורים אלה היו שונים — המערבית בחורף 1941 באופן הצבתם בעומק ובריכוזם ; ריווח הזרקורים היה במרחקים של בין אלף וששת אלפים ירדים ועומק שטחי הזרקורים עלול היה להיות מחמשה ועד עשרים מילים בהתאם לניתוב המשוער של התקפות הלילה הבריטיות. אם כי האודות הקשו על פעולת המפציצים, במיוחד על צוותות בלתי מנוסים. הרי הסכום הממשי במטוסים מופ- לים לא היה גדול ביותר. לעתים בלבלו הזרקורים את הצוותות וגרמו להפצצות בלתי מדויקות, א־לם דבר זה הפך יותר ויותר בלתי תכוף במדד, שהצוותות רכשו נסיון מבצעי. בקיץ שנת 1942 פיתח ה״לופטוופה״ מכ״ם כעזר למטוסי קרב ליליים וכתיצאה מכך הוזנחה רצועת הזרקו• רים. לאחר מכן רוכזו בעיקר מעל שטחי המטרה החשובים ביותר. טייסות חדירה בקיץ 1940 הקים גרינג את שתים או שלוש טייסות הראשונות בהולנד׳ וציידם במטוסי (intruder) החדירה יו־ 88 ״ « 88 ״ אלה היו למעשה, מפציצי ־ קרב ״יינקר 0 מותאמים שהורכבו בהם תותח קבוע נוסף שירה קדימה וחרט־ם מש־רין, שבא במקים הכיפה השקופה של דגם 1940 טסו טייסות חדירה אלו — ההפצצה. בחורף 1941 כמעט מדי לילה מעל בסיסי מפציצים בריטיים במזרח אנגליה, בהפעילם בדרך כלל כעשרה מטוסים בכל לילה. הם נשאו מטען פצצית קל של כ־ 1000 ליברות. ע״י התק־ פות הטרדה על שדות התעופה של המפציצים הליליים, יריטה של המפציצים אחרי ההמראה ובחזרם מגרמניה, הם פעלו ביעילות כקו הגנה ראשון של ההגנה הלילית על מערב גרמניה. מאמצי ההטרדה שלהם נסתייעו לעתים דורניר־ 17 ״ שנשלחו להתקיף » בכוחות קטנים של מפציצי את בסיסי פיקוד ההפצצה הבריטי. אילם נראה שהמטה האוירי הגרמני, לא העריך כראוי את ענין החדירה, לפחות במידה שזה היה קשור בהגנה על גרמניה. באביב 1941 הועברו טייסות החדירה לאיזור הים התיכון, שם המשיכו בפעולותיהם נגד מלטה ומעל אפריקה הצפונית. כאשר התגברו התקפות הלילה על גר- ל־פטוופה״ לא » 1943 , ו־ 1944 ה , מניה בשנים 1941 ׳ 1942 סמך ידו על פעולות החדירה או שלא היה מסוגל להקצות את המטוסים הדרושים. נסיון מה לחזור על טקטיקת הח- דירה נעשה בעזרת מספר מפציצים קלים ״מסרשמיט־ 410 ״ ב־ 1943 ו־ 1944 אולם ללא תיצאות רציניות. עתה ברור כי בחשב־ן סופי היה כדאי לח.א. הגרמני לבצע התקפות חדירה מעל מזרח אנגילה בקנה־מדה גדול בהרבה ממה שנעשה בקיץ 1941 ולאחר מכן! אולם במשך כל הזמן היתד, דרישה מוגברת למטוסי קרב ליליים דו־מנ־עיים לפעולה מעל הרייך עצמו, למטוסי קרב דו־מנועיים להפ- צצה יומית בחזית הרוסית ולשמוש ביחידות סיור. נוסף לזאת, היתד, מלאכת החדירה בלתי רצויה לגבי טייסים גרמנים רבים. זוהי עבידה אפורה, ביחידות, בלילות, ש• תוצא־תיה המלאות מתגלות לטייס רק לעתים נדירות. כל התנאים העיינים הללו ללא ספק הניעו את המטה האוירי הגרמני לחדול ממה שנראה תחילה כנסיון מבטיח, טקטיקות חדשות להכשלת ההגנה הגרמנית המאורע הבולט של שנת 1942 היה כמובן ההפצצה ההרסנית של 1000 מפציצים על קולון אשר בוצעה בחודש מאי ע״י פיקוד ההפצצה הבריטי. אולם לא רק גודל ההת־ קפה היה חשוב. היא רוכזה בריווח זמן של שעה ומחצה בלבד והאבירות של כארבעים או חמישים מטוסים היו קלות לאין שעור. פיקוד ההפצצה הבריטי, אשר מטהו חיפש ללא הרף טקטיקות חדשות כדי להכשיל את הגנת מטוסי הקרב הליליים הגרמניים שעיצמתם הלכה והתגברה, ניסה והחליט כי התקפה מרוכזת קצרה על מטרה אחת תיתן להגנה הלילית של ה״לופטוופה״ את מינימום האפ- שרויות ליריטה יעילה. מקודם, כאשר התקפה בוצעה על מטרות אחדות או נמשכה שעות ארוכות, ניתנו לבקרי הקרקע של מטוסי הקרב הגרמניים הזמן והמרחב לארגן ולכוון את מטוסיהם אל הזרם הנכנס •והיוצא של המפצי- צים. עד שנת 1942 , טסו דרך איזור בקרת יריטה לילית גרמני רק מפציצים בריטיים אחדים בעת אחת ואותם אפשר היה להתוות ולהתקיף ביעילות מספקת. אולם הריכוז המהיר של התקפות רבתי כמו זו על קולון במאי, 1952 העמיד לפני טייסי היריטה והבקרים בעיה חדשה ומסוב- כת ; עתה ניתן הרבה פחות זמן לארגן ולתכנן יריטתם. עיוורון צבעים ס ״ ב י ת ה ס פ ר לרפואה אויירית״ של ח.א. של ארה׳׳ב, מוסרים כי יש כיום בארצות הברית כ־ 6,000,000 עיתרי צבעים. זה מהוה כשמו נה אחוזים מכלל הגברים, אולם רק מחצית אחוז של הנשים. טרם ידוע אמצעי יעיל נגד עיוורון הצבעים, מ ו ס ר ת ד״ר אי נ נ ב ו ר ג שנדדט, שהיא מומחית בינלאומית בראית צבעים. אחדים מאופני הטיפול עד־כה : ה ר כ ב ת משקפיים ב ע ל ות זגוגיות צבעו נ י ות ו נתי נת כ ס ו י ו ת ענקיות של ויטמינים, ה ז ר ק ת סם נחש המשקפיים ואפילו המרצת האישונים ע״י חשמל , כל אלה נכשלו. עיוורון לאדוס־ירוק הוא הנפוץ ביותר. לעומת זאת מעטים ב י ו ת ר האנשים שאינם מבחינים ב כ ח ו ל וצהוב. 44 בטאון חיל האויר מס' 23 , יוני- יולי 1953 ההתקפות המרוכזות בנות 15 עד 20 רגע שבאו בסוף 1942 וב־ 1943 הכשילו את ההגנה הלילית של הגרמנים ואילצום לשנות לחלוטין את הטקטיקה שלהם. ה,יתוש״ עוקץ מקור הדאגות האחרון ב־ 1942 היה איומו של המפציץ המהיר ״מיסקיטו״, אשד היה הרבה יותר מדי חמקני כדי להתפם ברשת ההגנה הגרמנית. ה״מוסקיטו״ נשאר , בעיה הולכת וגדלה למערכת ההגנה הגרמנית גם ב־ 1943 1944 ו־ 1945 . למרות האמצעים המיוחדים כגון מחסומי אש נ.מ. מרוכזים ביותר והקצאת מטים היריטה הלילי המהיר והחמוש יותר ״היינקל־ 219 ״ (דו מנועי) לתפקיד יריטת המוסקיטו, הצליח מטיס בריטי נפלא זה להפציץ את ברלין וערים גרמניות רבות אחרות בתוצאות מצוינות ובאבידות כמעט אפסיות. החמקנות של מטיסי ה״מוסקיטו״ הבריטיים, ההתק׳ פית המרוכזות של המפציצים הארבעה מניעיים וסכנת ההפצצה האמריקאית לאור היום, גרמו למהפכה שלמה בשיטות ד,נ.מ. של ה״לופטוופה״ ב־ 1942 . תותחי הנ.מ. הכבדים הוצבו בסוללות של ארבעה ! עתה רוכזו בקבוצות של ששה ואף שמונה תותחים. נוסף לכך חוברו שתים או שלוש עמדות גדולות ע״י עמדת פיקוד משותפת שנקראה ״גרוסבטרי״. באופן כזה הושג רכוז גדול יותר של אש נ.מ. מעל שטחי המטרה העיקריים. התארגגותן מחדש של יחידות תותחי הנ.מ. היתד. יעילה למדי וה״לופטוופה״ המשיך לרכז תותחיו! עד שלושים וארבעים תותחים כבדים היורים יחדיו בבקרת אש אחת. שנוי זה בטקטיקת האר- טילריה הנ.מ. היד, הסיבה העיקרית לנזקי הקרב הכבדים שסבלו המפציצים הבריטיים והאמריקאיים מעל שטחי ד,מ• . טרה החשובים ב־ 1943 ו־ 1944 החד־מנועיים נכנסים לפעולה שנת 1943 היתד, שנת נטויים ופיתוח מזורזים בגרמניה בשטח ההגנה היומית והלילית כאחד. בלילה, היתד, ההת- פתחות המפליאה ביותר הקמתן של יחידות מטוסי־יריטה ליליים חד־מנועיים מבוקרי קרקע, שנועדו להשלים את הכוח הדו־מנועי. כ־ 300 מטוסי ״פוקה וולף־ 190 ״ ו״מסר* שמיט־ 109 ״ אורגנו ביחידות קרב לילי ביוזמתו של מיוד הרמן, שדרתה לו אמונה מלאת התלהבות ביכולתו של מטוס היריטה הלילי החד־מנועי. עד 1943 השתמשו הגר- מנים במטוסי הקרב החד מנועיים שלהם בלילה בצורה בלתי סדירה, כ״ציידים בודדים״, שסמכו על כושר אישי ואור ירח או תנאי ראיות מצוינים כדי להפיל מפציצים בריטיים. כאשר הצליחו לעשות זאת היה זה יותר כתוצאה מפגישה מקרית — כמעט התנגשות — מאשר יריטה מתוכננת. אילם הרמן אירגן את יחידות מטוסי הקרב החד־מניעיים במסגוית מיוחדת של טייסי יריטה לילית, מאימנים היטב בטיסת מכשירים ובטיסת לילה. זרם בלתי פיסק של היראות נשלח באלחוט מהקרקע וגם זרקורים מכוונים נטלי חלק במאמץ גדולי להתוות את המהירות, הגובה הניוון והמקום של זרם המפציצים. מטוסי היריטה החד־מנועיים היו מתרכזים לעתים קרר בות בשטח המטרה המשוער ובלי להתחשב ביריות תותחי הנ.מ. שלהם, היו מתנפלים על המפציצים. הם היוו עתה חלק בלתי נפרד ממערכת ההגנה הלילית של גרמניה. האמריקאים יוצאים לפעולה 1943 היתר, שנת עליות וירידות, דו־קרב בטקטיקה ובערמה בין המפציצים המתקיפים למערכת היריטה הלי- לית של הגרמנים. למשך זמן קצר הצליח פיקוד ההפצצה בעזרת פעולות הטעיה ואמצעי הטעיה מיוחדים אחרים, להוליך שולל את המגינים הגרמניים שלא ניחשו את המטרה העיקרית ואת הכיוון הכללי והנתיב של ההתקפה הגדולה. לאחר מכן הטה המזל חסד לגרמנים שהסבו אבי־ דות כבדות למפציצים הבריטיים. השנה נסתיימה בתיקו טקטי אולם הבריטיים גרמו נזקים כבדים לאיזורי התע־ שיה החיוניים של הריר, לברלין, ליפציג, שטוטגרט וערים תעשיתיות גדולות אחרות לרב. נוסף על כך למעלה מ־ 60 אחיזים מתותחי הנ.מ. הגרמניים ולמעלה מ־ 70 אחו- זים מכוח האדם הנ.מ. שלה רותקו בתפקידי הגנד, איסטר־ טגית בעת שנדרשו באופן דחוף ביותר בחזיתות הקרב באפריקה, סיציליה, איטליה, אוקראינה ורוסיה הלבנה. אולם ההתפתחות החשובה ביותר של שנת 1943 היתד, שורת ההתקפות על גרמניה ע״י הגייס האוירי ד,־ 8 האמ- ריקאי, שהושלמו לקראת סוף השנה ע״י פעולות אחדות של הגיים ה־ 15 מאיזור הים התיכון. כאשר פלשו הגרמנים לרוסיה ביוני 1941 , חשב גרינג שלפיקוד ההפצצה הבריטי חסרה העצמה הדרושה כדי לפגוע בגרמניה באופן רציני ורצוף, לאור היום ה״לופט־ וופה״ יכול היה כתוצאה מכך להקצית אך כוחות קרב זעירים, פחות מ־ 150 מטוסי קרב חד־מנועיים, להגנה יומית על הרייך. הבריטים ביצעו התקפות ספורות לאוד היום נגד הצי הגרמני בחידשי המלחמה הראשונים. ב־ 1941 ביצעו מטוסי ״בלנהיים״ התקפות הפצצה נגד אוסנברוך. קולון, במפרץ הליגולנד ובמערב וצפון־מערב גרמניה. הגרמנים צדקו בהגדירם התקפות אלו וגם ההתקפה היומית ״פוקה וולף־ 190 ״ שלא נועד לשמש כמטוס ירימה לילי שי- מש בכל זאת בתפקיד זח, כאשר גברח מצוקת ה״לופטוופה״. 45 בטאון חיל האויר מס' 23 , יוני- יולי 1953 על אוגסבורג בדרום גרמניה ע״י מפציצי ״לנקסטר״ באפי ריל, 1942 > מהתקפות נסיוניות. התקפות אלו לא הצדיקו עריכה מחדש של כוח הקרב של ה״לופטוופה״ דבר שהש- תקף בעובדה שעד 1943 לא נעשה ע״י גרינג כל נסיון לחזק את מערכי מטוסי הקרב היומיים. גרינג חשש מהעצמה האמריקאית באוגוסט 1942 כאשר תגייס ה־ 8 האמריקאי ביצע את התקפות ה״מבצרים״ הראשונות לאור היום׳ על צרפת, היה המספר הכולל של מטוסי הידימה היומיים, חד ודו־ מנועיים בגרמניה ובא־סטריה כ־ 100 עד 150 מטוס, ובצר- פת כפליים. בקיץ ובסתיו של 1942 לא נבחנו מערכי הקרב של גרמניה ע״י כוחות ההפצצה האמריקאיים. א־לם בקרבות האדר מעל צרפת, בהגנת ברסט, סנט נזר, רואו, ליל ולורינט למד ה״לופטוופה״ להתיחם לעוצמת האש המרוכזת של ה״מבצרים המעופפים״ האמריקאיים בכבוד רב. אם התקופה הייתה בחינת נסיון מבצעי רב־ערך לגבי צוותות ה״מבצרים״, שלא היו רגילים לתנאי הקרב הקשים באירופה, היא היתד, גם תקופה בה הבין ח.א. הגרמני בצער רב כי הניוטרליות האמריקאית הפכה נחלת העבר. לג׳נרל דוליטל נאמר בברלין ע״י גנרל א־דט לפני המלחמה כי גרינג חושש מפני השמוש בעוצמה האוירית האמרי- קאית נגד גרמניה. חששותיו של היטלר הוצדקו במלואם בקרבות האויריים העזים שהתנהלו בין ד,״מבצרים״ הא- מריקאיים לבין מטוסי ״פוקד, וולף־ 190 ״ ו״מסרשמיט־ . 109 ״ הגרמנים מעל צרפת בסתיו של 1942 קרבות מוקדמים אלה היו בקנה מדר, זעיר, מאחר שלא עסקו בהם אף פעם יותר מ־ 100 ״מבצרים״ ומטוסי ״ליברייט־ר״ בצד האמריקאי, א־ יותר מ־ 200 ״פוקד, וולף־ 190 ״ ו״מסרשמיט־ 109 ״ בצד הגרמני. אולם היו אלה דוג־ מאית מוקדמות לפגישות האכזריות מעל גרמניה ב־ 1943 ו־ 1944 כאשר החיוניות היתרה והמקורות העדיפים של ארצות הברית התגברו על התנגדות ה״לופטוופה״ ואף מנעוהו מלהגן על גרמניה נגד התקפותיהם היומיות. שכלול מערבת הבקרה הגרמנית ה״לופטוופה״ עשה כל מה שבכוחו ב־ 1943 כדי לקדם את פגי הסכנה של המשקל העולה ללא הרף של ד,תיקוף האמריקאי. בששת החודשים הראשונים של השנה היו הסתערויות הגייס ה־ 8 ביניניות ולא היוו יותר ממכות גישוש הן ביחס לתוקפים והן ביחס למגינים. בתקופה זו העלה ה״לופטוופה״ את מערכת ההגנה היומית על הרייך לדרגת יעילות גבוהה ביותר. למרכזי הבקרה הקרקעית שלהם ניתן אימון מצוין, בעת ההתקפות האמריקאיות הבודדות על קולון, האם, אמדן, ברמן, מיל־ הלמסהבן וקיל, בהתויה מהירה של נת־ב הגישה של המפ- ציצים האמריקאיים ובשידור הגיבה, הכיוון, המהירות וה־ מערך שלהם, דבר שהעלה במהירות את כושר היריטה של כח הקרב הגרמני. מדוע לא עמדה תעשית המטוסים הגרמנית בהתחייבויותיה מולו׳ דרישות מטוסי הקרב. בית החרושת ברמסבורג . שבנה מטוסי קרב ״מסרשמיט־ 109 ״ אחרי ״ביקור״ מפציצי הגייס האוירי ה־ 8 46 בטאון חיל האויר מס' 23 , יוני- יולי 1953 ״אכמונג ספיטפייר״ היתה הקריאה מטילת הפעלת מרגמות באויד באותה תקופה ממש החל ה״לופטוופה״ לפתח אח השימוש במרגמת 21 ם׳׳מ. לנשק זה היתד. ללא ספק תקופת הצלחה רבה בקיץ וסתיו של 1943 נגד מפציצי ״בי־ 17 ״ ו״ליברייטור״ מחוסרי ליווי. הגברת הליווי של מטוסי קרב אמריקאיים ב־ 1944 נטל את העוקץ מנשק גרמני זה. מטיסי קי ב חד מנועיים נשאו מרגמה אחת והדו־מנועיים שתיים מתחת לכל כנף. למרגמה היה יתרון חשוב ביחס לעוצמת ההתפוצצות ולטווח, לגבי תותחי 20 ו־ 30 מ״מ. השיקול העיקרי להעדפת המרגמה על פני תותח ה־ 30 מ״מ, שאף לו היה טווח גדול יותר ממקלעי ״ 0.5 האמריקאיים, על ידי ה״לופטוופד,״ ב־ 1943 , היה בזה שאת המרגמה אפשר היה להפעיל בפחות רתיעה והיתד, קלה יותר ליציר ולהרכבה, אילם כיוון המרגמות היה יותר מדי נתון בידי המזל והן היו מוגבלות מאד במספר הפגזים שיכלו לירות. תיצא־תיהן הטיבות ביותר הושגו ע״י ירית מטחים מכ־ 20 מרגמות לתוך מערך הדוק ובלתי מלווה של מפציצים אמריקאיים. הם עשו זאת, במיוחד בפעולות שווינפדרט, בתוצאות הרסניות. פצצות מחוברות פכפלים פרט למרגמה, ניסו הגרמנים להשתמש גם בפצצות מחוברות בכבלים, הפצצה אויר לאויר, בהשתמשם בגפי ״פוקה־וולף־ 190 ״ ו״מםרשמיט־ 109 ״ במפציצי קרב וכמו כן ד״,ליפט־ ramming ניסו לבצע מספר התקפות נגישה וופה״ אף ניסה להשתמש בפצצות מודרכותיאלחוט שהוט- לו ממפציצי ״דורניר־ 217 ״ ו״היינקיל־ 177 ״ אחדים נגד מערכי ״מבצרים״. נוסף לזה, הרבו לנצל מיכלי דלק חיצו- ניים לשם שהיות מבצעית מוגברת, יותר מאשר בכל סוג מבצעים אחר של ה״לופטוופה״. הוסף לכל זאת את העיב־ דה כי, במשך כל שנת 1943 , הוקצבו כמעט כל יחידות מטוסי הקרב החד־מניעיים שהוקמו ב״לופטוופה״ להגנה על הרייך, כי טייסות חיוניות של מטוסי ״מסרשמיט־ 109 ״ הועתקי מהחזית הרוסית בפעם הראשונה, כדי להגן על הרייך בקיץ 1943 , כי השמוש ביחידות קרב ליליות כחלק מההגנה היומית הלך וגדל וכי טייסי קרב מ־בחרים ה״עב־ רו מחזיתות אחרות כדי להגן על גרמניה לאור היום האימים של טייסי הקרב הגרמניים. ותבין עד כמה חשש גרינג מפני ההתקפות האמריקאיות . לאור היום על גרמניה בשנת 1943 שש מאות מטופי יריטה עד קיץ 1943 , כאשר נפתחו ההתקפית הגדולות, היכפל מספר מטוסי היומיים בגרמניה ביחס לחודש ינואר של אותה שנה. הוא עלה מ־ 150 עד ליותר מ־ 300 מטיסי ״מסרשמיט־ 109 ״ ו״פיקה וולף־ 190 ״. ניסף להם הועברו לרייך גם כ־ 100 מט־סי יר־טה ליליים ד־־מנועיים ו־ 150 מטוסי יריטה דו־מנ־עיים יומיים, בחלקם מחזית הים התיכון. לא יפלא אם־כן שבעת פתיחת תיקוף הקיץ העיקרי של ד,גייס האוירי ד,־ 8 האמריקאי נגד מרכזי יצור המיסבים ומטיסי הקרב הגרמניים, נתקלו בהתנגדות מטוסי הקרב העזה והמרוכזת ביותר של המלחמה. במערכה על בריטניה בשנת 1940 , נאלץ ד,ר.א.פ. לעסוק בעת ובעונה אחת בכמה התקפית גדולית. אילם פיקוד הקרב של ה״לופטוופה״, ב- מערכה על גרמניה בקיץ וסתיו של 1943 , היה מסוגל לשלוח כמעט את כל מטוסי היריטה היומיים שלו נגד התקפה אמריקאית אחת וידע תמיד שקיים סיכוי מתקבל על הדעת שתחול הפסקה של ימים ספירים בין התקפה להתקפה. 600 — לצרכי הגנת גרמניה לאור היום עמדו כ־ 500 מט־סי יריטה חד ודו־מנועיים, אשר כ־ 300 מהם היו כשרים למבצעים בכל יום. אולם במקרה של חדירות עמוקות של הגייס האוירי ד,־ 8, בגין לרגנסבורג, קאסל, אושרסלבן, שייינפירט והנובר, הצליחו הגרמנים, בעת ההתקפית, לא רק להפעיל מספר טייסות קרב בשנית כי אם אף הספיק להם הזמן כדי להעביר במהירות טייסות מסייעות מצרפת, בלגיה והולנד לבסיסים בגרמניה, ולהפ־ עילם נגד המפציצים האמריקאיים החיזרים. נגד התקפות החדירה הגדולות שבוצעו ע״י ד,גייס האוירי ד,־ 8 בקיץ שנת 1943 יצא• כ־ 500 גיחית קרב גרמניות, ב־ 80 אחוזים ע״י מטוסים חד־מנ־עיים, שירטו בעוז מעל צרפת, בלגיה, הולנד וגרמניה, וכ־ 20 אחיזים ע״י מטיסים דו־מנועיים שפעלו כרגיל יותר לעומק בגרמניה. כרגיל, נשאו רבע מטוסי הקרב החד־מנ־עיים מרגמות וכמו־כן כשני שלישים מהמטוסים הדו־מנ־עיים. 47 בטאון חיל האויר מס' 23 , יוני- יולי 1953 ה״מופטנג״ מופיע ד,תיקוף האמריקני הממושך על הנובר, קאסל ואושרס־ לבן גרס לכך שה״מבצרים״ וה״ליברייטורים״ קצרו יבול כבד של מטוסי וטייסי ה״לופטוופה״, אם כי לא עד כדי כך כמו שההודעות הרשמיות השתדלו להעלות. (כל מבקר ד,חישב עצמו בקיא במטמטיקה טהורה ולא בשמושית, ינסה אולי להתמודד בבעיית חישוב מדויק של טענות ד,מקלענים של זרם מפציצים שארכי, נאמר, שני מילים, היורים במאית מקלעים בעת ובעונה אחת, והטסים במד,י־ רית שלמעלה מ־ 200 מי״ש אל מערבולת מסחררת של מטוסי קרב קטנים הטסים במהירויות של עד 400 מי״ש — וכל זאת בתנא• קרב לוהטים ומעל ל־ 20.000 .( רגל 1 בסוף שנת 1943 נראה כאילו הצליחו הגרמנים למנוע תיקוף מפציצים יומי ממושך נגד הרייך. אולם בחודש ינואר, 1944 החלו מטוסי קרב ארוכי טווח ללוות את מפציצי הגייס האוירי ה־ 8. בפברואר, 1944 הפכו מעטים אלה לטייסות שלמות שסיפקו מגן מצויץ לכוחות המפ- ציצים האמריקאיים, אם כי מטיסי ״טנדרבולט״ ו״לאיט־ נינג״ ומטוסי ״ספיטפייר״ בריטיים בצעו בהצלחה רבה את הלווי החלקי אל שטחי המטרה שבמרכז גרמניה, הר־ היה זה ה״מ־סטנג״ האמריקאי שסיפק סיוע מעל המטרות ממש, בהגובר, ברלין, רגנסבורג ולעתים עד הגבול הפולני ממש (ועד ורשה אפילו) — דבר אשר שינה מן הקצה אל הקצה את כל המצב הטקטי בקרבות היום מעל גרמניה. תוך חידשיים נכנעה מערכת ההגנה של מטוסי הקרב הגרמניים בפני השיטות המזהירות ומל־ . אית התחבילות של פיקוד הקרב האמריקאי ה־ 8 ההיסטוריה הרשמית לא תגלה אף פעם באיזו מידה יש לזקוף שנוי מצב זה לזכותו של טומי היטשקוק, כיכב הקרב האמריקאי שלחם למען ה״מוסטנג״ והגן עליו נגד מתנגדיו הרשמיים וסעדו בתקיפת ״ינקותו״ המבצ- עית, עד אשר הפך למטוס הקרב לליווי לטווח ארוך ולמטיס ההצלפה המפורסם ביותר במלחמת העולם השניה. ההיתה זו אירוניה אי סמליות בכך שמת בהטיפו ״מ־סטנג״ ? המוראל הגרמני מתערער על כל פנים׳ לא עבר זמן רב ומאות מטוסי ה״לאיט־ נינג״, ״טנדרבולט״ ו״מוסטנג״, שהגנו וסייעו עתד, ל״מב־ צרים המעופפים׳׳ ולמפציצי ה״ליברייטור״, שלטי בשמי גרמניה. חלפו ללא שוב הת־קפנות והעקשנות של מער־ כות הגנת הקרב של ה״לופטוופה״ משנת 1943 , הקריאה המיכרת שנשמעה תכופות מעל בריטניה ב־ 1940 : ״אכ־ מערך ״מבצרים מעופפים״ מעל גרמנית. ההפצצצות לאור היום שביצעו מטוסים אלה הגדילו פי כמה את דיוק הפגיעה במטרות, 48 בטאון חיל האויר מס' 23 , יוני- יולי 1953 מטוס הקרב והמ 8ציץ חדו־סילוני, שעלול היה לשנות לגמרי את תוצאות המלחמה אילו נבנה ששת זזודשיס יותר מוקדם — ״מםרשמיט־ 262 ״. טונג ספיטפייד׳ הפכה עתה ל־אכט־נג מוסטנג״ מעל גרמניה. רבים מטייסי הקרב הגרמנים המעולים שהס- תערו בעוז מול אש המבצרים בשנת 1943 בבד לא היו עתה בחיים. מספר טייסי הקרב הגרמניים בעלי הנסיון שיכלו להחליפם ולקבל את שימת לבם הקרובה של טייסי הקרב האמריקאיים, הלך והתמעט במשך השנה. טייסי הקרב הדו־מנועיים שהיוו כת מחץ חזק בקיץ של שנת 1943 אך בקושי העזו להתקיף מערכי מפציצים אמריקאיים בעלי ליווי ובעצמם היו זקיקים לליווי מטוסי קרב חד־מנועיים. אבירות מטוסי הקרב הגרמניים נעו עתה בקביעות בסביבות 10 אחוזים מכלל הגיתית ולעתים קרובות אף למעלה מזה. שעור אבירות כזה הריהו, אם לא נאמר יותר מזה, גורם עצום ערך בהריסת המוראל. לגבי טייסי־קרב צעירים רבים היתד, טבילת האש האמרי- קאית הראשונה שלהם גם פעולתם האחרונה. אין להתפלא אם כן על כך שמערכי קרב גרמניים רבים היו מתחמקים עתה מהקרב, אי שהיו צוללים בבהילות דרך מערך מפ- ציצים וב־רחים בחפזה ובגובה נמוך ממקים הקרב. המר- צות היסטריות של גרינג, יצירת טייס־ת קרב־סער מיוח- דות׳ חיפוי מיוחד בגובה רב, כל אלה היו ללא תועלת - כרלין מותקפת ללא הגנת מטופים בחודש יוני 1944 , למרות שעוצמתו המספרית של כח היריטה היומי של ה״לופטוופה״ שחיפה על גרמניה לא הופחת באופן רציני, היו כושר הלחימה, הנסיון, היעי- לות והמוראל שלו לא יותר מדמות עלובה ביותר לגבי אלה של 1943 . עתה היו אבירות המפציצים האמריקאיים 2 או 3 אחוזים, כלומר, פחית משעור האבירות הרגיל בהתקפית החדירה הליליות של הבריטיים. לאמיתו של דבר, אירע שבפעולות אחדות בקיץ של 1944 הועילו תותחי ד,נ. מ. הגרמניים יותר ממטוסי הקרב שלהם. במזג אויר גרוע אירע לעתים קרובית שהגרמנים פשוט לא היו מסוגלים להתקרב למפציצים האמריקאיים, עקב הסיכון הכרוך בשעור התנגשויות גבוה, ואבידות הטיי- סים המעולים שלא היתה אפשרות להשיבם נוסף לכך, היתר, הרמה הנמוכה של הטיסה במזג אויר גרוע אצל רוב טייסי הקרב היומיים הגרמניים ה־פכת פעולות אלה לבלתי יעילות ביותר. וכך קרה שברלין, פרנקפורט ומינכן נאלצו לספ־ג את מכות האמריקאים מבלי שאפי- לו טייסת קרב גרמנית אחת תמריא להגן עליהן. אפילו במזג אויר מצוין נאלצו הגרמנים להפקיר את מערב גרמ- ניה בקיץ של שנת 1944 ומטרות בא־סנברוק, ברמן ומקומות אחרים היפצצו ע״י האמריקאים ללא התנגדות. מחאות על אזלת ידם של מטוסי הקרב הגרמניים הגיעו אף משורות ה״לופטוופה״ עצמו. אחד מטייסי הקרב הותיקים ביותר הכריז במרירית כי סוג הטיסה הבלתי מסוכן ביותר במלחמה היא הטיסה במטוסי הקרב האמ- ריקאיים מעל גרמניה. זאת היתד! ד,גבתו לפקודתו של גרינג שעל טייסי הקרב הגרמניים להתעלם ממטוסי הקרב האמריקאיים ולהתקיף בעוז את ה,,מבצרים״ ואת ה״ליב־ רייטורים״. למותר לומר כי טייסי ה״מ־סטנג״ לא הסכינע לכך שיתעלמו מהם. גרינג הוסיף נופך סרקסטי משלו למצב הקיים כאשר התענין לדעת אם ח. א. האמריקאי בחר בדרום גרמניה ובאוסטריה כשטחי אמונים מבצ- עיים. מצב יחידות ד,נ. מ. הגרמניות בתקיפה זו היה טוב במקצת מזה של יחידות הקרב. בלילה הן סבלו מהפרעות אלחוט מכוונות של בנות הברית שביטלו פעולת מתקני המכ״ם שלהם והשמוש בחיילות גרמניות מחוסרות בסידן להפעלת הזרקורים הקשה עוד יותר על המצב. בתנאי ראיות טיבים, הן ביום והן בלילה, הן היו מסוגלות עדיין לפעול ביעילות. בהתקפות היומיות והלילות על מטרות של תעשית הנפט בגרמניה בקיץ 1944 הסבו תותחי הנ. מ. נזקים לאלפי מפציצים 4־מנועיים אנגליים ואמריקאיים. 49 בטאון חיל האויר מס' 23 , יוני- יולי 1953 המשימה הושלמה במפעלי ״צ׳אנס־וואות״ בארה״ב נסתם הגולל על תקופה בתולדות התעופה. החברה הודיעה כי נז־ טוס הקרב האחרון הממונע פרופלור שיוצר ב־ ארה״ב יצא מבית החרושת. היה זה מטוס ״קור־ סיר״, ה־ 2571 ו במספר, מסוג אותס מטוסים ש- הומסו פעם בכל רחבי האוקינוס השקנו ע״׳ טייסי צי ארה״ב. ה״קורסיר״ בעל כנפי השחף ההפוכים היה מטוס הקרב הראשון שמהירותו עלתה על 400 מי׳׳ש במשך המלחמה הפילו ס״ה של 2140 מטוסי אויב, לעומת 189 מטוסי ״קורסיר״. מש־ השלימה משימתה זו תרכז עתה חב׳ ״צ׳אנס־ וואות״ את רב תפוקתה במטוסי הסילון ״קטלס״ בעלי מהירות של 700 מי״ש ויותר. Cutlass י. הקלף האחרון — מטופי סילון גרמנייט הנסיגה מצרפת ובלגיה אל ,,קו זיגפריד״ בקיץ של שנת 1944 שמי קץ לתקיה האחרונה של הגרמנים להגן על הרייך בהצלחה נגד התקפית מהאויר• מערכת האתראה המוקדמת בצרפת ובארצות השפלה לא היתד• קיימת עוד והתקפות אויריות של בנות הברית על מטרות קדמיות במערב גרמניה לא נתקלו למעשה בכל התנגדות. בסוף שנת 1944 , הועברו רבות מטייסית הקרב הגרמניות שהוחזקו כרגיל למטרות הגנה איסטרסגית על ערים יאיזורי תעשיה בגרמניה לחזיתות המלחמה לשמוש טקטי. במאמצים עליונים, ניסה ה״ליפטוופה״ בתשעת חודשי המלחמה האחרונים לביים התעוררות הגנתית בעזרת מטוסי הקרב הטילוניים שלו : -מםרשמיט־ 262 ״ וממונעי־ רקיטה : ״מ 0רשמיט־ 163 ״. אולם הם לא הצליחו להקצות ״ותר מ־ 150 מטיסים כאלה למטרות יריטה. למרות שהיו מצוידים בתותחי 30 מ״מ ומסוגלים להגיע למהירות של 500 מי״ש, היו הטייסים שהטיסום מחוסרי נסיין בדרך כלל וטקטיקות הקרב במטוסי סילון הגיעו לשלב התפת- חות התחלתי בהחלט, בסוף המלחמה במאי 1945 . למטוסי הסילון הגרמניים היו רגעי תהילה קצרים, במיוחד נגד מטוסי סיור בודדים של בנות הברית. כמו־כן השתמשו בהם באופן נסיוני בחודש האחרון של המלחמה, כמטיסי קרב ליליים. אולם כל אימת שנראה היה כאילו עומדים הם להפוך לסכנה רצינית יותר היתד. באה התקפה חסרת רחמנות של בנית הברית על שדות התעופה ותעשיות מנועי הסילון שלהם ומחזירתם ושמה קץ למאמציהם. הגרמנים פיתחו כלי נשק הגנתיים חדשים רבים אולם הם נשארו בשלב הנסיוני. עקב הבהלה של הכלכלה הגר- מנית בשנת 1945 לא היתד. כל אפשרית ליצרם בכמויות גדולות. מטוסי סילון חדשים מתיצרת ״היינקל״ ו״יונ־ קרס״, מטוס קרב דו־מנועי מהיר של ״פוקה־וולף״ דוגמת ה״מוסקיטו״ הבריטי, רקיטה חדשה נגד מפציצים ליריד, ממטוסי קרב, טקטיקות נגישה חדשות, אש נ. מ. מבוק־ רת־אלת־ט — כל אלה נשאר־ ללא פ־ת־ח, בעת שהרייך הזדעזע מדי חודש ממטען 100.000 טון הפצצות של בנות הברית שלא שלמו אלא מחיר צנוע ביותר באבידות. בדומה לפעולתו בשטחים אחרים, הגיע ה״לופטוופה׳׳ כמעט להשגת מטרתו — הגנה על הרייך. עד סוף 1943 נראה היה כאילו יצליח ח. א, הגרמני להקים את אמצעי ההגנה שהיו הופכים את הפצצתה היעילה על גרמניה של בנות הברית לענין ממושך ובלתי משתלם. אולם הנסיון הגרמני נכשל. הוא נכשל לאור היום במדה רבה עקב הופעתם של מטוסי הקרב האמריקאיים ארוכי הטווח כליווי למפציצים. ה־א לא הצליח להשיג נצחון מלא בלילה כת־צאה מהשינויים הבלתי פ־סקים של הבריטים בטקסי־ קית ההפצצה, בנתיבים חדשים, בפעולות הטעיה ובאמ- צעי עזר אלחוטיים מדעיים חדשים. צוותות האויר האנגלו־אמריקאים הוכיחו יעילותם אולם יתכן שהגורם המכריע היה קשור בכושר ובאו- מץ הגבוהים של צוותות האויר הבריטיים והאמריקאיים אשר השיגו, בשורה ארוכה של קרבות א־יריים בקנה מדה גדול מעל גרמניה, תיצאות צבאיות המתחרות אף בתהילת סטלינגרד ואל־עלמיין. מרבים לבקר את ה״לופטוופה״ כי הוקם ואורגן למשי- מות סיוע טקטי לכחית היבשה בחזית. בקירת זו נכונה אולם אין היא מבטלת את העובדה, כי מ־ 1942 עד 1944 הקים ה״לופטוופה״ בהדרגה פיקוד קרב והגנה על גרמ- ניה שהתחרה באיכית הציוד, כוח האדם והארגון בכוח היריטה של כל חיל אויר אחר בעולם. אולם בעמדו מול עוצמתו המלאה של הכוח האוירי האנגלי־אמריקאי היא נדרש לבצע משימה שהיתה למעלה מיכולתו. הוא נכשל, אילם שאלה גדולה היא אם כל חיל אחר בעל ציוד, עוצמה ותפקידים מבצעיים שווים היה מצליח. תרגם: י. גנתי \ונקרס־ 263 ״ ו־״הינקל־ 162 ״/ מטו&י סילון שהגרמנים לא הספיקו ליצרם במספר רב. 50 בטאון חיל האויר מס' 23 , יוני- יולי 1953 מאמר זה דן ברקע הכללי של הכוח האוירי אשר למדינות הברית הצפון־אטלנטית, הרכבו, ציודו, ותפקידיו השונים בעתיד. הגורם הראשון במעלה לנסיון ארגוני עצום זה הוא החשש ממלחמת עולם חדשה. במאמר זה נראה כיצד מנסות מדינות הברית הצפון־אטלנ־ טית להתארגן לקראת תפקידן ואחריותן במקרה של מאבק עולמי. \ —J תפקידי חיל האויר המאוחד את תפקידי כוח האויר של מדינות הברית אפשר לחלק לשלבים הבאים : 1) לעצור התקפית בקנה־מדה המוני של מפציצים, מטוסי קרב ורקטות ארוכות טודז, בשטח המשתרע מצפון נורוורגיה ועד למזרח תורכיה. 2) להשיב מכה שערה במפציצים אסטרטגיים, טקטיים, ורקטות ארוכות טוח. 3) לשמש מטרית־חיפוי לצבאות הקרקע של מדינות הברית במפציצים טקטיים ומטוסי קרב. 4) להבטיח דרכי־ים חיפשיות באוקינוס האטלנטי, הים הצפוני וים התיכון. ברור שתפקידים אלד. דורשים מאמץ כביר מארצות אירופה, ביחוד אלו אשר סבלו באופן ישיר ממלחמת העולם השניה. כדי למלא אחר הדרישות השונות, היה צורך לדעת בראש וראשונה מהן בדיוק אפשרויות הייצור והפתוח של כל מדינה ומדינה, ורק אח״נ להטיל עליהן את חלקן הן, בהתאם לאפשרותן, בציוד חיל האויר המאוחד. שלב זה נמשך זמן רב, עד אמצע שנת 1951 . במשך תקופה זו נתגלו כמה עכובים רציניים בתכנית הכללית, ביחוד תודות לעובדה שברבות מארצות ארופה נתערער כליל המשטר הכלכלי, אשד מנע בעד הוצאה לפועל יעילה של החלק שהוטל על מדינות אלו. בפגישה של מפקדת הבריח, אשר נתקיימה בליסבון בחודש פברואר 1952 , התלונן גנרל אייזנהא־ר על המח- סור החמור בשדות תעופה ואמצעי אחזקה נאותים. דוגמא לכך ישמש המאורע, כאשר כנף המפציצים ד.־ 126 האמריקאית הגיעה לבסיסה הקבוע במרינאק, צרפת, הת- ברר כי הבסיס, אשר ניתן ע״י הממשלה הצרפתית, אינו אלא מסלול קצר וצר מבטון, ללא כל מוסכים או משרדים. לאחר שננקטו אמצעים מתאימים לתיקון המצב ע״י בנית שדות תעופה חדשים המסוגלים לשאת את המפצי־ צים הכבדים ביותר, ע״י הרחבתם ושכלול אחזקתם, — עמדה בפני מפקדי הברית הבעיה הבאה, והיא — הקמת חיל אויר מאוחד של 4000 מטוסי־שרות עד לסוף שנת .1952 מהקמת לעובדות אחדות האפשרות היחידה לאחזקת חיל אויר יעיל ומאוחד היא בשמוש כללי של איתם סוגי מטוסים בכל כנפות האומות השונות. דרישה זו הגיונית וברורה, כי דק אז מבטיחים את האחדות בהפעלת חיל אויר המאוחד של בנית הברית ובהרכבתי. אך בדרישה הגיונית זו נעוץ גם גורם, אשר למרות היותו גורם מפתח, הרי באותה מדד, הוא גם גירם מעכב, והכוונה, להתחרות החופשית בין תעשיית המטוסים של מדינית הברית, המשתדלות כל אחת כי יקבלו את מטוסיהן הן במטוסים האחידים, ולא את אלו של מדינה שכנה. הדבר מזכיר את הריב המפורסם, שזכור ודאי לכולכם, שפרץ לפני כשנתים בין אמריקה, אנגליה, צר- פת ובלגיה, כאשד כל אחת התחרתה בחברתה למען קבלת רובה היא כרובה האחיד — לצבא־ת מדינות הברית, ולא רובה שכנותיה. והתוצאה — לצבא המאוחד אין עדיין רובה אחיד ו... אותו מקרה בדיוק קורה עתה גם בין תעשיות המטוסים של מדינות הברית, ולו גם בצורה יותר שקטה, ללא פרסומת יתר. אמריקה, אשר כמות מטוסיה מאפשר לה לצייד את ארצות ארופה במטוסי קרב סילוניים, נתקלת בהתחרות של אנגליה, אשר מנסה להדגיש את איכות מטוסיה. גוף מתחרה נוסף היא צרפת, אשר הצליחה להקים מחדש את תעשית המטוסים שלה במהירות מפתיעה. המרוץ בין ה״תכנון״ וה״כיצוע״ הגורם החיובי בהתחרות זו הוא שכל מדינה מש- תדלת לפתח מטוסים משוכללים אשר יעלו בתכונותיהם 51 בטאון חיל האויר מס' 23 , יוני- יולי 1953 —^—MM י•""" ^ י J• שלה לפני F-84 הופיעה בפעם האחרונה במטוסי חזרה לארה״ב. על אלו של מטוסי המדינות האחרות. תוצאות התחרות חפשית זו, מתבטאים בהופעת אבי־טיפוס חדשים, העו- לים על קודמיהם בתכינות של מהירות, חימוש, כושר תמרון, וטווח. לעומת יתרון זה — של פתוח מטוסים יעילים — קיים החסרון העצום של תוהו ומהו בתעשית המטוסים, וכתוצאה מכך, פיגור בתפוקה הדרושה לציוד חיל האוויר המאוחד. יתכן מאוד וחסרון זה נעוץ גם בעובדה שההתקדמות באוירודינמיקה תאורטית היא הרבה יותר מהירה מאשר הזמן הדרוש לשם בנית מטוס חדש ! — עד שמספיקים לבנות אב־טיפוס חדש, והדבר לוקח כשנה, נוכחים החוק- רים לדעת כי אפשר כבר לבנות מטוס טוב יותר. ואם עוד נקח בחשבון שיעברו כשנתיים נוספות עד שיצליחו לייצר מטוסים חדשים אלה בשורת־ייצור, הרי ברור שאפשר כבר לחשוב את המטיס כמיושן ועתיק יומין. והדבר הרי נראה מגוחך — לחשוב כמיושן אב־טיפוס של מטוס חדש ! מאותה צרה סובלת, דרך אגב, גם אמריקה עצמה, בה כל בתי החרושת ליצור מטוסים מתחרים ביניהם לקבלת הזמנת חיל האויר לטפוס מטוס חדש. היות ואב- טיפוס רודף אב־טיפוס, קשה מאוד למיניסטריון לעניני אויר להחליט איזה מטוס הוא הטוב ביותר, וההחלטה להזמנה נדחית, הולכת ונדחית. ואם כבר סוף סוף הת- קבלה ההחלטה, ונמסרה ההזמנה, הרי לעיתים קרובות ההזמנה מתבטלת לטובת מטוס אחר, מבית חרושת יריב, ההחלטה, איזהו המטוס הטוב ביותר, קשתה ביחוד עתה, לאחר שהתברר כי ה״מיג־ 15 ״ היא אגוז קשה לפצוח, ואמריקה נזהרת עתה מאוד מאוד לא לייצר מטוסים אשד לא יוכלו לעמוד בקרב נגד מטוס זה. לא קייס מטוס אחיד ונחזור שנית לארופה. אנגליה וצרפת, אשר נוכחו לדעת כי ה״סייבר״ האמריקאי הוא לא .הכי טוב בעו- לם״, מנסות עתה להתחרות באמריקה, וביניהן לבין עצמן, על מטוס־קרב האחיד. אנגליה טוענת בי ה״האוקר הוא עתה ״הטוב ביותר בעולם״. בהת- p. 1067 הנטר חלת מאי אשתקד הודיעו שלושת טייסי־המבחן המפורס- מים בי\תר של אמריקה, שבקרו בארצות ארופה, ובחנו את המטוסים הצבאיים החדשים, כי ה״הנטר״ הוא מטוס ״עצום״, ושממון בו כוח כה רב עד שפשוט ,קשה לעצרו בשעת טיסה״. נוסף לכך אל נשכח כי מטוס זה יצוייד, כנראה, ב־ 4 תותחים של 30 מ״מ, לעומת 6 מכ״י של 12,7 מ״מ בלבד ב״סייבד״ ו טיסות נסיון ומבחן, בהן השתתפו ״הנטר״ ו״סייבר״ הוכיחו כי מהירות הראשון עולה על זו של ה״סייבר״. יתד הפרטים שמורים עדיין בסוד. באותו זמן עצמו בקרו בצרפת חברי המפקדה הצפון־ אטלנטית לשם בדיקת המטוס הצרפתי ״דאסולט מיסטאר״, אשר, כפי שטוענים הצרפתים, עולה בכל תכונותיו על ה״סייבר״. כדי להמחיש זאת הפגישו הצרפתים, לפני זמן מה, בקרב פניפ־אל־פנים ידידותי את ה״מיסטאר״ עם ה״סייבר״, והוכיחו כי במהירויות גבוהות ל״מיס־ טר״ כושר תמרון טוב יותר. וכך נמשכת המלחמה השקטה, וההחלטה למטוסים האחידים עדיין לא נתקבלה. לעומת זאת יש לציין בי התכניות להקמת רשת מכ״ם אחידה הצליחו, ורשת זו, הפרושה מסקנדינביה ו יד לאלג׳יר, והמרכבת מציוד אחיד, פועלת ללא תקלות. תפקיד מטרית מכ״ם זו — להודיע חצי שעה למפרע על כל התקפה הממשמשת ובאה. מדינות הברית הצפוךאטלנטית, והפוטנציאל האוירי שלהן חברות בברית הן ארד,״ב, קנדה, אנגליה, צרפת, בלגיה, הולנד, דנמרק, איטליה, נורווגיה, פורטוגל, איס- לנד, יון, לוקסמבורג ותורכיה, המכסות שטח של למעלה ממליון ורבע מילים מרובעים ויש בהן אוכלוסיה של יותר ממאתים מיליון תושבים. מדינה נוספת העתידה להתקבל כחברה — ואשר מדינות רבות מתנגדות לה — t יי על חשבונו... קצין יחסי צבור ״ירוק״ נכנס לא מכבר לתם־ קידו במפקדת חילות האויר המאוחדים במרכז אירופה. האמריקאי שלח את הודעתו הראשונה לעתונות, בדבר העלאה בדרגה של קצין בעלי הברית, לעוזון צרפתי. הוא התמוגג ממש מרב עונג, כאשר ההודעה הופיעה בדפוס כבר למחות חיום, אולם לא שבע נחת כאשר קיבל חשבון מאת העתון, על סך 1200 פרנקים (כ־ 4 ל״י) עבור מודעה. הוא פרע אותו מכספו. יי׳ 52 בטאון חיל האויר מס' 23 , יוני- יולי 1953 היא מערב גרמניה. מדינות נוספות, נייטרליות, אשר נוטות לצד מערב יותר מאשר למזרח (לפי דעת המשקי- פים הצבאיים במערב) הן שודיה, שויצריה וספרד. ארה״ב תפקידה של אנגליה בעיני אמריקה הוא כפול ! תפקיד ראשון הוא לשמש קרש־קפיצה להעברת ציוד לארופה, ושנית, לשמש בסיס צף בקרבת חוף ארופה למפציצים כבדים. שני תפקידים אלה, ועצם העובדה שאנגליה מופרדת מארוסה באיפן פיסי, ע״י התעלה, מעלים את לב״ בגוף מדינות הברית. » חשיבותה לדרגת למרות שאמריקה מחזיקה במערב גרמניה כנפות F-86, F,-94) רבות של מטוסי קרב מסוגים שונים 84- > וכן מטוסי עזר רבים אחרים, הרי עצם העובדה F שהדויזיה האוירית השביעית, החונה באנגליה, נחשבת כ״חיל אויר״, מציינת את החשיבות הנתנת למטוסים החונים באנגליה, למרות מספרם המועט, ביחס, עתה. דויזית אויר השביעית מצויידת במפציצים מסוג ״מבצר מעופף עילאי, ״בי־ 29 ״ ו־״בי־ 50 ״ אשר כמד, מהם הוכשרו לשמש כמיכלי־דלק מעופפים, וכן כנפות מטוסי קרב המצויידים במטוסים סילוניים מסוג ״רפובליק טני ״. F-86 ״, ו־״נורט אמריקן סייבר F-84 , דרג׳ט דויזיה אוירית זו קבלה לפני זמן מועט גם מפציצי־ ״, B—45 , סילון בינוניים מסוג ״נורט אמריקן טורנדו להם נבנו שדות תעופה מיוחדים. לרשות חיל האויר האמריקאי באנגליה עומדים עתה 6 בסיסי מפציצים ומטוסי קרב, וכן 4 שדות תעופה חדשים, הנמצאים בבניה. דויזית אויר השביעית מונה עתה באנגליה כ־ 20.000 איש. אמריקה היא המדינה המרכזית עליה סובב ציר הברית. כמות מטוסיה מאפשר לה לספק לכל מדינות הברית מטוסי קרב, הובלה ומפציצים. א ן לדאבון לב, אין מטוסים אלה תמיד מן המשובחים ביותר. נקח לדוגמא את ה״טנדרג׳ט״. אסונות רבים ארעו אשתקד במטוסים אלה עד שהמפ־ קדה האמריקאית נאלצה להטיל אסור־טיסה על מטוסים אלה, והחלה בחקירה מקיפה למציאת סיבות האסונות. העובדות הן כדלקמן: תוך ימים ספירים בלבד נדלקו באויר והתפוצצו כמה ״טנדרג׳ט־ים״, תוך גרימת אסונות לטייסים ולאזרחים הגרים בקרבת שדות התעופה. לאחר מטוסי ה״סייבר״ של כנף קנדית. משקיפים מציינים כי צבעיהם ותרגילי האוירובטיקה שלהם .לוהטים״ ביותר. עוגה לרגלי החיילות... חיל הנשים של צי ארה״ב חגג לא מכבר את יום הולדתו העשירי. במסגרת החגיגות הוזמנו ״בנות הח״ן״ האמריקאיות לבלות יום שלם על סיפון נושאת המטוסים ״אנטיאטם״. בתוכני הספינה, במטבח, עמלו שני אופי נו- שאת המטוסים שמונה שעות בלילה שקדם לבי־ קור, ב״הקמת וקישוט״ העוגה. הבסיס היה מורכב מ־גו שכבות שטוחות והמשקל הכללי של העוגה נאמד ב־ 60 ק״ג לערן. באשר הגיע הרגע להעביר את העוגה מהמטבח לסיפון המוסכים, הועלה הקרב! למין החלש על מעלית פצצות. מעלית כזו מסוגלת לשאת אלפי ק״ג של פצצות, אולם העוגה היתה כנראה כבדה מדי. המעלית נתקעה בין הספונים במשן למעלה משעה ומאמציהם של בחורים אחדים היו דרושים / כדי להניח את העוגה לרגלי החיילות. שועדת החקירה גלתה כי התאונות ארעו בגלל סיבות שונות ״ והמליצה על אחזקה זהירה יותר של המטוסים, וכן עריכת בדיקה כללית מדוקדקת לפני כל המראה, בוטל אסור הטיסה, למחרת היום בו בוטל איסור הטיסה, ארעה שוב תאונה עם מטוס זה ! יש להניח אם כן, כי מטוס זה לא יהווה, ודאי, את חוט השדרה של מטוסי־קרב לחיל אויר המאיחד. אשור נוסף להנחה זו הוא הנסיון בקוריאה, אשר הוכיח כי ה״טנדרג׳ט״ אינו עומד היטב במבחן נגד ד״מיג־ 15 ״, והיה צורך, ע״כ, להעבירו לתפקידי סיוע לצבאות הקר- קע כמפציץ־קרב. רמז נוסף לעובדה שמטוס זה לא מלא אחר יעידו אפשר לראות בהצפת ארצות אדופה, השייכות לברית, ב״טנדרג׳ט־ים״, בו בזמן שה״סייבר״, שהיא מטוס טוב יותר, נמצא בארופה בכמויות מצומצ־ מות בלבד, כי רובם נשלחים לקוריאה. ! במקרה שלמטוסים מטפוס אחד קורות הרבה תאו- נות דומות, בעלות תכונות משותפות, מנסים למצוא את הגורם המשותף שהוא אחראי לכל התאונות. מקרה כזה, למשל, ארע לפני כשנתיים. כאשר התאונות הדחוי פות שארעו במטוסי ״קונסטליישן״ הכריחו את החברה להטיל איסור־טיסה על מטוסים אלה. ועדת החקירה גלתה כי הסיבות לדליקות הרבות שארעו במטוס זה נגרמו כתוצאה מכבל־חשמלי בכנף שעבר קרוב מדי למנגנון החמום של תא הנוסעים ! החים היה מתיך את הבדוד וגורם לקצר חשמלי. היות ותמיד נמצאו בסביבת הכנף גזים קלי־בעירה, היה הקצר מצית את הדלק, והמטוס היה פורץ בלהבות. לאחר שמצאו את הסיבה, והזיזו את הכבל החשמלי מעט הצידה(!), פסקו האסונות הדחופים, וה״קוניי״ הפך שוב להיות אחד מהמטוסים הבטוחים ביותר לטיסה. לאחר שועדת החקירה למקרי התאונות עם ״טנדרג׳ט״ מצאה כי לא היה כל גורם משותף באסונות, המסקנה היחידה היתד, כר רק מזל רע גרם להתאספות כל האסו־ נות הדומים בתקופה קצרה של ימים אחדים, והטיסה הורשתה, ע״כ, שנית. 53 בטאון חיל האויר מס' 23 , יוני- יולי 1953 אמריקה, אשר התפארה קודם ב״סייבר״, נוטה עכשיו — לאחד הנסיון בקיריאה נגד ה״מיג־ 15 ״ — לסגת מעט מעמדתה. הוכחה ל כ ן הם טייסי המבחן האמריקאיים שבקרו בארופה כדי לבדוק את המטוסים האנגליים והצרפתיים. אך, כסי שציינתי כבר קידם, עדיין לא הוכרע איזהו מטוס־קרב הטוב ביותר, אשר יתקבל כמטוס־קרב האחיד. בהמשך המאמר נראה מהם המטוסים המתחרים ביניהם לתואר זה. מצב המפציצים הוא הרבה יותר קשה. אמריקה, אשר מעילם לא הקדישה תשומת לב מרובה למפציצים טק־ סיים, אינה מסוגלת למלא עתה את המחסור החמור במטוסים אלה, המורגש בחיל הא־יר של הברית. מאידך גיסא, ארצות ארוסה אינן מסוגלות לבנות עתה מטוסים יקרים אלה בכמויות הדרושות. לכן מורגש מחסיר חמור בסיג מט־סים אלה. גם מצב המפציצים האסטר- טגיים היא קשה. אמנם לארה״צ בארופה אפילו כמה ׳, אך כמותם היא כמובן אפסית. למרות • B—36 מפציצי ״ זאת הדגש מושם, כנראה, לא על המפציצים אלא על מטוסי הקרב, מ ח ו ך הנתוח ההגיוני הבא : במקרה ובאי- רופה תפרוץ מלחמה, הרי המטרה העיקרית הנדרשת ממדינית הברית הצפין־אטלנטית היא הגנת אדמת אירו- פה, בו בזמן שתפקיד אמריקה יהיה להלום באויב במפציצים כבדים, שיוכלו לבוא מבסיסים מרוחקים ביו- תר, אפילו מאמריקה עצמה. לכן מטוס הקרב והמפציץ הטקטי הקל הם הם אשר יהוו את חוט השדרה של חיל אויר של הברית. קנדה קנדה החלה בזמן האחרון להתקדם בצעדי ענק בתע־ שית המטוסים, ויש לשער כי בעתיד הקרוב ביותר היא תהווה כוח אויר בעל עצמה רבה. לקנדה יש באנגליה מטוסי דה־הבילנד ״וונוס״ מעל גרמניה. מטוסים אלה פועלים בעיקר בשטח היריטה, למרות היותם מפציצי־קרב. 3 טייסות של ״סייבר״, מטוסים אשד נבנו בקנדה לפי רשיון מיוחד מאמריקה. הם נמצאים בשדה התעופה בנ־רט־לפנהם. טייסות אלה יעברו במשך הזמן ליבשת ארופה ויפעלו שכם אחד עם חיל אויר האמריקאי. קנדה שואפת שחלקה בברית הצפון אטלנטית יהיה דויזית־אויר אחת של 11 כנפות מלאות, המצויירות ״, מטוס קרב CF—100 , ב״סייבר״ ו־״אברו קנדה קאנאק סילוני לכל־מזג־אייר. מטוס זה נמצא עתה בייצור, וטייסות ארופה תקבלנה אותו בשנת 1953 . מטוס זה יצוייד בשני מניעי סילון ״אברו א ו מ ד ה ״ (עתה הוא מצוייד בשני מניעי סילון ״רולס רויס אבץ״), ויהיה חמוש בתותחי 30 מ״מ. למטום צוות של שנים, טייס ונווט־מכ״ם. מהירות המטוס למעלה מ־ 630 מילין/ש׳. ״קאנאק״ היא מטוס קרב מעילה ראשון אשר תוכנן ונבנה כולו בקנדה. שרטות בצועיו שמירים עדיין בסוד, אך מהצלומים מתברר כי המטוס הנו בעל קוי־מבנה נקיים והוא נראה חזק ויעיל. קנדה מפתחת עתה ״קאנאק״ בעל כנסים והגיי זנב משוכים לאחור. יש להניח כי טפוס חדש זה יעלה על קידמו ב״ממפר מך״, כלומר יהיה בעל מהירות מכסימלית גבוהה יותר. אנגליה אנגליה היא החברה התשובה ביותר מבין חברות ארוסה בברית הצפון אטלנטית, והשניה בחזקה לאחר ארח׳׳ב. אך מצבה הכלכלי הקשה מכביד עליה בתפקידה. קשיי החמוש של אנגליה נובעים לא רק מקשיים כלכ- ליים, אלא גם בגלל מחסור חמור בכוח־אדם מקצועי (בתי החרושת למטוסים הזדקקו לכוח נוסף של 160000 עובדים עד לאפריל 1953 כדי שיוכלו למלא את תפקידם כמתוכנן). חלקה של אנגליה בכוח האוירי של הברית שהיה צריך להגיע ל־ 4000 מטוסים• עד לסוף 1952 — יהיה 1300 מטוסים. חלק ניכר מהמטוסים הנמצאים כרגע ברשות חברות הברית באירופה הם מטוסים מתוצרת אנגלית, ואפשר, ע״כ, לראות בהם משום התחלת מה למבנה טייסות בעלות מטוסים אחידים. שנים הם המטוסים הנפוצים ביותר בין מדינית אלה — ״גלוסטר מטאור״ ו״דה הווי־ לנד וומפייר״. חלק ממטוסים אלה מתקבל ישר מאנגליה, וחלק מהם נבנה ברשיון מיוחד באחדות מארצות ארופה השייכות לברית. בתכניות הייצור של שני מטוסים אלה נעשו עתה קצוצים אכזריים לטובת מטוס־ם חדשים וטובים יותר. נתברר כי ה״וומפייר״ ו״מטא־ר״ הם ישנים מדי כדי לעמלד בקרב אוירי נגד מט ו ס י ״מיג— 15 ״. בעתיד ישתמ- שו בהם רק בתור מטוסי שסוע לעזרת צבא הקרקע, או מטוסי קרב ליליים נגד מפציצים בעלי מנועי בוכנה. עבר כבר זמנם בתיר מטוסי קרב משרות ראשון. ששה הם המטוסים החדשים הנמצאים עתה בראש רשימת ההזמנות ה ד ח ו פ ו ת ! ״האוקר הנטר״, ״גלוסטר ג׳אבלין״, ״סיופרמרין סוויפט״, ״אינגליש אלקטריק קאנ־ ברה״, ״וויקרס ווליאנט״, ו־״פיירי גאנט״. מטוס נוסף 54 בטאון חיל האויר מס' 23 , יוני- יולי 1953 מטוסי ״מטאור״ מיוצרים בבלגיה ונמצאים בשימוש גם בחילות האויר של הולנד ודניה. אשר הוכנס לרשימה זו עוד לפני שטם את טיסת הבכו־ אברו 698 ״. (סרטים מלאים על מטוסים אלד. » רה הוא .( נמצאים בסקירה ״פרנבורו 1952 ״ בבטאון ״ח.א.״ 22 בל שבעת מטוסים אלה, הנמצאים ברשימת ״סיופר פריוריטי״, נבנו עד עתה רק במספר מצומצם, ובשלושה מהם, לפחות, נערכים עדיין נסיונות אינטנסיביים. הסי- בות למספרם המצומצם נזכרו כבר למעלה — חוסר תקציב מספיק, מחסור חמור בכוח אדם מאומן, וכן גם עכובים בהספקת מכונות־ייצור חדישות וקשיים בקב- לה שוטפת של חמדי גלם. חלק רב מהמעמסה הזו המוט- לת על אנגליה יכולות לשאת גם מדינות אחרות של הברית, כגון ארה״ב, קנדה, צרפת, הולנד ובלגיה, כי להן תעשית מטוסים סדירה. ואמנם, כל הארצות הללו משתתשות בבנית מטוסים אנגליים, אך יעבור עוד זמן רב עד שהן תהיינה מסוגלות לייצר את המטוסים החדשים ביותר, שוב פעם בגלל מחסור במכונית המיוחדות. נוסף לכך קיימים גם קשיים אחרים, מסוג שונה לגמרי! ארד,״ב החברה העשירה ביותר בברית, אינה מעונינת לבנות בארצה מטוסים שתוכננו ע״י אחרים, מסיבת אבדן הפרס־ טיג׳ה של התעשיה האמריקאית. ה,,קומט״ האנגלי הקים שם כבר רעש מספיק, ולמה להם להסתבך עוד יותר עם דעת הקהל ! יוצא מן הכלל היא ה״קאנברה״, אותו בונה עתה חברת ״מרטץ״ האמריקאית, תחת הציון ״ 57 — ״. למטוס זה יחם מיוחד, כי הוא מפציץ טקטי, סוג שאינו מיוצג כלל בחיל אויר האמריקאי. הנסיון בקוריאה הוכיח כי אין כל אפשרות ״לוותר״ על סוג מטוס זה, ולכן הם הוכרחו לבנותו במהירות האפשרית — כלומר לייצר מטוס אשר כבר נבנה, ולו גם ע״י אחרים. הר. א. פ., המתבסס כולו על מטוסים מתוצרת אנג- לית, יתחזק בקרוב גם ע״י כ־ 600 מטוסי ״סייבר״ ו״קאנ־ ברה״, אשר נבנים ויבנו ע״י ביה״ח ״קנדאיר״ בקנדה. מט־סים אחרים אשר נבנו ע״י מדינות אחרות ומשרתים ״, B-29 בר. א. פ. הם מפציצי ״וושינגטון״ שאינם אלא ״ ״, P2v—5 , מטוסי סיור ארוכי־טווח .לוקהיד נפטון י״נורט אמריקן טורנדו״, אשר נזכרו כבר קודם. כדי לקבל מושג מהמאמץ אשר אנגליה עומדת בו עתה, כדאי לציין כי התקציב המשוער לכוחות האויר (כולל ר. א. פ., עזרה ממשלתית לבתי החרושת, מחק־ רים, וכוי) לשנת 1952/3 היה 497.640.000 לי״ש !, 147 מליון לי״ש יותר מאשר לפני שנתיים. צרפת צרפת הפתיעה את העולם בשיקומה המהיר של תע־ שית המטוסים שלה מיד לאחר סיום מלחמת העולם האחרונה. אך הפתעה זו לא ערכה זמן רב. אי סדר מופתי השתרר בתעשיה, ביחוד מאחר שהממשלה ד,צרפ־ תית הזמינה מיד לאתר השחרור מספר רב ביותר של טיפוסים שונים, מבלי לתת לתעשיה כל זמךבינים להתארגן מחדש. כל בתי החרושת מהרו לתכנן ולבנות אב־טיפוס רבים, מבלי כל בדיקה יסודית, כדי לזכות בהזמנות, עם התוצאה של מבחר עשיר ומגוון של מטו- סים אשר לא הצליחו ביותר. רק מפקדת הברית הצפון אטלנטית הצליחה לבסוף להשליט מעט סדר, ועתה כלו- לים כל בתי החרושת בתכנית הגנה כללית ומורחבת. במרינאן יצרו כ־ 100 SNCASE כתי החרושת של ״, ומייצרים עתה את הסוג החדש יותר F.B. •5 ״וומפייר ״וומפייר 35 ״, על מנועו, תחת השם הצרפתי ״מיסטראל״. בית החרושת ״דאסולט״ בנה מספר נכר של מטוסי קרב ״א־רגן״, עם בצועים דומים לאלה של ״טנדרג׳ט״, ומת- רכז עתה בבנית מטוס משוכלל מטפום זה, בעל כנפיים משוכות לאחור, הנקרא ״מיסטאר״, עם בצועים הדומים לאלו של ״סייבר״. הוזמנו 340 ״מיסטאר״, אך עד עתה נבנו מהם רק מעטים בלבד. תותחני נ.מ. ליד תותח ״בופורם״ מנסים את כוחם נגד מפציץ קרב מנמיד־טום. 55 בטאון חיל האויר מס' 23 , יוני- יולי 1953 י״־ - ' י יל •V ׳ ־ * ( S S S S K ״הרפון״ של ח.א. ההולנדי pv-2 (למעלה) מטוסי השתתפו בסיורים ימיים נגד ספינות כוחות הברית. (למטח) ממולם עמדו מטוסי ״שיקלטו!״ נטל פקוד החופים של הר.א.פ., אשר ביצעו סיורי טווח ארוך. הואיל ולצרפת אין כל תכנית לבנית מפציצים בינו- ניים וכבדים, השתתפותם בברית תהיה רק ע״י נתינת בסיסים אויריים לחברי הברית, וכן כנפות של ״וומפייר״, ״מיסטראל״, ״אורגן״, וכמה מאות ״טנדרג׳ט״ אשר סופקו להם ע״י ארה״ב. בלגיה בהשוואה לגודלה, הרי בלגיה מתקדמת בצעדי ענק לחיזוק חיל האויר שלה. בעתיד הקרוב ביותר תוכל בלגיה לספק את חלקה ב־ 12 טייסות של מטוסי קרב יומיים, 3 של מטוסי קרב ליליים, וכמה יחידות של מטוסי מלואים. מטוסי קרב היומיים הם ״מטאור 8״ ו״טנדרג׳ט״, ומטוסי קרב הליליים הם ״מוסקיטו 30 ״ ״. N. F. 11 ו״מטיאור לבלגיה אפשרות ייצור מוגבלת, וע״ב חלקה הוא רק בבנית מנועי סילון ״דרוונט״ ותותחי ״היססנו״ לחימוש ה״מטאורים״ הנבנים עתה בהולנד. הולנד בתי החרושת המשוכללים של ״פוקר״ מייצרים עתה את למעלה מ־ 800 ״מטאור 8״ שהוזמנו ויחולקו בין בלגיה והולנד. טייסות ההולנדים מצויירות גם ב״טנדר־ ג׳ט״ רבים. מ מ ר ק חיל האויר הדני בא לעולם כחיל עצמאי רק באוקטובר 1950 . למרות זאת, חלקו בברית די נכר. בנמל קופנהגן נפרקים מאניות, ועוברים הכשר־טיסה, מאות של .טנדר־ ג׳טים״ שנשלחו מארה״ב למדינות הברית. כ־ד טייסות דניות מצויירות כבר ב־ 160 ״מטאור 4״ ו״מטאור 8״, ויחידות אחרות תקבלנה גם 150 ״טנדרג׳טים״. נורווגיה למרות זערוריותו של חיל אויר הנורווגי, הוא מאורגן ומצוייר היטב, ביחוד במטוסי ״וומפייר״. בתכנית חיל האויר — 4 טייסות מטוסי קרב, טייסת אחת של מטוסי קרב־הפצצה, וטייסת אחת של ספינות־טים לשרות החופים. בהולנד ודנמרק, גם נורווגיה מקימה עתה כוח אויר טקטי מצוייד בכ־ 250 ״טנדרג׳טים״. תורכיה לתורכיה חיל אויר מפותח בעל למעלה מ־ 50 טייסות של מטוסים משרות ראשון. הציוד המיושן של טייסות אלה מוחלף עתה במהירות במטוסים חדישים יותר, ביחוד ״טנדרג׳נטים״. ארה״ב בונה עתה בתורכיה בסיסי אויר רבים ומקימה רשת תחבורה רחבה, הואיל וארץ זו היא המזרחית ביותר מבין חברות הברית, וקרובה מאוד לשדות הנפט בבקו. מטוסי ״מטיאור״ דגם 8 של ח.א. הדני, בתמרוני הברית הצפון אטלנטית. מטוסי ״סייבר״ עוברים מעל במערך תיבות נהדר. 56 בטאון חיל האויר מס' 23 , יוני- יולי 1953 שלשים ושנים ״טנדרז׳טים״ של ח.א. האמריקאי ״זוחזים״ מעל מפגן אוירי של הברית. איטליה תעשית המטוסים האיטלקית נתעוררה מחורבנה במהי- רות רבד״ אך בניגוד למהומה ומבוכה בתעשיה הצרפ- תית, הרי זו של איטליה מכוונת לאפיקים שקטים יותר. מאחר שלפי חוזה השלום אין איטליה יכולה להחזיק יותר מ־ 200 מטוסים צבאיים׳ הרי מפקדת הברית צופה על איטליה כמקור נפלא לייצור מטוסים וחלקיהם ליתר חברות הברית. ידיעות מאיטליה מוסרות על הזמנות של 1000 מטוסי ״וונוס״ (פיתוח מ״וומפייר״), על מנו- עי!,ם, וכן ייצור־שוטף של חלקי חילוף ל״טנדרג׳טים״, יחד עם המאמץ הקדחתני של הממשלה האיטלקית לשנוי תנאי חוזה השלום, המגביל את מספר המטוסים הצבאיים, היא מנצלת היטב את 11 טייסות מטוסי הקרב, המותרים לה, להדרכת מספר רב של טייסים צעירים בשביל חיל אויר נרחב יותר. עתה עוסקת התעשיה האיטלקית בייצור שוטף של מטוסי ״וומפיר״, על מנועיהם, אך בקרוב היא תחל לייצר, כנראה, גם מטוסי .וונוס״, .מטאור 8״, חלקי חילוף ל״טנדרג׳טים״ ויתכן אפילו חלקים מסוימים לאחד מהמטוסים הסודיים של אנגליה — ״האוקר הגטר״. שודיה ושויצריה למרות ששתי מדינות אלו אינן חברות בברית, יש להניח כי במקרה של התנגשות באירופה הן תצטרפנה למחנה הברית. לשוודיה כוח אויר ממדרגה ראשונה, בעל 17 כנפות המצויירות בכמה מאית מטוסי ״וומפייר״. ניסף לזאת מצויירות הכנפות גם במטוסי סילון מתכנון ובניה עצ- ״, אשר ידיעות מוסמכות מעריכות SAAB—29 מיים ״ את מספרם ב־ 500 . מטוס זה נחשב לאחד ממטוסי הקרב המעולים בעולם, עם מהירות מכסימלית למעלה מ־ 650 מי״ש. כן יבנו בקרוב מטוסי קרב מטפוס דלתה, מאחר שמטוס נסיוני כזה הוטס בהצלחה מרובה. לשוויצריה חיל אויר קטן, עם 20 טייסות של מטוסי קרב/התקפה, המצויירים במטוסי ״וומפייר״ ו״מסטנג״. למרות היות חיל האויר קטן הוא מא־רגן היטב ומצוייר בציוד חדיש. בקרוב הוא יזכה גם למספד נכר של מטוסי ״וונ־ם״. מפפרים ומציאות באוקטובר אשתקד הודיעה הסוכנות לבטחון הדדי שארה״ב תוציא 225 מיליון דולר לייצור מטוסי סילון קרביים מתוצרת אנגליה וצרפת. התכנית, הנערכת עתה, תדרוש הוצאה כללית של 400 מיליון דולר. מהם 175 מיליון מתנו ע״י ארצות אירופה החברות בברית. מתחי- לה תוכננה בניתם של כ־ 1700 מטוסי ״סוויפט״, ״וונום״ ו״מיסטאר״, אך מספר זה יופחת בגלל עלית המחירים וגם בגלל ההחלטה להזמין יותר חלקי חילוף. ההודעה מוסיפה ואומרת כי בתכנית המקורית נלקחו בחשבון וויפט״ באנגליה, ו־ 500 אשד ייבנו בהולנד » 500 ייצור 400— ובלגיה לפי רשיונות בניה והזמנות משנה. כ־ 300 מטוסי ״וונום״ יבנו באיטליה ו־ 300 ״מיסטאר״ בצרפת. צרפת תקבל את החלק הארי של הסכום — 86 מיליון דולר, בריטניה — 69 מיליון, איטליה — 26 מיליון, והולנד ובלגיה ביחד — 42 מיליון דולר. תפוקת הייצור, אשר תושלם לפי תוכנית זו, תמסר . לשרות פעיל בתקופה בין 1954 ל־ 1957 אך כל המספרים הללו אינם מבטאים עדיין את המצי- אות. מסיכום מפקדת הברית, אשר נתכנסה בהתחלת דצמבר אשתקד, מתברר כי המטרה אשר נקבעה בפגי- שער הכניסה של מפקדת זז.א. של נאטו נשמר ע״י (מלמעלה למטח): קנדי, אנגלי, בלגי, אמריקאי, הולאנדי, צרפתי. 57 בטאון חיל האויר מס' 23 , יוני- יולי 1953 שת ליסבון למשך השנים הבאות לא הושגה. ולא רק זאת, אלא שתהיה הפחתה נכרת עוד יותר בהשגת מטרת 1953 . מפקדת הברית קורתה בי עד סוף 1952 יעמדו לרשותה 50 דויזיות ( 25 מוכנות לקרב ו־ 25 מלואים) ו־ 4000 מטוסים, 70 דויזיות ב־ 1953 , ו־ 98 דויזיות , ו־ 10.000 מטוסים בסוף 1954 . התברר, כי בסוף 1952 עמדו לרשות מפקדת הברית 26 דויזיות ו־ 3500 מטוסים המוכנים לקרב. לכאורה נדמה כי המטרה הושגה, אך לעומת 100 דויזיות ו־ 7000 מטוסים אשר לרוסים, המצב נראה עדיין חסר יציבות. אנגליה, המתקשה עדיין בייצוב תעשיתה, הודיעה בפירוש שחלקה בייצור מטוסים לשנת 1953 יפהת ב־ 50% בהשוואה להערכה אשר נעשתה בפגישת ליסבון ! גם ביתר הארצות ירד מתח הנכונות להשקיע כספים רבים בתוכניות זיון. חלק מאמין כי ה״שלום קר״ ימשך עוד שנים רבות, וע״כ אין צורך להתאמץ כל כך עתה, וחלק מאמין כי כלי הנשק החדשים אשר מפתחים עתה במערב (פגזים אטומיים ככלי נשק טקטי ורקטות ארוכות טווח כנשק אסטרטגי), יבטלו במילא את הצורך במספר כד, נכר של חיל רגלים ומטוסים. אך הסיבה לחוסר המאמץ נראית למעשה כלכלית. אנגליה עדיין כושלת מבחינה כלכלית. צרפת נדלדלה ע״י המלחמה המיגעת בהודו־סין. רוב ארצית אירופה מבססות את צבאן וחיל אויר שלהן על חמרים וכספים הבאים מארה״ב. במיגור זה מול זה השנה האחרונה היתה הראשונה בה עלו נסי־ עות בקוי התעופה הפנימיים בארה״ב על נסיעות ברכבת ״פולמף״. 10,5 בליון המילים לנוסע בוצעו ע״י 800 מטוסים. 10,2 בליון המילים לנוסע של ״פולמן״ דרשו 6668 קרונות שינה בתוספת הקטרים כמובן. » י ביצוע תכנית ההזדיינות של ארצית אירופה אשמה במדד, מרובה גם ארד,״ב, כי הקשיים בקוריאה גרמו לכך שהיא העבירה לאירופה רק שליש ( 3,2 ביליון דולר) מהעזרה שהובטחה. וכזה הוא המצב גם עם יתר חברות הברית ; בלגיה מתכוננת לקצץ את תקציבה הצבאי בחצי, והולנד, אשר הבטיחה 5 דויזיות ב־ 1954 , מקוד. להקים לכל היותר . רק 3 קצין ממפקדת הברית סיכם מצב זה בדברים הבאים : ־אף אחד אינו מאמין עתה כי המטרות הצבאיות שהוצ- בו עבור השנים הבאות תוכלנה להתגשם אי פעם״. (על הלקח אשר נלמד מתיצאות תמרונים משותפים של חברי הברית הצפון־אטלנטית ידובר עוד בפרקים ניספים. — המערכת). בגובה 264.000 רגל • זה זמן רב שאנשי המדע יודעים כי השמש מקרינה קרנים אולטרסגוליות חזקות שלעולם אי- נן מגיעות לארץ. סימן לכך : שכבות האויר היו־ ניות באטמוספירה הנוצרות ע״י הפרעות זזשמ־ ליות בהשפעת הקרנים האולטרסגוליות של ה- שמש. אולם איש לא הצליח לצלם קונים חמקניות אלה. עתה, הודיע מרכז המחקר של ח.א. האמריקאי על מתקן שתוכנן במיוחד כדי לעשות זאת מרקי־ טה מגביהת־עוף. למכשיר, אשר פותח באוניבר־ סיטת קולורדו ונושא את השם ״חוקר־השמש״, 21 תאים פוטו־חשמליים המציצים מפתחים בחר־ טוס הרקיטה והנפתחים כאשר היא מתקרבת ל־ גבול האטמוספירה. אור השמש הנופל על התאים מכוונם בתמידות מולה. התאים מצדם, מכוונים מצלמה ספקטרו־נראפית ישו אל השמש, אף אם הרקיטה מסתובבת ופונה. שלש הרקיטות הראשונות (מסוג ״א״רובי״) שהועפו מעלה עם המתקנים, היו כשלון תרוץ, ובר שלא התמיה איש מבין אנשי הוקיטות, ה־ רגילים לכך. הנסיון הרביעי הצליח. .חוקו ־ השמש״ מצא את החמה וכיוון את המצלמה אליה זמן מה, כך שהספיקה לצלם תמונת בת 28 שניות. תחזיות מזג אויר מהשמש הסרט, שנמצא שלם בין שברי הרקיטה, הראה תמונת ספקטוום חדה של השמש מגובה 264.000 רגל מעל רוב האטמוספירה. ידיעה מדויקת על חקרנים האולטרסגוליות תסייע הרבה לאנשי המטאורולוגיה. האנרגיה ה־ אולטרסנולית פוגעת בשכבות העליונות של ח־ אטמוספירה, ביצרה תנועות אויר המשפיעות על מזג האויר בכל רחבי תבל — האינפורמציה תהיה שמושית גם במחקר שכבות האויר היוניות, המח־ זירות סוגים רבים של שדורי רדיו. חוקר השמש בעבודתו 58 בטאון חיל האויר מס' 23 , יוני- יולי 1953 מכשיר אוטומתי חדש למדידות מטאורולוגיות חיל האויר של ארה״ב הודיע על פיתוחו של בלון־רובוט, הנושא מכ- שירי מדדה מטאורולוגיים, אשד ביכולתו לשהות בסטרטוספירה בגו- בה קבוע־מראש ובלתי־משתנה במשך 3 ימים לפחות. עד כה היו הבלונים ׳־נשלחים לגובה שבין 50.000 ל־ 100.000 רגל לשם בצוע מדידות של לחץ ה א ר ה טמפרטורה, רוחות, הקרנה קוסמית ועוד, מסוגלים לבצע רק גיחות קצרות באופן יחסי. בלון כזד, היה מכוון לפעולה עד גובה מסוים, ובהגיעו לאותו גובה היו המכשירים הצמודים אליו נתקים ממנו וצונחים ארצה, שעד, שהבלון היה ממשיך לנסוק עד אשר היה מתפוצץ כתוצאה מחום השמש והק- טנת הלחץ האטמוספרי סביבו. בבלון החדש מורכב מכשיר מור סת־גובה המכוון לפני הנסיקה לגיבה מסוים. המכשיר נושא עמו נטל של אבק־פלדה או נוזל המשתחרר באופן אוטומתי ובהדרגה, בהתאם ללחץ האטמוספרי, ומצליח בדרך זו לש- מור על הגובה הרצוי. הבלונים מסוג זה, העשויים חומר פלסטי, הנם בעלי גדלים שונים : מ־ 45 עד 100 רגל קוטרם, ואורכם עד 130 רגל. ציוד המדידה נישא בכבל במרחק של 100 רגל לערך מתחת לבלון. ערוך בידי י. ז מ י ר חליפות לחץ חדישות שני האנשים שבתמינה מזכירים דמויות דמיוניות שראינו בסרטים על טיסות בחלל ועל מלחמות בין־כוכ־ ביות. למעשה אין אלה אלא שני טייסי מבחן של מפציץ הסילון האמ- ב־ 52 ״ (היורש את » ריקאי החדיש מקימו של ה״ב־ 36 ״), הלבושים בח- ליפות לחץ מיוחדות שפותחי לאח־ רונה ע״י חיל האויר של ארה״ב. המחקר הקודם לייצורה של חלי־ פת־לחץ זו (כנויה ״ט־ 1״) החל עוד ב־ 1943 ע״י קביצת חוקרים באוני- ברסיטה של דרום־קליפורניה, ששמה ל ו נ ״ם כנזות דלק השקולה כנגד תצרוכת תדלק של ט ״ ־ מת שלמה של מטוסי ־קדב־ בוכנה במלחמת העולם השניה. מכבש חדש עוזר לתעשית המטיפים הנזכבש הגדול בי ותר באירופה לסגסג ות אלומי נ י ום הוכנס לשמוש 8000 ואף 17000 טון. , במפעלי •ודיטש. הוא מתוכנ ן למתן לחצים של 4000 המכבש עצמו שוקל 800 טון וגובהו 18 מטר והוא יסייע לתעשית המטוסים הבריטית ביצור חלקי מטוסים מסגסג ות קלות. 59 בטאון חיל האויר מס' 23 , יוני- יולי 1953 פדיון העבודה עלה סגן השר לעניני חיל האויר בארה״ב הודיע כי פריון העבודה הנוכחי בייצור מפציצי סילון עולה באופן יחסי על פריון העבודה בייצור מפציצים כבדים בעת מלחמת העולם השניה, והביא לדוגמא כמה מספרים : ייצורו של המפציץ הראשון מסוג ״ב־ 29 ״ דרש 16,5 שעות עבודה לכל פאונד של גוף המטוס, שעה שבייצורו של המפציץ הסילוני ״ב־ 47 ׳ הושקעו רק 14,3 שעות עבודה לכל פאונד. בייצורו של הנזטוס ה־ 300 במספר נדרשו על כל פאונד של גוף המטוס 1,7 שעות עבודה במפציץ ״ב־ 29 ״, ורק 1,4 שעות עבודה במפציץ ״ב־ 47 ״. חליפות־לחץ לצוות ״ב־ 52 י׳ לד, כמטרד. את חקר הבעיות הטיסיו־ לוגיות הכרוכות בייצור חליפה שתאפשר את קיומו של האדם בחלל החסר לחץ ואויר. ב־ 1946 הועבר הטפול במחקר זה לידי ח. א. של ארה״ב שהבין כי יש לפתור בעיה וו עוד לפני שמשים לפתוח מטוסי רקטה וסילון לטיסה בגובה רב ביותר. ההכרח בחליפה כזו מסתבר מעובי דות אלה : בגובה 50.008 רגל שוב א ץ די בהספקת חמצן רגילה לטייס, אלא יש הכרח לדחוס את החמצן לראותיו. בגובה 63.000 רגל לערך, אם לא ישתמש הטייס בחליפת־לחץ, יתחיל דמו .״לרתוח״, יביא לידי הרחבת גופו עד לכדי כפלים מן הגודל הרגיל ויגרום למוות מידי. לאחר שלש שנות עבודה של חיל האויר נוצרה חליפת ,,ט־ 1״ המורכ- בת ממתקן לשמירת הלחץ בגובה רב, מחליפה להקטנת השפעת כוחות משיכת כדור הארץ המתחזקת ) G־H בתמרוני המטוס), כובע־התרסקות, אזניות ומיקרופון, מסכת חמצן. מש־ קפי־נהיגה מחוממים כנגד ערפול וקפיאה ובקבוק חמצן לשמוש בעת הצניחה. חליפת ,,ט־ 1״ מתנפחת באופן או־ טומתי כשאובד הלחץ בתא המטוס (דבר היכול לקרות, למשל, בעת קרב אוירי, ע״י נקיבת דופן התא). תבנית להקמת חברת תעופה גרמנית ד״ר ה. סיבוהם, שר התחבורה בגרמניה המערבית, הודיע על תכנית להפעלתה של חברת תעופה גרמנית באפריל 1953 , בהנחה כי ההסכמים עם בנות הברית יאושרו בהתאם לתכנית. נמסר כי הגרמנים דהו הצעות בריטיות להספקת מטוסי .קומט״ ו״וייקאונט״ והליטו לויכוש מטו־ ק־נ־ » סים אמריקאיים, כנראה מסוג ביר 340 ״, בכספי הלואה אמריקאית אותה בקשו מהבנק לאימפורט־אכס־ ט־רס. מבון נמסר כי ממשלת גרמניה תחזיק ב־ 51% ממניות החברה, והעו- רף ימצא בידי בעלי הון פרטיים. בתכנית החברה להקים קוי אויר שיקשרו את הערים המרכזיות באי- רופה׳ וכן לקשר את גרמניה עם ריאו דה ז׳נירו, בואנוס אירס, ניו־ יורק, קלקוטה, בנגקוק וטהראן, ובתאריך מאוחר יותר גם עם דרום־ אפריקה ויפן. עתוחים משובלליט של ״האנטר״ ו״הוויפט״ האוקד׳ ו״וויקרס » נודע כי חברות ארמסטרונג״ מתכננות סתוחיס משוכללים יותר של מטוסי הקרב הסילוניים החדישים;: ״האנטר״ ו״סוויפט״. השינויים העיקריים ש- יחולו במטוסים אלה לפי התכנון החדש : כנפי ה״סוויפט״ יקבלו צו- רת סהר, ובכנפי ה״האגטר״ תוגדל . המשיכה לאחור עד כדי 50° הליקופטר חדש בצבא ארה״ב הליקופטר חדש נכנם לשרות צבא שזכה לכינוי H-25A — ארה׳׳ב ״פרדת הצבא״. הליקוטטר זה, שהנו תוצרת ) HUP פתוח של הליקופטר פיאסצקי) הנמצא בשרות נרחב בב- סיסים יבשתיים ומעל אניות בצי ארה״ב, ישמש להובלה, הסתערות ופנוי פצועים. ההליקופטר נושא 4 עד 10 אנשים נוסף לצוות של שניים. KgMi m •!pw "& ef• my» n * ,,פרדת הצבא״ בטיסה 60 בטאון חיל האויר מס' 23 , יוני- יולי 1953 הר. א. פ. מחליף טייפים בקוריאה מספר נוייסים של ח. א. הבריטי סופחו ליחידות קרביות של ח. א. האמריקאי בקוריאה. אחד הטייסים האלה הוא סרן ג׳יימס ריאן מלנקשייר, אנגליה הנראה בתאו של ״סייבר״ אמריקאי, אחרי חזרו מפעולה. תכנית החלפת הטייסים בי! הר. א. פ., ח.א. האמריקאי וח.א. האוס- טרלי נקבעה כדי שהטייסים ילמדו את שיטות ההפעלה ואת המטוסים של חילות האויר האחרים. בתפנית: קו תעופה אזרחי דרך הקוטב הצפוני זה תקופה ממושכת נערכים מחק- רים שיטתיים של אפשרויות הטיסה מעל אזור הקוטב הצפוני. המחקרים נערכו ע״י אנשי צבא שראו את דרך האויר מעל לקוטב הצפוני כקו הת- קפה מיבשת אירופה לאמריקה ולדר־ פך. אך עתה הופנתה תשומת הלב לאפשרויות ניצולו של אזור הקוטב הצפוני למטרות טיסה אזרחית• חב־ רת .קו י אויר סקנדינביים״ הודיעה כי בתכניתה להפעיל קו תעופה שיע- בור מעל לקוטב הצפוני ויקשר את קופנהאגן עם לוס־אנג׳לס, השוכנת על החוף המערבי של ארה״ב. עד עתה לא באד. בחשבון הפעלת קו אוירי כזה משום חוסר תחנת ביניים בדרך, ניסף לשדה תע־פה בקנדה. עתה, עם הקמתו של בסים אוירי גדול בגרינלנד ע״י חיל האויר של ארה״ב, נתאתשרה פתיחת הקו שיב- טל את הצורך הקיים עתה לטוס מר- חק של 2400 מיל מלוס־אנג׳לס לניו־יורק כדי להגיע לאירופה. הקו החדש, שיפעל לפי התכנית במטוסי יקצר דרך זו ב־ 2000 מיל DC-6B לערך. חברת ״קוי אויר סקנדינביים״ הודיעה כי היא תתחיל בקרוב בטי־ סות־סקר לאורך הקו המוצע, ותפ- עיל את השרות הסדיר בדרך זו מיד לאחר הסדר הבעיות הדיפלומטיות הכרובית בכך. חיל אויר עצמאי יוקם בפורטוגל מדינת פורטוגל תבטל את קיומן הנפרד של זרועות האויר של הצי וצבא היבשה ותקים חיל אויר עצ- מאי שיהיה כפ־ף למשרד ההגנה שלה. אם כי עצמתו של חיל אויר זה תהיה מועטת בתחילה יש לחכות לגידולו בעתיד הקרוב בהתאם ל- תכניות שהותוו ע״י ארגון האמנה הצפון אטלנטית, ונתקבלו בחיוב ע״י פורטוגל. התגוננות כנגד מלהמת חידקים האדמירליות הבריטית הודיעה כי אנשי מדע בריטיים עוסקים עתה בסקוטלנד במחקר סודי של דרכי ההתגוננות כנגד מלחמת חידקים. ביהה״ר ״דוגלפ״ מפר: כ־ 420 מטוסי נוסעים ארבע־מנו־ עיים נרכשו מאז תמה מלחמת העו- לם השניה מבית החרושת האמריקאי ״דוגלם״. רובם הגדול (למעלה מ־ 630 ) הם מטוסי ״די. סי.־ 6״. פח אוירי לצי האיטלקי בהתאם לתכנית העזרה לשם הגנה־הדדית נמסר זה לא כבר לאיטליה, ע״י ארצות־ הברית, מטוס הצי הראשון— Hell- מפציץ התקפה מסוג מסירתו של מטוס .aiver זה מסמנת את תחילת פעול־ תה של זרוע אוירית בצי האיטלקי. לפני שנים אחדות מסר צי ארה״ב מספר מטוסים מאותו סוג לחיל האויר היוו־ ני שהשתמש בהם בהצלחה רבה כנגד לוחמי הגרילה היווניים. 61 בטאון חיל האויר מס' 23 , יוני- יולי 1953 הליקופטר חדש: ״פרי) חדש כשטח התובלה הזולה״ הזזליק־פטר הקטן והקל ביותר שנתקבל עד כה לשרות צבא ארה״ב, שכונה ע״י יוצריו (חברת XH־26 בשם ״גייפ ,American Helicopter אוירי״, עובר עתה מבחנים סופיים בקליפורניה. משקלו של ההליקופטר 1ק 300 פא־נד, וגובהו 6 רגלים בלבד. הוא ניתן לפירוק ולאריזה 5 רגל, ושני x5x14 בבית קבול של אנשים יכולים להרכיבו מחדש תץ• 0י־ דקה. כשהוא ארוז ניתן להטעינו על מטוס ולהצניחו על מנת שיורכב במקום שיש צורך בו. מבנהו של ההליקופטר הנו חזק ושש •ט. ניתן לשאתו בג׳יפ, הוא יכול להשתמש בדלק של ג׳יפ (או בכל סוג דלק אחר — דלק דיזל, גזולין או קרוסין), והחברה המיצרת א־תו טוענת כי להחזקתו מספיקה מערכת כלים פשוטה של ג׳יפ. שני מנועי ההליקופטר המורכבים בקצות הרוטור הנם מניעי מהוד־ ׳ מסוג המנועים pu1Se jet, סילון שהפעילו את פצצת הרקטה הגרמ- חברת ״אמריקן הליק־ם־ .v-1 נית טר״ אומרת כי המנועים, שמשקל כל אחד מהם הנו 16 פא־נד בלבד, יכו־ לים לפעול 50 שעות מבלי שידרשו טפול מיוחד. במנועם נמצא רק חלק נע אחד, והוא השסתום, שאורך חייו 50 שעות. אחר כך יש להחליפו, — אך ההחלפה הנה זולה ונעשית בד- קות אחדות. המנועים מתקררים מעצ- מם ואינם דורשים סיכה. פשטות החלקים הנעים מקילה על החזקת המטוס. אין בו כלל ממס- רות, ואף רוטור הזנב מונע ע״י חגו- רות. תפקידו של רוט־ר זה אינו למנוע פתול במטוס, מאחר שבהלי־ קופטר המונע ע״י מניעים המ-רכ- בים בקצית הרוטור לא ניצר כלל שתול. תפקידו של רוטור הזנב הנו להקל על הטייס את כיוון ההליקים־ טר, אך גם אם יחדל ר־טור זה לפ- עול, הרי מלבו אם נושבות רוחות חזקות, לא יפגע הובר ביותר בנהי- גת המטוס. הוצאות ייצורו והחזקתו מוער- כות ברבע מן ההוצאות הרגילות ה״נייפ האויר״׳ נגרר, כשהוא מפורק, ע״י ג׳יפ יבשתי. חלקיו של ההליקופטר מונחים על הארץ לפני הרכבתו מחדש. במשך 20 דקה מנשירים שני אנשים את ההליקופטר לטיסה. 62 בטאון חיל האויר מס' 23 , יוני- יולי 1953 ״הג׳יפ האוירי״ טרחף להחזקת מטוס רגיל אחר בגודל דו- מה. ההליקופטר מקנה בטחון רב לנו־ הג בו. הוא יכול לטוס גס על מנוע אחד בלבד, ואף כששני המנועים חד- לים לפעול הוא ניחת בהצלחה כש־ הרוטור מסתובב מעצמו. חסרונותיו של ההליקופטר הנם : א) רעש גדול ביותר הנגרם ע״י פעולת המניעים. רעש זה מונע את השמיש האזרחי בהליקופטר, ומהווה חסרון בתנאים מסוימים לשמושו הצבאי. ב) תצרוכת דלק גבוהה באופן יח- סי. הדלק שנושא עמו ההליקופטר מספיק לטיסה במשך שעה וחצי. תצ- רוכתו עולה פי 3 על תצרוכת הדלק של מנוע רגיל, אך היא מגיעה, לעו- מת זאת, לכדי שליש בלבד מזו של .(ram jet) מנוע מגח־סילון ג) גובה ומהירות ( 80 מי״ש) מוג- בלים. ההליקופטר, המצויד ברדיו, נועד לשמש כמטיס־סיור חד־מושבי, אך ניתן להתאימו לנשיאת אנשים נוס־ פיס או פצועים באלונקות. צבא ארד,״ב תולה תקוות רבות בהליקופטר זה משום יכולת המשא הגדולה שלו, לדברי חברת ״אמריקן הליקופטר״, עד כדי כפליש ממש- קלו. כבר עתה מתכננת אותה חב- רה רוטור נושא מניעי מהוד־סילון שיניע הליקופטר בעל יכולת נשיאה של 4 טון. הליקופטר זה, והליקופ- טרים בעלי יכולת נשיאה גדולה יו- תר, אינם מיועדים למלא תפקיד של מטיסי סיור, אלא ישמשו כנישאי משא כבד למרחקים קצרים ובעיקר בדרכים משובשות או בלתי עבירות (כנהר), וישחררו בדרך זאת אנשי צבא מהצורך להקים ולהחזיק דרכים וגשרים מסויימים. הסגן לעניני הצבא של שר ההגנה האמריקאי הצהיר כי ,,הליקופטר זה עליל לפתוח פרק חדש בשטח התובלה הזולה״. וליט־ ננט גנרל מ. סווינג, מפקד המחנה הששי, אמר : ״באם יפותח בהצלחה יוכל הליקופטר זה למלא את מקו- מה של מכונית המשא הצבאית״. סירת הצלה לשמוש בבל אזורי האקלים צי ארה״ב הפגין לא מכבר סירת הצלה חדשה המיועדת לנשיאה ע״י מטוסים. הסירה, העשויה גומי, מוש- לכת מן המטוס למים ומתנפחת תוך 30 שניות, היא עשויה להכיל 15 איש וניערה לשמוש בכל אזורי האקלים — החל מן האזור הטרופי ועד הא- זור הקר בצפון הרחוק. נסיונות שנערכו בסירה הוכיחו כי באזור הארקטי יספיק חום גופם של 15 הנמצאים בסירה כדי לשמור על טמפרטורה הקרובה ל־ 70° פרנהייט (כ־ 22° צלזיוס). במבחנים באזור הטרופי נתברר כי חופת הסירה הלב- נה מבטיחה הגנה מספקת מפני חום השמש והרוחות. הסירה נושאת עמה 50 פאונד של מי־שתיה, ציוד מיוחד להכשרת מי הים המלוחים לשתיה, 30 פאונד מזון, עזרה ראשונה, משיטים, ציוד קשר, כלים לתקון הסירה, משאבות, עוגן ועוד. מתבת חדשה לשימוש במנועי הסילון שני אנשי מדע איסטריים המציאי סוג מתכת חדש לשמוש במנועי סילון ורקטה. המתכת העומדת בפני טמפרטורה העולה על 9000° פרנ- סירת ההצלה החדשה של צ־ אוה״ב 63 בטאון חיל האויר מס' 23 , יוני- יולי 1953 מטוס מטרה חדיש חיל האויר של ארה״ב ח ת ם מל חו זה לתכ נ ו ן ו פ ת ו ח מט ו ס נזטרה חדיש שישמש לאמו נם של טייסי מטוסי ק ר ב סילוניים במק לענ ות אוירית. מט ו ס זה, ב א ו ר ך 30 רגל, יהיה בנוי כולו מתכת, ויראת כלפי חוץ כ מ ט ו ס ק ר ב סילוני. הוא יגרר ע״י מפציץ סילוני בינוני. מהירות הטיסה הגדולה של מטוסי הסילון מחי י בת סדורי בטחון מיוחדים, בין השאר : מט ו ס המטרה יגרר ב מ ר ח ק 2 מילין מן המפציץ, ולא -ימצא בקו ישר מאחוריו אלא לצדו של המפציץ. מכשיר מיוחד ישחרר את ח ב ל הגרירה כשמטו ס המטרת יגע ב ק ר ק ע בשע ת הנחיתה, ומצנח שי פתח אוטומטית בזנב המטוס יעצור אותו ב מ ר ח ק קטן יחסית. חייט (כ־ 5000° צלזיוס) הורכבה ממספר מתכות בצורת אבקה ;בין השאר : קובלט, כרום, וולפרם) ב- טמפרטורה ולחץ גבוהים ניותר. רבוז ייצור המטוסים כארה״ב הפנטגון, המטכל של צבא ארד,״ב, דן עתה בהצעה שהוגשה ע״י מועצת ייצור המטוסים, לפיה יופסק ייצורם של מספר נכר של מטוסי מלחמה במטרה לרכז את הייצור במכפר מועט של מטוסים שהוכיחו את על- יונותם (דבר שיקל, באם יתקבל, על אמון אנשי צוותות האויר והקר- קע׳ יעלה את הכושר המבצעי של הטייסות, יוזיל את מחיר המטוסים ועוד). לפי הצעה זו יופסק בין היתר, F-89 : ייצורם של המטוסים תנדרגיט), ) F-84G (סקורסיון)׳ F-9F ,( סטרפייר ) F-94C F-IOF, F.-30 (פנתר)׳ לעומת זאת ירוכז ויעלה ייצורם תנדרג׳ט), ) F-84F : של המטוסים F-4D-1 »( סיבר ) F-86F, F-86D כן ימשך .F-3H, F-2H B-47B ייצורו של המפציץ הסילוני אך יפסק ייצורו של B-47C ־ י קנברה), ובמ- ) B-57A המפציץ שהנו פתוחו B-66 קומו יבוא ,A3D של חיל האויר ממטוס הצי תיקן* התנועה חאוידית כשנת 1952 ההתאחדות הבינלאומית לתובלה אוירית העריכה את התנועה האוירית שמחוץ לארצות הקומוניסטיות בש- נת 1952 , כדלקמן: מספר הנוסעים: 45 מליון. מספר מילי־נ־סע־ם: 27,9 בליון. מספר מילי־טון של משא: 634,9 מליון. מספר מילי־ט־ן של דואר: 188,3 מליון. מספר המטוסים: 2500 מטיסיס בקוי אויר סדירים. בסכום ממוצע עולה חלקה של ארה״ב על 50% מכלל התנועה הנ״ל. שיטה חדשה־ישנה ליציקת מתכת לשם ייציר חלקים עדינים עבור מטוסי סילון משתמשים עתה באר־ ה״ב בשיטה חדשה־ישנה ליציקת מ- תכת. ישנה — כי היא מתוארת עוד בתעודות מצריות קדומות, וח- דשה — כי זה מקרוב החלו להשתמש בה הלכה למעשה בייציר תעשיתו. לפי שיטה זו מכינים משעווה תבנית של החלק אותו רוצים לייצר, ואחר כך יוצקים עליו נוזל מיוחד המתקשה לאחר זמן, ומכסה בדק־ דקנית את תבנית השעוה. כשמח־ ממים אחר כך את התבנית נמסה כל השעוה ונשארת רק העטיפה המהווה כעין אמ־ם, שלתוכו יוצקים לבסוף את המתכת שממנה רוצים לייצר את החלק המדובר. לאחר שהמתכת מתקררת שוברים את הע- טיפה ומקלפים אותה מעל החלק היצוק. בדרך זו מתקבלים משטחים חלקים ביותר, ומגיעים לדיוק רב בממדים. לשם צניחה - פריצת תא המטוס לעתים מזומנות קרה וטייסי ממי- סי סילון בעת צרה לא היו יכולים לפתוח את חופת־התא כדי שיוכלו להפעיל אחר כך את מושב המפ- לט. דבר זה הניע את המשרד לא־ וירונוא־טיקה בארה״ב לערוך נסיו־ נות לבירור האפשרות של השלכת הטייס, עם מושבו, מן המטוס תוך פריצת חופת התא. בתמונה — נסיון שנערך בדמה (בובת אדם) שנזרק עם המושב כלפי מעלה, בפרצו ורס־ קו את חופת־התא הצבועה בלבן. בטאון חיל האויר מס' 23 , יוני- יולי 1953 מצב השכיבה בו נמצא הטייס מקטין השפעת הלחץ בתאוצות גדולות של מטוס הרקטה. פתוח מטופי רקיטה ברוסיה עבודת מחקר ופתוח אינטנסיבית הנעשית ע״י הרוסים בשטח שהוזנח במידה רבד. ע״ י מדינות המערב־ שטח מטוסי הרקטה — יתכן ותביא לייצור מטוסי קרב שיהיו מסוגליב לטוס במהירות של 2500 מי״ש ו ב גובה של 200.000 רגל — על כך מוסרים מקורות אמריקאיים. עוד לפני מלחמת העולם השניה הקדישה ברית־המועצות תשומת לב רבד, למחקר אפשרויותיו של מטוס הרקטה. כבר ב־ 1936 תוכנן ע״י המהנדס הרוסי ב. נ. יורייב מטוס דלתה שבו נמצא הטייס במצב שכי- בה. אך ייצור מטוס זה נדחה בעת המלחמה, ובמקומו פותח מטוס רק- טה פשוט יותר, שהתרסק בעת טיס- תו הראשונה ב־ 1943 . לאחר המלחמה נשלם ייצורו של מטוס הרקטה לפי תכנונו של יורייב. עבודת המחקר של מטוסי הרקטה קבלה תנופה נכרת עם הפעלתם של מומחים גרמניים שהועברו לאחר המלחמה לרוסיה ונסתיעה בפרסום הרב שניתן לתוצאות מבחני הטיסה של מטוסי הרקטה האמריקאיים ״בל 1״ ו״דוגלס סקירוקט•׳. אך ־ אק 0 ׳לאחרונה חזרה ונתרכזה עבודת פ- תוח מטוסי הרקטה בידים רוסיות. שלש סיבות עקריות הניעו את הרוסים לבכר, למטרת יריטה, את מטוסי הרקטה על פני הקליעים המונחים, ו ה ן : ההתקדמות האטית בפתוח קליעים להגנה נגד מטוסים ; הפשטות היחסית של מבנה מנוע הרקטה ! האמונה הדוסית המסורתית בקרב פנים אל פנים. הבעיה העקרית העומדת בפני יי- צור מטוסי רקטה מהירים ביותר — והיא שהגבילה מראש את עבודת פתוח מטוסי הרקטה במערב — היתה שאלת כושרו של הטייס לע- מוד במהירות העולה פי כמה על מהירות הקול ובגובה של עשרות מילין מעל פני הקרקע. ראשית דבר יש למנוע או להגן על הטייס מפני הלחץ העצום המת- הווה בעת המראת מטוס הרקטה. לשם כך בוחנים עתה הדוסים דוגמא של מטוס רקטה שיוכל להמריא באטיות יחסית בהשתמשו במנוע סילון ללא הפעלת הרקטה. כן נוסו שיטות להטסה מן האויר, בדוגמת הנסיונות המוקדמים שנערכו ע״י האמריקאים לנשיאת מטוס הרקטה ״בל אקס־ 1״ ע״י מבצר מעופף עילאי ״ב־ 29 ״, ושחרורו בגובה נכר. לצורך זה משמש ברוסיה המפציץ שהוא העתק של המפציץ TU-4 ב־ 29 ״. » האמריקאי דרך מקובלת, בה נוקטים גם הרוסים בנסיונותיהם, להקטנת הש- פעת הלחץ בעת הטיסה, הנה נהיגת המטוס במצב של שכיבה ולא במצב ישיבה. אך שיטה זו (שמעלה נוספת לה, והיא: הקטנת התנגדות האויר, מאחר שאין כאן צורך בתא־טייס בולט המגדיל את שטח החזית של המטוס) כרוכה בקשיים רבים (למשל, שלוש השלכות של מטוס רקטה רוסי 65 בטאון חיל האויר מס' 23 , יוני- יולי 1953 t * ן ממקורות בריטיים רשמיים נודע, כי יש לצפות בקרוב לייצורו של מטוס חדש להובלת גייסות שיפותח — מן ה״ואליאנט״. מטוס זה יהיה מסוגל לשאת 150 איש, בגובה 45.000 50.000 רגל, למרחק 2000 מיל (מאנגליה למצרים) במש!־ 4 שעות. הטייסת הראשונה של מטוסי הקרב הסילוגייס ,,סופרמרין סוויפט״ תיכנס לשמוש, לפי המצופה, ביוני 1953 , והטייסת הראשונה של מטוסי ״האוקר האנטר״ — זמן קצר לאחר מכן. התעשיה הבריטית עוסקת בפתוח קליעים מונחים ובלתי־מונחיס לשמושם של מטוסי הקרב. לפי התכנון הרוסי זקוק הטייס ל- מערכת מראות מיוחדות כדי שיוכל לראות את לוח המכשירים), ואינה אהודה על הטייסים. לפי ידיעות ש־נות על מטוסי רק- טה הנמצאים •עתה בידי • הרוסים מגיעים הללו, כבר בשלב הנוכחי, למהירות של 1700 מי״ש ולגובה של 100.000 רגל. הממדים הנם בממוצע: אורך הגוף — 38 רגל מומת •המסיס — 25 רגל משקל כללי — 15.000 פאונד. נועד למנוע את ערבוב האויד פביבו מטוס משונה (שאפשר לקרוא לו ,,מטוס־חסר־כנפיים״ ואפשר ״מטוס־ שכולו־כנפים״) הנו אחד המטוסים הרביס־המשונים המיוצרים ע״י אנ- שים פרטיים או חבורות מהנדסים מצומצמת אם לשם שעשוע בלבד ואם לשם מחקר או פתרון בעיות מסוימות. מטוס זה, שנבנה ע״י וויליאם הולטון, מהנדס מטוסים, ב- השקעה של 18 חדשי עבודה ו־ 50.000 דולר, נועד — לדברי יוצרו למנוע את האויר העוטף את המטוס בעת טיסתו מהתערבב עם האויר ה־ זורם מעל משטחי העלוי (הכנסים) של המטוס. מטום נופעים פילוני בארה״ב מספר בתי חרושת למטוסים ב־ ארה׳יב הביעו את כונתם ליצר מטוס נוסעים סילוני שישבור את המונו־ פולין של המטוס הבריטי ״דה הבי־ לנד קומט״, מטוס הנוסעים הסילוני היחידי בעולם הנמצא בשרות, ש- הוזמן כבר ע״י חברות תעופה במי דינית רב־ת. אך עד כה תכננה רק חברה אמריקאית אחת, חברת ״דוג־ לס״ את פרטי ייצורו של מט יס נוסעים סילוני. המטיס, שיכונה יהיה בעל מהירות משוערת D.0,-8 של 600 מי״ש, ישא עד 80 נוסעים, ויהיה, לפי התכנית, מוכן לניסויים . רק בשנת 1956 או 1957 בפיפים אוירייפ באירופה— לארה״ב ממשלת צרפת החליטה לאחרונה למסיר לחיל האויר של ארה״ב את שדה התעופה שומון, הנמצא 125 מיל דרומית־מזרחית לפרים. בסים אוירי זה הנו רק אחד ממספר נכר של בסיסים באירופה שימסרו לחברי הברית האטלנטית, ובעיקר לארה״ב, במשך החדשים הקרובים. מטופי תובלח חדשים בחיל דואויר הצרפתי מטוס ראשון מסוג ״נורד 2501 ״, הפתוח הצרפתי של מטוס התובלה בצע זה לא כבר c-119 האמריקאי את טיסתו הראשונה. חיל האויר הצרפתי הזמין כבר 100 מטוסים מסוג זה, ויתכן שיזמין בקרוב מ־ טוסים נוספים. ייצור מטופי פילון בריטיים בשבדיה חיל האויו השבדי חתם על הסכם המקנה לו את הזכות ליצר בשבדיה מנועי ״רולם רוים אבין״ (תוצרת בריטניה), עבור מטוס ההתקפה ה- מהיר שלו ״סאב־ 32 ״. מסתבר מכך שחיל הא־יר השבדי הרפה ממאמציו היקרים להקים תעשיה עצמאית של מניעי סילון בשבדיה, וכמו מדינות רבות אחדות יסתמך בעתיד על מנועים שתוכננו בארצות אחרות. קליע־מונחה — לייצור נרחב כבריטניה בבריטניה פותח סוג קליע מונחה המסוגל לנוע במהירות של 2000 מי״ש ובגובה שלמעלה מ־ 10 מיל. אך לא זהו עיקר ההישג שבפתוח קליע זה כי לבצוע כזה הגיעה גם פצצת הרקטה הגרמנית ,,וי־ 2״. ח- שיבותו של הקליע נעוצה בכך ש- הוא מסוגל, בעזרת ״עין״ אלקטרו- נית לעקוב אחר המטרה שלקראתה שולח, ולרדוף אחריה כשהוא מבצע את כל הסבובים והתמרונים הדרו- שים לשם כך. 66 בטאון חיל האויר מס' 23 , יוני- יולי 1953 הקליע שפיתיחו נעשה בעיקר ע״י מכוני מחקר ממשלתיים, עימד לה- מ ס לייציר נרחב. מגדל־פקוה מיוחד כצורתו בתמונה למטה, מגדל הפקוח המו- דרני והבלתי רגיל בצורתו, שהוקם בשדה התעופה ״פניקס סקיי הרבור״ שבאריזינה, ארה״ב. מגדל זה, ש- משקל- כ־ 75 סין, יה צאות הקמתו היו 92.000 דילר, משתלב במסגרת התכנית למידרנ־זציה של איתו שדה תעופה שתעלה בסך הבל 849.000 דילר. יפן חותמת על הסכמי אויר יפן, לאחר שחתמה על הסבם א- ויר, עם ארה״ב, עומדת לחתום על הסכם נוסף עם בריטניה, ומתכוננת לפתוח בשיחית לשם חתימת הסכמי־ אייר גם עם שבדיה, דנמרק, נורבגיה ' הולנד וצרפת. מטוס דלק סילוני כייצור כארהי׳ג בארה״ב עוסקים עתה בייצירו של מטוס סילוני נושא דלק (טנקר) שי- היה פיתיח של המפציץ הסילוני >,ב־ 47 ״. השימוש במטוסי דלק סי־ לוניים יקל על החסנת הדלק בבסיסי האספקה שהיו צריכים עד כה להח־ שדה התעופה ליד סידני והנהר שאפיקו יוטה הנהר אינו מונע הקמת שדח־התעופה על גבי צלום של השטח שנקבע להקמת שדה תעופה גדול ליד סידני שבאוסטרליה שורטטה תבנ יתו של שדת התעופה בסי ום שלב הבניה הראשו ן . בשלב זה, שיסתי ים עוד במחצית הראשו נה של שנת 1953 , י וכשרו לשטוש מסלול באורך 8000 רגל ומסלולי־הסעה. השדה, שעבודת בנינו החלה עוד בדצמבר 1948 , נועד לשמש אף מטוסי תובלה סילונייס. עיקר הקשי בהקמת השדה נובע מחצית השטח המי ועד לבנין השדה ע״י נחר קוק (הנראה בתמו נה כשהוא מתפתל וחוצה את המסלול הראשי). לפי התכנ ית יוטה הנהר מאפיקו לאפיק חדש (המסומן בתמו נה — בצד שמאל — בקו שבור) שיעבור מחוץ לשטח השדה. * s f f f ^ f י f ® • ! ! ו ד י מ מגדל הפיקוח בארי ז ו נה זיק גם דלק בשביל מטיפי סילון וגם דלק בעל אוקטן גבוה בשביל מטוסי הבוכנה ששימשו במטוסים נישאי־דלק. יתרון נוסף שבייציר מטוס דלק סיליני ניבע מכך שמ- טים, קרב סיליניים יוכלי בעת טי- סתם לשאיב דלק ממטיס־המיכל כ- שהם שומרים על גיבה טיסתם ומ- הירותם הרגילה, דבר שלא יכל:׳ לעשותו בשאבם דלק ממטים ביבנה. עוד 150 כסיסי אויר יוקמו באירופה בהתאם לתכנית שהותוותה ע״י ארגין האמנה הצפין אטלנטית יוש- קעו כ־ 1500 מיליון דולר בבנינם של בסיסי אייר באירופה. לפי התכנית יושלמו לפחות 150 בסיסי אויר גדולים (מסלולים בגודל סטנדרטי של 8000 רגל) עד שנת 1955 . עד כה הוצאי לבצוע תכנית זו כ־ 500 מליון דולר, שמחציתם נתנה ע״י ארה׳׳ב. הושג שיא מהירות עולמי חדש הפדרציה הבינלאומית לתעיפה, ש- הנה הגיף הרשמי־ המוסמך לאשר שיאי תעופה עילמיים, אישרה כי מטיס קרב אמריקאי חד־מישב׳, מ־ נהיג בידי F-86n> סיג ״סיבר קפטן סליד ניש, טייס ח.א. של ארה״ב שבר זה מקרוב את שיא המהירות העילמ׳ בהגיעו למהירות של 699,9 מי״ש. בתנאי טיסתו הו- ערכה מהירות הקול ב־ 5ד 7 מי״ש, כלומר שהמטוס הגיע ל־ 0,9 מק. שיא המהירות העולמי הקידם, ש- הושג בספטמבר 1948 ע״י מטוס 67 בטאון חיל האויר מס' 23 , יוני- יולי 1953 ״ נהוג בידי מיג׳ור F-86A ״סיבר ריצ׳רד ג׳ונסון, היה כ־ 671 מי״ש. ידוע כי שיא המהירות העולמי ה- רשמי אינו משקף את הישגי התעו- פה האמיתיים בעולם. מטוסי מחקר רבים השיגי מהירויות גבוהות הרבה יותר מהמהירות הנ״ל, ודי להזכיר כי ד״״סקירוקט״, מטוס הרקטה ה־ אמריקאי, הגיע כמעט למהירות כ־ פולה ממהירות הקול, ואף מטוסים צבאיים העתידים להכנס בקרוב ל- שרות פעיל (״האוקר האנטי״, ,,סד פרמרין סוויפט״, ,,דד, הבילנד 110 ״) הגיעו להשיגים טובים יותר, כפי שהומחש בתערוכת ,,פרנבורר׳ האח- רונה בבריטניה. מ ת ק נ י מ ג ח ן נ י י ד י ם ל מ נ ו ע י מ ט ו פ י פ כדי למנוע את קיקועס של מטו- סים שאחד, או אף יותר, ממנועיהם — - — ״ פ י פ ר ״ ה ר ס ו ה ח ק ל א י — - - לשמוש חקלאי, נראה בתמונה בשעת piper PA-18A5PH המטיס ו ס ו ס , ב השת משו לצורך זה במתלןן ו ס ו ס מיוחד שפותח ע״׳ חב רת ״פיפר״ (המצטיין בקבול גדול : המטוס יכול לרסס 15 גלון/אקר בתלס שרוחבו 33 רגל, או 10 ג ל ו ן /אקר בתלם שרוחבו 50 רגל. נתקלקלו ודורשים בדיקה או תקון פותחו מתקני מבחן ניידים, המאפ- שרים את הורדת המנוע המקולקל מן המטוס והרכבתו על המתקן הנייד שם ינתן הטפול הדרוש, שעה שבמטוס יורכב בינתיים מנוע אחר שיאפשר את המשך פעולתו. בתמונות הרצופות נראים שנים מן המתקנים החדשים ביותר. למעלה : מתקן שפותח ע״י חברת ממכונית Western Air Lines למוד שניצור. ב־ 1937 . כדי להתאימה לתפקיד זה הושקעו במכונית 1200 שעות עבודה וחמרים בשווי 5000 דולו, דבר שהעלה את מחירה הכולל לסך 7700 דולר בלבד. בתא המכו־ נית נקבע לוח מכשירי־בקורת הזהה כמעט עם לוח המכשירים הקבוע במטיס התובלה ״קונביר 240 ״ ה- .w.A.L.Jmn נמצא בשרית למטה : מתקן שנבנה ע״י חדרת שהינה חברה ה־ Panalr da Brasil P.A.W.A•. קשורה לחברה האמריקאית המתקן, המורכב על מכונית משא והמכיל G.M.C. בת 8 טון מתוצרת בתאי ליה מכשירים שלם, עולה 10.000 דולר. כדי למניע את ״המ- ראת״ המכינית בעת ניסוי המנוע ניתן לחבר את המתקן למשטחי בטון מיוחדים, מתקני מבחן ניידים (הסבר נישמאל) 68 בטאון חיל האויר מס' 23 , יוני- יולי 1953 סירת מטוסי פילון ימיים בארה״ב מטוס הקרב הימי הראשון המונע ע״י מנוע סילון נוצר בבריטניה ב- saro A-1 ־ יולי 1947 . היה זה ה חחד־מושבי, שצויד בשני מנועי ״מטרופוליטן ויקרס־בריל 1״. אך מסוס זה לא פותח ילא הוכנס ל־ שמוש צבאי. בארה״ב, עד העת האחרונה, פגרה תעשית המטוסים בשטח זה גם ביחס למעט שהושג בבריטניה. את הסבה לכך יש לראות בהבדל הנכר בין מטוס יבשה לסירת־טיס, שנגרם ע״י הסירה הגדולה, הבדל שהפך המכריע במטוסים קטנים יחסית במטוסי קרב. אך עתה, לאחר שמטוסי הקרב היבשתיים גדלו בממדיהם במדד, נכ- רת, שוב אין הבדל נבר בין משקלו של מטוס קרב יבשתי למשקל סירת טיס קרבית. כנגד זה ברורים וידו- עים יתרונותיו של מטוס ימי: אורך מסלוליו אינו מוגבל, אין חשש ל- פגיעת פצצות ב״מסלולי שדה ה- תעופה״ של ו ! והחזקתו קלה יותר. שקולים אלה הניעו את צי ארה״ב להפנות תשומת לב לפתוח מטוסי סילון ימיים, ומכאן הופנתה הזמנת מרטין״ » ייצור לשתי חברות: חברת קבלה על עצמה לייצר מטוס ימי, בעל ארבעה מנועי סילון, שישמש בעיקר כזורע מוקשים אך אפשר ויופעל גם במלחמה נגד צוללות, בתפקידי סיור ואולי אף כנושא־דלק, הכנוי שניתן לו ע״י החברה הוא חברת ״קונביר״ .seamaster 275 קבלה על עצמה לייצר מטוס קרב ימי סילוני, בעל מהירות על־קולית, skate ־ שיהווה פתוח של מטוס ה .sea Dart F2Y-1 יסמונו הטיס הקרבית הראשונה בעולם בעלת כנפי דלתה • • • ״ • 1 • 1 1 1 המטוס מתקדם לאסו על פני המפרץ כשהכנפיס מורמות רק במקצת מעל פני המים תוצאות שביתה אחת רוברט גרום נשיא חברת ,,לוקהיד״ האמריקאית, סכם במספרים את תוצאות השביתה במפעלי ״לוקהיד״ שנמשכה שלשה שבועות: הצי וחיל האויר של ארה״ב הפסידו 90 מטוסים; החברה הפסידה 35 מליון דולר שהיתה מקבלת ממכירת מטוסים-, אם לעשות את חשבון המדינה — הרי ננרם לה הפסד של רוב שבר העבודה (בסך 4.780.000 דולר) שהיה מוצא על מזון, לבוש ודיור וכל פועל הפסיד בממוצע; 210 דולר. עם הגדלת שכר העובדים ב־ 5 סנטים לשעת עבודה, לאחר סיום השביתה, יצטרך פועל בינוני לעבוד במשך שנתיים כדי להשתכר מתוספת זו, את סכום הכסף שהפסיד במשך השביתה. המעבדה הגדולה בעולם לחקר אטומי אנשי מדע ידועים בפעילותם בשטח האטום מסרו לאחרונה על תכנית לבנין מעבדת המחקר הגרעיני הגדולה בעולם שתוקם בדנמרק או בשויצריה. יהיה זה מפעל משותף לצרפת, איטליה, גרמניה המערבית, בלגיה, הולנד, שויצריה, דנמרק, נורבגיה, שודיה ויוגוסלביה. המעבדה שתכיל את הקוסמוטרון (מכשיר לפצוח אטומים) הגדול בעולם, תושלם רק בעוד 7 שנים ותעלה כ־ 14 מליון דולה 69 בטאון חיל האויר מס' 23 , יוני- יולי 1953 ד״נלוכמפטר״ נכנה לשרות בקוריאה בחדשים האחרונים נכנם לשר ות קרב־ בקוריאה — נוסף למטוסי התובלה המשרתים כבר באיזור זה, והם: ״סי־ 46 ״ קומנדו, ״סי־ 47 ״ דקר־ טר״ ״סי־ 54 ״ סקימסמר, ו־,,סי־ 119 ״ פקט — מטוס התובלה הענקי ״דוג־ לס, םי.־ 124 גלובמסטר״. כנף שלמה ציידה כבר במט־סי ענק אלה, ופעולתה הקיפה הובלת משא־ת כבדים, חיילים, פציע־ם ו ־ . עיד. את חשיביתו של ה״גלובמסטר״ ניתן להבין ת י ו השואתו למטוס התובלה הארבע־מנועי ״סקימסטר״. הגלובמסטר נושא מטען שמשקלו פי 4 ונוסעים במספר גדול פ־ 4 מזה של ה״סיקמסטר״, כל אחד מארבעת מנועיו של ה־ ״גלובמסטר״ מפתח 3500 כח סוס לעומת 1450 בח־ס־ם שמפתח כל אחד ממניעיו של ה״סקימסטר״. •WH ״גלובנזסטר״ נושא כ־ 200 חיילים על ציודם או 25 טון נושא ממדי ה״גלופמסטר״ אורך הגוף — 127 רגל מיטת הכנפים — 173 רגל גיבה — 48 רגל. ״גלובמסטך״ השיג שיא בפנוי פצועים : 167 ,. נזהם 102 באלונקה! ממדי ה״פקימפטר״ אורך הגוף — 93 רגל מיטת הכנפים — 117 רגל גובה — 27 רגל• שטה חדשה כהמון מטוסיה צבאייה כארה״ב כידוע קיימ־ת שיטות שו נ ות ל־ סמון מטוסים בצי ובחיל האו יר של ארה״ב. כך, למשל, מסמן הצי את ה״סקימסטר״ הנמצא בשרותו באו- שעה שחיל האויר R.5D תיות .c-54 נותן למטוס זה את הסמון עתה הוחלט כי כל מט־ס שירכש לשמושם של שני השר ות־ם (כלימר, הצי וחיל האייר) ישא את הטמין שי נתן לו ע״י השרית שהזמין את המטיס לראש־נה. בהתאם לכך חזר בי הצי מהחלטתו לתת למטיס ה- ״ שנרכש על T-28 אמין ״לוקה־ד והח- TJ-2 ידו לאחרונה הסמון ליט להשאיר את הממון שנתן למ- טוס בחיל האייר. החלטה זו אינה חלה למפרע, ולכן ישארו סמונים שונים למטוסים ה- נמצאים כבר בשרות הצי וחיל האויר של ארה״ב. 70 בטאון חיל האויר מס' 23 , יוני- יולי 1953 שיטה הדיצה לעצירת מטוסי• פילון החברה הצרפתית הלאימית למח־ SNECMA קר וייציר מניעי מטוסים פתחה שיטה חדשה לעצירת מט 0׳ סילון בעת נחיתתם. אם כי לא נתגלו עדיין פרטים טכניים של ה- שיטה, נמסר כי ״בנסיונות הושגה המטרה של עצירת מט •סי הסילון, לפי השיטה הנ״ל, במסליל קצר יותר מהרגיל. יתר על כן, שיטה זו מאפשרת למט־ס הסילון לנחית ולהיעצר מבלי להפעיל כלל את מע- צ-רי הגלגלים״. ביסודה הרי זו שיטה פשוטה למדי: מספר צנורות מקיפים את קן המנוע, ופתחיהם מופנים בזוית של כ 120° כלפי חזית המטוס. בעת הנחיתה מפנה הטייס, בעזרת מתקן מ־־חד, חלק מן הסילון הניצר במי ניע אל צנירות אלה, המפנים אותם לפנים (ולא לאחור, כרגיל), וע״י כך מסיעים לעצירת המטוס. מתקן זה שנמצא בנטיינות במשך גלטון מ השנתיים האחרונות, הורכב לבסוף על מניע ״גובליך המורכב במטוס •״ומפייר״. מטוס זה נבחר למבחן מאחר שהוא דומה ביותר למטוס הקרב הנמצא בשרית חיל ה*ויר הצרפתי ״מיסטרל״. (המצויד במניע ״נן״ במקום ב״גובלין״). הנסיונות שנערכו במטוס המצויד במתקן זה עוררו ענין רב בחוג• תעשית המטוסים הבריטית. יד ב מ מ ע גלשון מצויד כמנוע גלשון זה אינו זקוק לגרירה שת- עלה אותו לגובה. הוא מצויד במנוע בן 40 כח־סוס (תמונה עליונה) המ- אפשר לו לנסוק לגובה של 12.000 רגל. בגובה זה מתקפל המנוע ונכנס לגוף הגלשון (תמונה תחתונה). בג- לישה באויר שקט במהירות של 55 מי״ש מפסיד הגלשון קל המשקל פחות מ־ 200 רגל גובה בכל דקה. מופך האלומיניום הגדול העול 2 מוסך האלומיניום המוקם בשדה לונדון, שנועד לאכסן את מטוסי ח ״ ק ו מ ט ״ של חב׳ בי.או.אי.סי, ד! 1א המתקן הגדול ביותר מסוגו בעולם. יכולים להכנס לתוכו מטוסים שמו טת כנפיהם מגיעה ל־ 200 רגל ואורכו מגיע עד 350 רגל. הוא יכסה שטח של 66.000 רג״מ. מבנה האלומיניום מ א פשר יצורו בחלקים. משקלו הוא כש-ייעח: מזה של מוסך פלדה דומה. 71 בטאון חיל האויר מס' 23 , יוני- יולי 1953 / ״שוטר תנועה״ ארוך טווח לשדה לונדון (משמאל) אפשר כיום למצוא ולכוון מט 1סים אל שדה לוני דו ן ממרחק 130 מיל, כתוצאה מהרכבת ציוד מכ״ם ארוך טווה חדש השוקל כמעט 60 טון ומכיל כ־ 1000 שפופרות. השיטה החדשה, הידועה בשם ״מכ״ם לונדוני״, מאפשרת כיום טיפול ב־ 30 מטוסים בשעה ומקווים להגביר קיבולת בעתיד. שתי האנטנות באורך 25 רגל מורכבות בראש מגדלים גבוהים וסובבות 4 פעמים ברגע. ה״הדים״ מועברים אל 10 מסכים בחדר המבצעים. הפקח רואה לפניו תמונה בדמות מפה שמרכזה במגדל הפיקוח של שדה לו נדו ן . נוסף לכך משתמשים גם בשני ״מוצאי־גובה״ מכ״מיים ובמוצא כיוון המסייע לזיהוי הטוסים. בתמונה : אחת משתי האנטנות בשדה לונדון. > / אפפקה מוטסת ״פרטכנ יקו ן ׳ הוא שם המיכל הנישא תחת גחו נ ו של מפציץ ״הליפכס״ ונושא כ־ו׳ טון של אספקה לכוחות הקרקע. כלבים שומרים על שדות מעטים שמעו על שדה התעופה הענקי טנגה, אולם זהו אחד הבסיסים האו יר״ם הגדולים בי ותר במזרזז הרחוק. שוכ- נים בו בצוותא : הר.א.פ., ח.א. האוסטרלי (המשתמשים בו כבסיס מבצעי) וח.א. המאלאי (המשתמש בו כבסיס אמונים). השמירה על הבסיס, השוכן על האי סינגפור, מבוצעת עי״ גדוד ההא,פ. ומשטרת הר.א. 3, בתמונה : קורפורל ב. סווין עם כלב השמירה שלו ״רוקי״ עובר על פני שורת עגלות עמוסות פצצות מוכנות להעמסה על מפציצי ״לינקולן״ בבסיס. 72 בטאון חיל האויר מס' 23 , יוני- יולי 1953 !ארכת חיי מנועיפ (משמאל) ׳ ס ו ״ ם ממושכים מ״י ח ב ר ו ת תע ו פ ף דולות ויצרני מנועים תוכיחו נ י ודל שנתגלה לאחרונה יכול להאריך אופן ניכר חיי מנועים באחסנה. ״ מיוצר ע״י V.P.I. !נוזל החדש ״ ברת ״של״. לפני זמן מה, הוכשרו ;ני מנועי מנווסי ״נזמיאור״ ואחד עזרת ,,וי.פי.אי.״ השני בדרך המקו־ :־לת. עבור חודשים אחדים נבדקו שני !מנועים והאחד שהוכשר ב א מ צ ע ות מוצר החדש נמצא במצ ב מושלם. וא הותנ ע ללא מבחנים מוקדמים תן ביצועים מלאים. בתמונה. נוזל ימי ״של, וי.פי.אי.״ מרוסס לתוך פתחי מנוע סילון. מימין : פלטפורמה מיוחדת שנבנתה ע״׳ חברה לונדונית מקלה על הגישה לכל חלקי המטוס. מתקן זה, הנושא ארבעה אנשים ממריץ בהרבה את התיקונים ואת הבדיקות של מטוסי הנוסעים בשד ות התעופה. ״ המפציץ הראשון בעולם בעל H.P.80 משמאל : מתכנן המפציץ החדש ביותר של בריטניה — הנדל• פייג׳ ״ נ נ ף שצורתה חצי מהר — הוא מר רג״נלד ספנסר סטופרד. המפציץ החדש שתכנונו מהפכני ונועז ביותר עתיד לטוס מהר יותר, גבוה יותר ולטוח ארוך יותר מכל מפציץ אחר. ארבעת מנועי ׳ה״סאפייר״ שלו מ פתח ים ה ס פ ק ה ע ו ל ה על זה של 25 קטר׳ אקספרס חדישים. אם כ׳ המפציץ החדש עדיין נמצא ב ״ רשימה הטודית״ כבר הו זמנ ו מספ ר רב של מפציצים מטיפוס זה, עבור פיקוד ההפצצה של ההא, פ . בתמונה, מר סטפורו שהיא מתכנן חב רת הנדל׳ פייג׳ למעלה מ־ 26 שנה, מחזיק מודל של המט ו ס שהיה פעם ( ו מ ו ) מטוס הנוסעים הגדול והחדיש ביותר בעולם — הנדל׳ פייג׳ ״חניבעל״ 73 בטאון חיל האויר מס' 23 , יוני- יולי 1953 הלילןופטרים ימיים השרנתפו בעגזדת ההצלה גהולנד תשעה הליקופטרים של הצי הבריטי ביצעו עבודה מזהירה בוזצילס מאות אנשים שנשארו ללא קורת גג כתוצאה מהשטפו נ ות במערב הולנד. הליקופטרים אלה הגיעו להולנד עם מכשירי אלחוט שנ ד רשו להקמת קשר בין האיים שבודדו ומרכז הולנד וכדי להטיס חומר י ריפו י אנטיביוטייס נגד מגפת הטיפוס. בדרכם חזרה הצילו אנשים, נשים וילדים, כשהם מעלים אותם אחד־אחד בעזרת מנ ופים או גוררים ס י ת ת גנמוסגת פליטים למקומות יובש. בשיא השטפו נ ות ביצעו ההליק פטרים עד לעשרים ג יחות הצלה בי ום כל אח.ד. בתמו נה, אחד ההליקופטרים, מטיפוס ״דרגו נפלי י״ מחפש ניצולים מעל חלקו הדרומי של תאי ההולנדי שו יבךדו יבה. 74 חדיש — הנדלי־פייג׳ , , ו יקטור״ — שהופיע בדרכו לשדה התעופה במזקומב־דאו ן לפני טיסת הבכורה שלו , זמן רב ותכנ ו ן מדוקדק מושקעים בהעברת משאות כבירים כאלה. לפני שה״ ו יקטור״ יצא מ־ לו נדו ן תוכנ ן נתיב הנסיעה ונמדד בקפדנות. שי י ־ רת המכו נ י ות עשתה דרכה בשש וחצי שעות. אולם משנ יתק המטוס את גלגליו מהמסלול, חזר ללו נדו ן ברגעים ספורים. 20 מקררים חשמליים״ , ניתן לומר כי אלמלא סרו ־ רי קירור מתאימים היו הופ־ כים הטייסים ה״חמים" של המטוסים המהירים, ל״לוה־ הטים״ בי ותר. יכולת קי ר ו ר של 20 מקררים חשמלי ים רג ילים דרושה לצי נ ו ן תא־ הטייס של מטוס על־קולי . במהירות של 100 ו קמ״ש עולה הטמפ. הפנ ימית של המטוס בשמו נ ים מעלות א ן ו רק ע״י החכ ו ן באויר. המטרה — סודית בכל יוס צופים אזרחי אנגליה בחפצים מוזרים, בעלי צו ר ות משו נ ות המובלים בדרכיה כשהם עטו־ פיס יריעות בד רחבות. החפצים מעוררים את סקרנ ות הקהל .השואל תמיד ״מה זח ?״ או ״לאן נוובילים את זה 1״ זה יכול להי ות טיפוס חדש של דוד קיטור, מטוס סילון חדש וסודי, או אפילו מכו נ ית מירוץ חדשה. מעטים האנשים אשר נ יחשו כי דמות העץ והבד אינה אלא מרכבו של מפציץ בטאון חיל האויר מס' 23 , יוני- יולי 1953 I מ מ ו נ ע ע ׳ ״ שני T.H.K. 5 מ ש מ א ל : מ ט ו ס טורקי קל מנ ו ע י דח ה ב י ל נ ד ״ ג ׳ י פ ס י מיג׳ר״ נרכש עי״ ש ר ו ת א מ ב ו ל נ ס י ם אוויריים זני. באמצע (מימין): גנרל א ר ט ב מי ק ו יאן , אחד ה מ ת כ נ נ י ם של מ ט ו ס ה ק ר ב ה ס י ל ו נ י ״מיג־ 5!״. מ ת ח ת י ו : גנרל אנ דרי י ט ו פ ו ל ו ב שת י כ נ ן א ת ה מ פ צ י ץ ה ר וטי ה כ ב ד ״טו־ 4״ ה ד ו מ ה ל״ביי 29 ״ ה א מ ר י ק א י . ב א מ צ ע ( מ ש מ א ל ) י: ט י י ס ת מסי 6 של הר.א.פ. ה ח ו נ ה ב מ ז ר ח ה ת י כ ו ן נ ו ה ג ת ל ה צ י ג א ת ה, ,סמל ״ ה ו ה מדי ה ג י ע ה ו ע ז ב ה ב ס י ס כ לשה ו . ל מ ט ה : מ פ צ י ץ ללא טי יס של ח א. ה א מ ר י ק א י (ראה ב מ ד ו ר ״ ז י ה ו י מ ט ו ס י ם ״ ) ע ו ז ב את מ ת ק ן ה ה ע פ ה . ה מ פ צ י ץ ה ט ו ר ב ו ־ ס י ל ו נ י מ ס ת י י ע ב ר ק י ט ו ת עזר בשע ת ה ה מ ר א ה . ל מ צ ה מ ש מ א ל : הנסי ך פ ״ ס ל מסעו-- דיה מ ת ע נ י ן ב מ ט ו ס א י מ ו ן מ ע ו ג ״ צ ״ פ מ נ ק ״ ב ע ת ב י ק ו ר ו באנ ג ל יה. ה י ר ח ו ן ״ א ר ו נ א ו ט י ק ס ״ מ מ נ ו מ ו ב א ת ה ת מ ו נ ה כ ו ת ב : ״אנחנ ו מ ק ו י ם ש ה ״ צ ״ פ מ נ ק ״ מצא ח ן ב ע י נ י ו ב מ י ד ה מ ס פ ק ת בכדי שי מ צ א ו ראוי לשמש כ ת ח ל י ף ל,..סוסו. בטאון חיל האויר מס' 23 , יוני- יולי 1953 מ ב ח ן ת צ ל ו ב ל י ש ל ח ד ר ת א ב ה נ ת ך הספק לחשוב לרגע על הארוחה הדשנה שלא אכלת, על הפגישה הבאה עט רותי ועל בעיות אדז!־:ת העומדות ברומו של עולם. רכז תשומת ל ב ן בתצלוס זה במשך 60 שניות. כן, פשוט ארבעה מטוסי ־קרב של ח. א. האמריקאי ונוכל לגלות ל ן אפילו שהם טסים מעל הרי האלפים, אולם מוטב כי תשים לב לפרטים קטנים יותר, אחרת תתקשה להשיב על השאלות שמצא בעמוד 89 . רשום לד 10 נקודות לכל תשובה נכונה. 100 הוא הציון הגבוה ביותר. מתוך 25 איש שנבחנו לפני פרסום חידון זה, היה הציון הגבוה ביותר .80 ..אינו מפכיט לדעתי׳׳ לשם אימץ טיישיט ״ב־ 47 ״ מפציץ נפוץ החזאי טעה בתחז י ות, ! ב- יפנייפ עד כה קבל כבר חיל הי משך שלושה חודשים. כאשר יפי תכניות חהגנוז של אויר של ארה״ב יותר מ־ 300 נתבקש לתת הסבר על כך ממשלת יפן ירכשו בארה׳׳ב מפציצי סילון מסוג .ב־ 4 7 ״ הכריז : ״אינני יכול להשאר מטוסי אמון שישמשו לחכי זהו המטוס הנפוץ ביותר בי בבסיס הזה יותר. מזג האויר שרת 500 טייסי קרב והפצצה פקוד האיסטרטג׳ של חיל פשוט אינו מסכים לדעתי״. יפניים. האויר האמריקאי. 76 בטאון חיל האויר מס' 23 , יוני- יולי 1953 ברשימה זו ניתנת סקירה על המטוסים הצב־ איים ו חשו ב ים ביותר בעולם — שנכנסו או עתי- דים להיבנם בקרוב לשמוש — מבניהם, בצועיהם ותכונותיהם המי וחד ות ת ו ן השואתס אחד לשני, ובעיקר השואת מטוסי הגוש המערבי למטוסים בעלי תפקיד דומה בגוש המזרחי. הרשימה מקיפה את מטוסי הקרב, מטוסי התובלה, המפציצים, מטוסי הסיור, אמון ועוד. בחלק הראשון, הניתן להלן, תדון במטוסי הקרב. יתר חלקיה יתפרסמו בגליונות הבאים של ״ח.א.׳־. מבוא רשימה זו מופיעה בעת של פעילות ללא־תקדים בשטח התכנון והייצור של מטוסים צבאיים. חילות ד,אויר של המעצמות הגדולות מרחיבים את היקפם ומחדשיב את המושם, ולשם נצול יעיל של ציודם החדש מפתחים, בעת ובעונה אחת, שיטות חדשות של טקטיקה וטכניקה מבצעית. התפתחות כוללת זו אפופה אוירה של סודיות ומס- תורין הניתנת להבנה על רקע המלחמה ,,הקרה״ ואיום המלחמה .החמה״ בעולם. מצב זה של העלמת פרט• מבנה ובצוע של מטוסים, הבולט במייחד בארצית הגוש המזרחי, מקשה כמובן על הערכת טיבם וכושרם של המטוסים השונים. עיקר הדגש בניתוח תכונות המטוסים הצבאיים מונח בהשואתם למטוסים אויבים בפיטנציה. בשטח זה נלמד עד כה לקח רק ממהלך הקרבות בקוריאה המשמשת, כספי רד בשעתה, כזירה למבחן כלי נשק שונים. וכשם שהו- פעת ה״מיג 15 ״ הרוסי, שיתרונו על מרבית, אבל לא על כל, מטוסי הקרב של מדינות הגוש המערבי נתברר חיש מהר, דרבנה וזירזה את עבודות המחקר, הפתוח ״הייצור של מטוס־ קרב חדשים בארצות מערביות שונות, כן יש להניח כי ברית־ד,מועצות תלמד לקח מחסמניתיי של מטוס ה,,מיג 15 ״ כפי שנתגלו בקרבות האויר, ותק־ דיש •תשומת לב ומאמצים רבים לפיתוח כוונית תותחים משוכללות יותר, וכד. מטוסי קרב עיקר תפקידיהם של מטוסי הקרי הנמצאים כיום בשר-־ת הם : ירימה, לווי והתקפת מטרות אויריית וקר־ קעיות באזורי הקרבות. ואם כי תפקידים אלה שונים ביותר זה מזה הדי אותם מטוסי הקרב ממלאים לעתים קרובות אחדים מהם, כך שמטוס שנחשב שנה אחת למטוס יריטה, מופיע בשנה שלאחריה כמפציץ־קרב לסיוע כוחות היבשה וכד׳. הסבה לכן היא כי רבים ממטוסי הקרב הנמצאים עתה בשמוש מתאימים לכל התפקידים הנ״ל, ולעתים קרובות נקבעים תפקידיהם ע״י ליקוייהם יותר מאשר ע״י מעלותיהם. אי אפשר לצייר את עתידם ושיא התפתחותם של מטוסי הקרב במידה נכרת של בטחון ודיוק, כי רבים ושונים הם התנאים והדרישות המשפיעים על כך. אך דבר שניתן לקבעו מראש כבטחון מסיים היא כי כל מטוסי הקרב שבעתיד יונעו ע״ י מנועים טורבו־סילוניים, רקטות ו/או מנועי מגח־סילון. המנועים הפרופ־סילוניים, לעומת זאת, יורכבו כנראה במטוסי התקפה, הפצצה והטרדה הדורשים יכולת שהות ארוכה באויר, ולעתים — תוך טיסה בגובה פני הקרקע. עד כמה שידוע לא נמצאים כיום בשמיש מטוסי קרב המונעים ע״י רקטות או מנועי מגח־סילין כמקור כח ראשי או אפילו משני ומלבו שארית של מטוסי ״ספיט־ פייר״, .מוסטאנג״ וטפוסים ישנים של ״יאק״ המונעים ע״י מניעי בוכנה — ואשר מכונים ״מטוסי קרב״ יותר מתוך סנטימנט מאשר מתוך התאמתם לתיאר זה — הרי 77 בטאון חיל האויר מס' 23 , יוני- יולי 1953 רוב רובם של מטוסי הקרב העכשויים מופעלים ע״י מנוע או שנ י מנועים טורבו־סילוניים. באחדים מהם משטחי הכנפים והזנב הנם ישרים, ובאחרים — משוכים מעט לאחור! אחדים הנם חד־מושביים, אחרים — המיועדים לפעילות במזג אויר גרוע ו /או בלילה — הם דו־מושביים: מעטים מצוידים במכ״ם, הנותרים — הצלחתם תלויד, ש ם ה מ ט ו ס מטוהים הד־מושכי ים חיל האויר הבריטי ב. 5 ד 9 .a דת חבילנד 11 אמפייר דת הבימד וונוס פ. ב. 1 s . גלוסטר מטאור פ הצי הבריטי האוקר סי האוק פ• ו סופרמרין אטקר פ. 1 חיל האויר של ארה״ב נורת אמריקן פ־ 86 ־אי סיבר נורת אמריקן פי־ 86 ־די סיביר דפבליק פ־ 84 אי תנדרג׳ט צי ארה׳יב גרומן פ 9פ־ 5 פנתר מקדונל פ 2ה־ 2 בנשי חיל האויו השבדי סאב ג״־ 29 חיל האדר הרוסי מיג 15 מטדשים דדמושכי ים חיל האויר הבריטי גלוסטר מטאור נ. פ. 11 דה הבילנד ואמפייר נ. פ• 10 הצי הבריטי דה הבילנד סי הודנט נ. פ. 21 חיל האויר של ארה״ב לוקהיד פ־ 94 נודתרופ פ־ 89 סקורפיון מבין המטוסים הנ״ל הותיקים ביותר הנם ה״־אמ־ פ־ 94 ״ ו״תנדרג׳ט״ — שבתב־ » , פייר״, ״ונום״, ״מטאור״ נינם הוחל עוד במלחמת העילם השניה, אם כי הוכנסו בהם בינתיים שינויים נכרים ששפרו את בצועיהם. מטו- סים אלה, אם כי, כאמור, אינם מן החדישים, וכן עדיין בבקיאותו, כשרונו ועוז רוחו של הטייס הנעזר במידת מה בהכוונה מן הקרקע. החשובים שבין מטוסי הקרב הנמצאים כיים בשמוש מיפיעים בטבלה דלהלן, ועליהם — ועל תפק־דם במטוסי קרב — ירוכז תחילה הדבור, לפני שנעבור לדון בסוגי מטוסים מאוחרים שאינם נמצאים עדיין בשמיש. 1 x ״ מ ה״סיבר פ־ 86 ״ שתוכנן קצת יותר מאוחר, יהיו מטוסי הקרב שימלאו את התפקידים הראשיים במלחמה אוירית בקנה מדה גדול באם תפריץ תוך שנתיים או של־ש שנים. מן העבר השני יוכל להתמודד אתם רק מטוס הקרב הרוסי ״מיג 15 ״. מטוסי קרב מבצעיים מ נ ו ע י ם מהירות מכסימלית בנוי״ש רה הבילנד גובלין דת הבילנד גוסט 2 רולט רויס דרוונט 531 סודי 592 4 x 20 מ-מ 4 x 20 מ״נז 4 x 20 מ״מ רולט רויט נין רולס רויס נין כ־ 600 585 x 20 מ״מ x 20 מ״ מ ג׳נרל אלקטריק ג׳י־ 47 ג׳נרל אלקטריק ג׳י־ 47 אליסון ג׳י־ 35 למעלה מ־ 670 סודי כ־ 600 6 x 0.5 ״ סודי 6 x 0.5 ״ פרט אנד וויטני ג״־ 48 2 ווסטיעהאוז ג׳י־ 34 למעלה מ־ 600 כ־ 600 4 x 20 מ״מ 4 x 20 מ״מ 4 x 20 דה הבילנד גוסט מ״מ 37 מ + מנוע כדוגמת ,,נין״ או ״טאיי 23 מ״מ^ 2 2 רולס רויס דרוונט דה הבילנד גובלין סודי 537 » x 20 נז״מ 4 x 20 מ״מ י x 20 2 רולט רויס מרלין מ״מ פרט אנד תימני ג׳י־ 48 2 אליסוו ג׳י־ 35 למעלה מ־ 600 למעלה מ־ 0ס 6 סודי 6 x 20 מ״מ 78 בטאון חיל האויר מס' 23 , יוני- יולי 1953 מטוסיסם חד-מושביים מטופי ברית־המועצות ״מיג 15 " : גנרל ונדנברג, לשעבר ראש מטה ח.א. של ארה״ב, קבע כי ה״מיג 15 ״ וה״פ־ 86 סיבר״, הנחשב לטוב שבין מטוסי הקרב המערביים הנמצאים כיום בשרות, עומדים בקוים כלליים על אותה רמה של הת- פתחות טכנית. מיג׳ר ג׳ברה, טייס ״פ־ 86 ״ שהפיל בקר־ בות קיריאה מטוסי ,,מיג 15 ״ אחדים, טוען כי ה,,סיבר״ עילה בכל השטחים על ה״מיג 15 ״ מלבד בגבהים שמעל 35.000 רגל — בהם ה״מיג 15 ״ מהיר קצת יותר. אך בדרך כלל ניתן לקביע כי תכנונו של ה״מיג 15 ״, פרי עמל גרמני־רוסי, הנו מוצלח ביותר. ואמנם אותי מטוס ״מיג 15 ״ שנפל הרוס למחצה בידי האמריקאים ונחקר ביסודיות ע״י טכנאים בארה״ב, לימד הרבה את מתכנני המטוסים האמריקאים ונתן דחיפה חדשה לפתוח מטוסי הקרב בארה״ב ובבריטניה. (בינתים נפלו בידיהם שני מטוסי ״מיג 15 ״ נוספים, שהוברחו ע״י טייסים פולניים לאי דני). טפוס אחר של מטיס קרב רוסי, שתמונתו ניתנת בזה (אך כינויו אינו ידוע) הגי בעל כנף כתפית, וגלגליו M ״מיג־ 15 ״ עם נזיכלי דלק מתחת לננפים מתקפלים לתיך הגיף ולא לתוך הכנפים כמו ב״מיג 15 ״. בקשר למטוס זה רבו ההשערות והשמועות הבלתי מבוס- ס-ת, א ן רק זאת ניתן לימר לעת עתה : תכנונו של המטיס ח־רג מן השגרה, יכמי ה״מיג 15 ״ הנו מעיד על השפעה גרמנית חזקה. בריטניה ״ ו מ פ י י ר ״ : ה״ומפייר״ — כפי הנראה בטבלה דלעיל — הני אטי ב־ 130 מי״ש מן ה״מיג 15 ״ — עובדה המדאיגה בי־תר את הר.א.פ., יבעיקר בהתחשב עם כך ששני סוגי מטוסים אלה הנם מטוסי הקרב החד־מושביים הסטנדרטיים של חילות האויר הבריטי והרומי בגרמניה. אך יש לזכור, בקשר לכך, כי מטוסי ה״ומפייר״ המשר- תים בר.א.פ. מצוידים במנועי ״גובליך המפתחים משי- כה של 3100 פאונד בלבד, שעה שמטוסי ה״ומפייר״ המשרתים בארצית אחרות (״ומפייר״ מרק 6 השייצרי, מרק 50 השודי ומרק 52 הנורבגי), מצוידים במנוע ״גוב־ מטוס קרב רוסי שכינויו אינו יזוע לין״ המפתח משיכה של 3300 פאינד, ומשפר ביותר את בציע המטיס : מעלה את המהירות המכסימלית מ־ 531 מי״ש ל־ 548 מי״ש, מגדיל את שעיר הנסיקה לגובה 30.000 רגל מ־ 750 רגל לדקה עד ל־ 1175 רגל לדקה ועוד. ״־נום" : אם העלאה של 200 פאונד במשיכת המנוע ללא כל שנויים במבנה גורמת לשפור נכר בבצוע ד״,ומ־ פייר״, ניתן להניח כי ה,,ונום פ.ב. 1״, העומד להיכנס לש- רות הר.א.פ״ יעלה במידה רבה על ה״ומפייר״ במהירות, שעיר נסיקה וסייג גובה, משים שמנועו — ״דה הבי־ לנד גוסט״ — מפתח משיכה של 5000 פאינד. פרטי בצועו של ה״ונים״ — שהוכנסו בו שפורים נכרים במבנה ביחס ל״ימפייר״ — נשמרים בסיד, אך קרוב לודאי שמהירותו עולה על 600 מי״ש מאחר שמטוס הקרב השודי ״ג׳י־ 29 ״ המונע אף היא ע״י ״דה הבילנד מסט״ מגיע לפחות למהירות של 650 מי״ש, וגם מטוס הקרב הארגנטיני ״פלקווי 11 ״ — המצויד במנוע ״נין״ — היה בעל בצוע מטוס קרב מטפוס ״ונום״ 79 בטאון חיל האויר מס' 23 , יוני- יולי 1953 דומה ואפילו המטוס הצרפתי ״מיסטרל״, שלכנפיו המב- נה המיושן של כנפי ה״ימפייר״, אך הוא מצויה כמי ד.״ינים״, במניע בן משיכה של 5000 פאונד, מגיע ל־ 578 מ״״ש. אך למרית זאת לא ייכל כנראה ה״ונים״ להתחרות עם ה,,מיג 15 ״ במד,ידיתו בטיסה אפקית ״בצלילה. עם זאת, אין ספק כי ה״ונים״ מצטיין כמטוס יריטד, בגובה רב• ׳בגובה רב ביותר, בזכית מעגל פניתו הקטן והפע- לתי הטובה, היא יוכל אולי להתמודד בהצלחה אף עם ה,,מיג 15 ״, ובעיקר ישמש יריב רציני למפציצים מסיג המפציץ הסילוני דהו־מנועי ״קנברה״ המסוגל לטוס בגיבה 50,000 רגל. חשיבותו המבצעית של ה״ונום״ עלתה ע״י הרכבת מיכלי דלק נוספים בקצות הכנפים, לפי הנוהג האמריקאי להרכיב מיכלים כאלה במטוסי קרב בעלי כנף ישרה או משוכה רק במקצת אחורה. אם כי מיכלים אלה ניתנים להשלכה בשעת הצורף, יכול ד,״ונום״ לבצע את כל תמ- רוני הקרב עם מיכלים אלה. לשם הגדלה נימפת של זמן הטיסה ניתן להוסיף מיכלי דלק גם מתחת לכנפי המטוס. ״מטאור" : אם כי בשעתו הוצע ליצר פתוח של ״גלוסטר מטאור״ בעל כנפים משוכות לאחור (שהיד, מגיע כנראה למהירות של 0,9 מק) — בכל זאת הפיתוח האחרון של מטוס הקרב ״מטאור״ — מרק 8 — הנו . בעל מיטה קצרה וכנף ישרה כמו קודמו — מרק 4 ״גלוסטר־נזטאיר״ — מטוס• קרב בריסי 80 בטאון חיל האויר מס' 23 , יוני- יולי 1953 לזטוס הקרב האמריקאי ״פ 84 אי״ הוא שונה ממנו כעיקר במיכלי הדלק הגדולים יותר שלו, בכסוי תא־הטייס, בחרטום יבזנב שונים. אין ספק כי ד,״מטאור 8״ (בעל 2 מנועי ״רולס רוים דרוונט 8״ בני משיכה של 3500 פאינד), אינו יכול להתחרות במהירות־ ב״מיג 15 ״, אך היא יכול להתחרות אתו בנסיקה בגובה מועט או בידני. (ה״מטא־ר 8״, ללא מיכל גחון׳ נוסק לגובה 10.000 רגל ב־ 1,5 דקית, לגובה 20.000 רגל בזמן של 3,6 דקות׳ ולגובה 30.000 רגל ב־ 6,5 דקות). •אמנם טייסי ה״מטאור״ בקוריאה טוענים כי הפילו בקרבות אוי־ ריים 2 מטיסי ״מיג 15 ״, אם כי אינם מיסרים באיזה תנאים קרה הדבר, ״F-80 נזנזומי . ש י ס י ע סטאר את הדביר, משמשים כמטוס• הקרב החד־מושביים הסטנ- דרטיים של חיל ד,אויר של ארה״ב מטיס־ ״רפבליק פ־ 84 תנדרג׳ט״, יפת־חים ״ד״ ו,,אי״ של ״ ד ר ת אמריקן פ־ 86 ״סיבר״. אשר לבצוע, הרי ה״תנדרג׳ט״ — המיוצר בכמויות גדולות — עולה על ד,״מיג 15 ״ רק בטווח. שעור נסיק־ תי הנו בינוני, מהירותו המכסימלית עולה י ק במעט על זו של ה״מטאור״, יאם כי הנו מצטין בתכ־ניתיו כ מ ט ו ס התקפה קרקעית, הרי מבחינת ת פ ק י ד ״ ״האייריים״ ה נ ו ניפל בהרבה מן ה״סיבר״. ראוי לציין כ׳ פיתוח ״ג׳י״ של התנדרג׳ט, שנכנס ליצ־ר אחרי פיתוח ״אי״, מצ־־ד במתקן למילוי דלק באייר ובטייס איטימתי. ״סיבר": ה״סיבר״, הנמצא עתה בשרות במאותיו, עולה על ה״תנדרג׳ט״ בעיקר בזכיית כנפיו ה משי כ ות לא- חור בזוית של 35° . הוא מגיע למהירויות תת־קיליות גביהות ביותר בטיסה אפקית (עד ל־ 0,95 מק) אפילי עם מיכל־ דלק חיציניים אך ללא מיכליס אלה, א־ מעל ל־ 25.000 רגל אפיל־ עם מיכלים׳ ובצלילה הגיע ל־ו, 1 ו־ 1,2 מק• שעיר נסיקתו ניתן להשיאה עם זה של ה״מטאיר״. אך אשר לכישר התמרין, ביחיד מעל 35.000 אריצות־הגדית ״תנדרג׳ט": מלבד מספר מצומצם של מטוסי ״לוק־ 80 שיטינג סטר״, שלא כדאי להרחיב עליהם כאן ־s היד פ־ 86 סיבר״ » נורת אטריקן 81 בטאון חיל האויר מס' 23 , יוני- יולי 1953 רגל, מתגלה ד,״סיבר״ כנחות מן ה״ונום״ האטי יותר, וספק אם פיתוחי ה״מיבר״ הנוכחיים יוכלו להתמודד עם מפציצים מגביהי סוס מסוג ה״קנברה״ הפועל, כאמור, בגיבה של 50.000 רגל. (סייג הגובה של ה״סיבר״ נחשב בדרך כלל ל־ 47.000 רגל. בגובה זה נוטה המטיס להיכנס בקלות לסחרור, ואם כי הוא ייצא ממנו בנקל, הריהו מאבד בינתים גובה במידה נכרת). עוד פרטים מענינים אחדים : אם בי ה״סיבר״ הנו מהיר ובאופן יחסי אינו סובל מקשיים והפרעות בטוסו בתחומי מהירות הקול, הרי עומס הכנף הגבוה שלו מאפ- שר רק שעיר נסיקה וסייג גיבה ביניניים יחסית, וכישר התמרון בגיבר״ מוגבל ע״י מהירות ההזדקרות הגבוהה. ה״סיבר״ ניח לטפול בהמראה ובנחיתה, אן מהירו- יות הגיעה והנחיתה הנן גביהות באופן בלתי רגיל. אך גם כך, בהעזרו במעצירים היעילים שלו, הוא יכול לנחות במסלול באירך 3500 רגל, אם כי האורך הרגיל של המסליל הדרוש לנחיתתו הוא כפול. ״פ־ 86 ד״, הפי- תוח הנמצא כעת בשירות, דומה למקור ״פ־ 86 ״. ההבדל העיקרי ביניהם : ציוד המב״ם המיוחד של ״פ־ 86 ד״. שבדיה ״ג׳י־ 29 ": אם כי אינו מהיר כמו ה״סיבר״(המהירות המכסימלית המוצהרת של־ היא 657 מי״ש בערך), הרי ״סאב ג׳י־ 29 ״, המונע ע״י מנוע ״גיסט״ הנו מטוס המתוכנן להפליא. קרוב לודאי כי הנו עולה על ה״סיבר״ בשעיר נסיקה יעל ה״מיג 15 ״ בטווח. למעלה מ־ 500 מטוסים מסיג זה הוזמנו לשרית ח. א. השבדי, וכמה מהם כבר יוצרו. צרפת ״אורגן" : ה״מרסל דסולט אורגן״ הנו מטוס קרב בעל כנף ישרה הדומה בצ־רתו ל״תנדרג׳ט״, אם כי יתכן והיא עולה עליי מבח־נית מסיימית. ממיסים ראשונים שייצירם נסתיים נשלחו כבר לחיל האויר הצרפתי, ופית־ח חדיש של המטוס, ה,,מיסטר״, בעל כנפים משוכית לאחור — אשר ממנו מצפים לבציע הדומה לשל ה,,סיבר״ — נמצא כיציר ויכנס כנראה לשמיש בעוד חדשים מספר. מטוסי קרב לפעולה מעל אניות בטבלה הנתונה לעיל נמנו מטוסי הקרב לפעולה מעל גבי אניות הנמצאים עתה בשמיש. מתברר מתוכה כי אף אחד מהם איני יכול להתחרות ב״מיג 15 ״ במהירותו, אך ניתן לשער כי ה״גרומן פנתר פ 9פ־ 5״, בעל •מנוע ״פרט אנד וויטני ג׳י־ 48 ־פי־ 4״ (המהיר, פיתוח של ״רולס רויס טאי״), בעל משיכה של 6200 פאינד, והמטיס הדו־ מנועי ״מקדונל פ 2 ד,־ 2 בנשי״ מגיעים להישגים טיבים בנסיקה. ידיעות מאיחרות מוסרות שמטוסים אחדים מסוג ״פ 9פ־ 6 קוגר״, המהיים פיתוח בעל כנפים משוכות לאחור של ה״פנתר״ יצאי כבר מבית־ד,חרושת. ידוע כי פיתו- חים מוקדמים של ה״פנתר״ כמו ה״האוקר סי האוק״, וה״סופרמרין אטקר״ (המצוידים במנועי ״נין״), אינם יכולים להתחרות ב״מיג 15 ״, אם כי ה״סי האוק״ — הנכנס עתה לשרות בצי הבריטי — עילה בדרך כלל על ה״אטקר״. פרטי בצועיו של ה,,סי האוק״ אינם ידועים, אך ל״אטקר״ יש מהירות מכסימלית בגיבד, פני הים של 585 מי״ש, והיא נימק לגיבה 30.000 רגל ב־ 7,1 דקות. ס כ ו ה בסכום נ־תן לקבוע כי שש שנים לאחר המלחמה מטוס סילון של הצי האמריקאי ״מקדונל באנשי״ 32 בטאון חיל האויר מס' 23 , יוני- יולי 1953 ״האוקר סי האוק״ העולמית — שבסופה כבר נראה בבירור היתרון של כנפים משוכות לאחור — יש רק 2 מטוסי קרב בעלי כנפים משוכות לאחור בשדות סדיר של מדינות המערב — ה״סיבר״ האמריקאי וה״ג׳י־ 29 ״ השבדי — ואלה הם 2 מטופי הקרב המערביים היחידים העומדים מבחינת בצועיהם על רמה אחת עם ד״,מיג 15 ״. אך כיום, הבצוע, הנסיקה ויכולת התמרון של מטוסי הקרב הנם חסרי ערן לחלוטין כשהם לעצמם: ערכם הרב רק בשמשם אמצעי להבאת תותחי המטוס למצב היריד, הרצוי, והם מאבדים מערכם הרב בהתמודדות עם מטוס המצויד במנגנון יריד, משוכלל יותר. שאלת החימוש שכה מרבים להתוכח עליה לא באה עדיין על פתרונה. סבוך מיוחד נוסף לבעיה זו משום הצורך להתאים את החימוש לפעולה נגד מטרות שונות, החל ממפציצים גדולים ומוגנים היטב ועד למטוסי קרב קטנים ומהירים. בכל מקום מורגשת הנטיה לפתור שאלה זו פתרון של פשרה. כל מטוסי הקרב החד־מושביים הנמצאים עתה בשרות הר.א.פ. והזרוע האוירית של הצי הבריטי מצוידים ב־ 4 תותחי ״ר,יספנו סויזה״ בקוטר 20 מ״מ. ב,,ומסייר״, ״ונום״, ״מטאור 8״ ו״סי האוק״ מרוכזים תותחים אלה בגוף, שעה שב״אטקר״ הם ערוכים לשני צדי הגוף — 2 בכל כנף. ה״ומפייר״ נושא 600 כדורים, ה״מטאור״ — 780 , וה״אטקר״ — 624 , וכוונת־ גיירו מורכבת בכל אחד מהם. גם מטוסי ״סאב״ השבדייש ו״דסולט״ הצרפתיים וכן מטוסי הקרב החד־מושביים של צי ארד,״ב מצוידים, כדוגמת הבריטים, ב־ 4 תותחים בקו- טר 20 מ״מ. לעומת זאת מצוידים כל מטוסי הקרב החד־ ,,גלוסטר מטאור״ נ.פ. 11 ״ויקרס סופרנזרין אטקר״ מושביים של ח. א. של ארה״ב ב־ 6 מכונות־יריה מסוג ״קולט בראונינג״ בקוטר 0,5 אינטש, דבר המאפשר הגד- לה ניכרת במספר הכדורים. מספר כדורי ה״סייבר״ וה״תנ־ דרג׳ט״ לא פורסם, אך ידוע כי ה״פ־ 80 שוטינג סטר״ נושא 1782 כדורים. בקרבות קוריאה נתנו שתי שיטות שונות אלה בחי- מוש תוצאות טובות נגד ה״מיג 15 ״ המצויד ב־ 2 תותחים בעל קצב » בקוטר 23 מ״מ ובתותח אחד בקוטר 37 מ״ אש בינוני או אף אטי. בקשר לנושא זה ציין גנרל ונדנברג, ראש מטה ח. א. של ארה״ב, ני בנשק כבד המוגבל יותר במספר הכדורים (לעומת החימוש של 0,5 אינטש), דרושה מידה גדולה יותר של דיוק פגיעה, דבר שקשה להשיגו במהירויות גבוהות. זוהי גם אחת הסיבות לעדיפותו הנוכחית של החימוש במכונות־יריה בקוטר 0,5 אינטש על חמוש התותחים של ה״מיג 15 ״. אך, בכל זאת, למרות קצב האש הגבוה של 6 מכונות היריד, בקוטר 0,5 אינטש — המגיע ל־ 1200 כדורים בדקה — זכה חימוש זה לבקו־ דת פחות טובה מאשר שיטת החימוש של 4 תותחי 20 מ״מ. ונראה, כי בעתיד יחומשו גם מטוסי הקדב החד־ מושביים של ח. א. האמריקאי ב־ 4 תותחי 20 מ״מ, להם יזדקקו במיוחד בפעולה נגד מפציצים עבי ציפוי ומשורי־ נים היטב, שטווח נשק ההגנה שלהם הנו גדול במיוחד. סוג חימוש חדש העומד להופיע בקרבות האויר הוא — הרקיטה. המטוס הראשון שצויד ברקיטות לקרבות אויר הוא ה״סיבר פ־ 86 ד״, הנושא 24 רקיטות מסוג ״מיטי מאוס״ בנות קוטר של 2,75 אינטש. מטוס זה, כאמור לעיל, מתבלט גם בציוד המכ״ם — לחיפוש, ובזאת הוא מהוה חולית־קשר בין מטוסי הקרב החד־ מושביים — איתם סקרנו עד כה — לבין מטוסי הקרב הדו־מושביים המצוידים במכ״ם לקרבות לילה ו/או במזג אויר גרוע — עליהם נרחיב את הדבור עתה. כדאי עוד להוסיף בי ציוד מכ״ם במטוס יריטה מודרני חשוב לא רק לשם קביעת מקום מטוס האויב בלילה או במזג אויר גרוע אלא חשיבותו רבה גם בתנאים השוררים בגובה רב, מקום שהראיה לצורך תצפית וטיווח כרוכה בקשיים גדולים ביותר. מטוסים דו־מושביים, בריטניה מטוסי הקרב הליליים המשרתים את ההא,פ., ,מטאור נ.פ. 11 ״ ו״ומפייר נ.פ. 10 ״, מתקרבים מבחינת בצועיהם למטוסי האמון הדדמושביים שפותחו ממטוסי הקרב החד־ מושבים שלהם. 83 בטאון חיל האויר מס' 23 , יוני- יולי 1953 נורתרוס פ־ 89 סקורפיון ״ ו מ פ י י ר נ.פ, 10 ": במספרים מדויקים אפשר לנקוב רק ביחס ל״ומפייר נ.פ. 10 ״— המטוס היחידי מסוגו ש־ פרטותיו נמסרו לפרסום. מענין כי למרות חרטום המטוס המארך (בגלל ציוד המכ״ם) ותא הטייס המורחב ( 2 אנשי הצוות יושבים זה בצד זה) — השיג ה״ומפייר נ.פ. 10 ״ בגובה רב מהירות גדולה יותר מזו של מטוס ה״ומפייר״ החד־מישבי. מהירותו המכסימלית בגובה פני הים היא 539 מי״ש, ובגובה 40.000 רגל 519 מי״ש, לעומת ה־ ״ומפייר״ החד־מושבי שמהירותו המכסימלית בגובה פני הים היא 548 מי״ש, ובגובה 40.000 רגל — 509 מי״ש. ה״ומפייר נ.ס. 10 ״ מגיע, ללא מיכלי דלק ניתקים, לסיג הגובה השמושי שלו — 40.000 רגל — יב־ 16,3 דקות. עם מיכלים ניתקים יורד סייג הגובה ושעור הנסיקה, אך שהות המטוס באויר עולה מ־ 1,45 שעות עד ל־ 2,7 שעות, והטווח המכסימלי מגיע ל־ 1060 מיל־ימי. ארצות הכרית חיל האויר של ארה״ב קבע כמטוסיו הסטנדרטיים לקרבות לילה ומזג אויר גרוע את ה״ליקהיד ס־ 94 ״ וה־ ״נורתרום פ־ 89 סקורפיוך וצי ארה״ב את ״דוגלס פ 3 ד סקינייט״. ״ פ — 9 4 ": פותח ממטוס הקרב החד־מושבי, ״פ־ 80 שוטינג סטר״. כל פיתוחי ה״פ־ 94 ״ מצוידים במבער אחורי לשפ־ר הנסיקה. הפיתוח האחרון ״פ־ 94 סי״ (שמשקלו עולה כנראה על 16.000 פאונד), הנו בעל כנפים דקות יותר מן הפיתוחים הקודמים, חטיבת זנב משוכה לאחור ושנויים נוספים — אך בכל זאת (משום עומס הכנף הגבוה) הוא נופל בכושר תמרונו בגובה רב מן ה״ימפייר נ,פ. 10 ״. לאחרונה נודע על החלפת חימושו של ה״פ־ 94 סי״ ב־ 24 רקיטות מסוג ״מ־טי מאוס״. ״פ - 98 ס ק ו ר פ י ו ן ״ : נוצר במיוחד לתפקידו, ולא פ־ 89 אי״ הנמצא עתה בשרות » פיתח ממטוס חד־מושבי. ה מצטיין בחימושו: 6 תותחי 20 מ״מ, שקצב אשם הכולל מגיע ל־ 4800 כדורים בדקה, קביעים בחרטום המטוס ולהם כמות גדולה של תחמושת. ה״סקורפייך הנו מטוס כבד ביותר שמשקלו המכסימלי עולה על 40.000 פאונד, אך בזכות 2 מנועיו (״אליסון ג׳י־ 35 ״) המפתחים משיכה של 5200 פאינד כל אחד, ובזכות כנף דקה ביותר המפחיתה את הגרר כפי שהיתר. עושה זאת כנף המשוכה לאחור בזוית של 35° — הוא מגיע למהירות שלמעלה מ־ 600 מי״ש. ברית המועצות יפליא הדבר אם יתברר כי לרוסיה אין אפילו מטוס סילוני אחד לקרבות בכל מזג אויר בשרותה, במיוחד מטוס השרב ״פ־ 94 י 84 בטאון חיל האויר מס' 23 , יוני- יולי 1953 מטוס הקרב הבריטי ״האוקר הנמר״ מאתר שהגרמנים בסוף מלחמת העולם הפעילו את המטוס מא 262 ״ המצויד במכ״ם, והיו להם » הסילוני הדו־מושבי תכניות המטוסים משוכללים יותר לאותו תפקיד. על כל פנים לא נתקבלה עד כה כל אינפורמציה מוסמכת בנידון זה מטוסי הקרב בעתיד הקרוב הסקירה שלעיל למדה אותנו כי מטוסי הקרב הנמצאים עתה בשרות חילות האויר של בריטניה וארד,״כ עומדים אך בקשי בפני הדרישות המיוחדות לקרבות האויו כיום, ובודאי שלא יתאימו לעתיד, אפילו העתיד הקרוב. מתוך ידיעה זו עוסקים עתה במדינות אלה (יש להניח כי גם ברוסיה, אך על כך לא ידועים דברים ברורים), בבנין מטוסים חדשים — שאמנם אינם מפגינים שנויים מהפכי ניים במבנה — שיחליפו את מטוסי הקרב העכשויים. בריטניה בין המטוסים החדשים, שמהם נוצרו כבר אבות־טפוס, בולטים בבריטניה בעיקר שנים : ״האיקר האנטר״ ו״ויקרס סופרמרין סוויפט״, אם כי אף אחד מהם אינו בעל מבנה בלתי־רגיל. ״ ה א נ ט ר " : מטוס זה, שהנו בעיקרו מטוס יריטה, היפיע בתערוכת פרנבורו בשנה שעברה וטס בה במהירות של 700 מי״ש בגובה פני הים. הוא הונע אך ע״י מנוע ״אבו ך וכנפיו היו משוכות אך במעט לאחור, אך יש כל היסוד להניח כי אפשר לשפר עוד יותר את בצועיו ע״י משיכה נוספת של הכנפ־ם לאחיר, הרכבת מנוע בעל משיכה של 8000 פאונד או אף יותר והרכבת מבער אחו- רי, תוספת כח זו תהיה כנראה הכרחית כדי לשמור על שעיר נסיקה גבוה באם המטוס יצויד כפי שמאמינים ב־ 4 תותחי 30 מ״מ בעלי קצב אש גבות. ״זה הוילנד 110 ״ 85 בטאון חיל האויר מס' 23 , יוני- יולי 1953 ״סיופרנזרין סוויפט״ ראו י ים לציון מיוחד גם מטוסי הקרב החדשים לכל מזג אויר ״ד.ה. 110 ״ ו״ג׳י. אי. 5״, המבטיח טווח גדול ובצועים מצוינים. ארצות־וזברית האמריקאים יצרו שפע רב של מטוסי ־קרב חדשים. נזכיר ביניהם את ,,לוקהיד איקס. פ. 90 ״״,רפבליק איקס. פ. 91 ״, ״מקדונל איקס. פ. 88 וודו״ ו״צ׳נס ווט איקס. פ. 7 ו־ 3 קטלס״. מטוסים אלה הופיעו כבר לפני זמן רב, ובשעתו תלו בהם תקוות ר מ ת , אך משום מה לא מהרו חיל האויר והצי לקבלם לשרותם ולהזמין מספר רב מתם בבתי החרושת. נראה כי הסיבה לכך היא עומס הכנף הגבוה (רוב המטוסים הנ״ל הנם כבדים ביותר. משקל ״איקס. פ. 90 ״, לדוגמא, הנו כ־ 25.000 פאונד), הפיגם בכושר התמרו ן בגובה רב, והעוצמה הבלתי מס- פקת של חלק מן המטוסים הפוגעת בביצוע. כך, למשל, מצוידים ״איקס. פ. 88 ״ ו״איקם. פ. 90 ״, כל אחד בשני מנועי ״ווסטינגהאוז ג׳י־ 34 ״, המפתחים משיכה של 3600 פאינד כל אחד, שעה שכדי להגיע למהירות על־קולית בגובה פני הים זקוק ה״איקס. פ. 90 ״ למשיכה של 26.000 פאונד לערך. ״גלוסטר ג׳אבליף׳ נזקדונל ״איקס פ־ 88 וודו״ אב טיפוס של פ־ 101 86 בטאון חיל האויר מס' 23 , יוני- יולי 1953 מ ה פ פ ו ל ג ו נ מ ו נ ה זו ? אל תגלה לאיש, אולם ארבעת ה נשק י ם בתמו נה הפכו על פיהם את כל הו - ראות הטפול ברקיטות. ש ש רקיטות נ ראות בבר ו ר ובכל אחת קשו רה לפחות ״מתיחה״ אחת. לפנ י שתספ ק סק ר נ ותך בעמוד 97 העבר עי נ י ך על פ נ י התמו נה בשי ט ת י ו ת ותמצא עוד אי ־אלה אי ־ ד י וקים. לבסוף — איזה מטוס הוא זה ? בכל זאת, נמסר לאחרונה כי ה,,איקס. פ, 80 וודו״, שנחשב לטוב שביניהם, נרכש ע״י חיל האויר והוכנס לייצור בשם ״פ־ 101 ״. המטוס יחומש ב־ 6 תותחי 20 מ״מ (אם כי יתכן ויוחלפו בתותחי 30 מ״מ), והוא מצטין בטווח ארוך — 2000 מיל ובאפשרות להארכת הטווח ן״י מתקן למלוי דלק באויר. כמו כן נמצא עתה בייצור עבור הצי מטוס הקרב חסר הזנב ״פ. 7. ו־ 3 קטלס״ המצטין במהירות גבוהה וכושר תמרון משובח מיבה רב. נסיונות רבים נערכים עתה בארה״ב ואף בבריטניה לבדיקת פעולתם ויעילותם של מטוסי קרב מונעי רקטות. ואם כי נסיונות אלה מבטיחים הישגים גדולים ופותחים פתח להתקדמות רבד, — נראה כי יעבור עוד זמן רב עד שיוכנסו לשרות מטוסים מסוג זה. על כל פנים, חיל האויר של ארה״ב קבע כי מטוס היריטד. העתיד שלו, שמקוים לסיים את בנינו עד סוף 1954 — שיהיה מכוון אוטומטית ויפעל עד לגובה 60.000 רגל — יונע בכח טורבדסילוני. 87 בטאון חיל האויר מס' 23 , יוני- יולי 1953 בטאון חיל האויר מס' 23 , יוני- יולי 1953 10 שאלות ל־״מכחן תצלומי של חדות אגחנתך״ .( (ראח עמי 76 בהשיבך לשאלות הבאות, חשוב על המטוס הקרוב כעל ראשון. 3. איזה 2. כנוח מיכלי כנף נראים על שני המטוסים הראשונים 7 1. איזה מטוס מפגר מאחורי השא-ר 7 על איזה מטוס רשום כינוי ואיזה ? 5. איזה אותיות מופיעות על a ? סו; של מטוס־קרב הוא הרביעי 7. לאיזה מטוס יש אות על מיצב הכיוון 6. איזה חלקים של המטוס הראשון משובצים 7 המטוס הרביעי 7 9. כמה סמלים של ח. א. האמריקאי ואיזוהי ז 8. איזה אותיות מופיעות על צדו של המטוס השלישי 7 X97 10 . למטוס הראשון טבעת שחורה סביב החרטום. נכון או לאו 7 (תשובות עמי נראים בתצלום 7 89 בטאון חיל האויר מס' 23 , יוני- יולי 1953 תיבה שחורה״ על הקרקע מפעילה מטוסים ל לא טי יסים סאת הרברט או. יזהגסזן פקוח מרחוק ע״י רדיו של מטוסי־מלחמה, אינ 1 עוד ענין ללהטוטים במפגניס אויריים. עתה, אפשר להשתמש ברובוטים כבכלי מלחמה נוסוכניט ביותר. מננן באצבעותיו על תיבה שחורה ״קונסטלישן״ ארבעה־מנועי ובעל גבנת, אנטנות מז- דקרות מכל צדדיו וציוד אלקטרוני רב נישא בו, טס לאורך חוף האוקינוס האטלנטי. מתלווה אליו להקת מטו- סי קרב שבן אנוש אינו נמצא בתאיהם. הוא ״הקוני ) p o - 1w ־ אולם .טייסי׳ מיוחד יושב ב סטלישן׳׳ של צי ארד,״ב) ו ״מנ גך באצבעותיו על תיבה שתורה קטנה. בעזרתה הוא יכול לשלח את מטוסי הקרב מחוסרי הטייסים לכל כיוון ולבצע כל תרגיל שטייס היד, עושה — ונוסף להם גם מספר תרגילים שטייס לא יכול היה לעשותם. ״ הנם ירושת F6F-5K מטוסי קרב אלד. — ״הלקט מלחמת העולם השניה. אולם אין כל ספק כי יכולים היו להיות גם מטוסי סילון מהמהירים ביותר. לעת־עתה משמשים מטוסים מחוסרי טייסים אלה כמטרות אויריות למקלענות. אפילו בשלב מוקדם זה נושא ה״קונסטלישן״ העמוס לעייפה מלבד ציוד הרדיו למטרות הפקוח מרחוק על להקת מטרותיו, גם מתקני אתראה מוקדמת ההופכים אותו למרכז בקרה המפטרל ברקיע. בגובה רב, יכול המכ״ם שלו ״לראות״ הרחק מעבר לאופק המגביל את גם מטוסים גדולים אפשר להטיס מרחוק. בתמונה, שלשה מבצרים מעופפים מוטסים במערך מושלם, ע״י טייס מרחוק הנמצא במטוס האם. שממנו גם צולמה התמונה. מטוסים אלה מסומנים בסימנים מיוחדים, על מנת שטייסי מטוסים אחרים יידעו להזהר מפניהם. תצלומים למטום ״רובוט״ בעל המאמר ״מנגן״ על התיבה השחורה. בידו הימנית הוא מחזיק מטה בזעיר אנפין. לידו נמצא טייס רובוטים מנוסה, בעל 250 שעות ״טיסת מרחוק״. ״עיני״ המכ״ם הקרקעי או זה הנישא באניות. אם יתגלה ״אויב״ הוא יוכל להודיע ברדיו את מקומו ואת כיוונו לבסיס אוירי יבשתי או לנושאת מטוסים. 200 רגל — 50 מטוסי היריטה שישלחו למנוע התקפה כזו, באם תבוא, יהיו מטוסי סילון מהירים עם טייסים ליד ההגאים אך אין ספק שמטוסי יריטה מוגהים מרחוק, מחוסרי טיי- סים יהיו מסוגלים לבצע את המלאכה ללא סיכון חיי אדם. כבר כיום נוספו שנ י מנועי טורבו־סילון למטרה בעלת פרופלר — כדי להגביר מהירותה. — F6F מסוג רובוט סילוני על־קולי, ואלקטרוני לחלוטין נמצא כבר על לוחות השרטוט של המתכננים. יתר על כן, מציידים בציוד מיוחד אשר יאפשר תמרוני F6F עתה מטרות התחמקות מדויקים יותד בגבהים נמוכים ביותר — 50 עד 200 רגל. 90 בטאון חיל האויר מס' 23 , יוני- יולי 1953 תחנת פקחז קרקעית מורכבת במכונית, מאפשרת הפעלת הרובוטים גם מהקרקע, ללא מטוס־אם. NOLO — לצי ארה״ב שם מיוחד לפקוח על המטרות "no live operator aboard" — ראשי תיבות של המציין כי אין אדם חי נמצא בתאיהם. המטרות נוצרו כתוצאה מההכרח במטרות ריאליות יותר לאמוני מקלע־ נות. ה״הלקט״ הרובוטי מהווה מטרה מצוינת. עם שריון כבד המגן על חלקיו החיוניים, הוא יכול ,,לחטוף״ פגי- עות רבות ולחזור שוב למחרת היום. את מטוסי הקרב של מלחמת העולם האחרונה חופ- נים למטרות קליעה ע״י הוספת ציוד אלקטרוני מתאים. יצאתי אל המסלול וחזיתי בטיסתו של רובוט כזה, וגם •ניגנתי״ מעט על התיבה השחורה שפקחה על טיסתו. מלאכות שונות מבוצעות אוטומטית אולם אשר ראיתי באותו בסים היה יותר ממטרות קליעה פשוטות. בהשתמשי במעט דמיון, ראיתי את מהותו האמיתית של המטוס המודרך מרחוק שהוא נשק קטלני המוכן לשמוש מידי. הקליעים המודרכים שמחקרם ופתוחם התקדם בצעדי ענק בשנים האחרונות — על המפציץ ללא טיים ״מטא־ תצלום מקרוב של תיבת הבקורת. האזניות משמשות לקשר עם •טייס הבטחון׳׳ או עם מטוס האם כאשר הרובוט כבר האויר. דור״ כבר הודיעו רשמית — עלולים להכנם לשמוש בעוד זמן קצר. הם מהירים ומגביהי טוס — אך עדיין גדולים המכשולים בעת העפתם. מן ההכרח להגדיל טווחם והציוד האלקטרוני המכוון אותם עדיין טעון שכלול. לעומת זאת, אפשר כיום להפעיל מטוסים ממש, ללא־ טייסים, בעזרת הציוד האלקטרוני שפותח בשביל המטרות האויריות. אין כל תעלומה או סוד בפעולתם של רובוטים אלה. יציבות הטיסה של המטרה נשמרת ע״י טייס אוטומטי הנשמע לאימפולסים אלחוטיים הנמסרים לו ע״י הפקח מרחוק. סימני האלחוט נקלטים במכשיר הרובוט ומפעילים מתקנים אלקטרוניים המבצעים מלאכות שונות כגין, ויסות הספק המנוע, הוצאת והכנסת כן הנסיעה, הזזת הגד, הגובה והמאזנות (trimming) כוונון ,(naps) הדשים והפעלת הבלמים. המראה מושלמת, כשהטייס נמצא על הקרקע. מספר שניות אחר שה״הלקט״ הזה צולם, העלה הטייס הקרקעי את כ! הנסיעה שלו ע״י מפסק שבתיבתו. הטייפ מרחוק חייג להיות מומחה סימפונית טיסת הרובוט מנוגנת ע״י הטייס מרחוק על גבי התיבה השחורה הקטנה. לתיבה זו מטה בזעיר אנפץ, כפתורים ומפסקים שונים. כאשר הוא לוחץ את מטהו בכוון מסוים משדר המכשיר סימן בעל תדירות מסוימת. סימן זה נקלט במקלט הרובוט, מועבר בערוצים אל מתקו־סרוו אשר מפעיל את הגאי המטוס ומתמרנו בהתאם לרצונו. נסיון רב דרוש על מנת להטיס את הרובוטים כראוי. אינך יכול לשדר סימנים בבת אחת כי המטוס יגיב נמר- צות מדי. אחר זמן מה מפתח הטייס רגש וינגן על התיבה בטכניקה מושלמת של פסנתרן קונצרטים. במרכז הפתוח האוירי של צי ארה״ב חזיתי בשמוש הפשוט ביותר במטרות הללו. רק מטרה אחת נמצאה בפקוח. היות והוטסה מעל איזור מיושב נמצא בתאה גם ״טייס בטחון״. ניסף לכך הוחזק המטוס בטווח ראיתו של המפעיל הקרקעי. מכאן ואילך יהיה זה דבר פשוט להרכיב מכשיר מכ״ם במטוס האם אשר •יראה״ את הרובוט ויפקח עליו ממרחקים של מאות מילים. 91 בטאון חיל האויר מס' 23 , יוני- יולי 1953 » מטאטא העזחקים « ת ו ת ה ג פ ו . ה מ כ ו ו ן ו ה מ ו פ ע ל ד י י מ כ ״ ם בסוף חודש פברואר 1953 הציגו מומחי הצבא האמ- ריקאי ונותח נ. מ. בעל קצב אש מהיר המכוון והמופעל כולו ע״י מכ״ם. תותח זה בעל דיוק קליעה מפליא, מכונה ״מטאטא השחקים״. תפקידו לגלות מטוסים אויבים בכל תנאי ראות ומזג אייר ולהשמידם עד לגובה של קרוב ל־ 22000 רגל. מומחי הצבא, בגלותם לציבור בפעם הרא- שונה תכונות ובציעי תותח זה, תיארוהו כ״מכונת יריה ארטילרית״. קצב האש הוא 45 פגז 75 מ״מ (בני ! 12 ליטראות) בדקה. ״מטאטא העתקים״, מפאת היותו מכשיר כה מורכב ומסובך, גרם כאב ראש רב לממציאיו עד שהתגברו על כל הקשיים שנתגלו. כעת, לאחר 9 שנות מחקר ונסויים תוקנו כל הליקויים ותותח זה הולך ונוצר בכמויות המספיקות לצייד כמה יחידות אמונים. הכלי, שמשקלו 10 טון, מורכב מהתותח עצמו, מגנר־ טור להספקת הכזז להפעלת הציוד האלקטרוני וממנוע להפעלת הגנרטור. המחיר של היחידה כולה נאמד ב־ 385000 דולר. עד לפני זמן קצר היו תכונות ובצועי תותח זה עטופי סודיות אולם לאחר שהצבא האמריקאי הכנים נשק זה לשרות, הוחלט לפרסם את הבצועים בא־פן רשמי. מכש־ר זה מסוגל לגלות מט־ס מתקיף ממרחק של 15 מיל, לעקוב אחריו ולכינן ולירות את התותח באופן אוטומטי ברגע שהוא נמצא בטוח האש. תותח זה הומצא כנגד מטוסי אויב בגבהים נמוכים ובינ־ניים בעלי מהירות מעל 600 מיל לשעה. למרות אופיו האוטומטי דורש כל תותח בסוללה צוות של 9 איש. מרכז העצבים של ״מטאטא השחקים״ הנו מכשיר מכ״ם משוכלל הקשור לפקח האש. קרני המכ״ם ״מטא- טאות״ את השמים באופן אוטומטי כל 40 שניות ומשלי- כות צללית של כל מטוס שנמצא בטווח על שפופרת המכ״ם מודד גובה, .(cathode Ray Tube) קרן תקטודית מרחק וכוון של המטוס המתקרב, בפעולה רצופה ונמשכת ומספק אינפורמציה זו על אודות המטרה לפקח האש האלקטרו־מכני. פקח האש מעכל ומתרגם את הפרטים הצעד ההגיוני הבא יהיה להגדיל את מספר ״אפרוחיו״ של מטיס האם. דבר זה לא יצריך אפילו מכשיר אחד נוסף וטייס אחד יוכל לפקח מרחוק על מספר בלתי־ מוגבל, באופן טיאורתי, של מטוסי רובוט. מ ה י כ ו ל י ם ה מ ט ו פ י 6 ל ל א ט י י פ י פ ל ב צ ע ? כמובן שאפשר להטים מספר רב של מטוסים מחוסרי טייסים במערך למטרה אחת. אפשרויות אחדות ה ן : נשיאת פצצות והטלת! על גשרים או קרפיפי הרב־ בות של האויב — או נשיאת מטעך של פצצת אטום והתרסקות במטרה. למטוסים אחרים אפשר להרכיב מטען רב של רקי־ טות ולהתקיף בעזרת! מחסני תחמושת. שקבל וקובע לאן יש לכונן את התותח ומתי לפתוח באש. פקח האש מתניע כמו כן את המערכת המכוננת את התותח בא־פן אוטומטי. גם טעינת התותח נעשית אוטומטית. פגזים בעלי מרעום קירבה או מרעום מכ״ם (RAMMER) נדחקים לתוך בית הבליעה באמצעות מדוך חשמלי, בקרת האש נעשית ממרחק או ע״י עובד המכ״ם, או ע״י שרת פקח האש. תפקידם מתבטא בהכנת התותח למצב של יריה ותו לא. את ה״מתי״ ואת ה״לאן״ קובע פקח האש. אולם אם ברצונם להפסיק את האש, הם יכו- לים לעשות כן בכל עת. ייתכן ובנשק זה נכללת גם מערכת והוי ידיד/אויב מערכת זהוי ידיד/אויב הנו מתקן אשר .(I.F.F.) באמצעותו מקיימים מטוסים ידידותיים סימן אלחוט מוסכם מראש עם תחנת קרקע. מכרת הזד,וי למנוע בעד יריטה ע״י מטוסים ידידותיים או הפעלת כוחות נ. מ. ידידותיים. יש לשער שגם מערכת הזהוי ידיד/אויב הנה אוטומטית ומטוס אשר משדר על אורך הגל הנכון את הקוד הסודי המוסכם מראש, ימנע ע״י כך יריד! אוטו- מטית של התותח. י* הרכבת מצלמות בגחון או בקצות הכנפיים ושליחתם לתפקידי סיור צלומי. מטוס מחוסר טייס יוכל לשאת בחרטומו מצלמות טלויזיה שתעברנה לבסיס חומר מודיעין מאחורי קוי האויב. למעשה, יוכל הפקח באמצעות הטלויזיה לראות את הנעשה כאילו נמצא בתא המטוס. במקרה של התקפת מטוסים על מטוס־האם, יוכל הטייס להפעיל אחדים ממטוסיו לצורך הגנתו, במטוסי יריטה. אולם, מי יטיל את הפצצות, יירה את הרקיטות, יפעיל את המצלמות וכוי ? הטייס מרחוק כמובן — היא פשוט ילחץ על מספר כפתורים נ־ספים. (״פופיולר סיינס״) 92 בטאון חיל האויר מס' 23 , יוני- יולי 1953 העתיד pwr^mmpbs n־n r s i r t n n STn S i r i n n STi n ST ( מאת גנרל קרל ספאץ, זז.א. של ארה״ב, (בדמוס O o האלקטרוניקה נטלה חלק חשוב, למעלה מהמשוער בררן כלל, בקרב על העליונות האויוית |j I . במלחמת העולם השנית. ידוע שהמכ״ם היה הגורם הזזשוב ביותר בהשגת הנצחון בקרב על .בריטניה a° דבר יזוע פחות הוא, כי השוזוש בעקרון האלקטרוני בכוונת הפצצות, איפשרה למפציצי ° « • בנות הברית להכות את גרמניה מהאויר כמעט מדי יום ביומו, במזג אויר טוב או גרוע. אם כי ° ° a ם ההפצצה העיוורת, זרך שכבת עננים, לא היתה מדויקת כמו הפצצת הראיה, על כל פנים הייתה ° o ° יעילה בהחלט על מנת להכריח את מטוסי הקרב הגרמניים להמריא. באויר סבלו מטוסי הקרב oM הגרמניים אבידות כה חמורות, כתוצאה ממזג האויר ומפעילות המפציצים, עד כי ביום הפלישה o° ם לאירופה לא נמצא למעשה כוח אויר׳ גרמני אשר יתנגד לפלישת נורמנדיה. ° ° a מרעום הקרבה, מתקן אלקטרוני אחר והכונת מפציצי קרב באמצעות המכ״ם, אף דברים ° c o a o אלה סייעו לנצתון. מרעום הקרבה, רבת היתה חשיבותו בהרחבת סכנת פצצות ה״ווי־ו״ מעל e o . בריטניה והמכ״ם הגביר בהרבה את יעילותם של המפציצים אשר סייעו לכתות הקרקע ® אמצעי הנגד למכשירים האלקטרוניים התפתחו אף הם בעת המלחמה. הגרמנים תיו הראשו־ **• Q• נים אשר החלו להציף את שדה הקרב בפסי ניר מצופי מתכת, אשר מטרתם להטעות את רשת ° o המכ״ם לאתראה מוקדמת. מאוחר יותר השתמשו אף בנות הברית באותה השיטה על מנת להסתיר ° a את המפציצים המתקרבים למטרותיהם בגרמניה. כ־ a כל ההישגים של האלקטרוניקה נראים פעוטי ערן, לעומת מה שעתיד לבוא במקרה של 2 J מלחמת עולם שלישית. במלחמה הבאה יהיו האמצעים האלקטרוניים הקובעים. הטקטיקה האוירית, 2 J הן ההגנתית והן התוקפנית, תתבסס עליהם. אף אומה לא תהיה בטוחה בעתיד אלא אם הגנתה * o ° 0 ® תוכל להתקפות אטומיות מהאויר ודבר זה אפשרי אך ורק בעזרת כלי נשק מודרכים ע״י אמצעים a a . £ אלקטרוניים o M o אפילו הפעלתו של מטוס תהית מבוססת לא במעט על האלקטרוניקה. כאשר המהירויות J גדלות ללא הרף ועוברות את מהירות הקול — אטיים מדי חושי האדם והאמצעים המכניים לשם ° J 0 שליטה במטוס. בעלותו על מהירות הקול, עלה האדם נם על עצמו. הצלחת הפעלתו של המפציץ ° ° a ושל מטוס הקרב תהיה תלויה בטיב אמצעיו האלקטרוניים. ° o a ° » המרוץ אחר עליונות אוירית הופך בהדרגה למרוץ אחר עליונות בשטח האלקטרוניקה. הנני Q o m o מטיל ספק אם יש כיום בידינו ידיעות ברורות על התקדמות הרוסים בשטח זה. האם עלינו עליהם J i , ״ 0 או לאו 7 ברור כי עומדים לרשותנו האמצעים הטכניים הדרושים, אס רק נשכיל לנצלם עד תום על מנת לעלות על הרוסים. אלא שהדבר לא יהיה מן הקלים. £ o הרוסים מנצלים את ידיעותיהם של מומחים גרמנים רבים בשטח האלקטרוניקה. התקדמות ° o o , ° הדוסים רבה ואפשר להניח שאחדים לפחות מבין המומחים הגרמנים נוצלו ביעילות והושגה o . ° התקדמות ניכרת בשטח האלקטרוניקה, כמו בשטח פיתוח מטוסי הסיון הרוסיים מזמן לזמן אנו קוראים בעתונותנו הטכנית פרטים על התקדמותנו אנו. הייתי חפץ שתנתן ° ©° °O ־ לי ההזדמנות לקרוא פחות על חנושא הזה. בשטח כה חיוני לבטחוננו יש לנקוט בכל אמצעי הזהי QoJJ רות למניעת הסתננות הידיעות. יי |o o 3 המצאות ושכלולים בשטח האלקטרוניקה חייבים להיות סודיים ביותר. מתקן מסויים המשפר o 3 את קליטת מקלט הטלויזיה בביתן עלול להיות אותו חלק הנמצא באחד מכלי הנשק שבעזרתו אפשר יהיה להכריע מלחמה בעתיד. ° g 93 בטאון חיל האויר מס' 23 , יוני- יולי 1953 ׳ י ״ , ׳ ? מ 5׳ י ׳ o y - s v T ןזחליקוסטר•־ מראשיתו ועד היום הליקופטרים ״לכל- אם כי הטיסה הראשונה של הליקופטר בחצי כדור הארץ הנזע־ רבי התקיימה רק לפני עשר שנים מבצעים כלי־טים חדשים אלה עב־ ודות מועילות רבות. הליקופטרים משמשים לחנחת קוי חשמל בהדי סיארה הגבוהים, ״עומדים״ על המשמר נגד שריפות ביערות הרי מונטנה, ויאומינג, להנעת אויר מתמדת בפרדסי התפוזים וכאשר לחות ושמש לוהטת מאיימים על מטעי הדובדבנים אפשר להזעיק את ״המאווררים הגדולים״ כדי ליבש את הפרי, במדינת אוהיו, ארה״ב, מש־ תמשים בהליקופטרים לזרות מלח על הכבישים ,כדי להמיס את הקרח, ובלוס־אנג׳לס דבצ׳יקאגו הם מטיסים דואר מאיזורי מגורים מרוחקים ומפוזרים אל מרכזי הערים, שיטות הדאר עברו דרך ארוכה מאז הוטס דאר האויר הראשון מלפאייט לקראופורד־ סביל, בשנת 1859 ׳ באמצעות באלון. עוד זמן רב לפני שהאחים רייט, בארה״ב, יצרו את המטוס הראשון בעולם, חשבו וניסו רבים, ואף האחים רייט ביניהם, לבנות מטוס (הליקופטר) שיהיה משוחרר מן ההגבלה של המטוס הרגיל — ההכרח לנוע במהירות קדימה בדי ליצור ולקיים את העלוי הדרוש להחזקת המטוס באויר. אך משיצרו האחים רייט את מטוסם הופנתה כמעט כל המחשב־ ותשומת הלב לכיוון זד״ והמאמצים לפיתוח ההליקופטר נדחו לכמה עשרות שנים — למעשיה, עד לתקופת מלחמת העולם השניה. חלוצים — בטרם הגיע זמנם כרגיל, שעה שמדברים על תולדות התעופה, יש גם במקרה זה לחזור מאות שנים אחורה, אל ליא־נרדו ההליקופטר הראשון בעולם שהצליח להתרומם העל לקרקע כשהוא נושא עמו טייס, אם כי לא ניתן לכוון את תנועתו באויר, היה מטוס משונה זה שנבנה והוטס . ע״י לואי ברגה, צרפתי, בשנת 1907 בשנת 1908 נבנה הליקופטר זח ע׳׳י ס. אלהאמר, בן דנמרק — הצליח לטוס, אך אף פעם לא התרומם יותר מאשר 4 רגלים מעל לקרקע. 1452 ). גאון זה (שחקר אף אח — דה ווינצ׳י ( 1519 בעיות האורניטופר, הדאון והמצנח) עמד על אפשרות ההמראה האנכית בעזרת מנגנון מיוחד, מעין בורג־ אוירי, שימלא את תפקיד הרוטור שבהליקופטר של ימינו. אך רק כשלש מאות שנה לאחר מכן, בשנת 1784 הצליחו הצרפתים לאינוי וביינבני לבנ־ת ולהטים מעין הליקופטר קטנטן שלהביו היו עשויים נוצות והובער בכח קפיץ. מאז חזרו ונשנו, ללא הרף ובארצות שונות, הנס־ יונות ליצור הליקופטר. מתוך התכניות הרבות שהותוו הגיעו מודלים מעטים בלבד לכלל טיסה (וביניהם ראוי 94 בטאון חיל האויר מס' 23 , יוני- יולי 1953 הממציא האמריקאי הנודע, אמיל ברלינר (ממציא המיקרו־ פון, הגרמופון ועוד), יצר ב־ 1908 את ההליקופטר שהצליח להתרומם מעל לקרקע, אך לא הספיק לו נחו לשאת לאויר גם טייס. הסבה נהחסרון) העקרי; מנוע כבד משקל בן 80 כח־סוס. ראוי לציון כן הנחיתה של ההליקופטר — המורכב ממגלשים — המקובל ביותר בהליקופטר של ימינו. לציין את המודל של פורלניני, בשנת 1877 ). נסיון רב נדרש בהטסת מודלים אלה, רבים וחשובים מעקרונות הטיסה בהליקופטר נתגלו, אך כדי להטים הליקופטר של ממש, ולא מודל בלבד, היה דרוש מנוע קל־משקל. רק בשנות העשרים של המאה הנוכחית פותח המנוע המתאים שהביא לתנופה רבתי ביצירת הליקופטרים. אך כולם לקו בחסרון רציני: אי יציבות וחוטר שליטה ואפשרות הכוונה של המטוס. כייצור ההליקופטרים: אופקים חדשיפ האוטוג׳ירו (מטוס המצויד בפרופלור וברוטור גם יחד), שהומצא בשנת 1923 ע״י הספרדי ג׳ון דה לה צ׳ירבה, הוסיף הרבה ללמוד בעיותיו של המטוס המונע בעזרת ריטור. ההתפתחות בשלה בשנות השלושים המ- אוחרות והביאה ליצירת ההליקופטרים הראשונים שהומסו תוך שליטה מלאה עליהם. הראשון ביניהם היה ההליקופטר (בעל שני רוט־רים) שתוכנן ב־ 1937 ע״י הגרמני הינריך פוק. ייצור נרחב של הליקופטר זה הוחל בתקופת מלחמת העולם השניה, אך הופסק עם סיומה. ההליקופטר היציב הראשון בעולם שהיה בעל רוטור יחיד נבנה בארה׳׳ב ב־ 1939 ע״י המתכנן איגוד סיקודסקי, שנחשב לחלוץ תעשית ההליקופטרים האמריקאית. סי־ הספרדי צ׳ירבה המציא, והצליח להטיס ב־ 1923 , את האוטו־ גיירו שסיע ביותר להכרת בעיות הרוטור. המנוע שבאוטוג׳ירו היה קשור רק אל הפרופלור שבחרטוס, והרוטור היה מובא לידי סבוב ע״י זרם האויר שנוצר בעת התקדמות המטוס. בשנת 1937 נבנה ע׳׳י הינריך פוך, גרמני, הליקופטר (נפול רוטורים) שנחשב להליקופטר הראשון בעולם שניתן להכוונה מוצלחת בעת טיסתו. הוא השיג שיאים עולמיים אחדים : שהות באויר — שעה אחת ו־ 20 דקות מהירות — 76 מיל בשעח; גובה — 11,243 רגל. 95 בטאון חיל האויר מס' 23 , יוני- יולי 1953 ע נ ק ה ה ל י ק ו פ ט ר י ם , ש ת ו כ נ ן ע ״ י ח ב ר ת , , ו ו ס ט ל נ ד ״ ( א ך ע ד י י ן ל א ה ו ח ל ב י י צ ו ר ו ) י ה י ה ב ע ל ר ו ט ו ר י ח י ד , ב ק ו ט ר 200 ת ל , ש י ו נ ע ע ״ י מ נ ו ע י ט ו ר ב ו ־ ס י ל ו ן ש י ו ר כ ב ו ב ק צ ו ת י ו . ה ו א נ ו ע ד ל ש א ת מ ט ע ן ש ל 50 ט ו ן א ו 450 ח י ל י ם ל ע ר ן . קורסקי ניסה עוד בשהותו ברוסיה, בשנים שלפני מלחמת העולם הראשונה, לבנות הליקופטרים, ואחד מהם (במשקל 400 פאונד) במעט והצליח להתרומם מעל לקרקע. לאחר מכן הופנתה תשומת לבו של סיקורסקי לתכנון מפציצים כבדים (ברוסיה) וסירות טיס (לאחר שהיגר לארה״ב ב־ 1919 ). אך הוא לא הזניח את תכניות ייצור ההליקופטר, ואף הצליח לבסוף לבנות ולהטים, vs-300 בספטמבר 1939 את ההליקופטר פיתוח הליקופטרים — בקצב מהיר בדרכו של סיקורסקי הלכו אמריקאים רבים. מאות תכניות התוו׳ אך רק בודדים (סיקורסקי, בל, הילר, פיאסצקי) הצליחו לבנית הליקופטרים שאושרו רשמית לטיסה והוזמנו לייצור ע״י הצבא וחברות פרטיות. הסבה לכך: ההוצאות הכספיות הרבות הכרוכות בפיתוח ההליקופטר. מ ר ח ף ב א ו י ר כ ש מ ת כ נ נ ו , א י ג ו ר v s - 3 0 0 ה ה ל י ק ו פ ט ר ס י ק ו ר ס ק י , נ ו ה ג ב ו . מ ט ו ס ז<ז ש ב ר א ת ה ש י א ה ע ו ל מ י ת ק ו ד ם ל ש ה י ה ב א ו י ר , ב ה ג י ע ו ל ש ה ו ת ש ל ש ע ה א ח ת ו־ 32 ד ק ו ת . כ ל ה ה ל י ק ו פ ט ר י ם ש נ ב נ ו ב ת א ר י ך מ א ו ח ר י ו ת ר ו ע ו ד ) היוו פ י ת ו ח ש ל s-55, s-52, s - 5 1 ) ע ל י ד י ס י ק ו ר ס ק י ה ל י ק ו פ 9 ו ר ( ח ד ־ ר ו נ ו ו ר י ) זה. ב י ן ה ה ל י ק ו פ ט ר י ם ש ל י מ י נ ו מ צ ו י י ם גם מ ט ו ס י ־ נ נ ס . ב ת מ ו נ ה : ה נ ג ו ד ש ב י ן מ ט ו ס ה ת ו ב ל ה ( א ר ב ע ה מ נ ו ע י ) ״ ל ו ק ה י ד ק ו נ ס ט י ט י ו ש ן ׳ / ל ב י ן ה ה ל י ק ו פ ט ר ה ק ט ן ( 400 פ א ו נ ד ) ״ ה י ל ר ה ו ר נ ט ״ , ב ע ל שנ י מ ו ש ב י ם , ה מ ו נ ע ע ״ י שנ י מ נ ו ע י מ ג ח ־ ט י ל ו ן ה מ ו ר כ ב י ם ב ק צ ה ה ר ו ט ו ר . נ מ צ א ע ד י י ן ב ש ל ב פ י ת ו ח . א ו ר ך ה ר ו ט ו ר ש ל ו — 130 ר ג ל . Hu g h e s XH- 1 7 , ה ל י ק ו פ ט ר ה ס י ל ו ן ה ג ד ו ל ב ע ו ל ם מ ש ק ל ו ה כ ו ל ל — 52.000 פ א ו נ ד - , שנ י מ נ ו ע י ה ס י ל ו ן של ו י פ ת ח ו ע צ מ ת ש ל 3600 כ ח ־ ס ו ס ; ה ו א י ה י ה מ ס ו ג ל ל ש א ת , ל פ י ה מ ש ע ר , 24.700 פ א ו נ ד ל מ ר ח ק ש ל 65 מ י ל . 96 בטאון חיל האויר מס' 23 , יוני- יולי 1953 פיתוח וייצור ד,הליקופטרים מתקדם כיום בקצב מהיר, בעיקר באח־,״ב. בתקופה האחרונה נפתחו אום־ קים חדשים: ייצור הליקופטרים המונעים ע״י מנועי סילון המורכבים בקצות הרוטור. היתרונות בשטה זו ברורים: פשטות במבנה, פיתוח עצמה רבה יותר, מניעת הפתול הנוצר בהילקופטר המצויד במנוע רגיל, ועוד. האפשרויות מרובות, התכניות רבות : כבר עתה מדברים על ייצור הליקופטרים שישאו כ־ 50 טון משא או קרוב ל־ 500 נוסעים, ונראה שמבחינה טכנית אפשר אף כיום להגיע גם ליותר מכך. (רפורטאג׳ה מקיפה על הליקופטרים בחיל, בלוית תצלומים מקוריים, ניתנת במדור ״מהווי הבסיסים״). תשובות למבחן חדות האבחנה ( (ראה ענז׳ 76 1. השלישי 2. שנים 3. ״מוסטנג״ (כל הארבעה הם מסוג ״פ־ 51 ״) (QUEEN MARJORIE) 4. שלישי HLA .5 6. קצות המפ י ס , יחידת הזנב " Q " , 7. השלישי WD .8 9. ששה 10 . נכו! מה פסול כתמונה שבעמוד 87 (RUN-UP) 1. נתחיל בדבר הבולט ביותר. אין לעמל בשום אופן את המנוע בעת הרכבת או פירוק הדקי־ טות. לא רק שאסור לאנשים להסתובב בקרבת מטוס שמנועו מופעל, אלא שבעת שהפרופלור מסתובב כל המערכת החשמלית בפעולה והשגיאה הקטנה ב- יותר עלולה להפעיל אחת הרקיטות. 2. המכונאי הכורע ברך לפני ה״תנדרבולט״ ומנסה לפרק את בדגי מיצב הכיוון מסיים למעשה את הקריירה האוירית שלו, כיון שהורדת רקיטה בת 5 אינטש היא מלאכה לשני אנשים. יתר על כן לעולם לא ינסר, לפתוח את ברגי הזנב תחילה, מכיון שהרקיטה עלולה ליפול ולהפעיל את הדק היריד, שלה. 3. הסמל המפקח על הפעולה בהשתמשו ברקיטה כב־ שרפרף נוח, עתיד להיוכח כי ״משקל סמכותו״ כופף את מיצבי הכיוון לגמרי אם לא פרקם בכלל. ואם אנו כבר מפריעים לנוחיותם של העובדים, היואיל בטובו האיש באמצע התמונה להוריד נעלו מהמטען שבחרטום הרקיטה ? 4, סחיבת חרטום רקיטה על הרצפה, כפי שעושה זאת האיש הקיצוני מימין, היא ״שיטה בטוחה״ להפעלת מנגנונה. ואף אם יהיה בר־מזל הרי החזקת הרקיטה במיצבי הכיוון אינה מוסיפה דיוק למסלול תעופתה כאשר היא נורית. 5 כאשר הרקיטות מורכבות על הכנף קשה להמליץ על עמידה לפניהן כפי שעושה זאת האיש המחזק אחת מהן. 6. וכיצד לא נשים לב לשלושת הרקיטות המינחות על הארץ ממש לפני עינינו. הצורה הרשלנית בה הונחו עלולה להסב נזק למיצבי הכיוון, שתוצאותיו — יריד, בלתי מדויקת. 97 בטאון חיל האויר מס' 23 , יוני- יולי 1953 40 wjf* P"" ה ש ר י פ ה במנ וע הסי ל ו נ י (3) במאמרים הקודמים ניתנה סקירה כללית על המנוע הסילוני ופעולתו וכן תאור מפורט של המדחס והטורבינה. במאמר זה נעסוק בתהליך השרפה בתוך המנוע וב- מבנה תא השרפה. תהליך השרפה במנוע הסילו נ י -השואה עם מנוע הבוכנה במאמרנו הראשון (בטאון 21 ) כבר פרטנו בקצור את מחזור הפעולות בטורבינת גז. עתה נחזור לנושא זה ונתעכב ביתר פרוט על פעולת השרפה, כפי שהיא משתלבת בתוך המחזור ה- שלם. ציור 1 מראה חתך של מנוע סילוני טיפוסי. האויר נכנס מצד שמאל ונדחס ע״י המדחס ללחץ של 4 אטמוספירות בערך. עקב פעולה c 200° עולה הטמפרטורה של האויר עד בערך. האויר החם והדחוס מוזרם לתוך תאי השרפה הערוכים במעגל מסביב לגל המרכזי של המנוע ומשמש לשרפת הדלק הניתז דרך מבער הנתון בראש תא השרפה. הלהבה מתפ- שטת בתאי השרפה, וגזי השרפה מוזרמים דרך הכנפות המדריכות הקבועות אל הלהבים הנעים של הטורבינה המסתובבת מתוך כך במהירות גדולה. הגזים נפלטים, אחרי עברם דרך הטור- בינה, בצורת סילון רב־מהירות מהצד האחורי של המנוע. תהליך זה דומה הוא למחזור הפעולות של מנוע בנזין רגיל. כידוע מבחינים במנוע בנזין 4 פעולות יסודיות (או ״פעימות״) המתהוות בזו אחר זו בתוך כל צילינדר, והן: — א. פעימת היניקה — כניסת תערובת אויר־ בנזין לצילינדר בלחץ אטמוספרי דרך שס- תום היניקה הפתוח. פעימת הדחיסה — דחיסת התערובת ע״י הבוכנה העולה! פעימת שרפה ועבודה — המורכבת מתהליך שרפת התערובת הניצתת ע״י המצת החש- מלי, ומהתפשטות גזי השרפה הפועלים את פעולתם המכנית על הבוכנה! פעימת הפליטה — הוצאת גזי השרפה מן הצילינדר ע״י הבוכנה העולה דרך שסתום הפליטה הפתוח. ציור 2 מראה 4 פעימות אלה באופן גרפי (החלק התחתון של הציור). לכל אחת מהפעימות ניתן תאור נפרד. במנוע הסילוני מתהווה מחזור תהליכים דומה אולם כאן כל הפעולות הן מתמידות והול- כות, כל אחת בחלק המתאים של המנוע. בחלק העליון של ציור 2 מתואר באופן סכמטי מחזור הפעולות של המנוע הסילוני. גם כאן אפשר ב. ג. ד. 98 בטאון חיל האויר מס' 23 , יוני- יולי 1953 מדחס צ י ו ר 1. פסולת המנוע הסילוני דיסק הטורבינה - אספקת דלק כניסת האויר תא השריפה מצת להתנער• בלבד ־ / כנפות מדריכות (קבועות) להבי הטורבינה ארבע הפעימות של מנוע בוכנת צ י ו ר 2. מחזור הפעולות במנוע הסילוני ובמנוע בוכנת בעל 4 פעימות 99 בטאון חיל האויר מס' 23 , יוני- יולי 1953 להבחין 4 פעימות או׳ יותר נכון. שלבים של המחזור השלם, היינו:— א. יניקה: אויר נקי נכנס למנוע (בצד שמאל), ב. דחיסה: האויר נדחס עי׳י המדחס! ג. שרפה: הדלק ניתז לתוך תא השרפה ובוער באויר הדחוס. האויר מתחמם ומתפשט וזו- רם כלפי הטורבינה. בעברם דרך הטורבינה פועלים גזי השרפה על הלהבים הנעים שלה ומהווים ע״י כך את פעולת העבודה. ד. פליטה: גזי השרפה נפלטים החוצה בצורת סילון. מטרת התשואה הזו שבין שני סוגי המנועים היא להדגים את הצד השווה אשר בעקרון פעו- לות שני סוגי המנועים. אך מתוך ההשראה מת־ בלטים גם ההבדלים ביניהם. שרציי לפרטם כאן. לשם נוחיות הקורא נסדר את פרוט ההב- דלים בצורת טבלה. מנוע הבוכנה א. 4 הפעימות מתהוות בזו אחר זו בתוך אותו הצילינדר. ב. השרפה מתהווה רק בפעימה השלישית וזאת אס־כן פעימת העבודה היחידה בלחזור, — יתר 3 הפעימות הן פעימות עזר בלבד. מתוך נן, גל הארכובה מקבל את האנרגיה שלו לא באופן רצוף נ ׳ אס בהפסקות. התוצאה :היא שגל הארכובה מקבל מאמצים בלתי מאוזנים ומכאן חצורן באיזון הכחות. ג. המנוע שואב תערובת אויר ודלק ודו- חס אותה. לכן, כדי לקבל יחס דחיסה גבוה הדרוש לנזען קבל נצילות טרמודינמית גבוהה, יש להקפיד ולהשתמש בדלק מיוחד בעל כושר עמידת בפני ״דטונציה״, אחרת תחולנה הפרעות בפעולת המנוע. המנוע הסילוני א. הפעולות של המחזור מתמידות וחול־ כות בלי הפסקה, כל אחת בחלק המתאים שי חמנוע. ב, השרפה כאן היא מתמדת ולכן הטור- בינה מייצרת את אנרגית הסיבוב באופן רצוף וחלק בלי זעזועים כל שהס. ג. אויר נקי נדחס בתוך המנוע ורק אחר כך נזרק הדלק לתוכו (בדומה למנוע דיזל). לכן יכול הדלק להיות מכל סוג שהוא, אפילו מהחי ליס והפשוטים ביותר, מבי׳ להתחשב כיל ביחס הדחיסה של המנוע. ו. המנוע מצריך קרבורטור אשר עליו לספק את התערובת הנכונה המתאימה בכל מנאי הפעולה השוניס. ד. אין צורך בקרבורטוו. אולם יש צורך במשאבת דלק אשר תבטיח הספקת דלק המות׳ אמת לכל תנאי פעולת המנוע. את הדרישה הזו מספקת מערכת דלק מיוחדת. ה. התערובת נכנסת דרך שסתום היניקה. יגז׳ הפליטה יוצאים דרך שסתום הפליטה, לכן מצריך מנוע זה שסתום יניקה ופליסה בכל אחד מהצילינדרים, ואתם מערכת הפעלת שסתומים המורכבת מגל זיזים, נדנדות, מנופים שונים, גלגלי עמווז, קפיצים, מוליכי שסתומים וכוי. ה. היות וכל הפעולות כאן הן מתמידות והחומר הנינק וכן החומר הנפלט זורמים באופן רצוף, אין צורן בשסתומיס. מכאן נובעת פשטות המנוע הסילוני שאין בו כל אותס עשרות או אפילו מאות החלקים הקשורים בשסתוסיס ובמי ערכת ההפעלה שלהם. מתוך כ ן פשוטה יותר גם החזקת המנוע, — פחות חלקים פרושו פחות טיפול, בדיקה, כוונון והחלפה. 1. ־בוכנה מצריכה טבעות אמימה, פין הבוכנה, טלטל. תנועת הלון ושוב של הבוכנה מכבידה על איזון המנוע וגורמת לרטט. מנגנון הבוכנה דורש טיפול והחלפת חלקיס המשתחקיס במשך הזמן. ו. במנוע הסילון אין בוכנות, טבעות, נול־ טלים, וכוי, ואין תנועת הלון ושוב. לכן אין רטט ואין כחות בלתי מאוזנים. החזקת המנוע פשוטה יותר. i nn בטאון חיל האויר מס' 23 , יוני- יולי 1953 ־ ן המנוע הסילוני מנוע הבוכנה ז. היות והשרפה היא מתמדת, אין צורך בהצתת הדלק — מלבד פעם אחת בזמן ההתנעה. אין במנוע מגנטו, ולא מצת (מלבד מצת לחת־ נעה), אין ריתמה, מפלג וכוי. מכאן סיבה נו־ ספת לפשטות המנוע. ז. השרפה מתהווה ע״י ניצוץ חשמלי בכל צילינדר, בכל פעימת פעולה, בדיוק ברגע המת־ אים. ליצירת הניצוץ דרוש מגנטו עם כל מער־ כת ההצתה המסובכת. כל קלקול קל במערכת זו עלול לשתק את המנוע (לכן מערכת המגנטו היא תמיד כפולה). ח. השרפה פה היא בחלל פתוח, הלחץ אינו עולה בשום מקום על לחץ היציאה מהמד־ חס. תאי השרפה בנויים מפחי פלדה דקים — המנוע קל מאד באופן יחסי. ח. השרפה היא בחלל סגור ולכן הלחץ עולה באופן פתאומי. המנוע חייב להיות בנוי חזק בכדי לעמוד בפני הלחץ המקסימלי הזמני וזה מוסיף למשקל המנוע. ט. משופה במנוע בנזין מהווה במובן ה- נמצאת הבוכנה בנקודה המתח העליונה (בערן), Constant) טרמודינמי ״שרפה בנפח קביע״ בעצם רגע ההתלקחות והשרפה . ( v o l u m e cycle ונפח חלל השרפה כמעט שאינו משתנה. ט. השרפה בנדנוע הסילוני היא ״שרפה (Constant pressure cycle) בלחץ קבוע״ — אף כי למעשה ירידה קטנה בלחץ היא בלתי נמנעת. י. היחס בין כמות האויר והדלק חייב להיות קבוע בדיוק — לפי תנאי פעולת המנוע. שנויים קלים ביחס זה עלולים להשפיע באופן ניכר על המנוע ואף לסכן את פעולתו. י. קיט תמיד ״עודף״ גדול של אויר ביחס לכמות הדלק. שנויים בכמות האויר אינם מש־ פיעיס בהרבה על המנוע. העודף הגדול של האויר עוזר לקרר את המנוע. ,י״ הנ ד רש I 8 0 0 C צ־׳ ו-ר •ז. תרשייס מבנהו של תא שריפה טיפווז׳ 101 בטאון חיל האויר מס' 23 , יוני- יולי 1953 פעולת תא השרפה הבה ניגש עתה לתאור פעולתו ומבנהו של תא שרפה בודד. ציור 3 מראה בצורה סכמטית תא שרפה טיפוסי. התא מורכב ממעטה חיצוני אשר בתוכו נתון צנור להבה. צד הכניסה של המעטה החיצוני מהווה כפה המחוברת לצנור דרכו זורם האויר הדחוס מהדיפיוזר של המדחס. חלק מהאויר, בערך בין שליש לרבע הזרימה הכללית, נכנס לתוך החלק הקדמי של צנור הלהבה. אויר ״ראשוני״ זה משמש לשם בעירה ממש של הדלק וכמית אויר זו, הנשארת קבועה ביחס לכמות הדלק, מותאמת בערך לדרישה ה־ תאורטית של חמצן הדרוש לשם שרפה מושלמת של כל הדלק. היחס לפי משקל של האויר הרא־ שוני לדלק, הוא בערך 15/1 עד 20/1 . יתרת האויר, אשר נכנהו ״אויר משני״, זורם בחלל הטבעתי שבין המעטה החיצוני וצנור הלהבה ונכנס לתוך צנור הלהבה במקומות שונים דרך מערכת של חורים אשר בצנור זה. אויר זה משמש לשם קירור גזי השרפה הנוצרים משרפת הדלק באויר הראשוני, על ידי כך שהוא מתער- בב בתוכם. בצורה כזו, התערובת הסופית של הגזים היא בטמפרטורה אשר הטורבינה יכולה לעמוד בה. צביר הביר צ י ו ר 5, חתך ד ר ן החלק הקדמי של תא השריפה 102 בטאון חיל האויר מס' 23 , יוני- יולי 1953 צ י ו ר 6. סידור תא השריפה במנוע ״ז־רוונט״ (חלס רויס) ציור 3 מראה את טמפרטורת האויר או הגזים ב־ 4 נקודות. בדוגמה שלפנינו האויר ה־ טמפ- ! c 180° דחום הוא בטמפרטורה של c 1800° הלהבה בשרפה ״הראשונית״ היא ונופלת ע״י ערבוב ומהילה באויר מישני ל־ אחרי עוברם את הטורבינה גזי הש- ! c 800° ציור זה . c 650° רפה הם בטמפרטורה של מראה גם את הלחץ (מעל ללחץ אטמוספרי) ומ- הירות זרימה טיפוסיים בכמה נקודות. מבנה תא השרפה ציור 4 מראה כמה פרטי מבנה של תא שרפה מסוים וציור 5 נותן פרטים נוספים של החלק הקדמי של תא השרפה. בעזרת ציורים אלה (וכן ציורים 6 ו־ 7) נמשיך את תאור תא השרפה ונתעכב על כמה נקודות מבנה מעשיות. •המעטה החיצוני מחליק בצד היציאה בתוך הצנור המוליך את הגזים אל הלהבים הקבועים אשר לפני הטורבינה. סידור זה מאפשר את התפשטות המעטה החיצוני עם החום. צנור הל־ הבה עצמו מוחזק במרחק קבוע מהמעטה החי- צוני באמצעות תמיכות רדיאליות הנמצאות בת־ חום של השרפה הראשונית (ראה ציור 5). בק־ צתז האחורי (קצה היציאה) חפשי צנור הלהבה להתפשט בתוך המעטה החיצוני. כל המערכת של תאי השרפה של המנוע מחוברת יחד ע״י צנורות קצרים המחברים צנור להבה אחד למשנהו. בצורה כזו יכולה האש ש- נדלקה בצנור להבה אהד להתפשט אל כל יתר צנורות הלהבה. צנורות חבור אלה מורכבים מצנור פנימי וצנור חיצוני! הלהבה והאויר ה- ,( בציור 5 x) ראשוני זורמים בצנור הפנימי בעוד שבחלל שבין הצנורות זורם אויר משני בציור 5), המקרר את הצנור הפנימי ומו- Y) קר נע את שרפתו. יש לזכור כי זרימת הלהבה ב־ צנור המחבר קימת למעשה רק זמן קצר אחרי ההתנעה! עם הפעלה מלאה של המנוע קים מצב של שווי משקל בין תאי השרפה השונים והזרי- מה בין התאים נפסקת. הדלק מוזרם לתוך החלק הקדמי של צנור הלהבה דרך מבער מיוחד העובר בתוך שרוול לאורך החלק הקדמי של תא השרפה. החלק הקדמי של צנור הלהבה הוא מעין כפה כפולה. במרכז הכפה החיצונית חור עגול אשר במרכזו עובר השרוול של המבער. החור עצמו משמש פתח כניסה לאויר הראשוני. אויר זה, אחרי עברו דרך החור, נאלץ לזרום דרך אשר Swirl vanes מעגל של ״כנפות ערבול״ צ י ו ר 7. חלקי תא השריפה של מנוע .״דרט׳ (רולם רויס) 103 בטאון חיל האויר מס' 23 , יוני- יולי 1953 צ י ו ר 8. מנוע טורבו־פרופ ״דרט״ של רולס רויס. מייצר 400 ו כח סוס ונוסף לזה נח משיכה סילוני בעל מדחס רדיאלי של שני שלבים הגותן יחם דחיסה של 5,5 ל־ו. למנוע שבעת תאי שריפה הערוכים במעגל. בתמונה 7 נראים פרטי תאי השריפה. 7 תאי השריפה צורכים כי 20 ליברות אויר לשניה. צנורות הלהבה הם מפלדת ניקל ״ניומוניק 75 ״, והמעטה מפלדה רנה המצופה באלומיניום. משקל המנוע (יבש) — 930 ליברות, קוטר מקסימלי 38.5 אינץ׳. מנוע זה התפרסם בעיקר כמנועו ( של מטוס נוסעים ״ויקאונט" (ציור 9 מטוס הנוסעים הראשון בעולם בשרות .(vickers viscount) צ י ו ר 9. מטוס נוסעים ״ויקאונט״ תוצרת ויקרם סדיר המונע ע״י מנוע טורבו־פרופ. 4 מנועי ״דרט״ של רולם רויס (ציור 8). שים לב לקוטר הקטן יחסית של המנוע. נ ותב הטורים האלה •ראה את המטוס הזה שהפגינו את כשרו ואת עצמת המנוע שלו כאשר הוא טס על נקלה ואפילו נסק למעלה על מנוע קיצוני אחד בלבד, עם שאר שלשת המנועים מודמים והפרופלריס במצב של הנצה וכל זה עם מנוע השוקל פחות מחצי טונה ו .(Feathered) 104 בטאון חיל האויר מס' 23 , יוני- יולי 1953 צ י ו ר 10 . מבער בעל נחיר קבוע מטרתן להקנות לזרימת האויר הראשוני תנועה סיבובית מערבלית בהכנסו לתודם השרפה. ציור 6 נותן תמונה בהירה של תא שרפה טיפוסי וסידורו בתוך המנוע. המעטה החיצוני חתוך ומגלה את צנור הלהבה החרור. כמו בן חתך בכפה החיצונית של צנור הלהבה מגלה את שרוול המבער ואת כנפות הערבול. בקצה הימני רואים את הכנפות המדריכות שלפני ה־ טורבינה ואחריהן את להבי הטורבינה עצמה. מראה של חלקי תא שרפה ניתן בנפרד בציור 7. מימין נראה צנור הלהבה עם חלקו הקדמי בלפי מעלה׳ קשת של זרימת האויר לתא השרפה, כפה קדמית של המעטה החיצוני, — המעטה החיצוני עצמו, ובחזית צנורית חבור שבין התאים ושלשה ברגי ייצוב של תא השרפה. תא השרפה המתואר הוא של מנוע ״דרט״ של רולס־רויס! המנוע עצמו מופיע בציור 8 ואחד . המטוסים המצוידים בו בציור 9 המבער מבער טיפוסי בעל נחיר קבוע נראה בציור 10 . הדלק עובר דרך מסנן רשת גלילי, הנתמך ע׳׳י קפיץ בצורה כזו שכאשר הוא סתום לגמרי הדלק יזיז אותו ממקומו ויעקוף אותו. מהמסנן עובר הדלק לפנים המבער אשר בקצהו קבוע המרסס. מהחלל הטבעתי שבין החלל הפנימי של המבער והמרסם עובר הדלק לחלל קוני של המרסס דרך מספר חורים משיקיים (טנגנצי־ אליים) המייצרים ערבול מהיר. בראש הקוגוס נמצא נחיר אשר ממדיו קבועים בדיוק רב ודרט ניתז הדלק בצורה מרוססת. המרסס קבוע אל המעבר באמצעות שרוול בעל עוגן המחוזק ע״י מעטה האויר. תפקידו של המעטה להעביר זרימת אויר קצובה על פני המרסס כדי למנוע התהוות של פחמן קשה. גורמים בתכנון תא השרפה הדרישות היסודיות לגבי תא השרפה הן: א. משקל נמוך ושטח חזית קטן! ב. שרפה יציבה ויעילה בגבולות התחום המ- עשי של הגבהים ומהירויות הטיסה! ג. הפסד קטן בלחץ : ד. חופש מתקלות מכניות, שימושיות גבוהה, ימשך חיים ארוך עד כמה שאפשר! ה. ערבוב יסודי של זרימות הלהבה הראשונית והאויר המשני, אשר יביא לידי טמפרטורה אחידה של התערובת הסופית המגיעה ל־ טורבינה. כמה מן הגורמים הנ״ל דורשים פרטי תכנון מנוגדים זה לזה, ולכן התכנון הסופי הנו פשרה אשר מטרתה לקבל את תא השרפה היעיל ביו- תר. למשל, הפסד קטן בלחץ רצוי למען קבל נצילות גבוהה של המנוע כולו. כדי שההפסד יהיה קטן דרושים מעברי גזים גדולים ומהירו- יות זרימה נמוכות. אולם זה מנוגד לדרישה למשקל נמוך, שטח החזית קטן וערבוב יסודי. היות וכל התהליכים קשורים בתופעות פיזיות וחימיות מסובכות, כמו ערבול האויר והדלק, קצב של ראקציות חימיות, העברת אנרגיה׳ וכוי. תכנון של תאי השרפה מבוסס בעיקר על תוצ- אות נסיוניות. כפי שכבר הוזכר, המנוע של טורבינת גז אינו בררן ביחס לסוג הדלק ואפשר להתאימו לשרפת בנזין, אלכוהול, נפט ואף שמנים סמי- כים. כל אלה הם פחמימנים נוזלים. מענין לציין בי נעשו נסיונות להשתמש גם בפחם (בצורת אבקה, כמובן). נסיונות אלה נעשו אמנם במנועי טורבינת גז נייחים או בטורבינות גז של קטרי רכבות. את הדלק אפשר להכניס לתא השרפה בצו- רת ריסוס דק! אפשר לאדות את הדלק מחוץ לתא השרפה, או אפשר לאדות אותו בפנים תא השרפה. בכל מקרה ומקרה המטרה היא להכין את הדלק ולהביאו לצורה אשר בה יתאחד ב- נקל עם החמצן שבאויר. לחץ ההזרקה של הדלק ותכנון הנחירים המשמשים לאטומיזציה של ה- דלק אינם שונים בהרבה מאלה של מבערים של שמן הסקה במתקנים נייחים רגילים. ערך צ י ו ר וו. סידור תא השריפה בעת הניסוי 105 בטאון חיל האויר מס' 23 , יוני- יולי 1953 רב נודע לאטומיזציה מוחלטת של הדלק, כי בה תלויים אדוי הדלק והחמצון שלו. אולם אין צורך באדוי מחלט של כל הדלק לפני השרפה: כל זמן שכמות מסוימת התאדתה והשרפה החלה, הח־ם המתפתח משרפה זו משלים את אדוי הדלק על ידי הקרנה והולכה (קונדוקציה). כמו כן נודע ערך רב לערבוב יסודי של דלק ואויר ואת זה משיגים על ידי אט־מיזציה טובה וזרימת אויר מערבלית. במדד, שטיפות הדלק קטנות יותר יקל לאויר לשאת אותן וכן במדה שגדל ערבול זרימת האויר, הערבוב עם הדלק נעשה יסודי יותר. מצד שני, הערבול אינו צריך להיות גדול מדי, כדי לא לגרום להפסד גדול מדי בלחץ. מטרת תכנון תא השר- פה הנה אם כן ליציר מד־ מקסימלית של ערבול במינימום של הפסד לחץ. תהליך של ערבוב יסודי של האויד הקר עם הגזים החמים חשוב הוא עד מאד,כדי למנוע גזים חמים מדי או להבה מלהגיע עד הטורבינה העלולה להשרף על ידם. המטרה היא לקבל את הערבוב היסודי הדרוש באורך הקצר ביותר של תא השרפה — כדי להקטין את הממדים והמשקל שלו. התכנון למעשה הנו תוצאה של נסיונות רבים. לאור השקולים הללו יובן כי הגודל והסידור המדויק של החורים שבצנור הלהבה (ראה ציורים 6 ו־ 7) וכן הצורה הגיאו- מטרית של כל חלקי תא השרפה אינם ענין של דה־הווילנד* » צ י ו ר ג 1 . נסוי מלא של תא שריפה בבית החרושת 1Q6 בתוך מתקן הניסוי במעבדות ™ צ י ו ר 12 . תא ש ר י חברת לוקס מקרה כי אם תוצאה של התפתחות ונסיונות וכן חישובים תאורטיים. עבודות מחקר בתאי שרפה מכל האמור לעיל יובן שתא השרפה המוס- בר והמצויר לעיל הנו תוצאת שורה ארוכה של נסיונות ועבודת מחקר יסודית. ראוי לתת מקום לסקירה קצרה על ראשית עבודת המחקר בשטח זה. פרנק וויטל, הממציא של המנוע הסילוני בצורתו המודרנית, הכיר עוד בראשית עבודת בטאון חיל האויר מס' 23 , יוני- יולי 1953 צ י ו ר 14 . סדיויר תא השריפה במנוע ״פיטון״ של ארמסטרונג סידילי. במנוע זה זורם האויר דרך חמז־חס בכוון אחד ובתא השריפה בכוון הפוך. סידור זה מאפשר תכנון חא שריפה בעל א ו ר ן מספיק מבלי לעשות את המנוע כולו ארוך מדי, ומשתמשים בו במנוע זה אשר המדחס שלו הוא מטיפוס צירי עס 14 שלבים, כך שארכו הוא ניכר למדי. המחקר שלו כי שחרור של אנרגית חים בקצב כה גדול (הדרוש בשביל המנוע הסילוני) בבית קבול אשר מוכרח להיות קטן וקל (אחרת לא יצלח המנוע לשמוש במטוסים) יעורר בעיות מעשיות קשות ביותר. מפגי חשיבות הענין וד־ חיפותו אשר גדלה עם פרוץ המלחמה ברור היה כי אין די בנסיונות ומחקרים הבודדים שנעשו פה ושם בבתי החרושת הראשונים באנגליה ל- מנועי סילון. לכן מסרה הממשלה האנגלית (מיני- סטריון לייצור מטוסים) בשנת 1940 את כל עבו- דת המחקר בשטח זה למפעל יוסף לוקס מתוך הנטיד. הכללית (Joseph Lucas Ltd.) המציינת את דרכי המחקר הבריטי, לא להת- רחק במעבדה מהתנאים השוררים למעשה, הוח- לט כי הנסיוינות יערכו באותם תנאים בערך של זרימת אויר וצפיפותו השוררים במנוע שהיה אז בפתוח. תא שרפה של מנוע ויטל צורך 31/4 ליברות אויר לשניה בלחץ של 40 ליברות לאינטש מרובע וכדי לספק זרימה בשעור זה, לתא שרפה נסיוני אחד בלבד, הותקן מדחס ענק בעל מנוע של 750 כ״ס במעבדה סודית. אחרי זה הותקנו שני מדחסים של 2250 כ״ס כל אחד, לשם מחקר על מנועים יותר מודרניים. המחקר של השרפה התרכז בחקירת ארבע סוגי בעיות: בעיות הימיות ופיזיות, בעיות אוי־ רודינמיות, בעיות טרמודינמיות ובעיות מכניות. ידיעת התנאים השוררים בתוך תא הלהבה אפ- שרית רק ע״י אנליזה של דוגמאות הגזים בנ- קודות שונות. היות וחשוב היה לקבוע עד לאיזה שלב התקדמו ריאקצית השרפה בנקודות השו- נות של צנור הלהבה, היה הכרח להפסיק רי- אקציות אלה בזמן לקיחת הדוגמה. לשם זה צנור הדוגמאות היה מקורר במים והריאקציות הפני־ בטאון חיל האויר מס' 23 , יוני- יולי 1953 צ י ו ד 16 . מנוע סילוני ״ ; ו ס ט ״ עם 10 תאי שריפה מיית בגז נפסק־. באמצעים כאלה •אחרים המ- סובכים מהם נתגלו הרבה עובדות ונתונים בק- שר לנעשה בתוך תא השרפה בזמן עבודתי בעית זרימת האויר וחלוקתו בתא השרפה נחק- רה ביסודיות רבה. פותחו שיטות אופטיות של מחקר זרימת האויר בעזרת תאים מפרספקס יצלמניות מיחידות מיוחדות. חמרי מבנה של תאי שרפה בד בבד עם מחקר השרפה התקדם המחקר של הבעיית המכניות של מבנה תאי־השרפה. סוג החומר יכו׳. חמרים שונים נוסו בתור חמרי מבנה של החלקים השונים של מערכת השרפה. כתוצאה מזה פותחו צנירות להבה מ״אינקונל״ או ״נימוניק 80 ״, שהם נתכים של ניקל וכרום וכושר עמידתם בפגי הים גב־ה בייתר. נתגלה שמעטה חיציני מפלדה רכה הוא משביע רצץ, וווו V * יי י י :Ms,, ״ 9• צ י ו ר 17 . מעטה חיצוני וצנור הלהבה של תא השריפה של חנזנוע , ג ו ס ט ״ אולם מפני היות הפחים דקים ומפני תנאי העי בידה הקשים פיתחו שיטות ריתוך מיוחדות. הטמפרטורה בלב הלהבה מגיעה עד אך צנור הלהבה פועל בטמפרטורה c 2000° לא אחידה. בנקודות החמות ביותר הטמפרטורה כמו בן מקום הנ- . c 850° עולה בודאי על קודות החמות ביותר יכול להשתנות עם תנאי עבודת המנוע. מתוך כל זה ברור שחומר צנור הלהבה נתון במאמצים של התפשטות בלתי שוה והוא צריך להיות די חזק כדי למנוע עוות (דיסטורציה) ופיצוץ. כמו כן תנודות בזרימת האויר בלהבה מולידות מאמצים מתחלפים ב־ צנור הלהבה כך שהחומר צריך להיות די חזק כמו־כן .(fatigue) כדי לעמוד בפני לאות יש להביא בחשבון שהחומר צריך להיות עמיד כפני התקפת קורוזיה של הגזים החמים. שתי מתכות בשמיש נרחב לייצור רפד הגנה בפני קורוזיה הם כרומיום ואלומיניום. אחד הנתבים המוצלחים הראשונים למטרות ייצור צנור הלהבה הוא אינקונל המרכב מהמת- כות העיקריות הבאות! — ניקל 79.5% כרום 13% ברזל 6.5% פחמן 0.08% אחרי איבקונל התפתחו ונכנסו לשמוש נרחב נתכי ״נימוניק 15 ״ ו״נימוניק 80 ״. תרכובת של החומר האחרון ניתנה במאמר הקודם ( בבטאון מס׳ 22 בפרק על מטלורגיה (עמי 2נ 1 אשר דובר בו באריכות על בעיות החמרים ל־ שמוש בטמפרטורות גבוהות. (An n u l a r ) ת א ש ר פ ה ט ב ע ת י עד ראן דברנו על מנועים בעלי מספר תאי שרפה הערוכים במעגל סביב לציר המנוע. הנטיה 108 בטאון חיל האויר מס' 23 , יוני- יולי 1953 צ י ו ר 18 . חתך דרך מנוע ״ווסטינגהאוז 19 ־בי" החלקיס הראשיים משמאל לימי! הם : מקרר השנון, תמיכה של המיסב הקידמי, מדחס צירי, בית הדחיקה, תא השריפה הטבעתי, טורבינה״ קונוס הפליטה. הכללית היא להקטין את מספר תאי השרפה ולכנותם בעלי קוטר גדול יותר. בצורה כזו יגדל החלל הכללי של השרפה ומתוך כך הספק המנוע. לדוגמה, אחד המנועים הראשונים של חברת ״דה־הווילנד״ הוא מנוע ״גובליך (ציור 15 ) שהוא בעל 16 תאי שרפה, וממנו התפתח המנוע ״גוסט״ (ציור 16 ) עם עשרה תאי שרפה. הנפח הכללי של חלל השרפה עלה מפני קוטרם הגדיל יותר, וכח המשיכה עלה מ־ 3500 ליברות במקרה של ״גובליך עד 5000 ליברות של ה״גוסט״, בעוד הקוטר הכללי של המנוע כמעט לא נשתנה (״גובליף — 50 אינץ, ״גוסט״ — 53 אינץ). פרטי תא השרפה של המניע ״גוסט״ ני־ . חיים בציור 17 אם נתאר לנו כעת שכל תאי השרפה של המנוע מאוחדים בחלל אהד אשר תהיה לו אז צורה טבעתית, נקבל מה שנקרא תא שרפה 109 בטאון חיל האויר מס' 23 , יוני- יולי 1953 צ י ו ר 20 . החלקים העיקריים במנוע ״ווסטינגהאוז 9ו־בי״ טבעתי. תא אחד בזה בא במקום התאים הנפר- דים. היתרון הוא פשטות המבנה, בהקטנת מספר החלקים הבודדים וכן ניצול יותר רציונלי של הנפח. אולם יחד עם זה מתעוררות בעיות של שרפה יעילה ואחידה בכל חלקי תא השרפה, תנאי הכרחי לפעולה יעילה של המנוע. כדוגמה למנוע עם תא שרפה טבעתי ניתן בציור 18 חתך של המנוע ״ווסטינגהאוז 19 ־בי״. תא השרפה נראה בחצי הימני, מימין למדחס הצירי. ציוד 19 הוא תרשים של חתך המנוע עם ציון החלקים השונים (תא השרפה מסומן במס׳ 30 ). בציור 20 נראים החלקים העיקריים של המנוע ותא השרפה הוא בחלק השמאלי־ קדמי של הציור. תא שרפה זה בנוי מגליל מרותך של פלדה מיוחדת ומכיל בתוכו חלל קוני טבעתי המשמש כחלל השרפה. תכנון החלל והפתחים אשד בו מיועד לאפשר שרפה מושלמת של כל הדלק הנכנס במהירויות הזרימה הגדולות השוררות במנוע זה. לשם הגנת המעטה החיצוני מחום הלהבה מוזרם אויר קירור לאורך המשטח ה- פנימי של המעטה. מענין לציין, דרך אגב, כי מנוע ״ווכטינג־ האוז 19 ־בי״ היה המנוע הסילוני האמריקאי הראשון עם מדחס צירי. קטרו הוא בסך הכל 20 אינץ, הודות בעיקר לסוג זה של מדחס. מנוע זה צורך 28 ליברות אויר לדקה, ומייצר כח משיבה סטטי של 1400 ליברות בערך, ומי הירותו הסיבובית היא 18000 סיבובים לדקה. סיכום במאמר זה הסברנו את תהליך השרפה ואת תא השרפה היכול להחשב ל״לב״ המנוע הסילו- ני. בחלק קטן זה נהפכת כמות עצומה של אנר- גיה הכמוסה בחומר הדלק לאנרגיה מכנית, הן להנעת הטורבינה המניעה את המדחס והן ליצי- רת הסילון הנותן את כח ההדף של המנוע. (המשך יבוא) (כל הזכויות שמורות למחבר) 110 בטאון חיל האויר מס' 23 , יוני- יולי 1953 נ ו ו ט ו ת א ל ח ו ט י ת M. Sc- ' מ א ת ס 1ן א י ז ף אדם שת ק א זה כעשרים שנה נמצאית בשימוש שיט־ת שונות לניווט בעזרת אלח־ט. השיטות הללו, אשר היו קמאיות למדי, השתכללו עתה עד כדי כך, שאפשר לה־ביל בעז־ רתן מטים מנקידה לנקידה מבלי להזדקק כלל לנווטות חישובית. מספר השיטות של הנווט־ת האלחוטית היא רב מאיד, אבל כולן מביססות על כמד• שיטות יסודיות, אשר ת־סברנה בפרוטרוט להלן. s החלוקה הגסה של שימית נווטות אלחוטית היא (א) ניווט בעזרת אלחוט רגיל (ב) ניווט בעזרת מכ״ם (ראדאר). ההבדל שבין שתי השיטות הללו הוא יסודי מאוד — בשיטה הראשונה משתמש הנווט בקרן ראדיו היוצאת ממשדר ומגיעה למקלט. בשיטה השניה הקרן פיגעת במטרה מסוימת, ורק ה״הד״ שלה מגיע למקלט 5 כאן, המקלט והמשדר נמצאים סמיך איש לרעהו. הדבר מתואר . באופן דיאגראמאטי בציור מס׳ 1 אגב, חלוקה זו ניצרה לצרכים דידאקטיים בלבד, לשם נוחיות ההסברה. בספרים שינים על נישא זה אפשר למצוא חלוקות שינות, לפי דרכי השימוש בשיטית מסוי־ מות, לפי התדירויות של המשדרים השונים, לפי הטווח, ודומיהם. מציאת כיוון לפי אנטנה־לולאה החלק הארי של שיטית נווט־ת אלחיטית רגילה מבוסס על זיהוי הכיוון של הגל המש ידר בעזרת אנטנה־לולאה. אנטנה כזו בנויה מארבעה מרכיבים יסודיים: שתי צלעות מא־נבות ושתי צלעות מאימות. האנטנה ניתנת להסתיבב, כפי שמתיאר בציור מס׳ 2. בצד שמאל של הציור פינה האנטנה במישירה כלפי גלי הראדיו המגיעים אליה, כך שמיש־רה ניצב לגלים. בצד ימין של הציור הסת־בבה האנטנה ב־ 90 מעלות, ועתה מישורה מקביל לכיוון הגלים. אם במקים ה״ברקים״ אשר מתארים בציורנו את הגלים נשתמש בתא י ר גלי, המשקף את שינוי עצמתו של גל אלקטרומאגנסי, אפשר לתאר את המצב הנ־צר . בציור מם׳ 2 מצד ימין בצורה המ־פיעה בציור מם׳ 3 אני רואים בציור מס׳ 3 כי העצמה בזרוע האנכית השמאלית גדולה יותר מאשר בזרוע האנכית הימנית. מכאן מובן שיווצר הבדל מתח בשתי זרוע־ת האנטנה, ומקלט המחבר את שתי הזרועות יראה כי זרם חשמלי עובר דרכו. כאשר מישור האנטנה ניצב לגלי הראדיו, כמתיאר בציור מס׳ 2 מצד שמאל, תקבלנה שתי זרוע־ת האנטנה את איתר, העצמה מגלי הראדיו המגיעים אליהן, ושום זרם לא יווצר באנטנה. ניכל לסכם : עצמת הזרם הניצרת באנטנה היא פרו־ פ־רציונאלית לזוית שמישור האנטנה יוצר עם כיוון גלי הראדיו. העצמה היא מינימאלית כאשר המישור ניצב לכיוון הגלים, ומאכסימאלית כאשר המישור מקביל לכיוון הגלים. אם נתאר בפרוט את עצמת הזרם המתקבלת בלולאה ביחס למצב הלולאה, נקבל את הדיאגראמה הבאה : אם תחנה מסיימת משדרת את שידיריה, יכול האל־ חוטאי שבמטיס למציא את כיוונה היחסי של התחנה על ידי סיביב הלולאה עד אשר השידור מגיע לעצמתו המי- נימאלית (במינימים יותר קל להבחין מאשר במאקסימום, כי היא ״חד׳ הרבה יותר, כמתיאר בציור מס׳ 4). קנה־ מידה המחובר ללולאה מראה ישר את הכיוון היחסי של התחנה המשדרת. על ידי הוספת כיוון הטיסה של המטים לכיוון היחסי מקבל האלחיטאי את הכיוון האמיתי של התחנה. למשל : האלחיטאי מוצא שהתחנה נמצאת בכיוון יחסי של 045 . כיוון הטיסה ה־א 035 . הכיוון האמיתי . של התחנה היא, איסוא, 080 . הדבר מתיאר בציור מס׳ 5 ס ט ר םה מ ק ל ט מ ש ד י ]CI מ ס ק ל ט משד ר ס כם א ל ו ז ו ס ר ג י ל צ י ו ר ם 0 ׳ 1 111 בטאון חיל האויר מס' 23 , יוני- יולי 1953 דבר אחד עלול עוד להדאיגנו. הלולאה מראה לנו מנם את הכיוון של התחנה המשדרת, אבל היא משאי- « רה ספק של 180 מעלות. כך, למשל׳ אינני יכולים להח- ליט על סמך הלולאה בלבד אם התחנה היא בכיוון יחסי של 045 מעלות, או בכיוון יחסי של 225 מעלות. כי הרי אחרי סיביב של 180 מעלית שוב ניצב שטח הלו- לאה לכיוון הגל, ושוב א ד מקבלים את המינימום. את הבעיה אפשר לפתור על ידי שימוש באנטנה הרגילה של המטוס נוסף לאנטנת הלולאה. האנטנה הרגילה של המטוס קילטת את הגלים המגיעים אליה באותה העצמה ללא בל תלית בכיוון התחנה המשדרת. ניכל לתאר את השפעת הכיוון על שתי האנטנות בצורה גראפית אם . ננתח ביתר פריס את הציורים מסי 2 ו־ 3 נניח שהגל העובר דרך הלולאה בציור מם׳ 3 קפא נאויר. נסובב עתה את הלולאה בכיוון ההפוך לכיוון תנועת מחוגי השעין, כמתיאר בצייר מס׳ 2. נתחיל מהמצב אשר בו מישור הלולאה ניצב לכיוון הגל (כמתו- אר בצד שמאל בציור מס׳ 2). המתח בשתי זרועות הלו- לאה שוה, היינו כל זרם לא עיבר דרך הלולאה. נוכל לתאר זאת בצורת דיאגראמה קיטבית (פ־לארית) בציוד מס׳ 6. כאן אנו משתמשים בוקטירים אשר כיוונם מסמן את כיוון מקור הגלים ביחס ללולאה, ואידכם מסמן אח עצמת הזרם. המצב שדברנו עליו נרגע מתיאר על ידי . קו א׳ בציור מס, 6 עתה נסובב את הלולאה 30 מעלות שמאלה — היינו מקיר הגלים זז באופן יחסי 30 מעלות ימינה (כמתיאר בציור מם׳ 2 באמצע). המתח בזרוע הרחוקה מאתנו יגבר, והמתח בזרוע הקרובה לנו יקטן. נקבל עתה זרם בעל עצמה שנסמן איתה ב + . המצב מתואר בציור מס׳ 6 ע״י הקו בי. עתיד, נמשיך לסובב את הלולאה עוד 30 מעלות. הכיוון היחסי של מקיר הגלים הוא עתה 60 מעלות, ועצמת הזרם תיגבר עוד יותר. היא תהיה עתה כמתואר בציור מס׳ 6, ג. נמשיך לסובב את הלולאה עד אשר נגיע למצב שבו שטח הלולאה מקביל לכיוון הגלים. עתה הפרשי המתח בשתי הזרועות הם מאקסימאליים, יעצמת הזרם החיובי היא כמתואר בציור מם׳ 6, ד. נמשיך לס־בב את הלולאה בעיד 30 מעלות. עתה הבדל המתח הולך ופיחת, אבל עדין הזרם היא חיובי. המצב המתואר בציור מס׳ 6, ה. אם נמשיך לסיבב את הלולאה נקבל את המצב ו, ולבסיף את המצב ז, שבו שיב ניצב השטח של הלולאה לכיוון הגלים, ועצמת הזרם היא 0. אם נמשיך עתה לסיבב את הלולאה, הזרוע שקידם קבלה מתח גבוה תקבל עתה מתח קטן, ולהפך, הזרוע שקבלה קודם מתח קטן תקבל עתה מתח גביה. כיוון הזרם ישתנה, איפיא, ועצמת הזרם תהיה שלילית, אם כי ערכה האבסולוטי ימשיך להיות כפי שהיה במצבים א—ז. מכאן שנקבל עתה מצבים המתוארים בציור 6, ז—יב. לו תארנו את עצמת הזרם באנטנה רגילה באותו האופן, היינו מקבלים את הדיאגראמה המתוארת בציור . מס׳ 7 אם נחבר את שתי האנטנות, הזרם המתקבל יהיה סכיס של שני הזרמים, וצורתו הגראפית תתקבל על ידי תיביר הוקטורים (שים לב על סימני הפלוס והמינוס!). . הדיאגראמה המתקבלת מתוארת בציור מס׳ 8 אנו רואים שבי בזמן שבציור מס׳ 6 קיימת סימטריה הנותנת שני מינימה ושני מאקסימה, הרי בציור מס׳ 8 הפימטריה נהרסה, ומתקבל רק מינימום אחד ומאקסימום אחד. דבר זה •מאפשר לנו לקב-יע את הכיוון המחלט של התחנה המשדרת, ולבטל את הספק של 180 מעלות. השפעת המטוס על קריאת הלולאה שלושה גורמים עלולים להביא לידי טעויות במציאת כיוון בעזרת לולאה אלחוטית : (א) השפעת שדוח אלקטרומאגנטיים של המטוס על גלי הראדיו הפוגעים בלולאה. (ב) השפעת היוניספרה. (ג) השפעת השטח שמעליו עוברים גלי הראדיו. י 112 בטאון חיל האויר מס' 23 , יוני- יולי 1953 .נעסיק לראשינה בהשפעת המטוס עצמו. כשם שה- שדות האלקטרומאגנטיים של המטיס משפיעיס על המצפן המאגנטי ומכריחים את הטייס לאפס את המצפן, כן עלולים השוות הללו לעוות אח כיוונם של גלי הרא־ דיו. ומכריחים את הטייס לאפם את הלולאה האלחוטית, ולהכין לו לוח סטיות של הלולאה. לוח זה מקבל כדרר כלל צורה של גראף המראה את מספר המעלות שיש ל f— Nv/ 080 UJb 04b צ י ו ר סס' 5 להוסיף לקריאת הלולאה כדי לקבל את הקריאה הנכונה. . ליח כזד, מובא לדוגמא בציור מס׳ 9 נעשה תרגיל לשם המחשת השימוש בלוח הסטיות. i נניח כי הלולאה מראה כי הכיוון הוא 215 . לפי לוח הסטיות אנו מוצאים כי הסטיד, היא 9 + , היינו הקריאה . ומכונה היא 224 . תרגיל מס׳ 1 כיוון הטיסה האמיתי הוא 284 • אתה מקבל את רומא באלחוט, ומוצא שהכיוון לפי לולאה היא 084 . חשתמפו בלוח הסטי ות שבצי ור נוס׳ 9 כ ד לחצוא את הכיוון האמיתי של רומא מהמטוס. . תשובה לתרגיל טס׳ 1 הקריאה לפי הלולאה סטית הלולאה הנ י ו ו ן היחסי כיוון המטוס הכיוון האמיתי 084 I 085 284 J69 560 009 . הכיוון האמיתי של רומא מהמטוס הוא 009 113 בטאון חיל האויר מס' 23 , יוני- יולי 1953 נ• \ י ־ ^ \ .•"» י ־ יי V /'< 0 \ to 100 קי, 1ומסר 0 N 63 1 L®K ו f^ 0 1 וניור מסי 20 יחידות זמן כדי להגיע למטוס. מכאן'שהפרש המרחקים משתי התחנות הוא 5 יחידות, היינו המטוס נמצא אי- . שם על ההיפרבולה המסומנת במספר 1 בציור מס׳ 21 לו הפרש המרחקים היה 10 , היה המטוס נמצא על היפר־ בולה מס׳ 2 ! לו הפרש המרחקים היה 20 , היה המטוס . נמצא על היפרבולה מס׳ 3 עתה נתאר לעצמנו כי נוסף לתחנות א׳ ו־ב׳ משדרת . את אותותיה גם נקודה ג׳ שבציור מס׳ 22 התחנות א׳ ו־ב׳ משמשות מוקדים למשפחה אחת של היפרבולות: התחנות א׳ ו־ג׳ משמשות מוקדים למשפחה אחרת של היפרבילות. כשם שקבענו כי אנו נמצאים על היפרבולה מסוימת במשפחת א׳־ב׳ כן נוכל לקבוע את ההיפרבולה שעליה אנו נמצאים לגבי התחנות א׳־ג׳. על ידי כך נקבל הצטלבות של שתי היפרבולות, היינו׳ קבע מדויק המציין את מקומנו מעל לקרקע. על עקרון זה מבוססות כמה שיטות נווטות, כגון ג׳י״ ועוד. ההבדלים שביניהן הנם » , ״לוראך, .שוראך קלים מאוד, כגון אורכי גלים שונים הנמצאים בשימוש, מספר שונה של תחנות מוקד, מרחקים ומצבים שונים של תחנות מוקד ודומיהם. (RADIO RANGE) ט ו ו ח א ל ח ו ט י הטווח האלחוטי הנו בעצם תולדה של ״הגישה התקי־ נד, לפי קרן אלחוטית״, המשמשת להורדת מטוסים לשדה התעופה בתנאי ראיות גרועים. עקרונות שתי השיטות הללו שוים, אם כי למעשה קיימים הבדלים רבים ביניהן. הקרן האלחוטית מגיעה למרחקים גדולים, ויש שנתיב שלם נוצר על ידי חיבור קרן לקרן, כך שמטוס יכול לטום משדה תעופה אחד למשנהו כאילו על גבי כביש אלחוטי. החסרון של השיטה הזו הוא בזאת, שכאשר פעם יורד המטוס מהכביש, שוב אין הוא יכול לקבוע את מקומו. השיטות האלחוטיות שנדונו עד כה היו יעילות בכל מקום ומקום, בו בזמן ששיטת הטווח האלחוטי יעילה רק בזמן שהמטוס נמצא בטווח עצמו. לשם יצירת טווח אלחוטי משתמשת תחנת המרכז בשתי אנטנות מא־נכות, אשר אחת מהן משדרת את האות והשניה את האו א. על ידי כך נוצר בתח־ם המגע A שבין שני השדות, שטח שבו נשמעת נימה רצופה. בטאון חיל האויר מס' 23 , יוני- יולי 1953 הדבר יסתבר תוך עיון בציור מם׳ 23 . כדאי לציין שזה ציור סכימאטי בלבד, ושאין הוא מתאר את מצבט האמי- תי של השדות האלקטרומאגנטיים הנוצרים. בציור מם׳ 23 הקונים של הנימה הרצופה הנו רחב מאוד, אבל למעשה הוא רק 4 מעלות לרוחב, היינו, די צר כדי לאפשר למטוס גישה מדויקת לשדה התעופה. הטייס עוד אנטנה אחת במרחק מסוים מהתחנה המשדרת. אנטנה נוספת זו יוצרת שדה בצורת אליפסה שאורנה כ־ 10 פרסות ורוחבה כ־ 3 פרסות. אנטנה זו נקראת ״מניפה אלחוטית״. ציור מם׳ 24 מראה מפה שעליה מצויץ טווח אלחוטי עם מניפה אלחוטית. קיימות שיטית תקינות למציאת הטווחים השונים, למעקב אחריהם, לטיסה מטווח אחד למשנהו, ולנחיתה בתנאי מזג אויר גרוע בעזרת טווח אלחוטי, אבל כל השיטות הללו אינן שייכות בעצם לנווטות אלחוטית אלא לפרק על טיסת מכשירים, והקורא יוכל למצוא פרטים על כך בספרות המתאימה. מירוץ ״אגכי״ מרוץ אנכי התקיים בפריז במסגרת תחרויות גביע סטם. זמנם של ארבעה הליקופטרים, אשר המריאו מהצטלבות רחובות ליד מגזל איפל, נבדק ונרשם ע״י צופים על המגדל מהרגע שהגיעו לגובה פסלו של מרשל פוש בכיכר טרוקדרו ועד אשר הגיעו לגובה המרפסת השלישית של המגדל עצמו—נסיקה של 300 מ׳ ( 975 רגל) המנצח היה מר זין מיון בהליקופטר ״בל־ 47 ״, שנסיקתו ארכה 50 שניות. מאוחד יותר תחרו ארבעת ההליקופטרים בשלשה מסלולים בני 31 מיל בתוך העיר ושכללו נחיתות אנכיות בנקודות הפניה, בהם נאלצו לדייק עד כדי פיצוץ כדורים פורחים. במרחק של כ־ 100 קילומטר מהתחנה המשדרת יהיה רוחב הקונים רק כ־ד קילומטרים. כמובן כל כמה שהמטוס רחוק יותר מהתחנה, כן נעשה הקינים רחב יותר. A פעם בדקה נפסק השידור הרגיל של האותיות ובמקומו משודרות אותיות הזיהוי של התחנה ,N ר המשדרת, כך שהטייס יודע תמיד על איזה ״כביש״ הוא נמצא. בדרך כלל מוסיפים למערכת האנטנות לשם נוחיות 122 בטאון חיל האויר מס' 23 , יוני- יולי 1953 ( מעובד בידי רב־סרן טוביה סיני ( 5 (המשך) פרק ד׳ טיסת-יחיד 22 . סחרור רגיל מפליא כי עוד כיום רב מספר החניכים הנו- טים לסחרור. תופעה זו היתד. מוצדקת בימים הראשונים של הטיסה כשטרם היטיבו לתכנן מטוסים, מאחר שלא היו מאוזנים ומדויקים כפי שהם כיום, למטוס החדיש כושר נהיגה מושלם במשך כל הסחרור. במספר ניכר של סוגי מטוסי אימונים הרבה יותר קל לצאת מסחרור מאשר להכנם לתוכו. המטוסים כיום מתוכננים כך שיש להכניסם בכח לסחרור. אולם יקרה גם שמטוסים ״נכנסים״ לסחרור מחמת נהיגה שלא כהלכה. סחרור הוא תמרון מסוכן ביותר, אם הוא מתחולל קרוב לקרקע. אך, אם בין המטוס והקר- קע מפריד גובה גדול למדי יכללי היציאה מן הסחרור ידועים לך, אל תחשוש מפניו (מבצעים סחרור בגובה מעל ל־ 0ש 3 רגל). הסחרור הוא אחד התמרונים הקלים ביותר לבצוע. בבצוע נכון אין הסחרור מעמיס על המטוס מאמצים יתרים. ישנם אנשים אשר בעת הסחרור אינם מרגי- שים בטוב ורגש של בחילה תוקף אותם. אין זה מוכיח כי הסחרור הוא מסוכן א־ בלתי נוח. רבים הם האנשים אשר אינם מרגישים בטוב באניה, ברכבת ואפילו באוטובוס. והנה שני אמצעים בדוקים בעזרתם יכול אתה למנוע את רגש הבחילה: 1. אל תסתכל ישר למטה דרך החר- טום, אלא, בזוית של 45 מעלות בערך ודרך החלק העליון של מגן־הרוח. 2. בחר בציון־קרקע בולט (דרך, גדר וכוי) וקבע את מבטך עליו זמן רב ככל האפשר. כאשר הוא נעלם מעיניך סובב מהר את ראשך בכוון הסחרור ובחר לך עצם אחר, וכן הלאה. מעשה זה אינו רק מסייע למניעת רגש הבחילה, כי אם מאפשר לך גם למנות את מספר הסבוכים של הסחרור. הסחרור הוא גלגול לוליני של המטוס במצב הזדקרות כאשר החרטום פונה אל האדמה. בסח- רור עושה המטוס תנועה המורכבת מגלגול׳ על־ רוד וסבסוב. כידוע לך, זוית ההתקפה היא הזוית בין 123 בטאון חיל האויר מס' 23 , יוני- יולי 1953 הזרימה היחסית ובין מיתר הפרופיל של הכנף. בטיסה ישרה ונמשכת אין זוית־ההתקפה משת- נית. בתנועת גלגול מגביהה כנף אחת שעה שה- כנף השניה מנמיכה. בעת ההגבהה קטנה זוית ההתקפה של הכנף. זוית־ההתקפה של כנף מנמי- כה גדלה. בהגבהה ובהנמכה נוצרת זרימת אויר נוספת בכיוון הפוך לתנועת הכנף. בכנף מגביהה, הזרימה היורדת ביחד עם הזרימה הנגדית לכיוון הטיסה מקטינות את זוית ההתקפה של הזרימה היחסית (הזרימה השקולה של שתי הזרימות). בגלל הזרימה העולה של הכנף המנמיכה גדלה זווית־ההתקפה של הזרימה היחסית. כידוע משת- נה כוח־העילוי עם זוית־ההתקפה. כוח־העילוי גדל עם זוית־ההתקפה עד הזוית־הקריטית. מס- תבר׳ איפוא, כי בכנף ־מנמיכה גדל כוח העילוי באשר זוית־ההתקפה שלה גדלה. בכנף המגביהה קטן כוח־העילוי. על כן נוצרים כוחות מנוגדים לגלגול השואפים להפסיקו. בגלגול המתחולל בזוית־התקפה הסמוכה טיינו 15 שנה לזוית־הקריטית שוררים תנאים שונים לחלוטין. אמנם, זוית־ההתקפה של הכנף המנמיכה גדלה. אבל, הגדלת זוית־ההתקפה גוררת אחריה הפחתת כוח־העילוי, כי מעבר לזוית־הקריטית פוחת כוח־ העילוי עם הגדלת זוית־ההתקפה. בתנאים הללו יש לכנף המנמיכה פחות עילוי מאשר לכנף המג־ ביהה. הכוחות הנוצרים מסייעים לגלגול ומגבי- רים אותו. תופעה זו נקראת בשם גלגול־עצמי או אוטורוטציה בלע״ז. הסחרור הצרוף של אוטורוטציה וטיסה מאונ- כת כלפי האדמה. תנועה מורכבת זו היא תוצאה של החלקה הצידה הנגרמת על ידי כנף המנמי־ כה בהזדקרות. בטיסה עם כנף נמוכה מחליק המטוס הצידה בכיוון הכנף הנמוכה. הזרימה הנג- דית להחלקה פוגעת במשטח הצידי של הגוף ובהגה־הכיוון. היא מסבסבת את החרטום אל שולי הכנף הנמוכה (כפי שהסבר בפרק בי, סעיף 4 — ״השפעת משטחי־ההגאים״). אם דבר זה מתחולל בסמוך לזוית הקריטית, מתחילה גם אוטורוטציה המנמיכה את שולי הכנף עוד יותר. החרטום מסבסב הלאה ומנמיך. כך נוצרת בהד- רגה טיסה מאונכת בנוסף לאוטורוטציה ומתהוה הסחרור. מוטב כי תבהיר לעצמך כיצד להכנס לסח- רור ולצאת ממנו בטרם תתאמן בתמרוךאויר זה. אין מתחילים בסחרור בגובה של פחות נד 3000 רגל. נסוק לגובה הדרוש, בדוק את התנועה באויר, בעיקר מתחתיך. הסתכל שנית במד־הגבה. פתח את חמום־המאייד. סגור את המצערת והגבה את החרטום עד שתגיע בערך למצב־נחיתה. החזק את המטוס במצב זה על ידי הגדלת המשיכה במטה תוך אזון מתמיד של הכנפיים בעזרת הגה־ הכוון. אין משתמשים בהאזנות בעת סחרור. כאשר המטה משוך לאחור עד הסוף ורגע לפני ההזדקרות, לחץ עד הסוף את החשה בכוון הרצוי של הסחרור, ז. א. החשה השמאלית אם אתה חפץ לסחרר לשמאל ואת החשה הימנית אם אתה חפץ לסחרר לימין. זה מביא את המטוס לצלילה ולגלגול. בעת הסחרור שמור את ההגאים כמו במצב של הכניסה לתוכו. פירושו! המסה משוך לאחור עד הסוף והדושה לחוצה עד הסוף בכוון הגלגול. יציאה מן הסחרור דורשת שמוש מתואם בהג־ אים בהפוך לאלה שהשתמשת בהם לשם כניסה: לחץ על החשה הנגדית ומיד אחרי כן לחץ את המטה קדימה. זה מפסיק את הסבוב. ברגע זה תביא את ההגאים למצב נויטרלי. עתה המטוס צולל. יציאה מן הצלילה: משוך את המטה בהדרגה עד שתגביה את החרטום למצב של טיסה אפקית. 124 בטאון חיל האויר מס' 23 , יוני- יולי 1953 במצב זה פתח לאט את המצערת למספר הסבו־ בים של שיוט. חשוב! ללא התחשבות בסוג המטוס, היציאה מן הסחרור מבוצעת תמיד באותו האופן: דושה נגדית ורגע יותר מאוחר המטה קדימה. אולם מידת הדושה ומידת המטה שצריך לתת, הם שו- נים בהרבה במטוסים מסוגים שונים וכן גם הזמן שכל אחד מאלה צריך לפעול. רוב המטוסים יוצ- אים מן הסחרור (בעיקר מטוסים קלים) כאשר ההגאים במצב נויטרלי! אחרים בנויים כך שצריך להטיס אותם ״החוצה״ מן הסחרור, בעז־ רת רגל נגדית ומטה לחוץ. תן תמיד הגאים במידה הדרושה כדי (א) להפסיק את הגלגול ו־(ב) לחזור למהירות שיוט. המנע מתנועות איטיות וזהירות מדי בעת ה- יציאה מן הסחרור כי רק הפעלה נמרצת ומחלטת של ההגאים מביאה ליציאה. אבל: —אל תלחץ את המטה יותר מדי קדימה או אל תלחץ אותו זמן ממושך מדי, אחרת עלולה מהירות האויר לגדול יתר על המדה. היציאה מ! הצלילה תעשה בהדרגה, ביחוד אם הגעת למהירות־אויר יתרה. זכור כי הפתאומיות ביציאה מן הסחרור מרגשת על ידך היטב בגלל משקלך העצמי הנלחץ נגד המושב. ככל שהלחץ על המושב גדול כן גם גדול העומס על הכנפיים. אל תהיה גמר י הסחרור נוצר ע״י צרוף של הזדקרות וזוג כו- חות השואף לגלגל את המטוס סביב לציר הארך. בדוק מדי פעם את מספר הסבובים של המנוע בתנועתו המואטת במשך הסחרור. 23 . ס ח ר ו ר מ ק ר י סחרורים מקריים מודגמים לך כדי שתדע מה קורה עקב שימוש שלא כהלכה בהגאים, וכדי ש- תלמד לבצע יציאה משוכללת. אין אתה חייב לב- צע את התמרונים האלה בשלב זד. של אמוניך. אתה חייב רק לדעת באיזה תנאים מתחולל הסח- רור ואיך ״לחוש״ את התקרבותם. סהרורים מקריים נובעים מהזדקרות מקרית. המטוס איננו יודע אם נכנסת לסחרור בכוונה תחילה או רק במקרה. על כן היציאה ממנו היא תמיד באותו האופן. כיון וסוזרורים מקריים עלולים לקרות בגבה נמוך והטייס אינו מוכן ליציאה מידית מתוכם הם מסתיימים בדרך כלל ברסוק אשר איננו נעים ל- מטוס ועוד פחות לטייס. להלן מספר סבות להתחוללות סחרור! 1. סחרור בגלל נסיקה תלולה מדי בפניה: אם בפנית־נסיקה מפסידים יותר מדי מהירות דומה פעולת ההגאים לזו שבסחרור בכוונה תחי- לה. זכור כי בפנית־נסיקה המטה משוך לאחור וקרוב לודאי הדושה גם היא לחוצה, כאשר המטוס מתקרב למהירות ההזדקרות (שהיא בפניה קצת יותר גבוהה מאשר בטיסה ישרה) ואתה נמצא בקרבת התנאים הדרושים לסחרור. בסחרור המתחיל בפנית־נסיקה תלולה מדי מ- חכה לך על פי רוב הפתעה בלתי נעימה, והיא! הסחרור מתחיל בפתאומיות בכוון הכנף הגבוהה. הפניה היתד. מלווה החלקה פנימה אשר גורמת ל־ נתוק הזרימה קודם על הכנף הקיצונית. כידוע זוית־ההתקפה היא גדולה יותר בכנף־הקיצונית בפנית־נסיקה. שמור על מהירות הטיסה בפניות־נסיקה. אם נדמה לך כי הנסיקה תלולה מדי הקטן נזיד את חית הנסיקה. 2. סחרור בגלל החלקה מופרזת החוצה: החלקה החוצה בפניה מביאה להפסד גדול במהירות האויר. אם המטוס מגיע להזדקרות ויש הרבה דושה ״צונח״ החרטום. זה עלול בקלות לגרור אחריו סחרור. אל תנסה לפנות בלי נטיח אלא בגובה רב כדי לבדוק את אמיתות הדברים שנאמרו זה עתה. תאם היטב הגה־המון והמאזנת בעת כניסה לפניה ובעת יציאה ממנה. 1־ - י-•׳ - ־.-'.' - ד -־. .,^ ליזזר בטחון... 125 בטאון חיל האויר מס' 23 , יוני- יולי 1953 3. סחרור בגלל גלישה שטוחה מדי: אם בגלישה החרטום גבוה מדי, מפסידים מ- הירות טיסה, המטוס מתקרב להזדקרות והחרטום נוטה לצנוח. הנטיה המקובלת ברגע זה היא למ- שוך את המטה כדי להגביה את החרטום או למנוע את ״נפילתו״. זה מביא להזדקרות שלמה והמטוס עלול להסתחרר. אם אתה מאבד מהירות בגלישה שטוחה מדי (תביר זאת ע״י צניחת החרטום או מהגאים ״עצ- לים״) לחץ את המטה קדימה כדי לאסוף אותה מחדש. 4. סחרור בגלל פנית־גלישה פניה המבוצעת בגלישה שטוחה מדי מביאה את המטוס למצב דומה לזה של פנית־ נסיקה במי הירות איטית. המטוס מתקרב להזדקרות והדושה כפי הנראה לחוצה אף היא. ברור כי בתנאים ב- אלה דרושה אך מעט עזרה כדי להתחיל בסחרור. ועוד הפעם: אס אבדת מהירות בגלישה לחץ את המטה קדימה כדי לקבל אותה בחזרה. 5. סחרור בגלל פניה תלולה: כבר הוסבר כי מהירות־ההזדקרות בפניה היא גבוהה יותר מזו שבטיסה ישרה. ככל שהפניה יותר חדה, מהירות ההזדקרות גדולה יותר. על כן, מטוס נטוי מאד יסתחרר במהירות אויר הרבה יותר גבוהה ממה שמקובל כרגיל כ,,מהירות בטו־ חה״. דבר זה נכון בעקר לגבי מטוסים בעלי הספק נמוך. באלה עלול לקרות בקלות כי מהירות־הא־ ויר בפניה תלולה מאוד היא מתחת למהירות ההזדקרות והתוצאה היא כמובן סחרור. יציאה מסחרור מקרי: היציאה מסוג זה של סהרורים היא בדיוק כמו מסחרור בכוונה תחילה. בעת אמוניך בסחרורים בכוונה תחילה שים לב במיוחד למה שאתה חש לפני הכניסה לסחרור. זכור זאת וישמש לך ל- אזהרה. למד להכיר הזדקרות בהתקרבותה כי אז תמנע מסחרורים מקריים. ואלה הם סימני האבחנה: 1. חוסר יעילות במאזנות והגה־הגבה המתבטא בתנועות מטה ובתנועות דושה יותר גדולות. 2. הקטנת הפסיעה (התקדמות הפרופלור בכל סבוב) ורעש הנובע מן האויר הזורם מסביב למטוס. 3. הגדלת ״המאמץ״ של המנוע ורעידות במנוע, 4. הסתכל מזמן לזמן במד מהירות־האויר וודא כי המהירות מספקת בשביל התמרון שאתה מבצע. מספד סבובים מיותרים הם ״בטוח החיים״ היותר טוב. אף הטייס היותר טוב אינו מסוגל לטוס במטוס מתחת למהירות ההזדקרות! שמור תמיד על מהירות טיסה מספקת. הדרך הטובה ביותר לצאת מסחרור היא לא להכנס לתוכו. 24 . טיסת היחיד הראשונה בשעות הראשונות לאימונים בודאי רבות ש- אלת את עצמך אם תהיה מסוגל לשלוט במטוס ולטוס בו יחיד. קשה היה לך בהתחלה להסתכל מסביב, להביט על מכשירי־הטיסה ולעשות באותו הזמן גם את כל התנועות הדרושות בהגאים. עכשו רכשת בטחון עצמי ואינך חושש עוד לטוס יחידי. עם התקדמותך בשעורי־הטיסה העביר המד- ריך לידך את הפקוח על הטיסה יותר ויותר ולא אחת נהגת אתה במטוס ללא כל התערבות מצדו. פיכה לתלונה טייסים החושבים נ י ל ה ם בעי ות ישנו 8ו ־ לי את דעתם אחרי שיקראו את הנוכתב הבא. הוא נכתב ב־ 25 ביולי 1913 אל מי נ יסטרי ו ן הצי ע״י סגן אלפרד קנינגהם, הטי יס הראשו ן של גדודי חיל הצי (״מרינס׳׳): חמפקד, מכונת הטיסה שלי, כפי שמר טאורס (מאו־ חר י ותר אדמירל טאורס) ודאי סיפר לך, אינה מתאימה י ותר לטיסה, לדעתי. אני בניתיה ?וחל- קי ״בורג׳ס״ ו״ווריט״ שאינם דומים בדיוק ונאלצתי לקצר ולהאריך חלקים ולקדוח חורים נוספים בסומכיס כדי להרכיבם. מסגרת המנוע, שנבנתה עי״ ברו ג ׳ס לא הת־ אימה, כך שהמנ וע הורכב מעט הצדה. בצעתי י ותר מ־ 200 טיסות במכו נה וו ולמרות הדאגה היוצאת מהכלל שלי ושל אנשי, אני מרגיש בכל פע! 1 שמשהו חפשי ועומד להתפרק. אף כשרמנ וע פו־ על ללא תקלות, הוא אינו מספק אפילו חלק מהספקו כשהיה חדש וכדאי לזכור כי גם אז לא הצליחו לטום אלא במזג או יר נוח בי ותר. בלתי ־אפשרי לנסוק למעלה ממאות רגל אח־ ז ות, עם נוסעים. המכונה כולה כבר מלאה את יעודה ומאד הייתי רוצה לקבל מכונה חדשה מה- טיפוס בעל פרופלור אחד. סגן ארנ ולד (מאוחר י ותר ג׳נרל ה. ״הפי׳ ארנולד) מהצבא אמר, אחרי שראה את המטוס ובדקו, כי אף אחד מט״סי הצבא לא היה עולה בו לאויר. אבקשך להודיעני מה הס הסכויים לקבלת מכונה חדשה ? 126 בטאון חיל האויר מס' 23 , יוני- יולי 1953 הוא היה כאילו נוסע. אתה מתקרב לטיסת־היחיד הראשונה. אל תגלה אותות של אי־סבלנות אם לא תצא לטיסת היחיד אחרי שמונה שעות־טיסה ב- דיוק. יתכן וכבר היית מוכן לכך כעבר שש שעות, אולם, ברגע זה אתה סובל משפל זמני. זה קורה לחניכים רבים. אחרים סובלים שפל אף אחרי טיסת היחיד הראשונה ואז הם זקוקים שוב ל- מדריד. אל תטריד את המדריך בשאלות מתי הטום יחיד. ברגע שהוא מרגיש כי הגיע זמנך הוא ישלח אותך. האמן בו וסמוך עליו. טיסת־היחיד אינה שונה מן הטיסות אשר קד- מו לה. אתת טס בלי נוסע, זהו כל ההבדל. ללא משקלו של המדריך יהיה המטוס יותר קל. הזנב יתרומם בהמראה יותר מהר! הנסיקה תהיה יותר מהירה. הקזוז יהיה שונה! בנחיתתו ״יצוף״ המטוס יותר זמן לפני ש״יתישב״ על ה- קרקע. קח את כל אלה בחשבון. פרט לאלה אין כל הבדל. בצע הקפה אחת של השדה ונחת. אם מה שהוא יעמוד בדרכך או שהגישה לא היתד. מתוכננת נכון, אל תהסס ופתח מיד את ה־ מצערת, נסרק ועשת הקפה נוספת. אין כל חשיבות למספר ההקפות שתעשה בלבד שתנחת כבטחון עצמי. אחרי הנחיתה הסע את המטוס אל מקום חניתו. זכור כי הנך יחידי לא רק בטיסת כי אם גם בהסתכלות מסביב ובשמירת מסלול ההקפה וקיום יתר הוראות הטיסה. 25 . אנזונים בטיסות-ידזיד טיסת היחיד הראשונה נסתימה. אל תדמה ב־ נפשך כי הנך טייס משלם ואינך זקוק עוד להד- רכה. עוד רחוק אתה מזה מאד. ההבדל הוא רק בזה שמעתה מתחלקים האמונים לשני סוגים: א. אמונים עצמיים בתרגילים שהמדריך ידגים לפניך. ב. אמונים עם המדריך. הערך שתפיק מטיסות־היחיד תלוי במעשיך בטיסות הללו. כידוע לך מסוגל המטוס לטוס לבד ללא עזרה ואתה יכול, אם רצונך בכך, לטוס מס- ביב ולא ללמד דבר. אבל, אתה גם יכול, ובוודאי כך תעשה, לנצל את טיסות־היחיד לאמונים באו- תם התמרונים בהם אתה מרגיש את עצמך חלש. רק בדרך זו יכול אתה לשפר את רמתך כטייס. טוס בכל שעה לא פחות מששים דקות ואז מובטחת לך התקדמות טובה. כל תמרון שאתה מבצע מתח עליו את בקרתן כשם שהיית עושה זאת לחברך. 127 בטאון חיל האויר מס' 23 , יוני- יולי 1953 ל י ס ל : - שעובדים בסדר 7 הם חלפו מעל לראשי במשך שנים. כן. אני אומר לך. הטייס העשיר את התערובת. הל- הבות של הפליטה היו צהובות. לא, הוא לא איבד את השליטה. הוא פשוט גלש ישר לתוך המים״. כאשר הועלו חלקי המתכת המעונים מקרקעית הנהר, הצהירו חוקרי התאונה בכובד ראש כי לא היתה לפניהם הוכחה כלשהי לקלקול של המבנה או של פעולה בלתי תקינה כלשהי. ישנם כמה דברים, שאנו יודעים אותם. המרכב המלוכלך, נוטף טיפוח מים, נמשה מתוך הבוץ. אין זו התאונה המיסתורית הראשונה שהסיטה אסון על בתי משפחות והשחירה כותרות עתונים. האם קיים כח בלתי ידוע המצפה בפרוזדורי הלילה לטייס הבלתי זהיר? מה קורה לטייסים אלה ? מטוס נוסעים נמצא בתוך העננים, בלילה, מעל להדים בדרכו לעיר פיטסבורג. קריאות האלחוט שגי- ששו את דרכן באפלה הלחה אל המטוס הזה, חזרי ריקם. רק הדממה שאמרה הכל — ולא כלום. מטוס הנוסעים, או מה שהיה פעם מטוס נוסעים. נמצא מאוחר יותר על ראש גבעה. שני אנשים היו בתא הטייס, ותיקי טיסה מוכשרים שניהם, ושניהם הכירו כל טפח באיזור כהכיר אדם אח חדר השינה שלו. לא היתה קריאה אלחוטית לעזרה. לא נמסר על תקלות מיכניות, מאומה. ועדות החקירה לא יכלו לומר הרבה והן הודו בזאת. סיבת התאונה, מצאו החוקרים, היא שהטייסים טסו בגובה נמוך מדי. לא נשאר דבר נוסף להגיד, אך שמענו את הערתו של טייס ותיק שהעיר בסרקסטיות כלשהי, כי בעצם בדור לכל שכאשר מטוס מתנגש בקרקע, גבוה זה האחרון יתר על המידה. שוב אנו פוגשים בתאונה זו את אויבנו הבלתי ידוע. מה קורה לטייסים אלה? תאונות מסתוריות לדוב אירעו גם למטוסים פר- טיים ובו בזמן שאפשר לפתור את סיבתן ע״י ניחוש שהטייס היה מחוסר נסיון, שהוא לא הכיר היטב את הנתיב, או שאחזהו שבץ, הרי מקרים דומים רבו עד כי הכבידו ועירפלו את החוקרים. ניחושים מסוג זה אינם אלא בועות סבון פורחות ברוח כשמנסים להשתמש בהן ביחס למטוסי נוסעים שיושבים בהם שני טייסים מאומנים היטב ובדוקי הזמן ואפשר בהחלט להניח כי מה שעלול לקרות את הטייסים הללו עליל לקרות •באותה •המידה • גם לטייסים צבאיים. מסך כעל אוד עמום המחזה משתנה ואנו נמצאים בחדר הרצאות קטן בפקולטת הרפואה של אוניברסיטה גדולה. בצד הש- מאלי של הבמה תלוי מסך עשוי חומר כהה, כצידה הימני יושב סטודנט ופניו אל המסך וליד האיש הצעיר עומד הפרופסור המרצה. הפרופיסור נראה כאיש עסקים רגיל ממוצע. החלטי ויעיל. הוא פונה אל הקהל. ,עלי לדרוש מכם רבותי. כי בתחילת הנסיון תש- תדלו. עם כל הקשיים הכרוכים בכד, לשבח בשקט• מבלי לשוחח ומבלי להשתעל אם אפשר. הכרחי כי במשך ההכנה יורשה לנושא להיות שקט ביותר״. .כפי שתראו, לא דרוש בשלב המוקדם יותר מאשר לעמם את הכרתו של הנושא״. כאן מפסיק הפרושיסור את אורות החדר ומדליק אור עמום מעל למרכז המ- סך. אוד שאינו בהיר אד נראה כך בנלל הרקע הכהה והחושך אשר מסביב. הוא ניגש אל שולחן המרצה. לוחץ על כפתור וזמזם נמוך ממלא את חלל החדר. אחר פונה הוא שוב אל קהל מאזיניו. _אני אורה לנושא שלנו להרגיש עצמי נוח בכור- סתו ולהביט אל האור במסך האפל! את הזמזום כמ- עט ולא נשמע אך חלקו שמור בכל זאת. המטרה. רבותי. היא לעמם את הכרתו של הנושא. תופתעו להיווכח כי תוך זמן קצר ידדם בו חוש הביקורת הטבעי והוא לא יהיה מסוגל עוד לחשוב, במובן המקובל של המלה. או להבין. אד שימו נא לב רבותי. שהוא עדיין ער. זהו הזמן שאני קובע מגע עם דעתו 145 בטאון חיל האויר מס' 23 , יוני- יולי 1953 התת הכרתית. הרעיונות היחידים שיהיו לו מעתה יהיו אלה שאני נותן לו״. המשך הדגמת המחשבה התת הכרתית בהשפעת ההיפנוזה אינו מעניין אותנו כאן. אנו הולכים בעקבות התעלומה של הבעיה התעופתית המעיקה עלינו. השמת לבך לדמיון שבין התנאים של אוחו מסך לבין התנאים בתא הטייס בלילה ז מטרת האוד הע- מום היתה למשוך את העינים ולעייפן ו לוח מכשירים מואר היה משמש באותה מידת הצלחה ולאחרונה השתמשו בו בנסיון דומה. הזמזום המטריד משך השמיעה, עייף את האזניים. הוא טימטם אותו חלק של ההכרה הקשור באזניים, מרכז השמיעה. הזמזום דמה מאוד לטרטור המנועים בטיסת־שיוט. מלבד באו־ די הפרופסור, לא היה הבדל ממשי בין התנאים על במת ההרצאות לאלה השוררים בתא הטייס בלילה. נראה כאילו עלינו לבסוף על שביל חיפושינו, אנחנו מתקרבים לפתרון תעלומת התאונות המסתוריות. ה נ ח ו ת ה פ פ י כ ו ל ו ג י ם על מנת לבדוק את ההנחה הזו, הלכתי אל כמה פסיכולוגים ידועי שם וכולם הסכימו עמי עקרונית. דבריו של אחד מהם, המובאים להלן, משקפים את דעותיהם של כולם. ״מהי ההשפעה על הכרתו של הטייס, דוקטור״, שאלתי, ״אם הוא יושב בשקט במושבו בטיסה לילית ומביט בלוח המכשירים המואר ומאזין לזמזום מנו־ עיו ז״ ״במוקדם או במאוחר״, ענה הדוקטור, ״לא תהא הכרתו בעלת תועלת כלשהי. מוחו יטמטם״. ״תוך כמה זמן?״ ״זה תלוי בהחלט במידת הנוחיות, באישיותו השונה כל כך של כל איש, במידת עייפותו ובגורמים אחרים״. ״התוכל לתת לי הערכה גסה 1״ ״אם הטייס עייף, אם האויר שקט, אט הטייס נח ולא נע הרבה, יאבד הטייס הרגיל את יכולת המחש- בה שלו תוך 10 הדקות הראשונות, אך מעחה מת־ 146 י ׳/ תלדנה... במשטרת אוקלהומה סיטי נתקבלה תלונה מאת גברת ווליץ׳. תוכן התלונה: ״היואיל הטייס שהשאיר בחצרה מטוס לבוא ולסלקו משם״. הטייס הסתלק, התאוננה הגב׳ ווליץ׳, ולא אמר לי אפילו .בוקר טוב״. J חיל האסון. תוך 30 דקות הוא יאבד מ־ 50 עד 80 אחוז מהכשרונות השכליים הרגילים שלו״. ״כיצד יוכל הטייס להכיר בזאת! כיצד יכיר את המצב ?״ ״הוא לא יכיר בזאת כלל ועיקר. נושר השיפוט העצמי יורד בד בבד עם כוחות ההבחנה הכלליים שלו. אתה יודע כיצד מרגיש טייס חסר חמצן, כשהוא סובל מאותו דבר שאנו קוראים לו אנוקסיהז בעת ניסויי מעבדה, מתחיל הטייס לעשות כל מיני טעויות בלתי מתקבלות על הדעת, בהשפעת חוסר החמצן. בעת ניסויים אלה מבצע הטייס עבודות ניד פשוטות — וכשאנו שואלים אותו כיצד הוא מרגיש, הוא משיב כי הוא מרגיש עצמו בטוב ולשאלתנו איך מתקדמת העבודה הוא עונה כי זה מתקדם יפה מאד, והאמת היא כי אידיוט משוכלל היה מצליח יותר ממנו. כן, אנוקסיה וטמטום היפנוטי דומים ביותר זה לזה״. ״האם לדעתך, קשורות התאונות המסתוריות הללו בתופעה זו י״ ״אני משוכנע, כי רובן אמנם יש להן קשר עם זאת. טייס במצב כזה אינו יכול בשום פנים ואופן לקרוא את מד הגובה או המצפן בדיוק כלשהו. הוא יעשה שגיאות שילד לא היה עושן. מצב זה של הטייס מסביר גם את המקרים השכיחים של נחיתות על המסלול הבלתי נכון, גישה קצרה או ארוכה בני חיתה וכדומה״. • • » נוחיות - מבט קבוע - חתוניות לא כל התאונות המסתוריות מתארעות בלילה; אחדות קורות גם ביום, אך כמעט כולן קרו בעת שהתנאים התאימו ל״טמטום של תא הטייס״. מה הם אותם התנאים ז נוחיות היא הגורם העיקרי. אם הטייס יושב בשקט במשך מחצית השעה הוא מאבד חלק חיוני מכושר המחשבה, ההבחנה והתפיסה שלו. ישנן סיבות לכך כי בלילה נוטים לכך יותר מאשר ביום: עייפות, הרגל, אויר שקט וראות פחותה. גודם שני הוא קביעת המבט. אחר שהטייס הביט בלוח המכשירים שלו מספר דקות, מתחיל הטמטום המוזר לזחול אל תודעתו כערפל. דבר זה גרוע בהר־ בה בלילה, כשאורות המכשירים הבהירים במסגרת הכהה של החושך הסובב אותם מושכים את העינים ומעייפים אותן. תנאים אלה מוצאים לפועל במעבדות הפסיכולוגיות לאותה המטרה והם פועלים. הזמזום, רעש בעל טון נמוך והד־גווני, מטמטם את אותו חלק המוח המוקדש לשמיעה. בטאון חיל האויר מס' 23 , יוני- יולי 1953 חד־גווניות מהווה גורם ואף גורם רציני. העייפות הנה גורם משפיע רב ערך. עייפות שבאה ביחד עם נוחיות למשך חצי שעה, תוריד את כושרו השכלי של האדם לאפס. על כן יש להישמר היטב מפני הטמטום ההיפנוטי לקראת סופה של טיסת לילה ארוכה. לאחרונה, אירעה תאונת מטוס די.סי.־ 6, בעיר דלאס שבה קשרו 26 נוסעים קשרים עם השמים. מזג האויר היה טוב. שלושת הטייסים היו ותיקים ובעלי נסיון, כולם הכירו היטב את שדה התעופה וזה האחרון היה רחב ידים, אלא שטיסתם נמשכה 6 שעות ללא נחיתה והם התקרבו לדלאס עם השקיעה. הם פגשו גרדיינט רוח גרוע בגישת הנחיתה ואחר קרה הדבר. נראה שהצוות היה מכושף. אילו נמצאו במצב רגיל, היתו זו נחיתה רגילה עם מעט הספק נוסף לתיקון הפסד המהירות עקב הגרדיינט, אך השגותיהם והגבותיהם היו איטיות מדי. פפיש כמקום מסלול לפני זמן לא רב נשאלו טייסי מטוס נוסעים גדול, בנחתם אחר טיסת לילה ממושכת, על פרט קטן כל- שהו, אור חדש או משהו דומה. היה ברור שהיו חיי- בים לראות זאת אך אף אחד מהם לא יכול להשיב לשאלה והתברר שאף אחד לא היה מסוגל לזכור דבר ביחס לגישה או לנחיתה. כנראה שזה בוצע אוטומטית, ע״י רפלקסים. יש מקרים לרוב, שלא מודיעים עליהם מתוך סיבות שלא קשה לנחשן. למשל, כאשר טיים לילה גולש,ישר אל מסלול מואר להפליא ולפתע הוא מת- עורר ומוצא שהמסלול היה כביש או רחוב ראשי. ישנם דברים מסתוריים לרוב שטייס מעדיף לשמרם לעצמו. מספר מפתיע של טייסים צבאיים ואזרחיים נחתו בשדות תעופה בלתי נכונים ואפילו בעדים אחרות ולא הרגישו בכך עד שכבר היו על הקרקע, למרות C.A.A, שרובם הכירו את השדה אליו התכוונו. איש מסר לי כי בצ׳יקאגו נחתו תוך חודש אחד ויחיד מאות — לא עשרות — של מטוסים על המסלול הבלתי נכון. מה. אפשר לעשות ו אם כן, תשאלו, האם נמשיך וננפץ את המטוסים על הגבעות כשאנו מהופנטים? האם אפשר לעשות משהו? כן, אפשר. כידוע לכם, באם ראיתם אי־פעם עבודת היפנוט במעבדה, כל רעש פתאומי בשלבים המכינים הדומים לתנאים בתא הטייס, או כל דבר בלתי צפוי המפריע להתרכזות, יפסיק את הנסיון. כאשר אדם מתעייף, דרוש זמן רב למען החזר אותו לתכונותיו הרגילות. נסיון טייסים יבאר להם זאת, כמה פעמים קרי, שבש- עת טיסה, ״התעוררו״ לפתע ומצאו עצמם סוטים מה- כיוון או טסים בגובה אחר, או טסים על מיכל כמעט ריק ? כמו כן, קיים סוג מקרים, המוכר היטב לטייסים צב- איים, ולטייסי חברות תעופה• כשטייס טס כל הלילה׳ עייף עד מות, הוא מתקשה לאחר הנחיתה לסכם את המספרים בספר הטיסות ולעתים קרובות משאיר את הנווטון או את פנס הכיס במטוס ואף נוטה לשכוח שמות אנשים. אולם, לאחר היציאה מתא הטייס, בעת ההליכה למשרד המבצעים, מתחיל הדם לזרום בכל אברי הגוף ושוב חוזרת ההדגשה הטובה. קפה - רחיצת הפניס - התעמלות לאחד מחברי למקצוע, טייס בקו נוסעים, נוהג משלו בטיסות לילה. טרם בצעו את גישת הנחיתה, בסיום טיסת לילה ארוכה, יוצא ידידי מתא הטייס וצועד לאורך המטוס אל המטבחון שבזנב המטוס, לגמיעת ספל קפה. ״אל תרבה בשתית קפה לפני כן״, נוהג הוא ליעץ, ״כי אז לא תהיה לספל קפה אחרון זה השפעה כלשהי. ספל הקפה הזה שלפני הנחיתה כאילו מוציא אותך מתוך תרדמה״. אחד הוא ניגש אל חדר הרחצה ורוחץ את פניו ואת ידיו במים קרים. הוא גם מוסיף אי אלו תרגילי התעמלות וכפיפה. עקרון הפעולה המונעת הוא כמובן, לשבור את הכישוף. עלינו לעשות זאת כל מחצית השעה ובמיוחד לפני גלישות ונחיתות. עלינו לשבור את התרכזות העינים והאזנים. ביחס לאזנים נוכל לשיר קמעה או לדבר או להש- תמש ברדיו. בשביל העינים נוכל להביט סביב, ולתר- גל אותן ע״י שנגלגל בהן. הדבר הבא הוא שבירת החד־גווניות, הזרמת הדם ו מעט תרגילים יעזרו הרבה ואפילו כמה נשימות עמו־ קות ישנו את ההרגשה מקצה אל קצה. עליך לרחוץ את הפנים אם תוכל! זהו אחד האט־ צעים היעילים ביותר. אפשר להשתמש בכל השיטות גם יחד תוך זמן קצר! 30 שניות יחזירו את האדם להכרתו המלאה, אלא אם הוא עייף עד בלי גבול. אם אינך יכול לרחוץ את הפנים, דחף אותן אל תוך רוח הליל הקרירה. וטייס המטוס הקטן? לא יקשה על טייס המטוס הגדול לבצע את כל אותם הדברים, אך מה ביחס לחברו במטוס הקטן? אין הוא t \ הצעות ורעיונות למניעת היפנוט * בטיסות ארוכות, נסה לקפל את רגליך ולה־ ניחן על מושבך כשאתה טס רק עם המטה. * תרופה אחת: אויר רענן, צונן. כמו כן אני מציע לצבוע את המכשירים בצבעים בהירים כדי להרחיק את החדגווניות. * לפני הכנסך להקפה, סטור לעצמך על פניך מספר עמים! * כאמצעי מניעה, נקטתי בשירה בכל כוח ריאותי. * מצאתי כי ע״י לחצי את המצח על זכוכית התא אני יכול להעיר את מוחי הרדום בהשפעת רטט המנועים״. k _ > 147 בטאון חיל האויר מס' 23 , יוני- יולי 1953 יכול לקום ממושבו ולטייל להנאתו. גם לזאת תרופה. כשאתה יוצא לטיסה ארוכה טול עמך בקבוק קפה ואל תשתה הרבה עד שתגיע למטרתך. אם טסת על מכשירים במשך 15 דקות או יותר, העף מבט סביבך והפסק את ההתרכזות של עיניך. כל 15 דקות תרגל מעט את אבריך! יתכן שלא תוכל לקום ולהלך אך מתח אבריך ונשם כמה נשימות עמוקות. פעולות אלה גדולה חשיבותן אס אתה טס בלילה, ואל תשים לב להרגשתך, אתה עלול להרגיש מצויין — אידיוטים מרגישים זאת בדיוק כמוך. כל פעם שמישהו חושב כי אי הנוחיות היא רוצח טייסים מם. 1, יש לומר לו כי כמעט בכל התאונות המסתוריות שהצלחתי לחקור, היה האויר שקט. גם כאן קיים קשר א מ ת . כשאתה נזרק מצד אל צד, הנך עסוק. מוזר לומר, אך אתה בטוח יותר — בהת- אם לסטטיסטיקות — כשאתה נלחם בסערות מאשר כשהכל שקט ונעים. ן* — / םח ^וםדים על החיפני היפנוט היא המלה ...באחד מימי אוקטובר בשנ ת 1945 , פלסתי את דרכי ד ר ך העננים בלילה, במטוס סי.־ 54 . היתה זו טיסת מכשירים כשאנ ו ב דרכ נ ו מחודו לסין. עזבתי את תא הטייס למשך כנוה דקות וכשחזרתי לבסוף אל חרטום המטוס ראיתי כי בהתאם לשעונים ולמכשירים אנו נמצאים בפנית גלישה של 30° . הטייס השני נמצא שם, ישוב בהרחבה במושבו, שתי ידיו על המטה ומביט בלוח המכשירים כששתי עיניו פקוחות לרווחה. התנפלתי על מושבי והחילותי לתקן את המצב ובאותו הזמן הרעמחי בקולי, ,,לאן אתה טס, לכל הרוחות ?״ חוא התעורר בקפיצה ואמר, ״כנראה שנרדמתי ו״ (שתי ידיו על המטה, שתי עיניו פקוחות). היטניט היא המלה. ג׳י. סי. קונגר, קליפורניה. הישר לדגור הקרקע ...לפני 15 שנה, הטסתי מטוס דו מושבי קטן, בעל מושבים פתוחים, ואחרי ארבע שעות באויר כשאני מרחף לי בדרכי ביום יפה ובהיר, ניגשתי לנחות בשדה שכבר השתמשתי בו פעמים רבות לפני כן. ניגשתי בגלישה ארוכה וישרה לתוך הרוח. אני זוכר שהרגשתי עצמי חם ומנומנם וכ־ 20 רגל מהקרקע. הדבר הבא שאני זוכר_הוא^בית_החולים• הבחורים על הקרקע סיפרו לאחר מכן כי טסתי הישר לתוך הקרקע ולא נסיתי לשבור את הגלישה. כנראה שהייתי מהופנט... ססיל לאיטהרט, וונקובר, קנדה. קסם הרה תוצאות של הצי במלחמה האחרונה, אבד ו T.B.M ב עת היותי קצין הנדסה ביחי דת מטוסי מטוסים אחדים בפעולות לילה ולא נמצא הסבר לאבדנם. על ידי שיחות עם הטייסים גילי הקצינים הרפואיים כי המכשיר המורה על פעולת מערכת החמצן ל נשימה משפ י ע השפ ע ה גורלית על הטייס. נמצא אותו זמן ליד ברכו השמאל ית של הטייס מקום T.B.M.־ אותו מכשיר ב 20 תנ ו ד ות לדקה, היה אוטרהיפנוטי. — שנראה לעיניו בכל עת. נראה שמכשיר זה, ב ע ל 17 הטייסים הסכימו כולם כי לעתים כמעט שלא יוכלו להרחיק א ת תשומת לבס ממנו. כפי איבד א ת הקשר עם המערך T.B.M שנתברר מאוחר יותר, גרס מכשיר זה לכך, כי מטוס לשניה וניסה להצטרף לפנס ימי צף, דבר שגרם לאבדנו. כאשר אסונות אלה החלו להראות נטיה ברורה, הועבר המכשיר א ל מאחורי לוח השריון של הטייס, מקום שהיה צורך לסובב א ת הראש על מנת לראותו. מאותו רגע נפסקו מקרי האסון.,. טיאודור מ. לונג, סומרוויל י׳ 148 בטאון חיל האויר מס' 23 , יוני- יולי 1953 ת ש ו ב ו ת ל ז י ה ו י מ ט ו ס י ם <ראר. עם• 188 זהוי ראשוני 1) לוקהיד ״ ק ו נ ס ט ל ישך Lockheed Constellation תוצרת ארה״ב. מטוס נוסעים. תכנונו החל ב־ 1939 כמטוס נוסעים אזרחי, א ן עם כניסת ארחי ב למלחמה הותאם, לפי דרישת חיל האויר, לשמש כמטוס תובלה צבאי. טס לראשונה בתחילת 1943 . לאחר המלחמה נמ- שך ייצור מטוסי ה״קונסטלישן׳, לאחד שנויים מסוימים, כמטוסי נוסעים אזרחיים. כיום מצויים עדיין מספר מטוסי ״קינסטליש!״ בשמוש חיל האויר והצי של ארחיב, אך בעיקר נפוץ ה״קונסטלישן״ בשמוש התעופה האזרחית, בארה״ב ומחוצה לה (בחברות תעופה בבריטניה, צרפת, הודו, הולנד, ישראל ועוד). מ ו ט ת הכנפיים — 37,5 מטר, אורך הגוף — 28,9 מטר. רייט״ בני 2500 כח־סוס כל אחד. » מנועים — 4 מנועי נוסעים — 44 עד 64 ניסעים. מהירות מכסימלית (במטען מלא) — 560 קמ״ש. סייג גובה שמושי — 7620 מטר. טווח מכסימלי — 8800 ק״מ. 2) ״אברו קנוק״ Avro C. F. 100 Cannuck תיצרת קנדה. מטים קרב סילוני, דו־מישבי, לפעולות טווח ארוך בכל תנאי מזג־האויר. תיכנן בהתאם להנחיות חיל האויר הקנדי. זהו מטוס הקרב הראשון שתוכנן . ויוצר בקנדה. טס לראשונה בינואר 1950 מוטת הכנפים — 15,8 מטר. אורך הגוף — 16 מטר. מנועים — 2 מנועי ״רולס רויס א ב ץ ״ בני 6500 פאונד משיכה כל אחד. פרטים נוספים — לא שוחררו לפרסום. * 3) דה הבילנד ״מוסקיטו״, דגם 38 De Haviland 98, Mosquito Mk. 38 תוצרת בריטניה. מטוס קרב לילי. מטיס ״ מ ו ס ק י ט ו ׳ ראשון — מפציץ בלתי מחומש — טס לראשונה בנו־ 11 חודש לאחר שהוחל בתכנונו. מאז פות- , במבר 1940 חו טפוסים רבים של ״מוסקיטו״ ( 42 במספר) המשמ- שים כמפציצים, מטוסי קרב, סיור וצלום, אמו ן ועוד. בנובמבר 1950 הופסק ייצורו (לאחר שנוצרו קרוב ל־ 8000 מטוסים מסוגו — בבריטניה, אוסטרליה וקנדה), אך הוא נפוץ עדיין בשמוש חילות אויר שונים. מי טת הכנפים — 16,5 מטר. אורך הגוף — 12,5 מטר. מנועים — 2 מנועי ״רולס רויס מרלין 113 ״. צוות — שני אנשים. חמוש — 4 תותחים בקוטר 20 מ״מ. .A.I. Mk. 1 ציוד מיוחד — מכ״ם מסוג מהירות מכסימלית — 646 קמ״ש. סייג גיבה — 11.000 מטר. 4) ,ציים אביטרוק״ סי־ 123 Chase Avitruc C-123 תוצרת ארה״ב. מטוס להובלת גייסית ומשאות. נוצר בשלשה פתוחים — כמטוס בוכנה, כמטוס סילון בעל 4 ׳, וכדאון הנ ושא יותר מ־ 7 •j-47 מניעי ״ג׳נרל אלקטריק טון משא. מצטיין בכושרו לנחית ולהמריא ממסלולים קצרים ובלתי מעובדים כראוי. מוטת הכנפים — 33,5 מטר. אורך הגוף — 10 מטר. מנועים — 2 מנועי ״פרט אנד וויטני׳ בגי 1900 כח- סום כל אחד. צוות — שני אנשים. מטען — כ־ 12 טון. נוסעים — 60 חיילים, במלוא המושם, או 50 פצו- s . עים באלונוקות מהירות מכסימלית — 392 קמ״ש. מהירות שיוט — 328 קמ׳׳ש. סייג גובה שמושי — 8850 מטר. טווח (עם מטען מכסימלי) — 1850 ק״מ. 5) ״לנגדוק״ S. E. 161 Languedoc , תוצרת צרפת. מטים נוסעים. טס לראשונה ב־ 1939 . אך מבחני הטיסה שלו לא נסתיימו אלא בתחילת 1942 אם כי מספר נכר של מטוסים מסוג זה הו זמנ ו ע״י ממשלת וישי הצרפתית, לא סיפק בית־החרושת כל מטו- סים במשך תקו פת המלחמה. לאחד המלחמה החל בית־ החרושת לייצר מטוסים אלה בשביל חברת ״איר פרנס״, — חיל האויר והצי הצרפתי, וסיפק ל הם — עד ס ו ף 1950 72 מטוסים. מוטת הכנפים — 29,4 מטר. אורך הגוף — 24,2 מטר. מנועים — 4 מנועי ״פרט אנד וויטני״ בני 1200 כח- סום כל אחד. צוות — 5 אנשים. נוסעים — 33 איש. מהירות מכסימלית — 440 קמ״ש. סייג גובה — 7.500 מטר. טווח מכסימלי — 3200 ק״מ. 6) ״בולטון פול בליול״ דגם 2 Boulton Paul Balliol T. Mk. 2 תיצרת בריטניה. מטוס אמון מתקדם. ניעד מלכתחילה לפעול עם מנוע מרופ־סילוני. ואמנם מרק 1, שטם לרא- שונה במרץ 1948 , הונע ע״י מנוע ״ארמסטרונג סידלי ממבה״ והיה המטוס הראשון בעולם שהונע ע״י מנוע פרופ־סילוני בלבד. ב״בליול דגם 2״ הורכב, לפי דרי• 149 בטאון חיל האויר מס' 23 , יוני- יולי 1953 שת הר. א. פ״ מנוע בוכנה, ולאחר נסיונות הכריז הר,א.פ. בפברואר 1950 , כי ״בליול דגם 2״ נקבע כמטוס סטנדרטי לאמון מתקדם בר,א.פ. מוטת המפיס — 12 מטר. אורך הגוף — 10,7 מטר. מנוע — מנוע אחד ״רולס רויס מרלין״ המפתח עד 1280 כוז־סוס. מהירות מכסימלית — 465 קמ״ש. סייג גובה — 9.910 מטר. שהיות באויר (במהירות של 357 קמ״ש) — 3 שעות. 7. ויקרס ארמסטרונג ״וויקינג״ (מטוס נוסעים. תוצ- רת בריטניה). 8) דה הבילנד .מוסקיטו״ (מפציץ־קרב. תוצרת ברי- טניה). 9) ויקרם ארמסטרונג ״וויקינג״. 10 ) דה הבילנד ״מוסקיטו״. 11 ) דה הבילנד ״מוסקיטו״. 12 ) ויקרס ארמסטרונג ,וויקינג״. זהוי מתקדם מטופיפ חד־מנועייט: Chance Vought F4U Corsair (13 North American F-51 Mustang (14 ( רוסי) 1 L-10 (15 מטופיט דר־מנועייט Douglas B-26 Invader (16 Douglas C-47 Skytrain (also: Russian (17 IL-12, British Dakota, Us Navy R4D, US commercial DC-3) Lockeed P2V Neptune (18 מטוהיט רב־מנועיים: Russian TU-4 (also: US Boeing B-29 (19 Superfortress) Boeing B-50 Superbomber (20 Douglas C-54 Skymaster (also: Navy (21 R5D, US commercial DC-4.) מטופי פילון חד־מנועייט: Grumman F9F Panther (22 Russian MIG-15 (23 Republic F-84 Thunder jet (24 מטופי־פילון רג־מנועייט: Boeing B-47 Stratojet (25 English Electric Canberra (also: US (26 B-57) North American B-45 Tornado (27 28 ) ״אברו לינקולן״ המשמש כמטוס־מבחן לשני מנו־ עי ״בריסטול פרותאיס״. 29 ) ״מרטין מטדור ב־ 61 ״, מפציץ ללא־טייס. 30 ) ״נורתרום איקם־ 4״, מטוס־מחקר. 31 ) .בואינג ב־ 17 מבצר־מעופף״, הנושא למבחן מנוע ״פרט אנד וויטני ט־ 34 ״ בחרטומו. 32 ) ״דוגלם סי־ 47 דקוטה״ שהורכבו בו לנסיון מנועי ״ארמסטרונג פידלי ממבה״. 33 ) ״איל־ 12 ״, מטוס נוסעים רוסי. מטוס נוסעים בריטי. ,"V 34 ) ״הנדלי פיג׳ הרמס 150 בטאון חיל האויר מס' 23 , יוני- יולי 1953 i i ־ ה פ ע ו ר ה ה טאת קפטן צירלס 1. פוס הכנף רוסקה ע׳׳י פגז נ.מ. כטייס צבאי של כוחות היבשה המסופח ליחידה ארטילרית בקוריאה יצאתי לפעולה שגרתית מעל הגזרה המערבית של החזית בגובה 6000 רגל. לא נמצאתי זמן רב בקוריאה, אולם שמעתי לעצותיהם של טייסים ותיקים — לד,שאר בגובה שישמרני מחוץ לטווח האש ל־ 19 ״ המשמש » הקרקעית. טסתי במטוס קישור קל בקוריאה כמטוס תצפית טקטית לכוחות היבשה. היתד, זו פעולתי האחת־עשרה במספר שעתידה היתד, להיות פעולתי הקשה ביותר. נמצאנו כששה מילים מאחורי קוי האויב, כאשר גילינו מה שנראה בעינינו כעקבות תנועה כבדה של כלי רכב ליד בנין. חגנו סביב המקום כדי להיטיב ראות. קלרך כיון מפתו כך שיוכל לשפד את העמדה, על מנת שהמודיעין יכוון אליה את התקפת המטוסים. הכנסתי את ה״ל־ 19 ״ לתוך פניה חדה לשמאל, כדי להשאר מעל המטרה. פניתי כ־ 180 מעלות כאשר שמענו אש מהקרקע. התחלתי לבצע תמרוני התחמקות, אולם לא עבר זמן רב והכנף הימנית נפגעה. הבטתי החוצה וראיתי שמרבית הכנף רוסקה על ידי פגז נ.מ. (כנראה 40 מ״מ). המטום החל להזדקר תגובתי הראשונה היתד, להשתלט על המטוס. מח- שבות על תהליכי החרוט לצניחה ריצדו במוחי. אותו זמן טסתי כבר לעבר קוינו. למרבה ההפתעה המשיך המטוס לטוס, אם כי אבדנו כאלף רגל ומד־מהירות האדיר הראה על 125 מי״ש. במהירות זו היתה לי שליטה טובה למדי על ה־ ״ל־ 19 ״. כאשר האטתי את המטוס ל־ 110 מי״ש לערך, החל להזדקר. טסתי במצערת פתוחה לרווחה וכיוונתי לעבר מטוס ״ל־ 19 ״ שקפטן פוס הצליח להחזירו מפעולה כשכנפו הימינית מרוסקת ע״י פגז נ.מ. בטאון חיל האויר מס' 23 , יוני- יולי 1953 קוינו. כדי לאזן את אבוד שטת הכנף הימנית, נאלצתי להפעיל מלוא הגד, הכיוון והמאזנת השמאלית. הלחץ היה עצום. כוחותינו המשיתפים נדרשו להחזיק את המטוס בטיסה איפקית. שדרתי קריאת עזרה ברדיו של המטוס. סגן ג׳ון סלף שנמצא במטוס ״ל־ 19 ״ אחר באיזור השיב לי. טווח האלחוט שלי היה מגבל. סגן סלף ליווה אותנו ־שימש כתחנת ביניים לשידורינו לבסיס האם. כאשר הגענו לקוינו פניתי לקלרך ואמרתי לו לצנוח. הוא שאלני מה אני מתכוון לעשות. אמרתי לו שבדעתי להחזיר את המטוס בשלמותו כדי שאפשר יהיה לתקני ילהפעילו שוב• ידעתי שאם אצליח להנחיתו, אפשר יהיה להטיסו מחדש אחרי הרכבת כנף חדשה• קלרן ביכר להשאר עמי. שמחתי, כי ידעתי שכוחותינו המשותפים יהיו דרושים כדי להפעיל את ההגאים. ״לעזאזל המטוס, קפוץ!״ בהגיענו לבסיס האם שלנו, שהיה רצועת בוץ באורך של כ־ 1500 רגל, עברתי• מעל המסלול שלוש פעמים. היה עלי לשמור על מהירות אויר של למעלה מ־ 110 מי״ש, אחרת הייתי מאבד את השליטה. מאידך לא ־כולתי לנחות על המסלול הקצר במהירות כזו. מפקדי,׳ מיג׳ר צ׳סטר דילהנט שיגר אלי את ההודעה הבאה: ,,לעזאזאל עם המטוס, פוס. נסרק לגובה וקפוץ!״ עד כה הצלחתי להחזיר את המטוס: החלטתי היתד, נחושה להצילו. סלף התקשר עמי באלחוט והציע שנטוס לתוך הגיא הסמוך, שם נמצא מסלול באירך 4600 רגל. יצאנו לשם, מלווים ע״י סלף ב״ל־ 19 ״ שלו וההלי־לופטר של הדיביזיה ה־ 2 שנשא רופא. כאשר הגענו לבסיס האוירי הגדול כבר הורחקה מסביבתו כל תנועת המטוסים. הליקופטר נושא־אלונקה ריחף בקצה המסלול, מוכן לטוס אחרינו בעת הנחיתה. סלף המטיר עלי הוראות דרך הרדיו. התחלתי בגישה תלולה, במצערת מלאה אל השדה. מד־המהיריה הצביע על 135 מי״ש. בעדינות רבה הורדתי את ה״ל־ 19 ״ ל- מסלול והצלחתי לעצור כאשר הגענו קרוב לסוף המסלול בן 4600 הרגל. בדקנו את הכנף ומצאנו בי 12 רג״ם לערך ממנה נתרסקו מהפגז. כנף חדשה הורכבה בו במקום וכעבור שעות אחדות הטסתיו שוב. מאז ומעילם האמנתי בבטחזן הטיסה במטוסים קלים. מקרה זה בא להוכיח זאת שוב. טייס אינו יכול להיות טוב יותר ממטוסו. אף בעידן הסילון מתאימה אמרה זאת — כשהמדובר היא במטוסים קלים. ״ארופלוט״ חברת התעופה הסוביטית ״ארופלוט״ טסה 1,ו- תר מילים מכל חב׳ תעופה אחרת בעולם 1,7 מליון מילים 1 נ ל שבוע. זוהי חב׳ התעופה המס־ תרית היחידה בברית המועצות. כל חברות חתעו־ פה האמריקאיות ביחד טסות •־כמעט 10 מליון מי־ לים מדי שבוע. ישראלייפ בקוריאה... בעת מלחמת העולם השניה גרמו חיילים אמ- ריקאיים דוברי דיאלקטים של אינדיאנית כאבי ראש חמורים לנאצים שהאזינו לשדוריהס. עתה, משתמשים האמריקאיים בקוריאה בלשון הספרדית כדי להכביד על הצפון קוריאנים. קפטן ראמון ניבסון, בקר קדמי, כיוון התקפה של ארבעה מפ־ ציצי קרב בפיקודו של קפטן ג׳ון סותרלנד. משהחלו לשוחח באמצעות המשדרים שלהם, הכירו מיד בקו ל ותיהם של האנשים. מאחר ששני־ הם חו נ כ ו במקסיקו, החליט גיבסון למסור את הוראות התקפת המטרה בספרדית במקום באע ־ ליה• ״הדבר עלה בידינו בנקל, אולם אם הצפון־ קוריאנים האזינו בתכף שלנו, אתערב אתכם שהש־ .־[ תגעו !״ סיפר אחר 3 אולם המענין ביותר הוא כי בטאון ח.א. של צי ארה׳׳ב ״אביישן נ י ו ד / ממנו מובאת הידיעה,׳ ״גייס״ נם טייסים ישראליים לכתות האוס בקו־ ריאה. הידיעה מסתי ימת בפסקה : ״מאחר שגם יוונים, צרפתים, טורקים, ישו־ אלים (!), חבשים, סיאמים והולנדים, אס נציין רק אחדים, נלחמים בקוריאה,. נראה שהתאזנה אי־ מ ה תפקי ד שרבים עליו הקופצים בכוחות הקומוניסטיים״. 152 בטאון חיל האויר מס' 23 , יוני- יולי 1953 למטה (משמאל): סדרת תצלומים זו נזואה ירית! של וקימות ״אירו מייט״ של 2,76 אינטש מחרטומי טל לוקהיד ״פ־ 94 — סי, סטרפייר״. התצלום העליון מראה ברק אש ועשן הזורם אחורנית מכל צדי המטוס. השני, מראה את הרקיטות אצות לפני המטוס כשפס העשן שלהן עוטף אותו כמעט לגמרי. בשלישית, נשאר רק העש,׳.״ וראיות הט יס מופרעת לפרק זמן קצר. נל אחד מ־ 24 רקיטות אלו יכולה להפיל כל מטוס אויב. התצלומים נעשו במצלמת ״קי־ 25 ״. למעלה: מכרה ברזל זה צולם בצפון קוריאה טייס או׳׳ם ליד סונגיו־דינג מילים אחדים מהגבול העיני׳ מאל — רגע אחד ו־ 25 שניות מאוחר יותר, צילם אותו טייס ונח שניה, המראה את פגיעתה של פצצה בת חצי טון. למטה (מימין): במבט ראשון אפשר לחשוב שזהו תצלוט ית ״מגרדי שחקים״ ליד חוף אמריקאי, אולם במבט שיי יסתבר אלה תיבות אספקה ותחמושת צפוניות המועלות על ות ליד רציף ומוצלפות ברגע זה ע״י רקיטות ופגזי 0;: מ״וז מטוסי קרב של האו״ם. 153 בטאון חיל האויר מס' 23 , יוני- יולי 1953 ב ס 8י ;Bnjas 11:5 ! זד, איה t ד מ",!זל 8 כיאמ •,•is :t לזזמדג.־! זי 6 הממן! ז בדג• יד. lines הנ כ^ונה k3 הv ב(P 0( ש 7ו j הת בין הפותרים יוגרלו הפרסים : פרם ראשון _ 15 ל ״ י . פרס שני — 10 ל״י ! פרסי שלישי — 5 ל ״ י ! פרס רביעי — ״עלילות נשחקים״ (ספרו של עודד אברבנאל) ל־ 12 זוכים. את הפתרונות יש לשלוח עד 1.7.5371 . ח,א.״ דאר צבאי 164 « למערכת בטאון יומ: : »; ״, ;״.•;׳ דכג־־יי־. זעוג ®a זי מי*.• ״ fisu 1 es»• ־! ; ״.•דוגית ,-.SB- r.ss 4 ; דרממהדד, >!:;יוז jicc .»« י גי 1יג ידי לרה צי־פיעי על: t e ׳s3 . ד.ד־־ופ 5ז.*; ג 86 י:ר. אייר; ג « מהי wes אמיןד>י 5.י;יז י 5כ*נ־•. י?ל.ז: 3 » ל* »j&nS» ' י.ייל: יי « 5. ימגד מיי• מ ' ד,י,ן ממיגו( » .1; ן״ 8 מושה גלונזד•!!•־?. עי/ליוגוזן « עע i W iwnsnV , . w i •?; י 6•,!• גי » ידי » ?דייעיש V*• »«»» געי׳ rasVw r.wssK ! 7• ממי י 81 יגי « עליה י. זואז w w h ׳s ״ «: י 5ד « 9?יי MM v | ולזזיצמייג שיו: 1 נפגע ־•fcm אמה כדק ג:י.£יי: ז. יד־ ארז דיקיט-־ד,. בטאון חיל האויר מס' 23 , יוני- יולי 1953 : evsa ל» flsr1» מציץ nph י 8, מיי י?*ראל » מ ntf .9 V{• ודא ־. י * י י » ו » קימנד ! " י מ י « ייך ל: א. .קנ&רמין ג. » זד warn 8. נוי לא ידע גי ן ז. •גי* 47 ״. •wyMk. j אולינמיזז׳ ן - t t m t x m 1 / ,׳ •י , y V אדכול* זדמ יחי־ייז. ״.יי:.: ;•tes ! זז״;' זיז גושא על שיוזלו או בטאון חיל האויר מס' 23 , יוני- יולי 1953 156 בטאון חיל האויר מס' 23 , יוני- יולי 1953 מ ה ו ו י ה ב ס י ס ט מ א ו ת ג ד נ ״ ע י ־ א ו י ר מ ת א מ נ י ם ב ב ס י ס י ה ח י ל טיט וראיה דליי המים המסורתיים הורקו שיב על גדנעי־אויר צעירים שיצאי מדעים מתאי ה״פיפרים״ לאחר טיסת ה-סו- לו״ הראשונה בחיפשת הפסח. בשדה התעופה הקטן איישם הוקמו כמה אהלים כדי לשכן את הטייסים לעתיד. הצעירים הנר- גשים, תלמידי בתי ספר תיכוניים ממקימות שינים בארץ, עברו בדיקות רפואיות של צות־אויר בהצלחה וניצ- לו את חופשת הפסח להכשרה לקראת מטרתם הסופית, טייסים בחיל האויר. חיל האויר היודע היום מה חשיבה הכשרה מוקדמת זו נטל את הקורס תחת כנפיו. הוא שסיפק את המטר סים הצהובים והיא שהעביר את המדריכיפ־הטייסים קורס הדרכה מיי- חד מתאים לדרישות גדנ״ע־אייר. כמו כן התקיים גם קורס דאיה שהשתתפו בו גדנעי־אויר שלא עמדו בהצלחה ניכרת בבדיקות הרפואיות. מטרת הקורם היתד. להכשירם כמד- ריכי דאית בעתיד. הן בקירס הטיס והן בקורס הדאיה נמשכה מסורת ה״בנות היחידות״. בטיס קבלה ״ג׳ני״ מפתח־תקוה את ״מקלחת הסולו״ ומיכה מחיפה יצגה את המין היפה ליד מנוף הדאיה. טיפנאות ומבוכאות אויר בשעה שמשתתפי קורסי הטייס וה- ראיה נשמו לראשונה את אייר הים המרענן הגיעה רכבת מיוחדת לשערי בית הספר הטכני של חיל- האויר. מאות נערים ועשרות נערות הס- תדרו ליד שולחנות הרישום. רמקו- לים העבירו את קולו של המפקד לכל פינות המחנה הגדול, והשרו עליו אוירה צבאית מיבהקת. הכפים — לרשות הגדנעים דיירי הבסיס הרגילים קבלו חיפ- שה מיוחדת והבסיס על מתסניו היק- רים הועמד לרשות גדנ״ע־אויר. חדר האוכל החדש הפך לאולם מלאכה ל־ 300 נערים שהראו כוחם בבנית טיסנים. ״אני חוזר, להפסיק את הרעש, שקט בבקשה, סוף״, חזר הרמקיל והכריז ללא הרף בעשותי את הרעש הגדול ביותר... לאפשנאי (שאינו יכול לבטא ם׳ וזי) של הבסיס היתד, עבודה מאומצת. הוא חילק ״בלגיה״ (בלזד, — עץ קל לבנית טיסנים) לנערים בכמויות ענקיות כדי לספק את דרישות שלב א׳ ב׳ יג׳ של בוני הטיסנים. כולם רצו להיררוליקה בבתי המלאכה הנרחבים שמני ידי- הם מכונאי מנועי מטוסים, חשמלאי מטיסים אחזו בצבתות בעלי ידיות גומי וחניכי מחלקת ההידרוליקה ספ- רו לכולם כיצד ״סדרו״ א־תם. ״אמרו לנו הידרוליקה, ולא ידעני מה זה. בעצם זה גופנאות״. ״נכון״, מודה אחד המדריכים. ״בשל אי הבנת מק- צוע מענין זה לא נמשכו הנערים לגופנאות. משום כך החלפנו את ה- שם, וקראנו למחלקת הגופנאות מחלקת ההידרוליקה וכולם רצו לע- בוד במחלקה זו כיון שהשם רמוזר מצא חן בעיניהם, אך בתום הקורס יצאו החניכים נלהבים ממקצוע זה״. מאוריה ועכורה מעשית מחצית היום הוקדשה למלאכה ימח־ ציתה השניה לתירה. טובי המרצים של חיל האויר נתנו לגמ״עים את היסודות התאורטיים של מכונאי!; המטיס. ״הנעריס יצאו נלהבים״ ״נסגרו לנצח״ גם מקצועות הגמ״ע הרגיל־ם ל> הזנחו. ריצת בקר היתר, אירח קבוע. כמה צעירים שהלכי עם ידיים בכי- סים נתבקש׳ להשאיל את מכנסיהם למחלקת התפירה וכיסיהם נתפר׳ ־נסגרו לנצח. 8 ימים עשו ב־ 500 גמ״עי־א־יר בקירסים השונים. היי אלה מעין ימי־ סכים ׳דחיפת־המשך לנערים החיל־ מים על טיס והבונים מידלים ב:ל רגע פנוי. ״לשמור על הנקיוך ״בחופש הגדול נוציא מאות גמע־־ אייר לקירסים ממישכים״ אימר קצין 157 בטאון חיל האויר מס' 23 , יוני- יולי 1953 העבודה. על אף העבודה המאומצת מצאו הגדנ״עים די זמן לפתח במקום הווי־נטיעה מיוחד. ש ל ו ב י ־ י ד ב ״ ח ו רשה ״ . . . ליד עצים שנטעו שלא כהלכה נתלה שלט — ״אסור לנשום ואסור להתעטש״.,. מדריך הגדנ״עים, חדרתי מתולתל (שלא הסתפר כבר חדשיים כיון שקיים וכוח בינו לבין הספר ע ל ר ק ע ק ר ב י שלט לבן גדול הוצב בחול המועד פסח בשדה תעופה צבאי ״אי שם בדרום״. על רקע של מטוסי קרב ומפציצים, על רקע של מחסני פצ־ צות ורשתות הסואה היוו דברי ה־ שלט — ״יער גדנ״ע־אויר״ — גורם מרגיע. מאות נערים (בעלי שפמים שאפ- שר להוריד אותם עם מחק,..), זרמו לבסיס כדי לתת תוכן מעשי לשלט הלבן. נערי גדנ״ע־אויר מכל מרחבי הארץ נעני לפקידת המבצע : ״יער גדנ״ע־אויר יהיה בן 12 אלף עצי אקליפטוסים, נטיעת היער והטיפול בו יחזקו את הקשר בין הגדנע״ים לבין בסיפ־תעופה, הנטיעה תנ־צל גם למטרות סיור במתקני הבסיס. המצטיינים בנטיעה יוטסו במטוסים צבאיים בשמי הסביבה״. i \ A ״הנערים נענו למבצע״ המטה לעניני גדנ״ע־אויר, לאור הצ- לחת הקורסים של חופשת הפסח. הצלחת הקירסים התבטאה גם בהד הרב שע־ררו. קצינים ואזרחים רבים בקרו בבסיסי הקורסים והתרשמו מרמת הלימודים. ״וזה דוקא לא מצא חן בעינינו״ מסביר גדנ״עי צנים. ״כל הזמן היה צריך לשמור על הנקיון, פשוט נורא״... ה ו ו י נטייעד! מ י ו ח ד רוב הבאים הודו, כי פתיון הטיסה קסם להם במיוחד. ״אבל עצם העובי דה שיש יער הנושא את שם גדנ״ע־ איר קסמה לי מאד״ אמרה גדנ״עית שחורת־עין ונהלבת. סעיף הטסת המצטיינים דרבן את הנוטעים שהזיעו ונשפו כדי לגמור ראשונים את השורות. גנן מקצועי נשלח לבדוק מדי פעם גם את איכות ״נתלה שלט״ יער גדנע אויר יהיה בן 12.000 עצים 158 בטאון חיל האויר מס' 23 , יוני- יולי 1953 אם יש צורך בתספורת אי ב״תיקון״ בלבד), המריץ את הנוטעים בבדי־ חותיו. תוך שעות מעטות שונו פני המ- קום. עצי אקליפטוסים קטנים נצבו בשורות ישרות בתכלית, נשענים על סמוכיתיהם הצהובות. זוג צעיר, ש״נוצר״ באותו יום, כבר טייל ב״חורשה״ שלובי יד... גדנ׳יעי הדרוס יטופו -נטעו 4 עצים, וכבר תקעו שלט ״תפוס 1״ התרעם גדנ״עי חרוץ. .הספק מצוין״ מלמל האחראי על העבודה. ״ 40 עצים לנער ועוד בבוץ שכזה״. הגרלת המצטיינים היתד. קשה ביותר. כולם עבדו בנאמנות ובהצ־ מיינות. לבסוף הוחלט על פשרה. ״היות שאי אפשר להטיס את כל הנוטעים, והיות וגדנ״עי הצפון באו לבסיס במטוס ויחזרו לחיפה במטוס, הרי מן היושר וההגיון להטיס רק את גדנ״עי־הדרום שבאו לבסיס במ- כונית משא. ״בחורשה שלובי יד״,.. גדנעי הצפו ן באו לבסיס במטוס מה תפקידיו של המופקיטו? הטייסים אשר נתבקשו להדריך את הגנ״עים בסיורם בבסיס בשעות אח- רי הצהרים עמדו נדהמים מול שפע הבקיאות שהוכיחו ה״מלומדים״ הצעירים. •גדנ״עים״, אמר לבסוף המדריך שנלחץ אל הקיר. ״כדי לקבל תשובה על כל שאלותיכם עליכם ללמוד חדשים ושנים. מתקני חיל האויר עומדים לרשותכם והם יקנו לכם את כל הידיעות, אם תתמסרו לענין בהת- מדה ובהתלהבות כעכשו. בעשרה רג- עים אי אפשר ללמד את כל התורה״. 159 בטאון חיל האויר מס' 23 , יוני- יולי 1953 סיום קורס להכשרת צ ו ו ת ו ת מ כ ב י ־ א ש סאת כ. יססין האורחים ישבו ברוח חקרה וחזו במפגן החס אורחים בעלי תלבושת אחידה זר- מו בשעית אחר הצהרים לבסיס אח- זקה א־ירי אי־שם. כולם היו לבושים מכנסים כחילים עם פסים אדומים (כמי המורים של ימי המנדט), חול- צ-ת כחולות, גם כן עם פסים אדו- מים וכיבעי־מצחיה כחולים. לכמה מהם היה פתיל כסף על המצחיה. הש. ג. נתן לכילם לעבור ללא שא- לות. ה־א ידע לאן פניהם מיעדית. מדי מכבי־האש שלהם דבר־ בעדם. הם הי־ ״המוזמנים הנכבדים״ למפגן כיבוי אש של ג־מרי קירם כבוי־אש שעמד להערך אותו י־ם בבסיס. מטוס מהפלביג׳ תכינה קדחתנית הורגשה בסבי- בות שדה התעופה מבעוד בוקר. חביות זפת לשעבר מולאו בדלק כדי להדגים, אתרי הצהרים, ״כביי מיכלי דלק בועדים״. צריף עץ בן קומותיים הוקם מארגזי בירה ישנים והדווה בנפט כדי שידגים היטב ״כיבוי דלי- קה רגילה״, שלד מטוס קרב נסחב מהסלביג׳ והוצב בצידי המגרש כדי להפגין ״הצלת טייס ממטיס ביער״. ״זקן כבאי חיל האויר׳ ומפקד הקורס התרוצץ נרגש, וחילק את ההוראות האחרונות לחניכי־ שהיו נרגשים לא פחות ממנו. גבגדי עבודה בפינת המגרש הסתדרו גומרי הקורס למפגן הסיום. הם לא היו לבושים מדי חיל האויר הרגילים. בב- גדי עבודה דהויים עמדו במסדר כי עוד רבה ״העבודה השחורה״ לפניהם. בראשם בלטו 3 סמלי כבוי אש במדיהם הכחולים, אשר שמשו כמד- ריכי הקורס. תכנית בת 6 סעיפים היתה במפגן: ״כיבוי פרימיטיבי וכיביי חימי. תד־ גילי זרנוקים !׳.תרגול עם מכינית כי- בוי ״קרווקס״, ביביי דליקה .רגי - לה״ וכיבוי דליקה במטוס״. (בהמשך המפגן התברר כי עבודת הכיביי אינה ״שחירה״ כלל אלא דוקא לב- נה, ולבנה ממש. ערפל ה־ 2כ> 0 (דו תחמיצת הפחמן) בו השתמש־ לכיבוי המטוס הבוער התקדש וכיסה את הכבאים בדייסה לבנה יסמיכה. עד מעל לאזניים שריקה חדה הודיעה על פתיחת המפגן. מומחי הכיבוי מכל הארץ תפסו את מקומותיהם והתעטפו עד מעל לאזניהם מפני הרוח הקרה שטאטאה את המסלולים הרחבים. .מז ג האויר הפריע לנו נורא בד,כ־ ,אילו היתוו לנו משאבה כזאת וי מכונית הכבאים אדומת החרטוס 160 בטאון חיל האויר מס' 23 , יוני- יולי 1953 התזת סילון דו־תחמוצת הפחמן אזרחי) פרצה למגרש בסערה. גומרי הקורם הזריזים קפצי ממנה ותרגלו הנחת זרנוקים (צבורות ברזנט), הח- לפת זרנוק פקוע והוספת זרנוק באמצע עבודת כיבוי דמיונית. כל התרגול המסובך בוצע במהירות וב- דייקנות כשצעקות מספר 1 ״החלף ז ר נ וק! ״ נענות בצעקות מספר 2 ״זרנוק החלף! ״ אחר בא תורו של צריף העץ ללכת לעולמו. הלהבות שאיימו לבלעו נכ- נעו עד מהרה לפני זרם המים הכביר שכמעט והפיל את הצריף בסערה. ״לו היתד. לנו משאבה כזאת ! איזה לחץ!״ מלמלו כבאי כפר־סבא בקנאת מומחים. השיטה החדישה לכבוי מיכלי דלק — קצף חיטי נות למפגן, החברה כמעט ולא הת- אמנו״ אמר מפקד הקורס בדאגה. הרוח העזה השתוללה מסביב ללהבות שפרצו מ״מיכלי הדלק״. שלושה מגומרי הקורס מהרו להחניק את האש בשמיכות רטובות. ״זו שי - טת כיבוי פרימיטיבית, מיד תדאי שיטת כיבוי חדישה יותר״ :יחם סגן מפקד הקורס. חביות הדלק הודלקו שוב והפעם זכו לטיפול חימי. סילוני קצף וגז 002 ״גמרו״ עם האש בדקות ספו- רות. ״החלף זרנוק!״ מכונית כבאים צבאית, ג׳.מ.סי. בעלת אף אדום (זכר לכיבוי־אש הצריף כמעט התמוטט מעוצמת סילון המים ה״טייס״ הוצא בשלוט ואז בא תורו של ״מכמר״ המפגן ״הצלת טייס ממטוס בוער״. ממל הישן נחרך בלהבות שבק־ RAF ־ ה עו מבטן המטוס. כבאי לבוש בגדי הטייס״ מוצא משבר המטוס הבוער ובעת שאחד הכבאים נושא אותו על גבו לאמבולנס, משלימים השאר את מלאבת הכיבוי. 161 בטאון חיל האויר מס' 23 , יוני- יולי 1953 כ ך רואים ..חיל השריון ...אנשי ח ת ל י ס במקום תרגילי פדר ״ברור שתקופת אימונים קצרה אינה מספקת. הם ימשיכו להתאמן בכנפות השונים, לפחות שעתיים בכל יום. במקום תרגילי סדר״.׳׳ מסביר ״שיטת הכיבוי הפרימיט־ב־ה״ אסבסט קפץ, ראשית כל, לתיך הלה- בות והוציא את ה״טייס״ שלא היה אלא בובת שקים ממולאה. ערפל וקצף גמדו את שאר המלאכה וה- מטוס יוכל לחזור לסלביג׳ בשקט עד למפגן הבא. מפקד הקורם סוקף חניכיו ״לא היה אלא בובת שקים ממולאה״ מפקד הקורס, שלא יכול להסתיר את שמחתו על הצלחת המפגן למרות מזג האויר הגרוע. ״הערב ייערך נשף סיום. השק״ם דואג ל״צד הטכני״. ומחר ישלחו הגומרים לשדות התעופה השונים כדי לחזק את צוותות מכבי־ האש. .162 בטאון חיל האויר מס' 23 , יוני- יולי 1953 הטייסים את... ...הצנחנים בטאון חיל האויר מס' 23 , יוני- יולי 1953 מדי בקר בבקרו עוברות מכו- ניות משא ב״שרות צבאי״ ואוספות נערים בבגדי עבודה משומנים. בשעה 8 מגיעות המכוניות לשערי שני ב- סיסים גדולים של חיל האויר. הנערים מתפזרים בבתי המלאכה השונים של השדות, בפתחיה, מס- גריה, נשקיה, חשמליה ובמחלקת ההידרוליקה. בכל מקום מחכים ל- נערים העובדים המקצועיים המדרי- כים אותם במקצועות הטכניים השו- נים. נערים אלה לומדים מקצוע טכ- ני אוירי במסגרת ״מפעל השוליות״ של חיל האויר. לפני שלש שגים רעיון השוליות מרחף בתכניות ח.א. כבר שלש שנים. עוד אז ראו את סכנת המחסור החמור בבעלי מקצוע טכניים. העובדים הותיקים הלכו והשתחררו, חיל ד,אויר עצם ,בשרות צבאי״ וגדל ובד בבד גברה הדרישה לבעלי מקצוע טכניים לצוותות קרקע שמק־ צועם אחזקת המטוסים במצב ראוי לטיסה. ״יש למצוא דרך להכניס נערים צעירים לעבודה עוד לפני תחילת שרותם הצבאי״ אמרו הוגי רעיון זה והיו מודעות בעתונים שפתחו לנערים עובדים אפשרויות חדשות ללימוד מקצוע. ״נערים מגיל 14 יוכלו להתקבל כשוליות בבתי ה- מלאכה של חיל ד,אויר לאחר בחינה פסיכוטכנית מצומצמת״, נאמר ב- מודעות. ה,,נוער העובד״ ו״בני־עקי־ בא״ קבלו את ההכרזה בהתלהבות. 164 בטאון חיל האויר מס' 23 , יוני- יולי 1953 התנאים היו אידאליים. ניסף לעבודת ההדרכה המעשית והאחראית שתנתן לנערים בזמן העבודה החליט חיל האויר לתת לנערים גם הרצאות תאורטיות על חשבון העבודה. כן יוסעו הנערים אל מקים העבודה וחזרה לבתיהם. ונוסף לכל זה יקבל כל נער כלירה וחצי ליום עבודה . המתחיל בשעה 8 ומסתיים ב־ 3.30 (עם רבע שעד, הפסקת בוקר לשתיית תה הניתן על ידי הצבא ושעה ל- הפסקת צהריים המובאת על ידי הנערים עצמם). ״התנאים היו אידיאליים״ צברים ליד עוליפ מודחי יעקב, קרטא שמואל ו- שטיין יעקב שנמצא!־ על מנ־ע מפ- ציץ כבד הוו דוגמא טפיס־ת לחומר האנושי ממנו מורכבים השוליות. צברים בני צברים לצידם של עולים חדשים ממעברות הסביבה. צעירים אלד״ שנאלצו לצאת ל- עבודה בגיל צעיר, היו משמשים ודאי כיום נערים שליחים של נשי בעלי בתי מלאכה בעיר לולא מפעל השוליות של חיל האויר. ״כאן הם מתגבשים לא רק מבחינה מקצועית אלא גם חברותית״ מדגיש הקצין הטכני הראשי של הכנף. ה- ממונה הישיר עליהם הוא אחד מ- שלהם שגילה סמני מנהיגות מוב- הקים. שבוע לפני בקירנו היריד א־תם, בגלל התנהגות פרועה, מן ״סמני מנהיגות מו בהקים״ לאחר הכשרה מתאימה — לומדים את סודות המנוע ציוד משוכלל — לרשות הצעירים בני כל הגלויות לומדים מקצועות תעופתיים 165 בטאון חיל האויר מס' 23 , יוני- יולי 1953 המכונית שהסיעה אותם לעבודה ו- הוליך אותם ברגל לא־רך כמה קילו- מטרים כשהוא עצמו צועד בראשם. מפגרת הצי צבאית ברור שאין האחראים על מפעל זה משלים את עצמם, כי ההרצאות התאורטיות המעטות, והצגת כמה סרטים טכניים, מספיקה. על הנערים מוטלת החובה לבקר בכל ערב בבתי ספר מקצועיים. חובה זו מוטלת ע- ליהם הן מהיותם בגיל חנוך חובה והן בגלל החשיבות שחיל האויר מייחם לחינוך התאורטי. נער המש- תמט מלבקר בבית הספר עלול לה- יות מפוטר מעבודתו. ״אנו מקבלים דוח״ים מדוייקים על לימודיהם ה־ תאורטיים של השוליות״ מסביר ה- קצין המכני הראשי. הנערים שהם אזרחים לכל דבר נמצאים בכל זאת במסגרת חצי־צבאית. אפשר להעמי- דם למשפט משמעתי והם מקבלים גם זריקות חובה לחיסון מפני טיפוס״... שוליה במקום אזרח בכל חדשיים שלושה מכרז על ״מוחרם״ כללי והשוליות מתחלפים ביניהם. עובדי הנשקיות עוברים ל־ חשמלית, ועובדי החשמלית עוברים למסגריה וכן בכל שאר המחלקות. טכניות האלמנטריות ויתכן גם ש- בעתיד יתנו השוליות מקורס מזורז מיוחד שיתוכנן בשבילם בבסיס. שוליה שיסיים את לימודיו יוכל אף להתמנות מיד לאחראי על צוות עובדים. על יד מפעל השוליות מבסיח חיל האויר לעצמו סגל עובדים טכ- ניים ומסמכים. אך יחד עם זאת נתנה כאן לצעירים הזדמנות יוצאת מן הכלל (שאינה ניתנת באף צבא אחר) ללמוד מקצוע כתנאים נוחים ביותר. לו הייתי נער היום, אומר רב סרן ש. הקצין המכני־ הראשי של הכנף, והיו מציעים לי הזדמנות שבזאת, לא הייתי מהסס אף רגע ו״ ״הליטוש התיאורטי׳ כשמגיע תור השוליות להתגייס הם עוברים תחילה את האמונים ה־ בסיסיים, שהם מנת חלקו של כל חייל, ואחר הם נשלחים לבסיס הדרכה טכנית של חיל האויד. כאן הם מקבלים את הליטוש התאורטי והמעשי האחרון. הם פטורים מ״קורס היסודות״ המקנה את הידיעות ה- — בכל חדשי ים — ״מהז רם׳ לא, אין אלה מפרשי ספינות. תמו נה זו צולמה בשנת 1941 לא עבר זמן רב וחלקי ׳חידות־ ז נב אלה נמצאו מעל טוקיו. כשתם צמודים למפציצי ״בי־ 29 ״. 166 בטאון חיל האויר מס' 23 , יוני- יולי 1953 בירה קרה בשקם... הקמ״ן (קצין המודיעין) בדק וחזר ובדק את נוסח המברק שהגיע אליו וה עתה. הסמל שישב מולו תקע בו עינים שואלית כמחכה להחלטה. קצין המודיעין מען בעצבנית את טופס המברק ונעץ מבט מרפרף במפת הגדולה שעל הקיר. לפתע השליך, בתנועה נרגזת, את הניר לארץ וב־ התפרצות של כעם דפק באגרופו על השולחן : ״לכל אלפי הריחות וחש־ דיב 1 למה הם מחכים ממני, מד, אפשר, לכל הרוחות, לעשות כאן?...״ היה זה לפני כשלש שנים, בעת התמרון השנתי של צ.ה.ל., במוצב הפקוד העליון, המברק שקבל הקמ׳׳ן התו רן של ח ל האויר הודיעו כי אחד ממטוסי הקרב שלנו, בדרכו חזרה מהתקפה על כוחות האויב ״הירוק״, נפגע במניעו, וכי הטייס נאלץ לזנוח את המטוס וצנח ארצה במרחק אר- נו, « . בעה ק״מ לערך בעורף האויב נראה אותך, חכם שלי״, סלט קצין המודיעין לעבר הסמל, ״תגיד אתה מה יש לעשות במקרה מזופת כזה״. המצב היה באמת מזופת. הטייס צנח בשטח מדברי — ללא דרכי גישה, ללא ישובים בסביבה, ללא בארות מים קרובות. אסור לסמוך על בך שהטייס, במחית עצמו, יצליח לע- שות דרך קשה זו חזרה. ומשמרות האויב ז ואם הוא פצ־ע ? ״אולי אפשר לשלוח יחידת רגלים לקרא- תו...״ נסה הסמל להציע, אך מבט קשה תקע את המלים האחרונות בגרונו. ״לעזאזל״, התפרץ עוד פעם בכעסו קצין המודיעין, ״אילו רק היה לנו הליקופטר, אתה שומע י הליקופטר אחד ויחיד — אז אין יותר בעיות. הליקופטר אחד״ והוא נופף ידיו בהתלהבות, ״ולא חשוב יותר איפה נתקע הטייס, אם יש דרך או אין, אם הוא שלם או פצוע, הלי- קופטר אחד, ועוד שעה היינו משקים את הטייס בירה קרה בשקם...״ ״אילו דק היה לנו הליקופטר...״ לא היתד, זו פעם ראשונה שדברים אלה נאמרו אצלנו. סח לי אחד המפק- דים הגבוהים מתקיפת מלחמת השח־ ד ר : ״אתה נזכר כיום בכל אותם מק- דים בהם עמד ה״פרימוס״ שלני, או- תו מטוס כל־יכול, בחוסר אונים, ואנחנו במבוכה משכנו בכתפינו — לא ידענו מה לעשות. ביד־מרדכי המנותקת שכבו הפצו- עים ימים ארוכים ללא אפשרות להע־ ב־רם לטפ־ל בעורף. בנבי־דניאל גססו אנשינו בתוך הבתים הנצורים, ולא יכולנו להגיש להם עזרה־ ראשונה. במבצר *חיעם המבודד נפל חלק גדול של האספקה שד,וצנחה מ״פרי־ מוסים״ לידי כיחות האויב שהקיפו את המקים. בהר־טוב, ובמנרה ובמקומות רבים אחרים אי אפשר היה ליצור כלל קשר אוירי — פני הקרקע לא אים־ שרו הכשרת מסלול לנחיתת מט־סינו הקלים. בבן־שמן היה מסלול כזה, אך הוא היה גלוי לאש האויב. כל נחיתה והמראה היתד• כרוכה בסכנת נפשות. בכל המקרים האלה, אילו רק היו לנו הליקופטרים...״ אך אותם ימים עוד היו דברים אלה בגדר משאלה רחוקה ובלתי מציאותית. ההליק־פטרים אך יצאו אז מגדר ייצור בסידני בארד,*ב — רק באפריל 1947 יכול היה סיקורסקי, מתכנן המטיסים הנודע, להתחיל בייצור מסחרי של ההליקוסטר ״ס־ 51 ״, ו״הילר 360 ״ אושר רשמית לטיסה רק באוקטובר 1948 . עדיין היה הייצור מצומצם ביותר, עוד לא נלמדו כהלכה הבעיות המיוחדות, דרכי הכפול ואפשרויות השמיש ב- הליקופטר, וטרם פג החשד שעורר מטוס משונה זה״. אבל תוך זמן קצר הכירו הכל בחשיבותו של ההליקופטר. בתי הח- רושת הבודדים בארה״ב הוצפו הזמ- נ-ת, וההליקיפטדים החלו להופיע 167 מפיס סובבות מעל לראש בטאון חיל האויר מס' 23 , יוני- יולי 1953 בארצות רבות, ובכלל זה אף במזרח התיכון, בשרות צבאי ואזרחי כאחד. ״איך אתה קורא לזה״ לא קל היה אז לרכוש הליקופטרים. התשובה המקובלת שנתנת ע״י בתי־ החרושת היתד! : חכו בתור ! וכי מי זה אוהב לחכות שנ־ם בתור ? לכן, משנקרתה הזדמנות מיוחדת הזדרז מי שצריך היה להתקשר, ובא במגע עם מי שצריכים היו להתקשר עמי, והוחלפו דברים, וחלה תניע־ של עשרות אלפי דולרים מבנק אל בנק — וכפועל יוצא הגיעו יום אחד לישראל מספר ארגזים שהביאו כאימי פורט — זו הפעם הראשונה לאהר אלפים שנה — הליקופטרים ! רק מעטים ידעי אז, ולא רק בץ האזרחים אלא אף בחיל האויר, מהו כלי זה : ״הקלופטרים, א! איך אתה קירא לזה ך״ משכו בכתפים בתמיהה, ״בשביל מה צריכים דבר כזה י״ התשובה המתקבלת ביותר על הדעת: ״ . , mmM י gfB 8 ® ® 3 1 ' , _ ״:׳״י • • : • י. ו K ' יי : :־ .. §~ י I . ,,דמות חרק מנסרת בשמים״ ״סתם!״ ובהסבר נוסף : ״כל היל אויר המכבד את עצמו רוכש הלי־ ק־פטרים. איזו צורה יש בימינו לחיל א יר ללא הליקופטרים? כמוהו כגמל ללא דבשת״. והיו שהוסיפו: ״וכי איזה יחם יכול להיות למצרים, למ- של, כלפינו, שעה שלהם יש הלי- קופטרים ולנו יש רק ״ספיטפיירים״ ו״דקוטית״ ו״מבצרים מעופפים״ מבלי שנוכל לנפנף בפנ־הם אף ב־ הליק־פטר אחד?״ תפקיד משולש קיצורו של דבר — ההליקופט־ רים הגיעו ועמם הגיע אף צוות הדר- כה שתפקידו היה משולש : להרכיב את המטוסים, להכשיר מכ־נאים לטי- פול בהם, ולאמן טייסים בהטסתם. ההליקופטר איננו למעשה מטוס מסובך כל כך. אמנם, עבודה ממוש- כת ומאמצים רבים היו דרושים כדי להתגבר על בעיות היסוד הכרוכות ביצירתי. אך לאחר שהצליחו בכך נראה כי לא היו בעיות מעולם, נראה כי אין טבעי מכך שזוג כנפים רקית וארוכות יתנפנף במהירות של 300 סביבים בדקה מעל ראשך, יעלה אותך אנכית, יטיסך אחורה או לצד- דים וכוי. אך בכל זאת היה ההלי- קופטר לחידה משהגיע ארצה. על בעיותיו היה ידוע אז לאנשינו רק מעט יותר משידוע להם כיום על סוד ״הצלחות המעופפות״. אולם מצב זה נמשך אך זמן קצר, עד שנפ- תחו, בעת ובעינה אחת, שני קורסים: למכונאות ולהטסת הליקופטרים. ״״הליקופטר שונה ביסודו ממטוס רגיל. יש לו בעיות מיוחדות משום שהוא פיעל על עקרון מיוחד — עקרון הג׳ירוסקיפ, הוא דורש דרכי טפול מיוחדות ונזקק לחלקים מיוח- דים. ״משום כך״, אומר טיבי, מכונאי הליקופטרים שהשתתף באותו קירס ראשון, ״אי אפשר לעב־ר בנקל מטי- פול במטוס אחר לטפול בהליקופטר, כפי שהדבר יכול להעשות, לדוגמא, בסוגים שונים של מטוסי קרב. זאת ועוד: ההליקיסטר הנו כלי חדש יחסית. ב״פיפר״ נראה שאין כבר בעיות בלתי מ־בנות, כמעט שאין מקום להפתעות. אך בהליקופטרים מתעיררות מסעם לפעם בעיות חד- שות שאף המתכננים עצמם אינם יכולים עדיין להשיב עליהן תשובות ודאיות. משום כך, למשל, סרב מד־ דיך הטיס, האמריקאי, שהיה בעל ותק של אלפי שעות טיסה, לטוס בהליקופטר בלילה בטענה בי עדיין לא נסו אז את ההליקופטר בטיסות לילה, ולא ידוע היה מה הפתעות ובעיות תתעוררנה בטיסה כזו״. כדרכך הכיתה תלמד לטוס כהליקופטר קורם המכונאות היה יסודי, אך טיבי לא הסתפק בכך — הוא המשיך גם אחר כך ללמוד ולהשתלם. הוא מקבל אף עתה בקביעות כתבי עת וחוברות מיוחדות העוסקות בבעיות 168 בטאון חיל האויר מס' 23 , יוני- יולי 1953 ההליקיפטרים. ה־א עימד בקשר מכת- בים קבוע עם בית החרושת בארה״ב, מקבל מהם הדרכה ויעוץ. ״בית־ החרושת עצמו״ מסביר טיבי, ״היה מעונין בראש ובראשונה להוציא הלי- קופטר זול ככל האפשר, ולכן לא שם לב ביותר לדחיות ושכלול המ- טוס״. בקיאותו של טיבי הגיעה עד כ- די כך שהוא מסוגל בכוחות עצמו לע- רוך שפוץ יסודי ולפרק הליקופטר עד לחלקיו הקטנים והיסודיים ביותר. נראה שהרבה יותר פשוטה מהחי זקת ההליקופטר הנה הטסתו. אמנם, גם בשטח זה שונה ההליק־פטר מכל מטוס אחר, מאחר שיש לו מערכת היגוי מיוחדת במינה, הדירשת תיא־ר בין פעולת הרגליים המכוונות אה רוטור הזנב ובין פעולת היד המכוו- נת את המצערת — אך קל להתרגל לכך. .בודאי שאין הדבר קשה למי שרכש כבר את תחושת האויר. אך אפילו אדם שאין לו נסיון כלשהו בטיסה״ מבטיח אדי, הטס בהליקופ- טרים זה שנתיים ימים, ״יוכל להגיע לשליטה במטוס עד לכדי טיסת יחיד אחרי עשר שעות טיסה עם מדריך״. ואדי מספר לי כי קרא בעתץ תעופה אמריקאי על טייסים, שהגיעו לטיסת־ יחיד בהליקופטר ״הילר 360 ״ (שהוא בין הפשוטים ביותר להטסה), אחרי ארבע עד חמש שעות אמון בלבד. בית החרושת המייצר הליקופטרים אלה עומד בקשי בפני הפתוי לפרסם כרזות בסגנון: ״רכוש הליקופטר, ובדרבך הביתה ילמדך המדריך לטוס U בו״• י אך אותן שעות־טיסה ספורות עד שהנך מגיע לטיסת היחיד אינן מהוות אלא את אמון היסוד. אחר כך בא האמון המיוחד, המתקדם : יש ללמוד צורות שונות של המראה — המראה בריצה והמראה אנכית מן המקום, המראה הדרגתית והמראה תוך זינוק; וידועות צורות נחיתה שונות: ויש להכיר את יכולת התמרון של ה- מטוס! וצריך לדעת מה לעשות במק- דה של הפסקת פעולת המנוע בטיסה, ועוד. ה״הופיקופטר״ הליקופטר גב אשר משקלו 30 ק״ג בלבד, אך מנועו בעל 2 הצילינדרים ו־ 20 כ. ס. לא הצליח להרים בן־אדם יותר מרגלים אחדות. ״ומה עושים בהליקופטר בארצות אחדות?״ משנסתיים גם שלב האמין המת- קדם וההליקופטרים היו נכונים לשרות, נשאלה השאלה : מה לעשות בהם ? יהודי פקח השיב על כך, בנהוג, בשאלה : ומה עושים בהלי- קופטר בארצות אחרות ? — ראשית כל, בוחנים עדיין את אפשרויותיו ומתווים תכניות (״ים של תכניות״) לנצולו בעתיד. מתוך זה נודעו התכניות להקמת שרות נסי- עות עירוני בהליקופטרים שיחנו על גגות הבתים, ליצירת הליקופטר־ענק שישא מאית אנשים בבת אחת, להכ- נסת ההליקופטר באופן חלקי לשמוש במקום המכונית הצבאית, לציוד יחי־ אי־ » דות צבא גדולות בהליקופטרים שיים״, נשאים על הגב — אך כל זאת, אם כי איננו בגדר חלום רחוק, איננו אף בגדר המציאות העכשוית. א־לם גם כיום, לאחר שנים ספורות של שרות, חדר ההליקופטר לשטחי פעולה שונים ומשמש לצרכים רבים: בניו פאינדלנד ובבלגיה פועלים הליקופטרים בשרות פנימי של העב- רת דואר. ברסוס חקלאי בולט יתרונו של ההליקופטר על פני מטוס רגיל. אין ההליקופטר מפסיד זמן ודלק לשם סבוב בין רסום תלם אחד למשנהו. בארה״ב ובמקומות רבים אחרים 169 בטאון חיל האויר מס' 23 , יוני- יולי 1953 משמש ההליקופטר לסקר גיאולוגי ולמדידת קרקעות במקומות שהגישה אליהם קשה במיוחד. תקון חוטי חשמל בריביירה הופעל זה מקרוב שרות מוניות־אויר המשתמש בהליקופטרים, וכן עומדים לפתיח בקרוב בבריטניה שרות נסיעות בינעירוני בד,ליקום־ טריר. אברים רבים בארה״ב, שחוותם גדו־ לד, ומרוחקת מישוב עירוני, הנם בעלי מטוסים רגילים, אך אין ספק שלצרכיהם יעיל יותר ההליקופטר, שאינו דורש הכשרת והחזקת מסלול המראה ליד הבית, והמאפשר לטוס ולנחות בכל הנקודות המרוחקית של החווה, לבקר בחוות שכנות, ועיד. כן ידוע על שמושים מיוחדים ופחות מקובלים : בניו־יורק מסתייעת המשטרה ב- פעולותיה בהליקופטרים קלים! באר־ 1ות הברית משמש ההליקופטר ל־ בקורת ותקון צנורות השקאה וחוטי חשמל! במקומות אחדים הפעילו בתי חולים את ההליקופטר כמטיס־אמבו־ לנס! וזה מקרוב הודיע עתון צרפתי על שמוש מקורי ביותר : אנדרה ז׳אן, מבצע להטוטים מקצועי, הדהים את קהל פרים בבצעו תרגילים נוע- זים כשהוא תלוי מתחת להליקופטר שרחף מעל מגדל איפל. הליקופטר לבדיקת חוטי חשמל פלוגה שלמה—בהליקופטרים בשטח אחד עבר ההליקופטר באופן ברור משלב נסיונו לשלב של נציל מעשי מלא : בשטח הצבאי. לא מכבר נשלם בארד,״ב ייצורו של הליקופטר גדול שיכנס לשרות חיל• ד,אויר כמטוס־הצלה. קבולו: 32 פצו- עים באלונקות. בד,מראת מטוסי קרב מעל אניות מק־בל עתה לשלוח לאויר הליקופטר שירחף כל הזמן בסמוך לאניה, לשם הצלת טייסים שמטוסם נפל לים. בסוף 1952 הודיע ,פלייט״, עתון תעופה אנגלי: ״זה מקרוב בוצעה טיסת ההצלה ה־ 5000 בחזית קוריאה ע״י הליקופטר של הטייסת השלישית להצלה של חיל ד,אויר האמריקאי. בטיסה זו ניצול סרג׳נט שנפצע קשה בקרב הגנה על עמדה חשובה. הוא נפגע ב־ 3.15 בבוקר, וכעבור שעה הובא לתחנת העזרה הראשונה הסמו- כה לקו הקרבות. ב־ 7.45 נחת ההלי- קופטר שהוביל אותו בחזרה לבסיסו, ולאחר 25 דקות נוספ־ת נמצא כבר ופצוע בבית־ר,חולים הנייד בעורף החזית״. אמונים הוכיחו את יעילות ההלי- קופטר בהובלת יחידות צבא עד לגו- ן דל של פלוגה, ובהעברת יחידות סער ! קטנות יותר אל מעבר לקוי האויב. ^ ,יתרונו של ההליקופטר על כל בלי הובלה א ח ר : מכונית, רכבת, אניד, או מטוס רגיל״, אומר ניקולס פיאסצקי, אחד מיצרני ההליקופטרים הגדולים בארה״ב, ״נובע מכך שה־ היייקופטר הנו כלי התחבורה היחידי בעולם המסוגל לנוע בכל הכיוונים וללא תלות בפני הקרקע. ה־א אינו דורש כביש, מסלת ברזל, מזח א׳ שדה־תעופה. ההליקיפטר מבין שהד- רך הקצרה ביותר בין שתי נקודות הנד, הקו הישר שביניהן, ורק הוא בלבד מסוגל תמיד לבצע זאת״. רושם, ומפעם לפעם גש שרות חיוני לא בכל הארצות אפשר או כדאי במדד, שוד, להפעיל את ההליקופטר בשרותים שונים. ,אך אצלנו״ אימר אדי ברצינות רבה, ,הארץ, בתנאיה המיוחדים, נוצרה כאילו במיוחד לש- מוע ההליקופטר. היא קטנה במד^ 170 בטאון חיל האויר מס' 23 , יוני- יולי 1953 המאפשרת להביא כל נקודה בה בטווח טיסת ההליקיפטר, ויחד עם זאת מועטים בה יחסית שדות התעו׳ פה במקימות מרוחקים ומבודדים, ורבים אף השטחים שאי אפשר כלל לבנות בהם מסלול נחיתה״. נראה שאף מבחינת השמוש האזר- חי ניתן וכדאי לנצל את ההליקופטר בארץ. ואכן, לא מזמן נוסדה חברה מקומית שמטרתה להפעיל ב א ח שרות הליקיפטרים בינעירוני. אמנם הדבר דורש השקעה כספית גדולה, אך יוזמי החברה חישבו ומצאו שבכל זאת זד,ו עסק ששכרו בצדו, ולדעתם אף ימצא מספר מספיק של נוסעים בקוים הראשיים. ומה עושים בהליקופטרים לעת עתה? שני דברים בעיקר: אמינים ורושם. הצבור שלנו כמה לחדשות וחידו- שים. לגביו לא רק ה״פיפר״ אלא אף ״המבצר המעופף״ חדל כבר לעורר ענין. ״אז מה יש ?״ אומר־ם, ״הוא כמו כל מטוס אחר: יש לו כנפ־ם ויש לו מנועים בכנפים, אז מד, כל השמחה? שהוא קצת יותר גדול וקוראים לו בשם מפוצץ?״ אן ההלי- קופטר — שאני, זה דבר אחר. האנ- שים טרם התרגלו לראות דמות־חרק זי מנסרת בשמים, מטלטלת עצמה יאטיות לעברים כעכביש, עולה ומר־ דיון רציני בשדה חרוש : ״איזה תמונה לצלם 1״ דת במעלית, מדלגת כמוקיון בקרקס. אתה רואה את הזרועות הכבירות של ההליקופטר מתנופפות ונושאות אותו לפנים, לצדדים, למטה, אחורה — ואינך יכול שלא להיזכר בשעורי ההתעמלות בבית־הספר, שעה שהיית גם אתה מנפנף את זרועותיך: ״לפ- נים, לצדדים, למעלה, הירד!״ בשביל אנשים אלה מוציאים מפעם לפעם הליקופטר ממהלך האמו־ ניט, מצחצחים אותו, מלטפים בחבה את הרוטור שלו ושולחים אותו ״לעשות רושם״: להצטלם ליומן הקולנוע, לרדת , ביום העצמאות במרכזה של כבר המפגן בירושלים ולשאת אגרת מ- ראש הממשלה אל נשיא המדינה, לנחות ביום התעופה בחיפה ולקחת את ראש העיר לסביב קצר ירב־ רישם לעיני הקהל הרב. ״ כ מ ע ט ע ד מ פ ת ן כ י ת ד ׳ אך פחות נודע ופחות צולם ה- הליקופטר בפעולות חשובות הרבה יותר : בחורף 1951 , בעת השטפינות ה- גדולים, היה קבוץ פלמחים, השוכן בשפלת החלף ליד ואדי רובין, מנו- י אחים למקצו ע : נהגי מכונית, טרקטור והליקופטד מברכים זח את זה לשלום 171 בטאון חיל האויר מס' 23 , יוני- יולי 1953 טיבי, מכוואי הליקופטרים ותיק ובקי עד כדי יכולת לבצע בכוחות עצ&ו טפול יסודי תק ללא אפשרות גישה אליו. וכך יום, יומיים — ימים אחדים. בצרי־ פים אחדים ישבו מרוכזים חברי ה־ משק. הם חדלו כבר להתאונן על השעמום והבטלה, הם החלו להת- אונן על דבר חשוב יותר: מחסור בלחם. מטוסים קלים המריאו וד,צ־ ניחו אף לפלמחים, כשם שהצניחו לישובים אחרים, ככרות לחם בשקים. במקומות אחדים עלתה הד,צנחה יפה והאספקה הגיעה במצב טוב לידי אנשי הישוב !המנותק. בפלמחים, ה- מוצפת מים, לא הצליחו בכך, ואנשי המשק •היז צפויים לכאב בטן רציני אילמלא ההליקופטר שטם והוביל את הלחם ישר למטבח הקבוץ. ומשנאלץ פעם מטוס קל של חיל האויר לנחות נחיתת אונס במקום מבודד הגיע אליו ההליקופטר וחלץ את הטייס במהירות, וחסך בכך את הצורך להטלטל אליו שעות רבות על גבי בהמות רכיבה. זאת, ושרותים .נוספים: חפוש אח- רי שטחי אמונים, מבחנים בהטלת פצצות ובבדיקת מכ״ם, חפוש אחר ילדים אבודים ועוד. ״אתה מבין״ מסביר לי אדי, ״כשמטוס רגיל ה־ משתתף בחפושים מגלה את הילד האבוד, אפילו אם היא מצויד באל־ חוט הוא צריך להודיע על כך למטר, החפושים ולחזור אחר כך לבסיסו, כשבינתיים הולך דמן יקר לאבוד. אך כשאני טס בהליקופטר ומגלה את הילד, אני יורד ולוקח אותו ויכול להביאו בהקדם כמעט עד מפ- תן ביתו״. ואם דרושה היתד, עוד הוכחה מכרעת ליעילותו של ההליקופטר, היא ניתנה — וניתנה תוך פרסופ רב — בתחילת פברואר השנה, עם הצלת שני השוטרים מצוק הסלע הקטן שליד נהריה, בו נאחזו במשך חמש עשרה שעות לאחר שספינתם נטרפה בים הסוער. מולם על החוף עמדו עשרות אנשים, לא רחוק מהם בים שוטטה סירת־הצלה, מעל לשטח טס מטוס סיור קל — כל אלה עמדו חסרי אונים כשהגלים הגבוהים התנפצו אל הצוק אליו שכבו צמו- דים שני הנצולים. ״כאן יכול היה להושיט עזרה רק כלי אחד — ההליקופטר״ אמר הטייס אריה קפלן שהציל את השוטרים, ,והוא עשה זאת, ובהצלחה מלאה״. ימין במצערת, שמאל במטה לאחר בל ״הופעה בצבור״ של ההליקופטר חודרים שוב לטיסות ה- אמונים. בדרך כלל לוקחים בטיסות אלה נוסע או שניים לשם יציבות המטוס באויר, ולכן כאשר הטייס טס לבדו הוא נושא עמו בתא מש־ קולת ברזל בת קילוגרמים אחדים. לאחת מטיסות אמונים שגרתיות אלה לקח עמו אדי שני נוסעים בלתי שגרתיים: את דייב הצלם, ואותי. עמדנו והסתכלנו בטיבי כשהוא מסיים את הבדיקה שלפני ההמראה, מוסיף שמן למנוע ומגלגל בקלות את ההליקופטר מן המוסך החוצה. לא הבאנו את ההליקופטר עד למס- לול. כמרחק של עשרות מטרים ספירות מן המוסך עלה טיבי למטוס והתניע אותו. התישבנו בתא וקשרנו עצמנו בחגורות. הכנפים הארוכות מעל ראשנו החלו להסתובב כשהן הולכות ומגבירות את מהירותן. אתה יושב בתא ואינך חש בכל משיכה שהיא, לפנים או למעלה, כשאתה מגלה לפתע שהמטוס מרחף בגובה מועט מעל לקרקע• אדי פועל בשתי י ד י ו : יד ימין במצערת, יד שמאל במטה ההכוונה. עוד תנועת יד קלה ואנו ממשיכים להתרומם תוך כדי טיסה קדימה. אילמלא הרוטור הג- דול המנסר ברעש מעליך ויוצר מע- גל מעורפל, לא היית מרגיש כלל שאתה טס בהליקופטר. אנו טסים בגובה מועט ורואים כיצד אנשים מרימים ראשיהם ומנפנפים לקראתנו בידיהם. הבתים נראים בבהירות מ- סנוורת. ההליקופטר מסתובב בשטח אנה ואנה, ומזכיר לך טיול של שבת — טיול אטי, שליו, ללא מטרה. אני שואל את אדי על בצועי הה- ליקופטר והוא משיב ומדגים: המ- הירות מאסם — ואנו מרחפים במי ק־ם ללא תנועה, ועד 84 מיל בשעה, ואדי פותח בתנופה את המצערת וההליקופטר מזנק במהירות קדימה. והגובה ז ההליקופטר יכול להגיע עד 9000 רגל. ״אך בלבוש כזה ז תקפא » , חבל לי עליך״ אומר אדי מקור״. 172 בטאון חיל האויר מס' 23 , יוני- יולי 1953 יצאנו לחפש מגדלים בתולת ומצאנו ארבעה : ה״ביג בן״ של רמלה (למעלה מימין) נזראה את השעה בדיקנות רבה. המסגד הנראה למרחוק (למעלה משאמל) ומבשר לבאים בכביש ת״א־ירושלים ממרחק קילומטרים, את קרבתה טל רמלה, למטה מימין — המגדל המפורסם שהיה מודפס על שטרות הכסף המנדטויריים של חמש לירות. מי כ ה משמאל — כנטע זר צץ מגדלו החדש של ביהח״ר למלם שטרם נסתיימה בנייתו. אפור לרחן? מעל חוד המגדל לאחר סיור קצר באזיר מחליט אדי לנוח קצת. הוא מושך במטה וההליקופטר יורד לאט לאט, פוגע בקרקע הנעצר. אדי מפסיק את פעו- לת הרוטור. אני נמצאים בשדה ח- רוש במרחק נכר מן הכביש הראשי. אדי, דייב ואני נהנים מן השקט שהשתר ומנצלים את המניחה לדיון רציני: איזה תמונות נצלם ? דייב מבקש לצלם תמונות מיוחדות ואפ־ יניות להליקיפטר. .למשל״, הוא 173 בטאון חיל האויר מס' 23 , יוני- יולי 1953 א נ ש י ם ו מ ט ו ס י ם מ ר י נ ה ס ו י ט ל ו ב ה : ר ק ד נ י ת וטי יסת מאת ש מ ש ו ן ה ד ש י ( 0 ״לקוראי בטאו! תיל האויר, מיטב האיחולים״ — כותבת מרינה סויטלובה. בשעת בחירת התצלום הצטערה מרינה על נ י אי! עמה משהו ״תעופת׳״ יותר, אולם טענה בתוקף נ י בתמונת זאת ,,אני מרחפת באויר ממט כמו הליקופטר״. לפני שבועות אחדים הגיעה לישראל לשורת הופ־ עות הרקדנית מרינח סויט־ לובה, ה״פרימה ־ בלרינה של ה״מטרופוליטן אופרוז״ בניו־ יורק. הננו מציגים אותה בפני קוראי הבטאון לא כר־ קדנית אלא כטייסת. מבקש מאד, ״תרחף מעל לחוד ה- מגדל של רמלה ונצלם אותו ישר למטה״, והוא משפשף את ידיו זו תהא תמובה !״ אך אדי מסרב — הוראות הקבע לבטחון הטיסה, הוא טוען, אוסרות עליו זאת. ואגב א־ר־ חא הוא נותן לנו הסבר קצר על בטחון הטיסה בהליקופטר. אדי טו- ההליקופטר הנו מטוס בטוח, ® ען בטוח אף יותר ממטוס רג יל! כאשר מפסיק המנוע את פעילתו באייר משנה הטייס את זוית הרוטור, וה- כנפיים הגדולות ממשיכות להסתובב בכזדעצמן, ור,הליקופטר יורד אט־ אט מטה. אך עד שהטייס משנה את זוית הרוטור נופל ההליקופטר באי ר כאבן כבדה. ״לכן מסביר אדי ״לא אוכל לרחף בגובה מועט מעל למגדל. נכון שצריך לעשות רושם, אך צריך גם שיהיה מי שיע- שה את הרושם, ואם המנוע יחדל לפעול בדיוק מעל חוד המגדל אז... 100 שעות בלתי חוקיות: המדריך ירד מהמטוס הקטן שעמד בשדה התעופה ליד פריס, ניפנף בידו לאות ברכה וקרא: ״בהצלחה מרינה ו״ הנערה התמירה, דקת הגו, בדקה את המטוס בפעם האחרונה, עלתה על המסלול, פתחה את המצ- ערת וכעבור שניות מעטות ניתקו הגלגלים מהדשא הרך של השדה. הדבר היה ב־ 1938 , מר הרטמן, מנהל בית הספר לטיסה, שלח את בתו לטיסת הסולו הראשונה שלה. ״זה לא היה משהו מיוחד במינו״, נז- כרת מרינה סויטלובה. ״כבר היו לי אז לפחות 100 שעות ״בלתי חוקיות״. ״אולי תתן לי קצת!״ ואכן החלה מרינה באמוני הטיסה שלה זמן רב לפגי שחלמה אפילו על ה- בלט. הילדה הקטנה, בעלת הצמות הארוכות, היתד, נוהגת לגשת לאחד המדריכים, למשוך לו בשרוול מעילו ואדי משפשף בידו בה רגש ת אי־נו־ חיות את ישבנו. בסתימה ההתיעצות. אדי מתניע את ההליקופטר ואנו ממריאים: לירות צלומים. דייב, חצי גופו ב- חוץ, מצלם ללא הרף עד שאנו מגי- עים למגדל השעון של רמלה : מת- ברר כי השעה מאוחרת וארוחת צה- רים שלנו בסכנה. נפנוף יד מתוך נימוס לתושבי רמלה — ואנו פונים חזרה לבסיס. 174 בטאון חיל האויר מס' 23 , יוני- יולי 1953 ״אין מפילה בשמים״ הרשימה על סרטי המדע (בטאון ,זז. א.״ 21 ) היתד, מענינת ביותר. למה אינכם מקדישים מדור מיוחד לסרטי תעופה ? לדעתי רצוי הדבר, בדי שתנתן לחובבי התעופה אפש- רות להכיר את הסרטים הדנים ב- נושא-ם תעופתיים עוד לפני הצגתם בארץ. י. רנדובסקי תל־אביב המלומד הצעיר הודיע לקברניט המטוס שהזנב עתיד להתפרק כעבור שעות אחדות סרט שעלילתו ״תעופתית״ והעומד להיות מוצג . באוץ בעתיד הקרוב הוא ״אין מסילה בשמים״ תוצרת חברת ״המאה ה־ 20 — פוקס•׳. ה סרט מבוסס על הרומן בעל אותו השם, של הסופר המפורסם נביל שוט. העלילה בקצור : טיאודור הא־ ניי, חוקר מתכות צעיר, המובד בחב׳ ליצור מטוסים בלונדון, מכריז כי זנבו של מטוס נוסעים חדש מתוצרת חברתו עתיד להתפרק כעבור 1440 שעות טיסה. אין מאמינים לו עד שאחד המטוסים הללו מתרסק בשל־ ני לברדור. עתה נשלח האנ־י לחקור את המקרה ובדרכו לשם במטוס מאותו סוג מתברר לו כי מטוס זה כבר טס למעלה מ־ 1420 שעות הוא מנסח לשכנע את הטייס לחזור לשדה התעופה. כאשר אינו מצליח בכן הוא מפעיל את מנגנון קפול הגלגלים בשעת חניה על הארץ וגורח עיי כך לקלקול ולעכוב בהמראתו. בסו־ פו של דבר מצליח האניי (ג׳יימם סטיוארט) להוכיח את צדקת טענתו הי פייר, אולי » : וללחוש בלהיטות חתן לי לטוס קצת! ״ את כל זמנה הפנוי בלתה בשדה התעופה של א- ביה. בגיל 12 כבר שלטה היטב בהגאי המטוס ובגיל 16 קבלה את רשיון הטיסה הפרטי מידי אביה המאושר אין קץ. סבה של מרינה היה מחלוצי התעופה ברוסיה ואביה גידל דור שלם של טייסים צרפתיים. עתה, הגיע תורה של מרינה לחמ- שיר במסורת ההרטמנים. במרוצת הזמן עלתה מרינה הק- טנה בשלבי סולם ההצלחה עד ש- היתר. ל״מרינה סזיטלובה, הפרימה־ בלרינה של ״מטרופוליטן אופרה״ המפורסמת של ניו־יורק. הריקוד דומה לטיפה;כש- הגעתי למלונה היתד, השעה 2.30 אחה״צ. למרבה הפתעתי הודיעני ה- שיער שהגב׳ סויטלובה ישנה עדיין ותאכל את ״ארוחת הבוקר״ שלה בשעה 3, כמנהגה בכל יום. כעבור מחצית השעה, כשנכנסתי לחדרה, יצאה מרינה מחדר הרחצה כששערו־ תיה נוצצות עדיין מטיפות המים. ״אתה מבין״, הסבירה בכובד ראש, ״במובן זה דומה הריקוד לטיסה. עלי לנות ולהיות במצב גופני מעולה לפני כל היפעה. הנאה והפכון כזמן׳, ״בדרך כלל, ובמדד, שמזג ד,אויר מרשה זאת, אני טסה להופעות, בערי אר- צות הברית. כך אני מצליחה לשלב ביחד את ההנאה שאני מפיקה מה- טיסה עם החסכון בזמן, שהוא ניכר למדי בהתחשב במרחקים הגדולים שעלי לעבור שם. לאחרונה הצלחתי ״לחטוף״ כמה שעית טיסה באים־ טרליה, שם ביקרתי לפני בואי ל- ישראל״. ניו-יורק - פרים ב,גרומן מאלדד״ למרינה סויטלובד, ״אי־ אלו״ מאות שעות טיסה הרשומות כ- חוק ביומן הטיסות שלה. היא טסה ב- מטוסים קלים ובעיקר במטוסי ״פיפר קב״. לפני שנים אחדות חצתה את האוקיניס האטלנטי מניו־יורק לפריס, דרך גרינלנד, איסלנד ואנגליה, במ- טוס דו־מנועי קטן ״גרומן מאלדד״ ביחד עם 3 טייסים אחרים. מרינה סויטלובה נהנתה מאד מ־ גליונות בטאון ״ח.א.״ שהוגשו לה ואף כי לא תוכל לקרוא בהם, הבי- עה את התפעלותה הרבה מצורתו הנאה של הבטאון ״שאינה נופלת מזו של כתבי העת התעיפתיים ה- מופיעים בארצית הברית״. 175 בטאון חיל האויר מס' 23 , יוני- יולי 1953 הליקופטר ״בריסטול 171 וזוכה בהערכת הממונים עליו... ובי ידה של חברתו (מרלן דיטריך) שוכ על טחנות הרוח... אבקשכם לספק לי פרטים על ה- הליקופטר ״בריסטול 171 ״. אודה ל- כם אם תפרסמ!׳ תמונה של•. יהודה שלנג ירושלים. הליקופטר זה פותח במיוחד בש- ביל הר. א. פ., אולם הוא משמש גם חברות אזרחיות. הוא יכול לשאת 4 אנשים במהירות של 105 נוי״ש ־5 לטווח של 310 מיל. מנועו הוא נ וכבי מטיפוס ״אלביס־לאונידס״ 3ש 5ן 8ודי? נהנה אני מקריאת הבטאין שאני מקבלו בקביעות מדי הופיעו. אילם את השיא האחרון בנסיקה טרם ר- איתם. ובכן, אני מצרף קטע מהעתון ״וושינגטון פיסט״ יתווכחו בעצמכם. ״ והכותרת: GA-5 המטיס, ״גליסטר ,,ישר למעלה״. עד כה ראינו תמו- נ ות של מט״סי הקרב החדיש־ם הללו כשהם נ ־פק־ם אנכית. רק תארו ל- עצמכם את הפתעתו של טייס האו- יב כאשר יראה את אחד הכלים הללו מתקרב במלוא המהירות, עו- צר באייר, יורד. כמה צר ו ר ות ונסיג בזרי ז ות לאחור דרך ״הקי ר הקולי״. אליעזר בן־דוד נ י ו ־ י ורק ותאר לעצמך מה קרה לאותו מד- פיס מסכן שהפן את הגלופה בזמן ההדפסה. ״ ישר למעלה״ ״איל־ 12 ״ לעומת ״דאקוטח״ במדור ״זהוי מטוסים״ בת־ברת מס. 22 , עמוד 41 ציור 19 הופיע מטיס אשר הגדר בתשובות בתו ר איל־ 12 . לפי מיטב ידיעותי ובר זה אינו נכון. המטוס הוא די. םי.־ 3 ״דקיטה״. אלון קרסיק • בן * 13 המטוסים בתצלום 19 אינם איל־ 12 . כפי שכתבתם, אלא די. סי. 3 אלי טוקטלי דאר צבאי 180 ההבחנה בין שני המטוסים אינח דבר קל. לשבחם של שני הקוראים שהרגישו בטעות יאמר שמנו כל אחד מהם 5 נקודות זיהוי להוכחת הדבר. אולם המטוסים אינם ״איל־ 12 ״ ואף לא ״דקוטח״ אלא ״לי־מ״. המיוחד שב״לי־ 2״ לעומת ה״דקוטה״: המנועים הם ״ק.וו.״ רוסיים, הכנפיים נמ־כות יותר, הכניסה לתא הנוסעים בצד ימין של הגוף, על חיפויי הפרו ־ פלורים נמצא המשך קטן המשמש לה- נעה מיכנית בשעת קילקול המתנע (די בר שכיח בי ותר במטוסים אלה). שניה שחס אחד יש לי בעיה קטנה. מצאתי מטוס שהוא בעל שני שמו ת : ״ביצ׳קרפט״ ו״אקספדייטר״. איזה מהם הוא ה- נכון י צבי שטיאסני ביד,״ם הריאלי, חיפה אין זו בעיה כלל. שני השמות נכונים. הראשון מציין את ביהח״ר, השני את טיפוס המטוס. AisCtiftWa Pte*i Straight Up England's fljfeig Mangle, the G'oster GA-i "Sigbt iVstcb• man," sea maifhi up daring a recent test eik ׳in. The twin-Jet; plsae will be mass produced as p suniUr־! nishi fyl1f«<• !(. ז- the Koyal Air Forrc. 176 בטאון חיל האויר מס' 23 , יוני- יולי 1953 קו תעופה של ימ פון? לפי סימניהם שייכים ששח ה״דקוטות״ של ״נתיבי האויר של עדן״ לחברה בת של ״נתיבי האויר הבריטיים״. עדן משמשת נקודת מוקד לכל קוי החברה, הן הפנימיים והן לחבש, אפי ריקה המזרחית, סודן, מצרים, ערב הסעודית וסוריה. ה״דקוטות״ של החברה שנועדו לשאת 26 נוסעים הותאמו לנשיאת 40 (בדוחק) או 32 (בנוחיות), כמו כן הם יכולים להטיס 22 נוסעים ומשא, עבודת שעה מאפשרת הפיכתם למטוס משא בלבד. הרי כמה מספרים על קנה המידה של פעו־ לות ״נתיבי האויר של עדך. בשנת הכספים הקודמת הטיסה החברה 21.893 נוסעים ו־ 1143.5 טונות משא. 1.080.342 מילים טסו מטוסי החב־ רה בקוים הרגילים ו־ 335.716 מילים נוספים בטיסות חכורות. הבנין החדיש של משרדי החברח ליד • דה עדן. הסמל בחזית הבנין הוא ״צפור בזק״ (סמל ״נתיבי האדר הבריטיים״) נפולה. חיל האויר של פעודיה גרעין של ״וז.א. המלכותי הסעודי״ מקבל אמוניו בימים אלה בבריטניה, שני הטייסים הסעודיים הראשוניים גמרו את חוק למוריהם והוסמכו כטייסי־סילון. 18 טייסים נמצאים עתה ביחידות הר.א.פ. ומתאמנים במטוסי סילון ובהנדסה מטוסים. _ _ _ אולס המתנה- לנוסעי קו יס סוף בצל הדקליס... « הטייסים הסעודיים שס- יימו חוק למודיהם בבית ספר של ח.א. הבריטי בטאון חיל האויר מס' 23 , יוני- יולי 1953 ברכות לחיילי חיל האויר ההסתדרות הכללית של העובדים העברים בישראל ה ו ע ד ה פ ו ע ל לשכת המם המרכזית הועד הפועל של ההסתדרות הכללית של העובדים העברים בארץ ישראל ק ר ן ה י ס ו ד ה ו ע ד ה א ר צ י ההסתדרות הכללית של העובדים העברים בארץ ישראל מועצת פועלי תל־אביב יפו וסביבתה ההסתדרות הכללית של העובדים העברים בארץ ישראל מועצת פועלי חיפה ל! י ן ק י מ ת לישראל הועד הארצי מ פ ל ג ת פ ו ע ל י א ר ץ י ש ר א ל סניף חיפה ק ר ן ה ש ו מ ר ה צ ע י ר רח׳ יהודה הלוי 20 ת.ד. 1577 טל. 4467 א ח ו ד הקבוצות והקבוצים ה ק ב ו ץ ה מ א ו ח ד ישובי ו וחבריו ה ה נ ה ג ה ה ע ל י ו נ ה ההסתדרות העולמית ״ ה ש ו מ ר ה צ ע י ר ״ ה ש ו מ ר ה צ ע י ר הקבוץ הארצי רדו׳ י ה ו ד ה ה ל ו י 20 טלפון 4497 הקבוץ הדתי אגוד הקבוצות של ה פ ו ע ל ה מ ז ר ח י המרכז לחינוך של הסתדרות העובדים העברים הכללית בא״י רחוב רינס 6 טלפון 5323 ק ו פ ת ח ו ל י ם 'של ההסתדרות הכללית של העובדים העברים בא״ י המרכז מחלקת ההספקה מטבחי פועלים ת״א בית ברנר, טל. 3448 סניף רח׳ אלנבי 130 טל. 4125 בטאון חיל האויר מס' 23 , יוני- יולי 1953 שלוחות מאת: ־ © הסתדרות ה צ י ו נ י ב היכלל: י 0 מפלגת המרכז הועד הפועל והמרכז הארצי מ פ ל ג ת פ ו ע ל י א ר ץ - י ש ר א ל ה מ ר כ ז ההסתדרות הכללית של העובדים העברים בארץ ישראל מועצת הפועלות התאחדות האברים בישראל • רח׳ אלנבי 108 טל. 3267 הסתדרות הפועלים החקלאים ה מ ר כ ז ה ח ק ל א י * ברית פיקוח לקואופרציה החקלאית העובדת בע״מ ב י ת ה ח ל ו צ ו ת מטעם (וימנס ליג) ליגת נשים למען ישראל ת״א, רח׳ המלך ג׳ורג׳ 37 טלפון 2986 הפתדרות פועלי אגודת ישראל בארץ ישראל הועד הפועל הסתדרות ה פ ו ע ל ה מ ז ר ח י בישראל הועד הפועל מרכז הקואופרציה למלאכה, חרושת ושרותים צבוריים, ברית פיקוח בע״מ תל־אביב, מקוה ישראל 6 4698 ־ 99 ־ 90 ; טל, 5865 קופת הקואופרטיבים » בע״ המוסד הכספי של הקואופרציה היצרנית־שירותית הפדרציה הציונית ד ר ו ם א פ ר י ק ה ת״א רחוב הירקון 109 ת.ד. 3060 טלפון 4719 מ ר כ ז ק ו פ ת ה ו ל י מ מ כ ב י תל אביב רחוב בלפור 13 טל. 66398 חיפה רח׳ בלפור 2 טל. 66962 פניפימ בכל הארץ ק ו פ ת ח ו ל י ם עממית רח׳ לילנבלום 40 , ת,ד. 1551 66709 , טל. : 3718 פניפיב בבל הארץ בטאון חיל האויר מס' 23 , יוני- יולי 1953 ״ א ל י א נ ס ״ •צמי ג ים ק \ )Pd לel דek)J כ ל מ ו צ ר י ד ל ק סוכנים ומפיצים בישראל 'yu, i « 3 ft קומר 1953 מכונות ההספקה המשוכללת משה קרסו ובניו בע׳׳בו ת״א, רח׳ החשמל 18/20 ס ל . 4 7 2 3 o o O ff ה א ר ג ז vr ת ל ־ א ב י ב, ת . ד . 1 0 6 68690 , טלפונים: 67531 תעשית מתכת ועץ מרכבים לאוטובוסים, מכוניות משא ומסחר ר ה י ט י פ ל ד ה למשרדים, מחסנים ובתי חולים תעשית תיבות לפרי הדר, I ״ נגרות גניו ורהיטי עץ o o בטאון חיל האויר מס' 23 , יוני- יולי 1953 צלבי־ ם לסרוהנעה וחלוש מכל ר.סוגים_ ״ד 1״ אגודה שתופית ש ר ו ת צ י ב ו ד י ע י ר ו נ י ו ב י נ ע י ר ו נ י ת״א, רח׳ אורלוזורוב 17 , טל. 4616/7 , ת.ד. 6038 חיפה טכ נ יקה rr בית מלאכה מכני לחדוש חלקי אוטומובילים, ל י ט וש א ר כ ו ב ו ת ו י צ י ק ת ח י ק י ם חיפה, רחוב עין דור, ע״י תחנת ״של״ — טל. 6407 קואופרטיב קבוצי השומר הצעיר להובלת משא בע״מ רחוב הנמל 35 טל. 2228 ח י פ ה * .ירושלים ו ז י ב ה . ט ב ר י ה , צ ב ת בטאון חיל האויר מס' 23 , יוני- יולי 1953 אינטרנציונל הספקה של מכתות כל הסוגים: לחק ל א ו ת , להובלה ל ת ע ש י ה ו ל ב נ י ן INTERNATIONAL י — — H A R V E S T E R ח ב ר ה ל ה נ ד ס ה ח ק ל א י ת ל י ש ר א ל 3ע״ 3׳נ משר ד ר אשי : חיפה, בנין אגריפל רה׳ הנמל 48 , ת. ד. 306 , טלפון: 4986 הניף ה ד מ ה : , תל־אביב, רה׳ לילינבלום 30 ת. ד. 1749 , טלפון: 5243 בן וסיד M תעשיית בערבון מוגבל היפה, דחוג הנמל 46 , ת.ד. 563 טלפון 4691/2 מחצבות אבן ושיש, משרפות סיד משוכללות ומודרניות ביותר במזרח הקרוב. מנסרות ומלטשות שיש. מספקים: חצץ מכל הגדלים, חצץ מעורבל, אבני בני!, אבני שפה, דבש לכבישים, סיד רגבים לבנין, סיד לחקלאות, סיד לבריכות דגים, מימת הסידן, שיש מלוטש בלוחות, שולחנות שיש למטבחים, צפוי חזיתות בתים וחדרי מדרגות, אבני מצבות. בכל עניני אספקה נא לפנות למשרדנו הראשי בחיפה או למשרדי ירושלים — רחוב בן־יהודה 20 טלפון 5283 , למשרדי תל־אביב - רח׳ יהודה המי 43 טלפון 6036 מפעלי אבן, מוצרי שיש ובטון ת. ד. 22 ק ר י ת ־ ח י י ם טל. 7171 J דיג ומשק י. הל 1י ח ב ל י ם ח ו ט י ם וצרכי דיוג חיפה, דרך העצמאות 66 , טלפון 3842 ב. ל ו ר י ^ בע״נז ח י פ ה , י י ד העצמאות 35 ד. 1595 jn 3539 טלפון חבלים, חשים, צרכי דייג וחקלאות צבעים, חינזיקליים, ברזנטים והמרי ריפוד ״ ב מ ע ס ף ״ בית־חרושת לתריסים מתקפלים ולסלילי עץ o e o o ת ל ־ א כ י ג גבעת הרצל 121 טלפון 4966 3־שלביץ א ת א־זנברא בית חרושת מכני לנגרות לכל מיני עבודות בנין ורהיטים תל־אביב׳ רה׳ המפגר (המשך ראש פנה) ת. ד. 2549 שלמה ונציה ושורו׳ בית מסהר כללי להמרי בנין, כלי עבודה וצבעים, ברזל בנין ופחים שונים ת ל ־ א כ י ב רחוב הגדוד הע כ ר י 2 טלפון 62553 ת.ד. 1040 בטאון חיל האויר מס' 23 , יוני- יולי 1953 » ל ר ד ז י ה « ח ב ר ה ל ט ק ס ט י ל ב ע ״מ תל־אביב — חולון 9717 , טל.. 3639 ג ר כ י ם ט ר י ק ו ל כ כ י * מ ש י ב ג ד י ־ ת נ ו ק ו ת אדגמן בע״פו מפעלים לצביעת טקסטיל ב נ י ־ ב ר ק טלפון 7197/8 — * # חברת גרב י {^XMOMtltr MUC^ בית חר ושת לגרבים ג ר ב י ג ב ר ו ת ג ב ר י ם ו י ל ד י ס ר מ ת ־ ג ן , טלפון 7217 ת ל ־ א ב י ב, טלפון 5130 מצבעה ואשפרה לטכסטיל • ־ * מפעלים לנקרי יבש 7103־ רמת־גן טלפון 4 ה ד ר r r rr מכבסה וניקוי חימי בע״מ, חיפה BkS®*^ חי פ ה , הדר הכרמל, רח׳ הרצל 92 3990 , טלפונים: 4747 בטאון חיל האויר מס' 23 , יוני- יולי 1953 ׳ שלום תיק ־TUSSn, בית־חרושת המשרד : תל־אביב, דרך פתח־תקוד, 1 טל. 4759 צי נקו ג רפיה י. רינדזונסקי רח׳ הקישון 6 ת־א טלפון 80248 ט כ נ ו ־ ״ ק פ ־ ץ ״ תעשית קפיצים טכנייט כע״מ תל-אביב, דרך פתח־תקוה 27 טלפון 67981 ב י ח ״ ר ל ס י ג ר י ו ת ל 1 ד ב ע מ לתשומת ל ב חברי־קו״ת חורים מ ש ח ת ש נ י ם ״ ש נ ת ב ו 0ג • ר ו מ ה m m i w n א פ ש ר ל ה 0 י נ ב כ ל 0ו> 0׳ קסח־חו ל ים ואגודות ה ג ר כ נ י ם • סחיר בטאון חיל האויר מס' 23 , יוני- יולי 1953 י ׳ י ׳ כ x v y t r W החכרה הארצית לעבודות עפר כ I % כישראל מוציאה לפועל עבודות סקול, חריטים, י o ° נקוז ותעלות השקאה, בונה מעפר = ״ נ מקו׳ מים ובריכות לגידול דגים, נ • * s ׳שור שטחים לשכונים, פלוס דרכים נ «* לכבישים, בנין סוללות למסילות ברזל, י o ° בכל סוגי קרקע ובכל שטחי הארץ. י ° בציוד חדיש של מחפרים, טרקטו־ נ ־־ ג °° ריס, דחפורים וסקריפרים אוטומ־ ננ־> טייס מהגדולים והחדישים ביותר. , נ * י חברה קואופרטיבית חקלאית בע״מ, ן » ° ״ ח ר י ן ן ן J 3122 . י תל־אביב, רח׳ ליבונטין 30 , טל o JUULSLBJLSIOJULSUL&J.^^ nnnrirsirrmnrtrir^ a ® קבוצת : I i ״אחוד״ i o o 0 ° ל ע ב ו ד ו ת מ ת כ ת 1 I 3 י ת ־ ח 1 ו ש ת ל ק ו נ ס ט ד ו ^ צ י ו ת ן ב ד 1 ל o 3 ־־ ד ד ר פ ת ח ־ ת ק ו ה 3 2 , ח ל ־ א ב י ° o I 3 0 5 6 ט ל פ 1 ן I o o jL&iUUUJUULaJUL!^^ ה ב ר ה ה ב י ט ו ח ה ג ד ו ל ה ב י ש ו א ג 5 ה מ ע ו ד ד ה ד א ע ו י : ^ ת ל י א ב י ג ר ד ו ל י ל י נ ג ל ן ם בטאון חיל האויר מס' 23 , יוני- יולי 1953 צ ב י ס ב י ר ס ק י ו ש ו ת׳ המשרד! רמת־גן, רחוב אורלחורוב מם׳ 4 קבלנים לבנין בתים ברמת־נן והסביבה ב ת י ם מ ש ו ת פ י ם ו ש י פ ו ן — ׳ - ־ ׳ — ־ ז אחים גולדשטין חברה לשיכון ופיתוח בעינו החברה בונה ומוכרת דירות - חנויות - משרדים בבתים משותפים ובונה שיכונים עממיים , המשרד בארץ: רמת־גן, רחוב ביאליק 45 טל. 7261 » המשרד בארצות־הברית 505 FIFTH AVENUE NEV YORK 17 N. Y. Murray Hill 7 — 0 7 6 0 LU 3 — 3 8 16 ג — — - . י 1 ו ל ב ר ג א ת י. י ו ד ס ין מהנדסים • הזצאה ל פ י ע ל ש ל ע ב 1 ד ז ו ז ב נ י ! * חל-אניב רח׳ החשמל 83 טל, 6996 , פ ל ו ו ד ״ ח ב ר ה א״ ל ס ל י ל ת כ ב י ש י • ולבנ י ן בע״מ קבלנים לסלילת כבישים׳ הקמת בנינים ציבוריים, נקודות ישוב׳ בתי־דירה׳ ש ד ו ת ת ע ו פ ה ח מ ש ר ד ה ר א ש י : תל־אביב, רח׳ נחלת בנימין 48 , טלפון 62663 ח,ד, 574 ח פ ש ר ו ב ח י פ ה : מרכז מסחרי חדש, רח׳ *לנבי 4 2 טלפון 8871 ח. ד. 1417 מחסן: טלפון 8002 בטאון חיל האויר מס' 23 , יוני- יולי 1953 TnrrffTrrrrirmrBTr!nnnr־ !,עשת׳,לפידי! o o oo 55 ת״א, סל. 80169 רחוב עליה o° °o 5509 . רח׳ מזרחי א׳ 26 ת״א טל o° o נ o o °o בתי מלאכה להלחנזת כל מיני o? ° מתכות ועבודות מכניות. מכונות ° 1o ° מיוחדות ללטוש מ ר ב ו ב ו ת o o o קרנקשפטים) ולטוש בוכנות ) o o o o (פיסטונים). יציקת ב ו כ נ ו ת ־ °o , וחיקיס (לגרים) •מכל .חסונים o° ° חריטת גלילים (צילינדרים) מ!כל ° הסוגים. !JLSL&SUISLSISISLSLSJIJLSL&JIIUL) י. ג ר ץ ו ש ו ת ׳ ( א ״ י ) בע״ט משרד ראשי תל־אביב, סמטת בית השואבת 6 ס נ י פ י ם ירושלים ח י פ ה ר פ ו א ו ת אינסטרומנטים חיתרגיים ציוד לבתי חולים ומעבדות ציוד לבתי קולנוע חומרים חקלאיים חימיקליים שונים מפעלי מתכת בע״מ א ר י ז ת פ ח כלי בית ו מ ט ב ח פנסי כיס חשמליים תוצרת מ י ו ח ד ת ש ל כ ל מ ע ש י מ כ ב ש ו מ ב ל ט רמת־גן, טלפון 7131 תל־יביב, ת. ד. 1918 בנק: אגודה ארץ־ישראלית בע׳׳גו תל־אביב 1 ה א 1 תעשית נברשות חשמל ו ת ו צ ר ת מ ת כ ת ש . ר ו ט ב ו י ם ־ א . ש 9 ל ר ת״א, שדרות רוטשילד 4 טלפון 3339 j ־ n מחסן רנטלי ורפואי כלי זכוכית ו מ ע ב ד ו ת ח״א, רחוב יחודה הלוי 49 טלפון! 3297 י. ד יא מג ט תעשית ארמטו ר ה ח י פ ה , מ פ רץ ח י פ ח , ט ל פ ו ן 7144 , סניף חיפה, רחוב יפו 35 טל. 2600 יצחק קשט! דוז׳ אלנבי 121 טל. 3854 בית מסחר לחמרי חשמל ב ס י ט ו נ ו ת ש . ו י ס ם ! ושו ח - ח מ ר י ח ש מ ל חי פה רח׳ הנמל 67 טל. 3707 ח מ ר י חשמל ד. זסלבסקי * תל ־אכ י ג רח׳ החשמל 2 ת. ד. 346 , טלפון 3796 בטאון חיל האויר מס' 23 , יוני- יולי 1953 מקורות ח ב ר ת מ י ם ב ע ״ ם 67445־ המשרד הראשי: רחוב אלנבי 111 , ת.ד. 2704 טלפונים 8 ד. 1 משר ד : ט כ 1 י כ ל ל י ! ק ב ל נ י 1 ר מ ת ־ ג ן , ש ד ר ת ה ט י י ס 3 4 ט ל פ ו ן 7242 ת• ד. 3 ת ל ־ א ב י ב , רח' ה ח ש מ ל 33 ט ל פ ו ן 62399 קוי תעופה בישראל בע״מ תל־אביב, רחו ב אחד־העט 70 טלפון 5300 ש ר ו ת ק ו ל ו ד - א י ל ת חברה א״י לבטוח חלונות ראוה בע״מ ה מ ש ר ד ה ר א ש י : תל־אביב רח׳ אחד־העם 30 , טלפון 4827 סניפים בכל חלקי ה א ר ץ בטאון חיל האויר מס' 23 , יוני- יולי 1953 החברה הארצישראלית המרכזית למסחר והשקעות בע״ם ה מ ש ר ד ה ר א ש י : תל־אביב׳ רחוב לילינבלום 39 תיבת־דואר 561 , טלפו! 6044 נ ו ס ד ה ע ל ־ י ד י החברה המאוחדת לצנ ורות ולמסחר ותעשיה ב ע ר ב ו ן מ ו ג ב ל מחסני ברזל בע״נז * מחסני עצים בע״נז I E E S 1 ש. פילוסוף, י ח י י מ פ ו ן את צ. ג ל ש ט י י ן תל־אביב׳ רחוב סלמד, 54 , טלפון 5909 יצרנים של כל מיני מתכת מתוחה (אקספנדר־נזמל) ספשל־מש לבסון, טיח וגדור פנות לטיח — רשתות לגדור ולולים — רשתות למטות — סלי מתכת — מגרפות פטנט מס׳ 2475 — ועבודות במכונות מכבש. ב ר ז ל י ת מ פ ע ל י מ ת כ ת ב ע ״ נ ו י צ ר נ י ם של חוס ברזל מתוח / חוס ברזל מיושר / חוט ברזל מלובן / חוס ברזל מגולבן / חוס לחלחמה אוטוגנית / חוס לכריכה / מסמרים לבנין / מסמרים מיוחדיס/מסמרות/ חוט דוקר / רקמת פלדה תל־אביב, תבת דאר 56 , מברקים : ברזלית, תיא . משרד ראשי : תיא, רח׳ רמחיל 1, טל. 5066 24« נתורד ובית־החרושת: פית, סל. פית בטאון חיל האויר מס' 23 , יוני- יולי 1953 ה מ ש כ י ר ה מ ר כ ז י ח ב ר ה ק ו א ו פ ר ט י ב י ת ל ה ס פ ק ה של העובדים העברים בישראל בע״גו ה מ ש ו ר ה ר א ש י : תל ־א 3 י 3 6011־ בנין המשכיר, דרך טלמה, ת. ד. 130 , טל. 16 ס נ י פ • ם : ה •מ ת * ״ ד ו ע ו ל ״ ם # ב א ו ־ ש ב ע י להספקת של התנועה הקאוופרטיבית בישראל « הי 1זסר ה.זרב המשווק הקואופרטיבי המרכזי לתו- צרת המשק החקלאי הפרטי ביצים ועופות — ירקות ופירות — חלב ותוצרתו המרכז! תל־אביב, רחוב צ׳לנוב 21 6090 , טלפון 6098/9 מ ח ס נ י ם : בירוטלים, חיפה, נתניה, חזוח ״ ש ו ק ח ק ל א 4 ״ 1 0 ״ מ חברה לשיווק והספקה חקלאית המחלקות! 1> אס פ קה ל ל ו ל ו ל ר פ ת 3) ז ב ל י ם ה י מ י י ם ט ב ג י ח 3) ז ר מ י ם ה י מ י י ם 4) שיווק תוצרת המשק העברי מחלקה מיוחדת לציוד מכתרות ;'שיווק בע״מ 45 , ת.ד. 2018 , טל. 62307 ־ תל־אביב, וולפסון 43 אגודה חקלאית שתופית של משקים עברים ב א ׳ י י בע״מ f ^ J i S בטאון חיל האויר מס' 23 , יוני- יולי 1953 ה ח ב ר ה ה א ״ י לק ד ו ד ו ה ס פ ק ה ב ע י׳ מ בתי־הקרור המשוכללים ביותר במזרח הקרוב ה מ ח ס נ י ם : בתל־אביב: בדרך פ״ת, על־יד תחנת הרכבת, ת. ד. 318 , טלפונים 4316-7 4541 ־ ב ח י פ ה ! באיזור המיובש, רחוב הנמל, ת. ד. 1409 , טלפונים 2 ב נ ש ר : על־יד בית־החרושת ל מ ל ט , ת, ד. 1409 , טלפונים 2׳ 4541 » מסע « ב י ת ח ר ו ש ת ל צ ד כ י מ ז ו ן המשרד: תל־אביב, גבעת משה אי, טל. 5/422 ת. ד. 1020 בית החרושת ה י ח י ד י בתל־אביב ל י י צ ו ר מ ר ג ר י נ ה ו מ י ו נ ז י ם מ צ ו ת א ב י ב ביח״ר למצות החדיש והמשוכלל ביותר פרדס כץ, דרך פתח־תקוה ישראל דננברג חביה בע״מ תל־אביב, טלפון 7451 בכי משה קורים את אהים רביכו יבוא ויצוא של מצרכי מזון ו ש ו ו ק ת ו צ ר ת ח ק ל א י ת חיפה, שוק תלפיות, ת. ד. 1427 . טל.! 3651 בית לחם ( פ י ש י ע ר ) נ ע ״ ב ! ביח״ר לשוקולד ממתקים, ואפלים, כיסקויטים ועוגות נחלת־יצחק, תל־אביב, ת. ד. 195 , טלפון 3636 בטאון חיל האויר מס' 23 , יוני- יולי 1953 בנק הפועד״ם בערבו ן מוגבל ת ל ־ א ב י 3 נוסד כשנת 1921 המשרד הראשי: צפון ת״א, יפפו נ׳י פקירי םת:־שלום, חולון, רח׳ מונטיפיורי 21 בת־ים, בית־דגון, מגול־אשקלון רמלה, לוד, באר־שבע. המשרד: רח׳ אלנבי 126 ב ל ע ם ק ש ר י ם ה ע ב ר ו ת ו ק ו פ ו ת ק י ב נ ק ב ת נ א י ם נ ו ה י ם ב נ ק א י י ם ע נ פ י ם ב ה ו ״ ל ו ג ב י נ א ב כ ל ח ל ק י ה א ר ץ באמצעות הסניפים ה מ ל ו ה של ה ע ו ב ד י ם ש ב ר ח ב י ה א ר ץ ק פ ת מלוה וחסכון שתופית של העובדים העב ר ים בע״מ רחוב החלוץ בנין ״ביתנו״ , 4591 , ת.ד. 971 * טלפון 92 הדר הכרמל ס נ י פ י ם : העיר — כפר אתא — נשר — עכו — צפת — קרית־חיים — קרית שמונה — בית שאן # נותנת הלואות לחברים מקבלת : פקדונות על פי תנאים טובים חסכונות נם של סכונזים קטנים סכומיס לחשבון עובר ושב שטרות לגובינא לכל ארץ־ ישראל העברת כספים לכל זזל,קי הארץ בתנאים נוחים משלמת דבית גם לחסכונות ופעדונות קטנים ft הקופה פתוחה: בכל יום מ־ 9 עד 12 לפנה״צ. מ־ 3.30 עד 5.30 אחה״צ (חוץ מיום שני ורביעי), בערבי שבתות וחגים מ־ 9 עד 12 לפנה״צ. בנק קופח־עם בע״נו ת ל ־ א ב י ב י ר ו ש ל י ם ח י פ ה • * א 1צר החייל ב ע ״ נ ז תל-אביב, רחוב הר־סיני 1 טל. 4443 ח י פ ה רחוב אחד העם 15 טל. 66886 המשרד פתוח כ ל יום 13.00 אחה״צ. — משעה 8.00 17.00 אחה״צ — משעה 16.00 רק קפה מקבלת. ה ו ד ע ו ת פרעון ההל ואות אי נ ן נשל ח ו ת י ותר וכל לווה מ ת ב קש ל ה צ ט י י ד ב פ נ ק ס הלואות במשרד נ ו . קרדיט גומלין אגודה הדדית בע״מ ת. ד. 128 טלפון 5137 ( (נוסי בשנת 1926 רח׳ הרצל 14 , פ נ ת רה׳ לילינבלום 24 כל עסקי בנקים קאופרטיביים ב ת נ א י ם נ ו ה י ם בנק ?רובבל א ג ו ד ה ש ת ו פ י ת מ ר כ ז י ת ב ע ״ מ מ ו ס ד מ ר כ ז י ש ל הקואופרציה האשראית בישראל ת ל ־ א ב י ב רח׳ לילינבלום 32 , טל. 5365 — -4 בטאון חיל האויר מס' 23 , יוני- יולי 1953 הלואה וחסכון יפו - תל־אביב אגודת הדדית בערבון מוגבל ת ל ־ א ב י ב , רח׳ הרצל מס. 21 , ת.ד. 151 6061־2־ טל. 3 מ נ י פ י ם : ת ל ־ א ב י ב 1) שד׳ קד,״ק 47 פנת ויזנגוף, טל. 67673 2) רח׳ לוינסקי 63 , טל. 66596 3) רח׳ אבן גבירול 58 טל. 4278 , 4) יד אליהו, יה׳ לה גרדיה 23 5) הדר יוסף, שכונת עמידר י פ ו 6) רח׳ תרשיש 3, טל. 80138 כ ס פ ו ת ( ס י י פ י ם ) ל ה כ ש ר ה בסניפנו שדק״ק 47 מחסן לאחסנת סחורות בסניפנו ברח׳ אבן גבירול 58 ץ י• , בנק הלואה וחסכון ח י פ ה ארץ ־ ישראל ־ אגודה הדדית בעיט 4641* בריטניה בע״נו ת. ד. 250 טל. 42 ת י ־ א ב י ב . ״ ר ושל • • . ה מ ר כ ז : i חיפה• לינדוו רחוב יפו 51 — בית חאגודוז וס 1כ 1וו 1 ב נ י ו ״ י ו ר ק סנ י ף : הדר הכרמל, רח' הרצל, בית ה ה ו ן ה נ פ ר ע הקרנות טלפון 66246 230.000.000 ל״י סניף : קרית מוצקין, שד׳ השופטים 9 כ ל ע ס ק י ב נ ק טלפון 7197 * מחלקה מיוחדת לכל ענפי בטוח קבלת חברים חדשים, מתן הלואות ונכיון שטרות, קבלת פקדונות, חסכונות וחשבונות בתנאים הנוחים ביותר עובר ושב, נובינות והעברות כספים לכל חלקי הארץ. י — בנק המזרחי בע״ם המשרד הראשי ירושלים המלך דוד 25 ת,ד. 588 טל. 4301 ת ל א כ י 3 רח׳ לילנבלום 48 4262 ת.ד. 309 ־ טל. 3 י ר ו ש ל י ם רחוב הנזלך דוד 16 טל. 4374 ת.ד. 685 ב נ ק י ש ר א ל י ל ת ע ש י ה ב ע ״ מ תל-אביב, רח׳ טו נטי פ י ורי 13 4311־12־ טלפון: 13 חיפה, רח׳ טר כ ז מ ס ח ר י ח דש - בית בוביס טל. 2367 , ת.ד. 639 ב י צ ו ר ב ע י ! ! ההו! הרשום —. 1,000,000 ל״י ההון המשולם ורזרבות 838,742 —ל״י * תל־אביב, רה׳ אחד־העם 28 (בנין פלטי!) ת. ד. 6187 — טלפון 4577/78 V. ק ו פ ח מ ל ו ה של הפועל המזרחי בא״י בע״מ ת ל ־ א ב י ב , ר ח ׳ א ח ד ה ע ם 108 ת. ד. 431 , טל. 66755 בטאון חיל האויר מס' 23 , יוני- יולי 1953 ב 1 ש ן א ל n ו x נ צ י תל־אביב: רחוב אלנבי 32 , טלפון 67307/8 ח י פ ה ! דרך העצמאות 62 , טלפון 3011/3124 ירושלים ! מלון המלך דוד, טלפון 2655 אהרן רוזנפלד סוכן בתי חרושת וחברות אניות : n a י n ת. ד. 74 , טלפון 4241/2 תבנין ל״ה מ־ש ביד א״, 3רח ׳י הנ 3מ ל: ת. ו. 305 , טלפון 66879 רוד פינסקר 2 : a • ד ו ש ל 1 בנין המלך ווד ת. ד. 1357 ׳ טלפון 3451 ל י ם ׳ בעיים F7 ח כ ר ה ל ה ם פ ק ח ל א נ י ו ת מחפני ער ו גה בשטח הנמל חיפה ח י פ ח שער פלמר 2 טלפון 2255 ת. ד. 1312 ת ל - א ב י ב - י פ ו רח׳ חבר הלאומים 3 מברקים ל י ם ח י פ ה . סוכנים ימיים יחידים של לשמני סיכה סוקוני־ווקום הצינקוגרפיות המאוחדות בע״מ ת ע ש י ת ג ל ו פ ו ת ת ל • א כ י ב ירושלים רחוב לילינבלום 12 , תבת דאר 407 , רחוב הנסיכה מרי 4, בימ״ס למאיר טלפון 62532 טלפון 2628 בטאון חיל האויר מס' 23 , יוני- יולי 1953 wms mimw/A רשת של 41 סניפים עומדת לשרותם של לקוחות הבנק בארץ ומקילה על עסקיהם הכספיים משרד הבנק בלונדון, נציגותו בנ ידי ורק ורשת הקורספונ־ דנטים שלו בעולם כולו, מסייעים לסחר הישראלי עם הארצות שמעבר לים. ההנהלה הראשית 12 סניפים רחובות ראשון לציון חולון בת־ים רמלה לוד רמת גן גבעתיים בני ברק פתח תקוה כפר סבא נתניה חדרה עכו נהריד, צפת טבריה שדה תעופה לוד בטאון חיל האויר מס' 23 , יוני- יולי 1953 בגלי ו ן . זה: ״כנפים ס 1בב 1ת מעל לראש״ - רפזרטזיה םצ 1לב 1ת על הליקופטרים בחיל בית הדפום הצבאי מם׳ 665 בטאון חיל האויר מס' 23 , יוני- יולי 1953