הספרייה הדיגיטאלית להיסטוריה ומורשת חיל האויר בטאון חיל האויר דצמבר 1969 מס' 80 בטאון חיל האויר דצמבר 1969 מס' 80 הטייס והנווט, הם שניים מציבור גדול של מהנדס* טייס ודיילות, חשמלאי ם ופקידות, טכנאים ומנקות מטוסים,אלתו טאים ומרכזניות, מנהלי מבירות וסוכני נסיעות.תלויים זה בזה מאמצים זה א ת זה לתת א ת שרות הקשר האוירי הטוב ביותר. וכולם יחד תלויים בך נוסע נ כ ב ד ובייחוד בנוסע הישדאלי.אנו באל על רואים בד אחד משלנו כי RH אתה אחד מן הצוו ת AL. 4 בטאון חיל האויר דצמבר 1969 מס' 80 3 בטאון חיל האויר דצמבר 1969 מס' 80 I l A ׳ ?• u;s S P * • • r « Pf : !׳ פרסום דיר ׳עלזבסון בטאון חיל האויר דצמבר 1969 מס' 80 1 האו״ד ת ו כ ן הענ<נ<בו |§ שנה 22 , מס׳ 80 דצמבר 1969 מוצא על־ידי טפקדת חיל האד ר העורך פ ש ה ה ד ר טגךהעורך דב סרן י ה ו ד ה עופר תצלומים: ״חידת צילום אוירי חיל האייד צילום העטי פה: יוסף ידגר מגניני מגויים, דגמים על י ו נ ות ישנים יש ל פ נ ות אד ו ו? א ל : ההוצאה לאור, מחי ההפצה, דח׳ ב׳ מס׳ 29 , הקריה, ז ״א ה מ ע ר כ ת : דאר צבאי 2704 H B I 1 H A ' A V IB I.D.F./AIR FORCE MAGAZINE ARMY POST No. 2704 ISRAEL ״הדפוס החדש״ בע״מ, ת״א הד פ סת העטיפה: דפוס גיידט הד פ סת הד גם: דפוס ״פסטל״ בע״מ מהדורה למנויים שיגרה לוהטת - צבי גוטמן 6 קרכות האויר נישנוי התעלה - אלי אייל . . . 25 ממוט היוקרה עלה ביוקר 30 הייתי גיל, כחיל האויר - זאב 34 לטום בכל מהיר איתן הבר 38 ״מלחמת 36 השעות״ 41 אצלנו כחיל 42 הפטישים - צ. איש-טוב 47 על מזג האויד - דורון רוזנבלום 54 סיפורה של גיחה אחת 57 כשהפפיטפייר היה פנטום... - ג. צבי . . . . 62 פרופסור ערי ז׳כוטינפקי והראיה 70 גורדון גורינג וחיל האויד 72 זהר הארגמן - יוסף עופר 73 ניחיל האויר הפקיסטני - עמום עשת . . . . 81 הצעד הקטן, הגדול - מאיר כהן 92 120 אפולו 12 ה״יגואר'׳ - ע. עמית 122 להיות או לא להיות 132 פפרי תעופה עתיקים 136 " אמני השחקים 0 " אנא, מישהו — הזדרז 7 נפלתי מגוכה 15,000 רגל 152 158 תשכץ תעופתי מס, 2 בטאון חיל האויר דצמבר 1969 מס' 80 ״רבות מהטי ס ות שלנו בימים אלה מתבצעות כגיחות קרביות מעבר לגבול״ — זוהי ה״תורה״ כולה על רגל א ח ת ׳ כפי שנאמרת ע״י כל טייס בח״א. לפיכך, כל המחפש סנסציות בימים אלה של פעילות מבצעית יומיומית בח״א, של אלפי גיחות על האוייב בכל החזי- תות, של הרבה הפלות מטוסים — סופו שיתאכזב; הכל שיגרתי למדי, הכל רגוע — כמעט ואמרנו ״משעמם״. בייחוד בולט הדבר בשיחות עם הטייסים; יש לשכנע, ללחוץ ולהשקיע מאמצים גדולים מבעבר, כדי לדלות מ ה ם את סיפוריהם וחוויותיהם. ומשהם מתרצים סוף־ סוף, תוך הבעת תמיהה על ההתעניינות ה״מוגזמת״, הריהם מפטירים כלאחר יד תיאורי הפלות מיגים ותקי- פות קרקע — משל תיארו את התגלחת היומית... ואכן, בשנה האחרונה ביצעו רבים מהם גיחות קר- ביות במספר העולה בהרבה על שעשו במלחמת ששת־ הימים. לא יקשה להבין מה אומר הדבר לגבי נסיונם המבצעי של טייסי ח״א, ובייחוד הצעירים שבהם, הזוכים לטבילת האש מוקדם מאי־פעם. כיצד הצליח ח״א להפוך את הבלתי־שיגרתי — ל״שיגרה״! לות הן מוגבלות — אך ביכולת ח״א להגבירן עוד כהנה וכהנה.״״ דבדי מפקד הבסיס נאמדים כ- בטחון רב, המעיד על ה״כיסזי״ הרחב העומד מאחוריהם. טון דיבו- רו שקט ומאופק למדי, אך מדי פעם מתגנב שמץ של התלהבות, המדביק וסוחף את כל הנמצא ב- סמוך. ובעצם — הכל מסביב נראה כשלווה הצופנת בתוכה דריכות! המטוסים המסיעים על המסלולים הנוצצים בשמש, הטייסים בחדרי המנוחה, השותים חלב משקיות פלסטיות, המכונאים הלוטפים כל בורג בפעם המי־יודע־כמה, החיי־ לות היותר־מחינניות שאחריות רח־ בה רובצת על כתפיהן הצרות, ערימוית הפצצות הניצבות כבמיס־ דר, וכל השאר... המלחמה הקודמת — היסטוריה! ״גדולתו של ח״א מתבטאת מאז ומתמיד במעבד המהיר ביותר מ־ מצב רגיעה מושלם למצב מלחמה מוחלט״ — מסביר מפקד בסיס קרבי של ח״א. ״כיום זוהי כעין ווריאציה — מעבר מכוננות מוג־ ברת למלחמה חלקית. זהו לחם חוקנו, וכמו כל המדינה, כן גם בח״א למדנו לחיות עם מצב של מלחמה יומיומית. כשם שמשק אשדות־יעקב רגיל לספוג את הפג־ זות האוייב, כן רגיל ח״א להפציץ את האוייב... מספיק שמוסרים לנו את נתוני המטרה וזמן התקיפה — ואנו יודעים מייד כל מה ש- צריך לדעת כדי לתקוף את ה־ מטרה ולפגוע בה״. ברגע זה מהווה המפקד ,.מט- רה״ ל״תקיפתו״ של צלם הבטאון, וכדי לקדם את פניה, הריהו מבקש ממזכירתו להביא... מסרק. תוך הטיפול ה״קוסמטי״, ממשיך המפקד לעסוק ב״קוסמוס״ של ח״א: ״אין כיום מטרה במזרח ה- תיכון בטווח מטוסינו — שאיננו מסוגלים למוצאה ולהכותה כבט- חון. תהיה אשר תהיה המטרה — היא לא תתחמק מאתנו. ביכולתנו להכות בנקודות התורפה של ה־ אדיב. ״כשם שה״כ־נו באוייב בכוה מרוכז ב־ 5 ביוני 67 , והוכחנו כי ח״א עשוי להכריע כמעט את ה- מלחמה כולה — כן מסוגל ח״א לפגוע בריכוז קטן של אנשי ״פתח״. ״אנו מחזיקים האוייב במתח ובלחץ מתמידים. עד עתה הפעו־ דברי המפקד מהווים כעין אס־ פקלריה על החיים בח״א, ועל מקומו של החיל במסכת הבטחו־ נית של המדינה. ולכל אותם אנ־ שימ־של־ימי־הולין, אשר מדי פעם מתגנבים ספיקות לליבם. נוסח ״מה יקרה חס־וחלילה אם בכל־ זאת...״ — מוצע לעיין בדברים, ברגעי החולשה הללו... הבה נמשיך איפוא. ״אנו ממשיכים בחיינו הרגילים, ודוגמה בולטת לכך — הסייסים והמכונאים יוצאים לנופש ולחופ- שה כפי שתוכנן. כלומד — ח״א פועל כעת רק בחלק מהפוטנציאל שלו. בו בזמן למדנו להתארגן במהירות להפעלת המטוסים ול- סיפוק הצרכים הטכניים והמינהל־ תיים. אנו מסוגלים להכין את ה־ 6 בטאון חיל האויר דצמבר 1969 מס' 80 מטוסים תוך גמישות רבה לשי־ גויי משימות וחימוש. כל זה תודות לאנשי יחידות המפקדה, התעופה, התחזוקה ו־ מכונאי טייסות הטיסה. הם המני־ עים את גלגלי ח״א ומהווים את המנגנון הקרוי ״בסיס קרבי של ח״א״. התורה שלנו היא יכולת ביצוע מקסימום גיחות יעילות נגד האוייב, תוך כוננות גבוהה לקי־ דום מטוסיו, במקרה שינסו ל־ חצות את גבולותינו. כאדם שהשתתף ״בשתי המל- חמות האחרונות״ — ממשיך ה־ מפקד — ״יכולני לומר, כי ההב- דל בין ח״א של 1967 לזה של 1969 , דומה להבדל בין ח״א ב־ 1956 ו־ 1967 ! יכולתנו כיום גבו- הה בהרבה בכל הנושאים ומכל הבחינות. המקצועיות והנסיון של עד המלחמה היו ספיקות ביכולת ח״א להגשים את הדברים שהת- יימר לבצעם, הרי כיום מכירים ביכולתו לבצע משימות מסובכות מאוד, שבעולם הגדול לא־מקובל לעשותן עם חילות־האויר. בין כינור לצ׳לו... הדבר דורש בראש וראשונה טייסים מאומנים היטב. היום אי- מונו של טייס צעיר הוא הרבה יותר מוצלח, מאחר ובשלב מוקדם יחסית הוא משתתף בפעילות מיבצעית כנגד האוייב, עם אש נ.מ. וכל המתח הכרוך בזה. ל־ פיכך אחוז הטייסים עם נסיון קרבי בח״א — הוא הגדול ביותר בעולם! האימונים של צוותי־ האויר מבוססים על לקחים הנל־ מדים יום־יום, ואין אנו נאלצים מלחמתית, והיופי בה טמון בהמ- שך אווירת השלום גם בימים אלה״, מציין המפקד. ״הנסיון שאוצר בקרבו איש קבע אחד, שקול כנגד מספר אנשי חובה, אך ברור שכדי ל - סחוב פצצות, למשל, לא עוזר הניסיון, אלא מספר האנשים. ל - פיכך דרוש דק אחוז מסויים של אנשי קבע. החיוניים הם אנשי צוותי־אויר, אחזקה ומינהלה בכי־ דים. אפילו טבח טוב הוא לעתים דבר יקר המציאות, שקשה למצוא לו תחליף. כללית — ההיענות היא נורמלית״. J>brrj־ האנשים המ פעילים את כלי ~ ה מלחמה — גדולים לאיו־ערוך. ח״א אינו מתכונן למלחמה ה־ באה באותו הסיגנון של המלחמה הקודמת, ואינו מסתמך אוטומטית על לקחיה. ח׳׳א רואה את המל־ חמה הקודמת כהיסטוריה, אם כי בדור שיש ללמוד היטב את הלק־ חים של העבר, ולישמם באימונים של היום על מנת להצליח בעתיד. האוייב נם היא השתנה מאוד, ואנו מתייחסים אליו לפחות כאל שווה־ערך. •חד עם זאת, אנו משתדלים להגדיל את הפער ה־ איכותי, ולהקטין — עד כמה ש־ אפשר — את הפער המספרי. התמורה העיקרית מאז המלחמה טמונה בהכרה בעוצמה ובאפשרו- יות הקיימות בשימוש בח״א. אם ללמוד מ״הקרב על בריטניה״... הנסיון הקרבי הוא נכס חשוב מאוד לח״א, ותרומתו גדולה ל־ שיפור ביצוע המשימות והקטנת אבידותינו. כיום — יותר מאי פעם — ברוד, כי המפתח לשלום במזרח התיכון ולבטחון ישראל, טמון בבסיסי ח״א. חיילי הבסיס מכי- רים היטב בכך, אולם מניעיהם לגבי תיכנון עתידם אינם מוש־ פעים דווקא מגורם זה — והם נוהגים כמימיכדימימה: חלקם נש־ ארים בשירות קבע, וחלקם מש- תחררים. עובדה זו מעידה על המשך החיים הנורמליים, למרות הכל. כשלעצמי, איני חושב שה־ שיקול הבטחוני חייב להיות שי־ קולו של כל אדם. איננו מדינה ומהאנשים — עובר המפקד ל־ מטוסים, שבהם נעשית המלאכה. ה״סקייהוק נתגלה — כפי שצי- פינו — כמטוס תקיפה מעולה ביותר, המתאים במיוחד לתנאי הזירה. מיום ליום אנו לומדים כיצד להפעילו באופן טוב יותר — אך אין גבול לאפשרויות ה- טמונות בהפעלת מטוסים. ברור, כי ח״א עומד להפעיל את המטוס בתנאים קשים יותר משנעשה עד היום. העובדה שקלטנו תחילה את ה־ סקייהוק, תקל עלינו ברוב התחו־ מים ־את קליטת מטוסי הפאנטום. מילים צרפתיות שהשתרשו משך שנים בזכות המטוסים הצרפתיים — עשויות להתחלף במילות סלנג אנגליות, שחלקן היו נהוגות עוד 7 בטאון חיל האויר דצמבר 1969 מס' 80 כשטסנו על ספיטפיירים, מוטטנ־ גיס ומטאורים. אנו ממשיכים לאהוב את ה- מטוסים הצרפתיים, ולקוות, כי נוסיף לקבלם. המיואז׳ הוא כמו כינור סטראדיוואריוס, בעוד ה־ פאנטום מזכיר בינתיים את ה־ צ׳לו, שתחום צליליו רחב יותר... הוא יגדיל את כל תחומי הפעולה שלנו — במהירות, במטען האפק־ טיבי וכמובן בטווח. הדור החדש גוזל מההילה של הדור הישן ול- כן שאיפת הטייסים להגיע ל־ מיראז/ פינתה מקומה לפאנטום. אך תכונה חשובה אצל טייסינו: חרף שאיפתם להתקדם, מוכיחים הם ללא הרף את יעילותם של המטוסים היותר ותיקים, וגם להם נותר עדיין מה ״להגיד״ בזירה. טבעי הוא, כי מטוסים שהיו פעם שיא ד,שיכלול, יורדים בדרגה עם הופעת דוד חדיש יותר — ואז משימותיהם הופכות להיות ספצי־ פיות יותר. האוואגן, שהיה מטוס יירוט חדיש ביותר, הינו כיום מטוס תקיפה יעיל מאוד, ויש משי־ מות שהוא מבצען בהצלחה מרו- בה. במקרה זה אפשר לומר, כי פצצה שהוטלה על מטרה מסויימת ע״י אוראגן — מחירה זול יותר, והיא מאפשרת להפנות את ה־ פאנטום למטרות אחדות. ואל נשכח, כי בקרוב יטוסו על ה־ אוראגן טייסים שהינם בני גי- לו!...״ מכתלי חדר המפקד ניבטות תמונות מפקדיו הקודמים של או- תו בסיס. הכומתות והסמלים ״מלפני המבול״ של כמה מהם — מעידים על הימים בהם ה־ אוראגן היה בבחינת חלום רחוק ובלתי מושג, כעין ספינת חלל... יותר יוזמה — פחות מיגים... , ו., טייס מ י ו א ד בן 27 נשוי ואב לבן ובת, שב מדי ערב — לפני המלחמה — לקיבוצו ה־ שוכן בסמוך לבסיס. אך המציאות של כוננות מוגברת אילצתהו ל־ העתיק מקומו למגורי המשפחות בקרבת הבסיס. הוא משמש כסגן מפקד הטייסת, עובדה ההופכת את חדרו לכעין ״תחנת רכבת״: טייסים, מכונאים ו״סתם״ חיילים נכנסים, מדווחים על אירועים, שואלים שאלות ו- מבקשים בקשות. וסגךהמפקד פו- תר הכל כהרף־עין, בעוד אוזנו השניה כרויה לשאלות המראיין... ״הטייסת מנוהלת ע״י טייסיה, ו- אין לנו פקידים מיותרים״ — הוא מסביר כמתנצל... כשנה וחצי לפני מלחמת ששת־ הימים, נעשה ו. טייס מיראד, בעקבות שעות טיסה רבות שצבר על מטוסי אוואגן, מיסטר וכי מדריך בביה״ס לטיסה. הוא מעיד על עצמו, כי בהיותו פרה־טיס, לא בלט במיוחד בכושר טיסתו, ודווקא תיכנון הטיסות והניווטים היו ״הצד החזק״ שלו. נדרשו לו יותר שעות טיסה כדי להגיע לדמה נאותה, בעוד אחרים הגיעו לכך מהר יותר. ואף־על־פי־כן הגיע למה שהגיע... ״טבילת האש״ הראשונה שלו היתה בחודש אפריל 61 ׳, ביום בו הופלו שישה מיגים סוריים — עת הוביל מיבנה לתקיפת סוללות תותחים על הדמה. לצערו, לא השתתף ו. בגל הראשון של תקיפת שדות התעו־ פה המצריים במלחמת ששת־ הימים, ושימש אותה עת כמפקד טייסת תורן. אך היה לו חלק בתיכנון המיבצע• של המשימות, ואף בתתזיותיו הוורודות ביותר לא ציפה להשמדתם הכה־מהירה של מטוסי האוייב. לפ־כך גם לא נתקל בהם בטיסות הפטרול ה־ רבות אותן ביצע מצהרי היום הראשון למלחמה ואילך, וגם לא — בעת גיחות התקיפה בכל החזיתות, בהן השתתף. תקופה קצרה לאחר המלחמה נתחדשה הפעילות המלחמתית: ו. מצא עצמו תוקף סוללות תות־ חים ומוצבים בירדן, טס לפיט־ דולים ומוזנק ליירוטים — בהם לא הגיע לכלל מגע עם מטוסי האוייב. בעת אחת הפעולות נגד בסי־ סים סודיים, פיטרל ו. יחד עם ״מספד 2״ שלו באיזור. הם נתקלו בדביעיית מיג 17 , ו. ישב עליהם, ידה ו...לא פגע. אך חב- ריו של ו. הפילו מיג אחד ופגעו באחד. ושוב — הזנקות יירוט רבות, רובן מסתיימות ללא מיפגש. באחת ההזנקות טסו ד. וחבריו במלוא המהירות לעבד איזור רמת־זזגולן. הם גילו 4 מטוסי 8 בטאון חיל האויר דצמבר 1969 מס' 80 מיג 21 סוריים, הפונים אליהם. טייסינו נכנסו אף הם לפניה, כש״מספר 2״ של ו. מתעסק עם מיג אחד, בעוד ו. עצמו התיישב על זוג מיגים. בינתיים ״התישב״ מטוס אחר על המיג שסיכן את ו., והפילו. גם ו. התיישב על אחד משני המיגים ״שלו״ — ירה, דאה אותו מתפוצץ, אחת מכנפיו ניתקה ממנו והחלה נופ־ לת. ו. משך מהמטוס הבוער, וב־ מבט שני ראה מצנח. ״מספר 2״ שלו הפיל את המיג הנוסף. מיג אחד מהרביעיה הצליח אומנם ל־ התחמק, אך באותו יום הופלו שבעה מיג 21 סוריים. ״בהפלת מטוס יש הרגשת הי- שג! זוהי פיסגה מסויימת בדרכו של טייס יירוט״ — אומד ו.. ,.בקרב אוירי יש חשיבות גדולה לתוצאה, כי עליונות אווירית היא מפתח לבטחזן. לכל הפלת מטוס יש השפעה מרחיקת לכת על יחסי הכוחות הממשיים בין ה- צדדים, ועל בטחונו והערכתו ה- עצמית של האוייב. במקרה של בטחון עצמי ירוד, פוחדים טייסי האוייב להפריע לפעולות מטוסינו. עם זאת, ההרגשה היא שאתה נלחם נגד המטוס ולא נגד הטייס — ואתה מעוניין לפגוע במטוס בלבד״. ו. עורך השוואה אובייקטיבית ככל האפשר, בין הקרב הראשון, בו החטיא את המטרה, לבין הצ־ לחתו בקרב השני. ואף שבפעם הראשונה הקשתה תקלה טכנית בתותחים על הפגיעה במטרה, אין הוא מנסה להיתלות בה: ״ב- קרב השני שיפרתי את יכולתי, גיליתי יוזמה מדובה יותר, והק- דמתי את הכניסה לקרב״. כעבור שבועיים ניתנה לו שוב ההזדמנות להוכיח את שיפוד יכולתו. הוא טס בפטרול כחיפוי למטוסינו שתקפו בגיזרת תעלת סואץ. מיגים מצריים פיטרלו ב־ עודף, ולא העזו להתקרב לאחור התקיפה. והנה נצטווה ו. לחפות על זוג מטוסינו שתקפו עמוק יותר בשטה האוייב. נוצר מגע עם המיגים, ו. השליך את הבי־ דונים, ונכנס לפניה אחר מיג של האוייב. ו. המשיך לדלוק אחר המיג, ולפתע — תקלת חשמל בכוונת. הוא ירה ללא כוונת, אך לא ניכ- רו פגיעות. ו. הצליח לתקן את התקלה בלחיצת כפתור, תוך כדי כך נעשו תמרוני ההתחמקות של המיג פחות תכליתיים, ו. ירה, ראה התפוצצות אדירה, ונאלץ ״לשבור״ חזק כדי למנוע היפג- עותו. לא נראה מצנח. irnm~m mmm,' 4 *,"tt •mm: פקידת מפקד הבסיס מצולמת על רקע ״סוללת טלפונים״. עליה לדאוג לכל, אפילו ל מ ס ו ק , בעת שהמפקד מצטלם... בשלב זה, ניתק ו. את הפר גע, בדק אם יתד המטוסים הישראליים תקינים ושלמים, ו־ ריכזם לטיסה הביתה. מעל לבסיס ביצע את הגילגול המפורסם, ה־ מציין הפלת מטוס אוייב. כל הטיסה ארכה כשעה, והקדב ה־ אוידי — דקות ספורות. פרט ללימודים המקצועיים, הרי נותר כר פעולה נרחב לטייסים לשיפור תפעולו של המטוס. ״אך בעיקר״ — מדגיש ו. — ״יש להמשיך בטיסות האימונים השיגרתיות של הטייסת. גם ה- טייסים הוותיקים חייבים להמשיך ולהתאמן. בימינו נעשים קרבות האויר מסובכים יותר, ומשתתפים בהם מטוסים במספר גדול. בקר- בות הללו נוצרים תמיד מצבים חדשים וכדי לנצח בקרב אוירי יש להטיס את המטוס עד קצה מיגבלותיו. הדבר מחייב אימון מתמיד לשמירת הכושר והעלאת הרמה. יש טייסים המתבלטים יותר ב״כשרון טבעי״ לקרבות אויר — אך גם הם חייבים להת- מיד באימונים. הטיסה במיבנה מחייבת עבודת צוות, ומהמוביל נדרשים הדבה יוזמה וכושר תיב־ נון. גם נושאים אלה תובעים אי- מון. ברור, כי ביצועיו של טייס עולים בהרבה עם הנסיון הקרבי, גם מבחינת השלישה העצמית ו־ ההדגשה האישית. טייס ותיק יעשה את הפעולות הנכונות ב־ קור־רוח מדובה — אך ישנם טייסים שהשיגו תוצאות טובות כבר בקרב הראשון שלהם. הארץ המורחבת מאפשרת שי- פור אימוני הניווט. הנופים ה- חדשים הינם יפים מאוד מהאויר, ואני מתרשם מהם שוב ושוב״ — מביע ו. את התפעלותו. הוא מספר, כי אזרח ירושלמי שלח ארגז בקבוקי וויסקי לטייסת, אך ״אין אנו עושים את העבודה כדי שהעם יישא אותנו על כפ- יים״. אבל: ״אפשר להרוויח יותר מחוץ לח״א, אולם דק כאן יש אתגר מקצועי, פיקודי, תיכנוני וכוי — והאנשים חשים שחלק ניכר מהעול הבטחוני של המדי- נה רובץ על כתפיהם״. ועוד פרט שאין ו. שוכח ל־ ציין: הכוננות, ממשימות הקר־ ביות, בתוספת לטיסות האימונים הרגילות — מטילים עומס כבד מאוד על אנשי האחזקה. כשהמטוסים ממריאים — המתח נפרק סמ״ר יעקב אבנרי, בן 23 ו־ חצי, ראש צוות באחת הטיי- סות המבצעיות. הוא בוגר ביה״ס הטכני במקצוע מכונאות מטוסי 9 בטאון חיל האויר דצמבר 1969 מס' 80 סילון, ומשרת כאן מאז יומו ה- ראשון בצבא. אנשי צוותו של יעקב, המתגו- ררים במשמרות ליד המטוסים שבעמדת היידוט, מכינים ומחמ- שים אותם לפי הדרישות, מבצעים את הביקורות המתאימות, וממתי- נים לרגע בו יצפור הצופר המציין ״הזנקה״. או־אז רצים אנשי ה- צוות אל המטוסים, הטייסים אף הם מגיעים במהירות הבזק, נכ- נסים לתא, נקשרים, מניעים ו־ ממריאים. כל שבדיר־שניה קובע, שכן מטוסי האוייב נעים אותו זמן לעבר גבולות הארץ! ׳אנשי של צוות זה הינם ותיקי צוותי־הקרקע של הטייסת, הנב- חרים בקפדנות לפי היידע ה- מקצועי, יכולת עבודת צוות ו- תכונות נוספות. ״התפקיד הוא מעניין, למרות המתח הרב״ — אומר יעקב. ״מתח זה נפרק דק כשהמטוסים ממרי- אים. המצב כיום הפך להיות רגיל, העומס המוגבר נעשה מקו- בל״. גט הטייסים זקוקים לתידלוק ואם על פעולות יירוט יודעים ראשונים אנשי צוות הקרקע, הרי הידיעה הראשונה על פעולת תקיפה מגיעה ל...אנשי המטבח. , כך טוען ישראל ליכטר, בן 23 אחראי משמרת מטבח באחד ה־ בסיסים. הוא מספר, כי לפני כל פעולה אוכלים ארוחה טובה, ול- אחריה — שותים משקאות קרים (״כדי להצטנן״)... לפיכך הוא מ- סיק, כי יש קשר בין טיב האוכל לבין יעילות הביצוע הקרבי של הטייסים... המצב הבטחוני הביא לכך, שהמטבח פתוח כיום 24 שעות ביממה. ישראל עבר בצבא קורס טב- חות, השתחרר, ולאחר מכן חזר לשירות קבע. הוא אחראי על התורנויות, הכנת האוכל וחלוקתו בזמן, נקיון המטבח וחדר האוכל. את התפריט עצמו קובעים הסייד המטבח והטבח הראשי, והם אף מחלקים את העבודה לטבחי־ המישנה. אחד מאלה הוא האופה דוד חגבי — היודע לאפות עוגות קרם, תפוחי עץ, רולדות, טור־ טים, עוגיות שונות ו...(הפסקה קלה, אנחנו עסוקים בזלילה). האזרח עמוס כהן הוא אב ל־ שישה ילדים, ועובד במטבח ה- בסיס זה 11 שנה. דוב זמנו הריהו ניצב ליד אמבט, ידיו שקועות במים עד מעל למרפקים, והוא דולה כלים לאחר שעבדו את שלב הניקוי הראשוני — ומניחם על מיתקן דמוי סרט נע, המובילם לשלב הניקוי הבא. כאן המקום לציין, כי מפקד הבסיס הזכיר אדם זה במיוחד, כאשר הדגיש את תרומתם של אנשי השירותים לד,צלחת הפעי- לות המיבצעית של ח״א. ואף שמר כהן אינו נוטה להעמיק חקור במה שמעבד לאמבט ה- כלים, הריהו מרגיש, כי מלאכתו חיונית. לא נורא כש,,נלכדים ברשת״... המצב הבטחוני והבועות לא מנעו את אנשי הבסיס מלסייע לפסלת הקיבוצניקית דינה ניד — בחורה קטנה וצנומה — לה- קים אנדרטה שגובהה כשישה מטרים, ליד בניין מפקדת הבסיס. האנדרטה, שהוקמה במימון המו- עצה האזורית הסמוכה, עשויה ב־ סיגינון מופשט, ומשובצים בה חלקי מטוסים, אבזרי מנועים, שברי ציוד וכיוצא בכך. ״ביקשנו להקים אנדרטה שתשקף את ה- מעוף של ח״א״ — מסביר קצין המינהלה של הבסיס. מסתבר, כי היתה זו רק פעולה קטנה בתוך מסכת שלמה הקרויה ״תנאי שידות״. ״קצב העבודה המוגבר מחייב אותנו לספק ל- חיילים תנאים ברמה גבוהה יותר מאי פעם״ — אומר קצין המיני הלה. והוא מונה את השירותים הללו: סרט קולנוע כל ערב! מדי שבועיים ערב הווי בסיסי בהשתתפות תזמורת הבכיס, לה־ קת הבסיס ואמנים מהחוץ! בי״ס לבגרות הכולל המש כיתות עם כ־ 80 תלמידים: חוג־ם לרי- קודי עם, שחמט ובסיק! ערבי הסברה! חדד תרבות עם טלויזיה (שדיפוד כסאותיו יציפיי קירותיו בטפטים נעשה ע״י חיילי ה- בסיס)! מועדון לקצינים ונגדים! תערוכת תחביבים הנערכת מדי שנה (!התערוכה השנתית האחרונה נערכה לאחרונה בהצלחה רבה) אנשי המטב ח יודעים ראשונים על כל גיחה, ודואגים ל״תידלוק" הטייסים... 10 בטאון חיל האויר דצמבר 1969 מס' 80 טיפול בבעיות סעד שוטפות ומתן תמיכה בעת הצורך. קצינת הח״ךכעד־תדבות־חינוך של הבסיס מספרת על שירות נוסף למעוניינים: ,,גל חתונות״ תקף לאחרונה את אנשי הבסיס (היא עצמה ,.נפגעה״ בו...). רבים מהם עורכים את חגיגתם ב - ב - סיס! המפקדה מעמידה לרשותם את אולם התרבות, הרחבה הגדו- לה שלידו, תזמורת הבסיס ולדר קתו ושאר הצרכים. מי שכבר ״נלכד ברשת״, כדאי לו איפוא להיות בח״א... לא מכבר הוקם בבסיס ״חדר מסורת״, ובו דגמים ותמונות של כל מטוסי ח״א בעבר וכיום, פר- קים מתולדות ח״א ופינה לנוס־ לים. החיילים החדשים המגיעים לבסיס, ומצטרפים אל ״עושי ה־ היסטוריה״, לומדים להכיר מהיכן עליהם להמשיך... כל משימות ״שיפור התנאים״ מבוצעות ע״י אנשי המפקדה, ש־ הם — לדעתו של קצין המנהלה — ״חבר מפקדים וחיילים העו־ שים עבודה אפורה מאוד, נחבאים אל הכלים, אך הבסיס חש בהם. הם מספקים את השמן למכונה כולה, למזין תעבוד ללא חרי- קות״״. יום אחד הופתע חייל מהבסיס כאשר בעלותו על האוטובוס שאלו הנהג: ״שוורצבאום — לאן ב- רצונך להגיע י...״ כשהווטור ״מריח" מלחמה... אנשי טייסת הווטורים נוהגים יתמיד להדגיש, שדם ״פיקוד ה- מפציצים האיסטרטגיים״ של יש- ראל. ואף שהסקייהוק והפאנטום מערערים ודאי תואר זה, הרי ״עדיין עולה טווח הווטור על הר־ בה ממטוסי הזירה״ — מציין מפקד הטייסת. הוא מונה את שאר תכונותיו הבולטות של ה- מטוס : כושר נשיאת חימוש ב- משקל כבד, שני מנועים המקנים בטיחות גדולה יותר, והעיקר — ארבעת התותחים בני 30 מ״מ (וזאת אץ למטוסים האמריקניים!). הווטור הוכיח עצמו כמטוס יעיל למטרות גדולות וקטנות כאחד, בכל החזיתות. הטסתו והפעלתו המיבצעית של הווטור קשה יותר ממטוסים אח- דים, משום היותו דו־מנועי ומדו־ בה־מעדכות. מפקד הטייסת מס- ביר, כי מסיבה זו נבחרים ל־ הטסתו רק טייסים מנוסים, ברמה מעל־לממוצעת — עובדה המש- תקפת גם בתוצאות. ״אבל גם כייס ותיק חייב להמשיך ולהת־ אמן. נא להכיר: מ. טייס המיראז׳ הצעיר ביותר, בארץ (וכנראה ב- 21 . שנה לאחר J עולם) — בן שקיבל כנפיו — נעשה טי יס יירוט! ״כל אחד מהטייסים המגיעים לכאן, צובר נסמן קרבי ממשי תוך תקופה קצרה. ניתן גם ל- בדוק נושאים שקשה לבודקם ב- תנאי אימונים רגילים״. •המפקד מגלה, כי קיימת ״תח־ רות בריאה״ בין טייסות ח״א, וכל אחת מעוגיינת להשתתף ב- מקסימום גיחות קרביות... באשד לאנשי האחזקה, מבקש המפקד לציין, כי הם אינם ״גיוב־ ניקים״, ועבודתם קשה. בייחוד בולט הדבר ביחס לווטור, שריבוי חימושו תובע מאמצים פיסיים. גם מערכותיו המרובות של המטוס מהוות פתח לתקלות, וזקוקות ל- פעולות אחזקה מוגברות. ״אך כשהווטור ״מריח״ מלחמה, הוא נעשה מייד שמיש לחלוטין!...״ — מצהיר מפקד הטייסת. והוא מסביר את ההבדל העיקרי בין ה- מצב שלפני המלחמה — והיום. סגן ב. מכפר גלעדי, קיבל את כנפיו במסדר־הכנפיים הראשון ל־ אחר מלחמת ששת־הימים. מאז טס על אוראגן ומיסטר, ושימש כמדריך בביה״ס לטיסה. לאחר־ מכן ביקש לעבור לטייסת ווטור, בנימוק ״ארכימדסי״: ״תנו ל־ הטור נקודות אחיזה, ויסחוב אר- בעה סקייחוקים מתחת לכנפיו״... ב. הוא טייס ווטור ״טיפוסי״, כלומר — לא־גבוה, צנום מאוד, והמטוס נראה גדול עליו בכמה מספרים... מרבית טייסי הטייסת הינם כאלה... הוא מספר, כי לפני כל פעולה קרבית דאגתו היחידה היא פן לא ייכלל ברשימת המשתתפים, או ש- תתגלה ברגע האחרון תקלה במטו־ סו, שתמנע ממנו להמריא לגיחה. צריך גם ״להאבק״ עם שאר הטיי- סים על המשימות... על מנת להגיע לרמה מבצעית, נאלץ ב. להשקיע עמל מרובה משך חודשים. ״ההתחלה היתה קשה, כי הווטור הוא מטוס שונה מהשאר, והכל בו כפול״. •תופעה מעניינת היא, שבעוד מר־ בית טייסי הווטור הם קיבוצניקים, הדי הנווטים הינם עירוניים, כמו סגן ט. מצפת. הוא בן 21 וחצי, ובעת כתיבת השורות הללו היה בעיצומן של ההכנות ל...חתונת:ו. לפני למעלה משנה סיים את קורס הנווטים, והחל את קורם ההיכרות על הווטור. פרט לניווט, מפעיל הוא כמה ממערכות המטוס. סמל יעקב סיני, בן 21 וחצי, הוא ראש צוות אחזקה של ווטור. עליו להכיר את כל מערכות המטוס, תה- ליכי העבודה, ההודאות הטכניות ו- נוהלי הבטיחות. כן חייב הוא ״ל- הצטייד״ בכושר אירגון ופיקוד. 11 בטאון חיל האויר דצמבר 1969 מס' 80 הוא מספר, כי לפני המלחמה היתה פחות עבודה, מספד הטיסות היה נמוך יחסית ונותר זמן רב ביניהן. ואילו כיום העומס מרובה, יש לד,שמיש כל מטוס בהקדם ה- אפשרי וכל העת שורר מתח. ...וגם הוא עומד להתחתן ב- קרוב, עם חיילת בח׳יא. דורית פלד, בת 19 , מנהלל, ביקשה אף היא לפני גיוסה ל- שרת בח״א — כפקידת מבצעים. תחילה היתה ביחידת בקרה, אך ביקשה לעבור לטייסת, ו״כאן אני מתישה השתתפות ביצייהה ש,ל הדברים, בעוד שביחידת הבקרה נראה הכל אוטומטי. זוהי הדגשת מתח ודאגה. אני יודעת כי יש אחוז מסויים של סיכון, למדות שהטיפות הפכו לדבר שיגרתי למדי״. התלת־מנועי הטוב ביותר... הטייסות העמוסות ביותר, למן ימי הכוננות שלפני המלחמה — הן טייסות התובלה, ההליקופטרים והקישור. השטחים שנוספו וזרו- עות צה״ל שנתארכו, הרחיבו את משימותיהם. מטוסי הסטרטוקרוזר והדקוטה הם הגדולים אך גם הישנים ביו- תר בח״א. הראשונים שוקמו מ־ גרוטאות — וזכורים ודאי הסי- פורים שנתפרסמו על כך בזמנם! ואילו על הדקוטה הקלאסית כבר נכתבו סיפורים רבים. זוהי אולי הסיבה, שטייסיה נדבקים ב״חיי־ דק הכתיבה״: אחד מהם, סגן־ אלוף יוסף עופר, כתב את הספד ״בתא הטייס״, בעוד ד,מפ־ קד הנוכחי אוהב אף הוא לכתוב, כ״הובי״... נושאי כתיבה אינם חסרים, שכן מאחוריו שנות טיסה רבות על מוסקיטו ומטוסי תובלה. מה שמעודד את אנשי הטייסת הם כ־ 300 מטוסי הס ט רמו שעדיין מופעלים בארה״ב, והעובדה ש- כשליש מהתובלה האווירית בעו- לם מתבצע גם כיום בדקוטות! הדקוטה ה״זקנה״ ביותר המצו־ יה בטייסת יוצרה בשנת 1934 (!)״ אם כי ברור שמהמטוס המקורי נותר השלד בלבד, בעוד הציפוי המתכתי, המנועים והמערכות — הוחלפו כבר פעמים דבות־מספור. ״הדקוטה היא במעט בת אל־ מוות״ — אומר מפקד הטייסת. ״היא תטוס גם מעבר לשנות ה־ 70 . אין כמעט משימה שלא בוצ־ עה בה. היא ״כלבויניק״ שעושה כל דבר. ה,סוד׳ שלה בלתי ניתן להסבר, אך מניחים שהסיבה היא פשטות מבנהו ומערכותיו של ה- מטוס. כאשר ילד מצייר אווירון — הריהו מצייר בעצם דקוטה״... אבל הדקוטה קשה יותר להטסה מנורד, למשל. ״מי שיכול להטים דקוטה, יכול להטיס כל מטוס תובלה אחר מסוגו״. הדקוטה יכולה לנחות במסלו־ לים פרימיטיביים, ואפשר להניע במוסך — משפחת צוות האחזקה. 12 בטאון חיל האויר דצמבר 1969 מס' 80 את המנועי• באמצעות חבל — במו מקצצת דשא... הסטרטוקרוזר, שהוא — אגב — מתוצרת מפעלי בואינג, הינד דור מטוסי הבוכנה האחרון שלפני המטוסים הסילזניים. הוא יכול לשאת עד 14 טון מטען או ב־ 100 2 ממטע- lh •אנשים, כלומר פי נו של ה ואל ד (ובמהירות גדולה יותר). הוא מדוחס עד לגובה 30 אלף רגל. מפקד הטייסת מספר נתונים נוספים על המטוס, להמח־ שת עוצמתו: ״לכל מנוע 28 צי־ לינדדים, כלומר בס״ה יש לנוטר־ טו 112 צילינדרים, 224 מצתים ד.״ 13 אלף כוחזת־סוס!״ ריבוי החלקים, יחד עם ״זקנ־ תו״ של המטוס — גורסים לתק־ לוית, ולעתים קרובות ניתן לראות סטרטו טס עם שלושה פרופלרים סובבים בלבד. תופעה זז נפוצה דורית פלד, מרגישה ״השתתפות ביצירת הדברים״, כפקידת מבצ- עים בטייסת ווטורים. גם אצל האמריקנים, שכינו את המטוס כ״תלת־מנועי הטוב ב י ד תר״... בטיסות האימונים מתרג־ לים הטייסים למצבים מעין אלה. ...וכל החושב שהתנעת מטוס בדחיפה היא בדיחה — טועה! פעם התקלקל המתנע באחד ממ- נועי סטרטו, שעמד להמריא מ־ בסיס אי־שם. הטייס הריץ את ה־ מטוס בעזרת שלושת המנועים ה- נותרים ומהדף הרוח הסתובב ה- פרופלור המושבת, והתניע את מנועיו... טייסי בואינג 707 מעידים, כי הטסת הסטרטו קשה יותר. לפיכך, רק טייס הצובר נסמן רב על מטוסי תובלה כנווד ודקוטה מור־ שה לעבור לסטרטו. לכן גם הגיל הממוצע של הטייסים כאן, גבוה יותר מבשאד טייסות חי^א. קברניט, טייס משנה ומכונן א־ ווירי — זהו הצוות המינימלי הדרוש להטסת הסטוטו. סגן פ. הוא מכונן אווירי. את הקריירה התעופתית שלו החל כמכונאי מו־ ,S־58 טס בהליקופטר סיקורסקי ובהיותו בגיל 26 הצטרף לקורס המכוננים. זהו קורס שנערך בחל- קו בבית הספר לטיסה, וחל־ קו בטייסת. הנתונים הרפואיים והפסינוטכניים הנדרשים זהים ל־ אלה של קורס טיס. ויש עוד מה־ משותף בין שני הקורסים. לשאלה האם לא עדיף היה ל- לכת ישר לקודם טיס, משיב סגן פ. כי הוא אוהב את מקצועו ואיבו רוצה להיות טייס דווקא. המכונן האווירי יושב בעמדת מכשירים מיוחדת, מאחורי שני הטייסים וביניהם. אסור לו לעזוב את מושבו כל משך הטיסה, בלא שיוחלף (בעוד שאחד הטייסים יכול לעשות כן). בין המערכות המופעלות ע״י המכונן ניתן למ- נות את המצערות, בקרת המנז־ עים, העבדת המיכלים, המדפים, דיתוס התא ועוד ועוד. הסטרטו הוא ״תחנת חשמל מעופפת״ בת שישה גנרטורים, אלטדנטורים ו־ כר. המכונן דואג לבל תופעלנה בעת ובעונה אחת מערכות רבות, שתגרומנה לעומס מוגזם על מע־ רכות החשמל. אהובות על סגן ם. במיוחד הטיסות הארוכות, ״שהמטוס בנוי למענן, ובהן בא לידי ביטוי הידע המקצועי של המכונן. אך כל טי־ סה היא בבחינת חוויה, שכן המ- טוס מסובך וגם ישן, ולא חסרות •תקלות שיש להתגבר עליהן. הוא ממלא גם את תפקיד קצין ההדרכה של הטייסת, ולרשותו 13 בטאון חיל האויר דצמבר 1969 מס' 80 [שים, ציוה דואר ומשימות דומות. י הטייסים פזורים עם מסוסיהם בכל השטחים, גם הנידחים ביותר, ושוהים בהם תקופות ממושכות יחסית. רוב הטייסים צעירים, ו־ מיעוטם אנשי קבע ותיקים. חרף התנאים הקשים וההעדדו־ יות הארוכות מהבית, מציפה ״מ- כת החתונות״ את הטייסת, וכפי שאומר ר. — ״החברה מת- ארגנים לקראת החורף״. ר. יודע ׳מהו אומר! גם הוא בין ה״מתאד־ גנים״ לאחרונה... א., שנה וחצי טייס קישור, רצה אמנם להיות טייס קרב (יומי לאי) — אך ״במטוס קטן אתה מרגיש כיצד הנך מרחף ממש״. כבר מזמן אין הוא זקוק למפה כדי להכיר את הנתיבים לכל פי- נות הארץ, שכן פעמים רבות כבר טס בהם. במקומות הרבים בהם נחת ושהד״ נזדמן לו גם להכיר ״המון אנשים״, ותמיד פוג- שים, כמובן, מישהו מהטייסת... בין שהיה ממושכת אחת לשניה במרחבי הארץ, הריהו משמש גם כקצין מבצעים בטייסת. ״החיים הקשים יחסית אינם מ- אפשרים את תייכנון שעות הפנאי, וכל טייס שבא לטייסת עובד ב־ תחילה משבר מסויים״ — מספר א., שאינו שוכח להדגיש, כי ״תנו לי נקודות משען, ואסחוב ארבעה סקי יהוקים מ ת ח ת ל- כנף״ — אומר ב., טייס הווטור... עומד מכשיר לינק משוכלל (ש־ שימש, אגב, לצילום הסרט המ- פורסם בטלויזיד. הישראלית על נחיתת ״שלישיית התאומים״ על הירח — שזכה לביקורות קשות). הצטרפנו לאחת מטיסות ההד- רכה על דקוטיה. קברניט לשעבר של נורד תירגל — כחניך — טיסת מכשירים עיוורת, כאשר כיסוי שחור מכסה על שמשות התא. מפקד הטייסת מספד על משי- מות טייסתו: ״דוב הזמן אנו באוויר — כמעט יותר מאשר על הקרקע... תפקידינו מחייבים קש- רים ׳רבים עם גורמי חוץ. אנו טסים הרבה ל ח ד ל (׳מטוסי דר סטרטו הטיסו בזמניו את ראש הממשלה המנוח לוי אשכול, ב- מסעו לאפריקה, וכן את שר ה- חוץ, מיד אבא אבן, במסעו הא־ חרון לשם). בארץ אנו מובילים אנשים וציוד לשטחים, משתפים פעולה עם הצנחנים (סטרטו מצ־ ניח מטען של שלושה נורדים), וממיסים אורחים רמי־מעלה״. ה- מפקד מיראה לנו את ספר האור- חים של הטייסת, הכולל גלריה של אישים מפורסמים מהארץ ו־ מחו״ל. טייסת בת איש אחד ר., בן 25 , שהוא סגן מפקד טייסת קישור, טוען, כי !העו- מס על טייסתיו ״גדל עם שטח המדינה בריבוע״. המטוסים הק־ לים, כדוגמת הפייפר, מבצעים סיורי גבול, קישור, תיובלת אי־ אימון בטיסת מכשירים עיוורת, כאשר הווילון מסתיר מעיני הטייס את המראה מבעד לחלון הדקוטה. 14 בטאון חיל האויר דצמבר 1969 מס' 80 הוא גאה בעבודתו, על־אף שהיא אפורה למדי. מפקד יחידת הליקופטרים קלים אדואט, סבור כי עבודת טייסתו אף היא אפודה מאד — לא הפ- לת מיגים, לא תקיפות קרקע, אלא — השתתפות בפעולות מרדף אהד מחבלים, תובלת אנשים, הכוונת כוחות, העברת פקודות, נשיאת מטענים קטנים, חילוץ פ־ צועים ועוד. ״הליקופטר זה הלי־ קופטר, הבעיה היא מה גודלו״ — אומי ממפקד. טייסי האלואט צמודים במקרים רבים לכוחות הקרקע, ומבלים עמם זמן ממושך, בהיותם כעין טייסת בת איש אחד. עובדה זו מחייבת את הטייסים לטפל בעצ־ מם במטוסים, לתדלקם, לאתר ת- קלות וכוי. הטייס הוא אייפוא גם המכונאי ולפיכך עוברים הטייסים הכשרה מתאימה גם בנושא זה. בעת שנבחנו בטייסת, הרצה מכו- נאי בגיד בפני הטייסים על מע- רכת ההתנעה של האלואט, ב- לוויה עזרי אימון מתאימים. האלואט, חרף היותו מיושן מ- עט, עשוי לעמוד בתנאי שדה קשים, ואין תקלות מרובות עמו. ע. הוא עדיין טייס ״ירוק״. לפני שנים אחדות היה בקורס טיס, הודח באחד משלביו, המשיך בשדות צבאי רגיל והשתחרר. לפני כשנה התגייס שוב, לאחר שנתקבל לקורס של טייסי קי- שור. בסיומו הוצב בטייסת אלו־ אט. כעת עבר בחינת הסמכה והוא צובר שעות. ע. מתלהב מ- היכלי: ״העוצמה גדולה, אך הטי- סה עדינה״. רס״ל יעקב גוטמן ממונה על תחזוקת האלואטים. הוא בוגד הטכני במכונאות מטוסי סילון -ו- בוכנה, ועבד זמן רב על פייפרים. לפני כשנתיים נשלח לצרפת ולמד את האילואט. ההליקופטר שונה לגמרי ממטוס רגיל, אחזקתו מסו- בכת •ויקרה, ובלאי החלקים גדול, שכן רבים מהם נעים. אנשי האחזקה נמצאים כל העת בכוננות, ולעתים עליהם להכין את ההליקופטרים תוך דקות ספורות. לפעמים מצטרפים המכונאים לפ- עולה, כמו סימל אריה וינטר, ש־ השתתף בפעולות כראנזה ואום־ שורט. הוא לא פחד, לדבריו, כי בטח במטוסי הקרב הישראליים שחיפו על הכוחות. גם הוא השתלם בצרפת, במפעל טורבומקה, יחד עם ישראלים נו- ספים. ״הוצאתי ציונים טובים״ — מטיס חוליית לוחמים: ״׳מגיעים לאיזוד, מחפשים את החבלנים, וכאשר מגלים אותם — נ ו - חת ההליקופטר. הלוחמים מסתיע- רים, בעוד הכלי ממתין על הקר- קע או ממריא ומתרחק מהאמור, תוך קיום קשר מתמיד עם המס־ •תערים. בסיום הפעולה נוחת ה ־ הליקופטר שוב, אוסף את החיילים והשלל — וחוזר לבסיס״. פעולתו המבצעית הראשונה של ״סיני יפה מגובה נמוך כמו מגובה רב. תודה על הטי ס ה התת־קולית מאד״... רשם האסטרו נאוט וולטר שירה, בספר האורחים של טי י סת התובלה. אומר אריה בגאווה — ״ואילו השתחררתי כעת, יכולתי למצוא עבודה טובה במפעל בית־שמש! אבל חתמתי קבע לשלוש שנים״. ״בין מטוס למטוסי׳ נחים המכו- נאים בשק״ם בעל שולחנות ד שרפרפים מגזעי עצים וקישוטים ״היפיים״ — מעשי ידיהם, כמובן. חילוצים מסמרי־שיער סגן מ., בן 23 , קברניט הלי- קופטר בל 205 , מתאר ״מרדף אופייני״ באמצעות הליקופטר ה- סגן מ. — לפני כשנתיים — היתד, חילוץ פצועים. מהיכן — כ ב ר איננו זוכר כיום. ״במשימת חילוץ פצועים יש אתגר להגיע ליעד על־מנת להציל חיי אנוש״ — הוא מציין. סגן ג. הינו טייס ותיק יותיר — שלוש וחצי שנים בטייסת. במלחמה טס על הסיקורסקי, ו־ השתתף בכיבוש שאדם־א־שייך ו- רמת הגולן, ובפעולות אחידות. •מעל חאךיונס נפגע מטוסיו, והוא ביצע נחיתת־אונס. 15 בטאון חיל האויר דצמבר 1969 מס' 80 מכשיר ה״לינק״ של טי יסת תובלה שימש את הטלויזיה הישראלית לצילום סרט נחיתת ״שלישיית התאומים״ על הירח... ״אחרי המלחמה החלו הימים ה,פרועים׳ של המרדפים״ — או- מד ג.. הוא מספר, כי השתתף במרדפים, אך אחד מהם זכור לו במיוחד. היה זה ליד המכתש הקטן, ברדיפה אחר חוליה בת 12 מחבלים. הם נתגלו בערוץ, חלק חוסל, אך כמה מהם סירבו להיכנע, ואף פוצצו כל נשקם. יחד עם זאת, הוא ביצע חילו- צים ״מסמרי שיעד״ בלילות חשד כים באיזור התעלה, וכן בנקיקים, מערות ותחת אש. ״אין כמעט אירוע צבאי או אזרחי חשוב — שאיננו משתתפים בו״ — הוא מספד. פרט לכך עוסק סגן ג. בפעולה השיגרתית של הדרכת טייסים צ- עירים המגיעים לטייסת. הוא אי־ פוא אדם עסוק מאד, ולמרות זאת ״אני מאושר להיות טייס הליקופ- טר׳ אם כי באפשרותי להיות טייס קרב!״ כל הטייסים משבחים את הבל 205 לעומת הסיקורסקי, שכן בז- כותו נכנסו לעידן הסילון, והוא עולה על הס־ 58 מכל הבחינות. סמ״ר משה גוטמן, סגן ראש מוסך ומכונאי מוטס, עבד בזמנו על הסיקורסקי ועבר אח״כ לבל. גם הוא מלא שבחים להליקופטר החדש — ״יותר קל לאחזקה, גי- שה נוחה למערכות, פחות נזילות במנוע״. כמכונאי מוטס מפעיל משה את המנוף לחילוץ פצועים, מסייע ל- רופא ולחובשים בטיפול הרפואי (הוא בוגד קורס עז רד,־ראשונה), ומטפל במטוס בכל נחיתה מחוץ לבסיס. הוא השתתף כבר במרדפים. החשש לא פסח גם עליו, אך ״פ־ עולות מבצעיות הן חוויה״. למשה אח, המשרת אף הוא כמכונאי בטייסת. על אחזקת כל הליקופטר ממונה מכונאי בכיר. אחד כזד, הוא דב״ט יוסף בנימיני, בוגר הטכני במכו־ נאות מטוסי סילון, עם השתלמות מיוחדת על הבל. עליו להכין את המטוס וציודו לפי המשימה, לע- רוך את הבדיקות השונות, לתקן את התקלות המתגלות ולוודא ש- המטוס יהיה שמיש. תהליך התבגרות מזורז ״במיוחד בטייסת האוראגן לא נפגעה הפעילות של ימי השלום״ — אומד מפקד הטייסת — ״וא־ סור שתיפגע, כי אצלנו עובדים כל הטייסים הקרביים, מסיימי ביה״ס לטיסה — את קורס האי־ מונים המבצעיים. קורס זה הופך נהג של מטוס ללוחם על מטוס. !;:'• :| If••: 16 בטאון חיל האויר דצמבר 1969 מס' 80 ,ליין״ של ס ס נ ו ת בטי יסת קלה. והעומס גדול מאד. אך מעניין, שמוראל הטייסים וצוותי הקרקע נאחד עולה ככל שהטיפות מתר- בות והולכות. כולנו מאמינים, כי תוספת העומס כיום — תמנע עומס גדול יותר בעתיד״... מפקד הטייסת מספר, כי הטיי־ סיכדהחניכים משתתפים בתדרי- כים לקראת הפעולות המבצעיות ובתחקירים שלאחריהן. הם יוד־ עים, כי תוך חודשים מעטים ייצאו אף הם לגיחות קרביות והדבר גורם לכעין תהליך התבגרות מזו־ רז בקרבם! הם חדלים לשאול את הטייסים הוותיקים על ההרג־ שה בזמן הפעולות ומשוחחים על הפרטים הטכניים. גישתם נעשית מקצועית יותר. כשטייס צעיר מבצע את גיחו־ תיו הראשונות, עוקב אחריו מפ- קד הטייסת בשבע עיניים: ״זוהי ההזדמנות לבחון אותו, וכן חשוב לגלות תקלות וצרות בטרם תת- רחשנה״. המפקד משתדל להרגיע את הטייסים הצעירים בעת הטי־ סה אל המטרה ולהפנות תשומת לבם לנוף, אותו הם רואים פעם ראשונה. גם המכונאים, הטופחים על שכם הטייס הצעיר תוך כדי מסי־ דת הפרטים הטכניים — מסייעים לו, והוא מדגיש שאינו בודד ב- משימה. את המטוס מכינים המכו־ נאים ״תמיד בצורה אחת — ה- טובה ביותר״ — מדגיש מפקד הטייסת. נזדמן לו, למפקד, להכיר משפ- חות טייסים רבות. הוא יודע כי הללו — ובני משפחתו בכלל זה — חיים במתח מתמיד ובדאגה ליקיריהם והם מרבים להיפגש ו־ להחליף חוויות. אך הטייסים נות- רים שלווים, או כפי שהוא או- מר: ״אני מכיר את מקצועי, ויו־ דע מהם הסיכויים והסיכונים״. זינוק מהיר למיראז׳.״ גם כטייסות אחרות נמשכת פ־ עילות ההדרכה של טייסים ה- מגיעים אליהן. סג״ס א., בן 20 , טס קודם על פ., מכונן אווירי של סטרטוקרוזר, אוהב טי ס ות ארוכות, בהן עליו להוכיח את הידע המקצועי שלו. 17 בטאון חיל האויר דצמבר 1969 מס' 80 מכונאי מדגים את קיבולת מיכל הגחון של הססנה. אוראגן, ועתה הוא לומד את ה־ מיסטר, ומנסה להשתלט על מע־ רכות ה״סרבד׳ הבלתי־מוכדות לו. בהיותו חסו נסיון מבצעי הוא מלא הערכה לטייסים הוותיקים ה־ חוזרים מהגיחות הקרביות ומש־ בטייסת ההליקופטרים ״שמח״... תוקק כבר לרגע בו ייצא אף הוא עמם. נא להכיר: סגן מ., טייס דר מיראז׳ הצעיר ביותר בארץ, וכ- נראה גם בעולם! בן 21 וחצי. ויש להביא בחשבון, כי הוא החל בקורס טיס לאחר שרות בן שנה בנח״ל (,,בני הגרעין יכלו להוות טייסת שלמה בח״א אילו פנו ל־ טיס״ — מציין מ.). כשנה לאחר סיום הקורס — כחניך מצטיין — הגיע לטייסת המיראדים. ביום בו פגשנוהו תירגל זינוק ליירוט! הוא רץ אל המטוס כחץ מקשת, טיפס בזריזות על סולמו, נקשר בתא והניע את המטוס. בכך סיים את אימוניו המבצעיים על הנויראד. לפני שהגיע לכאן, טס על אוראגן ומיסטר. כבר אז נאמר לו כי הוא מיועד להיות טייס יירוט בעתיד. וכיוון שכך, ״הר- גשתי שעלי להגשים את התקוות שתולים בי — ולכן התאמצתי 18 בטאון חיל האויר דצמבר 1969 מס' 80 יותר. השתדלתי להיות טוב בכל התחומים״. מ. לא ידע מתי בדיוק יגיע לכך, ואכן — הוא התבשר על העברתו למיואז׳ רק שלושה ימים קודפ־לכן. ״זו היתד. הפתעה נעימה מאד, בייחוד שלפי חש־ בוני לא עמד הדבר להתרחש כה מהר״ — הוא מציין בסיפוק. מה גם, שעד אז טרם רכש נסיון קרבי, עקב ״קפיצתו״ המהירה מ- מטוס למטוס, בעוד חבריו לקורס טיס הספיקו כבר להיות עתידי קרבות. כאשר החל לומד את ה מ י ת / ישב על ספסל הלימודים עם מדריכיו מביה״ס לטיסה — הפעם כשווה מול שווים... ונקל להבין מה מדגיש טייס צעיר וחסר נסיון, החייב להתחרות כטייסים מנוסים ו״נמרי מלחמות״... עתה, משנעשה מבצעי, עדיין עומדים בפניו אימונים, אימונים, אימונים... ו״אני רוצה להיווכח כיצד נראים מיגים מהאוויר — כמה שיותר מוקדם, כמה שיותר הרבה וכמה שיותר... להפיל מהם! ברצוני להגיע להשגיהם המפוא- רים של טייסי הטייסת הוותיקים. זהו תפקיד־ כטייס בח״א״. חבריו לקורס מקנאים בו מעט, אך שמחייב עמו שהגיע למקום אליו שואפים גם הם להגיע, ר קנאת טייסים תרבה השגים... בטייסות הקודמות היה מ. עם חבריו הצעירים והעליזים, ואילו בטייסת המי ו א ד האווירה יותר מתונה, שוררים כובד־ראש ורצי־ נות בעבודה — כי האנשים מבו־ גרים יותר, בעלי משפחות, ״מסו־ דרים״ !/,מאורגנים״. אין פלא שהאווירה והשאיפה להשגים השפיעו על סגן מ. ה־ צעיר: אף הוא התחתן לפני זמן קצר, עם שושי המושבניקית — ונעשה ״מסודר״... התחמק ות מ,,טבילה״ — אך לא מעבודה בגינה... גם טייסים ותיקים עוברים את הקורסים למטוסים חדשים. רס״ן א. הוא טייס ותיק. השת־ טיפול ותחזוקה בטייסת הליקופטרים. תף בקורס ההעברה הראשון ב- ארץ על המיסטר — לפני כ־ 13 שנה — ובקורס ההעברה הראשון על המיואד. במבצע קדש טס על המיסטו, ובמלחמת ששת־הימים — על הנזיואד... הוא היה איפוא בזמנו אחד הטייסים ה״חמים״ ב־ יותר של הקוו הראשון, אף כי לא נזדמן לו להפיל מטוסי אוייב. לפני חמש שנים החל רס״ן א. ללמוד ארכיטקטורה בטכניון, ו- עתה סיים לימודיו, ועומד להיות קצין בינוי בח״א. הוא מקווה, כי כאיש צוות־אוויר יוכל לתרום ל- התאמת הבינוי בח״א לתפקידיו המיוחדים, וישלב בכך את שני תחומי הידע שלו. ״בין המבנים״ יטוס רס״ן א. על הסקייהוק, אותו הוא לומד כעת. ביכולתו להשוות גם בינו לבין מטוסים אחרים: ״הסקיי־ ׳הוק הוא בעל ביצועים בלתי דגי־ לים לעומת המטוסים הצרפתיים, עם כוח סחב גדול לעומת המש־ קל, נוח להטסה ולתיפעול.״ סרן ה., טייס או ואג ן ותיק, עובר אף הוא למטוס הסקייהוק. הוא מספר על ״יתרון״ נוסף: כמה מהטייסים שביצעו את טיסת ה־ סולו הראשונה על המטוס — הצ־ ליחו להתחמק מה״טבילה״ ה־ מסורתית,״ נושא מבצעי חשוב, שאין מז- ניחים בימים אלה של פעילות הוא ה...גינה. ליד המבנים החד־ שים של טייסת סקייהוק ניתן לראות קבוצת טייסים עוסקת ב- חפירת בריכת נוי ושתילת דשא, בעוד סגן י., ״קצין הגינה״ ב־ 19 בטאון חיל האויר דצמבר 1969 מס' 80 הגל 205 מסיע בריחוף, ל ק ראת המראתו טייסת סופר מיסטר, המשיך ב־ השקיית הדשא ה,,וותיק״ של הטייסת. כולם חצו את הגגול... סא״ל ל. היה בחופשה בבונגלו על שפת הכנות, כאשר חלפו ממעל המטוסים שפגעו בתעלת העוזר בירדן. נזדמנה לו האפש- רות הנדידה לשמוע את תגובות שביעות הרצון של האנשים סביב — מ״מקור ראשון״. ״אנו יוצאים לנופש בזמן ש־ תיכננו, בעוד הנשארים בעבודה מוכנים להתאמץ יותר״ — הוא אומד, תוך הסבר על ״מה נש- תנה״: ״לפני המלחמה צריך היה לבצע תדגילי כוננות כדי להגיע לרמת נאותה. היום יש די מצבי כוננות. טייסים ישראליים צעי- רים סובבים בשמים וצוברים נסיון קרבי עצום. ״כל טייס צעיר יודע, כי לאחר סיום אימוניו הראשוניים הוא ייכנס למעגל הקרבות ממש, ו- יביא תועלת כבר מתחילה — וזהו מניע עצום עבורו״. ״הליקופטר זה הליקופטר,• ה- בעיה היא מה גודלו״ — אומר ר., איש האלואטים. הגיחה הראשונה לא בוזבזה 0ג״מ ג., טייס סופר מיסטר בן 21 מירושלים, היה בזמן המלחמה בעיצומו של קורס הטיס, וסייע אז למכונאים בחימוש מטוסי ה- פוגה. טבעי שהיה מודאג לגורל משפחתו תחת מטר ההפגזות ב־ ירושלים, אך הדיווחים שקיבל מטייסי הפוגות שפעלו באיזור, הרגיעוהו. לאחר האוראגן, שאף סג״מ ג. להגיע לסופר מיסטר, ״הקרוב למיראז״׳, משאת נפשו, כמובן. משהחל לטוס על הסופר מיסטר, חש כי הוא ״יושב על נמר ש- דרכו לו על הזנב״... בחודשי הכשרתו על המטוס ה- חדש, עזה היתה תשוקתו לפעו- לות קרביות, בייחוד כששמע את דיווחי הטייסים, אך הוא נאלץ להסתפק בתפקידים קרקעיים ב־ טייסת. 20 בטאון חיל האויר דצמבר 1969 מס' 80 ק. ״התבגר״ מאז מ ל ח מ ת ששת־ הימים... בינתיים המשיך להתאמן, כ־ אשר החלק המעניין ביותר היו קרבות האויר/אויר, בהם היו לו כמה ״הפלות״ באמצעות מצלמת המטוס. עם זאת, ״קשה להילחם כנגד טייס מנוסה ויש לצבור נסיון רב. עוברת גם תקופה ממו- שכת עד שמכירים את כל צורות ההפעלה של המטוס״. עם סיום האימונים המבצעיים, יצא סג״מ ג. לנופש. באותה תקו- פה שררה רגיעה, וג. ״חשש״ פן יימנע ממנו להשתתף בגיחות קרביות בעתיד הקרוב. אך השקט לא נמשך זמן רב, ויומיים לאחר שובו מהנופש — יצא לגיחתו הקרבית הראשונה. המשימה היתה הפצצת מוצב ירדני. בזמן התדריך וההתקשרות למטוס חש כעין ״פרפרים״ בבטן — ״אך בזמן ההמראה והטיסה במבנה אין פנאי להתרגשות. ה- דאגה העיקרית שלי היתד. פן ה- פגיעות לא תהיינה מדוייקות והגיחה תבוזבז... כאן איש אינו יכול לעזור לך, גם לא מוביל המבנה״. מסתבר כי החשש לא היה מוצ־ דק, והפגיעות היו ״בול״!... ג. ראה את העשן מהמטרה ואת ה- פצצות שאר מטוסי המבנה. ״בזמן הצלילה להפצצה אתה דואה את הבהקי הנ.מ., אך הנך מרוכז מאד בהפצצה ואינך פנוי לשים לב לכך. רק ביציאה מה־ יעף, עם האף בלפי מעלה, אתה רואה את הפגזים הנותנים רוד- פים אחריך וחולפים סביבך. זוהי הרגשה בלתי נעימה, שכן אינך יכול לעשות כלום כנגד זאת, ואתה משתדל לברוח משם מהר ככל האפשר״. ״כשחוצים חזרה את הגבול״ — ממשיך ג. בתיאור חוויותיו — ״מרגישים הקלה. יש זמן להביט על הנוף, לחפש דברים מוכרים על הקרקע ו״לתפוס שלווה״ — דברים שאי־אפשד לעשותם בעת הטיסה אל המטרה״. תחושת ה״פרפרים״ ליוותה את ג. גם בגיחה השניה והשלישית — ״אך לאחר מכן מתחילים ה־ פרפרים להעלם״. ״זוהי הרגשה טובה ״לעשות חדשות״ ולדעת, כי אתה ועוד כמה מחבריך עודדתם ״רעש״ כה גדול...״ אך בעיקר שמח סג״מ ג. על שהחל סוף־םוף לתרום את חלקו לבטחון השוטף, לאחר שעסק ב־ אימונים משך שלוש השנים ה- אחרונות — בעוד חבריו בחילות אחדים השתתפו כבד בקרבות רבים. ג. יודע שאמו דואגת כל העת, ולפיכך הוא נוהג להתקשר ה־ פעילות ״מבצעית״ שלא הוזנחה אף בימים אלה — חפירת בריכת נוי ושתילת דשא ליד המבנים החדשים של ט י י ס ת סקייהולן. 21 בטאון חיל האויר דצמבר 1969 מס' 80 ביתה לעתים קרובות ״סתם כך״, ולומר שהבל בסדר... כשק. יוצא למלחמה... מפקד טייסת מיסטר, שהיה בין ראשוני טייסי הווטור, מגדיר את מטוסו כ״מטוס המלחמות של ישראל, שהשתתף בכל המלחמות והפעולות המבצעיות של עם יש- ראל. למרות היותו ישן, הריהו עושה עבודה יוצאת מהכלל כ- בטחון השוטף ואינו מגלה סימני עייפות. הוא כאילו מתחדש כל העת. הידע והנסיון עליו רבים, ״מחלות הילדות״ שלו נעלמו מז- מן, שמישותו גדולה, והוא חביב ומחייך לטייס״... ״•הטיסות המרובות אינן עו- מס או נטל, אלא התעצמות וחלק מהאימונים, למרות חוסר־הנוחיות הכרוך בכך לעתים״. המפקד, ש־ השתתף בפעולות מבצעיות איך ספור וחדל מזמן מלהתרגש מהן, מציין כי הוא מקדיש זמן רב להכנה קרקעית, כדי שהביצוע יהיה מושלם. גם ש״ סגן מפקד הטייסת, מציין כי המיסטר ממשיך לטוס כמו שאר המטוסים. כל טיסה היא עסק שבשיגרה, אך קיים שוני בין המטרות, המתבטא באופן ה- ניווט והתקיפה״. זהו י., ״קצין הגינה״ לפני שטר״ש עדנה ברעמי הגיעה לח״א ולטייסת סקייהוק, עא הבדילה בין סוגי מטוסים, ולא ידעה מה ביכולתם לבצע. היום היא כבר יודעת... של טייסת סופר מיסטר, בעת פעולה... סגן ק., אף הוא טייס מיסטר (במילואים), נהג בימי מלחמת ששת־הימים להצהיר הצהרות מ־ בדחות. הסברו להימנעותו מכך כיום הוא — ״התבגרנו מאז״״. ואולי גם הבחינה המקצועית ל- מוביל מבנה, שעמדה להערך לו תוך דקות ספורות, השפיעה ב- מקצת... אך ק. בטוח כי הרמה המק- צועית שלו ד,•שתפרה מאד מאז המלחמה. הוא מרגיש גם כיום שבכל גיחה וגיחה הוא ״יוצא למלחמה״. הוא השתתף בהרבה מהאירועים האחרונים ומבחינת אש הנ.מ. של האוייב וזיהוי •מטרותיו, הוא מוצא שינוי לטו- בתנו. 22 בטאון חיל האויר דצמבר 1969 מס' 80 טייס ״יונק חלב״ טוראית לינדה הוהנברג הת־ גייסה לפני חודשים מעטים. תחי־ לה הוצבה במקום אחר, אך ביק- שה לעבור לח״א. בימים הרא- שונים כפקידה בטייסת מיסטר הרבתה להתרגש בעת יציאת ה- טייסים לטיסה, אך היא חד־ לה מכך כעבור תקופה קצרה, ונכנסה לשיגדת העבודה. היא דו־ אה בטייסים אנשים רגילים ש־ אינם ״עילויים״, אך אילו היתה גבר, ייתכן והיתד, הולכת לקודם טיס, עקב האתגר הטמון בכך. טר״ש עדנה בן־עמי, פקידת רישום בטייסת סקייהוק, מעריצה את הטייסים על שהם מסכנים עצמם לעתים קרובות, אם כי גם בעיניה הם אנשים רגילים. לפני שהגיעה לכאן לא התמצאה כלל בנושאי ח״א ואילו כיום היא מבדילה בין סוגי המטוסים ויו- דעת מה ביכולתם לבצע... שיכורים מרוב הפלות... סגן ג., בן 25 , היה במלחמת ששת־הימים במבנה סופר מיסטר הראשון שתקף את שדה אינשאס המצרי. היום הוא טייס מיראד, לאחר ששהה שנה בקיבוצו וחזר לח״א. הוא בעל זיקה גדולה ל- קיבוץ, אך ״מטעמים טכניים״ משפחתו מתגוררת ליד הבסיס. לאחר שסיים את אימוניו ודר משקית פלסטית... פך לטייס מבצעי, הוזנק ג. יחד עם בן־זוגו. הם נתקלו ב- עשרה מיגים, ג. הצליח לשבת על שנים מהם, ירה — אך לא פגע והמיגים הסתלקו. ג. לא היה מודאג במפגש ה־ ראשון מהמספר העדיף של ה־ מיגים, ורק השתדל להפיק מעצמו ומהמטוס — את המקסימום. זמן קצר לאחר מכן נוצר מפ- גש נוסף בין ג. למיגים — אך הוא היה קצר מאד, ונסתיים בלא־כלום. פעם נוספת הודבק ג. כאשר מטוסים מצריים תקפו את כוחו־ תינו בתעלה. ג. ו״מספר 1״ שלו דהרו במלוא כוחם, וראו סוחר 7 מתרסק באדמה מפגיעת נ.מ., ב- עוד שלושה אחרים בורחים ל־ מצרים. כל אחד מהטייסים ״הת- לבש״ על מטוס אוייב, והחל לר- דוף אחריו. הוא ירה בו צרור קצר, חתיכות עפו ממנו — ועקב הגו־ בה הנמוך נתקע המטוס באדמה מבלי שטייסו יכול לנוטשו. יג. ובן־זוגו בדקו אם מטוסי אוייב נוספים אינם רודפים אח־ ריהם, ופנו חזרה. עתה לא נותר להם אלא להתחמק מאש הנ.מ. של האדיב. בבסיס נתקבלו הטייסים בטפי- חות על השכם ובשמפנ־ה. ״ההווי שלנו הוא עבודה ללא הרף, שעות מרובות של המתנה בכוננות — והפלת מטוסים!... בקרוב יהיו כל אנשי הטייסת שי- כורי־שמפניה מרוב הפלות״... 23 בטאון חיל האויר דצמבר 1969 מס' 80 המצלמה הנמכרת ביותר בישראל koתnס ר ט ו iו מ cו תa קו מנש פ ח יה מ קו פ ל א הה של- מ צ ל מ לכל אחד, לכל מטרה, למקצועי ולחובב ה ג י ע ! ! ! הפילם הצכעוני תוצרת SAKURA ־ בשם ס ק ו ר ה KONICA - ק ן [יקןן להשיג: גחנויות ה מ ת ח ר ו ת יבואנים: יוסף טוינה בע״מ, ת״א 24 בטאון חיל האויר דצמבר 1969 מס' 80 הנצחונות ל ה ח י ל ו ל ״ ם ״ של חיל ה א ו י ו ה ח צ ו י א י נ ם י,כ 1לים < ח פ ו ת 7 כ י ד ו נ ו של חיל זה ב מ ה ל ך y ר» ק ר ב ו ת האו בשמי ה ת ע ל ה התעצמות חילות־האויר של מדינות ערב במזרח־התיבון נמשכת וגוברת. התעצ- מות זו כוללת רכש מטוסים, ה קמת מערכי הגנה אויריים הבנויים מרשתות מכ״ם, סוללות טילי קרקע־אויר ותותחי נ״מ, בניית שדות תעופה חדשים והתקנת קטעי כבישים כמסלולי חירום ופריסה וכן אימון מזורז של צוותי אויר וקרקע. המקור העיקרי לרכש המטוסים נשאר, כבעבר, בריה״מ, ה מ ס פ ק ת למדינות ערב גם א ת כוחות ההדרכה המקצועיים. רק שלוש ממדינות ערב, ירדן, סעודיה ולבנון, קשורות עדיין במקורות רכש מערביים (ארה״ב, אנגליה וצרפת). מקורות ישראליים ועולמיים המתמצאים בנושא האוירי הדגישו בעבר לא פעם, כי חילות האויר של מצרים ושל סוריה עברו זה מזמן את מצבת המטוסים שהיתה קיימת אצלם לפני מלחמת ששת הימים, אולם אותם המקורות הדגישו יחד עם זה, כי אין ההתעצמות הכמותית מבטיחה באופן או- טומאטי גם הגברת כושר הלחימה הממשי של חילות אלה ״בשמי הקרב״. חיל האויר המצרי שומר על הבכורה חיל האויר המצרי, כחיל הגדול ביותר בחילות האויר הערביים, שומר בקביעות על הבכורה בכל תחומי הפעולה של חיל כזה. המצרים זכו, מאז סקירתנו האחרונה, ברכש המטוסים הגדול ביותר, בהתארגנות לספיגה ולה- גנה וגם בכשלונות מבצעים ניכרים. כ״משקל נגד״ לעיסקת רכש הפאנמומים על ידי ישראל, דרשו המצרים מבריה״מ סוג מטוס מתקדם יותר מהמיג 21 , אך באין בידי הסובייטים בתקופה זו ״סחורה״ כזו, השביעו הם את תיאבונם של המצרים על־ידי אספקת 200 מטוסי מיג 21 ויש להניח שמימוש עיסקה זו נמצא בעיצומו. במקביל למטוסי מיג 21 סופקו למצרים גם מטוסי תקיפה מובהקים יותר. לדברי מקורות יודעי דבר יש לחיל האד ר המצרי כעת כ־ 80 מפציצי־קרב מסוג פ וחד 7 — כ־ 50 יותר משהיו לו לפני המל- חמה — וזאת בהתאם להסכם לאספקת נשק שנח- תם בעת ביקורו של נאצר בברית־המועצות אשת- קד. מומחים מערביים רואים בהגדלת מספר מטוסי הסוחוי את מתן משקל הנגד הרוסי לרכש הפנטומים על־ידי ישראל. מקורות אמריקניים אומדים את מספר מטוסי הסוחוי ד במצרים ב־ 70 בלבד ומספר זד. עדיין גדול ב־ 30 מקביעתו של המכון ללימודים סטרטגיים בלונדון. הסותוי 7 נועד, ללא ספק, להוות את כוח המ- חץ התוקף של חיל האויר המצרי. סוג מטוס עלקולי זה (מגיע ב־ 36,000 רגל — 11 אלף מטר — למהי- רות 1.6 מאך) מיועד בעיקר לתקיפת מטרות קרקע כאשר את הגישה אליהן הוא מבצע בגובה נמוך. הוא המטוס החדיש היחיד בתפקיד זה בחילות האד ר של מדינות ברית וורשה, כולל היל האויר הסובייטי. אם נציין את אפשרויות החימוש של הסוחוי, נראה שכושרו ההתקפי הוא רב ביחס למטוסי קרב מאת א 7"י א ״ ל 25 בטאון חיל האויר דצמבר 1969 מס' 80 בשמי המזרח התיכון ותקיפה אתרים מתוצרת ברית־המועצות. הוא יכול לשאת 4 פצצות בנות 250 ק״ג כ׳׳א או שתי פצ- צות במשקל זה ושתי כוורות בנות 16 רקיטות 55 מ׳׳מ. 2 תותחים 30 מ״מ משמשים לו בחימוש פנימי. תכונתו של מטוס קרב להגיע למטרה מגובה נמוך איננה מותנית אך ורק בטיסה נמוכה על פני הקרקע או הים, כדי להתחמק ממכשירי מב״ם של האויב או להימנע מפגיעת טילים או תותחי נ״מ שלו. טיסה כזאת ניתנת לביצוע על־ידי כל מטוס הקיים בעולם, אלא שהבעיה של מטוסים בעלי מנועי סילון, בטיסה נמוכה, קשורה בתצרוכת הדלק הגבוהה בגובה זה. אמצעי לחימה התקפיים במערך הגנה מפקד חיל האויר המצרי וטייסיו תאמינו כי בסיבוב הבא יוכלו להביס את חיל האויר הישראלי. הכמות הגדולה של מטוסיהם, האמונה בכושרם ״המתחדש״, לימוד הלקח בעזרת מומחים ויועצים סובייטיים והדמיון הלבאנטיני, כל אלה הגבירו בהם את תחושת הבטחון המופרז. הלך מחשבה זה עבר בוודאי גם אל נאצר עצמו. בנאום שנשא לרגל חגיגות ה־ 1 במאי, איים נשיא מצריים שחיל האויר שלו יפציץ מטרות א ז ר ח י ו ת בישראל אם יוסיף צה״ל לבצע חדירות לעומק השטח המצרי. נאצר בטוח כנראה שחיל האויר המצרי יצליח לח- דור לעומק השטח הישראלי ולבצע משימה צבאית מעניינת זו, אך בינתיים מוכיחים טייסיו האמיצים, לעיני העולם כולו, כי אינם מסוגלים לחדור מעבר ל- קווי שביתת הנשק, מבלי להיות מופלים ומובסים בקרבות אויר. על מתקני אחסנה טובים ומוסווים למטוסי הקרב המצריים מגיע אלינו כל פעם מידע נוסף. תיירים ועתונאים המבקרים במצרים ״נתקלים״ בחידושים אלה בעיניהם או שומעים עליהם ממקורות מצריים מוסמכים. פחד המצרים מפני ״השמדה אוירית״ ניספת הניע אותם להסתירם בדירים תת־קרקעיים. יחסי כוחות ״מעשיים״ האלוף •הוד אמר לא מכבר באחת מהרצאותיו, שאין מקום להיתפש לבהלה בגלל ההתעצמות הכמותית המהירה של האויב, כיוון שמרכיב הכוח הוא עדיין האדם. אנו שומרים על פער גדול בינינו לביניהם ופער זה כיום גדול אף מזה שהיה במלחמת ששת הימים. קביעה זאת מאשרים גם מומחים אירופיים שחזרו לאחרונה למערב־אירופה מביקור בקהיר. הם סויריט שהרמה המיבצעית של טייסי חיל האויר המצרי היא בינונית מאוד, וחיל האויד המצרי, למרות האימונים האינטנסיביים והסיוע הסובייטי האדיר, לא הצליח להעלות את בושר טייסיו מעל לרמה שלהם במלחמת ששת הימים. הם הסבירו כי מיג־ 21 (״פישגד״) מיג־ 21 אפ הוא דגם הירוט היומי הסטנדרטי, בעל טו וח קצר. בדגם ״פי אפי׳ הוכנסו מספר שיפורים, ביניהם מש- טחי הזנב האנכיים הוגדלו, מצנח העצירה מו ק ם ב מ ק ו ם אח ר וחופת תא־הטי י ס חד- שה. קו נ ו ס ה ח ר ט ו ם מאח ס ן , כפי הנראה, מכ ״מ משופר. קיים דגם הדרכה (כינוי נא־ ט ו : ״מונגולי׳), שהוסר ממנו חימוש התותחים. בסך־הכל ניבנו (בברית המועצות) כ־ 1500 מ ט ו ס מטי פ וס זה. מיו- צר גם בהודו ובצ׳כיה. מיג־ 21 סופקו, נוסף למדינות ברית וורשא, גם לחי ל ות האויר של מצרים, עיראק וסוריה. במאי 1967 נמצאו בשירות 6 ט י י ס ו ת מיג־ 21 בח״א המצרי, 3 בח״א הסורי ד 2 בח״א העיראקי. מ ה ם הושמדו: 100 מצריים ( 29 באויר), 3יי סוריים ( 8 באויר) ו־ 15 עיראקיים. 5700 ) ק״ג דחף (שתי רקיטות־המראה ניתן להרכיב מאחור). ממדים ) מנוע: 1, סילון, 4300 (משוערים): מוטה 7.60 מ׳, אורך 16.75 מ׳. משקל : בהמראה, עם מיכל דלק בגחון ( 750 ליטר) — 7600 ק״ג. ביצועים: מהירות מירבית (ללא מטענים חיצוניים) 2300 ק ״מ/שע ה ב־ 40,000 רגל (מאך 2.2 ); עם שני טילי ״אטו ל ״ — 2100 ק ״מ/שע ה (מאך 2.0 ); רדיוס פעולה במהירות שיוט ת ת ק ו ל י ת PF), 650 ק ״ מ ־, משך נ ס י ק ה ל־ 40,000 רגל — 4.5 דקות. חימוש: שני תותחי 30 מ״מ (לא בדגם שני טילי אויר־אויר ״אטו ל ״ ת ח ת הכ נפים; נקודת תליה מרכזית ת ח ת הגוף עבור מטענים חיצוניים. 26 בטאון חיל האויר דצמבר 1969 מס' 80 בשמי המזרח התיכון כוונת המצרים היא להכשיר במהירות מספר גדול ככל האפשר של טייסים, ועל כך מושם כל הדגש. עתה מתבדר שמאמצים אלה באים על חשבון האי- כות, והרמה המבצעית של חיל האויר המצרי נשארה ירודה מאוד. אותם המקורות הדגישו, כי דירבון מצרי זה של חיל האר ד בא בעת ובעונה אחת עם משלוחי מטוסי קרב נוספים מבריה״ט מצד אחד, ועם ההרגשה השוררת בחיל האויר המצרי, מצד שני, כי ישראל דורכת במקום ואינה מסוגלת כרגע להגדיל את חיל האויר שלה. המבחן הגדול של חיל האויר המצרי נוכל לציין בוודאות רבה, כי חיל האדר המצרי, האדיר והמפואר, נאלץ סוף סוף ״לגלות את צבעו״ והתברר שהוא צבע חלש וחיוור. למעטים מאתנו היה דבר זה בדור מלכתחילה, אך המצרים נהנו תמיד מהספק כי למעשה לא היתד. להם אף פעם הזדמנות נאותה להוכיח את אזלת ידם ואפסיותם בהפעלת חיל האויר שלהם. במבצע ״קדש״ יוכלו המצרים לטעון כי כוחות האדר האימפריאליסטיים העדיפים של שתי מעצמות אדירות כמו בריטניה וצרפת, השמידו את מרבית מטוסיהם על הקרקע והמטוסים הנותרים הצליחו לסגת לסודן. אולם עד אותה השמדה, ניהלו טייסי הקרב המצריים קרבות אויר רבים נגד מטוסים ישראליים בשמי סיני והם גילו אז רמת טיסה וכו- שר קרבי סבירים. אך כאמור, נמשך גילוי זה רק יומיים ועל כן לא השפיע על תוצאות המערכה. ושוב, במלחמת ששת הימים, לא היתה לחיל האויר המצרי הזדמנות לגלות את כושרו ב א ד ר כי מרבית מטוסיו הושמדו על הקרקע ופיקוד חיל ־אויר המצרי כשל ואשם במפלה זו. מכל כשלון אפשר כמובן ללמוד לקח והנחה זו שימשה למצרים טענה ויסוד לתעמולה, לפיה עתידים להשתנות פגי הדברים בעתיד. שיקום הכוח האדר־ יתבסס על שני מסדים חוקים ובריאים — הגנה אוירית איתנה, חדישה וצפופה ומטוסים רבים וחדישים. האופציה הזאת, שנטלו לעצמם המצרים ובה האמינו הרוסים והעולם כולו, נסתיימה בימים אלה ותוכנה התגלה כשקר גדול. התח לת הסוף קרבות האויר הגדולים יחסית, אשר התנהלו בחודשי אפריל ומאי השנה, בשמי דרום סיני, סימ- נו את התחלת מבחנו של חיל ד,אויר המצרי המשו־ קם והמתחדש. בעת הקרב האדר־ עם המצרים , במחצית חודש אפריל, בו הופל מטוס מיג 21 היו באויר מטוסים מצריים רבים. בקרב עצמו, שהתנהל בין שתי שכבות עננים, השתתפו 6 מהם כנגד מטוסים ישראליים בודדים. בקרב הא־ וירי של ד.־ 22 במאי, ניסו מטוס־ מיג 21 לבצע משימות סיור בשטחנו ובקרב קצר עם מטוסינו סוחוי סו־ 7 מיוצר עבור חילות האויר של רוסיה, צ׳כיה, פולין ומצרים. בפרוץ מ ל ח מ ת 6 הימים היתה למצרים טי י ס ת א ח ת מטיפוס זה. 14 סוחוי־ל הושמדו על ידי ח״א של יש- ראל (מהם 5 באויר על ידי מטוסי מירז,). קי ים גם דגם דו־מושבי להדרכה. הסו־ 7 פו- ת ח במקביל לסו־ 9 (״פיש־ פוט״) שהוא מטו ס ירוט אל־ ראות בעל כנף דלתא, כש- לשני הטיפוסים גוף ומשטחי זנב זהים והשוני הוא בכנפים. ניתן להרכיב בזנב שתי רקי־ טות־המראה. הדגמים האחרונים מצויידים ב ש נ י מצנחי עצירה. דשים גדולים מאד, הנמשכים על פני כל שפת הזרימה משורש הכנף עד קצה המאזנת. להלן נתונים משוערים : 35,300 ) ק״ג דחף. מ מ ד י ם : מוטה 9.15 מ / אורך (כולל צינור ) מנוע: 1, סילון צירי, 24,800 פיטו) 17.00 מ׳. משק ל : טעון (ללא מטען חיצוני) — 12,500 ק ״ ג ; טעון, מירבי — 14,000 ק״ג. ביצועים: מהירות מירבית (ללא מטען חיצוני) 1700 ק ״מ/שע ה ב־ 36,000 רגל (מאך 1.6 ); עם שני מיכלי־נתק בני 600 ליטר כ״א ושתי כוורות רקיטות — 1250 ק ״מ/שעה (מאך 1.2 ) ; שיעור נ ס י ק ה א ת ח ל ת י 23,500 ר ג ל /דקה (עם מטען חיצוני). חימוש: ארבע פצצות 250 ק״ג, או שתי פצצות 250 ק״ג ושתי כוורות בנות 19 רקיטות 55 מ״מ. שני תותחי 30 מ״מ בשורש הכנפיים. 27 בטאון חיל האויר דצמבר 1969 מס' 80 בשמי המזרח התיכון הופלו שני מטוסים מצריים ושלישי נראה פגוע. עדיפות מספרית בקרב האויר, נחשבת ליתרון חשוב: כמו־כן, אין המצרים יכולים לטעון שהמיג 21 הוא מטוס גרוע. תוצאות הקרבות של תחילת השנה הצביעו איפוא על הבדלי רמה גדולים בין הטייסים הישראליים לבין יריביהם הערביים אם כי לזכותם של האחרונים ניתן לציין שלפחות ניסו להכנס לקרב ולתקוף מטוסינו באויר. כאמור, היה זה רק חלק מהמבחן האוירי כי נושא ההגנה תא־ וידית והפעלת הכוח האוירי בהיקף גדול עדיין לא בא לידי ביטוי גלוי באותם החודשים. עם תמונה חלקית זו של יחסי הכוחות באויר חי העולם עד ימים אלה, כ־ מאז חודשי אפריל ומאי נרגעו ״הרוחות האויריים״ לאורך החזית המצרית. ההגנה האוירית המצרית מתמוטטת ״ההצלחות״ המצריות ב״ימלחמת !ההתשה״, עלולות היו לשלהב את המצרים לקראת אפשרות של חציית התעלה ולהידרדרות למלחמה מקומית או אזורית. פדי להחזיר את ההנהגה המצרית ואת יועציה הסובייטיים למציאות, הופעל חיל האויר הישראלי בעוצמה מודגשת• לראשונה מאז מלחמת ששת הי־ מים תקפו מטוסינו מטרות קרקע רבות וחשובות בקוו הצבאי העיקרי של המצרים. עם תקיפת מטו- סינו היה צפוי שמערכת ההגנה האוירית הכבירה של מצרים ת־כנס לפעולה במלוא עוצמתה. נאצר ודובריו התפארו לא פעם, כי מערכת זו, המורכבת מרשתות מכ״ם חדישות, מבסיסי טילי קרקע־אויר רבים, ממטוסי יירוט רבים וממאות תותחי נ׳ימ ומקלעים, תסכל כל נסיון של חדירה אוירית ישר- אלית אל מעבר לתעלה ולשטח הדלתה. אמנם הודו המצרים בטיסת מטוס ישראלי אפילו בשמי קהיר, אך היה זה מטוס בודד ולא עשרות מטוסים הנחוצים לביצוע משימת תקיפה גדולה ומקיפה. והנה התקפל הקור הראשון של מערכת הגנה אוירית אדירה זו כבנין קלפים. התותחים שותקו לרוב ומטוסי היירוט לא התערבו. וכך הלמו מטו- סינו באותו 20 ביולי בקוו המצרי באין מפריע במשך שעות רבות. היה זה גילוי בלתי רגיל של אזלת יד. אם עוד ניחן להסביר את כשלון ההגנה האוירית המצרית בהקשר להפעלת טילים ותותחים שלא עמדו בפני עוצמת ההתקפה המוחצת של חיל האויר, הרי ש״התאפקותם״ של מטוסי היירוט המצריים היתד, בלתי־מובנת. ברור לכל, כי יש למצרים מספיק מטוסים כדי להגן על מטרות חשובות בעורף וללחום בעת ובעונה אחת נגד מטוסי אויב התוקפים בקוו החזית. חיל האויד המצרי הפקיר באופן מוחלט את המוצבים ואת הכוחות על הקרקע, שסבלו קשה מההתקפה הא־ וירית הפתאומית והמרשימה וציפו לשווא לעזרת מסוסיהם. ט ק ט י ק ה חדשה ככיסוי על כשלון בעקבות זאת היתה צפויה החלפה נוספת של מפקד חיל ד,אויר המצרי, אך את המהלך המצרי ת־כננו כנר- אה בצורה מחוכמת היועצים הסובייטיים. אפשר לשער, שאמרו למצרים: — אין לכם מה לגשת לחזית ולהפריע למטוסים הישראליים, כי ממילא יפילו אתכם בקרבות־אויר, אבדן מטוסים רבים ונפילתם בשטח המצרי, יעשו רושם רע על הצבא בחזית ועל האזרחים שעדייו מצויים שם. הדים לתוצאה כזו עלולים להגיע לעורף למרות ״החסי- מות התעמולתיות״; את הנזק וההרס בקוו החזית אפשר להסתיר ואחר כך לשקם; ואת סך הכל הבושה והכשלון אפשר לבטל על ידי תגובה אוירית שקל יחסית לבצעה. העם המצרי יידע שמטוסיו חדרו לשטח האויב, הפציצו והרסו, ומטו- סים ישראליים אפשר להפיל גם בהבל־פה. אי־התערבותם של מטוסי הקרב המצריים בפעו- לתם של מטוסינו לאורך התעלה, הבליטה נקודת מבחן נוספת ושלילית של הכוח האוירי המצרי ויחד עם זה סימנה מפנה היסטורי באופיו ובכושר הקרבי של חיל האויר המצרי. הטייסים המצריים נטלו דוגמה מאחיהם הסוריים, שכך נהגו במספר מקרים בחזית המזרחית לפני מלחמת ששת הימים ולאחריה. בלי ספק שהפלת 7 מטוסים סוריים ביום אחד בשני קרבות אויר קצרים, שהתנהלו ביום אחד בצפון, ותוצאות קרבות האדיר בחודש אפריל ומאי בדרום, הפכו את הטייסים הישראליים לסיוט בעיני הטייס הערבי. טייסים אלה הגיעו להכרה, לתחושה ולשלב קרבי כזה שבו הם מוותרים מראש על קרב־אויר, אינם יוזמים אותו ועושים את הכל כדי להתחמק ממנו. התגובה האוידית המצרית היתד, צפויה. היא באה מספר שעות אחרי תקיפת מטוסינו ב־ 20 ביולי. מס- פר מבנים של מטוסי תקיפה מצריים מיג 17 ו־ שוחוי 7 חדרו במספר מקומות לעומק קטן ותקפו מטרות קרקע. המטוסים טסים בגובה נמוך, הם חודרים במספר מקומות ומטרתם המתי יקת איננה ידועה מראש. הם נמצאים בשטח האויב מספר דקות בלבד, זמן הנחוץ לטיסה הלוך וחזור ולהטלת החימוש. המטוסים התוקפים לא לווו ע״י מטוסי קרב והם לא השיגו שום תוצאה קרבית ראויה לשמה. כמתוכנן וכמצופה ניפח מנגנון התעמולה המצרי את עצם עובדת חדירת מטוסיו לשטח ישראלי ו־ ״כיסה״ בכך על כל הכשלוגות והבזיונות של אותו יום• ״ההצלחה״ המצרית הוכיחה כביכול, להם וליו־ 28 בטאון חיל האויר דצמבר 1969 מס' 80 בשמי המזרח התיכון עציהם, את טיבה של השיטה הטקטית החדשה, שנקטו בה. שלבים נוספים — בשלונות מצטברים אותו חזיון של אי־התערבות כוחות אויר מצריים בפעילות התקפית / טקטית של ישראל חזר ונשנה ב־ 9 בספטמבר, כאשר כוחות שריון ואויר שלנו פשטו לשטח המצרי ובמשך כ־ 10 שעות פעלו בחופשיות וללא הפרעה. אלא שהפעם היתה לתקיפה זו ולכן גם ל״התאפקות״ המצרית, משמעות מב- צעית אחרת וחמורה יותר לגבי מצרים. הפעם היתד, זאת חדירה קרקעית של כוחות ישראליים שבאופן סמלי לפחות סימנה אפשרות של תקיפת מטרות חשובות. הכוח המצרי היחידי שהיה יכול לעצור את המהלך הישראלי, היה חיל האויר המצרי, שכאמור שוב לא פעל. ביולי כוסה כשלון חיל האדר המצרי על ידי חסימה תעמולתית וניפוח התקיפה האוירית •המצרית. לאחר הפשיטה המשוריינת ב־ 9 בספטמבר, נאלץ נאצר לספק הסבר לעמו, מדוע לא התערב חיל האויר המצרי, ולמדינות ערב האחרות, הרוצות לד- עת באיזו מידה תוכלנה לסמוך על חיל האדר המצרי בחזית המזרחית כיום, ובזמן ״סיבוב רביעי״? נאצר למד במשך הזמן כי כוח אוירי הוא דבר טוב ומשמש תנאי יסודי לכל פעילות צבאית. במקרה הנידון היה חיל האדר שלו הקלף היחידי שנשאר בידו כדי לכסות על מחדל כוחותיו בעת הפשיטה הישראלית. לכן היה מוכן לסכן אפילו את ״נש 1יו״ בקרבות אויר והיא ציווה עליהם לצאת למתקפה נגדית. ב־ 11 בספטמבר בשעות הבוקר תקפו מטו- סים מצריים מטרות ישראליות בצפון התעלה. היו אלה מטוסי תקיפה סוחוי 7 ומיג 17 , שלוו על ידי מטוסי קרב מיג 21 . יש להניח שטייס־ התקיפה דרשו ליווי כזה והוא ניתן להם למרות האבירות הצפויות. בתקיפה זו הופלו שלשה מטוסים מצריים. הם נתקלו הפעם במערכת הגנה אוירית יעילה שב- מסגרתה פעלו בתיאום שלושת יסודותיה העיקריים: מטוסי יירוט, טילי קרקע־אויר ותותח׳ נ״מ. לזכותם של הטייסים המצריים יש לאמור שהם הגיעו אל מטרות בשטח ישראלי אך אין הדבר מעיד באופו אוטומאטי גם על הצלחה בתוצאות התקיפה. בדומה לתקיפות המצריות בחודש יולי, כן גם הפעם הן בוצעו בשיטת ״פגע וברח״. בה- גיעם למטרה, מטילים הטייסים ״איכשהו״ את מטענם ועושים את הכל על מנת לחזור במהירות לשטח ולבסיסים שלהם. המטוסים המצריים באו באותו בוקר מכיוונים שונים וניסו בין השאר להת- קיף שיירה בת שלוש מכוניות שנסעה על הדרך. הם הטילו פצצות וצלפו ארבע פעמים אך לא הצליחו לפגוע במכוניות או אנשיהן. מול ״תוצאות״ אלו ו מטו ס י מיג־ 17 לפי הפירוט הבא : מצרים 9, סוריה 3 (מה ם 1 על ף. מ מ ד י ם : מוטה 11.00 מי, אורך 12.20 מי. משק ל : טעון 5850 — ( : מהי ר ות מירבית 1010 ק ״מ/שע ה ב־ 35,000 רגל (מאך • 0.93 :י) 575 ק ״מ משך נסיקה ל־ 40,000 רגל — 8.2 ד ק ו ת ; ת י ק ר ת טעו־ירוט טיפוסי — שני טילים מתבייתי אינפרה־אדום או ארבע ׳נחות 55 מ״מ. מיג־ 17 (״פרסקו״) קודם ל מ ל ח מ ת ששת הימים, היו מצויים מטוסי מיג־ 17 ב־ 9 טי יסות של חילות האויר של מצרים, עיראק וסוריה. מטו ס ים אלת היו משני דג- , מים : ״די" ו,,אי״. המיג־ 17 על אף דימיונו ל״מיג־ 15 ״, היה תיכנון חדש לגמרי. לש- ני הדגמים הנ״ל כושר אל־ ראות מוגבל. מכ ״מ ירוט מ- מ ו ק ם בשפה העליונה הבול- ט ת של כונס־האויר ומכ״מ ס ר י ק ה ק ט ן מורכב על ה־ חציץ של כונס־האויר. במל- ח מ ת 6 הימים, נוסף למטו- ס י ם שהושמדו על הקרקע, הופל ידי אש נ״מ). מנוע: 1, סילון, 2700 ק״ג דח ק״ג, מירבי 6650 ק״ג. ביצועים רדיוס פעולה (ללא חימוש חיצו שירות 52,800 רגל. חימוש: מ כוורות בנות 8 רקיטות בלתי מ 29 בטאון חיל האויר דצמבר 1969 מס' 80 בשמי המזרח התיכון אפשר להציב תצלומים ממלחמת ששת הימים, ה- מראים שיירות מצריות הרוסות וחרוכות לאורך קטעי כבישים ודרכים. בשעות הצהריים בא גל אוירי מצרי' נוסף אלא שהפעם לא הגיעו המטוסים המצריים כלל למטרתם. גם הפעם לוו מטוסי התקיפה במטוסי קרב, אך הללו נמלטו בראותם את מטוסי היירוט הישראליים. 5 •מטוסים מצריים הופלו במיתקפה זו. חלקם הופל 30 ק״מ בשטח המצרי. — בעומק של 20 בכך נשברה המיתקפה האוירית המצרית לחלו- טין ויש לזכור היטב את שלבה האחרון — המטוסים המצרים לא הצליחו כלל לחדור לתחום שלנו, אפילו לא למרחק ״המקובל״ של קילומטרים אחדים, המצ- רים ביצעו באותו יום כ־ 30 גיחות תקיפה והישגיהם היחידים היו: שלושה אנשים פצועים. רמת שקרים מתקדמת... על כשלון התקיפה של חיל־האויר המצרי באותו יום, ייתכן וניתן היה לחפות בתעמולה מוגברת אם כי היה צריך לגלות רמת שקרים מתקדמת, כדי להסביר דברים שהיו גלויים ומובנים. אך רצה הגורל ובשעות אהר־הצהריים, ספג היל האויר המצ- רי מכה שמשמעותה המבצעית היא ״נוק־אוט״. כאשר תקפי מטוסינו מטרות שלאורך תעלת סואץ, חגו מטוסי מיג־ 21 בסביבה, אך לא התערבו בנעשה ולא הפריעו למטוסי התקיפה שלנו. הם שמרו על מרחק ״בטיחות״ מסויים ממטוסי הליווי שלנו ובסך־הכל חזרה תמונת המציאות של ד,־ 20 ביולי. המטוסים המצריים ניסו להימלט כאשר מטוסינו התקרבו אליהם• בסופו של דבר התפתח קדב־אוידי קצר בו הופלו 3 מטוסים מצריים ומטוס אחד שלנו. הקרב התנהל בשטח מצרים ונסתיים כאשר מטוסינו ניתקו את •המגע עם האויב. ה־ 11 בספטמבר 1969 מסכם איפוא שתי נקודות מבחן נוספות בכושר הלחימה של חיל האויר המצרי — מטוסי התקיפה שלו אינם מסוגלים לבצע תקי- פת מטרות קרקע בצורה המסכנת את הכוחות המותקפים; מטוס־ היירוט שלו אינם מסוגלים למ־ נוע מטייסים ישראלים לעשות ככל העולה על רוחם, בשמי מצרים. אם נסכם את התקופה שהחלה בחודש מאי השנה ונסתיימה באמצע חודש ספטמבר נובל לציין, כי חיל האויר המצרי וההגנה האוירית המצרית, נחלו מפלות וכשלונות בזד, אחר זה, שהאחרונים בהם גדולים מהראשונים. התדמית של חיל האויר המצרי המשוקם, על מאות מטוסיו החדשים, על בסיסיו המוסווים והמוסתרים, על עשרות מדריכיו האירופיים היעילים, על מאות טייסיו הצעירים המקבלים אי- מונים בהו״ל והתמונה המפחידה של ההגנה האוי־ רית המצרית הצפופה והבלתי ניתנת להבקעה, מתוכננת ומודרכת על־ידי מיטב המוחות הרוסיים — כל אלה התנפצו אל קיר המציאות והתפוצצו כבלון מנופח וריק מתוכן ממשי. שני הגורמים האויריים המצריים הללו אינם מסוגלים לעצור פעולה התקפית אוירית או קרקעית בתחום גבולות מצרים. השמדתם החלקית או המוח- לטת מותנית אך ורק ברצון התוקף ובשיקוליו הטק- טיים והסטרטגיים. חיל האויר המצרי איננו מסוגל למלא את משימתו ההגנתית, ועל אחת כמה וכמה לא את תפקידיו ההתקפיים. לפי דוגמת חיסול שישה בסיסי טילים קרקע־ אייר במשך זמן קצר, אפ- שר להכריע גם את שאר אמצעי ההגנה האוירית ואת שאר מטוסי חיל הארד, ולא נראה היום באופק שום גורם המסוגל למנוע אפשרות כזאת. מסתבר שרמתו של חיל האויר המצרי הלכה וירדה ככל שרכש ציוד נוסף וחדש, וככל שאימן טייסים נוספים. נסיגתו היחסית של חיל האויר המצרי, והגדלת הפער בינו לבין חיל האויר הישראלי, טמונות באי־ההתאמה הסוציאולוגית של החומר האנושי לדרישות אמצעי הלחימה החדישים. סיכום זה מפתיע, אולי, אך מה לעשות והוא מבטא את המציאות. אין להניח שהמצרים יכירו בעובדות הצבאיות אך מותר אולי לקוות שיועציהם האירופיים יבינו את משמעותם המדינית. מטוס היוקרה / 1לה ביוקר כתקופה האחרונה הגיעו אלינו הידיעות ש- מצרים החליטה להפסיק את פיתוחו של מטוס הקרב המצרי הא 300 . גס סוכנות הידיעות ההודית הודיעה, מקהיר, כי הודו ומצרים החליטו להסתלק ממאמציהן המשותפים לפתח מטוס קרב סילוני עלקולי שגופו ייבנה בהודו ומנועו במצרים. בזה נסתם הגולל על פרשת יוקרה בלתי־מציאותית, שאת מניעיה אפשר למצוא רק בשאפתנות קיצונית ודמיונית של שליטי מצרים שביקשו להוכיח לעולם הערבי ולמדינות הצעירות ביבשת אפריקה, שמסוגלת היא להשתוות מבחינה טכנולוגית עם המדינות המפותחות ביותר בעולם. גורלו האומלל של הא 300 נחתך למעשה עוד בתחילת המחשבה על ייצורו. יותר מדי מתכננים, שותפים, רמאים והוזים בהקיץ עסקו ב״בישולו״ של 30 בטאון חיל האויר דצמבר 1969 מס' 80 בשמי המזרח התיכון אותו מטוס יירוט, אשר עמד להיות הקל ביותר מסוגו בעולם. מראש לא היו לו כל סיכויים להתחרות בשוק העולמי במטוסים דומים לו מתו- צרתו של תעשיות מטוסים גדולות, יעילות ומנוסות. ייתכן שהתקופה בה ״נמכר״ למצרים רעיון הייצור העצמי היוזה נוחה ביותר. האיחוד המדיני במסגרת קע״ם פתחה אופקים חדשים בכל תחומי הפעילות הכלכלית והמדינית. מצרים חיזקה את מעמדה כמנהיגת העולם הערבי ״המתעורר וה־ משתחרר״. התחלת פיתוחם של טילי קרקע־קרקע מצריים סימנה אולי שיא של יוקרה טכנולוגית מצרית. תעשיית הטילים המצרית הוקמה ופותחה . באות־ תקופה בה הוחל בתכנון מטוס ההא 300 ההצלחה בשיגורי הניסוי הראשונים של הטילים המצריים העבירה את בעליהם על דעתם. טילי קרקע־קרקע נחשבו תמיד לאמצעי לחימה מתקד- מים ביותר. המעצמות הגדולות בלבד, שלרשותן עמדו תעשיות מפותחות ומשאבים כלכליים גדולים, יכלו להרשות לעצמן ייצור כלי משחית יעילים אלה. יאחר שהמצרים זכו לראות שאמנם מתרו- ממים מספר טילים שלהם מהקרקע, האמינו שהם מסוגלים גם לייצר אמצעי לחימה פחות מרשים מהטילים — מטוס קרב. בל התחלה היא קלה מרוב התלהבות, לא שמו המצרים לב לעובדה שממשלת ספרד, שהיתה המזמינה המקורית למטוס יירוט קטן, סיכמה לעצמה שההשקעה הענקית הכרוכה בהנעת תוכנית פיתוח עצמאית של מטוס קרב היא בבחינת מותרות, שאין המשק הספרדי מסוגל לשאתה. כאשר הוצע למצרים הפרויקט המוכן ועזרה טכנית סבירה מצד מתכנניו, קיבלת היא את ההצעה ברצון רב. להחלטה מענינת זו תרם בוודאי גם שמו של פרופיסור ווילי מסרשמיט המפורסם, מתכנן טובי מטוסי הקרב הגרמניים של מלחמת העולם השניה. מסרשמיט, אשר עסק בשנים של- אחר המלחמה גם בתיכנון מכוניות זעירות, לא היה יכול ״להיגמל״ מתיכנון כלי משחית. הוא נענה ברצון לדרישת משטרו של פרנקו ל ב נ ות לו מטוס, ה״סיכוי״ שהכלים שלו, מופעלים על ידי הערבים, יצליחו אולי להשלים את המלאכה בה החלה מולדתו בעת מלחמת העולם השניה, בוודאי שלא הרתיע את מסרשמיט. עם העברת הפרויקט המוכן על פרטיו למצרים, הוחל ב־ 1961 בייצור טיפוסי האב הראשונים. הכל הלך כשורה וההתקדמות היתד• מהירה, חדוות היצירה דירבנה זרים ומקומיים, ואז קרה דבר בלתי צפוי. בריטניה הפסיקה לפתח ולייצר את . המנוע אורפאום 12 הא־ 300 בשנת 1962 חנך נאצר חגי- גית א ת מפעל המטו ס י ם וה־ מנועים בחלואן. ה מ ט ו ס ה- ראשון שיוצר היה מ ט ו ס הד- רכה סילוני מתיכנון ספרדי בשם ס א א ט ה , שכונה אל־ קהירה. לאחר מנן הוחל ב- , פיתוח מטו ס ירוט, הא־ 300 שתחילתו במפעלי ״היספנו״ בספרד. כאשר הספרדים נוא- שו מפיתוח המטו ס , העבירו א ת התוכניות ואת המנוע הבריטי למצרים. מנוע כזה (״אורפאוס 701 ״) מורכב כ- אבטיפוס הראשון. במצרים פיתחו גם מנוע סילון, בראשותו של הפרופיסור האוסטרי ברנדנר. חוגי תעופה במערב משערים שמנוע זה פשוט ״הועתק״ מהאו ר פאו ס הבריטי, מבלי לשלם למפעל הבריטי אפילו פרוטה. ברנדנר עצמו העיד שהמנוע (״אי־ 300 ״) והמבער האחורי פותחו ״ מ ח ל ק י ם מערביים״... המנוע נוסה בטיסה, במטוס ״מרוט״ הודי, שנשלח לשם כך למצרים. אבטיפוס ראשון של ה מ ט ו ס ט ס במר ס 1964 . אח״ כ ניבנה אבטיפוס שני. שני אלה אינם בעלי כושר ט י ס ה עלקולית, אם כי המצרים הודיעו שמטוסי היצור יהיו בעלי מהי ר ות מאך 2.2 . לאחרונה, בוטלה התוכנית כולה. ל א צינור פיטו) 12.39 מי. משקל, » מנוע: 1, סילון, 2200 ק״ג דחף. מ מ ד י ם : מוטה 5.89 מי, אורך ביצועים, חימוש: לא פורסמו. 31 בטאון חיל האויר דצמבר 1969 מס' 80 בשמי המזרח התיכון ״בהזדמנות זו״ גם ייצור מנועים מטוס ההא 300 תוכנן סביב אותו מניע בריטי ובדעתם של המצרים היה לרכוש מנועים אלה מבריטניה. לאחר שלא נמצא תחליף למנוע הבריטי, החליטו לפתח מנוע מקורי מצרי. בכך הסתבך הפרויקט כולו ב״מהלה״ קשה, שממנה לא קם עוד. היתה זאת משימה הרבה יותר קשה מאשר להרכיב את גוף המטוס ומערכותיו. ׳גוייס צוות גדול של מומחים זרים ובראשם המהנדס האוסטרי ברנדנר. בחלואן הוקם מרכז פיתוח גדול נוסף. בשווייץ נוסדה חברה קבלנית בראשותו של המצרי חסן כמיל, שאמור היה לגייס טכנאים אירופיים ולקנות חומרים ומכשירים. ההשקעה הכספית הנוספת היתה גדולה ביותר. מצרים ס י ב נה בתוכנית זו גם את ידידתה הודו. גול עצמי מכאן הואטה ההתקדמות ושובש לוח הזמנים. לבסוף, במרס 1964 , הוטס לראשונה טיפוס האב הראשון, אך הוא הונע על ידי המנוע האנגלי המקורי החלש. בטיסה הראשונה הושגה מהירות הקרובה למהירות ההזדקרות זיבל רחוקה ממהירות הקול. לטייס הניסוי ההודי היו בעיות בקיפול כן הנסע. שמחת המצרים היתד, גדולה עוד יותר כאשר כעבור זמן קצר הצליח ברנדנר סוף־סוף להניע את מנועו, שהיה צריך לתת להא־ 300 מהירות מתוכננת של כ־ 2 מאך. תקלה בלתי צפויה נוספת בתהליך ייצורו של המטוס קרתה כאשר התגלה למצרים שאותו חסן כמיל, שהוזכר לעיל, מעל בכספי מולדתו ורימה את ממשלתו בסכום כסף של למעלה ממיליון דולר. כתוצאה מכך לא שולמו המשכורות למומחים הזרים ואספקת החומרים מאירופה נפסקה. לבסוף נחתם עם ברנדנר ועם חלק מטכנאיו חוזה נוסף אך העבודה התנהלה מאז בעצלתיים. טיפוסי האב השלישי והרביעי, שהיו מיועדים לטוס עם המנוע המצרי בעל דחף מתוכנן של כ־ 4500 ק״ג, לא התרוממו אף פעם מהקרקע. ההודעה המצרית־הודית על חיסול פרוייקט הא 300 מסיימת תקופה של קרוב ל־ 10 שנים של תקוות, אשליות, הצלחות זעירות וכשלונות גדולים. לאותו גורל מר של המטוס זכו גם הטילים המצריים שפיתוהם וייצורם נתקעו גם הם בשלבי ניסוי ראשוניים. גם כאן לא הצליחו המומחים הזרים להתגבר על הבעיות שמנעו מהם להגיע לכושר מבצעי. שני סוגי אמצעי הלחימה, שבעזרתם רצה ׳נאצר להטיל את מרותו על מדינות ועל אזורים החלו את קורותיהם בסימן טוב ומעודד, הלכו במרוצת הזמן מכשלת לכשלון ושבקו ח־ים לכל חי בסופו של דבר. עיר התעשיה האוירית המצרית, שהוקמה במיוחד לצורך ייצור כלי המשחית, על בניניה המפוארים, אולמיה הענקיים, מעבדותיה החדישות, הפכה לעיר רפאים. היא מסמלת ומ- בטאת את השאפתנות הקיצונית של צמרת מצרים ואת שגעון הגדלות של מנהיגה. את סיפור הטילים והמטוסים המצריים אפשר בהחלט לצרף לקובץ סיפורי אלף לילה ולילה. חיל האויר הירדבי מתאושש לחיל האויר הירדני לא היו, מאז מלחמת ששת הימים/ בעיות עם מטו ס ים ישראליים בקרבות אויר. הירדנים יכולים להצדיק א ת חוסר הפעילות בכך, שעד כה לא שיקמו את כוחם האוירי, לאחר השמדתו המוחלטת במלחמת ששת ה- ימים. מעט ההנטרים, שהושאלו או ניתנו להם על־ידי מדינות ערב אחרות, ״חור- שים״ אמנם את שמי ירדן המזרחיים, אך הם מסתפ ק י ם בתפקיד של צופים מרחוק כאשר מטוסים ישראליים תוק- פים בסיסי מחבלים ומטרות אחרות ב- ארצם. את ״הביסוס הרעיוני״ למצב זה נתן בכיר הטייסים הירדניים, הלא הוא המלד חוסיין בכבודו ובעצמו. בשידור טלוויזיה, הוא הסביר לצופים שירדן נמנעה עד כה משילוב חיל האויר שלה בהתמודדות עם ישראל כדי להרוויח זמן ולאפשר את שיקומו. אך, לעומת זאת יהיה זה חיל אויר גדול למדי. בקרוב תהיינה לירדן מספר טייסות שתוכלנה להגן על ירדן ולתמוך בצבאה. את התחזית הזאת בנה חוסיין כמובן על מטוסי הטטרפייטר. הוא משוכנע שמטוסים אלה הם המת- אימים ביותר לצורכי הממלכה ההאשמית וההוכחה לכך היא שלסטרפייטרים טווח ארוך יותר מאשר לכל מטוס אחר במזרח התיכון. לא ידוע אמנם לאיזה מרחקים רוצה חוסיין לשלוח את מטוסי היירוט החדשים שלו, אך כל ילד יבין שלצורכי ההגנה הירדניים לא יצטרכו המטוסים כלל לצאת מתחום המרחב האוירי הירדני. 32 בטאון חיל האויר דצמבר 1969 מס' 80 בשמי המזרח התיכון פ־ 104 סטרפייטר חיל האויר הירדני עומד ל- ק ב ל מטוסי סטרפייטר ולפי- כך מעניין ל ס ק ו ר א ת התפת- חותו של המטו ס . הפיתוח ה ח ל ב־ 1951 וב־ 1954 ט ס ה- ראשון בין שני אבטיפוסים. הדגם הראשון היה פ־ 104 א, בעל 6713 ק״ג דחף, עם בעירה נוספת. מערכת לנשי־ פת הדשים וציוד לתידלוק באויר. המטו ס הראשון מדגם זה ט ס ב־ 1956 . סו פק ל פ ק י ס - טן. חיל האויר הירדני ה ח ל מק ב ל מטו ס ים ראשונים מ- תוך 36 סטרפייטרים פ־ 104 א, כאשר פרצה מ ל ח מ ת ששת הימים. ה מ ט ו ס י ם הבודדים הראשונים הללו הוצאו מירדן ימים ספ ורים לפני פרוץ ה מ ל ח מ ה , על ידי המדריכים האמריקניים. דגמים א ח ר י ם : ״בי״ — דו־מושבי; ״סי״ — מפציץ־קרב-, ״די״ — דו־מושבי; ״ג׳י״ — רב־משימתי, משוכלל אך מסובך, גרם לתאו נ ות רבות בח״א הגרמני; ז׳י״ — ד ומה ל״סי״, ניבנה ביפן-, ״אס ״ — מיוצר באיטליה ע״י ״פיאט״, ביצועים מצויינים. להלן נתונים על הפ־ 104 סי, המתאימי ם כללית גם לדגם ״א". 7170 ) ק״ג דחף. מ מ ד י ם : מוטה 6.68 מי, אורך 16.70 מ׳. משק ל : ריק 9300 ) מנוע: 1, סילון, 4550 ק״ג, מירבי 10,700 ק״ג. ביצועים: מהי ר ות מירבית 2500 ק ״מ/שע ה (מאך 2.35 ) ב־ 40,000 רגל; 1350 ק ״מ/שעה בגובה פני הים (מאך 1.1 ) •, רדיוס פעולה (תקיפה) 700 ק ״ מ משך נ ס י קה ל־ 50,000 רגל — 5 דקות, 40 שניות. כידוע ניצלו מספר מטוסי סטרפייטר ירדניים מהשמדה במלחמת ששת הימים. הם הוטסו לאחת מארצות נאט׳׳ו שבאזורנו ועתה חזרו עם מטוסים נוספים לירדן. העתון ״א־דסתוד״ המופיע ברבת־ עמון כתב ב־ 11.5.69 כי 18 מטוסי סטרפייטר הגיעו בשבוע שלפני זה לירדן, כאשר הם מוטסים בידי טייסים ירדניים. לידיעה זו באה מיד הכחשה אמריקנית. משרד החוץ של ארה״ב אמר שהידיעה שהופיעה בעתון הירדני איננה נכונה. הדובר האמריקני ציין כי המצב לא השתנה מאז ה־ 25 באפריל כאשר אמר דובר משרד החוץ האמריקני, כי לא יתחילו באספקת המטוסים מסוג זה לפני הקיץ. יש להניח שההודעה האמריקנית היא הנכונה. למצב זה תתאים גם הידיעה האומרת שעשרים פרחי טיס ירדניים עושים עתה ביוון. הם מתאמנים כנראה אי־שם ביוון על מטוסי הסטרפייטר. בעיסקה הירדנית־אמריקנית היה מדובר באס- פקת 24 מטוסי סטרפייטר. במוקדם יותר מאשר במאוחר יגיעו המטוסים הללו לירדן. עד אז ודאי מקווה חוסיין לשקם גם את תחנות המכ״ם שנהרסו בהתקפת מטוסים ישראליים. או אז יוכל המלך להגשים את התוכנית האוירית ״•הגדולה״ שלו. 33 בטאון חיל האויר דצמבר 1969 מס' 80 ערב אחד פגשתי את יופי בתל־אכיב. (מי לא מכיר אותו כחיל־האויר? - הוא המביא אמנים לכל איישם כארץ). הזכרתי לו את הבט- חתו נדבר טיול מאורגן בכפיסי חיל חאויר. הוא הציע לי להצטרן! אל צוות אמניס שיטוס למספר אי־ שמים לבדד את החיילים. הצטרפתי. צוות המטוס וחימושו תמיד העסיקה אותי בעיה בראו- תי בעתון תצלום של מטוס קרב על הקרקע כשכל חימושו מונח לפניו על הקרקע: היכן נכנסת במטוס כה קטן כל הכמות האדי- רה הזאת של פצצות, רקטות, צרו־ רות פגזים וכדורים ומי יודע מה עוד. את התשובה קבלתי בדרך ההמחשה, אותו בוקר כאשר הת- אספנו לטיסת הבכורה: פסנתרן — שמטעמים מובנים הסתפק באקורדיאון, זמרת מצמרת הליגה הלאומית, טייס, יוסי (לאחד דיאטה מזורזת לצורך טיסה זו), בדרךמנחה וקריקטוריסט. החימוש כלל בין היתר רמקו- לים בתוך מזוודות ארוכות וצרות, 50 גליונות נייר, קופסת נעצים, פרסים לפותרי חידונים ועטים ל- ציור מדגם ״לורד״. וכל זה מצא את מקומו במטוס הנ״ל. 34 בטאון חיל האויר דצמבר 1969 מס' 80 מצב כוננות הגענו לאי־שם מספר אחד. ביגע שהופיעה דמות הזמרת על קו הרקיע זיהתה מיד עינו המאמנת של הזקיף את האויב המתקרב. הוא הזעיק את בל היחידה. היינו עדים לתרגיל מופ- תי של תפיסת עמדות ומיד יצרנו מגע, ימטורה כתנאי שדה • Y שירה בציבור חיממה את הגזרה, הבדרן הפעיל את סוללותיו, והגיע תו- רי. לאחר מספר גיחות אל גולדה, ודד,־גול, ב.ג. ומאו, דיין ואבן, שיחרד־ תי את הפצצה. ״תכנית כבקשתך ל־ קריקטורות״: הזדמנות נדירה לחברה לראות את הדס״ד עומד דום בלי נוע. סזי־יוידווניי ^ ב ז ה ר נ מ ד ג ם ״ פ ד מ ו ג ן 0 ל ם / ה א ז ^ י ז 35 בטאון חיל האויר דצמבר 1969 מס' 80 אזעקת שוא הבדרן •ד,יה בכושר בלתי רגיל. הוא הפגיז את הקהל בחידונים, משחקים ותחרויות. במיוחד הצ- ליח המשחק, בו צריכים המשתת- פים להתפקד ובמקום המספר שבע (או מכפלותיו) לצעוק ״בום״. נש־ התרבו ה״בומים״, נשמעה אזעקה. רצנו לבונקרים. הזמרת — בלוית האקודדיאוניסט כמובן. בעל ה־ חידות הפך לנעלם. אותי דחף מילואימניק במרץ ר ב למחסה — עד שהצליח בכך נשמע אות זד ארגעה. 36 אוי לאזנייט היכל התרבות של היעד הבא היה מלא עד אפס מקום. הזמרת כמעט התמוטטה מרוב הדרנים ו- הפסנתרן עדך כמה טיסות סולו. ישבתי קרוב מאוד אליו — ומאז יש לי צדות עם האזניים. הרמקול עמד בין החיילים, אבל הם רגילים למוסיקה בעוצמה גדולה. בטאון חיל האויר דצמבר 1969 מס' 80 הקרופל, זזפנצ׳ר ובעיית הג׳הן לתחנה האחרונה הגענו מוקדם מדי, משלחת קבלת הפנים טרם היתד, ב- מקום — ונאלצנו לעשות מספד סיבו- בים באויד. חברי הצוות טענו שהם באו לבדד אחדים ואין צורך שיבדרו אותנו. הם לא הבינו מדוע אני נהנה כל כך מכל הקרוסלה הזאת. לא גילי- תי להם שעוד בבוקר דאגתי לבלוע־ כדורים נגד הפתעות כאלה בכמות. שהיתה מספקת למסע ״קודטיקי״ ב־ אוקינוס הסוער. סוף־סוף נחתנו — אך לא רווינו נחת. הגלגל הקדמי היה ״מפונצ׳ר״. הדבר היחידי שלא הבאנו אתנו היה גלגל רזרבי. יוסי יצא מיד להשיג: ״ספר״ בכל מהיד, הטייס העריך את הנזק, ואותי הטרידה הבעייה: באיזה ־ ג׳ק מרימים מטוס כדי להחליף גלגל 2 התעלומה נפתרת נס מן השמיים — הגלגל הגיע. מישהו הושיב אותי יחד עם הזמרת על זנב המטוס והתחלנו לשחק ב־ ״נדנדה בשניים״ — עד שהמכונאי החל לצעוק: — אוי! תפסיקו להת- נדנד, כד אי־אפשר להחליף ג ל ג ל ! זה פתר לי את בעית הג׳ק. עכשיו יש לי בעיה חדשה: — איך מחליפים גלגל כשאין צוות בידוד בסביבה? 37 בטאון חיל האויר דצמבר 1969 מס' 80 בראשית אפריל, אשתקד, עלה כלי־הרכב גו נסע סרן גדי על מוקש. ידו הימנית של גדי, שהיה טייס־קרב בחיל־ האויר, נקטעה. לאחר שהחלים מן הפציעה הקשה, הו- עבר מבית החולים ״תל השומר״ למרכז השיקום. כאן, רכן מנהל המרכז, פרופ׳ ספירו, לעבר מיטתו ואמר לו בפנים עגומות: ״אתה לא תטו ס יותר...״. ״אתה תטוס, גדי״ אמר לו מפקד חיל־האויר, אלוף מרדכי הוד, כשסר לבקרו במרכז השיקום. בינו לבין עצמו, מבלי שאמר זאת למפקד חיל־האויר, קיווה גדי כי דבריו של האלוף מרדכי הוד היו יותר מדברי־נימוסין. בסתר ליבו האמין, כי יצלח למלאכת הטיסה. א י ן ! כיצד ז — לא ידע. גדי נולד בקיבוץ גבעת ב ת ר , לפני 25 שנים. עם הפילוג שחל בתנועה הקיבוצית, עבדה מש- פחתו לקיבוץ נצר סידני ולפני זמךמה עקדה לדמת־גן. גדי הת- גורר עם הוריו. להתעניינות בתעופה הגיע ב־ ד ד ן מקדה, כרבים מטייסי חיל־ מאויר, בעבר ובהווה. הוא קרא בקביעות את ביטאון חיל־האויר ונושא התעופה היה תמיד במו- קד סקרנותו. אבל, הוא לא היה ״משוגע לעניין״. בהחלט לא. ב - חיוך הוא נזכר, כי במשקו, נצר־ סידני, ,היה קיים חוג לתעופה. החברים בחוג זה, צעירים לפני גיל הגיוס, בגו טיסנים והטיסו אותם בהנאה. גדי לא השתייך על החוג ולמיטב ידיעתו היום לא יצא אף טייס אחד בחיל ה־ אויר מתוך חוג תוסס ופעיל זה. בבוא היום, התגייס לצה״ל. בבסיס הקליטה והמיון הביע נכו- נותו להתנדב לצוות אויר. את המיבדקים והמיבחנים הקשים עבר ללא־קושי מיוחד ויום בהיר אחד, בשנת 1963 , מצא עצמו בשערי בית־הספר לטיסה, כחניך. הוא סיים את בית־הספר לטיסה בהצלחה. לאחר מכן, עבר לטייסת־ קרב ומצא במלאכת הטיסה סי־ פוק רב. מפקדיו שיבחו אותו, אמרו עליו שהוא טייס מעולה. בתום תקופת שירות בטייסת־ קרב, הועבר להדרכה בבית־הספר לטיסה. מכאן נקרא לשוב ל־ טייסת־הקרב שלו. החלו ימי ה־ כוננות הארוכים ומורטי־העצבים. עד שהגיע שחר ה־ 5 ביוני, כן, גדי היה במטס הראשון, שהגיח לעבר שדות־התעופה ה- מצריים. איך הדגיש בדקות ה־ ארוכות של הטיסה הראשונה י איזו שאלה באנאלית! כמובן ש־ הרגיש שהכל, אבל ממש הכל, תלוי בו. התרכז במלאכת הטיסה, שמיתה קשה, וידע שהוא עלול לא לחזור. 38 בטאון חיל האויר דצמבר 1969 מס' 80 ״אתה לא תטוס יותר...״ אמר לו הפרופסור במרכז השיקום; ״אתה תטוס, גדי!״ אמר לו מפקד חיל האויר, האלוף הוד; היום הוא טס, אוחז בהגאי מטוסיהתובלה בשתי ידיו — אחת מהן תותבת. כשחזר ונחת בשדה־התעופה, לאחר שהריק פצצותיו ונתקל ב- אש נ.מ. עזה, ראה את הפקי- דות בטייסת שעיניהן זלגו דנר עות. הן ידעו, לפניו, מי מחבריו הטייסים כבר לא ישוב לעולם. .הוא השתתף גם בגיחה הרא־ שונה לעבר שדות־התעופה של חיל־האויר הסורי. אחר כך, עבר לירדן. השתתף בלא־מעט גיחות. איזו תמונה חרותה בזכדונו יותד מכ ל י — כמובן, המיתלה. איך אפשר לשכוח י מי שלא דאה מן האויר כיצד נראה צבא בורח, לא ראה תמונה נוראה מימיו. ו־לאן הגיעו י טאנקים מצריים טיפסו על ראשי צוקים, נחבאו בוואדיות. נורא! קשה היה לחזור לשיגדה ה־ אפורה של יופ־יום, אחרי מלחמה שכזאת, קשה מאוד. בכל זאת, חזר לבית־הספר לטיסה. להדרכה. כעבור שבועיים השתתף בתקיפה באיזור סואץ — ונתחוור לו, ל־ אפתעתו כי המלחמה טרם נג- מרה. הבין, אם כי במאוחר, -ש- ההדגשה כי עשה כבר הכל ואין מה לעשות יותר — הינד. כוזבת. יש עוד הרבה מה לעשות. בבית־הספר לטיסה התארגנו ב־ אותם ימים מספד מדריכים ש- ביקשו לצאת לטיול יסודי באתרי הקרבות בסיני. גדי הצטרף אלי- הם בחדווה רבה. אפילו צירף לטיול את ידידתו, רוני. וכך, ב־ 1 באפריל, לפני שנה, יצאו שני קומנדקרים לדרך ארו- כה. האווירה היתד. עליזה. ולמה לא י כמעט כל הנוסעים הביאו את חברותיהם, או את נשותיהם. גם נתיב המסע הבטיח להיות מעניין. בין מדריכי־הטיסה הצעירים בל־ טו שניים במד;!ם המבוגר יותר. חרף גילם, השתתפו בשיחתם של המדריכים ובמעשי הקונדס שלהם כאשר חנו ללינה. היו אלה דיר סיד כהן* ודייר קלנר. הראשון היה מפקד טייסת־הקרב הראשונה של חיל־האויר הישראלי במלחמת הקוממיות. קודם לכן, הספיק להש- תתף כטייס־קרב במאות גיחות ב- מלחמה,־העולמית השניה, כטייס בהיל־האויר !הדרום אפריקני. ה- שני, ד״ד קלנר, הוא דופא בבית־ החולים ״תל השומר״. כאשר יצאה התבודד. ליום ה- שני במסע, החזיק גדי בהגה. כך נסעו עד ראס־ג׳ונדי. כאן ירד גדי מן ההגה ונתן אותו בידי דייר קלנד. גדי עבד לשבת ליד הנהג. רוני, חברתו, ישבה מאחו- ריו. הם נסעו בדרך עפר בוואדי סו־ דאר, וגדי, כמו כולם, הזין עי- ניו בנוף. זכור לו, כי מלפנים היה מוצב מצדי נטוש. זכור לו גם שראה משאית מנותצת בצד, מסיכות פזורות פה ושם. גם קובע פלדה. זכור לו, אפילו, ש- אמר לנהג, ד״ד קלנר, ״סע, סע ראה גם הרשימה ״כשהם־ « פיטפייר היה פנטום״, בעמודים 69 בגליון זה. ־62 מאת איתן הבר מפה!״ והצביע על הנתיב הנכון בוואדי. ואז — חשך העולם. חושך ב־ צהדיים. מה הרגיש גדי? שוב, שאלה בא- נאלית! הוא שמע קול ה ת פ ר צצות והרגיש כי הוא עף לשמיים. ממש כך. הקומנדקר הסתובב כמ־ עט על צירו, אבל לא התהפך. גם חברתו, דוני, עפה מן ד,קומנדקר. גדי לא איבד את ההכרה. ב- שניות הראשונות לאחד ההתפו־ צצות תפש מה בדיוק קדה וצעק בקולי־קולות: ״היד! היד! היד!״ אחדי רגע נזכר, שמצויות ב ח ר רות בסביבה, ולא יפה לצעוק. שתק. כן, הוא חש שמשהו נהתך לו. שמשהו קדה. אותו רגע, שניות אחדות אהד ההתפוצצות, ישב על אבן בצד הדרך, נאנק מכאבים — אך שקט. הוא חיכה שיבואו לעז- רתו. זד. לא היד, פשוט. חששו כי מוקשים נוספים טמונים בסבי־ גדי ביום נישואיו לרוני. 39 בטאון חיל האויר דצמבר 1969 מס' 80 בה ונאלצו ליקרב אליו בזהי- רות. בינתיים תהה, מי מתוך החבו- רה שהיתה עמו על הקומנדקר נשאר בחיים. מבעד לערפל הב- חין בחברתו, דוני, שעמדה מ- רחוק. היא היתד. המומה. פניה היו חיוורים כסיד. במטוס לבית־החולים ״תל השומר״ דייר סיד כהן וד״ר קלנד הגי־ שו לגדי עזדה־ראשונה. חסמו את מקום הפציעה והזריקו לו מורפ- יום, להשקטת הכאבים. השכיבו אותו על מזרון ונשאו אותו לקו־ מנדקד השני, שנסע ב״רברס״ על נתיב־המסע, כדי לא לעלות על מוקשים אחדים. דייר קלנר וחברתו של גדי, רוני, נסעו עמו לראס־סודאר. כל האחרים, בפיקודו של דייר סיד כהן, נשארו בשטח הממוקש. הלי* קופטד הוזעק לראם סודאר ולאחר מכן ,הובל גדי, במטוס חיל־האויר, לבית־החולים ״תל השומר״. במשך הטיסה כולה היתד. לו הרגשה, ש״היד ה ל כ ה . . . ״ . הרופא בבית־החולים לא היה איש בשורה. ייתכן, אמד לו ב- כאב, שנצטרך לקטוע לך את היד. ״דוקטור״, אמר לו גדי בקול רפה, ״עשה מה •שצריך״. הוא התעורר בבוקר, או בצר,־ דיים, למחרת. מיטתו היתד. בביתן 20 . ידו היתד, נתונה בגבס כבד. גדי לא ד,ישלה עצמו ולא הוכה בהלם. הוא ידע בדיוק מה קרה לו. אחדי שלושה שבועות הועבר למרכז השיקום. עוד קודם לכן הב- טיח לו מפקד חיל־האויר, אלוף מרדכי הוד, כי אם אפשר יהיה — הוא יטוס. אבל, דווקא מנהל מרכז ,השיקום, פדופי ספירו היה זה שאמד לו: ״תשכח מזה.״״. במרכז השיקום, בעזרתו של שלמה ״בעל לב הזהב״ כהגדרתו של גדי, הותקנה לו פרוטזה חש־ מלית, יחידה מסוגה. גדי תירגל את היד המלאכותית וחש, כי היא פועלת כהלכה. עתה, הגיעה העת להתייצב לפני מפקד חיל־האויר. האלוף הוד לא הבטיח הרבה, דק אמר: ״.ננסה...״. בדי היד, לגדי, כי לא יוכל לח- זור לטייסת־קרב, כושר ידו הימנית מוגבל ולא יוכל להפיק ממנה מלוא התועלת, כטייס קרב. הוא טס ב־ ״פוגה״ עם חבד־מדריך וחש כי ״זד, לא בשבילו...״. לא הסתיר את האמת ואמר זאת למלווהו, הרופא הראשי של חיל־ ד,אויר, סא״ל דייר פנחס. פנחס הע- ריך את כווז־הרצון הנחוש של גדי והיד, לו לעזר רב. שניהם שוטטו בין הטייסות דד שונות של חיל־האויר. ניסו פה, ניסו שם. לגבי כל מטוס היו לגדי מיגבלות שונות. לא התייאשו, והנד שיכו לחפש. הדבר, עידוד שאב גדי ( (המשך בעמי 72 מפקד חיל האויר, אלוף מרדכי הוד, השתתף בטכס כלולותיהם של רוני וגדי. 40 בטאון חיל האויר דצמבר 1969 מס' 80 השעות״ 3 ב־ 1918 הוכרעה מערכת אלנבי נגד הטורקים בארץ־ישראל עליידי מטוסי ה״ר.א.פ.״ שתקפו את שדותיהתעופה ואת המפקדות הטורקיות הדי מ ל ח מ ת ששת הימים, הוציאו מארכיוני •העתונים זכרונות על מ ל ח מ ה ק ו דמת באזורנו, לפני 50 שנה, שגם בה היוותה האויריה כוח מכריע: מערכתו של גנראל אלנבי נגד הטו ר ק ים, אשר הודות להכרעה המהי רה בשלבה הראשון זכתה לכינוי ״ מ ל ח מ ת 36 השעות״. גנראל אלנבי מס ר א ת גירסתו הוא על ה- מערכה בהודעה שפורסמה בעתון לונדון גאזט. תת־מרשל־אויר א.אי. בורטון, שפיקד על ״הבריגדה הפלשטינאית״ של •הר.א. 3., כתב רשימה לעתון־התעופה פלייט (לאחר מ ל ח מ ת ששת הימים), בה תיאר כיצד הופעלו המטו ס י ם ביעילות בסיוע לכוחות הקרקע. דוחו של אלנבי מפרט חמישה שלבים של פעולות, מהן היה השלב הראשון, והמכריע כדבריו, ״קצר ביותר. תוך 36 שעות, בין 04.30 ב־ 19 בספטמבר ל־ 17.00 ב־ 20 בספטמבר, ה ו ב ס ח ל ק ה המכריע של הארמיה הטו ר ק ית ה־וווע וחיילי הארמית ה־ווד נמצאו בנסיגה מל א ה בגבעות השומרון... בשלב השני״, מוסיף הגנראל, ״נקצרו פירותיו של נצחון זה״. הוא מדגיש היטב א ת ערכה של הזרוע האוירית בתחי לת המערכה, ב כ ן שאיפשרה לו לרכז כוחות, ללא ידיעתם של הטורקים, ב- שפלת ה ח ו ף : ״הגורם הראשי בשמירת הסו - דיות יש ל יחס לעליונות באויר... שהושגה על ידי חיל האויר •המלכותי״. עליונות זו לא הושגה ביום א ח ד ; בשבוע אחד בחודש יוני, חצו 100 גיחות אויב א ת הקו ו ים הב ר יטי ים; בשבוע האחרון באוגוסט, צומצם מס פ ר זה ל־ 18 •, בימים הספורים שלאחר מכן הופלו מספ ר מטו ס י ם טו ר ק י ים; וארבעה בלבד חצו א ת ה- קווים בתק ו פת ריכוז הכוחות. הפצצה על המסילה החיג׳אזית הר.א.פ. הפציץ א ת המפ ק ד ות של הארמי ות הטו ר ק י ות ה־ווד וה־וווע בשעות •הבוקר של 19 בספטמבר, היום בו ה ח ל ה המיתק פה, ״במטרה לזרוע תוהו ובוהו במערכת הקשר״. מאוחר יותר, נתגלה שמרכזות הטלפון במפקד ות הוצאו מכלל פעולה על ידי פגיעות ישירות. ה ת ק פ ו ת אלו נפתחו על ידי מפציץ אחד הנדלי פייג׳ 0 / 4 0 0 , שהוטס מאנגליה למצרים בסוף יולי על ידי בורטון (שנשא אז דרגת בריגדיר־גנראל), ואשר היה ה מ ט ו ס היחידי מטיפוס זה במזרח התיכון. בטרם נ פתחה המערכה, ביצע הר.א.פ., ב- הצלחה, פעולות ה ס ח ה — למשל, הפצצת מס י לת הברזל החיג׳אזית ב־ 15 וב־ 17 ב ס פטמב ר — כדי להשפיע על •הטורקים להאמי ן שממש- משת ובאה ה ת ק פ ה על אגפם השמאלי. הודות לפירוש מוטעה זה, עברה העברת חיל־הפרשים של אלנבי לגיזרת החוף בשקט, בלי שנתג לתה; ומאוחר יותר, נמצא כתוב במיסמכי־שלל טורקיים ש״בגלל העליונות ב- מספ ר ים ובאיכות של מטוסי האויב״, לא בוצעו סיורי־אויר באותה תקו פה. ״כדי לוודא המשך ההצלחה״, מספ ר בורטון , בזכרונותיו מ א ו ת ם ימי מחצית־ספטמב ר 1918 ״הותק פ ו שני שדות התעופה של האויב עם שחר ב־ 19 בספטמבר, על ידי פורמציות של מטו ס ים. על ה ת ק פ ו ת אלו חזרו בכל חצי שעה במשך היום כולו עד שחיל־הפרשים שלנו יצר מגע. נוסף לכך, שני מטוסי אס.אי. 5 אי פיט־ רלו מעל כל שדה כדי ל ה בטי ח שאף מ ט ו ס לא יעלה מ ה ם . עם השלמת סיורם, הם הטילו פצצותיהם בנות 10 הק״ג על ה מ ו ס כ י ם וכילו תחמושתם במטרות קרקע״. בדומה לישראלים ב־ 1967 ״וכך, בדומה לישראלים נגד המצרים ב־ 1967 ״, ממשיך תת־מרשל־אויר בורטון, ״ ר יתק הר.א. 9. ב־ 1918 א ת הטו ר ק ים לקרקע. באשר נ פתחה ה מ י ת ק פ ה במישור החוף, עלולה ה י ת ה הפצצה של כוחותינו, המרוכזים באיזור מצומ- צם, להיות בעלת תוצאות ה ר ס נ י ו ת ! אך , כפי שהודה האויב בעצמו, לא הורשה אפילו מ ט ו ס אחד לעלות מן הקרקע״. כאשר שטף חיל־הפרשים של אלנבי סביב האגף הטו רקי ו ה ת ק ד ם צפונה עד נצרת, 80 ק ״מ מנ ק ו דת המוצא שלו, היווה הדבר גורם מכריע במערכה. קווי הקשר הופרעו כה קשות על ידי הפצצות רצופות, שהגנראל פון ס נ ד ר ס עזב א ת נצרת במכונית רק כאשר הפרשים האנגליים כבר התקרבו מדרום. גם בפעולה א ח ר ת ה יתה ההפצצה על ידי הר.א.פ. חיונית, כאשר במשך ארבע שעות ת ק פ ו כל ה מ ט ו ס י ם השמישים מעבר־הרים צר שה- טו רקים חלפו בו בנסיגתם, עד אשר הגיע לשם חיל־הפרשים. ואז, כאשר שתי הארמי ות ה- טורקי ות מובסות, לא נותר עוד מכשול רציני כלשהו בדרך ה ה ת ק ד מ ו ת לדמשק. בטאון חיל האויר דצמבר 1969 מס' 80 נסים וגיורא חזרו הביתה , ביום שבת, 6 בדצמבר 1969 שבו לישדאל שני טייסי החיל, רב סרן נסים אשכנזי וסרן גיורא רום, שהיו בשבי מצרים לאחר שמטוסיהם נפגעו והם נאלצו ל־ נטשם מעל שטח האויב. מטוסו של דס״נ אשכנזי נפגע באש נ״מ מצדית ב־ 19 באוגוסט והוא נשבה כשהוא פצוע בכמה מחלקי גופו. מטוסו של סרן רום נפגע כעבור חודש, ביום 11 ב- ספטמבר, בעת פעילות אוידית נ ־ איזור תעלת סואץ. גם הוא היה פצוע בעת שנשבה. מאמציה של ישראל לשחרר את שני טייסי היל האויר (וכן את שני חטופי מטוס ט.וו.אי. בדמשק) עלו בתוהו וה- מצרים אף סרבו להרשות לנציגי הצלב האדום להפגש עם הטייסים ולדווח על מצבם. במסגרת חילופי השבויים, הח־ זירה ישראל למצרים את הטייס המצרי, רב־סדן נביל סעיד, ש- מטוסו הופל בשמי התעלה ב־ 24 ביולי ואת אדונו של הטייס ה- מצרי שמטוס הסוחוי 7 שלו הופל בשטחנו ב־ 27 בנובמבר. כמו־בן, הוחזרו לסוריה שני טייסי המיג 17 שנחתו בישראל. במשך כל חודשי השבי לא נפ- גשו אשכנזי ורום, ופגישתם ה- ראשונה היתד, באמבולנס שהסיעם מקהיר לקנטרה. שניהם היו זקו- קים לטיפול רפואי בפציעות?,ם. אשכנזי נפגע ברגלו, בזרועו וב- אגן הירכים בעת הצניחה ממטו־ סו. גם רום נפגע ברגלו ובידו. 58 מצרים הוחזרו על ידי יש- ראל תמורת שני טייסינו אשד ערכם, כדברי דאש אגף כוח אדם במטכ״ל, אלוף שמואל איל, ,,כער- כו של כל אחד מאנשינו, לא כל דבר אחר.״ בטאון חיל האויר דצמבר 1969 מס' 80 רב־סרן נסים אשכנזי מובל על אלונקה מההליקופטר אל הביתן בבית החולים. בטאון חיל האויר דצמבר 1969 מס' 80 t r צים לראות נ ט ו מ י ם ! ״ גם ילדי כיתה א׳ בגבעת ברנר השתת־ מה רבה היתה הפתעתו של הפקידות ב- פו ברכישת מטוסי ה,,פנטום׳׳ לחיל ה־ לשכתו של האלוף הוד, כאשר הקו פ סה אויר. הם אספו פרוטה לפרוטה, ארזו ה־ נפתחה ומתוכה פרצו מאות מטבעות — כל בקופסת קרטון גדולה, רשמו עליה תרומתם של ילדי גבעת ברנר החמודים. ״לכבוד מפקד חיל האויר״ ושלחוה ב־ למותר לציין שהתרומה הועברה בכל ה־ דאר, בצירוף מכתב לבבי (ראה למטה). מהירות אל הכתובת הנכונה. ׳ * י־ כ 0 <: ) , 44 בטאון חיל האויר דצמבר 1969 מס' 80 ק ר י א ו ת ה ת פ ע ל ו ת נרגשות ליוו מ ה ק ר ק ע א ת מ ט ו ס י חי ל ה א ו י ר ה ח ו ל פ י ם ממע ל במפגן־זוטא מ ר ה י ב לפני 450 חברי משל ח ת ה מ ג ב ית ה י ה ו ד י ת ה מ א ו ח ד ת שביקרו ב א ח ד מ ב ס י ס י החי ל . לכבוד ה א ו ר ח י ם נערכה גם תע ר ו כת מ ט ו ס י ם על צי ו דם וחימושם, כשליד כל פריט רשום מ ח י ר ו בדולרים... ל א ח ר שה ס ב ו ל א ר ו ח ה חגיגית עם מ פ ק ד חי ל ה א ו י ר (ראה תצ ל ום תחתון), ה ו ט ס ו ה א ו ר ח י ם לסיור ברחבי סיני. 45 בטאון חיל האויר דצמבר 1969 מס' 80 אנדרטת מתכת מרשימה באחד מבסיסי החיל לא רק מ ט ו ס י ־ ק ר ב חד ישים, כי א ם גם מ ו ז ו ת מ מ ר י א ו ת אל־ על מ ב ס י ס י חי ל ה א ו י ר ועד ות לבך ה פ ס ל ת ד י נה ניר, ח ב ר ת קי- בוץ, ש ה ק י מ ה א נ ד ר ט ת מ ת כ ת מ רשי מ ה ב א ח ד מ ב ס י ס י ה ח י ל . גובה ה א נ ד ר ט ה כששה מ ט ר י ם ו ה י א עשוייה משברי ציוד, אבזרי מ ט ו ס י ם ומנ ו ע ים ה מ ב י ע ים א ת כ מ י ה ת ו של ה א ד ם לשח ק י ם . ב- ה ו צ א ו ת ה ק מ ת ה א נ ד ר ט ה נשא ה ה מ ו ע צ ה ה מ ק ו מ י ת ה ס מ ו כ ה ל- ב ס י ס בתצל ום ל מ ט ה : ב ט כ ס ה ס ר ת ה ל ו ט מעל ה א נ ד ר ט ה (שמינית מימין), ה פ ס ל ת ד י נה ניר, ו ל י דה — ראש ה מ ו ע צ ה ה- אזורית. בטאון חיל האויר דצמבר 1969 מס' 80 הוצאת ״המבצרים המעופפים״ מארצות הברית 9 הפצצת קרבות עשרת הימים, מבצעי ® קהיר על ידי מטוס,,איר פרנס״ ״יואב״, ״חירם״ ו״חורב״ 9 אנשי האוי׳ם חוקרים . ״מבצע גשם״ והמבול שירד... בירדן 9 הפסנתר שגרם ל ״מלחמת אחים״ # וותיקי טייסת ״המבצרים המעופפים״ נפגשים עם ״דור הסילון״ של חיל האויר. קהיר, 15 ביולי 1948 , שעה 21.40 . ג׳ון הריס, נווט מטוס אמפיבי סנדרלנד של חברת בי.אי.אי.סי״ נח לו בתוך סירת מגורים הצפה על־פני הנילוס, ממתין לטיפתו הבאה. לפתע — פצצות נופלות בקרבתו. בתוך ההמולה שקמה נשמעות צעקות: ״היהודים מפציצים את קהיר״. הלהבות הגדולות סביב מצי- תות את ״הזיק היהודי״ בקרבו פנימה, שהיה רדום משך שנים רבות. הוא מסיק את המסקנות, מתפטר מעבודתו, עולה לישר- אל ומבקש להתגייס ״לטייסת שהפציצה את קהיר״... עד מהרה נעשה ג׳ון הנווט הראשי של טייסת ה״מבצרים המעופפים״ (שפונו גט ״פטי- שים״) מפציצי בי־ 72 הענקיים. תל־אביב, ספטמבר 1967 . ג׳ון הריס, נווט בכיר ב״אל־על״, חו- גג את והבר־מצווה של בנו. רבים מאנשי הטייסת לשעבד — מ- הארץ ומחו״ל — נפגשים שוב לאחר שנים רבות. מועלה הרע־ מאת צ. איש־טוב יון לקיים מפגש נרחב יותר של כל יוצאי הטייסת. צבי פרייאר, לשעבד מק לעך אוויר, נוטל על עצמו את הטי- פול בעניין. לפי עצת ביל כץ, מפקדה הראשון של הטייסת וכ- יום איש ״אל־על״, הוא פונה למפקד ח״א, אלוף מרדכי הוד. מפקד החיל מתלהב מהרעיון ומב- טיה את מלוא הסיוע להגשמתו. בסיס ח״א, 23 באוקטובר 1969 , שעה 19.00 . מאות ותיק•־ טייסת ״המבצרים״ ומשפחותיהם תופסים מקימותיהם באולם ה- קולנוע. מפקד הבסיס עולה ל- בימה. קודם שהוא מברך את 47 בטאון חיל האויר דצמבר 1969 מס' 80 •האורחים, הריהו דואג להכניסם לאווירה המתאימה בה מצוי החיל בימים אלה: ״לפני 20 ׳דקות חזרו מטוסי הבסיס מתקי־ פת מטרות מצדיות בסואץ״ — הוא מודיע. רחש של התרגשות נשמע בק־ רב האורחים. ״כל המי ימי״ ׳וטייסים צעירים רבים הנוכחים אף •הם באולם, אינם •מתרגשים בלל... בכך נשלם המעגל. לא היה זה -״סתם״ כנס של העלאת זפרונות, :אלא מאורע שהורכב מישן וחדיש .ביותר גם יחד: יוצאי טייסת ה- .״ מבצרים המעופפים״ נפגשו עם •טייסי דור הסילון, אשר רבים מ- הם לא דאו בי־ 17 מימיהם. וישנה גם חוליה מקשרת בין שני החלקים — בדמותו של ל״ ־אשר ב־ 1952 הגיע כנווט לטייסת הבי־ 17 , ועתה הוא נווט בכיר בחיל האויר. 3 בי־ 17 מוברחים מארה״ב אל שווימד, כיום מנכ״ל הת־ עשיה האווירית לישראל, היה בעל מפעל לבדק מטוסים בלוס־ אנגילס, וסייע רבות ברכישת •מטוסים מכל הסוגים עבוד ח״א הישראלי, שהחל נולד ומתגבש סמוך למלחמת העצמאות ובחוד־ שיה הראשונים. ביוני 1948 נר- כשו בעזרתו ארבעה מפציצי בי־ 17 מחברת תעופה, שעמדה להופכם למטוסי תובלה. במקביל לכך הוחל בארה״ב בגיוס חשאי של הצוותים להטסת המטוסים — טייסים, נווטים, מטילנים, מקל- ענים וכד. הוחלט להעביר את המטוסים בכל ההקדם לשדה זאטיץ׳ בצ׳כיה (שכונה ״עציוך ושימש גם את ״להק תובלה אווירית״), בטרם תחרימם ממ- שלת ארהייב, שנקטה אז במדינ- יות אמבאדגו. ארבעת המטוסים המריאו ב- דרכם לצ׳כיה. שניים הצליחו להגיע, בעוד השניים הנותרים נעצרו: האחד נעצר בקנדה, אך הצליח לצאת משם בדרכי עור- מה, בעוד השני נתפס על צוו- תו באיים האזוריים על־ידי ה־ אפ.בי.אי. ולא הגיע ליעדו. מש- נתגלתה הפרשה, הועמדו רבים מהמעורבים בד, למשפט ונדונו למאסר ולקנסות. ב־ 17 ביוני הגיעו שלושת ה- בי-? 1 לציכיה• במפציצים, הם היו ״עירומים" לגמרי. חסדו בהם צריחי המקלעים, כוונות ה־ הפצצה (מתוצרת ״ 1ורדן״, שהיו סודיות עדיין), מתקני החמצן וציוד אחר. כשלושה שבועות ניצבו המטוסים בלא טיפול כל- שהו. לבסוף ניתנה ההודאה לה- כין את המטוסים לשמישות מב- צעית תוך חמישה ימים! חרף התנאים הפרימיטיביים, מזג האוויר הגדוע ואי־שיתוף־ פעולה מצד הציכים, שחגגו אז את אחד מחגיהם הלאומיים, ד.וכ־ שרו המטוסים במועד, תוך עבו־ דה משך 24 שעות ביממה. בפ־ דק־זמן זה הותקנו בהם מקלעי ״בזה״ קרקעיים, אשד פעלו מב- עד לפתחים הגדולים שחסרו את צריחיהם המקוריים... ״מבצר מעופף״ ישראלי, מ מ ט ו ס י ה ט י י ס ת . "••ill י W^^^wMSMimi .׳ • ״••׳•״: בטאון חיל האויר דצמבר 1969 מס' 80 . בן גוריון בתא ה ט י י ס י ם של בי־ 17 קהיר סייעה למפציציה... בבוקר ה־ 15 ביולי המריאו שלושת המטוסים ארצה אך לא בנתיב הקצר ביותר! על מטיס אחד הוטל להפציץ בדרכו את קהיר ושני המטוסים האחרים — את עזת ואל־עריש! לקהיר הוק- צה רק מטוס אחד עקב ר,חשש — שנתבדה — מפני יירוט ואש נ.מ״ וכן מפני שרק במטוס אחד היו מתקני חמצן להפצצה מגובה רב. עד להרי האלפים טסו במבנה חופשי, התפזרו — כפי שתוכנן — והתרכזו שוב מעל יוגוסלביה. משם טסו עד כרתים ונתקלו רק באש נ.מ. באלבניה. בכרתים פנה המטוס לראשון לעבר צפון־אפ־ ריקד. ותחל מטפס לגובה 25 אלף רגל. השאר נותרו בגובה 10,000 רגל, והמשיכו למטרותיהם. המטוס שפנה לקהיר סבל מ- תקלות טכניות רבות במנועיו, במכשירי הניווט ובציוד החמצן. שבעד, מתוך תשעת אנשי הצוות התעלפו מפעם לפעם מחוסר חמ־ צו. הם ניווטו תוך הסתייעות במ- שואות הרדיו של קהיר ופאיד. בהתקרבם דיווחו למגדל הפיקוח של קהיר כי ״מטוס של איר־ פראננז מבקש הודאות נחיתה״ והמגדל הינחד, אותם לעבד המט- רה.,. קהיר היתד, מוארת בולה וכן דלקו, כמובן, אודות המסלול ש- לה... בשעת 21.40 לפי השעון המקומי, הטיל הבי־ 17 את פצ־ צותיו במשקל כשני טון, שנפלו בקרבת ארמונו של המלך פא־ רוק. אלה היו הפצצות שעודדו את ג׳ון הריס! המטוס השני לא הצליח למ- צוא את אל־עדיש והצטרף למ- טוס הנותר בהפצצת רפיח. בש- עה 22.45 היו כולם מעל שדה עקרון, בו נחתו. זמן קצר לאחד נחיתתם, קיבלו הוראה להתפזר, כיוון שהשדה היד, נתון להתק- פות חוזרות ונשנות מצד המצ- רים. אחד ה״סבצדים״ נשאר ב- עקרון, שני טס לרמת־דוד ושלי- שי נחת על מסלול מפוקפק מאד באבךיהודה... בהקשר זד. כדאי לציין, כי מישהו במטה הכללי של צת״ל הגה את הרעיון כי ציכית תמשיך להיות בסיס־האם של המפציצים, וממנה ייצאו לגיחות על מצרים... ההצעה נדחתה... פעילות מרובה במלחמת העצמאות עוד באותו לילה המריאו המ- טוסים לגיחת הפצצה נוספת — על אל־עריש. הפצצות פגעו ב- שדה התעופה שחנו בו מספד מטוסים. לאהד מכן עברה הטיי- סת לדמת־דוד ועד לתום מלחמת העצמאות פעלה משם. בארבעת הימים שנותרו ל־ ״קרבות עשרת הימים״, הפציצו ה״מבצדים״ את שכם, טול־כרם, מג׳דל, אשדוד ומשמד־הידזץ. ב- תקופה האמורר, ביצעו כ־ 80 גי- חות, בהן הוטלו קרוב ל־ 50 טון פצצות. במבצע ״יואב״ כנגד הכוחות המצריים שביתרו את ישראל ל- שניים, הופצצו עזה, מג׳דל, פא־ לוגית, רפיח וחוליקאת. בוצעו למעלה מ־ 50 גיחות. במבצע ״חירם״ לטיהור הגליל ביצעו ה״מבצדים״ גיחות הפצצה אחדות על תרשיחה. מבצע ״חורב״ נועד להדוף סו- פית את האוייב המצרי מדרום הארץ. ה״מבצרים״ ביצעו 50 גי- חות על אל־עדיש, עזת, רפיח, חאן־יונס ופאלוג׳ת. כן תפציצו אוניות מצריות שניסו לתקוף את ת״א, אך האוניות לא נפגעו. לחלק מהגיחות יצאו ה״מבצ־ דים״ כשהם מלווים ע״י מסר־ שמיטים וספיטפייריס של טייסת הקרב. אך מטוסי האוייב לא העזו להתקרב אלייהם. מסיבה זו כמעט ולא ניתנה למקלענים ה- הזדמנות לפעול, פרט למקרים של ידי אויר/קרקע בהפצצות נמוכות. גם אילו רצו, לא יכלו לעשות הרבה, שכן בתחילה היו לכל מטוס רק שלושה מקלעים, 11 במקור, המופעלים — במקום 9 ע״י שישה מקלענים. כאמור, צויי־ דו המטוסים בציכיה במקלעי ״בזה״ קרקעיים, ורק לאחר מכן הוחלפו ב״בראונינג״ המקוריים. האו״ם מחפש א ת ה מ ח ״ ל . . . כל אנשי צוות־אויד של הטיי- סת היו בתחילה מבין מתנדבי־ חוץ־לאדץ (מח׳׳ל) — פרט למק־ 49 בטאון חיל האויר דצמבר 1969 מס' 80 ,מבצרים מעופפים״, גי־ 17 , על רקע נוף ה א י ץ . •לען אחד• צוותי־הקרקע הי• כולם •ישראלים, שהשתלטו יפה על ה־ מטוסים ועבדו עליהם יומם ד •לילה. אנשי המח״ל התאוננו רבות ־על התנאים הפרימיטיביים של אז בבסיס שלהם — מבנים רעועים, סידורים סניטריים לקו- -יים ואוכל בלתי־משביע. לעתים קרובות עבדו אנשי הטייסת ב- -איסוף ירקות במשקי הסביביה — כדי לזכית בארוחה נאותה!... בעיה אחרת שהתעוררה בקשר •למח״ל היתה במישור שונה ל- גמרי — הפוליטי. פעילות אנטי־ •ישראלית בינלאומית התנהלה ב- קשר לשירותם של אנשי מחייל בצה״ל. יום אחד נחתו שלושה פיי־ פריס קלים בבסיס ומתוכם יצאו שישה אנשי א־״ם, בראשות אל״מ צרפתי. הם חיפשו את אג־ ־שי המח״ל. כמפקד הבסיס התו- רן שימש במקרה מפקד הטיי- סת, ביל כץ. הוא נטל עמו כמה שוטרים גדודיים וניגש אל ה- אורחים הבלתי־קרואים. משתבע מהם להזדהות ולהתלוות אליו, סירבו, ונענו רק באיומי נישק. לאחר שעות אחדות הגיע קצין קשר ממטה ח״א, שהודה לסלקם מהבסיס... האורחים הנכבדים נאלצו להתכופף מאימת הפרופלרים בסוף 1948 החל• אנשי המח״ל עוזבים אט־אט את השדות, ור- בים חזרו לארצותיהם. התעורר איפוא הצורך בהכשרת אנשי צוות־אויד ישראליים. בדצמבר נתבקש צבי פרייאד לארגן קורם מקלעני אויר, והוא שימש כמפ- קד הקורס, מדריך המשמעת שלו ו...חניך — בעת ובעונה אחת... הקודם נערך במקום הסמוך ל- בסיס, !בתנאים עלובים למדי. המדריכים היו יוצאי אמריקה ו- אנגליה, ושתי שיטות הדרכה שימשו בעירבוביה. בקורס זה השתתפו ארבעה דדום־אפריקנים. אחד מהם, ראו- בן נרונסקי, שרת זמךמה כמק־ לען אויר, הגיע לדרגת סמל, הלך לאחר מכן לקורס טיס, וחזר לטייסת כטייס. הקורס הסתיים ב־ 15 במאי 1949 . לאחר מסדר ענידת ד,כנ־ פים הטיס אחד מאנשי הטייסת את ״המבצר המע־פף״ 0ה נמוך, עד שהמוזמנים המכובדים נאלצו להתכופף... מחשש פגיעה על ידי ארבעת הפרופלרים הענקיים... אחד מני ר ב י ם . . . צבי פרייאר היה אחד מבוגרי אותו קורס. צבי החל את דרכו התעופתית בשנת 1940 , בקלוב התעופה. לאחר מכן הצטרף לז־ רוע האוידית של הפלמ״ח — הפ״ל־טיס. לפי הוראת מפקדיו 50 בטאון חיל האויר דצמבר 1969 מס' 80 התגייס ב־ 1942 לצבא הבריטי ה- לוחם בנאצים. הוא שרת במדבר המערבי. ב־ 1943 קיבל הודאה מהארץ לבקש העברה לזדוע ה־ איירית של הצי הבריטי ולנסות להתקבל לקורס טיס• כעבור שנה שלמה של לחצים בלתי־פוסקים, הועבר לצי, שנחשב כמקום שרות אקסקלוסיבי. לקורס טיס לא הצ- ליח להתקבל, כי קורס כזיה לא התקיים במזרח־התיכון. הוא שרת איפוא דוב זמנו בבסיסי קרקע של הצי באלכסנדריה ובפאיד ותקופה קצרה על נושאות מטו- סים. ב־ 1945 נתקבל צבי לבסיף ל- קורס מקלענים אויריים. הקורס התנהל במטוסי גלדיאטור ומר־ טיךמרייאטח ובמסגרתו אף נחת בשדות תעופה בארץ וכד ערך עמם את ההיכרות הראשונה... שבוע לפני תום הקורס נגמרה המלחמה והקורס לא נסתיים... צבי סבור, שהוא היה היחיד ב־ מזדח־התיכין שהצטער על סיום המלחמה... היא השתחרר וחזר לארץ ב־ 1946 . מחוסר אמצעים לא עלה בידו להצטרף לקורס טיס שאורגן אז ע״י הסוכנות היהודית. בספטמבר 1947 נקרא ע״י ה־ ״הגנה״ לשירות בגדוד חי״ר ״בר־ מלי״. הוא נלחם באיזור הצפון ונפצע שלוש פעמים. לאחר פצי- עתו היפנה לש״א (שרות־אויר, גרעינו של ח״א). הוא שרת ב- תפקיד קרקעי ב״ש״א צפון״. אח״כ הועבר צבי למפקדת ח״א ונתמנה כקצין גיוס לצוות־ אויר בלהק הדרכה. בתוך כך קיווה להצטרף לקורס טיס עד שנשלח כמפקד/חניך לקודס מק־ לענות אוידית בטייסת ה״מבצ־ דים״... צבי השתחרר במאי 1950 . בנו ממשיך ב״מסורת״, ומשרת כמכו- נאי בטייסת ווטוריס. התרופה — קלפים וציד... באמצע 1949 עבדה הטייסת לעקרון, שם היו תנאי המגורים נוחים יותר. אלא שעתה החלה הטייסת ״לסבול״ מחוסר־תעסו־ קה. אנשיה היו מאומנים למדי, משימות מבצעיות לא היו לה, ומאידך — ההוצאות להפעלת המטוסים הארבעה־מנועיים היו גדולות מאד. התהלכה אז בדיחה, כי לכל טיסה .נדוש אישור מיו- חד משר־האיצד... לפיכך טסו ה- מטוסים מעט־מאד ושימשו בעי־ קר ב״מטרות״ לאימון טייסי ה- קרב של ח״א... אין פלא, שאנשי הטייסת ניסו ח ל ק מאנשי ה ט י י ס ת בתצלום מ ה י מ י ם ה ה ם . ״להרוג את הזמן״ באמצעים שו- נים. אחד המטילנים, איש מח״ל, היה מהמר וקלפן מקצועי טרם בואו לארץ. הוא גילה יוזמה, והקים בטייסת מועדון קלפים מושלם לכל דבר, על ציודו... עד מהרה החלו משחקי קלפים מרתוניים, שהממושך בהם ארך שישה ימים ושישה לילות, כש־ משתתפיו פורשים רק לצרכיהם האישיים — ושבים לשולחן... ה- מועדון פעל כשבועיים, עד ש- מפקד ח״א דאז, אלוף אהרון רמז, ערך ביקור פתע בבסיס, המתקן צד את עינו והוא פקד לחסלו מייד... עיסוק אחר, שהתפתח עוד קו- דם לכן, היה — הציד. בזכותו נהנו אנשי הטייסת ממטעמים דשנים — כשדים ובלתי־כשדים... על רקע זה ארעה יום אחד תקרית עם הרב הצבאי של ח״א... ״מיבצע גשם״ טבעי איפוא, שגורמים שונים ניסו למצוא תעסוקה לטייסת ה־ ״מובטלת״. יום אחד שמע מישהו במשרד החקלאות, כי באוסטרל- יה מורידים גשם מלאכותי. נודע לו שמטוסי ד״בי־ 17 אינם מנוצ- לים, והוא הציע להעסיקם בהו- רדת גשם. וכך, באוגוסט 1949 , בעיצומו של הקיץ, המריא ״מבצר מעו- פף״ ל״מבצע גשם״. הוגי הרעיון בארץ לא ידעו, כי הורדת גשם מלאכותי אפשרית דק בחורף, כאשר ישנם עננים מתאימים.., מובן שלא ידדה אף טיפה... באחת הטיס־ת, משהרחיקו כ־ 300 ק״מ בלב־ים, גילו ענן ענקי נע לכיוון חוף הארץ. הם החלו לרדוף אחריו ותוך כדי מר- דף ״דרמטי״ וממושך — הפ־ עילו את המתקנים לפיזור יודיד הכסף. הענן המשיך לנוע, עבר את קו החוף, עבד את לוד ר רמלה, המשיך מזרחה ואף טיפה אינה יורדת, בעוד אנשי משדד החקלאות על הקרקע מאיצים ב־ 51 בטאון חיל האויר דצמבר 1969 מס' 80 צוות לדווח לתם מדוע מתעכב הגשם... הגשם אומנם ירד לבסוף — אך בירדן. ולא סתם גשם — אלא מבול. למחרת דיווחו עתוני ירדן על ״נשק סודי״ ליצירת מבול, שהמציאו היהודים... הפסנתר שגרם ל״מלחמת א ח י ם ״ . . . איש־טיי&ת נוסף ששרת בזרוע האוירית של הצי הבריטי, היה יוסף (פול) קידר. היה אבי .ה- רעיון בדבר הקמת זרוע ימית לח״א ושלחו תזכיר למפקדת ח״א, בלא שקיוו לתשובה. והנה — הצעתם נתקבלה וב־ 1952 ניקנו בארה״ב שלוש קטלינות אמפיביות. הן צורפו לטייסת ה־ ״מבצריט" ויחד עמם ניצבו ב- טלות וכמעט שלא טסו... באותה תקופה נהוג היה לערוך ביקורי גימלין בין טייסות מדי יום שישי, כאשד כל טייסת מא- רחת את חברתה או מתארחת אצלה. יום שישי אחד ביקרה הטייסת ברמת־דוד, זמן־מה לאחר שעבדה משם לעקרון. כטוב ליבם ביין החליטו פה־אחד, כי הפסנתר ב- חדר התרבות של רמת־דוד שייך, בעצם, להם... נטלוהו, איפוא, והטעינוהו בתא ... הפצצות של הבי־ 17 משחזרו לבסיסם, ניסו לפ- רוק את הפסנתר והנה הוא ״מ- סרב״ לצאת... מישהו הציע ל- השקות את כולם בכמות מתאי- מה של יין, למען תשוב ותתגלה להם הזווית המתאימה להוצאת הכלי... בעוד הם מחפשים תחבולות והנה מגיע מברק מעזר ויצמן, איש דמת־דוד באותם ימים - המאיים ״לנקוט באמצעי נגד״ אם לא יוחזר הפסנתר!... האנשים נבהלו, והחליטו להח- זירו... הדממת הטייסת — מסיבות כלכליות אנשי הטייסת ניווטו דרכם לפי... קדל מדקס. אל בהלה: המדובר הוא באחד מנווטי ה- טייסת — סרן קו ל מדקס אשר טרם הצליח להיפטר משמו המ- קורי, למרות שהחליפו בשם עב- די... אין פלא, שפעמים כה־דבות, משהיה אומר בטלפין: ״מדבר קרל מיקם...״ היה נענה ב״נאן לנין...״ או משהו בדומה לזה... ...וישנם עוד סיפורים רבים כהנה וכהנה. הסיפורים היו ודאי רבים יותר, אילמלא הודממה ה- טייסת ב־ 1954 , מסיבות כלכליות בעיקר. המטוסים הועברו לשימור ב״מכון הבדק״ בלוד (היום — התעשיה האוידית). למעלה משנתיים ניצבו המטו- סים שקועים ב״תרדמה״. עד ששבועיים לפני מבצע ״קדש״ גוייסו למילואים רבים מאנשי הטייסת לשעבר וניתנה הודאה להחזיר את המטוסים לשמישות מבצעית תוך פרק הזמן שנותר. מרבית המומחים טענו, כי לא ניתן לבצע את הנדרש בזמן כה קצר. אך עובדה: צוותי הקרקע עשו זאת! במבצע ״קדש״ הפציצו ר.בי־ 17 את דצועת־עזה ושרט־א־שייך ו- ערכו סיורים ימיים. אחד המטו- סים נפגע קשה מאש נ.מ., אך הצליח לחזור לבסיס, תוקן ב־ משך הלילה ולמחרת טס שוב. חודש לאחר מבצע ״קדש״ הוד־ ממה שנית הטייסת. כדאי היה להמתין! וכך, כ־ 13 שנה לאחד הדממת הטייסת, נפגשו אנשיה שוב — ותוך כדי כך ערכו הכרה עם ״הדוד הצעיד״ של ח״א. לכנס קדמו הכנות מרובות. כאמור, גילה מפקד ח״א נכונות מלאה לסייע באידגון המבצע. הוא יעץ למארגנים ללקט תחי- לה חומד היסטורי על חיי ה- טייסת. לאחר שגובשה תוכנית הכנס, היא הוגשה למפקד ח״א, אושרה על־ידו — הוא הזמין את ד,מאד־ גנים לערוך את האיריע בבסיס ח״א. בסיוע מחלקת השלישות של ח״א, המדור לתולדות ושירותי צילום אוירי — הוחל בביצוע ה- תוכנית. עיקר המאמץ התבטא באיתור האנשים בארץ ובחו׳׳ל — שכן מים רבים זרמו מאז בסואץ... באמצעות מרשם התושבים במש- רד הפנים, מודעות בעתונות, מכתבים אישיים, אנשי קשד ב־ 52 בטאון חיל האויר דצמבר 1969 מס' 80 חו״ל ופגישות אקראיות ברחוב, נמצאו מרבית האנשים. רבים מהם שינו שמותיהם ואחדים המ- שיכו להיקרא בשמות ״כהן״, ״לוין״ וכר, שלא הקלו על מלא- כת האיתור... מאחד ושניים משלושת מטוסי וזבי־ 17 נמכרו לגורמי חוץ, וה־ שלישי נוצל כ״ספק" מתכת ל־ תעשיה האוירית — חיפשו ה־ מארגנים לפחות צריח של המ- טוס. הוברר, כי זמן קצר לפני- כן נמכר הצריח האחרון לחברת סרטים בספרד. אל שווימד ניסה להביא את הצריח חזרה, אך נכ- של במאמציו. לבסוף נמצא צריח בלתי־משומש אצל חבדת ספארי־ ראנד שייצרה אותו בשעתו. הוא הגיע לארץ במטוס ״אל־על״ יום לפני הכנס, עבר טיפול בתעשיה האוירית ולמחרת הוצב בתערוכת הכנס. תערוכה זו כללה שני חלקים: תולדות הטייסת ותולדות ח״א. החלק הראשון התבטא בתמונות מהווי טייסת ח״מבצרים״ ובצריח; ואילו התפתחות ח״א השתקפה בתערוכת מטוסים. זה ליד זה ניצבו מטוסי היל האויר מכל ה־ סוגים. המטוסים היו חמושים — ועליונותם של הסילונים בלטה לעיני כל. הם הותירו רושם עז ב- קרב האורחים. בזכות ראשונים מפקד הבסיס, שפתח את הכנס, ציין את ההיסטוריה המפוארת של הטייסת. ״מהגרעין שזרע־ תם התפתח ח״א בצורתו הנוכ- חית״ — אמד המפקד. והכל בז- כות ההליכה בחרכי ראשונים ולאור המסורת שהנחילו. מפקד הבסיס הכריז, כי ח״א — שהתחזק והלך מאז מלחמת ששת־הימים — ״מסוגל להתמו־ דד כיום עם כל ארצות־ערב כ־ אחד. אילמלא קומץ האנשים ש- הקימו את ה״א, ספק אט הייני זוכים לכך!״ ותיקי הטייסת העניקו למפקד הבסיס מזכרת. היימן שמיד, סגן מפקד ח״א לשעבר, שהשתתף בטיסה הדא־ שונה של הבי־ 17 מצ׳כיה לארץ — ציין את אנשי המח״ל, ש- התקבצו כאילו ע״פ פקודה מפו- רשת מכל קצות תבל. המפציצים הגיעו לארץ בעיצומן של ההפצ- צות המצריות על תל־אביב והשי־ בו לאוייב כגמולו. לאחד מכן פנו כולם אל ה־ ״הנגר״ בו נערך נשף מפואר. תחילה הועלו זכדונות מאותם ימים ע״י אנשי הטייסת ושלושת מפקדי ח״א האחרונים — האלו־ פיס מרדכי הוד, עזר ויצמן ודן טולקובסקי. חלק זה הונחה ע״י עמוס אטינגר, אשר אף כתב את הימנון הטייסת, יחד עם אפי נצר. בתוכנית האומנותית הע- שירה השתתפו דני קיי, חיים טו־ פול, שושנה דמאדי, גדי יגיל, הפרברים, אפי נצר ואנשי טייסת ״המבצרים המעופפים״. כדאי לציין כאן, כי דני קיי גילה התעניינות מיוחדת בתוכ- ניות ותיקי הטייסת ל״הנצחת ההיסטוריה״ — וייתכן, כי בקרוב יישמעו פרטים על כך. אלפיים המוזמנים ובני משפ־ חיתיהם (מה שיכולים לעשות שלושה מטוסים!...) היטיבו ליבם בשפע המאכלים (ובעיקר — ה־ משקאות...) שממש ״עלו על גדו- תיהם״. הקישוטים הנאים שהור- כבו מרשתות הסוואה ומצנחי בלימה של מטוסים — שהוכנו ׳ע״י אנשי דס״ר הבסיס — תרמו אף הם לאווירה הנאותה. ראויים להערכה גם סדרי ה- הסעה — באויד וביבשה — ל־ הבאת המוזמנים והחזרתם. ניכר שהמארגנים — ותיקי הטייסת ואנשי ח״א כאחד — עשו כל מאמץ אפשרי למען הצ- לחת הכנס ו״מפגש הדורות״ של ותיקים עם חדשים. 53 בטאון חיל האויר דצמבר 1969 מס' 80 כאן לא רק מדברים עלמזגהאויר ״הבל מדברים על מזג־האויר, אך אין איש עושה דבר בנדון״ כד, בערך, אמר מרק טוין ו/או ברנרד שאו בבוקר מעונן אחד. אולם מאז חלפו השנים ושקעים ורכסים בוומטריים ובים זרמו בעולם והרבמטיזם והאסטמה פעלו בהתאם. כיום יש לנו מטאורולוגיה. מאז הומצאה זו התחילו למדוד רוחות, גשמים, לחץ אויר ולחות, שיוטטו מפות מדויקות ומסובכות. בקיצור — התחילו לטפל במרץ במזג האויר. עקרונית, הרבה לא השתנה. אנשים רבים מוכנים ביום לשים הימור על תחזית הסבתא (כואב לי ב ב י ן — מחר ירד גשם) כנגד הימור החזאי. חיל האויר, למשל, אינו יכול להסתמך על תחזיות־סבתא. רא- שית, משום שאין סבתות בחיל, ואם ישנן — עידן צעירות מדי, שנית — משום שיש לחיל־האויר מטאורולוגיה פרטית משלו. זו אינה מיועדת לנוחיות מארגני טיולים ונשפים, אלא למטרות מבצעיות גרידא. נוכל לאמד ב- שקט (ואפילו בקול) שלולא ה- מטאורולוגיה ושידות החיזוי של החיל, לא יוכלו המטוסים להמ- ריא, לזהות מטרות, לתקוף מטרות קרקע, ולנהל קרבות אויר־אויר. ויוסיף האזרח הקטן : ״אם יהיו ענ- נים — לא נוכל, קינדערלאך, לראות את המפגן האוירי״. מרכז החיזוי כשבאתי למרכז החיזוי שב־ מפקדת חיל האויר, קידמו את פני משבי רוח קלילים. מזג ה־ אויר באזור היה שקט וממושמע, ושני רכסים ברומטדים הלכו על קצות אצבעות. מחדר סגור בקעו קולות טלפרינטרים מתקתקים ועל הקירות׳ במכשירי־זכוכית, רשמו את עצמם בצייתנות כל הדוחות וד,לחויות והטמפרטורות. חבורת חזאים היתד. ,רכונה על מפות מאת דורון רוזנבלו• •וטבלאות והפכה את ד,אויר הש- קוף לאוסף של קוים ומספרים, ש ני תלו לאחר מכן לדראון על הקירות כגובלינים ענקיים. ובכן, פה מטפלים במזג האויר. קיץ בוער שדר בחוץ ולהפתעתי גם בחדר• ראשית כל שאלתי את החזאים אם אינם יכולים, בתור טובה אישית, לסדר איזו בריזה צוננת. סתם בריזה, מהים׳ קדה כזאת. זיעה ניצנצה במצחם ו־ רס״נ ב., האחראי, הצביע באין־ אונים על המפות שעל הקיר ושב ללגום משקד. צינן. כל זר, בא להוכיח שאין פדו־ טקציה בענינים האלה ובי כל ה- סנדלרים — יהפים הם. — תביט במפה ותראה שעכ- שיו קיץ — הם אמרו. אמרתי שאני יודע שעכשיו קיץ לפי אגלי הזיעה שהתגלגלו לאורך עמוד שידרתי, וזהו אמצעי שהו- כיח את עצמו במשך עשרים ואחד הקיצים שלי. הם השיבו בביטול גמור שרק לפי המפה והמכשירים ניתן לקבוע זאת בבידוד. אתה רואה פה שק ע י — אמר רב סמל אפרים שובל בהצביעו לעבד סקנדינביה, — ופה שני רכסים? אנחנו נמצאים באיזור הרכסים, ד,אויר עכשיו שקט, •ו- אין רוחות, וחם. — אז מותר לקנה את הזיעה י — שאלתי. אפרים הביט היטב במפה ועבר על כמה דו״חות, כשהוא שקוע במחשבות מרוכזות. לאחר שכסס את ציפורנו הודיע בהחלטיות ש- מותר. רס״נ ב. מדבר על מזג האויר רס״נ ב. איש חיזוי ותיק, שידע בחייו כמד, וכמה סערות וסופות חול, הניח לשקע לרחף מעל סקנדינביה וניפנה לשיחה. ״כיון שהאויד שקט״ — פתח — ״נוכל לדבר בשקט ובשלוה. ראשית, אציין שבלי שידות ה- חיזוי אין חיל האויר יכול לפעול. ומהו חיזוי? חיזוי הוא, בסך הכל, חלק מד,מטאורולוגיה שהוא ענף פיסיקלי העוסק באטמוספי- רה. וכיון שהמטוס נמצא באט- מוספירה ונע בה — הדי המידע שאנו מספקים הינו חיוני לטיי- סים כמו כביש למכונית והמים לדגים. למרות השכלול הרב בכלי ה- טיס — עדיין רבה התלות במצב האטמוספירי. חיל האויר זקוק למטאורולוגיד. בכל פעולה מב־ צעית. דוגמאות לכך נוכל למצוא בשפע: מטוס לא יוכל להמריא ללא ידיעת מצב הרוחות• לצורך חישובי־טווח יש להביא בחשבון גורמים כמו טמפרטורה. כן אמור הדבר לגבי חישוב תצרוכת ה־ דלק והמטען (הדבר חשוב ב־ 54 בטאון חיל האויר דצמבר 1969 מס' 80 מיוחד לגבי הליקופטרים). תחזית גשם וערפילים חשובה לגבי בטיחות הטיסה. ידיעת מקום ה־ מצאותם של עננים ואובל קובעת את דיוק הפגיעה במטרות קרקע, יעילות קרבות אויר־אויד, וכד וכר. בקצרה — חזיית־האט־ מוספירה ערכה לא יסולא בפז כשאמיר הדבר לגבי פעולתו ה- מבצעית של החיל. בתחזיות משתמשים לא דק בעת מלחמה. השימוש הוא יומ- יומי. נעזרים בהן לצרכי אימונים (תתזית ארוכת טווח מונעת גי־ חות־שוא ובזבוז ימי אימונים) וגם לצדכי לימוד: חניכי בית־ הספד לטיסה, למשל, לא ימריאו אל תוך חשרת עננים בלתי צפויה. ״מטאורולוגיה טובה — אמר רס״נ ב. — יכולה ל ת ת יתרונות ממדרגה •ראשונה מבחינת תיפ־ עול וחסכון בחיים ובמטוסים. כל זה, כמובן, דורש עבודת־נמלים מצד המערך המטאורולוגי החל בחזאי הראשי, וכלה בצופר, ה- אחרון. הרשת המטאורולוגית התחנות המטאורולוגיות, מס- תבר, פרושות ברשת רחבה על פני הארץ. בכל תחנה כזאת מצויים צופים וחזאים העורכים בדיקות ותצפיות, כולל שיגור בלונים, והשולחים את האינפור- מציה אל המרכז. כל זה אמוד לגבי התחנות הצבאיות של חיל האויד. אולם הידע נשלח גם על ידי מקורות אחרים: תחנות אז- רחיות של השרות המטאורולוגי, והשרות המטאורולוגי הבידלאומי. בחדר הטלפרינטדים, כמו במין חדר־חדשות, פועלות המכונות 24 שעות ביממה, זפולטות בקצב נחשי־נייר נקודים בספרות וב־ אותיות. אל כל טלפרינטר צמוד שלט קטן המציין את הארץ ממנה באה האינפורמציה ישירות. התחנות בעולם ובארץ עורכות את מד. שנקרא ״תצפית בו זמ- נית״. תצפית זו נערכת בכל תצלום מזג ה א ו י ר מעל אזורנו, כפי שנ ק ל ט על ידי השרות ה מ ט א ו ר ו ל ו ג י מלוויו־מזג־אויר א מ ר י ק נ י . בטאון חיל האויר דצמבר 1969 מס' 80 רחבי העולם ׳פעמים מספד ביום בעת ובעונה אחת הן ביום והן בלילה• הארגון המטאורולוגי ד־ ב י ר לאומי אשר ליד האו״ם מרכז את הידיעות הבאות מכל העולם ומעלה אותן על מפות סינופ- טיות. פעולה דומה נעשית גם כאן — במרכז החיזוי ישל חיל האויר׳ תוך שימת דגש על ה- פעולות האטמוספריות באזורנו. התצפיות מחולקות לתצפיות רום — הנערכות בגובה רב ב- עזרת בלונים ולווינים, ולתצפיות קרקע, הבודקות דוח, טמפרטורה, לחות׳ לחץ־אויר, עננים וראות. וכך, כארבע פעמים ביום מוצ- מדת מפה סינופטית חדשה מעל קודמותיה. רס״ל אפרים דיפדף בארבע האחרונות ובעזרת התש- ואה יכולנו לראות בנקל את תנועות השקעים והרכסים. החזאי העובר על פני המפות, משרטט על גביהן קוים שונים ובהתאם לחוקי האטמוספירה ה- ידועים לו — עורך את התחזית. •מלבד האינפורמציה המועמדת מהעולם באמצעות טלפרנטרים ו- מרחבי הארץ באמצעי תקשורת אחרים — נעזרים אנשי החיזוי בתצלומים שנשלחים מלווינים. בתצלומים אלה יכולתי אף אני להבחין במיקום העננים מעל שיטחה של ישראל, הנדאית כ־ מצוירת על מפה. נעים לדעת שלוין עשוי מתכת מקפיד לצלם אותנו מדי שעות מספד בנאמנות רבה, אי־שם בגבהים. ״שיכלול, הנוסף לפעולות הלו־ ינים, הוא השימוש במחשב״ — אמר רס״ב ב. הצעיד, שארשת פניו כשל מהנדס או רופא. ״אמ- נם הוא עדיין אינו בידינו, אך בעתיד נכניסו לשימוש תוך שי- תוף עם השידות המטאורולוגי האזרחי. מחשב גדול ומשוכלל -מאד נמצא עדיין בשלבי פיתוח בארצות־הבדית. בעזרת מחשב כזה ניתן יהיה לדעת בדיוק ר ב את תחזית האטמוספירה תוך שי־ מוש במשתנים קבועים והעמדתם במשואה דיפרנציאלית. אין להטיל ספק ביתרונו של מחשב על פני החזאי האדם. ל־ מחשב, למשל, לא יכול לקרות מקרהו הידוע של אותו חזאי ש- נשאל: ״מדוע חזית אתמול גשם והיום היה יום נאה?״ והנ״ל השיב: ,,כיון שאשתי אמדה לי לקחת את הילדים לטיול, הי, הי, הי״. מסתרי הסוכה הלבנה הסמל המסחרי של כל תחנה מטאורולוגית הוא מעין סוכה לבנה, הניצבת על ארבע רגליים ארוכות והמסובבת תריסים. אודה על האמת׳ שלפעמים חשדתי ש- סוכות אלה לא נועדו אלא ל- עשות רושם בלבד, וכי בתוכן יש וואקום — זאת אומדת כלום. לפיכך לחצתי על רס״ל אפרים שיראה לי את פנים הסוכה ש- בחוץ• הוא ניסה להתחמק בתו- אנות שונות, דבר שהגביר את חשדותי. ״קודם אספר לך על העבודה שלנו״ — אמד במהירות — ״בי- דוע לך אנחנו עובדים במשמ- ר ו ת — כלומד 24 שעות ב- יממה״... ״הסוכה״... אמדתי. ״...וכל הזמן מטרטדים הטלפו- נים ודופקים הטלפרינטדים. בכל יום אנחנו מוציאים שתי תחזיות לכל חלקי הארץ ואל בל בסיסי חיל הארד״... ,״הסוכה״ — שרקתי. ״אנחנו מוציאים תחזית ל־ 24 השעות הקרובות ותשקיף ל־ 48 שעות״״• רצתי התוצר, לעבר ה- סוכר, כשאפדים בעקבותי. הסוכר, היתד, מוקפת בגדר (הערמומים) אך השער הקטן היה פתוח — ״תיבף אראה לך את הסוכה״ — אמר אפרים בהתרגשות — ״אבל קודם תראה את מת שנמצא פה לידה״. ובזאת שח אל האדמה והצביע על שני משפכים קטנים תחובים באדמה — )״אלה הם •מדי גשם״ — הסביר. הצצתי אל פי המשפך וראיתי שם דק עלה יבש שנתקע נפתח. אפרים הס- מיק ושלף את העלה בהסבירו שאין גשם בקיץ, אבל בחורף מנקים הכל. שתי מדרגות הוליכו אל הסו- כה, ועליתי על הראשונה. ״ציוד כזה נמצא בכל תחנה מטאורולוגית״ — אמר אפרים ודילג אל המדרגה הראשונה. מילמלתי שאני יודע והוא עלה באיטיות אל המדרגה השניה. ״זוהי סוכת לבנה״ — הסביר. ופה שלח ידו אל מנעול הדלת. לבי הלם בחוזקה. עמדנו ברגע האמת. עמדתי לחשוף את מסתרי המטאורולוגיה •ולהסיר את הלוט שיגלה הכל. הדלת ׳הקטנה נפתחה. :ומה אתם חושבים •שראיתי שם? טרמומטר יבש וטדמומטר לח, שאליו •מחובר פתיל, המחובר ל- מים המחוברים לצלחת! מד־להות ומד־טמפרטיורות: מדי־טמפדטורה למקסימום ומד־טמפדטוחה למי- נימום, כן״• מה דעתכם על מזג האויד, אה? אומרים שתנאי דאיה •טו- בים שודדים בצפון וזה מה ש- טוב. ובאפריקה חם. כן. 56 בטאון חיל האויר דצמבר 1969 מס' 80 עולמו של טייס קרב הוא, מהרבה גחמות, עולם מיוחד. במשך שנים הוא מתאמן לקראת המשימה העיקרית שלו, תקי פת מטוסים באויר או מטרות על הקרקע. כל אותו ידע הנצבר במשך זמן בה רב, משול לקפיץ הנדרך אט־אט עד שהוא משתחרר בפעולה חדה ומהירה, בקרב או בתקיפה, הנמשכים על פי רוב דקות ספורות. א., מחבר הרשימה שלפנינו, טייס קרב ותיק, מתאר בפשטות ובבהירות מעשיו והירהוריו של טייס בגיחת תקיפה אופיינית. מאת טייס קרב ממטוס •מוריד את חרטומו ב־ גובה 10,000 דגל. תוך כדי הצ- לילה אני חוצה ענני קומולוט שמתנשאים מעל לאיזור. מד־ הרום של מטוסי מסתובב כלפי מטה, אך אסור לבזבז זמן ול- התבונן בו. יש לבדוק את המ- צב מסביב ולשמור מטרה ב- כוונת. דק אציץ בו, במד־הרום, בזוית העין ואוודא אם הגעתי לגובה שיחדור הפצצות. עם שיח- דור הפצצה המטוס כאילו קל יותר. עתה יש למהר ולד,חלץ מן הצלילה. אני מושך במטה ומ- בצע כמה ג׳י בזמן היציאה. ה־ כתפים משתוחחות מעט, הראש, הכבד בגלל הקסדה, מכביד עוד יותר, ר,ידים כעופרת ומסיבת החמצן מתחלקת מהאף לסנטר. מסביב כבר רואים את פגזי ד,נ״מ. הדבר, כבד נאמד על נו- שא זה, אך אני מכירו בשתי צורות• האחת ״נעימר,״ יותר וה- שניה פחות. הראשונה היא כש- רואים שסוללה יורה — על פי הדשפים מקני התותחים — אך אין יודעים לאן. לעתים מופי- עים ״פופים" — עננים שחורים הנוצרים כתוצאה ממנגנון ההש- מדה העצמית של פגז נ״מ. הצורה השניה היא ד,נותבים. מוזר לדאות את הפגז יוצא מה־ קנה כאילו לאט ומתחיל ״לר- דוף״ אחריך. תופעה חזותית זו נוצרת כתוצאה מצירוף התנועה שלו ושלך ונראה שאין הפגז טס בכיוון ישר. בגלל שינוי המר- חק העצום נדמה שבתחילה הוא זוחל וכשהוא בקרבתך הוא מאיץ, מחזה שהיה יכול להיות מרתק, אילמלא היה מסוכן כל כך. * * * זה היה יום אימונים רגיל. אחדי תדריך הבוקר התפזרני למעשינו, אך קול הפקידה המ- הדהד ברמקול הזעיקנו לחדד ה־ 57 בטאון חיל האויר דצמבר 1969 מס' 80 תדריכים. שיערנו שהבה מתחיל ״הסיפור״ הרגיל. ישבנו במקומו- תינו והחלפנו בדיחות מוכרות ו- השערות על העתיד להתבצע. המפקד, ע״ נכנס לחדר לאחר שהסדיר עניינים שבשיגדה והס- ביר שחלה הדרדדות באיזור גשר עבדאללה. הירדנים פתחו באש וכוחותינו משיבים, אך הם זקוקים לעזרת מטוסי חיל האויד לשיתוק מקורות הירי. ע. פתח בתדריך, בו היו כלו- לים פרטים שונים הנוגעים לפעולה — מיהו האויב, מהו מקומו דיווח על כוחותינו המשתת- פים במבצע, מה מזג האדר באיזוד המטרה ומיהם הטייסים שייצאו לביצ־ע המשימה. הוא ציין מספרי מטוסים, חימושם ואת כמות הדלק שלהם. בהמ- שך התדריך הוא נתן הוראות המראה, כיצד להצטרף למיבנה ואת הדרך שבה נטוס. הוא הורה כיצד ניכנס להתקפה וכיצד נשחרר את הפצצות• כמות החימוש של מטוס מוגבלת וח- בל לא לפגוע במטרה. ״כוחות הקרקע זקוקים לעזרתנו ויש להשיג תוצאות טובות,״ הדגיש, אף על פי שלא היינו זקוקים ל״ציונות״. הוזכרו בתדריך בעיות הדלק, המובנות אם נזכור שהנוזל היקר הזה זורם במנוע בכמויות עצומות. הועלה נושא המילוט — אנו נושאים עימנו עזרים רבים המאפשרים חילוצנו ההמשך ה- קיום בתנאי מדבר וים עד בוא המצילים. אנו יודעים שד,הלי־ קופטרים יחושו בעת הצורך. המפקד סיים בהצבעה על ה- מטרה ובהצגת השאלה המוכרת לכולנו: ״יש שאלות?״. לא היו. ניגשתי לארון שלי כדי לוודא שכל הציוד במצב נאות. הקסדה היתיה מונחת במקום. בדקתי את המשקף, מסיכת החמצן ומערכת הקשר שלה. בדקתי בכיס חלי- פת התאוצה אם לא נשאר חימר מיותר העלול להגיע לידים בל- תי רצויות במקרה שאצנח בש- טח אויב. הוספתי לציוד מפות של יעד ההתקפה שלנו, אך זאת רק לאחד שהתבוננתי בהן היטב. לא רציתי להשתמש בהן בזמן ההתקפה כאשר כל חפץ מיותר מכביד, וכל עיון במפה — מונע מבט החוצה, למטרה. חגרתי אקדח על מותני ויצאתי למקום חנייתו של המטוס שלי כשאיני שוכח לעבור דרך ה־ ״באר״, לחטוף לחמניה עם עג־ בניה. התיאבון שלי לא מתקלקל לפני גיחה,.. יליד המטוס ניצבים המכונאים. הם יודעים שמשהו עומד להת- רחש• הדבר בדוד להם מכיוון ׳שחימשו את המטוס. מה שאי- נם יודעים הוא המקום אליו אנו טסים. אני ניגש למטוס לבדי- קתו החיצונית. הוא כסוף, הד קווים וכל דמותו אומדת מהי- רות. אני עיבר סביב המטוס וחובט קלות בגופו ובכנפיו, ב- צינור הפליטה ובבני הנסע. מעיף עין לעבר הפצצות התלו- יות בגחון המטוס, מגושמות ו־ ״תמימות״, אך אין בכוהן להו- ליכני שולל לאחר שראיתי את נוח ההרס שלהן מהאויד ובמי קום פגיעתן על הקרקע. על אחת הפצצות רשום משפט עסיסי שכ- תב מכונאי עליז. לאחד החתי- מות בספרים, אני עולה בסולם ונכנס ל״קוקפיט״ והמכונאי עו- זר לי להקשר. הריח המוכר של 58 ׳ בטאון חיל האויר דצמבר 1969 מס' 80 עור, דלק וזיעה אופף אותי. לידי אני רואת מטוס נוסף ש־ מתחתיו תלוי המטען העתיד לד־ דת על האויב. פצצות ירוקות ומרעומים בולטים מחרטומיהן. להבדיל משאר עולם התעופה לא שינו הפצצות את צורתן ה־ אוירודינמית ב־ 30 השנים האח- רונות! קיים ממש ניגוד בינן לבין המטוס. בגמד הקשירה יש לוודא שכל הרצועות, בעיקר רצועות המות- ניים קשורות היטב. הרצועות ה־ מהודקות חזק הופכות אותי ואת המטוס לגוף אחד. אני מבצע בדיקות שלפני התנעה, עובר על כל מערכות המטוס באורח כללי ומוודא שהרדיו אכן פועל כהלכה. אני מייצב את האופק ובודק שמפסקי החימוש נמצאים במצב הנכון. באותה הזדמנות אני עי- רך חזרה כללית על הפעולות שאצטרך לבצע במפסקי החימוש, על מנת שהן, הפעולות, תהפבנה למיכניות ולא אצטרך להקדיש להן מחשבה בזמן הטיסה. הצצה בשעון. הגיעה העת להתניע. אני סוגר את החופה. כונסי האויר נמצאים משני צי־ די תא הטייס. הם שואבים אייר בכמויות ענקיות בזמן פעולת ה־ מנוע ויש סכנה שכל המפות תישאבנד, החוצה. הצצה לשמאל. המכונאי מסמן באצבע שאפשר •להתניע. אני מפעיל את משאבות הדלק ולו- חץ על כפתור ההתנעה. כאן מת- חילים הדברים להתגלגל במהי- רות. המנוע מאיץ את סיבוביו במהירות רבה, אני פותח את ברז הלחץ הגבוה על־ידי תנועת מצערת. הטמפרטורה מתחילה לעלות וכל מנודות האזהרה כבות אחת אחרי השניה. מתחתי אני שומע שלוש נקישות רפות. דל- תות כן הנחיתה ננעלות. המכו- נאים רצים ומנתקים מהמטוס את חוטי המתח החיצוני ואת צינור האדר, החמשים שולפים את פי- ני האבטחה מהפצצות ומחמשים את התותחים. כשנגמדת הפעילות ההומה ל- מטה, מוחה לי הבחור האחראי באצבעי. אני בודק הגאים וה־ מכונאי מסמן לי שהם פועלים כתיקנם. עזרה זו נחוצה כי קשה לראות ממושב הטייס את פעולת ההגאים כולם. אני מעלה את סיבובי המנוע, משחדר את בלמי החנייה והמטוס מתחיל להתגלגל. תוך כדי הסעה אני בודק מער- כות שהופעלו לאחד ההתנעה. את הכוונת, ד,מצפנים, וכדומה. בזהירות — שלא להעמיס ול- חמם את הבלמים — אני מסיע את המטוס למסלול. בזוית העין אני רואה את שאד חברי למבנה מגיעים גם הם ממקומות שונים. היום חם והאיוורור על הקרקע אינו מספיק. הזיעה מתחילה לה- ציק מתחת לקסדה ולחליפה ואין להושיע• לכן פיתחתי לי את טכ- ניקת ״מינימום הפעולות״ על מנת לא לנוע יותר מדי, כי כל תנועה גורמת להזעה נוספת. לכשייפתח המנוע יהיה כבר קריר ונעים, כי בסיבובי מנוע גבוהים מערכת המיזוג יעילה יותר. לע- תים אף מופיעים פתיתי שלג בצינירות המזרימים אויר לתא. בזמן המיועד ניתנת הרשות ברדיו, והמוביל, א., מתיישר על המסלול כשאנחנו מאחוריו, סדו- רים באופן בזה שאנו יוצרים ׳את המוביל ואילו הוא דואה אותנו. המוביל עושה תנועה סיבובית בידו שמשמעה — ״הג- בר סיבובי המנוע״. בשניות הב- אות אני בודק את תא המטוס, את המכשירים, הטמפרטורה של המנוע, •הלחצים ההידדאוליים, כיווני המצפן — ומחכה לרשות המראה. המטוסים שלידי רכינים מעט קדימה, משכך הגלגל הקדמי לחוץ והצמיג נראה מעוך מאד, הסיבה לכך היא הכח העצום שמפתח המנוע כאשד הבלמים עוצרים עדיין את המטוס. הרעש בתא אינו רב, והאוזג־ יות שבקסדה מוסיפות !משככות אותו. אך לעומד בחוץ נשמע קול הרעם של מנועי מטוסינו כרעידת אדמה המרטיטה קר־ ביים — פשוטו כמשמעו. מצינו- רות הפליטה של המנועים זור־ מים במהירות עצומה גזים חמים שהמבט דרכם גודם לעיוות ול־ טישטויש הראיה. זהי רגע בו אפשר להרגיש בעיצמה ובפוטנ־ ציאל הטמונים במטוס. רשות ההמראה ניתנת והמו- ביל משחדר בלמים ופותח מב־ ער. הלהבה הסגולה־צהובה הצו- מחת ממטוסו של המוביל מציי- נת שר,מבער ״תפס״. שניות מספר לאחר מכן מ־ שעה שהמוביל מתרחק, הגיע תורי להמריא והנה אני משחרר מע־ צורים ו״שובר״ את המצערת — פעולה הגורמת להצתת המבער. מבט אל מכשירי המנוע. המנורה הצהובה המציינת את פעולתו ה- תקינה של המבער דילקת• המ- טוס מתגלגל קדימה כשאני טו- רח לשמור על הכיוון על־ידי שי- מוש בבלמים ייותר מאוחר על־ ידי דוושות הגה הכיוון. קצב צבירת המהירות הוא פנטסטי. לאחר עשרות מטרים המטוס נע כמכונית מהירה, עוד כמה מאות מטרים, ואני יכול להתחרות במ־ כונית־מירוצים. מרחק קטן נו- סף ואני כבר במהירות של כ־ 300 קילומטר בשעה. גלגל החר- טום מתרומם והמטוס דומה ל- נדנדה... במהירות הנכונה אני מנתק אותו מהקרקע במשיכת מטה ועובר מהקרקע לאוויר. ה- מטוס כס בזווית התקפה גדולה מאד. בגלל האוירודינמיקה של כנף המטוס והחדטום החד, מוס- תר כמעט לגמרי המסלול לפנים. ידית קיפול הגלגלים מורמת, נשמעת חבטה ואני ריאה את אורות הגלגלים מציינים שהגל- גלים התקפלו. מבטי נעוץ במוביל ועוקב אחריו. תוך התייחסות אליו אצטרך להצטרף למיבנה. פניה, ואנחנו במיבנה קרב־ ויעדנו הוא 59 בטאון חיל האויר דצמבר 1969 מס' 80 ארץ האויב. אנו נוסקים ואוס- פים גובה, עוברים את רובד ענני הקובולוס המשתרע בעונה זו בין 1200— 2500 ל־ 4000 רגל ( 750 מטר) ובהגיענו לצידו השני אני כבר ברקיע הפתוח — השמים הצלולים, ללא אובך או אבק, מערכת המיזוג מתחילה לתת או- תותיה וכעת קריר יותר. אני מוריד את משקף •הקסדה — ה- מונע סינוור — על עיני. ברדיו אפשר לשמוע את המטוסים ה- תוקפים וניתן לזהות טייסים חב- רים לפי קולותיהם. אני מנסה לנחש לפי דיווחיהם מה הם עו- שים באותו רגע. ,מזווית העין אני מבחין במבנה מטוסים — אך אל דאגה• גם אלה מטוסים שלנו המשתתפים אף הם בביצוע אותה משימה. על־ידי תנודות י קלות של ה־ מצערת אני שומר על מקומי במיבנה. •הלחץ אינו גדול ואפ- שר להספיק להוציא את המפה ולהציץ בה. פנסיון למדתי, כי המפה אינה מדייקת במסירת ה- פרטים של פני השטח והנוף, או למשל הצמחיה. האיזור שמתחתי הוא ואדי יפה שגדותיו מיו- עדות ובין העצים מלבינים מס- פר בתי אבן. שלווה ותמימות שורות על פני האיזור הטומן ב־ חובו מוות, כי אני יודע שבגבעה מסויימת עלולה להסתתר סוללת נ״מ ובין הבתים •הקטנים והנחמ- דים מסתתר, אולי, תותח נ״מ מאיים. מגיע תורנו להיכנס להתקפה. לפי הוראת המוביל אנו מפעי- לים את מפסקי החימוש, הפצ- צות והמרעומים ואת מפסקי ה- תותחים. אני מוודא שהלחיצים בפנים. לחיץ בחוץ פירושו פצ- צות שלא תפולנה וגיחה ש- בוזבזה. אנו נעים לעב ד המטרה כש- הבעיה העיקרית עתה היא לז- הות את מטרתנו באיזור זה ול- התאים את הנתונים שקיבלנו ב- תדריך לפני המראתנו ובמפות — אל המציאות של השטח. המטרה לפנינו. אנו נמצאים עתה בשורה עורפית והמוביל נכנס לצלילה לכיוון המטרד, כש- מספר שתיים אחריו. שניות מס- פד לאחר מבן אני מושך מעט במוט ההיגוי ומטה אותו שמאלה. המטוס נכנס בעדינות לצלילה. מן הצד על הקרקע מתגלה רשף המציין עמדה יודה, כנראה נ״מ. הכל סובב עתה סביב הידיעה שכוחות הקרקע זקוקים לנו וש- יש לפגוע בכל מחיר ולהצליח. המטוס אוסף מהירות וממשיך לצלול. למטה ודאי נשמעת שריקתו המאיימת. אני משתדל להטיס את המטוס בעדינות, להימנע מפעילות גסה בהגאים ובעיקר להימנע בד,חלקות ושי- מוש בהגה הכיוון — דבר ש- עלול לגרום לסטיית הפצצה למרחק רב• המהירות הולכת וגו- ברת. אגו תוקפים במהירות גבו־ ' י ? 60 בטאון חיל האויר דצמבר 1969 מס' 80 הה. כאשר אתה קרוב לקרקע אתה דואה היטב כיצד עובר קילומטר אחד בכל כמה שניות. תוך כדי הצלילה אני רואה פטריות ״פורחות״ על הקרקע, אלה פצצותיהס של מספר 1 ושל מספר 2, שפגעו. הפטריות נר- אות קטנות אך למעשה הן מת- נשאות לגובה עשרות מטרים. התוצאות שלהן לא דעות ואני משתדל לפגוע לפחות טוב כמוהם. המלצמה תביא את ה־ הוכחות. כקרב ממש לא היינו אלא מספר דקות אחרי הפעם השניה, אנו פו- נים לכיוון הבית, משימתנו ה- קצרה נסתיימה. בקרב ממש היינו מכפר דקות בלבד והחזרה הביתה נראית ממש חסרת אדו־ עים. הרגשה נעימה כשאתה מגיע לנופים המוכרים ולשדות המעו- בדים של מדינת ישראל. אנחנו מתקרבים לנחיתה בזריזות ולא מבזבזים זמן. יתכן שיזדקקו ל- מטוסים בעוד זמן קצר. מורי- דים גלגלים, נכנסים לפניה לצ- לע הבסיס ול״פיינל״ ונוחתים בשורה עורפית באותו סדר שבו תקפנו. שוב אני נמצא בזוית התקפה גבוהה בשל המהירות הנמיכה והחרטום מסתיר את המסלול, נגיעה, סגירת מנוע, מבט על מד־המהירות, שליפת מצנח, עצי- רה. כל המטוסים זורקים את המצנחים ומסיעים בחזרה. אני מגיע לאיטי לחניה ומכונאי מס- מן לי להיכנס למקום. אני מכבה את המנוע, פותח את החופה ומוסר למכונאי הראשון שניגש אלי את הקסדה ואת מצלמת הירי. שאלתם הראשונה היא דווקא: ״איך המטוס י״, כלומד אם הוא מוכן לגיחת נוספת. מיד. י ק אח״כ הם שואלים אם פגעתי ואיך היה.,. הריהוט החדש מן העץ החדש תצוג הה ב זתע ורוכת ררהיטי עת״א- בוגרשוב 27,47 וויפה ־ רח׳ הרצליה 1 ירושלים -רו 1' שמאי 23 ! ואנשי צורו ושמי 1001 Jlini'R ffllJil 61 בטאון חיל האויר דצמבר 1969 מס' 80 Swr4 ״DS ס י ד כהן - טייס קרב ורופא ;״ כשספיטפ״ר היה פנטום... עתה, כשהפנטום, מטוס הקרב המשוכלל ביותר של העולם המערבי, כבר מצוי בידי ח״א הישראלי, נעים להביט 21 שנים אחורנית; לימים בהם מטוסי הקרב הספורים שלנו, שלחמו נגד שבע מדינות ערב (ולפעמים אף מול מעצמה — בריטניה!), הושגו ב...מגרשי גרוטאות. יותר מחוקי האווירודינמיקה — הנס הוא שהחזיקם באוויר והללו עוד הפילו מטוסי אוייב!... וכשם שהמטוסים היו עשויים טלאים־טלאים, כן גם ההרכב האנושי. היה זה ״קיבוץ גלויות״ במלוא מובן המילה, כשהישראלים בו ״בטלים בשישים״. ״מתנדבי־ חוץ־לארץ״ (מח״ל) — כך כונו היהודים שהחלו נוהרים לארץ, עם גבור המתיחות של טרום מלחמת השיחרור. היה זה אותו הזיק היהודי המפורסם שעודדם. בחילות האויר של בעלות־ה־ ברית, שלהט* בנאצים ובגדו־ ריחם במלחמת העולם השניה, היו טייסים ואנשי צוות־קרקע יהודיים במספר ראוי־להתנבד. אלה מהם שהתנדבו לעזרת דל יישוב בארץ, מצאו את מקומם הטבעי בחיל־האויד הישראלי ה- צעיד. היו להם תקוות רבות, אך לא תמיד מטיסים... אחד מאנשי מח״ל דאז ויש- ראלי במלוא־מובן־המילה כיום, היני ד״ר סיד (סידניי) כהן. הוא נמנה על ראשוני טייסת הקרב הראשונה של ח״א ולאחר מבן שימש במפקדה. ההתח לה — מ ת ח ת לפני האדמה... הוריו של סיד נולדו בליטא. ובהיותם ילדים היגרו משפחו- תיהם לאנגליה. הם נישאו ב- סקוטלנד, שם נולדו ארבעת יל- דיהם הראשונים. ב־ 1916 היגרה המשפחה לדדוכדאפריקה, ונתבר־ כה בשלושה ילדים נוספים. הם היו ארבעה אחים ושלוש אחיות. משפחת כהן התגודדה בעיירה קטנה, המאוכלסת ברובה בתוש- בים בוריים (מצאי הולנד). ה- קהילה היהודית במקום מנתה בםך־הכל 15 משפחות, ולה בית־ כ נסת קטן. סיד למד בבי״ס כללי בשפת ״אפדיקאנס״ (שמקורה ה־ שיפה ההולנדית)׳ ובשעית אחה״צ השלים השכלתו ב״חדר״ היהודי, עד גיל בר־מצווה. החניך נקלע לקרב אווירי... משהתבגר, עבד סיד במכרה זהב בעומק שמונת־אלפים רגל מתחת ל.פני האדמה ולאחר מכן, במפעל לייצור דינאמיט. ב־ 1940 התגייס סיד לחיל־ 62 בטאון חיל האויר דצמבר 1969 מס' 80 •ד,אויר הדדוט־אפריקני, וקיבל כנפיו בנובמבר 1941 , לאחר ש- למד לסוס על טייגר־מווז ו־ האוקריהארט. חודש לאחר מכן נשלח לקהיר. גם שאד אחיי היו מגוייסים! ה־ בכור שדת בפלוגת טנקים ונפצע בקרב אל־עלמיין, בעלות רכבו על מוקש. האח השני היה אף הוא טייס על מפציץ דוגלאס בוסטון. הוא נהרג כחודש לפני קרב אל־עלמיין, בעת תקיפת שדה־תעופה גרמני. מטוסו הופל באש נ.מ״ הוא .ואחד המקלענים נהרגו, בעוד הנווט והמקלען ה- שני נישבו. האח הרביעי שרת גט־כן ב־ חיל־האויד, אך כאיש צוות־ קרקע. סיד החי בטיסה מבצעית במד־ בד המערבי, בטייסת דרופ־אפרי־ קנית, שפעלה במסגרת כנף של ח״א המלכותי הבריטי. מטוסיה טמזהוק, ויותר מאוחד P־40 היו קיטיהוק. האימון המב- P־40 — צעי הראשוני של סיד בוצע ב- טייסת, בעת שכוחות בעלות־ה־ בדית :סיגו מאל־עגיילה לגאזא־ ל ה זמן קצר לאחד שהגיע ל- טייסת, בעת אחת מטיסות האי- מונים מעל לשדה, הופיעו לפתע שלושה מטוסי וזסושמיט 109 היתד! זו הפעם הראשונה שסיד נתקל באוייב. המדריך הודה לשלושת החני- כים שטסו עמו להישאר צמודים במבנה. במזל לא נפגע איש מהם. כך מצא עצמו סיד מש- תתף בקרב אווירי, בטרם ידע להטיס כהלכה את הטומהוק וכש־ נסיון הטיסה שלו בכללותו היד, קטן ביותר — 160 שעות. תמיד מכיוון השמש... הפעילות המבצעית של ה- טייסת כללה פטרולים מעל קוו החזית, חיפוי לכוחות בעלות־ה־ בדית׳ ליווי מפציצים, סיורים ימיים, ליווי ספינות באמיר טוב- רוק ופטרולים להגנה על שדות התעופה שלהט־עצמם, שהיו נתו- נים מדי פעם לתקיפות יומיות ו־ ליליות של מטוסי האוייב. במק- רים רבים צללו התוקפים מכיוון השמש, בעת שסיד וחבריו היו בהמראה• כמה מהם נפגעו עוד בטרם ניתקו גלגליהם מהקרקע. כדי למנוע פגיעות בעת ההמ- ראה, ביצעו הטייסים פניה חדה, מייד לאחר הניתוק מהקרקע. שדות התעופה היו לעתים כ- עין ריבוע במדבר, שהוכשר ע״י יחידות הנדסה צבאיות. בכל שדה היתה כנף, שמנתה ארבע טייסות. כל טייסת נהגה לטוס במבנה של 12 מטוסים, שהמריאי ביחד בצורת ״דדג״. באויר הס- תדרו המטוסים בשלוש קבוצות בנות ארבעה מטוסים מדורגים לכיוון השמש, שטסו בהפרשי גובה של 500 רגל. בצודה זו היה זנבו של כל מטוס מוגן ע״י מטיס אחר מפני התקפות. המסרש חיטים, שהיו עדיפים במהירותם ובגובה טיסתם, נקטו תמיד בטקטיקה קבועה: צלילה מהשמש, תקיפת המטוסים ה- עליונים במבנה ומשיכה חזרה. אם נתגלו מטוסי האוייב בעוד מועד, היה המבנה פונה במעגל וכשירדו הימסרשמיטים, היו פו- נים לעברם, יורים ומדי פעם פוגעים בכמה מהם, חרף עליונו- תם. אך טבעי, שאבידות הכנף של סיד היו גבוהות. באחד ה- קרבות הגדולים איבדה טייס תו חמישה מתוך 12 מטוסי המבנה. ליווי מפציצים, שהיו לרוב מטי- פוס בוסטון או בולטימור, נעשה בדרך הבאה: הם טסו במבנה מכו- נס בן 12 או 18 מטוסים, בצורת ,,ראש־חץ״. טייסת קרב בת 12 מטוסים טסה מאחור, כאשד קבו־ צד. של ארבעה מטוסים טסה בגו־ בד. במפציצים, ושתי הקבוצות הנותרות — בהפרשי גובה של 500 רגל. שתי טייסות נוספות הגנו מהצדדים. כל המבנה כלל איפוא 48 מטוסים או יותר, שדורגו בין הגבהים 12 אלף עד 18 אלף דגל. מטרות המפציצים היו לרוב די־ כהי צבאות האוייב, שיירות, שדות־תעופה ונמלים. אש נ.מ. היתד, לא־רק באחור המטרות, אלא גם בדרך אליהן. סיד עובר על שני כללים... אך עיקר ההטרדה היתד. מצד מטוסי הקרב של האוייב. אולם נבצר מהם מלפגוע במפציצים, עקב המבנה המיוחד בו טסו עם מלוויהם. בהתאם לצורך, היו מטוסי הקרב כשנת 1944 , ב א י ט ל י ה . ס י ד ה י ה מנתקים עצמם מהמבנה ומעסי־ שייך ל ט י י ס ת דרום־אפריקנ ית שפעלה בר.א.פ. בשנת 1942 ב יקר סי ד , ביחד עם שני א ח י ו בארץ־ישראל ו ה ת רשם ע מ ו ק ות. 63־ בטאון חיל האויר דצמבר 1969 מס' 80 קים את מטוסי האדיב. לעתים נותרו המפציצים כשהם מוגנים רק ע״י הטייסת הצמודה אליהם. הטייסים הוותיקים נהגו לשנן בפני סיד וחבריו ה״ירוקים״ שני כללים: ראשית — לא להריק את כל החימוש בעת קרב אווירי! שנית — באם המבנה מתפרק, לא לטוס לבד, אלא להתחבר עם מטו־ כים אחרים של בעלות־הברית — ואפילו הם מטייסות אחדות. בפעם הראשונה בה עבר סיד על שני הכללים הללו, למד לקח שלא ישכחנו, לדבריו, לעולם. וכך היד, הדבר: — בעת הקרב על קו גאזאלה, ביו- ני 1942 , עמדו כוחות צרפת החופ- שית, בפיקודו של הגנראל קניג, בגבורה רבה כנגד צבאות רומל, שצרו עליהם בביד־חכים. יומם ולי- לה היו נתונים להתקפות מטוסי צלילה שטוקה, מלווים במסרשמי־ טיס. יום אחד, נתגלו מטוסי ה־ שטוקה בעת צלילתם. סיד וחבריו ערכו בהם קציר, והפילו את כולם, לאחר שרדפום מרחק קילומטרים רבים בתוך טדיטוריית האוייב. למותר לציין, כי סיד רוקן את כל חימושו, ושמח וטוב־לב פנה הביתה... לבדו. קצרה דוחו מלהמ- תין עד שיוכל להחליף חוויות עם הטייסים שנותרו ב ב ס י ס . . . לפתע, כמתוך חלום, החלו פג- זים מתנפצים סביב המטוס. הוא ״שבר״ מיד, והספיק להבחין ב־ מסרשמיט מושך למעלה לאחר הת־ קפתו. סיד היה בגובה 500 רגל בלבד, במטוס איטי ביותר, בעל שיעוד נסיקה נמוך — וללא חי־ מוש. משך עשר דקות תמימות צלל המסרשמיט שוב ושוב לעבד מטו־ סו של סיד, בעוד אש נ.מ. ניתכת עליו מן הקרקע העויינת — והוא בין הפטיש והסדן... כל שיכול סיד לעשות היה לנסות ולהתחמק מהתוקף, תוך כדי התקדמות לעבד הבסיס — כשהמטוס קצר בדלק... משאזל חימושו של המסרשמיט בתקיפות הרבות, אך הבלתי־ימוצ־ לחות, הוא פנה ונעלם, לרווחתו של סיד. קרבות אוויר רבים היו לסיד לאחר מכן, בהם לא העז עוד לרו- קן את כל חימושו. סיד עושה עצמו ״מופל״... במקרה אחד, הוביל סיד את המבנה הגבוה ביותר שליווה מטו- סי קרב־הפצצה לתקיפת שדה־תעו־ פה בתוניסיה. זמן קצר לאחר עזי- בת המטרה, הבחין סיד בשני מסר־ שמיטיס הטסים מתחת — מלכודת בדודה. לפתע, ללא אתראה מוק- דמת, צללו לעברם ״מספד 3״ ו״מספר 4״ של סיד, למדות שהד הירם ברדיו מפגי המסרשמיטים הנוספים, הממתינים בכיוון השמש. ואכן, מייד עם הצלילה, תקפום מטוסי האדיב והפילום. כעבור שלוש שנים, בסיום המלחמה, ב־ שחזרו שני הטייסים מהשבי הגד־ מני — הודיעו שלעולם לא יפלו עוד במלכודת מעין ז ו . . . סיד ו״מספר 2״ שלו (במקרה היו שניהם יהודים...) הותקפו ע״י שישה מטרשמיטים! חברו של סיד נפגע, אך הצליח לחזור לבסיס ולבצע נחיתת ריסוק. סיד נותר מול שלושה מסר־ שנזיטים, שתקפוהו ללא הדף באו- רח מתואם! כאשר היד, סיד פונה לעבד אחד מהם, ניסו השניים הנותרים ״לשבת״ עליו מאחור. מטוסו של סיד נפגע פעמים אחדות — אך המשיך לטוס. לבסוף, מעל לים, ביצע תכסיס: הוא צלל חדות, ומשך בגובה נמוך מעל המים. תקוותו היתה, כי מטוסי האדיב יחשבוהו למופל — ויס- תלקו. וכך אומנם היה... סיד חזר לבסיסו. לא היה באפשרותו לדעת אם הפיל מטוסי אוייב תוך כדי הקרב, שכן היה עסוק מדי בהי- מלטות מ ה ם . . . אירופה, המזרח הרחוק — ולימודי רפואה סמוך לסיום המלחמה בצפון־ אפריקה, לאחד שביצע 135 גיחות במשך 15 חודשים — הוחזר סיד לדדום־אפריקה, כמדריך לאימוני טיסה מבצעית. בתפקיד זה שימש סיד עד אמ־ צע 1944 ואז נשלח לטייסת קיטי־ הוק באיטליה. באותה עת כבר הו- צא חיל־האויר הגרמני מכלל פעו־ לה, וסיד לא נתקל במטוסי אדיב כל אותה תקופה. משימתה העיקרית של הטייסת היתד, בעיקר הפצצת־צלילה בקווים הקדומניים, תקיפת דרכי תקשורת וגמלים וסיוע הדוק לכוחות הקר- קע, בהכוונת מטוס־טיווח. בסיום המלחמה באירופה, הת־ נדב סיד לצאת למזרח הדחוק, במסגרת כנף דדוכדאפדיקנית שנש- לחה לשם. הם הגיעו עד ציילון, 64־ בטאון חיל האויר דצמבר 1969 מס' 80 כאשד הוטלו הפצצות האטומיות על יפאן — והמלחמה נסתיימה. סיד חזר לדדום־אםריקה באוק- טובר 1945 , והחל מייד בלימודי רפואה. הזיק היהודי ניצת... מגעו של סיד עם ארץ־ישראל החל עוד בינואר 1942 , עת ביקר בארץ יחד עם שני אחיו. הם סבבו בכל פינותיה והתרעמו מאוד. עד אז לא היה להם כל מושג על משמעות ״הבית הלאומי״ ועל ציו- נות בכלל. סיד ואחיו התלהבו מאוד משי- טת הקיבוץ וחלק נכבד מביקורם בילו בעידחדוד, שם רכשו ידידים רבים. הם עוררו תשומת־לב מרו־ בה במדיהם הצבאיים ובמיוחד ב־ כנפיים אותם נשאו שניים מהם ובתג יחידת הטנקים של האח — השלישי. בשנים 1942 ו־ 1945 לפני שנשלה למזרח הדחוק — ביקר סיד שוב בארץ. בביקורים הללו ניצת, לדברי סיד, הזיק שהניעו לבוא לכאן באיש מח״ל ב־ 1948 ולהשתקע סופית ב- . ארץ ב־ 1965 כאשר גברה המתיחות בא״י, בעקבות החלטת האדים על החלו- קה בנובמבר 1947 — מצא עצמו סיד עוקב בקביעות אחד החדשות. אף שהיה טרוד ראשו ורובו בלי־ מודי הרפואה, החליט כי במקרה שתפרוץ מלחמה בא״י, יעזוב לי־ מודיו ויגיע לארץ. מטו ס האוייב — הפך לאוהב! נודע לסיד, כי הפדרציה הציו- נית של יהודי דדום־אפריקה איד־ גנה משלוח מתנדבים לעזרת יהו- די א״י. סיד פנה ודואיין ע״י בו- רים סניור. במקרה או שלא במק- דה — נימנה בודיס על מייסדי חיל־האויד הישראלי הצעיד. במאי 1948 הגיע סיד לציריך דרך נאירובי—חארטום—לוב—מל־ טה—דומא—ג׳נבה. בעודו ממתין לנסיעה ארצה, גדולה היתד, הפ- תעתו כאשד נאמר לו כי תחנתו הבאה תהיה — ציכוסלובקיה, שם ילמד להטיס את המסרשמיטים! דק לפני שנים ספורות נלחם כנגד מטוס זה, שכמעט וקיפד את פתיל חייו פעמים כה דבות ועתה עמד להטיסו! סיד הגיע לשדה הצ׳כוסלובקי בודג׳וביס ביוני 1948 . בקורס הש- תתפו מתנדבים נוספים, וביניהם: בודיס סניור עצמו, ארגולד רוך, לס שאגום וסיד — מדרום־אפדי־ קד,! דודי אוגדטין, קריס מאגי ואל פרידמן — מאדה׳יב. כולם היו טייסים מנוסים, ״בוגדי״ מלחמת העולם השניה, שלחמו בכל החזי- תות. רובם לא אחזו הגה מטוס מזה שלוש שנים, אך לאחד טיסה קצרה על מטוס אראדו — עלו על המסרשנזיט. מספר מסושמיטים הוסבו להד־ רכה, ע״י הדחקת מיכל הגוף הקד־ מי •והוספת מושב למדריך. דבר זה הקטין את משך שהיית המטוס לחצי שעה בקירוב, או — כשלוש הקפות. תנאי ההדרכה היו איפוא קשים למדי. המדריכים היו צ׳כים, שטסו ב־ מלחמת העולם בחיל־האויד הצ׳כי החופשי, שפעל בבריטניה. היחסים בין המדריכים לחניכיהם היו ידי־ דותיים ביותר וסיד עצמו היה מלא הערכה כלפיהם. רק שני ישראלים... בתחילת יולי, בעת ההפוגה הרא- שונה בקרבות מלחמת •השיחרוד, הגיע סיד לארץ. הוא צורף לטייסת במסדר הכנפיים ביום 14 במרס 1949 . רב־אלוף דורי, מאחוריו סיד כהן ומפקד ח״א אלוף אהרן רמז. • • 65־ בטאון חיל האויר דצמבר 1969 מס' 80 מ ס ד ר הכ נ פ י ים ב מ ר ס 49 . מ י מ י ן ל ש מ א ל : טיבי שט ר ן ( ב ן שחר), מ ו ט י פיין (הוד), שניים מ ט י י ס י טי יסו ! הקרב, רודי או גרטי ן וסיזר דנגוט, דני שפירא וישעיהו שוורצמן (גזית). לא היתד, בהם מערכת חמצן. המהירות, שיעוד הנסיקה וכושר התמרון היו נמוכים מאוד. ליקויים רבים תוקנו לאחר שאנשי הטייסת חשו אותם על בשרם, כמו למשל בטיסתו המבצעית הראשונה בארץ של סיד. המשימה היתד, פטרול מעל ל־ כנרת ועמק החולה, סיד המריא, ידה צרור בדיקה מתותחיו מעל לים וטס צפונה. יום לפני־כן איב־ דה הטייסת באותה גיזרה את לס בלוד, שטס עם סיד בחיל האויר הדרום־אפריקני. הוא נפגע בקרב אדרי עם מטוסי קרב סוריים (ולא נמצא שריד ממנו אי ממטוסו עד היום). נקל איפוא להבין את הרגשתו של סיד, כאשר רעידות בלתי־ רגילות אחזו במטוסו והתאוצה היתד, נמוכה מדי. סיד השלים את הפטרול ולאחר הנחיתה הבחין כי שניים משלושת להבי העץ של הפרופלר היו מנוקבים ושבורים. מאותו יום והלאה למדו חמשי הטייסת, כי יש לדאוג לסינכרוני־ הקרב היחידה של ח״א, אשר זה עתה הועברה משדה עקרון להר- צליה. אנשי הטייסת העדיפו להת- גודד במלון ״פארק״ או ״פילץ״, עקב תנאי המגורים הגרועים ב- שדה הרצליה. מפקד הטייסת היה מודי אלון. למרות שנסיון הטיסה שלו נפל בהרבה משל סיד, התרשם סיד מאוד מהאיש. היה לו כושר פיקוד בולט ויכולתו כטייס הוכחה עד מהרה, בעת שהפיל את המטוסים המצ- ריים הראשונים שהפציצו את תל־ אביב — לעיני אלפי צופים. הטייסים הישראלים האחרים היו שניים בלבד: עזר ויצמן וסנדי ג׳יקובס (שאף הוא זד,־מקרוב בא...). שאר הטייסים היו מאנגליה, קנדה וכאמור — גם מארה״ב ודרום־אפ־ ריקה. כולם היו רגילים לסדר ואיד־ גון, בעוד שחיל האויר היה בתה־ ליך התארגנות, וכמה מהתפקידים החשובים מולאו ע״י אנשים בלתי מנוסים. העובדות הללו עודדו בקרב רבים מהמתנדבים ספקנות גדולה ביחס לעתידו של החיל. עזר ויצמן השקיע עמל רב בשיב־ נוע האנשים כי עד מהרה יסתד- רו העניינים ושימש כעין ״קצין יחסי ציבור״ של הטייסת. הפגזים ניקבו את הפרופלר קשיים רבים נגרמו בשל המטו- סים עצמם. המסרשמימים הללו יוצרו בצ׳כוסלובקיה, נבדלו בפר- טים שונים מהמקור הגרמני ונפ־ לו ממנו בביצועיהם באויר ועל הקרקע כאחד. הגה הכיוון חסר מקזז! מאמץ רב נדרש כדי להפ- עיל את המדפים, באמצעות גלגל גדול! המושב לא ניתן להתאמה. וכתוספת לכל — מסלול העפר הקצר ששימש את הטייסת. כמעט כל המטוסים ניזוקו בעת המראה או נחיתה על מסלול זה. מטוסים אחרים נפגעו אף פעמים אחדות ותוקנו שוב... באד ר לא היה מצב המטוסים משופד בהרבה. תיקרת טיסתם היתה 14 אלף דגל בלבד, ותחילה 66־ בטאון חיל האויר דצמבר 1969 מס' 80 זציה בין התותחים לבין הפדופלר דרבו י ר ו . . . הספיטפייר הראשון הורכב מגרוטאות במקרה אחר נותקו לפתע חיבורי המצערת. המנוע המשיך לעבוד ב־ מצערת מלאה, בלי שסיד יובל לעשות משהו... עד מהרה התחמם המנוע ואיים להתפוצץ. סיד כיבה אותו והחל גולש לעבר הבסיס. כל אימת שירד לגובה נמוך מדי, היה סיד מתניע שוב את המנוע שפעל, כמובן, במצערת מלאה — אוסף גובה מחדש. ואז, כיבה שוב את המנוע וחוזר ח ל י ל ה . . . סיד ביצע נחיתה מוצלחת, כשהוא מתניע ומכבה את מנועו חליפות. באוגוסט 1948 הגיע לטייסת ה־ ספיטפייר הראשון. הוא הורכב מ- חלקים שהיו פזורים בגרוטאות במקומות שונים בארץ, תודות למספד אנשי צוות־קדקע, שעבדו עליו יומם ולילה. בודיס סניור ביצע את טיסת המבחן הראשונה. מבנה המטוס איפשר הרכבת מצלמה ועד מהרה ביצעו אנשי הטייסת גיחות סיוד־צילום רבות־ תועלת מעל שטחי האוייב וביני־ הם — דמשק, מפרק, עמאן וסיני. הספיטים הגיעו בזכות משאבת־אופניים... בספטמבר השתתף סיד במבצע וולווסה, בו לקחו חלק גם מודי אלון, בודיס סניור, סאם פומרנץ, ג׳ק כהן וטוקסי בלאן. במבצע זה הועברו ספיטפיירים בטיסה מ־ צ׳כוסלובקיה לארץ, עם חניית בי- ניים בשדה סודי ביוגוסלביה. זמן הטיסה הכולל היה תשע וחצי שעות, בעוד משך השהיה של ה־ ספיטפייר עם מיכל גחון היה כ- שלוש שעות. פעם נוספת הוכיחו צוותי־הקרקע הישראליים את תו- שייתם : הם חיברו מיכלי גחון של מסרשמיט אל מתלי הפצצות של הספיטפייו והכפילו בכך את משך שהייתו... מיכל מיוחד לשמן הות- קן בגוף המטוס ובעת הצורך היה הטייס מספק לו לחץ באמצעות משאבת אופניים, שהושמה ב- תאו ! . . . רק בעיה אחת לא נפתרה. המש- פך והמיכל שסופקו לטייס כדי לרו- קן את שלפוחית־השתן בעת הטי- סה הארוכה — לא התאימו לצר- כים... כשנחת סיד סוף־סוף ברמת־ דוד — חישבה שלפוחיתו להת- פקע... כשהביט החוצה, ראה קהל אנשים־חשובים־מאוד שבאו לקדם את פני הספיטפיירים הראשונים... סיד קפץ מתאו, נופף בידיו וצעק ״רגע אחד.׳״ וכך, לעיני כולם, עמד מול מטוסו ועשה את הדבר שראהו כחשוב ביותר בעולם באותו רגע... הפעולה נמשכה זמן ארוך־ארוך, אך הקהל המתין בסבלנות. דק משסיים, עטו עליו ולחצו את י ד י ו . . . מבין השישה שהמריאו מצ׳כוס־ לובקיה, הגיעו לארץ רק סיד, סאם פומרנץ וגיק כהן. מודי אלון ובו־ ריס סניור ביצעו נחיתת אונס ב־ רודוס, נאסרו לזמן־מה ומטוסיהם הוחרמו ואילו טוקסי בלאן נחת נחיתת־ריסוק ביוגוסלביה. ואף־על־פי־כן, היוו שלושת זז־ ספיטפיירים שהגיעו, תרומה עצו־ מה לח״א, שכן קשה היה לשמור על שמישות המסרשמיטיס. במבצע וולווטה 2 נהרג סאם פומרנץ, בעוד ביל פומרנץ ביצע נחיתת אונס ואילו ארבעה מטו־ ״אל צוות החילוץ: אין צורך למהר, אני חוזר...״ סים הצליחו להגיע. שניים מהם הטיסו טייסים ישראליים חדשים, שטרם קיבלו את כנפיהם — מוטי פיין (הוד) ודני שפירא. שיד מפקד הטייסת באמצע אוקטובר איבדה הטייסת את מפקדה האהוב מודי אלון. בו,׳וזרו ממשימה עם עזר ויצמן, התרסק בעת הנחיתה בשדה הר- צליה. מספר סיד: ״הטייסת הוכתה בתדהמה. אווירת קדרות מילאה את החלל. מודי היווה מקור ד.ש־ ראה לטייסים וצוותי־הקרקע כאחד •בכושר מנהיגותו וטיסתו. חרף הנסיון המועט, המחסור בציוד והתנאים הגרועים, הצליח לשוות ל״ליגת האומות״ דמות של טייסת קרב״. נוסף לכל הקשיים, הרי חסרה הטייסת שפה משותפת, פשוטו כ־ משמעו. אנשי הקרקע דיברו בעי־ קר עברית, אך גם יידיש, פולנית ורוסית. בקרב הטייסים שלטה ה־ שפה ה א נ ג ל י ת . . . בעת שמודי אלון נהרג, היה סיד באויר עם מורי מאן — יו־ צא ח״א הבריטי, שזכה בציוו־לש־ בח במלחמה, ונחשב ל״מספר 2״ בטייסת. הם לא ידעו כל משך הטיסה על האסון שאדע. בשד בם, ביצע מורי נחיתת־ריסוק, נפ- גע — ולא שב עוד לטיסה. באותו לילה, בשעה מאוחדת, נתבקש סיד ע״י מפקד ח״א דאז — האלוף אהרון רמז — ליטול עליו את הפיקוד על הטייסת. סיד ידע והכיר את האחריות הכבדה הרובצת על בעל תפקיד כזה — ובייחוד בתנאים הגרועים של אז, עם מוראל ירוד בטייסת בעקבות שרשרת האסונות! מה גם, ש־ סיד עצמו היה חדש בארץ, ידי־ עתו בעברית היתה קלושה וט- רם הסתגל למציאות הישראלית. אך הודות לעזרה ולשיתוף ה־ פעולה מצד כל אנשי הטייסת — כפי שסיד מציין — הוא הצליח למלא את תפקידו על הצד היו־ תר־טוב. סיד מספר, כי האדמי- ניסטרציה היתה הצד החלש שלו, והוא היה מאושר כשהצליח לע־ 67־ בטאון חיל האויר דצמבר 1969 מס' 80 סוק בעיקר בטיסה ולהפקיד בידי קלמן טורין — שליש הטייסת — .את העניינים האידגוניים. קלמן סייע רבות ואף שימש כמתורגמן לסיד. בנובמבר 1948 עברה הטייסת לבסיס דרומי. זו הפעם הראשונה .ניתן לה לפעול ממסלולי המראה והסעד. נורמליים, אם כי מרבית המתקנים האחרים היו הדוסים. בעת שהגיעו אנשי הטייסת ל־ בסיס, הוא הוחזק בידי כוחות היבשה של צה״ל שלא ידעו על בואם ומנעו מהם להיכנס... זמן נדרש כדי לשכנע את מפקד המ- קום, בדרגת רס״ן, להרשות ל- אנשי ה״א להשתמש בבסיסם... באותה עת הגיעו שני הטוס־ טנגים הראשונים, שהצטדפו ל־ ספיט 3יירים המעטים. המסרשמי־ •טיס החלו נעלמים אט־אט, בעי־ קר בעקבות התרסקויות בלתי ני- תנות לתיקון. הטייסים לא הצ- טערו על עובדה זו במיוחד... אומר סיד: ״בעת שהיו המסר־ שמיטים מטוסי הקרב היחידים שלנו, הם שיר תונו שידות חשוב לאין־ערוך. כשאני רואה את המ- טוס כיום על גבי אנדרטה (שהוק־ מה ליד מבניה הנוכחיים של ה- טייסת) — לבי מתמלא נוסטלגיה לא רק לתקופה בה טסתי עליו, אלא גם לימים בהם נלחמתי בו במלחמת העולם השניה״. צ׳רצ׳יל גילה הסוד... זמן קצר לאחר שהטייסת הת- מקמה בבסיס הדרומי, נתקל וויני פיק — טייס אמריקני לא יהודי — במטוס סיור אלמוני, בגובה 35 אלף רגל מעל לבסיס. אחרי שירה צרור קצר נדמו תותחיו. ״מעצור בתותחים הארורים״ — צרח הטייס ברדיו, ולא ידע כי בזאת ״גמר״ עם 45 הפגזים, ש- היוו את כל החימוש המצוי ביד־ הטייסת עבוד המוסטנג!... אך הצרוד הקצר פגע במערכת הקירור של מטוס הסיור, ענני עשן לבן נגררו אחריו, ועד־מהדה פרצה בו להבה והיא התפוצץ באדר. חלקיו נפלו לים, במקום בו עומדת כיום אשדוד. איש לא הצליח לזהות בבירור את המטוס שהופל והרושם הכללי היה כי זהו מטוס סורי ארבעה־ מנועי. רק חודשיים לאהד מכן התבר- רה התעלומה. בבית הנבחרים ה- בריטי שאל צ׳דצייל — שהיה באופוזיציה — את ראש הממשלה אטלי, לגורל המוסקיטו הבריטי שהופל מעל ישראל בנובמבר... ח ל ק מאנשי ה ט י י ס ת במרס 1949 . מאחור, מימי ן לשמ א ל : רודי אוגרטין, בייקר, מ ק אלרוי. ב א מ צ ע : מורי מן, סי ד כהן, עזר ויצמן, דני ווילסון, סיזר דנגוט, סנדי ג׳יקובס, ארנולד רוך. חובש ק ס ד ה : סיד אנטין. ל מ ט ה : ביל פומרנץ, גיק כהן, סי פלדמן, לי סינקלר, וויין פוק. 68־ בטאון חיל האויר דצמבר 1969 מס' 80 בשבוע הראשון של חודש ינו- אר 1949 הופלו ע״י הטייסת מטו- סים מצריים רבים, בעת שכוחות צה״ל פרצו לסיני. היו אלה בעי- קר ספיטפייויס ופיאטים, שהמצ- רים רכשו זה־מקדוב באיטליה. בעיית הרכב נפתרה... הנצחונות הרבים של הטייסת לא שיכנעו את אנשי מפקדת ח״א לספק לה... רכב. באין ברירה, נאלצו לפנות ל״סחיבת״ רבב... ״גף סחיבת רכב״ נהג לצאת בע- רב לתל־אביב ולחזור עם הרכב ה״שאול״. הכלי הוסתר מספר ימים בכפר ערבי נטוש, ותוך פרק זמן זה שינו מכונאי הטייסת את צבעו והחליפו את לוח הספרות... בינתיים גם פגה ההתרגשות סביב העניין ואנשי הטייסת יכלו לד,כ־ ניס את הרכב ל״מחזוד״״. בצו- רה זו ״נרכשו״ אוטובוס ״אגד״, טנדר משטרה ו״פליימוט סדן״ של משרד הבריאות (אגב — כמות רכב זו לא היתה מביישת גם טיי- סת של ימינו)... פעם אחת, בשעה שתיים לפנות בוקר, מעיד אחד הטייסים את סיד ומודיע לו כי ״:השיג״ בש- בילו מכונית־שדד מיוחדת. סיד פסע החוצה, ומה נדהם לראות את... מכוניתו של מפקד חיל־ הארד ניצבת ליד חדרו. הוא הודה להחזירה מייד... שלושה ספיטים בריטיים מופלים! ציה־דרך תשוב בהיסטוריה של הטייסת — ושל ח״א בכללו — ארע ב־ד לינואר. סיד שהה אותו אחה״צ במפקדת ח״א, בשיכניע הגורמים המתאימים לספק לטייסת רכב בדרך ליגאלית יותר... והנה מצלצל אליו עזר ומבקש רשות לטוס עם רביעיית ספיטפיי־ ריס בטיסה האחרונה לאותו יום. בדרך כלל היו טסים בזוג, כדי לשמור על שמישות המטוסים ל- מקדה דחוף. סיד הסכים בא־־ רצון, לאחד שהמכונאים הבטיחו לעזר כי יעבדו כל הלילה... וכך המריא עזר דרומה, כשהוא מוביל את סנדי גייקובס, קאיזר דנגוט וביל שרדר. תוצאות אותה טיסה זכו כבר לפירסום ר ב : הם נתקלו בטייסת ספיטפיירים ברי- טית, הפילו שלושה מהם וחזרו בשלום. באותו יום נסתיים פרק ״קרבות האויר״ במלחמת השיחרור. מסדר הכנפיים הראשון זמן קצר לאחד מכן, הגיעו אר- בעה טייסים ישראליים ״ירוקים״ לטייסת. ההוראות היו - להשלים את אימוניהם, על־מנת שיקבלו כנפיים. בערב קראם סיד לחדרו והשמיע בפניהם הרצאה קטנה. הוא אמר, שאימוניהם יכללו לא רק נושאי טיסה, אלא גם — כי- צד להיות מפקדים טובים. זאת משום שסיד האמין, כי הללו יהיו באחד הימים מפקדי ח״א הישר- אלי. שמותיהם היו: מוטי פיק (הוד), ישעיהו שוודצמן (גזית), דני שפירא וטיבי שטרן (בן־ שחר)... תוכנית אימוניהם נערכה ע״י דודי אוגרטין וקאיזר דנגוט. ב־ 14 במרס 1949 , היה לסיד הכבוד לפקד על מסדר הכנפיים הראשון של ח״א, שנערך בבסיס דרומי. הכנפיים הוענקו ע״י הד־ מטכ״ל דאז, דא״ל יעקב דורי. משימתו הקרבית האחרונה ב- טייסת של סיד, היתד. חמישה ימים לאחר מכן, ב״מבצע אב- רהם״. בסוף מרס מסר סיד את הפי־ קוד על הטייסת לידי עזר ויצ־ מן. בתחילת אפריל הוא חזר ל - דרום אפריקה, להשלמת לימודי הרפואה. בשנת 1963 הגיע סיד לביקור בארץ עם רעייתו. מה שראה ב־ ארץ ובח״א היה, כמובן, לבלי־ הכר. שנתיים לאחר מכן הביא את •משפחתו — אשתו ושלוש בנו- תיהם — על־מנת להשתקע בארץ. כיום הוא איש מילואים של ח״א, אך לא כטייס, אלא כרופא מוטס. בתפקיד זה אף שימש במל־ חמת ששת־הימים. בחייו האזרחיים משמש ד״ר סיד כהן כרופא בביה״ח ״תל־ השומר״, ובמרפאתו הפרטית. * והטייסת של ו ו — כיום יש לה מי ואדים, שהפילו כבר עשרות מיגים וסוחויים... 69־ בטאון חיל האויר דצמבר 1969 מס' 80 פרופסור ערי ויבוטינסקי והדאיה : קטע ממאמר שפורסם בעתון ״היום״ מ־ 21.7.1966 לפני שנים רבות, ואני סטר ד נט להנדסת חשמל בפריז, סי- פ ר לי אבי, בי קרא על ספורט זזדש שהתפתח בגרמניה: טיסה באוירונים בלי מנוע. בסמכותי, כמומחה היחידי לעניני טכניקה במשפחתי, קבעתי ופסקתי כי הב ל הוא הדבר, היות ובדוד וידוע כי אוירון לא יטוס בלי •מניע. לבושתי, עוד באות־ שבוע קראתי על לוח המודעות של הסטודנטים מודעה על פתיחת •מועדון לחובב־ הטיסה בלי מנוע בבית ספרנו. בכדי לכפר על •חטאי, נרשמתי למועדון והפבת• לאחד מחבריו •הפעילים. באחד הימים הבאתי אתי אל שדה הטיסות את ידידי עדיה .גור, ההיסטוריון והבלשן. בקר- בנו אל השדה, ראינו אוירון בזה בלי מנוע חג מעל לראשינו וכאילו נעצר בשמים. שאל עדיה גור: ״איד נקרא לשכזה בעב- רית ?״ אמרתי שלא אדע. ואז הציע ידידי שנקרא לזה ״דאון״ •כ־ דואה היא באויר דוגמת צפור. הסכמתי. בשנת 1935 נמצאתי עובד ב- תחנת הכוח של חברת החשמל שעל הירדן בנהרים. באותה תקופת הסכימה מפקדת פלוגות הגיוס לבית״ר להציב שני בי־ ת״רים — את אליעזר יצרן ואו- תי — לפלוגה שמתפקידה יהיה לבנות דאון. אלינו צרפנו אדב שלישי, המהנדס פוה־דילה, היקד באדם, אשר לפי תוכניתו בנינו. פעולתנו עוררה התענינות במ- קום והמכונאי הראשי של המפ- על, גולדין, הצליח לענין את משקי הסביבה ללכת בדרכנו ואף הם הקימו יחידה לראיה בשם מועדון ״השחף״ וכיבדוני במתן תרומה מס׳ 1 למועדונם ועל כד יש לי עדיין קבלה. פעילותנו עוררה התענינות גם אצל מד פנחס רוטנבדג אשר ירד אלינו מחיפה והרעיש עו- למות: מפעלו הוא ליצירת חש־ מל ולא אוירונים. שנוציא מיד את כל הנוגע לדאון מנהדים פן תעשה לו ממשלת המנדט קשיים. החלטנו להעביר את מרכז הפ- עולה למושבה מנחמיה הקרובה, ערי ז ׳ ב וטי נסקי הצעיר, ליד ה ד א ו ף ה ג לשו ן . שם •דענו על צריף ריק השייך לוועד. אך הוועד, בישיבתו הרש- מית, החליט לדחות את בקשתנו כיוון׳ שראה בה התרברבות רבי- זיוניסטית כי הבד הוא הדבר מאחר שברור וידוע כ־ א־ירון לא יטוס בלי מנוע. המחלוקת שביב גדדש וה״דאון » ״ פקדו אותנו עוד תלאות רבות עד אשר נסתיימה בניית הדאון (ששמו היה ״יצהר״ לבבוד חב- רת ״יצה״ד״ שתרמה את הסכום האחרון שחסר לנו לסיומו). או- לם בינתים נפלה מחלוקת בינינו לבין ״מועדון הגמל המעופף״ אשר נוצר בינתים לאותה מטרה בתל־אביי ואשר הב־א, באמצ- עות מבצע ״ההעברה״, שני דאו- נים ארוכי־כנפיים מגרמניה• ה- מחלוקת היתה על כך שאנשי ״הגמל המעופף״ לא ידעי שב- עברית קוראים לא־ידונים מחו־ סרי־המנועים ״דאון״. הם חשבו, משוט־מה, שבעברית מכשיר זד, נקרא ״מגלוש״. המחלוקת היתה חריפה למדי, עם חילופי מכת- בים. (אני, למשל. כתבתי וש- -אלתי מה היא סמיבות־הפרשיות בין דאון למגלושים י) המחלוקת הגיעה גם לעתונות: ״הירדן״ ה- רביזיוניסטי בהשדאתנו ו״דבד״ השמאלני בהשראת אנשי ״הש- חף״ השתמשו במלה דאון. לער מתם ידעה העתונות האזרחית ובראשה ״הארץ״ לספר על גלי- -שות במגלושים. אלא שלבסוף נסתיימה בנייתו של ״יצהר״ ו־ הצגנוהו בפני העתונאים וצלמי הקולנוע. במשך שבוע ימים, על כל מסכי הארץ, ראו אלפי צו- פים את ״יצהר״ מתרומם ונוחת והקריין קרא ל ו : ״דאון״. זה הכריע את הכף. עד כמה נצחון זה היה סופי, ה־ברד לי דק בעבור מספר 70־ בטאון חיל האויר דצמבר 1969 מס' 80 שנים כשישבתי, ב־ 1940 , כלוא במחנה מזרע וקראתי בעתונים על התחרות טיסה בלי מנועים שעמדה להתקיים מן הכרמל. והנד, לפתע קיבלנו במחנה מת- נה מאחד מידידינו בחוץ, כמה תריסרי קופסאות סיגריות ול- הפתעתי הרבה היה השם המוד- פס על כל קופסה וקופסה ״דאין״. סיגריות דאון. ולא עוד אלא שעם השם היה על הקופסה ה- כחולה גם ציור של אוירון בלי מנוע וכדגם בחרו יצרני הסיגריה את אחד הדאונים אדוכי־הכג־ פיים ש״הגמל המעופף״ הביא מגרמניה. תבינו: תמונתו של המגלוש בכבודו ובעצמו ושמו דאין. * לאחרונה החל פרופסוד ז׳בר טינסקי להתענין שוב בדאיה וזאת בהקשר לענין שגילה בקביצת תלמידים מבית־הספר הריאלי אשד עלו להתישבות ב־ מבוא־חמה אשר ברמת הגולן. מאחר ובחורים אלה היו מעוני- נים להישאר במקום אחרי סיום פרופסור ערי ז ׳ ב וטי נסקי ז״ל השרות אך היו מעונינים בת- עסוקה מדעית וטכנית ולא רק חקלאית, הציע להקים במק־ם מרכז לדאיה. בהתכתבויות עם מר אהוד אבריאל ותת־אלוף רפאל איתן (דפול) כתב בין הי- תר : ״מבוא־חמה נמצאת במקום טופוגרפי אשר ממש מיועד להיות מרכז של ספורט זה, מפני נוכחות חומת הרים המש- תרעת עשרות קילומטרים מה- נקודה צפונה מעל לכנרת ול- חולה. החומה פונה מערבה, אל מול רוח הים שהיא הרוח הר- גילה, דבר היוצר תנאי דאיה נוחים במשך מרבית ימות השנה. ביקרתי בימים אלה במביא־ חמה. היה זד, יום בהיר ושקט ולמרות זאת, על מעקה הדמה, נשבה רוח מערבית עדה. אני ממשיך לחשוב כי המקום חייב לשמש מרכז דאיה ארצי ויוכל לשמש אפילו למקום מפגש לת- חרויות דאיה בין־לאומיות• נר- אה כי אפשר במעט מאמץ לס- לול מסלול המדאה ההולך מן הכביש מערבה אל קצה הרמה (בערך לאורך התיאי של הדרך הקיימת מדרום לגדר המשק, והמובילה אל הקיוסק). נדמה לי בי היה :דאי להקים כבר עתה דשם רוח על מעקה הדמה. אפ- שר להקימו בתוך הגדר של המשק או על גבי המבנה הק- יים לפני הקיוסק .והבולט כמה מטרים מעל לתהום. רק אז נדע מה באמת התכיפות והעוצמה של הריחות המערביים במקום.״ ״ י צ ה ר ״ — הגלשון שנבנה לפי תו כ נ יתו של ה מ ה נ ד ס פוהורילה. 71־ בטאון חיל האויר דצמבר 1969 מס' 80 גורדון גורינג וחיל האויר אלוף (מיל.) דן ט ו ל ק ו ב ס ק י , מ פ ק ד ח י ל ה א ו י ר ב ת ק ו פ ת עבודתו של גורינג בחיל, מע- ל ה ל ה ל ן מ ס פ ר ק ו ו י ם ל- ד מ ו ת ו של א ד ם , י ה ו ד י נאמן, אשר קשר קשר ים א מ י צ י ם עם ישראל בכלל ועם ח י ל ה א ו י ר בפרט. גורדון גורינג נולד וגדל באנג- ל י ה , ו מ צ א א ת מ ק ו מ ו בגיל צעיר בעולם ה מ ס ח ר בלונדון. עם ז א ת ה ו א גילה נכונות רבה ל ת ר ו ם ח ל ק ניכר משע ו ת ה פ נ א י שלו ל פ ע י ל ות ציבורית י ה ו ד י ת ; בשנ ות השל ושי ם ה י ה בין ה י ת ר פעיל מ א ו ד ב ה ת א ר ג נ ו ת י ה ד ו ת ברי- ט נ י ה נגד ה ת נ ו ע ה ה פ א ש י ס ט י ת ה מ ק ו מ י ת . ב מ ל ח מ ת העולים ה - א ח ר ו נ ה ה ו א נטש א ת ע ס ק י ו , התנ ד ב ל ח י ל ה א ו י ר ה מ ל כ ו ת י , ושירת כ ק צ י ן ב ק ר ה באנגליה וב- אי ז ור ה י ם התיכון. בשנת 1951 , ב ע ק ב ו ת פגישה א ק ר א י ת ע ם א ל ״ מ בונה, נציג ח י ל ה א ו י ר ב נ ס פ ח ו ת צ ה ״ ל ב- לונדון ב א ו ת ה ת ק ו פ ה , ה ת ג בשה אצל גורדו! גורינג הנכונות ל י ט ו ל חו פש מ ע ס ק י ו ה ג ו א י ם באנ ג ל יה מ א ת אל ו ף (מיל.) דן טולקובסקי ו ל ה ק ד יש זמן ממושך לשירות ב ה ת נ ד ב ו ת כ א ז ר ח ב מ פ ק ד ת חי ל ה א ו י ר ; ו א מ נ ם בי! 1955-1952 ה ו א בא א ר צ ה לשלוש ת ק ו פ ו ת ו ב ס ך ה כ ל ה ק ד יש לחי ל י ותר משנה. תוך כדי שירותו ערך גו- רינג והפ ע י ל תוכנית עניפה ויסו- ד י ת של אירגון, הכשרה ותפעול מע ר בת ה ב ק ר ה ה א ו י ר י ת שלנו. ב- גישה ה י ס ו ד י ת ה א ו פ י י נ ית לו, ה ו א תיכנו יריעה ר ח ב ה זו ל- פרטי פ ר ט י ה , ב ה ס ת י י ע ו במלוא. הנ יסי ו ן אשר רכש ב; /ר.א.פ.״, תוך כדי ה ת א מ ת ו ל ת נ א י ה ח י ל כפי שראינו והבינונו א ו ת ם ב א ו ת ה ת ק ו פ ה . אישי ותו ה נ ע י מ ה , גיש- תו ה מ עשי ת ב י ותר ל ת ק י פ ת בל נושא ובעיה, כושרו ה מ י ו ח ד ב- י צ ירת מגע מידי ו מ י ר ק ם תקשו - רת עם כל א דם, ה ח ו ם האנ ושי ו א ה ב ת ה א ד ם אשר קרנו ממנ ו , היו לו לעזר רב בעבודתו בחיל, א ם ב מ פ ק ד ה ו א ם ביחידות. בעבו- דתו ה 1א ה נ יח יס 1ד א י ת ן למע- רכת ה ב ק ר ה אשר נתן אותותי ו במבצע ״ ק דש״ . בשובו לאנגליה, המשי ך ל פ ת ח א ת ע ס ק י ו ו ל ה ת מ ס ר ל פעי ל ות ציבורית י ה ו ד י ת ; ב ת ק ו פ ו ת שו- נות ה ו א שימש ביו״ר ארגון ה - ח י י ל י ם ה משו ח ר ר י ם ה י ה ו ד י י ם ויו״ר ה ת א ח ד ו ת מגן דוד א ד ו ם בבריטניה. מ א ז פרישתו מ ע ס ק י ו , לפני ב מ ה שנים, נהגו אשת ו ו ה ו א ל ב ל ות מ ח צ י ת ז מ נם בארץ. ה ס שאבו עידוד ו ס י פ ו ק ע מ ו ק מ ה - עובדה שה י ו כ א ן ב ת ק ו פ ת מ ל - ח מ ת ששת ה י מ ים. גורדון גו־ רינג ה י ה שותף מ ן המנ י ו ב ח י ל האו י ר . ( (המשך מעמי 40 מקצין־הסעד של חיל האויר, רב־ כרן עידד, גידם אף הוא. אף שאי- ננו טייס כלל, דאה בו גדי מופת למי שהצליח להתגבר על מומו. האלוף פ ס ק : א ת ה הולך לתובלה תוך כדי חיפושים אחר מטוס מתאים, נתקל גדי במי שהיה מפקד חיל־האויר וכיום ראש אג״ם, אלוף עזר ויצמן. ״אתה הולך לטייסת־תובלה, פסק האלוף. וגדי הגיע לשם. שלושה חודשים בלבד לאתר הפציעה, כבר היה גדי חניך ב - קורס של טייסי תובלה. מפקד הטייסת הזהירו, כי לא יעדיף אותו על פני האחרים. או שיהיה כמו כל הטייסים — או שיעוף. גדי לא ״עף״ בעת הקורס. הוא עף — ממש — לאחר סיומו, כשקיבל הסמכה כקברניט מטוס תובלה. הישג חסר־תקדים. תק- דים? כן, ידוע על מרשל־אויר אחד בבריטניה, שהטיס פעם מטוסים בידו האחת. אבל, זה מכבר אינו בשירות פעיל. גדי, אם אין טו- עים בכך, הוא כיום הטייס היחיד בעולם, בעל היד האחת. כיום, חולף גדי בשמי ישראל הגדולה במטוסי התובלה הכבדים והאיטיים. איך זה לעבור מטייסת קרב לטייסת תובלה? אוהו, שני עולמות, אבל, גם זו עבודה מעניי- נת. יש לו סיפוק מהעבודה, וזה העיקר. לפני שבועות אחדים הגיע גדי למרכז השיקום ולבית־החולים בו אושפז עם פציעתו. הרופאים, האחיות ועובדיו המסורים של מר- כז השיקום, עטו עליו כמוצאי שלל רב. הוא בא להזמין אותם לטיסה מיוחדת בשמי הארץ, ב־ מטוס תובלה. לפני שבועיים נשא לאשר, את רוני, חברתו למיקוש בוואדי סו־ דאר. היה זה ״מוקש״ שגם גדי, טייס חיל־האויד, לא יכול לו. 72־ בטאון חיל האויר דצמבר 1969 מס' 80 i שנת 1975 . צוות מדענים של מכון ויצמן מגלה גורם המסכן את קיום האנושות. גיבורי סיפור דמיוני זה: מיכה בר־און לשעבר קברניט בחיל האויר וגהווה טייס ניסויים של ״מפעלי תעשיית המטוסים הישראלית״ (מתמ״י), המנסה לשווק לנפאל את תוצרתה — ״סילונית״ — מטוס נוסעים קטן המסוגל לנחות אנכית על פסגות ההימליה. איתן רשף, לשעבר נווט בחיל האויר, בהווה פרופיסור לביוכימיה במכון ויצמן. תחי לת סיפור העלילה במעבדות הניסויים של גרמניה הנאצית. משם מועבר הקורא בטיסה בשמי אירופה דרך מעבדותיו של מכון ויצמן אל פסגות ההימליה. 19 ומובא מתוך ״זוהר הארגמן״, s8 הקטע המתפרסם להלן מתרחש בשלהי שנת ספרו החדש של יוסף עופר מחבר הספר ״מתא הטייס״, שזכה להצלחה ניכרת בשנה האחרונה. ״זוהר הארגמן״ עתיד לצאת לאור בקרוב בהוצאת ״ביתן״. ה־ 18 בנובמבר היה אחד מאותם ימים המתחילים ברגל שמאל. הם הזמינו השכמה לשעה שש ושלושים בבוקר. כשאיתן הקיץ משנתו הי תה השעה שבע. הוא קפץ מן המיטה בבהלה... שוער הלילה נרדם, כפי הנראה. איתן ניסה לטלפן אל השוער. לא היתד, תשובה. חבל על הזמן. הוא לבש בחיפזון את מדיו. מספר חדרו של מיכה 421 ... לא, לא נכון... 412 י הוא לא הצליח להיזכר בביטחה. לא כדאי להסתכן בנקישה על דלת חדרו של זר. מוטב. לרדת לאולם הקבלה ולהעיר את השוער. המעלית אינה פועלת... ברור. שועד הלילה ישן בודאי. לעזאזל! פנה אל המדרגות ובדילוגים גמא את ארבע קומות המלון הפריסאי. מול דלפק הקבלה ישן שוער הלילה שנת ישרים. כשפיו פעור נחר בכורסתו. לנגד עיניו העצומות גצצו בעצבנות נוריות אחדות, האירו את לוח הבקרה של מרכזיית הטלפונים, והעידו על רצון אחדים מדיירי המלון לנסות ולהתקשר עם העולם החיצון. איתן נגע קלות בכתף האיש. הנחרה נשנקה בגרונו. הוא פקח את עיניו, תקע מבט בוהה בשעון הקיר וכשהבחין בשעה המאוחדת, ניגש לעבודתו רוטן ומקלל. נזאת יו 0ף עופר ארבעה אנשי צוות ישנוניים נתאספו, כעבור כמה דקות, בחדר האוכל האפל. הם חיכו לטייס המשנה מוישה׳לי, הצעיר שבחבורה. צלצולי הטלפון לא הצ- ליחו להעירו לאחד ליל הוללותו הראשון בעיר האו- רות. הוא ישן שינה כת עמוקה עד כי נאלצו להעירו בנקישות ובבעיטות על דלת חדרו. לבסוף כשהופיע, בעינים דלוקות מחוסר שינה, היה כולו התנצלות. ״אם כבר איחרת, מילא. אבל לפחות תסדר את העניבה שלך, וכדאי שתרכוס בהזדמנות זאת את כפתורי המכנסיים, קצין״, העיד לו קברניט הצוות מיכה בד־און. מוישהילי הסמיק. ״...שילך מישהו להזמין מונית. אנחנו מאחרים כהוגן. לכל הדוחות עם שומר הלילה השיכור הזה, ואני רציתי שנגיע היום עד לברינדיזי...״ רטן מיכה. ״הזמנתי את המוניות״, העיד איתן. ״תודה״. איתן סיפר להם כיצד העיר את שימר הלילה 73־ בטאון חיל האויר דצמבר 1969 מס' 80 / המבוהל. מיכה חייך: ״מזל שאתה סובל מנדודי שינה. אחרת היינו עדיין ישנים.״ איתן לא הגיב. הוא לא ידע כיצד להתייחס להערת הקברניט. המגישה אחרה. איתן בעל היוזמה, נקש על דלת המטבח וזירז אותה. היא הופיעה ישנונית יותר מכולם. פנקס ההזמנות בידיה. ״חביתות וקפה לכולנו״, ציווה מיכה בצרפתית רהוטה, ״אנחנו ממהרים מאוד היום״, הוסיף. ,.אתם תמיד ממהרים מון קפיטיין, תמיד ממהרים״, רטנה המלצרית בעלת תווי הפנים ההודו־סיניים, ואצה בכיוון המטבח. החביתות הגיעו ובעיקבותיהן — המוניות. ״מיקי, מוישה׳לי וראובן במכונית הראשונה, איתן ואני אחריכם. ניפגש באולם ההמתנה״, ציווה מיכה. גמע את הקפה שבספלו בעמידה. החביתה נשארה בצלחת. אנשיו קמו בצייתנות. ראובן שאל כמד, דלק עליו למלא. ״לא פחות מ־ 4,800 ליטר. אני רוצה להגיע לבדינדיזי בלי בעיות״. מיקי לא יכול היה להתאפק. ״אולי ננחת, בכל זאת, ברומא;״ ״לשם מהי ״ ״עד שנגיע לברינדיזי תהיינה כל החנויות סגו- רות... רציתי לקנות...״ מבטו של מיכה הבליע את המלים האחרונות שנתקעו בגרונו. הוא אץ לאסוף את חפציו. הקברניט ונווטו השתרעו בנחת במושבה האחורי של מכונית ה צ י טתא ן . מיכה עיין בעתוךבוקר צרפתי. איתן, שעון על מרפק ימינו, השקיף בעד האשנב הרטוב על פאריס המתעוררת ליומה החדש. היה זה בוקר אופייני של אמצע נובמבר. עננים אפורים כיסו את פני השמים, הוסיפו קדרות לאפלה. מתוך ההקדמה לספר, מאת דייר אדם שתקאי: ה ו ס פ ת ה ק ד מ ה לספר זה עלולה ליצור א ת הר ושם שספ ר מדע־דמיוני ה ע ו ס ק ב ט י ס ה וב- כ י מ י ה ז ק ו ק ל ה ק ד מ ה , א ם ה ק ו ר א ק ו פ ח משו ם מ ה ו ל א ז כ ה ל ה י ו ת ל א ט י י ס , ל א כ י מ א י ולא חובב מועד של ספרי מדע־דמיוני. מ ס ק נ ה כזו מ ו פ ר כת מ ע י ק ר ה . ה ת נ א י ם ה י ח י ד י ם ה ד ר ושים ל ק ו ר א כדי ל י ה נ ו ת ה נ א ה של מ ה מ ה ס פ ר ה ם ה י מ צ א ו ת שעת פנאי ל ק ר י א ה , י ד י עת ק ר ו א וכתוב וחי בת ספרות. ו א ם בכל ז א ת אני מ ק ד י ם מ ס פ ר שורות הרי ז א ת רק למען הביע כ מ ה ד י ע ות ה קשו ר ות בנושאי ה ס פ ר ״ ז ו ה ר ־ ה א ר גמן ״ . ראשית, נ ר א ה לי שיש לברך כי ה ס פ ר ו ת העברית, העשירה כבר בשירה לירית ואפ ית, ובספרי הגות ע מ ו ק י ם וברומנים ע מ ו ק י ם פחות, ז כתה ע ת ה לספר ב ת ח ו ם המד ע ־הדמי ו נ י . סוג ז ה של ס פ ר ו ת א מ נ ם אינו כ ה ח דש כפי שרבים סוברים, מכ י ו ן שעוד לפני ז׳יל וורן והי ג׳ ו ו ל ס הופיעו ס פ ר ים ק ל א ס י י ם של מדע־ דמי ו נ י (כגון ״ ה א ו ט ו פ י ה ״ ל ת ו מ א ס מור או ״ א ט ל א נ ט י ס ה ח ד ש ה ״ ל פ ר א נ צ י ס בייקון), א ו ל ם רק ב מ א ה העשרים ה ת ח י ל המד ע ־ ה דמי ו נ י כובש לו מ ק ו ם שווה בין שווים במדפי הספרי ות. ע ת ה מ ס ו ג ל י ם אנו להצביע על ס פ ר ים רבים ב ת ח ו ם זה ה כ ת ו - בים על ידי מדענ ים של ממש, כגון ה א ס ט ר ו נ ו ם פרד הו י ל שה ו א ח ו ק ר מצליח, או ה ב י ו כ י מ א י י צ ח ק א ס י מ ו ב שה ו א סופר מצל יח. כמו כן הופיעו בעולם ספרי מדע־דמיוני שרוב ה מ ב ק ר י ם י ס כ י מ ו כי ה ם ר א ו י ים לכתר־ספרות, כגון ״הע ו - לם ה א מ י ץ ו ה ח ד ש ״ ל ה ק ס ל י או ״ מ ז מ ו ר ללי־ ב־ביץ״ למילר. טוב, אי פ וא, שגם ספרותנו ת ו ר מ ת א ת ת ל ק ה בשדה זה. שנית, שמעתי א ו מ ר י ם כי ה ה ת ק ד מ ו ת ה מ - ה י ר ה של המדע־שאינו־דמיוני מורי דה א ת קרנם של ספרי מדע־דמיוני. לפי ק ו מ חשב ה ז ה עלו- ל ים אנו להגיע ל מ ס ק נ ה כי הרומנ ים שאנו מ נ ה ל י ם בחיינו ישפיעו לרעה על הרומנ ים הנמ- כרים בחנויות ה ס פ ר ים. למדע־הדמי ו נ י יש עדיין כר־פעולה נרחב, ו א ם גם רבים ה מ ח ב ר י ם ה מ ס - ת פ ק י ם ב ס מ מ נ י ם מיושנים, ה נ ה בא יוסף עופר ו מ ר א ה לנו כי ניתן ליצור מצבים חדשים, ובעיקר ל ה ס ת כ ל על ה ד ב ר ים מז ו י ות חדשות, כך שהמד ע ־ ה דמי ו נ י י ע ל ה רענן ו מ ותה . ועוד ד ב ר : עיקר הדגש מ ב ח י נ ת ה ד מ י ו ן מ ו פ נ ה בספר שלפנינו ל א לחידושי ה ט כ נ י ק ה (אם כי ה ״ ס י ל ו נ י ת ״ עדיין נ מ צ א ת על לוח השר- טוט), א ל א לחידושי ב י ו ל ו ג י ה ; דומני כי דגש ז ה ה ושם ב מ ק ו ם הנכון. א ם נ ס ק ו ר ב מ א ה העשרים־ושתים א ת ת ו ל ד ו ת ה מ א ה העשרים־ ו א ח ת , ונשאל מ ה הי ו הכיוונים שבהם ח ל ה ה ה ת ק ד מ ו ת ה א מ י ת י ת , סבורני שניווכח כי ה י א ח ל ה בשני כ י ו ו נ ים: כלפי חוץ — בכיבוש ה ח ל ל •, וכלפי פנים — בפ יתוח ביוכימי של ה א ד ם . א ך סופרי ה מ ד ע ־ ה ד מ י ו נ י של ה מ א ה העשרים ערים ב ע יקר לכיוון הראשון, ומת- ע למים לרוב מ ה כ י ו ו ן השני. נ ד מ ה לי כי יוסף עופר מ ה מ ר בספר זה על ״ ה ס ו ס הנכון״. לבסוף חייב אני ל ה ע י ר ה ע ר ה א ח ת נוספת. בעד ה מ ס ו ו ה של ה מ ד ע ־ ה ד מ י ו נ י נשק פת מ ה ס פ ר גישה מ ק ו ר י ת ל י ח ס י ם שבין א ד ם לחברו ובין א ו מ ה ל י ר י ב ת ה ; א ו ל ם א ל ה נושאים שכל ק ו ר א ו דאי יתן ע ל י הם א ת ד עתו ויגיע ל מ ס ק נ ה משלו. 74־ בטאון חיל האויר דצמבר 1969 מס' 80 ״...מיכה הורה להוביל א ת חפצי הצוות ישר אל המטוס. ״ .גשם דק מעורב בפתיתי שלג זעירים ריסס את זזדחו־ בות. המכוניות נסעו יפנסיהן הקטנים דלוקים. בחרי־ צות חדגונית השתדלו מגבי השמשות לנקות את המכונית מבליל של רפש וגשם. איתן זימזם מנגינה שקטה, הקפיד לשמור על מיקצב המגבים. בתוך המכונית היה חם ויבש. בכניסה לשדרות וואגרם התקלקל הרמזור. את מקומו תפש שוטר־תנועה עטוף בשכמיית גשם מב־ ריקה. בתנועת־יד לאה עצר את מכוניתם. הולכי הרגל מיהרו לחצות את הכביש. מיכה הניח את עתונו והעיף מבט אדיש באנשים הרטובים. לפתע נדרך, סילק את העתון מעל ברכיו ובתנועה עצבנית הוריד את שמשת החלון. הוא שם את כף ידו מול פיו כאפרכסת וצעק: ״ג׳ינט, היי, ג׳ינט!״ אשד, נאה כבת ארבעים סובבה את ראשה. מבטה חיפש את הקורא בשמה. שוטר התנועה סימן בידו. המונית זינקה. מיכה נשאר ליד החלון וידו מונפת אל מחוץ למכונית. ״תעצור בבקשה!״ ״ארטה סיל וו פלי, ארטה!״ נחלץ איתן לעזרת ידידו. הנהג לא שמע, או לא רצה לשמוע. מכוניתם המשיכה לדהור וצמיגיה טרטרו על גבי כביש האבנים הפריסאי. ״מיכה, סגור את החלון, אתה נרטב לגמרי״. מיכה ציית אוטומטית. ״הייתי צריך לנסות ולעצור אותו מיד. הנהג המנוול הזה. לא רצה להבין את הצרפתית שלי. עשה את עצמו כלא שומע, ימח שמו וזכרו.״, אבל מדוע שתקתי יכולת לעצור אותו. אתה הדי יודע איך לדבר עם אלה 1״ ״עזוב איתן. לא חשוב״, אמר מיכה מהורהר כל- שהו, ״מוטב כך״. סקרנותו של איתן, שלעולם לא ידעה שבעה, החלה מתעוררת. ״למה מוטב ? אז למה צעקת אחריה? בכלל... מי היתה האשה הזאת ?״ ״מד, זה חשוב מי ? אשה אחת... עזוב את זה איתן. סיפור ארוך ומשעמם״. ״סיפור־ארוך־ומשעמם״, חיקה איתן את מיבטאו ההונגרי של חברו. ״איכשהו תמיד, אבל תמיד אתה מתחמק מתשובות כשזה נוגע לך. סיפור־ארוך ומשעמם. זה כל מה שאתה מוכן לומד. בחיי שזה לא הוגן מצדך, פשוט לא ,פייר׳״. מיכה חייך: ״מה אתה כל־כך סקרן? מה יש כאן מענין? ענינים של העבר, זה הכל. שטויות״. ״אתה רק תצחק ותלגלג. מה זאת אומרת את־מי־ זה־מעניךבכלל? אותי זה מענין. אותי! זה לא מס- פיק?״ פני איתן הסמיקו מכעס. הוא התכרבל במו- שבו ונשתתק באופן הפגנתי. מיכה שרוי היה במבוכה. הוא הניח את העתון, ולרגע נראה כמי שמנהל מלחמה פנימית עם עצמו. הוא לא רצה לפגוע באיתן. ״אז, זו בעצם הטיסה האחרונה שלך לחוץ־ לארץ י!״, פנה אליו. ״אחרונה״, השיב איתן, כועס עדיין. 75־ בטאון חיל האויר דצמבר 1969 מס' 80 ״חבל״. איתן לא התאפק ושבר את שתיקתו הקצרה: ״שמע, מיכה, אתה באמת מרגיז אותי. יש לך מין מומחיות לדובב בני־אדמ, בפרט אותי. אתה יודע עלי הכל, אפילו את מחשבותי ורגשותי הנסתרים והאינטימיים ביותר. וכל מה שנוגע לך — שתיקה מוחלטת, לא פעם חשבתי על זה. כך זה לא עסק. זד, פשוט לא הוגן. יש לכל דבר גבול. נדמה לי שאני מבין אותך די טוב. נראה לי שאתה לא יכול לטעון נגדי שאני מנדנד לך השכם והערב על עצמך. אבל... אם קורה, כפי שקדה הפעם, שאני פונה אליך בשאלה ישירה על מקרה קונקרטי, ההתחמקות שלך מרגיזה. היא מצביעה על חוסר אמון מוחלט מצדך״. ״שטויות איתן, אתה פשוט מגזים. ציפיתי ממך כי לפחות אתה תבין. יש הרבה אנשים, ואני אחד מהם, שפשוט קשה להם לדבר על עצמם. אבל אם זה באמת כל־כך חורה לך, אני מבטיח לך שבהזדמנות הראשונה אספר לך על ג׳ינט. ועכשיו תפסיק לעשות לי פרצופים נעלבים, שוטה שכמותך״. איתן נראה מרוצה למדי. מיכה נטל שזב את עתונו בנותנו הזדמנות נאותה לחברו הנווט להתבונן ולבחון אותו מן הצד. איתן סקר את צדודית ידידו כמנסה לחרות את תווי פניו בזכדונו. הוא בחן כל פרט ופרט בנפרד כאילו דאה אותו זו הפעם הראשונה. אפו של מיכה נראה לו סולד מן הרגיל, שערותיו השחורות הצמריות קצרות מתמיד, ריסיו ארוכים מאוד וגרגדתו בולטת. לפתע אפילו הנמשים על ׳מצחו נדאו כהים יותר. מה מסתתר מאחורי מסיכה זו? הרהר איתן. הרגשה מוזרה הישרה האיש. ״אתה יודע מה?״, שמע איתן את עצמו מכריז, ״לפעמים נדמה לי שיצורים מעולמות אחרים מבקרים בוודאי את כדור הארץ. הם דומים מאוד לבני אדם אבל משהו בכל זאת שונה בהם... בחיי, שאם יש יצורים באלה בינינו הרי שאתה בוודאי אחד מהם״. מיכה חייך ונראה משועשע למדי. ״תצחק תצחק, מיכה. אני מאמין באפשרות כזאת בכל הרצינות. בכלל, אני בהחלט מאמין שכל מה שמוח אנושי מסוגל לחשוב, אפשרי.״ מיכה הרצין. ״אני הולך צעד אחד הלאה ממך. אני מאמין שהאפשרויות ביקום כה רבות, עד שייתכנו דברים שמוח אינו מסוגל לחשוב עליהם או לדמיינם. מה דעתך על כך, אדוני הפילוסוף?״ ״דעתי כדעתך, ואתה יודע מיכה, לפעמים אני חושב, כי כל כדור־האדץ הזה שלנו אינו אלא אלקטרון אחד בתוך אטום בודד, שהוא חלק מ פ ח ד ה זעירה בחופן טנופת של איזו תרנגולת ענקית״. ״אני רואה שבזמן האחרון שינית את התיאוריה שלך״, צחק מיכה, ״בפעם האחרונה דיברת על טנופת של תרנגול״. איתן חייך: ״תצחק, תצחק. תראה כבר מי זה איתן רשף. אתה עוד תקנא בי כאשר אקבל את פרס נובל״ והוסיף בנימת־קול רצינית: ״עולם המיקרוקוסמוס לא פחות מענין מן המקרוקוסמוס. הוא מוחשי יותר, קרוב יותר. אני בטוח שאהנד, ללמוד ביולוגיה״. מכוניתם הגיעה לשדה התעופה לה־בות׳ה. מיד נרשמו במשרדי החברה המטפלת בהם. לפי המזוודות שבפינה, ידעו כי שלושת האחרים כבד הגיעו. מיכה הודה לעובד החברה להוביל את חפצי הצוות ישר אל המטוס. ״מטוס נורד של חיל־האוויד הישראלי. הוא עומד מאחורי תחנת הדלק ליד הדי.ס, 6 מאקוודור״. ״אתה מדבר צרפתית טובה מאוד, אדוני״, התפלא רב הסבלים. ״משתדל...,׳, חייך לעומתו מיכה ופנה לדרכו. ״בוא נסתלק מן המהומה הזאת״, הציע איתן. הם עלו במדרגות שהובילו אל חדרי השירות־ המטאורולוגי כדי לקבל תחזית ותדריך מזג־האוויר בנתיבם. בחדר הצר המתינו שלושה גברים לחזאי. הם לבשו מדים אפורינדכהים של חברת תעופה זדה. קברניטם, שארבעה פסי־זהב בלטו על שרוול מקטדונו, עמד קרוב לדלפק. הוא היד, ענק, שגובהו כשני מטרים. את כובעו החזיק תחת בית שחיו. צלקת מכוערת נמשכה על לחיו השמאלית מן האוזן ועד לסנטרו המרובע. מימינו ניצבו שני אנשיו. כקבדניטם, היתד• עמידתם זקופה כבמסדר צבאי. לעומת הענק נראו השניים כננסים. אחד מהם, עם שלושה פסים על שרוולו, הרכיב משקפיים. השלישי היה המוזר שבחבורה. כבן חמישים, פניו המגולחים למשעי היו חרושים קמטים עמוקים בתלמים. הוא לא הסיר את כובעו מעל ראשו. עורפו מכוסה היה בתלתלים בהירים שהשיבה זרקה בהם. האיש עמד כפסל ולא הגיב גם כאשר מיכה בירך אותם בבוקד־טוב לבבי. הרגשה מוזרה הישרה האיש ודומה היה כאילו המדים זדים לגופו, כאילו הוא •מחופש. טיסה שגרתית, רגילה ומונוטונית החזאי הופיע מעבר למחיצה. ״בון גיור מון אמי, בוקר טוב ידיד״, בירך את מיכה, מכרו משכבר הימים. השניים החליפו •משפטים אחדים בשפה הצרפ־ תית בשטף כזה עד שאיתן לא הצליח לעקוב אחד דבריהם. לאחר מכן נעלם החזאי, שב והופיע שנית עם שתי מעטפות בידיו. הוא הושיט מעטפה לבל אחד מן הקברניטים. מיכה עמד מיד על הטעות. החזאי החליף את המעטפות שהכילו אמנם תחזיות זהות בנתיב פאריס— רומא־ברינדיזי. על המעטפה שקיבל רשום היה: AEROVIAS DEL EQUADOR מיכה נתן לקברניט הזר את מעטפתו ושאל אותו אם ה־די־סי. 6 שייך להם. בעל הצלקת חייך בנימוס 76־ בטאון חיל האויר דצמבר 1969 מס' 80 ״...מתחתם הזדקרו ענני ק ומו ל ו ס לבנים כגושי קצפת.״ והשיב בניד ראש. הוא לא נראה כמעוניין להיכנס לשיחת רעים. ומיכה לא היה מן הדברנים. הגבוה הראה את התחזית לטייס־המשנה הממושקף. הלה העיף מבט קצר בדפים, ולחש משהו לקבדניטו. הקבר- ניט פנה אל מיכה: היואיל מיכה, בטובו, לתרגם את עיקרי התחזית לשפה האנגלית, כי החזאי אינו נלהב לעשות זאת עבורם בטענה, כי אינו מדבר שפה אחרת, זולת צרפתית. הוא דיבר בקול עמוק ונעים. האנגלית בפיו היתד, ללא דופי, אולם ההיגוי היה גרוני וזר. לרגע דומה היד, כי האיש מדבר גרמנית. הקברניט הקשיב בריכוז רב להסברו הקצר של מיכה, הודה לו בנימוס ובנקישת עקבים עזב את החדר, צוותו המוזר בעקבותיו. ״מדוע לא רצית לדבר עמם אנגלית׳/ שאל מיכה את החזאי בפליאה. הוא ידע כי האיש שולט יפה בשפה זו. ״, היתד, תשובתו הלקונית של החזאי, Boche ״ ובמלה אחת ויחידה זו הסביר את הכל. ישנם צרפתים שאינם סובלים את הגרמנים, הסביר לאיתן. ״אינני מתפלא״, השיב הנווט. בחדר הבקרה האיזודית פגשו שנית בצוות האק־ וודודי. טייס המשנה הגיש את תוכנית הטיסה לבקר, והשלושה, כחיילים ממושמעים, יצאו מן החדר. איתן ומיכה ניגשו לדלפק והגישו את :תוכנית טי- סתם. הבקר העיר להם, כי הדי.םי.־ 6 האקוודורי יוצא באותה שעה ובאותו נתיב בגובה אחד־עשר אלף רגל. מוטב כי ישנו את הגובה המבוקש, כי הוא לא יוכל לאשר להם טיסה באותו גובה. ״נסתפק, אם כן, בגובה תשעת אלפים״, הסכים מיכה ללא ויכוחים. איתן לא התאפק ושאל בסקדנותו הניצחית אודות המטוס הדרובדאמדיקאי. הוסבר לו, כי זהו מטוס חכור עם ציוד אלקטרוני העושה דרכו למזרח הרחוק. בדרך לאולם ההמתנה מילמל מיכה משהו מתחת לאפו. ״מהי מה אמרת מיכהי״, שאל אותו הנווט. ״אמדתי שהצוות הזה מוזר. ככל שאני חושב עליהם... אינני יודע איד ומתי, כל הזמן יש לי מין הדגשה כאילו פגשתי בהם כבר פעם. הגבוה והזקן כל־כך מוכרים לי. אני מניח שרק נדמה לי... אינני יודע״. * * -¥• טיסה זו החלה בשיגרה מיכנית: המראה, נסיקה דרך שכבת עננים לגובה תשעת אלפים רגל, מעבר לטיסה ישרה ואופקית בין שתי שכבות ענן. מתחתם הזדקרו ענני קומולוס לבנים כגושי קצפת. מעליהם השתרע ענן שכבתי אפור כהד, וכיסה את פני השמים. המטוס מעל נבר. העיר אינה נראית לעין. מזהים אותה על פי מצפן הרדיו. מכאן, פניה דרומה. חולפים ליד ליאון ומשם אל מעבר העיירה מונטלימר. חציית חוף מעל העיירה והמפרץ הססגוני של סנט־טרופז. העננים החלו להתדלדל. נוף הריביירה, שטוף שמש אחר הצהריים, השתרע מתחתם במלוא יופיו, מפרשיות אחדות נראו שטות במימיו הרגועים של המפרץ. ״איזה חיים״, נאנח מיקי ד,אלחוטן. 77־ בטאון חיל האויר דצמבר 1969 מס' 80 ,.אילו רק היית בחור עשיר ויפה״, המשיך ראובן את המשפט באנחה דרמטית. ״שק לי!״ הגיב מיקי. ״ההצעה נדחית״, חיקה ראובן את נימת קולו המוכרת ואת חיתוך דיבורו ההונגרי של קברניטם. ״אתה מנסה לחקות מישהו׳״ שאל מיכה בחיוך. ראובן הליצן התנצל: ״מה, אני י חס וחלילה״. טיסה שיגרתית ביותר. ממש מונוטונית. השמש שקעה מאחוריהם. בחצותם את הקצה הצפ ר ני של קורסיקה יכלו להבחין רק בקושי בצללית קו החוף, היורד בתלילות לתוך המים. מעל אלבה שררה חשיכה מוחלטת. אודות פנסי העיר הבהיקו מתחתם באבנים יקרות. פניה דרום מערבה, בקו מקביל לחופי המגף האיטלקי, במרחק של כחמישה־עשד קילומטרים מן היבשה. איתן, עם מפה בידו, ניסה לעקוב אחרי אודות הישובים הזרועים לאורך החוף המפווץ. ראובן העיר בלצון: ״הוא עורך ספירת מלאי״. הוא פנה אל איתן כממתיק סוד: ״כולם שם י לא חסד לך איזה ישוב ?״ ״לי לא חסר דבר. יתכן ולך חסר שם משהו!?״ ״המפקד! רואה־החשבונות שלך מעליב אותי״, התלונן ראובן בקול בוכים. ״אמדתי לך שלא כדאי לך להתחיל אתו. הוא מסוכן.״ ״ההד,ם! ההההם !״, חיקה איתן נהמות נמר טורף. טיסה שיגדתית, רגילה ומונוטונית. ״הוטל־צ׳דלי־ג׳ולייט־אלפא־רומיו״, נשמע ברדיו מבטאו הגרמני של קברניט המטוס האקוואדורי — ״מול צייביטבקיה. גובה אחת־עשרה...״ הוא היה אלפיים רגל מעליהם, מוסתר מאחורי שכבת עננים, בלתי נראה לחלוטין. על פי המועד המשוער בו הוא עומד להגיע לאי פונזה הסיקו, כי הוא מדביק אותם לאט־לאט. לאי פונזה הוא מתעתד להגיע שתי דקות לפניהם. ״חבל שלא קוראים לו דומיארג׳ולייט״, מעיד ראובן. ״למה חבל?״, שואל מוישה׳לי טייס המשנה הצעיר, ברצינות רבה. ״פשוט יותר יפה. כזה מין שם רומנטי. דומיאו וג׳ולייט, כמו היה לקוח מההצגה של האדון שקספיר״. משמאלם מפרץ נאפולי, במלוא הדר אורותיו. מדדום למפרץ כתם חשוך — הד הגעש המפורסם, וחוב. מיכה מצביע לשם ומסביר לטייס המשנה כי חבל שלא נזדמן להם לעבור כאן באוד יום. המקום יפה ומענין מאוד. ״אני הייתי רוצה לטוס פעם בדיוק מעליו״, מעיר ראובן, ״אתם יודעים מה הייתי עושה?״ ״בטח. את מה שעשית עד גיל ארבע־עשדה במיטה שלך״, קבע איתן. ראובן כאילו מנסה לתלוש את אחת המצערות ממקומה, כדי להרביץ בה לנווט חד הלשון. חוצים עתה את חוף איטליה. עוד כחמישים דקות טיסה לפניהם, לאחר ארבע שעות של ישיבה בתא הטייס הצפוף, רווי עשן סיגריות, באוויר הדליל של תשעת אלפים דגל. הטייס האוטומטי עושה את עיקר העבודה השחורה ולטייסים לא נותר אלא להשגיח על פעולתו התקינה. מיכה כובש פיהוק גדול. ״אני יוצא לרגע אחורה. תשגיח״, הוא אומר למוישה׳לי. הזיז את מושבו אחורה כאשד קלטו אוזניו את קריאותיו החוזרות של טייס המטוס האקוואדודי, אשר הגיע בינתיים לגבול שטח הפיקוה של ברינדיזי. ״אלפא־רומיאו, כאן אלפא־דומיאו, קורא לרומא...״ הטייס בעל המבטא הגרמני ניסה שוב, אך בלי מענה. כנראה שהיה דחוק מדי מכדי שרומא תשמע אותו. מיכה התעכב במקומו. נטל את המיקרופון והעביר את ההודעה. הטייס הודה לו בנימוס, והודיע כי הוא עובר לתדירות בקרת ברינדיזי. מיכה העביר גם את ההודעה הזאת לרומא. הבקר הודה על שיתוף הפעו- לה ונפרד ממנו באומרו שלום בעברית. ״בקר בינ- לאומי״, העיד ראובן, שהיה עד שמיעה לשיחה שהת־ נהלה. ״וכן גם אתה... בקר־בךבקר בינלאומי״, עקץ אותו מיקי. ראובן שיתף פעולה והשמיע ״מוווו!״ מיכה יצא מן התא ושב כעבור רגע. ראובן קם ונתן את מקומו על כסאו המתקפל שבין שני מושבי הטייסים, לאיתן. ״מי לא רוצה קפה ?״, שאל ראובן, ויצא להכינו. איתן הרכין את ראשו וסקר את המכשירים, סגר מעט את תריסי השמן של מנוע ימין ובדק את סינכרון ד,פרופלרים. הוא חש לפתע שאצבעותיו החזקות של מיכה לופתות את זרועו. קונוס ארגמני מרחף ״מה לעזאזל, קרה...״ קפאה המחאה בגרונו. הוא הביט בעיניים קרועות לרווחה בתופעה המוזרה ביותר בה חזה מימיו. על האופק לפנים, במרחק שקשה היה לאומדו, ריחף קונוס זוהר בצבע ארגמני לוהט בעל ממדים אדירים שחרגו מכל מסגרת דמיונית. חודו הדק של הקונוס היה בעדך בגובה טיסתם ומגו- בה זה נמשך הוא אל על כגוש זוהר ההולך ומת- רחב. בסיסו הרחב כיסה כשמינית ממראה השמים שניגלו לפניהם בגבהים של מאות אלפי דגל. הוא נדאה כחנית שמימית בוהקת ומאיימת, מעל ומעבר לכל דמיון. מדאה התופעה נסך בו חוסד־אונים, מעין חרדת בראשית השתלטה על כל ישותו. הכל היה בלתי נתפש, חסר הגיון, כמו התופעה עצמה. פעם אחת בלבד קודם לכן התנסה בהרגשה דומה. היה זה בעת רעידת אדמה חזקה, כשהוא נמצא בקומה השישית של בנין שנע וזע מתחת לרגליו והוא ידע אז, כי אין לו כל סיכוי להספיק ולהימלט מן הבנין אם זה עתיד להתמוטט. הצצה חטופה במיכה דיה היתה כדי להבין, כי הוא מרגיש בדיוק כמוהו. 78־ בטאון חיל האויר דצמבר 1969 מס' 80 ״.״על האו פק ריחף קונוס זוהר כצבע מוישה׳לי, טייס המשנה חסר הנסיון, הגיב רא־ שון: ״מאירים באיזה זרקור״, אמד ומייד תיקן את עצמו, ״בעצם, שטויות. זה לא יכול להיות זרקור...״ ופנה מיד למקור האינפורמציה המהימן ביותר, אשר כביכול יודע את כל התשובות על השאלות המת- עוררות בטיסות: מיכה הקברניט. אלא שהפעם איב־ זב המקור. הוא אפילו לא השיב. החוד הדק החל להתרומם במהירות מפליאה כאילו נמשך ביד נע- למת לתוך בסיסו. כעבור שניות אחדות נעלמה התו- פעה כליל. במקום בו השתרע לפני רגע הזוהר האר- גמני שוב נצנצו הכוכבים בשמי קטיפה. כל אותה עת ניסה מיקי האלחוטן להקים קשר מורס עם בקרת ברינדיזי. הוא זרק לפתע את האוז- ניות מעל לראשו. ״המכשיר הזה משגע! יש לי רעש כזה באוזניות שאני יוצא מדעתי.״״. מינה פנה לאחור ובקול שקט הציע לו כי ינסה שנית. מיקי החזיר את האפרכסת לראשו. ״כעת זה בסדר. מעניין... אהד,י! זה אתה ניסית לסדר א ו ת י י ! איך עשית רעש נוראי כזה, כמו סופת אלפי ברקים בתוך ענן קומולוניבוס ״..נורא״. ״לא אני עשיתי את הרעש באוזניות שלך. תירגע וכעת תנסה להשיג לי את תצפית מזג־האויד של ברינדיזי״. קריאותיו החוזרות של בקר איזור ברינדיזי נשמעו באוזניות הטייסים. .,הוטל־צ׳דלי־ג׳ולייט־אלפא־רומיאו כאן בדינדיזי, אלפא־רומיאו כאן ברינדיזי, האם אתה ארגמני לוהט בעל ממדים אדירים״ שומע״. הפסקה קצרה והבקר שנית: ״אלפא־דומיאו. בדינדיזי קורא לאלפא־רומיאו, האם אתה שומע 1״ מיכה ניצל הפסקה קלה בברד הקריאות העצ- בניות כדי להודיע על נוכחותו. הוא הציע עזרתו לבקר. וכמוהו גם מיכה ניסה פעם אחר פעם, אך ללא מענה. כשהתייאש, הודיע לבקר, כי אף קרי- אותיו אינן זוכות לתשובה, והציע לחפש את קול הסייס בתדירות אחרת. הנורד הגיע אל משואת האלחוט של ברינדיזי. הבקר הורה להם להמתין בפניות מעל המשואה עד לקבלת הוראות חדשות. איתן סבר, כי אובדן הקשר עם הזי־םי־ 6 היא הסיבה להמתנה. כעבור עשרים דקות המתנה ד,ודשו לגשת לנחיתה. חושבים הדי־סי־ 6 הלך...״ על הרחבה שליד מגדל הפיקוח המתין להם נציג הברת התעופה המטפלת בהם, ובידו שני פנסים. המנו- עים הודממו ונציג החברה נכנס לתא. היה זה ולג־ טינו, מכרם הוותיק. במגעיו הרבים עם צוותי חיל האויר, למד ולנטינו מלים אחדות בעברית, והיה גאה להפגין את ידיעותיו בכל הזדמנות. ״שלום־ שלום״, בירך את הצוות. ״בונה סרה ולנטינו״, השיב לו מיכה באיטלקית. ״קפיטנו, היינו נורא מודאגים בגללכם״, המשיך דלנטינו באנגלית עילגת שנשמעה בפיו כמו איטל- קית. ״חיכינו שיבוא מטוס מאקוואדוד. הוא לא בא. כולם עצבניים נורא. הרדאר לא עבד, חשבנו שאתם והמטוס השני התנגשתם. אני נורא מודאג ואז אמר 79־ בטאון חיל האויר דצמבר 1969 מס' 80 האיש במגדל, אתה קפיטנו דיברת ברדיו. אז אני נרגעתי״. ״ומה קדה למטוס השני?׳/ ביקש איתן לדעת. ״אין. לא הגיע״. פניו לבשו ארשת אבילה, ״חושבים ה־די־סי־ 6 הלך״.״. הוא הצביע בתנועה דדאמטית כלפי השמים. ״אולי נחת בבארי, אולי נחת בסוגייה ן לא יודעים. הם שואלים. אם שואלים אותי, אני חושב הוא הלך״. הבעת פניו התחלפה מאבל לשמחה. ״מה חשוב קפיטנו די־סי־ 6, העיקר אתם הנווד, פה, בריא שלם זה הכי חשוב הבריאות. יש מלון, .מחכים לכם. לך קפיטנו, חדד יופי. לבד. האחרים שנייט־שניים בחדר. מצטער לא היה מקום״. ״זה בסדר ולנטינו, תודה רבה״, מיכה הושיט לידיו את המתת הרגיל של קופסת סיגריות ובקבוק משקה חריף, שנתקבלו תמיד בשמחה. ״תודהרררבה! תודהדדדרבה י״ הודה ולנטינו בעב- רית המיוחדת שלו. בהגיעם לבית המלון, ויתר מיכה על חדרו ה ב ר דד לטובת מיקי, אשד שמח להצעה והבטיח חגיגית, כי יכולים לסמוך עליו, הוא לא יבלה את הלילה במיטה הכפולה לבדו. הבחורים חייכו בסלחנות. הכל ידעו והכירו את סיפוריו על הצלחותיו המפוארות בקרב המין החלש. איש לא התייחס ברצינות רבה לסיפורים הללו. סיימו את ארוחת הערב: ספאגטי ברוטב בשר נוסח בולוניה, צלי בשד ביין מרסלה וגלידה איטל- קית לקינוח. עייפים ויגעים עלו לחדריהם. רק מיקי, מגולח למשעי ומגונדר, יצא ל״ציד״ לילי ברחובו- תיה השקטים והעזובים של ברינדיזי. מיכה ואיתן התחלקו בחדר. בעלותם במדרגות הגרילו את התור לחדר האמבטיה. איתן זכה. מיכה נכנס אחריו וכאשר סיים ופנה אל מיטתו, ישן כבר חברו הנווט שנת ישרים. חזית בית המלון פנתה אל המפרץ. כביש צד הפריד בין הבנין לבין המים. שולי הכביש שימשו גם רציף עגינה לאוניות מעבורת אחדות בעלות ארו־ בות צרות וגבוהות. מיכה עמד מול החלון והתבונן בנוף. ממקום עמדו נראה כאילו האוניה עוגנת על אם הדרך. קצה תורן הספינה הזדקר מול עיניו כאילו במרחק הושטת יד. הוא זז בתנודות קלות בקצב תנועת הגלים. מאחורי התורן והארובה, רחוק יותר, בצלע הגבעה שמעבר למי המפרץ הצר, שימש עמוד בטון מסוגנן כמגדלור. בראש העמוד ניצב פסל של המדונה. בידיה הפרושות שמרה על מבואות המפרץ. 80־ בטאון חיל האויר דצמבר 1969 מס' 80 ״ מ ט י פ י י ט י ; n 1 ׳ w ־19 ו־גוי 5 ל י י ! ה SIT ® מ ש י ת י 1juvpgn ו!או״י Hm במשך שנים היו מעברי קייבר אזור מועד לפורענות ומסוכן׳ לא רק לעוברי אורח, כי א ם אפילו לכוחות צבא ונציגי השלטון אשר חלפו בהם. שבטי הפטאנים המרדניים ושודדי הדרכים אשר קיננו בהרים שלטו בהם שלטון ללא מצרים, ואף ערבו מדי פעם פשיטות אל תוככי פונג׳אב. משום ב׳ך היה במראה פסי ההתעבות שנתמשכו מעליהם סמל להת- גבשות השלטון והתעצמותו הצבאית. אילו ניתן היה לראות את סמליהן של נקודות הכסף הנוצצות, שחלפו ביעף, היו מזהים לפיהם א ת מטוסי חיל האויר הפקיס- טאני, אשר הוקם ואורגן זה מקרוב. חרף ״ינקותו״ יצג החיל מסורות ותיקות ונטייה בולטת להתפתחות טכנולוגית. מאת עמוס עשת חיל ד,אויר הפקיסטאני או ה״פקיסטאן פיזאיה״ ככינויו בפי דוברי האודדו שבמערב המדינה ודוברי הבנגלית שבמזרחה, חגג ב־ 14 באוגוסט 1969 את מלאת 22 שנה לקיומו. אולם יסודותיו הונחו זמן רב קודם לכן. ותיקי החיל רכשו את מקצועותיהם ו א ת נסיונם עוד לפני הכרזת פקיסטאן כדומיניון, בעת שירותם בחיל ד,אויר המלכותי ההודי, תחת שלטון הבריטים. כיום אחראי החיל על הגנת מרחבי ד,אויר של שגי חלקי המדינה המפוצלת, כאשר אזורית ה,.חמים״ משתרעים לאורך 1130 הק״מ של הגבול הצפון־מערבי ו־ 1770 ד,ק״מ של הגבול עם הודו. ניתוק שני חלקי המדינה מסבך את בעיות ההגנה, כשהקשר ביניהם מותנה לא במעט ברצונה הטוב של ממשלת ניו־דלהי. 81־ בטאון חיל האויר דצמבר 1969 מס' 80 ההסכם ההודי־פקיסטאני קבע כי חלוקת הציוד הצבאי תבוצע על פי היחס המספרי בין המאמינים המוסלמיים לבין בני הדתות האחרות. באופן זה היה על הפקיסטאנית לקבל כ־ 20% ממטוסי חיל האייר המלכותי ההודי. מובן שלחלוקת עצמה לא היתה כל משמעות לגבי הבסיסים או כוח האדם, שמצבם הוכרע ע״י מקומם הגאוגרפי וההכרה הדתית. לפיכך, הועברו לרשות היל האויר המלכותי הפקיסטאני שתיים מתוך עשר טייסות הקרב ההו- דיות, אשר הפעילו מטוסי טמפפט 11 . לגבי מטוסי ד,תיבלה זכו המוסלמים בנתח שמן יותר, טייסת אחת משתי הטייסות שבשדות. המטוסים הגיעו במצב ירוד סה׳׳כ המטיסים שהועברו לרשותם מנה 35 מטוסי 20 מטוסי , 32 מטוסי דקוטה די.=י. 3 , טמפסט 11 הרוורר, 16 מטוסי טייגר מוט ו־ 10 מטוסי אובטר. נוסף •לכך נתקבל מלאי מוגבל למד־ של מנועים. תהליך העברת הציוד נמשך זמן רב והסתיים רק בראשית 1948 . עם קבלתו התבדר, כי חלק ניכר ממנו הגיע במצב ירוד ביותר ואפילו כשהוא בלתי שמיש לצמיתות. למרות כל המאמצים לא הצליחו הפקיסטאנים להפעיל אלא 28 מטוסי טמפסט 11 , כמחצית ממספר הדקוטות וכמה מהמטוסים האח- רים, בלבד. כמה מהמטו ס ים שהופעלו בעבר או מופעלים כיום בחיל האויר הפקיסטאני נראים בציורים אלה. מלמעלה למטה : הוקר טמפסט 11 , היווה ציודן של שלוש טייסות והוצא משירות ב־ 1954 ; הוקר פיורי של טייסת מספר 9; סופרמרין אטקר של 1956 ); מרטין בי־ 57 בי של כנף ההפצצה מספר 31 ; נורת ־1951) טייסת מספר 11 אמריקן פ־ 86 פ סייבר, נכנס לשירות בסוף שנת 1955 ומופעל עדיין על־ידי כחצי תריסר טייסות. R4Q?.9 82־ בטאון חיל האויר דצמבר 1969 מס' 80 מטוסי בי־ 57 בי קנברה, מתוצרת מרטין, שסופקו כסיוע צבאי על־ידי ארה״ב, עדיין מהווים את ציודה של כנף קרב־הפצצה. החרטום המארך מצביע על התקנת ציוד אלקטרוני חדש. הטמפסטים הופעלו במסגרת הטייסות מס׳ 5 ו־ 9, שהתמקמו בשדה פשוואר. היה זה הבסיס היחידי בין חמשת בסיסיה האויריים שד פקיסטאן, שהתאים להפעלת מטוסי קרב. האחרים — ריסאל־ פור, קוהט, צ׳קלאלה ולהור — חסרו את מרבית המתקנים והציוד שנדרשו לכך. עם זאת שימש שדה להור את הכוח התובלתי. מסגרתו הארגונית של החיל הקיפה אותה עת 2112 חוגרים ו־ 220 קצינים, מהם 44 טייסים בלבד. אלא שבכך לא מוצו בעיותיה של המפקדה עד תום, חרף הנתקותם מהודו והשתחררותם מהשלטון הבריטי המשיכו הכוחות המזויינים להשתמש בשפה האנגלית, כשפת הקישור בין דוברי הבנגלית ו־ האורדו. תת־מרשל־אויר פרי קיין נתמנה כמפקדו הראשון •של החיל והועמד בפני המשימה הקשה של קביעת המסגרת הארגונית, מינוי הפיקוד והדרגים האחרים, הפעלתם המבצעית של כלי הטיס ואחזקתם. דגש מיוחד הושם על גיבוש האנשים ופיתוח מהיר של מערכת ההדרכה. הכשרת כוח אדם מקצועי הפכה חיונית ביותר, עם שנתברר כי מרבית הטכנאים היו הינדים וסיקים, שנשארו בחיל האדר ההודי אחרי הפילוג. לקראת סוף ספטמבר 1947 נפתח בשדה ריסאלפור הקולג׳ לטיס, שהקיף את כל שלבי ההדרכה המקובלים. הטיסות בקורס נערכו באותו זמן במטו- ס־ טייגר מוט והרוורד ותוך הסתייעות ב־ 29 מדריכי טיסה ואחזקה פולניים, לצד מספר קטן של מתנדבים מחיל האד ר המלכותי הבריטי. במקביל נפתח גם בי״ס טכני, שמוקם בבסיס דריג דוד. למרות המאמץ ההדרכתי עדיין היתה כמית המסיימים נמוכה מהנדרש. בספטמבר 1948 הואצה תוכנית האימונים, ע״י שליחת חלק מפרחי הטיס והחניכים הטכניים ללימודים במספר מדינות זרות. קבוצה בת 22 פרחי טיס הגיעה לפלורידה ואחרים הודרכו בקולג׳ התעופה הבריטי שבקרנוול ובקולג׳ התעופה האוסטרלי שבפוינט קוק. טייסים מנוסים רכשו ידע כמדריכים לטיסה מבצעית במקו- מות שוגים בעולם. טבילת אש ראשונה •הנושאים האחרים לא הוזנחו כמובן, אף הם. קבוצה גדולה של קציני אחזקה ומנהלה השתלמו בקולג׳ ההגנה האימפריאלי ובבתי הספר לפיקוד ומטה — בבריטניה ובארה״ב. בשובם ישמו הנציגים הפקיסטאניים את השיטות השונות שנלמדו על ידם בהתאם לתנאים ולאפשרויות של ארצם. כבר לאחר 4 חודשים ממועד לידתו נאלץ חיל האויר הפקיסטאני לעבור לפעילות מבצעית של ממש. הפקיר של היפי בווזיריסטאן סרב להכיר בקיומו של הדומיניון החדש וניסה לנצל את תקופת ההתארגנות לתועלתו. שבטיו העלו את נס המרד ופשטו על הגבול הצפ ו ךמער ב י , כשהם נתמכים ע״י אפגניסטאן ונהנים מסיועה. מטוסי הטמפסט 11 של טייסת מס׳ 5 הועברו איפוא לאיזור מוראן, כעזרה לכפיית החוק והסדר על אזורי ספר אלה. לצידם הופעלו שתי דקוטות, אש׳ר היוו אז אה הכוח הלוגיסטי השמיש ישל החיל. אלא שההתנג- שות היתה קרקעית בעיקרה וחלקו של חיל האויר בה הסתכם ב־ 47 גיחות קרב ומספר משימות תובלה. ההפוגה שהושגה היתד, זמנית ופעולות האיבה המקומיות התחדשו באמצע 1948 . הפעם הוטלה המשימה על טייסת מטוסי הטמפסט מס׳ 2, אשר הבטיחו לכוחות הממשלה ואנשי שבטי התוכי שפעלו לצידם, סיוע קרוב יעיל. המטוסים ירו, ריקטו והפציצו בתנאים קשים, כשטייסיהם רוכשים ידע מבצעי. עם זאת, לא היה בכך משום נסיון רב, באשר סה׳׳כ הגיחות שביצעו היה 119 בלבד. בנובמבר של אותה שנה הצטרפה ל״קרב על אישה״ גם טייסת התובלה מס׳ 6, שתופעלה משדה פשוואר. המטוסים ביצעו הצנחה לוגיסטית תוך התגברות על תנאי מזג אויר גרועים. כדי לעמוד במשימתם היה עליהם לעבור מעל לטריטוריה הודית וכבר בארבעה לאותו חודש יורט אחד מהם ע״י שני מטוסי קרב הודיים, שפתחו עליו באש. למרות הנזק שנגרם הצליח טייס הדקוטה להנחיתה בבטחה. היה זה רמז ברור למדי והפקיסטאנים, שלא יכלו להקצות לדקוטות לווי של מטוסי קרב, הגבילו את גיחות התובלה לשעות החשיכה. 83־ בטאון חיל האויר דצמבר 1969 מס' 80 hh־43b אחד ההליקופטרים מטיפוס קמו שסופקו לפקיסטאן במסגרת תוכנית ה- סיוע הצבאית של ארה״ב. הוא משמש למשימות כיבוי וחילוץ. התקריות הנמשכות לאורך הגבול הצפוז־מערבי והסכסוך הקיים ועומד סביב שאלת קשמיר, הביאו להחלטה בדבר שילוש כוחו של חיל האויר, בהתאם .( לתוכנית תל־שלבית ( 1950-1948 . השלב הראשון נמשך עד ל־ 1 במרס 1948 טייסות הקרב תוגברו ב־ 8 מטוסי טמפסט ו! כ״א, בעוד שעבור טייסת התובלה הוזמנו מטוסי בריסטול פדיינזר. כן נקלטו מספר מטוסים אחרים, כהרוורד ,( 30 ), טייגר מוט ( 24 ), הליפבס ( 8) ובריגנר ( 2 ) שיועדו לביצוע משימות מגוונות. האחרונים הוצאו מהשרות כמעט מיידית, לאחר התרסקות אחד מהם. במקביל, הורחבה רשת ההדרכה, אשר הקיפה את נושאי הטיסה, התחזוקה ,והמנהל. בשלב השני, הובאו טייסות הקרב לסטנדרטים גבוהים של תפעול ואחזקה והופעלו הבסיסים בדרינג רוד, ציקלאלה ולחור גם כמרכזי הדרכה. סגל כוח האדם הוגדל עד ל־ 472 קצינים ו־ 4300 בעלי דרגות אחרות (לעומת 405 קצינים ו־ 3033 החוגרים שהיו לחיל עם סיום של ב ההתעצמות הראשון). שלב זה בוצע בהתאם להנחיותיו של תת־מרשל־אויר אטשרלי, שחזר באותו זמן מאנגליה ונתמנה במפקדו של החיל. שימת הדגש על איכות המפעילים והציוד נעשתה בהשפעתה הברורה של הדוקטרינה הבריטית. ה ק מ ת טייסות חדשות תנועות ותימרונים פרובוקטיביים של הצבא ההודי חיממו את האוירה, שהיתר, חשדנית בלאו הכי, וזרזו את תהליך ההתארגנות והגיבוש. שלא בהתאם לתוכנית המקורית, הוקמה טייסת טמפסט 11 . שלישית, מס׳ 14 , ואורגנה טייסת תובלה מס׳ 12 האחרונה הפעילה 3 סוגי מטוסים: הליפכס, ויהוינג דקוטה וכן... שגי הרוורדים. המטוסים הקלים קובצו במסגרות טייסתיות אף הם, כאשר טייסת מסי 1 הועברה לדרינג ,דוד, טייסת מס׳ 2 העתיקה מקומה ללהור, טייסת מס׳ 4 נשארה בפשוואר וטייסת מס׳ 5 נעה לדקה. במשך תקופה מסויימת היד, בכוונת המפקדה להקים את בסיס טיטאגונט בפקיס- טאן המזרחית, אך ההחלטה בוטלה עקב תופעות מקומיות תדירות של ציקלונים ומערבולות אויר מסוכנות. המעבר לשלב השלישי נעשה א־פוא טבעי ביותר. הקף התוכנית הורחב ובנובמבר 1949 הוקמה כנף קרב שהתמקמה במוריפור. כן הוזמנו ב־ 80 מטוסי קרב מסוג פיורי ו־ 30 מטופי בריסטול פרייטר נוספים — למשימות תובלה. האחרונים קיימו כעבור זמן קשר אוירי שבועי בין הערים הגדולות במדינה, להעברת נוסעים ומטען. בתחילת 1950 החילה פקיסטאן מחליפה את הטמפסט 11 במטוסי הפיורי, אשר הגיעו זה מקרוב. הללו הצטיינו במשך שהייה ארוך, כושר תימרון מצויץ ויכולת מוגברת של נשיאת חימוש רב ומגוון. עם זאת המשיכו חלק מהטמפסטים 11 בשרות עד 1954 . הצלחה מקבילה נחל החיל בבחירתו בבריסטול פרייטר. תת־מרשל־אויר מ.ל.וו. קנון קיבל ב־ 1951 את הפיקוד על החיל והמשיך במדיניות קודמו. הכוח הוגדל עד ל־ 10 טייסות, כש־ 36 מטוסי אטקר סילוניים אורגנו במסג רת טייסת מס׳ 11 . למרות בעיות בכן הנסע שלהם, אשר גרמו למספר תאונות שהביאו להרס כמה מהם, הוגדר שרותם הקצר יחסית כמשביע רצון. ב־ 1956 פינו האטקרים את מקומם לפייכריה הסילוניים, שהובאו לפקיסטאן במסגרת הסיוע האמריקני. כרגיל, היו לתהליכי ההתעצמות השלכות ישירות על נושאי ההדרכה והאירגון. הקולג׳ פשט ולבש צורה, וזכה לבסוף למעמד אקדמיה. תוכנית הלימודים שונתה אף היא, והאימו- נים הפכו מורכבים ויסודיים יותר. פרחי הטיס השלימו בריסאלפור 210 שעות המו ר ד ואלה שיועדו למטוסי התובלה הועברו לקורס המרה במוריפוד. ביוני 1953 חל שינוי נוסף. האימון המתקדם מפקד חיל האויר של פקיסטאן, מרשל־ אויר נור חאן, מאמין שעליו להכיר ממש כל מטוס שבשירות חילו. כאן הוא נראה לפני טי ס ה באחד ממטוסי המירז׳ הרא- שונים שהגיעו לפקיסטאן. 84־ בטאון חיל האויר דצמבר 1969 מס' 80 עמוד השידרה של הכוח הקרבי ה- טקטי הוא כנף של מטוסי מיג־ 19 מתוצרת סין (ה- מכונים פ־ 6 על־ ידי יצרניהם) ש- נמסרו לפקיסטאן כמענק, כשהם חדשים לגמרי ו- מרשימים ברמת העיבוד הטכני. ה־ מיג־ 19 מופעלים הן בתפקידי ירוט והן בתפקידי סיוע קרקע. תותח 30 מ״מ שלישי נראה בדיוק מאחורי אני טינת התג״מ. הועבר לאחריותה של טייסת מס׳ 2 ואילו קורס — ההמרה למטוסי תובלה בוצע ע״י טייסת מס׳ 3 בלהור. במקום זה קיבלו הבוגרים 180 שעות טיסה נוספות על הבריסטול פרייטר, והועברו לטייסת . מס׳ 6 רשת הבסיסים הורחבה אף היא, עם פתיחת שדה סאראגודה. ל מ ת ת זאת לא תופעל עדיין כל בסיס קרבי בפקיסטאן המזרחית, והשדות טזגאון ודקה שרתו מטוסי תובלה בלבד. סיוע אמריקני בעקבות הצטרפות לבריתות הגנה שלא כמספר מדינות באזורה, נקטה פקיסטאן במדיניות אנטי־קומוניסטית מוצהרת. אולם נקודת המפנה העיקרית חלה בשנת 1954 , עם חתימת הממ- שלה על הסכמי בריתות ההגנה המערביות של כדי שיוכל . (CENTO) וסנטו (SEATO) סיאטו לעמוד בהתחייבויותיו חוזק חיל האויר באמצעות סיוע אמריקני נדיב. המשלחות האמריקניות המרובות במקום שינו עד מהרה את מסגרותיו ונויהליו של החיל ותתאימום לאלה הנהוגים אצלן. בהתאם לכך רוכז הפיקוח התחזוקתי ע״י המפקדה הממונה. תו ך פרק זמן קצר יחסית הפך ח״א הפקיסטאני לחיל ׳ מספד S8G־5 סילוני, שהורכב בעיקרו ממטוסי םייבר מפציצי מרטין 5י־ 57 בי (תאומה האמריקני של ה־ קנברה הבריטית) ומטוסי טי־ 33 להדרכה. חובת ההסתגלות של צוותי האויר ושל אנשי השרותים לעידן הסילוני הפכת את החיל לכוח מאומן. הדרכת הטייס נעשתה ע״י מדריכים אמרי- קנים וצוותים טכניים מקומיים נשלחו להשתלמויות ולאימונים בארה״ב ובגרמניה המערבית. אך למרות ההתמודדות עם הציוד המודרני ועם המסגרות החדשות, לא היתד! כל נסיגה בדרישות המבצעיות, כשההפך מכך הוא הנכון. הסטנדרטים המקובלים הועלו והמיון נעשה קפדני מבעבר. כתוצאה מזה גובש החיל לכוח הגנה ואמנעה יעיל אם כי מצומצם הקף. הקולג׳ קיבל מטוסי טל,סאן והוציא את התרווד־ דים ל״גמלאות״ ואילו הטי־ 33 נקלט ע״י טייסת מס׳ 2 שבמוריפור, בהחליפו את מטוסי הטמפסט 11 והפיורי. תוכניות ושלבי הדרכה שונו אף הם. פרחי־הטיס קיבלו בקולג׳ בין 200 ל־ 220 שעות טיסה ועברו לאחר מכן קורס מבצעי בן שלושה חודשים, בו ביצעו 80 שעות נוספות. עם הסמכתם כבוגרים מבצעיים הם קיבלו, במסגרת טייסת ההד- רכה, 50 שעות על מטוס הסייבר, תוך 3 חודשים, ואז הוסמכו כטייסי קרב מן השורה והוצבו לטייסות הקוו הראשון. נחשוני מטוסי הסייבר פ־ 86 פ נקלטו ע״י הפקיס־ טאנים ב־ 1955 , במסגרת טייסות מס׳ 14 ו־ 5. המש- לוחים הבאים דחקו אט־אט את רגלי מטוסי הבוכנה •וב־ 1956 הוחלפו בם כל האטקרים של טייסת מס׳ 11 , אשר הוצאו מהשרות. שפע הסילונים הביא לה- .(15 ,16 ,17 , קמתן של 4 טייסות חדישות ( 18 יוצאת דופן היתד, טייסת מס׳ 9, שמטוסי ה פ י ו ת שלה הושארו בחיל לצורך הפעלתם במשימות שיטור לאורך הגבול הצפון־מעדבי. ב־ 23 במרס 1956 שע ה החיל את שמו. המילה ״מלכותי״ נעלמה מזהותו והוא הפך לחיל האויר הפקיסטאני, פשוטו כמשמעו. כשנה לאחר מכן, ב־ 23 ביולי 1957 , הועבר הפיקוד על החיל לידי מרשל־אויר מ. אסגהאר, אשר הידק את מערכת היחסים עם המערב. תוספת הציוד המשיכה לזרום ללא מעצור. טייסת מס׳ 12 85־ בטאון חיל האויר דצמבר 1969 מס' 80 צילום מקרוב של חרטום מיג־ 19 פ־ קיסטאני. מש- מאל נראה מארז־ רקיטות מתיכנון סובייטי, המכיל 8 רקיטות בנות 55 מ״מ. לקני ה- תותחים הבולטים מהכנפים ומהגוף יש מתקנים לבלי- מת הרתע. קיבלה ב־ 1958 מטוסי גרומן אלבטרוס אמפיביים, ששימשו למשימות סיור ימי, חיפוש והצלה. משלוח אחר, של 24 מפציצי בי־ 57 בי, איפשר את הקמת כנף ההפצצה מס׳ 31 , על שתי טייסותיה, והוחל, ־,0X6) זו הפעם הראשונה, בהפעלת הליקופטרים הגעת מטוסי הפטארפייטר סתמה .(UH—19 קורסקי את הגולל על שרידי מטוסי הפיורי שנשארו לפליטה בטייסת מס׳ 12 . החיל זכה עתה במיירטים מעולים, אשר היוו תשובה נאותה למיג־ 21 שבידי חיל האויר ההודי. טייסות התובלה החלו קולטות ומפעי- . לות את ההרקולס פי־ 130 בסה״ב הופעלו באותו זמן 10 טייסות קוו ראשון לתקיפה, טייסת ירוט, 2 טייסות הפצצה, גף סיוד־ 2 טייסות תובלה ומספר , צלום של מטוסי טי־ 33 מצומצם של הליקופטר וכלי טיס אחרים. סכנת מלחמה עם אפגניסטאן ב־ 1965 עבר הפיקוד על החיל לידי מרשל־ אויר מ. נור תאן. בתקופה זו העיבה על פקיסטאן סכנת התנגשות מזויינת עם אפגניסטאן הסמוכה, חרף היות שתיהן מדינות מוסלמיות. האחרונה התקשרה בזמנו עם בריה׳׳מ וזכתה בסיועה, שכלל . 3 טייסות איל־ 28 ו־ 6 טייסות מיג־ 17 , טייסת מיג 21 אחת מטייסות המיג־ 17 אף עמדה לפני החלפת מטוסיה במטוסי מיג־ 21 . תזוזתם המאיימת של הכוחות האפגניים לעבר הגבול המשותף אילצה את פקיסטאן לנקוט אמצעים מיוחדים. אלא שבמקום מלחמה עם האפגנים החלה ההס- תבכות הממושכת עם הודו. הסכסוך סביב השאלה הפתוחה של קשמיר החריף אותה שנה ביותר והתפתח בסופו של דבר לקרב נרחב ו א מ ר י . הפסקת האש שהושגה ב־ 30 באפריל הופרה בחודש אוגוסט, והלוחמים הפקיסטאניים פרצו קדימה ושטפו את העמדות ההודיות, אשר התמוטטו במהירות. הצבא ההודי הנסוג נאלץ לבקש את סיועו של חיל האויר שלו, והלחימה באויר החלה אף היא. יחס המטוסים היה בערך 1:5 ולא בישר לפקיס־ טאנים טובות. מול מטוסי הפצצה, סיוע ויירוט הודיים במספר רב, הצליחה פקיסטאן להעמיד 12 מטוסי סטארפייטר פ־ 104 (מהם 3 דו־מושביים), כ־ 100 מטוסי סייבר פ־ 86 פ ו־ 24 מפציצי בי־ 57 בי. מתחילת ההתנגשות באוגוסט ובמשך קיומה, ביצעו הצדדים הפצצות יום ולילה. כבר ביום הראשון לקרבות תקפו 28 מטוסי וומפייר כוח שריון פקיסטאני והשמידו 15 טנקים וכמות ניכרת של רכב רך. כן נגרמו אבדות כבדות למדי לאנשי חטיבת חי״ר, שחנתה בסמוך. מבנה מטוסי סייבר שיירט את הוומפיירים הצליח להפיל 5 מהם. היתד, זו ראשיתה של לחימת אויר אמיצה ומוצלחת, אך לקויה בתיכנונת וחסרת אירגון. עתה נכנסו הקרבות ל״הילוך גבוה״. מטוסי תובלה של שני הצדדים הנחיתו גייסות וציוד בקרבת הערים הגדו- לות, מעבר לגבול, וסיפקו להם סיוע טקטי קרוב. היתד, זו הסלמה אשר הפקיסטאנים המשימה וניצ- לוה לתקיפתם במפתיע של שדות תעופה. לטענתם, הושמדו בפשיטה זו 25 מטוסים הודיים, אשר חנו על הקרקע. במקביל בוצעו הפצצות ליליות על מפ- קדות שני היריבים, מבלי שמטוסי קרב או ירוט פקיסטאניים יוכלו ליטול במשימות אלו חלק כלשהו. עדויות לנצחון חיל האויר הפקיסטאני בתום הקרבות טענו הצדדים כי הפילו כ־ 100 מטוסים משל יריביהם. הואיל והמספר שננקב היה קר ו ב לכמות כל מטוסי הקוו הראשון של חיל האויר הפקיסטאני, היו שראו בזאת את השמדתו הטוטא- לית. אלא שהטענה ההודית הופרכה תוך זמן קצר, לאחר שביתת הנשק. במטס הנצחון נטלו חלק 86 מטוסי סייבר, 10 מיירטי סטארפייטר ו־ 20 מפציצי בי־ 57 בי. היה בכך משום עדות, כי ההודעה הפקיס- טאנית ב ד ב ר אובדן 19 מטוסים בלבד נכונה או קרובה לאמת. גידפה רשמית זו זכתה לאישור גם מפיהם של אנשי הסיוע האמריקניים. מאותר יותר התברר כי סה״כ המטוסים שהושמדו ע׳׳י ההודים כתוצאה מפעולות קרב ישירות הגיע ל־ 9 ואילו יתר המטוסים אבדו בנסיבות אחרות. לעומת זאת נאלצה ממשלת ניו דלתי להודות באובדנם של 86־ בטאון חיל האויר דצמבר 1969 מס' 80 75 ממטוסיה היא. נצחונה •האוירי של פקיסטאן היה איפוא שלם. חשובה לא פחות מהסטטיסטיקות וההשוואות היתד, העובדה, כ־ כוחות הקרקע י הפקיסטאניים זכו בעת הלחימה בסיוע אוירי יעיל. למרות החששות המוק- דמים, השיגו הפקיסטאנים עדיפות אוירית, שאיפ־ שרה להם להפנות חלק מהמטוסים לעזרת הלוחמים. הנצחון הגדול החמיא לדוקטרינת חיל האויר, ששמה דגש על איכות האדם .וסטנדרטים גבוהים של אימון ומנהיגות. הודות להם הפך החיל למכשיר בביצוע מדיניות החוץ של המדינה. ואכן הסטנדרטים שנקבעו בחיל היו גבוהים מאז ומתמיד ועלו על המקובל במרבית חילות האויר האחרים. כבר ב־ 1954 נקבע ממוצע של 45% בירי אויר־קרקע והדרישות הוחמרו עוד יותר. חלוקת ה״ציוגים״ הנוכחית הינד,: — 70% ומעלה — מעולה. 55 — ממוצע גבוה. —69% 40 — ממוצע. — 54% (החיל אינו מחזיק כטייסים שרמתם למטה מהממוצע). הסתבר, כי המפתח הפקיסטאני גבוה בכ־ 10% מהמפתח האמריקני הסטנדרטי. בתחרות טיווה כלל־חיילית, שהתקיימה ב־ 1968 , השיגו ה- טייסים הפקיסטאנים ממוצע ירי אויר־קדקע של 55,8% . התוצאה גבוהה כשלעצמה ובפרט אם נזכור כ־ האימונים באש חיה הוגבלו לאחר סכסוך קשמיר, בשל האמברגו שהוטל על המדינה ע״י ארה״ב. סין העממית מחדירה מטוסיה לפקיסטאן הקפאת הסיוע העמידה את חיל ד,אויר הפקיסטאני במצב מביך ומסוכן ביותר, עקב קרקוע מטוסיו בקצב גובר והולך ואובדנו ההדרגתי של כושר הלחימה. אולם מאידך גיסא הם זכו להנתק מהשפע- תם הפעילה של האמריקנים. פקיסטאן הוכרחה לחפש אחר מקורות רכש חדשים, לאחזקת הקיים ולקליטת אמצעים נוספים. כל דדך ואפשרות היו כשרים לכך. כבר באוקטובר 1965 ניצלה סין העממית את הלנו אתה!... צבא ארצות הברית וחברת אר,סי.אי. מפת- חים מערכת תיקשורת שתסייע לטי יסים ל זהות כ וחות־קרקע ידידותיים. ה ח ל ק ״החו ק ר ״ של המערכת מצוי במטו ס ומשדר ל ק ר ק ע א ו ת בצופן. המכשיר ״המשיב״ על הק ר קע (שממדיו קטנ ים והוא נישא על ידי חייל), מ ז ה ה א ת האות ומשיב על־ידי שידור אוטומטי של אות משלו. הפירצה בחומת בריתות סאנטו וסיאטו, והציעה לפקיסטאן סיוע צבאי ללא תמורה. מטוסי •המיג־ 19 שהוצעו להם ללא תמורה ומצבו המעורער של החיל, חייבו את הפקיסטאנים להתגבר על חשדו- תיהם זהיסוסיהם הטבעיים וההצעה נענתה איפוא בחיוב. סייעה להחלטתם גם העובדה, כי המיג־ 19 •מאחד תכונות של מהירות עלקולית מוגבלת, כושר תימרון טוב, תאוצות יעילות וכוח אש חזק. נמסר, כי מרבית הטייסים בפקיסטאן מבכרים להטיסו, . אפילו על פני הסטארפייטר פ־ 104 והמיראז׳ 3 הצהרות אלו חשודות במקצת לאור הוצאת המטוס מהשרות ברוב המדינות הקומוניסטיות וגם ע״י חלק מארצות ערב, ואם נזכור, כי פקיסטאן הינד, ארץ הררית וד,מיג־ 19 הוא מטוס דו־מנועי העשוי להחזיר את טייסו גם במקרה של תקלה. למרות החששות הראשוניים לא גילו .הסינים כל נטיד, להפעיל לחץ מדיני ו /או צבאי, והם סיפקו את המטוסים ואת חלקי החילוף בהתאם להזמנות וללא כל שיבושים בלוח הזמנים. יתר על כן, גישתם נתגלתה כנוחה אף מגישתם, בעבר, של האמריקנים, באפשרם לפקיסטאנים הרגישים להקים מחסנים, גדולים •מהמקובל, של מלאי חלפים. כיום גדולים המאגרים בכ־ 100% מכפי שהיו בעת פרוץ מלחמת קשמיר, מה עוד שמספר תעשיות לאומיות מייצרות כ־ 500 פריטים של חלקים •משניים למטוסים, כגון צמיגים וגנרטורים. במקרהו של המיג־ 19 מיוצרים של חיל האויר הפקיסטאני. ,iii־ep מטוס מירז/ דגם 87־ בטאון חיל האויר דצמבר 1969 מס' 80 שלושה מטוסי קרב מתוצרת שלוש מדינות משרתים בצוותא בחיל האויר הפקיסטאני. מוביל את המיבנה מיג־ 19 מתוצרת סין, עם לוקהיד פ־ 104 א אמריקני מימין. ריבוי הטיפוסים מסבך את התחז וקה בחיל זה. (iii־ep) משמאל, דאסו מירז׳ במקום גם כ־ 75% מכלי העבודה והאמצעים ההנד־ סיים הנדרשים לתחזוקת! (כולל בקורות). וכך, למרות כל הבעיות שהוזכרו, מצליחים הצוותים הטכניים לשמור על שמישות של 80% מהמטוסים, כולל המיגים. נקודה חשובה מכל היתד, המשכיות קיומו ופעילו- תו של החיל כגוף לוחם. חיל ה א ד ר הפקיסטאני השתלט על המיג־ 19 תוך זמן קצר ביותר. הטייסים שהשתלמו בסין העממית חזרו משם במהרה, וחמי־ גים הוטסו כבר באמצע חודש מרס 1966 . משלחת המומחים הסינית, שבאה עמם להמשך ההדרכה, הורכבה מקבוצה קטנה ביותר של טכנאים. את נקודת התורפה בנושא זה היוותה הספרות הנוהלית והטכנית ובניית המיג בהתאם לשיטה המטרית. התברר, כי ברשות הסינים לא נמצא החומר הדרוש וגם המעט שנמצא היה כתוב בשפתם המורכבת והבלתי מובנת. הבעיות הדאיגו את הפקיסטאנים, אך לא מנעו אותם מלבצע את תכניותיהם. המיגים (שייניאנג , פ־ 9) החליפו את הסייברים של טייסת מס׳ 11 אשר פורקו על־מנת שחלקיהם יאפשרו את המשך תחזוקתם ותפעולם של המטוסים הנותרים. י־ 1967 נתקבלו מיגים נוספים, שנקלטו במסגרת הטייסות מס׳ 23 ומס׳ 25 . בתקופה מסויימת נשמעה טענה הודית, כי לפקיסטאן גם מפציצי איל־ 28 . דוברי הממשלה הכחישו את השמועה, עם שאישרו כי מספר צוותים התאמנו אומנם בהפעלתם. ההשערה היא, כי נעשו הכנות להפעלת •המטוסים עם קרקועם הצפוי של הבי־ 57 בי, אך הספקת מנועי ג׳י־ 65 מצרפת ביטלה א ת הצורך בכך. עיסקה סודית לרכש מטוסי ״סייבר״ עיסקה ,סודית עם איראן איפשרה לפקיסטאן , ביצוע רכש מוסווה של 90 מטוסי סייבר דגם 6 מעודפי חיל האדר המערב־גרמני. התברר, כי סוחר נשק שוייצדי ניהל את העיסקה עבור איראן כביכול, לאחר שזו הבטיחה לשלטונות בון, כי הם יופעלו בהתאם למיטב האינטרסים של השאח. המטוסים הועברו לפקיסטאן לצורך שיפוץ כללי ו...נשארו שם. ההתחכמות הצליחה. המדינות הקשו- רות בעיסקד, עצמו עיניהן מרצון ואפילו •תגובת ארה״ב היתד, שקטה למדי. כלי הטיס שהגיעו החליפו את הסייברים השחוקים של טייסות מס׳ 17 ו־ 18 , אשר חלקיהם שימשו עתודת חלפים •לטיי- . 15 ו־ 16 ,14 , סות מס׳ 5 עיסקה נוספת בוצעה עם צרפת. ב־ 1968 נתקבלה במפעלי דאסו הזמנה פקיסטאנית לרכש 18 מטוסי ו־ 3 R מטוסי מיראז׳ 3 דגם E, 3 מיראז׳ 3 דגם דו־מושביים). המטוסים ) D מטוסי •מיראז׳ 3 דגם הופעלו לאחר מכן במסגרת טייסת מס׳ 5, שמטוסי הסייבר שלה פוזרו בין יתר הטייסות. המיראז׳ים היקנו לחיל האויר הפקיסטאני מימד חדש של תפעול מטוסי ירוט בלילה. התעצמות חיל ה אד ר עלתה לאוצר הפקיסטאני ,( בכספים רבים ( 514 מיליון דולר בשנת 1968/69 וספק אם הוא יוכל להרשות לעצמו להתמיד בכך. אך נראה כי המזל מאיר לפקיסטאנים פניו ומסתמנת מגמה סובייטית להושיט להם את הסיוע שאותו נתנה ארה״ב בעבר. אין ספק, כי אחד המניעים העיקריים לכך הוא התחרות בסינים, אך נקודה זו ודאי שאינה מעניינם של הפקיסטא־ 88־ בטאון חיל האויר דצמבר 1969 מס' 80 נים. בהתייחס לטענה יהודית מדובר הפעם במטוסי מיג־ 21 ושוחוי־ד. לאור האמור לעיל יובן, כי צי מטוסי החיל מורכב מתוצרות, מסוגים ומדגמים כה רבים — החל במיראז׳ •וכלה •בסייבר. להרכב זה כמעט שאין אח ודוגמא בשום חיל אויר בעולם והדבר מהווה אה עקב אכילס של החיל. אנשיו נאלצים להתמודד עם מיכלול בעיות תחזוקה ותפעול. כאן מותר בהחלט לחלק מחמאה בלתי מבוטלת לצוותים ה- טכניים. ולמרות הקשיים, נשמרו רמת בטיחות טיסה מעולה •ושמישות גבוהה. דוגמא טובה לכך משמשים מטוסי הסטרפייטר פ־ 104 , שנתקבלו בשנת 1962 (והוגדרו בזמנו במטו- סים קריטיים). מתוך 12 המטוסים שהיו בשרות אבדו עד היום 3 בלבד. האחד הושמד בקרבות קש- מיר, שני התרסק עקב פגיעה באדמה בעת נסיון לחמוק מאש נ״מ ושלישי נהרס בעת ביצוע נחיתה בעת סופת אבק חמורה. מכאן שלאובדנם לא היה בעצם כל קשר לאופן •תחזוקתם. דוגמא נוספת מופגנת ע״י מטוסי הסייבר. מאז ספטמבר 1965 הצטמצמו האבדות במטוסים אלה לשתים בלבד, וזאת לאחר שאחד מהם ניטש עקב התנגשות ב... צפור. כנפות בעלות סוגי מטוסים אחדים משבר קשמיר הוכיח, כי רמתם המבצעית של הטייסים גבוהה, אך תיכנון המשימות היה לקוי. אחת התוצאות ממסקנה זו היתד, הקמת מטה לפיקוד מבצעי, שמונה כאחראי על אימונם שיל האלמנטים המבצעיים בימי שלום וכיוון פעילותם בעת מלחמה. חיל האדר בכללו היה לזרוע עצמאית הכפופה למרותו של שר ההגנה. מבחינה אירגונית חולקו היחידות לכנפות בעלות 2), כשבבסיסים •הקדמיים ־ מספר שונה של טייסות ( 3 עשויה להימצא יותר מאשר כנף אחת. למרות שהמספר הרשמי הוא 16 מטוסים לטייסת אין הכלל נשמר לאורך כל הדרך. בגלל עודף או מחסור במטוסים מסוגים מסויימים נעה כמותם המעשית בין 9 ל־ 25 . הטייסות שבכנף אינן בהכרח בעלות ״האנטרים״ לאבו דהאבי צבא אבו דהאב י הזמין שישה מטו ס י הנטר משופצים מח ב רת היקר סידלי הבריטית. אותו סוג של מטוסים. כך לדוגמא יש לאחת הכנפות טייסת מיג־ 19 , טייסת סטארפייטר פ־ 104 וטייסת מיראז׳ 3. החיל מחזיק מספר מועט של מטוסים מסוגים בלתי סטנדרטיים, בעיקר לצורך תובלת •אנשים רמי מעלת וכדומה. כן מופעלים על ידו אלמנטים לביצוע משימות חיפוש והצלה, כולל •הליקופטרים. האחרונים מותאמים גם לכיבוי שריפות במטוסים. התובלה האוירית מבוצעת באחריות כנף מיוחדת בת 3 טייסות. לאחרונה הופסקה פעילותם של מטוסי הבריסטול פרייטר, עקב העדפת מטוסי ההרקולס האמריקניים (מדגמים שונים). הקפו והרכבו הנוכחיים של חיל האדר •הפקיסטא- ני מחייבים קיום מער כת הדרכה גדולה ומתקדמת. האימונים הטכניים והאחרים מבוצעים במספר בתי ספר שונים. בקוראנג׳י קריק נמצא הקולג׳ להנדסה אוירונאוטית ואולפנות למכונאים ולטכנאי אלקטרו- ניקה. הקולג׳ לסגל הפיקודי וביה״ס למש״קים נמצא בדרינג דוד ואילו מרכז ההדרכה האדמיניסטרטיבית נמצא בקוד,ט. אימוני הטיסה מתבצעים באקדמיית חיל האד ר שבריסאלפור. במשך הקורס בן השנתיים וחצי ,T-6G זוכה החניך ב־ 15 שעות מיון בטקסאן T-37B אחריהן הוא מקבל 150 שעות טיסה בשסנה או 170 שעות טיסה בטקסאן. ההבדל בין .בוגרי שתי •המגמות קטן ביותר והוא נעלם בהמשך אימוניהם המבצעיים. הסיבה לשיטה זו נ ובעת ממספר וסוג מטוסי ההדרכה שבשדות. נוסף לחניכיה היא, מאמנת האקדמיה גם מס פ ר פרחי טיס זרים, בעיקר ממדינות המזרח התיכון. מאחר ושפת ההוראה היא האנגלית — כשפת גישור מטוס לוקהוד סי־ 130 בי הרקולס של כנף התובלה נראה כאן מעל איזור הררי טיפו- סי במחוז קרקו־ רם, שמעליו נער- כים כ־ 60 אחו- זים מגיחות ה- תובלה• 89־ בטאון חיל האויר דצמבר 1969 מס' 80 מטוסי מיג־ 15 דו־ (UTI) מושביים משמשים להסבה למיג־ 19 ולאימוני סילון כלליים. גם מטוסים אלה מ- יוצרים בסין. בין דוברי האורדו לדוברי הבנגלית — ניתנים במקום שעורי עזר ללימודה. הקפדה על רמתו של הטייס על־מנת להפוך לטייס מבצעי מועבר בוגר האק- דמיה למריפור. אחרים מופנים לבסיס ציקלאלה, בו נערך קורס ההמרה למטוסים דו־מנועיים. במרי־ פ־ר טס החניך כ־ 60 שעות על ד,טי־ 33 , כהכנה לאימוניו הבאים בפשוואר. כאן מתחיל קורס מבצעי ״האקדח המהיר כיותר כעולם" זהו כינויו של אקדח־איתות זה המיועד לטיי־ סיס שנחתו מאחורי קווי האויב. משקלו קילוגרם אחד בלבד, הוא פועל על עקרון הלייזר ואינו זקוק למקורות כוח חיצוניים. האקדח, אשר פותח על ידי חברת ספארי ראנד, יורה קרן אור מרוכזת ושקטה הנראית ממרחק 7 ק׳׳מ ביום או ב ל י ל ה ; ניתן לראותה, בצורת הבזק אדום לוהט, רק על ידי אדם המסתכל ישר אליה. רוחב הקרן במרחק 1.5 ק״ם הוא בין 1.5 ל־ 15 מטר, והיא אינה מזיקה לעיניים במרחק העולה על שלושה מטרים. .^HVf §ffi י .,׳״ • ' ; ? •׳'*׳•/•• 4 ׳ 21 וו ® י י - ״ ׳ H ^ l HH$ 1 M p l S P ® x ® :" BlLgf i J i § j ! ״ י , ^ E f l z , : י י י י דו־שלבי, בן שישה חודשים. הטייסים מקבלים כ־ 130 שעות טיסה ומוצבים לטייסות הקוו הראשון. עד לעבר הקרוב קיבלו חלק מהטייסים גם מספר הדו־מושבי. מטוסים ,UTI 15־ גיחו תעל המיג אלה נתקבלו בזמנו יחד עם המיג־ 19 , מסין. יש להניח שכיום נעזרים הפקיסטאנים במטוסי סטאר־ פייטר פ־ 104 ומיראז׳ 3 דו־מושביים. טייסים פקיסטאניים רבים זוכים להתמחות מחוץ לגבולות ארצם, במסגרת השתלמויות יזומות ותוך סיועם לחילות אויר זרים (דוגמת הסיוע המוגש לחיל האויר הסעודי). כתוצאה מזה הם מתוודעים למטוסים נוספים, כגון ׳המיג־ 21 , הסוחוי־ל, הלייטנינג ואחרים. ע״י כך מועלית תרומה לכושרם האישי ולכוננותו של החיל בכללו. דבריו של מפקד חיל האויר הפקיסטאני — מרשל־אויר נדר חאן — מהווים סיכום ממצה בנושא זה: — ״אנו מוגבלים בגודל, כך שביכולתנו לשפר רק את האיכות. מסיבה זו מושם דגש האימונים על •האדם והבחירה בררנית ביותר. נפל פרחי הטיס גבוה, אך הטייסים המסיימים הם בדיוק החומר הדרוש לנו. לחלק מהם מופסקת הטיסה אפילו לאחר הצטרפותם לטייסת המבצעית, אם אינם עונים על סטנדרט המקלענות הנדרש״. ואכן ידועים מקרים בהם הושעו טייסים מהחיל בטענה שאם אינם טובים כטייסי־קרב, אינם טובים כטייסים בכלל. לדעת המפקד, שיפור הרמה המקצועית ב־ 25% שווה בערכה להכפלת כוח המחץ. מרשל־האויר חינו אישיות חזקה במיוחד. הוא החל את דרכו כטייס בחיל האויר המלכותי ההודי 1941 )). לאחר שנות פעילות רבות פרש נור חאן PIA).) מהשרות והקים את חברת התעופה הלאומית פעילותו •האזרחית לא מנעה ממנו להחליף לאחר מכן את מושב הבואינג 707 במושביהם הצרים של מטוסי חיל ד,אויר ולהוכיח רמת קליעה יוצאת דופן. פיקודו על החיל בעת משבר קשמיר חשף בפניו את הליקויים, שאותם מיהר לתקן. למרות המשבר החמור שהחיל היה נתון בו לפני כ־ 4 שנים, הוא חזק עתה פי כמד, משהיה במשך 22 שנות קיומו. במספר נושאים רב דמיונו לחיל ד,אויר הישראלי, שתולדותיו מקבילות לו במידה זו או אחרת. 90־ בטאון חיל האויר דצמבר 1969 מס' 80 kuba קובה בא ראוץ שיא הפאר • שיא היצירה « שיא השכלול » הטלויזיה עליה חלמת - Hllp הטלחיה של שנות ה־ 70 - nilp • להשיג: תל־אביב — ס ל ו ם מהיר, בן־יהודה 14 • ירושלים — טוינה, ו ח ו ב יפו 56 באר־שבע — סימפוניה ׳# קרית־גת — קראוס, חיים צרנובסקי • דימונה — כליפה יוסף # נתיבות — ה א ח י ם מזוז • א פ ק י ם — פזגז • ראשון־לציון — צוקר יצחק • רחובות — שושנה הנרי • כפר־סבא — בוטבול א ת נסרתי • רעננה — רדיו גד • תל־מונד — ח ק י ה אהרון • ק ד ימה — דוד י ח ז קאל 0 חדרה — טלויזיה שומרון • שומרון — ה א ח י ם סיט. יבואן — יוסף טוינה בע״מ, רחוב מונטיפיורי 32 , תל־אביב. למשרתים בכוחות הבטחון ולנכי צה״ל — ה נ ח ה מ י ו ח ד ת ! 91־ בטאון חיל האויר דצמבר 1969 מס' 80 בבוקר יום שני, 21 ביולי 1969 בשעה 04:56:20 (לפי שעון ישראל), ק ם ונהיה הדבר: האדם הראשון הציב את כף רגלו על הירח. ניל ארמסטרונג העביר את רגלו השמאלית מצלחת הנשר בו נחת על הירח, עמד בשתי רגליו על פניו המוצקים של הירח ואמר: ״זהו צעד קטן לאדם, צעד גדול לאנושות...״. מאותו רגע הכול אחרת, הכול שונה. הירח לא ישוב להיות כתמול־שלשום, ואף לא הכוכב ארץ בו אנו חיים. המהפכה והזעזוע שאין להם תקדים, שעבדו על עולמנו ברגע ההיסטורי בו יצא האדם הראשון מדכי בו ועמד על הירח, המם כל־עולמיים. אמצעי התק- שורת המשוכללים הפיצו את בשורתם לכל רחבי תבל. האנושות כולה היתד, עדה לדראמת׳ הירח ממקור ראשון. זוהי מהפכה אשר את עומקה טרם תפסנו, אד חשנו בה היטב. חלום דודות הפך מצי- אות. הטכניקה הכבירה שאיפשרה הצלחתו של מבצע זה, נושאת אותנו הלאה, להישגים נוספים ולמסעות חלל כה דחוקים ודמיוניים, עד שהדרמה הנבירה של הטיסה אל הירח, תדמה לעומתם כקפיצה למר- פסת •שכנה. אולם ההיסטוריה תזכור לעד דווקא את הצעד הראשון, הנחשוני, שצעד ניל ארמסטרונג ברדתו מה״נשר״ אל אדמת הירח. 92־ בטאון חיל האויר דצמבר 1969 מס' 80 סוללי הדרך לנחיתה על הירח בסערת השמחה וההתלהבות שאפפו את טיסתה של ״אפולו 11 ״, אך טבעי הוא שכמעט ונשכחה תהילתם של אלה שסללו את הדרך ל״אפולו 11 ״. כי אמנם קשה לאמד שהנחיתה על הירח היתד, בגדר הפתעה רבה למישהו, אף לא... לירח עצמו. רובו- ט־ מתכת מעשה־ידי־אדם כבר סובבוהו בעבר ורובו־ ט־ם אחדים כבר הונחתו עליו. אלה כאלה בלעוהו במצלמותיהם וסקרו אותו מאופק לאופק. לאחר מכן בא תורו של האדם עצמו: אפולו 8 הנחשונית שפתחה את מרחבי החלל האמיתיים לפני האדם, היתד, החללית המאויישת הראשונה שפרצה את הכבלים שכדור הארץ כובל בהם את האדם, הקיפה את הירח, כשטייסיה מזינים עיניהם בנוף בראשית שתחתיהם. ההתרגשות אחזה בעולם כולו כשפדנק בירמן, מפקד החללית, ההל קורא את הפסוקים הרא- שונים מספר ״בראשית״ המספרים את תפארת הבריאה. לאחר מכן באד, טיסה אפורה יותר, זו של אפולו 9, אך דווקא טיסה זו היתד, שלב הכרחי בדרך לנחיתה על הירח, שכן היא בחנה לראשונה את מערכותיו של ה״עכביש״, רכב הנחיתה על הירח, שהצלחת ניסוייו היתד, תנאי ראשון לביצוע נחיתה על הירח. ג׳ימס מק־דיוויט, דיוויד סקוט ודאסל שוויקארט ניסו את ד,״עכביש״ בהצלחה גמורה במסלול סביב כדור הארץ. נותר השלב שלפני האחרון: בחינת ה״עכביש״ וטכניקת ההיצמדות וההפרדה שלו מסביב לירח. מ א ת מ א י ר כ ה ן ב־ 18 במאי, יצאו לדרך תומאס סטאפודד, גיוהן יאנג ויוג׳ין סידנאן ב״אפולו 10 ״ אל הירח. סטא־ פורד וסירנאן הנמיכו ב״עכביש״ כדי 15 ק״מ מפני הירח, אולם ״מנגד ראוהו ואליו לא באו״. הם הת- רוממו חזרה אל חללית האם וחזרו לכדור הארץ. טיסתם המסובנת, שהיתה מבצע החלל האדיר ביותר עד אותה עת, היתד, אפופה רגעי חרדה לא מעטים אך נסתיימה בהצלחה מלאה, שהפכה להיות ״הסמל המסחרי״ של טיסות אפולו. רק 15 ק״מ קצרים הפ- רידו בין ד,״עכביש״ של ״אפולו 10 ״ לבין תהילת עולם. נפתחה הדרך לנחיתת אדם על הירח. תורה של ״אפולו 11 ״ הגיע. מיליון איש ועוד 500 מיליון ככל שהלך וקרב יום השיגור, גברה ההתעניינות בעולם כולו סביב שיגורה של ״אפולו 1.1 ״. לפתע פתאום הועמד העולם בפני העובדה המדהימה כי הלום דודות עומד להתגשם. מדינות רבות שלחו !;ת ברכתם לנשיא ארה״ב על המבצע הכביר העו- מד להתבצע. כמה נשיאי מדינות הביעו את רחשי ליבם בציטטות מהתנ״ך. הנשיא שזד שלח את הפסוק: ״ורב שלום בלי ירח״, בעוד האפיפיור שולח את הפסוק: ״כי אראה שמיך מעשה אצבעו־ ( (המשך בעמי 95 אדווין אולדרין, מיי־ קל ק ו ל י נ ס וניל א ו ־ מ ס ט ר ו נ ג — ט י י ס י אפולו 11 , מ צ ו ל מ י ם על רקע גלובוס ענקי של הירח. 93־ בטאון חיל האויר דצמבר 1969 מס' 80 דמותם של חויוצים הצוות המנוסה ביותר.״ והשתקן ביותר ארמס ט ר ו נ ג , אולדרין ו ק ו ל י נ ס ה ם ה צ ו ות ה- שת ק ן ביותר, מ א ז ת ח י ל ת ן של ה ט י ס ו ת המאו י י ־ שית. חששו ת מ משי י ם ליוו א ת ה מ ד ע נ י ם ו ה א ח - ר א י ם על השי ג ו ח , כי משי נ ח ת א ר מ ס ט ר ו נ ג על הירח, ה ו א י ס ת פ ק ב י ד י ע ה : ״ י ו ס ט ו ן — נחתנו״... בשעת ה ת ד ר י ך הי ו השלושת מניעים ב ר אשי הם ל א ו ת ״ ה ן ״ או ״ ל א ו ״ . גם כאשר קשרו השלושה א ת ע צ מ ם א ל ס פ ו ת י ה ם בראש ה ר ק י ט ה לפני השיגור, שררה ד ו מ י ה גמורה במשך 30 ד ק ו ת . ה י ת ה זו ה פ עם ה ר אשו נ ה ב ה י ס ט ו ר י ה שצוות א ס - ט ר ו נ א ו ט י ם לא ה ח ל י ף דברי ה ל צ ה עם אנשי ה ב ק ר ה ל א ח ר שנכנס לחללית. אולדרין מכ ו נ ה בקרב ה א ס ט ר ו נ א ו ט י ם ״קולווין קולידג׳״, על שם ה נשיא ה א מ ר י ק נ י בשנות ה- עשרים, שה י ה מ פ ו ר ס ם בשתקנותו. ה ו א כ מ ע ט ק א ר י ק ט ו ר ה של ה ט י פ ו ס השת ק ן ה ת ק י ף . א ח ו ת ו מ ס פ ר ת , ששנים רבות ה י ה הולך ל ב ית־ ה ס פ ר יום־ יום ב ח ב ר ת ה , כדי שלא יצטרך לדבר א ל א ח ר ים. כך גם ארמס ט ר ו נ ג . פעם, ב ת ק ו פ ה של עבודת־ שד ה גיאולוגית ב א י ס ל א נ ד , ה י ה א ר מ ס ט ר ו נ ג מ ס י י ם א ת עבודת ה י ו ם ב כ נ י ס ת ו ל א ו ט ו ב ו ס ופותח ספר. גיאולוג שנילווה אל י ו לא ה י ת ה לו ברירה א ל א לעשות כ מ ו ת ו ו ה ו א מ ס פ ר : ״כך היינו יושבים, ה ו א ואני, ו ק ו ר א י ם בעיון — והיינו ה י ח י ד י ם ב א ו ט ו ב ו ס שלא ה ו צאנ ו ה ג ה מ ה פ ה ״ . ק ו ל י נ ס , הדברן בשלושה, גם ה ו א מ ו מ ח ה לשת י ק ה . ״ מ י י ק ה ו א בחור ה מ ס ו ג ל לדבר הרבה, כשיש לו חשק, א ך ה ו א יכול לשת ו ק במשך שע ות״ — א ו מ ר א ח ד מחבריו. א ו ל ם ארמס ט ר ו נ ג , אולדרין ו ק ו ל י נ ס הם בעת ובעונה א ח ת גם ה צ ו ות ה מ נ ו ס ה , ק ר המז ג ו השק ו ל ביותר שהורכב מ א ז ת ח י ל ת ן של ה ט י ס ו ת ה מ א ו י ישו ת . לשל ושתם נסיון בהפ גשת ו ה צ מ ד ת חלליות, כ ו לם ט י י ס י ניסוי לשעבר שמ ס פ ר שעות ה ט י ס ה של של ושתם י ח ד מגיע ל־ 12,000 שעות. יתכ ן שמ ב ח י נ ת מ ס פ ר ה ט י ס ו ת בחלל אי ן ה ם מ ה מ נ ו ס י ם שב א ס ט ר ו נ א ו ט י ם , מ א ח ר שט ס ו בעבר רק פעם בחלל, בעוד כ מ ה א ס ט ר ו נ א ו ט י ם כבר ט ס ו שלוש פעמים. א ו ל ם בפעם ה י ח י ד ה שט ס ו לחלל, ביצעו ת פ ק י ד י ה ם בשלמות על א ף קשי י ם בלתי צפויים. ביוגרפיה של חלוצים שלושת ה א ס ט ר ו נ א ו ט י ם ה ם בגיל 39 . א ר מ ס ־ טרונג ה ו א בלונדי, עיניו תכולות, נשוי ואב לשני י ל ד י ם : א ר י ק בן ה־ 12 ו מ א ר ק בן השש. א ר מ ס ־ טרונג, שה ו א כ עת אזרח, שירת בעבר כ ט י י ס בצי 1952 וביצע 78 ג יחות מיב־ — א ר ה ״ ב בשנים 1949 צעיות ב מ ל ח מ ת ק ו ר י א ה . פעם אף הופל באש נ.מ. סי נ ית, אך ה צ ל י ח לצנוח מ א ח ו ר י קווי ה א ו ״ ם ואף קיבל א ו ת הצטי י נ ות. ל א ח ר מכן עבר לשמש כ ט י י ס ניסוי של נ א ס ״ א , ה י א רשות ה ח ל ל של א ר ה ״ ב , ה ט י ס כ מ ע ט כל סו ג של מ ט ו ס קרב ומפציץ שה ו כ נ ס לשירות, מ ע ל מ ט ו ס ה ר ק י ט ה שבו הגיע לגבהים שמעל ל־ 75 ק ״ מ , x ־ l 5 ו ל מ ה י ר ו ת מ א ך 6. לזכותו רשומות 4,000 שעות ט י ס ה . א ר מ ס ט ר ו נ ג שוגר בעבר ל ח ל ל בחל ל ית ג׳מיני 8 ב מ ר ס 1966 והוציא לפועל בפעם ה ר א - שונה מיפגש ו ה י צ מ ד ו ת עם ר ק י ט ת ־ מ ט ר ה מד גם אג׳ינה. ה ו א נאלץ ל נ ח ו ת נ ח י ת ת או נ ס באוקי י נ וס ה ש ק ט מיד ל א ח ר ה ה י צ מ ד ו ת , כשה ח ל ה ה ח ל ע י ת ל ס ו ב סביב צירה במהי ר ות. ניל ה ו א בעל נסיון עשיר ב ט י ס ו ת ב ס י נ ד ל ט ו ר ה״עכביש״, שנבנה לשם א י מ ו ן ה א ס ט ר ו נ א ו ט י ם ב נ ח יתה אנכית, כפי ש- בוצעה על ידם על ה י ר ח . מ י י ק ל ק ו ל י נ ס ה ו א אלוף מישנה בחיל ה א ו י ר ה א מ ר י ק נ י , יליד א י ט ל י ה , שערו ועיניו ח ו מ ים, נשוי ואב לשתי בנות ו ב ן : ק ת ל י ן ב ת ה־ 10 , אן בת ה־ 8 ו מ י י ק ל בן ה־ 6. ק ו ל י נ ס שימש כ מ פ ק ד ת א ה פ י ק ו ד ב מ ס ע זה. אף ה ו א שימש כ ט י י ס ניסוי ב ב ס י ס א ד ו ו א ר ד ס ולזכותו רשומות גם כן כ־ 4,000 שעות ט י ס ה , מ ה ן 3,200 בסילונים. קו־ ל י נ ס שוגר בעבר בג׳מיני 10 ביולי 1966 ושה ה 3 י מ י ם בחלל. ק ו ל י נ ס ריחף בחלל אל ר ק י ט ת . אג׳ינה שנותרה ב ח ל ל מ א ז שיגורה של ג׳מיני 8 ה ו א ה צ ל י ח ל ה ת ק ר ב א ל י ה ו ל ה ס י ר מ מ נ ה ק ו פ ס ה . א ד ו ו י ן אולדרין, ה א ס ט ר ו נ א ו ט הש, ישי ב מ ס ע זה, הי נ ו קצי ן בדרגת אלוף־מישנה בחי ל ־האו יר ה א מ ר י ק נ י , בלונדי, בעל עיניים תכולות, נשוי !ואב לשני בנים י ב ת : מ י י ק ל בן ה־ 14 , אנדריו בן ה־ 11 וג׳יניס בת ה־ 12 . ה ו א שירת כ ט י י ס ב מ ל ח מ ת ק ו ר י א ה וביצע 66 גיחות ב מ ט ו ס ״סי יבר״ . לזכותו נ זקפ ים שני מ ט ו ס י מיג־ 15 מופלים. ה ו א ק י ב ל א ת ״צלב השר ו ת המצוייף׳, שה ו א עיטור של ח י ל ־ ה א ו י ר ה א מ ר י ק נ י , צבר 3,500 שעות ט י ס ה רשומות, מ ה ן 2,853 בסילונים ו־ 139 ב ה ל י ק ו פ - טרים. כן ביצע מ ס פ ר ה מ ר א ו ת ב ס י מ ו ג ט ו ר ה־ ״עכביש״. אולדרין ח ת ם א ת מיבצע ג׳מיני ב ט ו ס ו ב ח ל ל י ת ג׳מיני 12 שה י ת ה ה א ח ר ו נ ה בסדרת שיגורים זו. 5^/ ה ו א מ ח ז י ק בשיא השה י י ה מ ח ו ץ לחללית, 2 שע ות! בעת ה ר י ח ו ף ביצע מ ס פ ר עבודות בכלים שתוכננו ב מ י ו ח ד לעבודה בחלל ב ת נ א י ם של ח ו ס ר משקל. 94־ בטאון חיל האויר דצמבר 1969 מס' 80 תיך ירח וכוכבים אשר כוננת״. סגן נשיא ארה״ב ספירו אנגיו, שישה מיניסטרים, 19 מושלי מדי־ גות, 40 ראשי עדים, 69 שגרירים זרים, 100 מינים־ טדים לענייני מדע, נספחים ומומחי תעופה ו־ 275 אישים משדה המסחר והתעשיה היו נוכחים בעת השיגור ב״במת האורחים החשובים מאוד״ שבכף קנדי, המרוחקת 5 ק״מ מכן השיגור. חמשת אלפים עתונאים הגיעו ל״מכלאת״ הכתבים המרוחקת אף היא 5 ק״מ מכן השיגור. המוני בני אדם שמספדם הוערך במיליון החלו נוהרים אל סביבות כף קנדי, לחזות מקרוב בשיגור. הם באו במכוניותיהם וקדו־ נותיהם, נטו אוהלים, צריפים וסככות בכלותם שם את הלילה שלפני השיגור. המראה היה כשל פיקניק המוני. חניונים מיוחדים עם סידורים סאניטריים אר- עיים הותקנו בקוקו ביץ׳ ובערים אחרות שבמחוז, בשכר שני דולרים ליום למשפחה. אכסניה פנויה נעשתה נדירה לא פחות מהטיסה לירח עצמה. ג׳ונסון, נשיא אדה״ב לשעבר, שנענה להזמנת הנשיא ניכסון לבוא להיות נוכח בשיגור, נאלץ להת־ רוצץ רבות עד שעלת בידו להשיג אכסניה פנויה לו ולמשפחתו. נשיא חברת מלונות ״הילטון״ לא השיג בשום אופן חדר במלון ״קנדי הילטון״ בכף קנדי והשתכן במלון א ח ר . . . נוסף למיליון איש שנאספו סביב הכף, צפו בשי־ , ה מ ר א ת ס ט ו ר ן / א פ ו ל ו 11 מכף קנדי בשעה 15.32 . ביום 16 ביולי 1969 גור במכשירי הטלוויזיה שבבתיהם כ־ 500 מיליון צו- פים ברחבי תבל. ההבנות האחרונות לשיגור בעוד ספידת־ההכנה נמשכת כסדרה, עסקו ה- אסטרונאוטים באימונים אחרונים לקראת טיסתם, אימונים שכללו איסוף מדגמי קרקע הירח, הצבת מכשירים שונים על הירח, הליכה נכונה על פניו. ארמסטרונג ביצע טיסות אחרונות בסימולטור דמוי ה״עכביש״. באחת מטיסות אלו איבד הסימולטור את איזונו והחל צולל כלפי הקרקע. ארמסטרונג פלט את עצמו בכסא מפלט, ירד במצנח ונפצע קל. בין יתר ההכנות הוקדשה תשומת לב מיוחדת לצד ההיסטורי של הטיסה. האסטרונאוטים עמדו לשאת אתם לירח דגל של ארד,״ב, אותו ינעצו בקרקע הלבנה, דיסקיות ובהן חרוטים שמות האס- טרונאוטים והקוסמונאוטים של ארה״ב ובריה״מ ש- נספו במהלך כיבוש החלל. כן נקבע על אחד מכרעי ה״עכביש״ לוח זכדון מיוחד ועליו הכתובת: ״כאן אנשים מכוכב ארץ הציבו כפות רגלם! באנו לשלום לכל המין האנושי״. ציור שני חצאי כדור הארץ מעטר את הלוח, כנראה עבוד יצורים שיגיעו מהחלל הרחוק ויידעו באיזה כוכב מדובר. בתחתית הלוח מתנוססים חתימותיהם של שלשת האסטרונאוטים של ״אפולו 11 ״ ושל נשיא ארה״ ב ניכסון. אחת הבעיות שהעסיקה את מדעני החלל היתד. האפשרות שהאסטדונאוטים יידבקו בשפעת או במ- חלה אחרת, כפי שקדה לטייסי מבצעי האפולו הקוד- מים. צעדים חמורים ננקטו ע״י רופאי החלל, לבודד את האסטרונאוטים בימים המועטים שנותרו עד לשיגור. על רקע זה אירעה תקרית בלתי נעימה עם בשיא ארה״ב שהוזמן ע״י נאס״א לסעודת ערבית עם האסטרונאוטים ערב הזינוק אל הירח. רופאם של האסטרונאוטים, ד״ד צ׳ארלס ברי, התנגד לכך בתו־ קף מחשש שמא יידבקו האסטרונאוטים בחיידקים ע״י הנשיא והסעודה בוטלה. במסיבת העתונאים האחרונה לפני הזינוק היו האסטרונאוטים נתונים בתוך ״כלוב״ עשוי מחומר פלסטי, כדי לבודדם •כהעתונאים. אלה מחו על כך והופיעו בתור מחאה במסכות גז על פניהם... העתונאים נטפלו במיוחד למייקל קולינס, ״האדם הבודד״ שיטוס על הירח, אולם לא ינחת על פניו, כי אם ״ימתין״ סביבו ל- שוב חבריו. ״האם אינך מאוכזב מחלקך במבצעי״ קולינס השיב בקור ר וח: ״העובדה שאני ארחף סביב הירח אין בה כדי לאכזב. אני אסיר תודה לגורל על שזימן לי מסע מופלא זה, בו אצטרך לשמור על חללית־האם למען תוכל להחזיר את חברי אל כדוד הארץ.״ ארמסטדונג נשאל האם הוא — כמפקד החללית — קבע •שהוא יהיה האדם הראשון שיצעד על הירח: ״מעולם לא קבעתי זאת, משום שמעולם לא נתבקשתי לעשות זאת,״ השיב. 95־ בטאון חיל האויר דצמבר 1969 מס' 80 ״קולומביה״ ו״נשר״ בינתיים ניצב הטיל הענקי סטורן 5 על כנו. ענק יהיר, הנראה למרחק עשרות ק״מ כאצבע לבנה. העבודה סביבו לא פסקה אף לרגע, לא ביום ולא בלילה בהיותו שטוף אורות זרקורים. מאות טכנאים ומהנדסים רחשו סביבו ככוורת, בודקים בפעם האלף ואחת את כל מערכותיו של הטיל כמו גם של הה־ ללית שבראשו. למעשה, היו ההכנות דומות לאלו 9 ו־ 10 . אולם , שנעשו לפני שיגודן ־של אפולו 8 התחושה הפנימית אצל כל העוסקים בהכנות היתד״ שהפעם ״זהו זה״, שעל הכל ״לדפוק״ היטב ועוד יותר, שהמשימה גדולה מכל מה שידעו בעבר. היעוד ההיסטורי של השיגור משתקף גם בשמות שניתנו ע״י האסטרונאוטים לתא הפיקוד ול״עכביש״. לא עוד ״סנופי״ ו״צ׳ארלי בדאון״, שהוענקו לחללית ״אפולו 10 ״, שמות הלקוחים מסדרת ה״קומיקס״ הפופולרית בארה״ב, כי אם שמות בעלי משמעות היסטורית. ״קולומביה״ לתא הפיקוד ו״ינשר״ לנחתת הירחית, שם המסמל את אמונותיה ושאיפותיה של האומה האמריקאית ודמות המופיעה בסמל־מהדינה של ארצות הברית. השיגור מועד השיגור: יום ד׳ שעה 15:32 (כל הזמנים לפי שעון ישראל) קרב והלך. בשעה 10:30 החלו האסטרונאוטים לאכול את הארוחה המסורתית שלפני השיגור: צלי בשר, חביתות ומיץ תפוזים. לאחר מכן החלו להתלבש. משסיימו את מבצע הלבישה, נכנסו לאוטובוס הלבן לנסיעה בת 11 ק״מ לכן השיגור 39 א. המעלית של מגדל השילוח העלתה אותם 110 מטר אל ״החדר הלבן״. ״חדד״ זה הוא התא הצמוד לפתח החללית בראש הרקיטה והוא נתון בקצה גשר הנשלף ממגדל השילוח אל פתח החללית. בשעה 13:00 טיפסו האסטרונאוטים לתוך החללית והתמקמו בספותיהם. בשעתיים האחרונות של ספירת ההכנה, פעלו 61 מצלמות טלוויזיה מסביב לכן השילוח, כדי לעקוב אחרי סימני תקלות בח־ ללית, בטיל יבכן עצמו. באותו זמן ישבו יותר מ־ 450 מהנדסים לפני לוחות הבקרה האלקטרוניים במרכז הבקרה, כחמישה ק״מ מכן השיגור ועקבו בדריכות אחד שורות על שורות של אודות מד,ב־ הבים, המעידים על תקינות מערכות הטיל, החללית וכן השילוח ועשויים להתריע על תקלה כלשהי. ספירת־ההכנה החלה מתקרבת לסיומה. רגע ה־ שיגור הגיע. מאות אלפי הצופים בכף קנדי נדרכו ומתחו צוארם מול הטיל. מאות מיליוני צופים בטל- וויזיה בכל רחבי תבל נדכנו על מקלטיהם בציפית. גם הסובייטים עקבו אחר השיגור ״מקרוב״. שייטת בת שמונה אוניות מלחמה קרבה עד למרחק של 110 ק״מ מנקודת החוף. אנשי בקרת השילוח נפרדו מצוות ״אפולו 11 ״ ב ב ר כת: ״בהצלחה ודרך צלחה״. כדור־הארץ כפי שצולם מ ת א הפיקוד, ב ה י ו ת ה ח ל ל י ת ב מ ר ח ק 170,000 ק ״ מ , בדרכה לירח. ארמסטרונג השיב כדרך אגב: ״תודה רבה. אנחנו יודעים שתהיה זאת טיסה מוצלחת.״ כמה דקות לפני הצתת המנועים, נשטף כן השיגור בזרם מים בן 400 אלף ליטר, כדי להקטין ככל האפשר את הנזקים מהלהבות האדירות שפולטים . מנועי השלב הראשון של סאטורן 5 ״ש׳ פחות־שתיים״ הכריז לפתע הרמקול. דומיה ירדה על הצופים בכף קנדי, עיני כל הוסבו אל הרקיטה. בתוך הדומיה צץ פרח של אש בתחתית המגדל המלבין במרחק חמישה ק״מ. עדיין דומיה. הרקיטה פלטה להבות ותמרות עשן שחור ורגע שנראה כנצח עדיין ניצבה במקומה, ואז התחילה להתרומם לאט לאט. ״קדימה, בייבי, קדימה!״ צעק מישהו והכל עמדו על דגליהם במתיחות: ״יש נסיקה,״ אמד הקול מן הבקרה והקהל כולו פרץ עתה בתשואות ובמחיאות כפיים. באותו רגע בדיוק הגיעה מהלומת הרעם של רכב־השיגור האדיר אל קהל הצופים. היתה זו במהלומת אגרוף בחזה. הרקיטה, טעונה ביותר מארבעה מיליונים ליטר של חמצן ומימן נוזליים ומקוררים ביותר, שמשקלה שלושה מיליונים ק״ג וגובהה כבית בן 36 קומות, טיפסה מעלה בדחף מרעיד של 3.5 מיליונים ק״ג כשהיא שורפת 14 טונות דלק בשניה ומושכת אחריה זנב כחלחל של להבה ארוכה כפליים מאורכה היא. מייד עם התדוממותה, נטתה מעט על צידה הימני בחולפה על פני מגדל השילוח. הפרדה, היצמדות והימלטות ממשיכת כדור הארץ בעת הנסיקה המהירה בראש ״סאטורן 5״, ועד להפרדת השלב הראשון של הרקיטה בקולות נפץ, 96־ בטאון חיל האויר דצמבר 1969 מס' 80 התגבר העומס על האסטרונאוטים עד כדי ארבע פעמים כה הכובד, נעלם בכבות המנועים וחזר והתחדש כאשר ניצתו מנועי השלב השני. אולם הדילוג הפראי לא השפיע על הטייסים הוותיקים, בהשוואה לתגובותיהם בטיסות שערכו בחלליות ״ג׳מיני״. קצב פעימות הלב של ארמסטרונג, שב- טיסת ״ג׳מיני״ הגיע ל־ 146 לדקה, עלה ל־ 110 בלבד. קצב לבו של קולינס עלה ל־ 99 (במקום 125 ) — והרגוע מכולם היה אולדרין, 110 בטיסת . ״ג׳פיני״ שלו, ובאפולו 11 — רק 88 החללית עם השלב השלישי של דכב־השיגור הועלו תחילה ל״מסלול חנייה״ סביב כדור הארץ במהירות כ־ 28 אלף ק״מ לשעה, בגובה 188 ק״מ. כאן עסק הצוות בבדיקה מדוקדקת של המערכות הרבות שב״אפולו״, יחד עם אנשי מרכז הבקרה. נמצאה רק תקלה אחת — במערכת הטלוויזיה הצבעונית שהצוות רצה לבחון אותה בעת שעברה החללית מעל לתחנת העיקוב ״גולדסטון״ ליד יארסטאו לא היתד. קליטה, אולם אנשי הבקרה אמדו שכנראה זוהי תקלה קלה. היציאה האמיתית אל הירח חלה בנקודה מעל לאוקיאנוס השקט, בעוד ״אפולו״ נעה מזרחה בשעה 6.16 אחר הצהריים. בשעה זו הציתו בפעם השניה את מנועי השלב השלישי, הפועלים על חמצן ומימן, והדחף שלו יותר מ־ 100 אלף ק״ג. המנוע פעל חמש דקות ו־ 20 שניות, כדי להקנות לחללית מהירות של 39 אלף ק״מ בשעה ולחלצה משדה הכובד של הארץ, כדי ״לשוט״ אל הירח במשך 87 שעות. הצתה זו הדאיגה את הצוות, כי כל שניה של פעולת המנוע היתד, הכרחית, נדי להביא את ״אפולו״ אל מטרתה. ארמסטדונג, שבדרך כלל היה שקט כנהג אוטו־ בוס בטיול, נתן ביטוי מה לרגשותיו, כאשר נסתיי- מה פעולת המנוע בדיוק לפי לוח הזמנים: ״יוסטון — אפולו 11 . עליה נפלאה!״ ואחד כך הוסיף: ״אין לנו תלונות על אף אחד משלושת השלבים״ (של הרקיעה). ההדיפה הסופית כיוונה את ״אפולו״ לא אל הירח, אלא לנקודה על מסלולו, כי 245 אלף ק״מ לפני המטרה, כצייד היורה לפני עוף מעופף — כדי שהירח והחללית ייפגשו, שלושה •ימים מאוחר יותר. כאשד נפסקה פעולת המנוע, היתד. מהירותה של החללית כמעט 12 פעם ממהירותו של כדור רובה. בכבות המנוע, התחילה המהירות פוחתת, כיוון שכוח הכובד של הארץ מאיט את הילוכה בהתמדה, אולם החללית הוסיפה לנסוק בכוח תנופתה. תנופה זו, אף שפחתה והלכה, הספיקה לה להגיע אל גבול שדד. הכובד של הירח. חצי שעה אחדי ההדיפה הגדולה האחרונה, שהע- בירה את ״אפולו״ 11 ״ אל נתיבה לירח, נשלפה הנחתת מתוך התא, שבו היתד, ארוזה בראש השלב השלישי של הרקיטה, והוצמדה לחרטומה של החללית. תחילה הפעילו האסטרונאוטים שרשרת של 28 מיטעני נפץ, שהפרידו את החללית — תא הפיקוד ותא השירות — מראש הדרג השלישי, ופתחו חיפוי עשוי כעין כותרת־פרח של ארבעה עלים, מסתרי ״לונה 15 ״ ב־י 13 ביולי, 1969 , שלושה י מ י ם לפני מו ע ד ה מ ר א ת ה של ״ א פ ו ל ו 11 ״, שיגרה ב ר י ה ״ מ לעבר ה י ר ח א ת ״ ל ו נ ה 15 ״, מבלי ל פ ר סם דבר על מ ט ר ת השיגור. לרגע ה ו ס ב ה תשו מ ת ה ל ב מ מ י ב צ ע הי רח של אפולו 11 . ה ע יתו י עורר חששו ת ב א ר ה ״ ב . בעולם כולו רבו ה נ י ח ושי ם בדבר מ ש י מ ת ה של ח ל ל י ת בלתי מ א ו י ישת זו. ה ס ב ר ה שר ו ו ח ה ביותר במערב ה י ת ה , כי ״ ל ו נ ה 15 ״ ת נ ח ת נ ח י ת ה רכה על פני הירח, ת א ס ו ף מ י ד ג מ י ק ר ק ע ו ת מ ר י א ח ז ר ה לכדור הארץ... א ו ל ם ה ח ל ל י ת ה ס ו ב י י ט י ת נכנסה ל מ ס ל ו ל סביב ה י ר ח ו נ ותרה בו עד ס מ ו ך ל ה מ ר א ת ם של ה א ס - ט ר ו נ א ו ט י ם של ״ א פ ו ל ו 11 ״ מ ה י ר ח . ב מ ה ל ך ה־ ק פ ו ת י ה סביב ה י ר ח ביצעה ה ח ל ל י ת א ר ב ע ה שי- נויים ב מ ס ל ו ל ה תוך א ר ב ע ה ימים. ס ו כ נ ו ת ״ ט א ס ״ ציינה ש״ ל ו נה 15 ״ ב ח נ ה ״ מ ע ר כ ו ת ניווט אוטו ־ מ א ט י ו ת ח דשות״ , א ך ל א פ ירטה א ת טיבן. שעות ספ ו ר ות לפני ה מ ר א ת ה ״ נשר ״ של ״ א פ ו ל ו 11 ״ מ ה י ר ח , הודיע ל פתע מ י צ פ ה ה כ ו כ ב ים בג׳ודרל בנק שבאנגליה, כי נ פ ס ק ו א ו ת ו ת ה ח ל ל י ת ויש להנ יח שה י א ה ת ר ס ק ה על פני הירח. ל א ח ר מכן ב א ה ה ו ד ע ה רוסית, כי ״ ל ו נ ה 15 השל י מ ה א ת ת פ ק י ד ה ״ . ל ו נה 15 א מ נ ם ה ת ר ס ק ה על ה י ר ח וזעזוע ה ח ב ט ה נ ק ל ט ה י ט ב בסי יסמו ג ר ף שה נ י ח ו ה א ס ט ר ו נ א ו ט י ם על הירח, ושודר לכדור הארץ. במערב ר ו ו ח ת ה ס ב ר ה , כי כל מ ט ר ת ם של ה ר ו ס י ם בשיגור זה, ה י ת ה פשוט ״לגנוב א ת ה ה צ ג ה ״ מ ה א מ ר י ק נ י ם ו ל ה ס ב מ ע ט מ ת ש ו מ ת הלב ה א ו נ י ב ר ס א ל י ת כלפי ״ א פ ו ל ו 11 ״. כ נ ר א ה שלא ה י ת ה ל ר ו ס ים כל מ ט ר ה מוגדרת עבור ״ ל ו נ ה 15 ״, פרט ל גרימת מ ע ט ד פ י ק ו ת לב למד ע נ י א ר ה ״ ב וראשי רשות ה ח ל ל ה א מ ר י ק נ י ת , שה י ט י ב ו לזכור א ת ה ה פ ת ע ו ת ה מ ר ו ת שה ס ב ו ל ה ם ה ר ו ס י ם בעבר. כדי לחשוף את חרטומו של ה״עכביש״. במרחק כ־ 20 מטר מן הרקיטה — ב־ 10 מטרים יותר מן הצפוי — סובבו האסטרונאוטים את החללית, כדי לכוון את חרטומה אל החרטום של ה״עכביש״. ההתקרבות נעשתה במהירות של פחות מ־ 15 ס״מ לשניה. הצמדת שתי חלליות בט־סה, פשוטה יותר מש־ 97־ בטאון חיל האויר דצמבר 1969 מס' 80 הדבר נשמע! לתא הפיקוד ״מוט גישוש״ צר וארוך, החודר לתוך תפס חלול של ה,,עכביש״. שלושה תפסים נאחזו במוט הגישוש ומשכוהו פנימה, ואז נסגרו 12 תפסים נוספים, כדי להצמיד את שתי החלליות הצמדה הרמטית. ההצמדה הושלמה בשעה 6.57 בערב. 44 דקות אחדי שהוברר לצוות ולאנשי הבקרה שההצמדה הדוקה, הופעלו מטעני נפץ נוספים שניתקו ארבעה תפסים חזקים, שהידקו את ה״עכ־ ביש״ אל תאו בתוך הרקיטה, שתי החלליות הצמו- דות התרחקו מן הרקיטה במהירות כ־ 30 ס״מ לשניה. לאחר מכן, היטה קולינס את החללית כ־ 75 מעלות כלפי מטה וגילגל אותה על צידה, כדי שיוכל לראות מבעד לאשנב את הדרג השלישי של הדקיטה. הוא הפעיל את המנוע של תא השירות לרגע קל, כדי להרחיק את החללית יותר מן הדקיטה. עתה היתד, ״אפולו 11 ״ חופשית להמשיך דרכה אל הירח. אחדי השלמת התמרון אמר קולינס: ״לדעתי זד, הלך כשורה, אף שהוצאתי דלק יותר משהייתי רגיל בזמן האימונים״. ״בעיות״ ראשונות בשעות הראשונות של הטיסה נתגלו כמה בעיות, אך אף אחת מהן לא נחשבה לרצינית. ממרכז מ ע ר כ ת ה ת קשו ר ת היקרה ביותר בעו דם כ אשר הו צ יא גיל א ר מ ס ט ר ו נ ג מפ י ו א ת ה מ י ל י ם ה ר אשו נ ות על פני ה י ר ח , נישאו מ י ל ותי ו א ל כדור הארץ בעזרת מ ע ר כ ת ה ת י קשו ר ת ה י ק ר ה ביותר בעולם. ה מ י ל י ם שא מ ר הועברו ל א ח ד ה מ י ק ר ו פ ו נ י ם ה מ ו ת ק נ י ם ב ק ס ד ת ה ח ל ל שלו, באו פ ן שה מ י ל י ם נ ק ל ט ו בשני צידי פיו ו משם דרך מכשיר רדיו ק ט ן ל ת ר מ י ל ש<זוא נושא על גבו ו משם לרכב ה נ ח י ת ה , ה״נשר״. על ה נ ח ת ת ה י ר ח י ת מ ו ת ק נ ת א נ ט ה ה משד ר ת ל מ ר ח ק של 400 א ל ף ק ״ מ , אל כדור הארץ, שם נשמעו ה מ י ל י ם 1.6 שניות ל א ח ר שנאמרו. א נ ט נ ו ת ק ל י ט ה ע נ ק י ו ת ד מ ו י ו ת ק ע ר ה ב ק ו ט ר של 70 מ ט - רים כ ״ א ב ג ו ל ד ס ט ו ן שבקליפורניה, במדריד שב- ספרד ו ב פ א ר ק ס שב א ו ס ט ר ל י ה האז י נ ו !וקלטו א ת השידורים מ ה י ר ח והע ב י ר ום למרכז ה ב ק ר ה בי וס- טון. ה א ס ט ר ו נ א ו ט י ם ה א מ ר י ק נ י י ם נמצאו, א י פ ו א , ב ק צ ה א ח ד של מ ע ר כ ת ת י קשו ר ת שמ ח י ר ה 600 מיליון דולאר. מ ע ר כת זו ה ו כ ח ה כ א מ י נ ה ב־ 99.9 אחוז. דבר ז ה ה ו כ ח ב ט י ס ו ת ־ ח ל ל ק ו דמות. לרשת ה ת י קשו ר ת של ה ט י ס ו ת ה מ א ו י ישו ת מח ו ב ר ות 17 ת ח נ ו ת ק ר ק ע , המפ ו ז ר ות על פני כדור ה א ר ץ כולו, מכף קנ ד י ועד א ו ס ט ר א ל י ה . כולן נ מ צ א ו ת ס מ ו ך לקו ו ה משו ו ה . כדי ל מ ל א א ת הפ ערים שבין התח נ ות, ק י י מ ו ת ארבע או נ י ות מ צ מ י ד ו ת ה י ט ב ושישה עד שמו נ ה מ ט ו ס י סי ל ו ן ע מ ו ס י ציוד אלקטרו נ י . ת ח נ ו ת א ל ו משדרות הן א ת ק ו ל ו ת י ה ם של ה ט י י ס י ם למרכ ז ה ח ל ל ו ה ן נתו נ ים ט ל מ ט ר י י ם מן ה ח ל ל י ת ל מ חש- בים, אשר במרכז ה ח ל ל ביוסטון, ט כ ס ס . רשת ת י קשו ר ת זו קשו ר ה ב־ 3.2 מי ל י ו ן ק ״ מ של כבלים סביב הע ו לם כולו. ה פ י ק ו ח על ה מ ע ר - כת נ מ צ א ב ״מר כ ז גודארד ל ט י ס ו ת ח ל ל " שב- גרינבלט, א ר ה ״ ב , ומפ ע י ל ים א ו ת ה 4000 איש. פרק ה ז מ ן ה י ח י ד בו נ מ צ א ות ה ח ל ל י ו ת ה ט ס ו ת לירח מ ח ו ץ ל ט ו ו ח ה ת י קשו ר ת עם כדור הארץ הן 45 ה ד ק ו ת שב ה ן מ ק י פ ו ת •החלליות א ת הצד ה א ח ו ר י של ה י ר ח וכן במשך שבע ה ד ק ו ת ב ה ן ח ו ד ר ת א ה פ י ק ו ד ל א ט מ ו ס פ י ר ה , כשה ו א אפוף ל ה ב ו ת שגלי הרדיו א י נ ם ח ו ד ר י ם בעדן. בדרך כלל ק ל ל מ פ ק ח ה ק ר ק ע ל ה ת קשר עם ה ח ל ל י ו ת שבירח מ אשר עם א ד ם ה נ ו ס ע בכביש ראשי ו משו ח ח א ת ם ב א ל ח ו ט . רכב ה נ ח י ת ה ו ת א ה פ י ק ו ד של אפולו מצו י ירים כך שה א ס ט ר ו נ א ו ט י ם מסו ג ל ים לשו ח ח א יש עם רעהו וכן עם ה ק ר ק ע . ערוצים א ח ר י ם מעבירים שידורי ט ל ו ו י ז י ה ו נתו נ ים משת י ה ח ל ל י ו ת לארץ. משק ל ו של מכשיר הרדיו, שגודלו כגודל ק ו פ ס ה , ה מ ו ת ק ן בתוך תרמי ל הגב של ה א ס ט ר ו נ א ו ט , אינו עולה על שלושה ק״ג, א ו ל ם ה ו א מכיל ח מ ישה משד ר ים ו מ ק ל ט י ם , נוסף לציוד א ל ק ט ר ו נ י המשגר ל ק ר ק ע מי ד ע על מ צ ב ם ה ב ר יאותי והגופני של ה ט י י ס י ם ועל מצב מע ר כ ות העזר של הם בחלל. מ ע ר כ ת ־ ת י קשו ר ת מ ס ו ב כ ת זו מ ס ת ב כ ת עוד יותר כ ת ו צ א ה מ ה ד א ג ה ה ר ב ה ל א מ י נ ו ת השי ד ורים וטיבם. א מ צ ע י ם א ל ה כוללים דרכי־תיקשורת אל־ ט ר נ א ט י ב י ו ת בין ת ח נ ו ת ה ק ר ק ע למרכ ז ה ח ל ל וכן מקו ר ות־ כ וח. לכל אמצע י ־קשר במערכת כ ו ל ה יש א מ צ ע י מישני — ו למע ר כ ות ה חשו ב ו ת ב י ותר יש אף שתי מ ע ר כ ו ת רזרביות. בגודארד, למשל, ניזונים המכשי ר ים מ מ ק ו ר ־ זרם ע צמא י !ולא מ מ ק ו ר ה ז רם ה מ ס ח ר י הרגיל, כדי שב מ ק ר ה של ה פ ס ק ת זרם לא ייגרם נזק ל מ חשב י ם העדינים. מלבד ז א ת עומדים לרשות ה מ כשי ר ים שתי מע ר כ ות נפרדות של מקורות־זרם מ ס ח ר י י ם . מ ע ר כת א ד י ר ה זו ה י א ה ״ א ש מ ה ״ בכך שבליל ה נ ח י ת ה על ה י ר ח , ה א ז י ן הע ו לם כולו ב מ ק ל ט י הרד י ו ה ב י ת י י ם ל מ ה ל ך ה נ ח י ת ה בצלילות ובבהי- רות וצפה בטל ו ו י ז י ה בנעשה, כאי ל ו ל א הבדיל מ ר ח ק של 400 אלף ק ״ מ בין מ ק ו ם ה ת ר חשו ת המב צ ע לבין הצופים. 98־ בטאון חיל האויר דצמבר 1969 מס' 80 השיגור הודיעו לאסטרונאוטים כי לפי מכשירי המדידה עדיין לא הגיעה האטמוספירה בתוך ד,ח־ ללית לדווי גמור של חמצן. הם אמרו: ״או שיש ליקוי במחוונים, אז שיש סתימה קלה באחד השס- תומים בתא אך כרגע אין הדבר נראה חשוב״. כן הודיעו על בעיות במיכל מי שתיה דולף. אחת התקלות הראשונות אירעה כאשד נפסק לרגע הקשר בין מרכז הבקרה ובין החללית, כאשר ניתק תא הפיקוד מן הדקיטה והסתובב כדי לשלוף ממנה את ה״עכביש״. דק אחרי קריאה שביעית מאת מדכז הבקרה שוב נשמע קולו של קולינס. הוא הסביר שהתרחק מן חדקיטה יותר מן המתוכנן, ובמשך כמה דקות לא היתד. האנטנה שלו מכוונת בזוית הנכונה. מנהל הטיסה קליפודד צ׳ארלסוורת אמר, כי ניתוק הקשר הוא ״מרגיז יותר ממדאיג״. בדרכם לירח שידרו האסטרונאוטים תצלומי טלוויזיה צב- עוניים של כדור הארץ וכן ״ציוד״ של נתיבם אל אזור הנחיתה. במשך כל הטיסה סבה החללית סביב צירה באיטיות, כדי למנוע מצד אחד מלהת־ חמם חימום יתד מהשמש. 36 שעות אחדי הזינוק מכף קנדי הגיעה החללית למרחק 248,610 ק״מ מכדור הארץ, כשמהירותה הולכת ופוחתת. משהגיעה החללית למהירות המיני- מאלית של 4,600 ק״מ לשעה, החלה משיכת הירח לפעול עליה ומהירותה החלה גוברת והולכת בנתיב שהביאה אל מאחורי הירח. מאחורי הירח אנשי ״אפולו 11 ״ התעודדו בשעה 14.32 אחה״צ ביום א׳ על פי קריאה מאת מק־קנדלס, האסטרונ- אוט המנחה ביוסטון. שעתיים קודם לכן הקיצו בעצמם כדי לשאול את יוסטון, אם יש צורך בתיקון הנתיב. כאשר הודיע מרכז הבקרה כי נתיבם מדוייק, שכבו אנשי הצוות שוב לישון וזכו במנוחה נוספת של שעתיים. בעוד החללית מוסיפה מהירות בהת- קרבה אל הירח, התכונן הצוות להפעלת המנועים לשם הכנסת החללית למסלול סביב הירח. בשעה זו מילא הירח את כל אשנבי החללית והסתיר את השמש לגמרי. למעשה היו האסטרונאוטים עדים לליקוי חמה. סיפר ארמסטרונג: ״כעת •השמש מוס- תרת ממש מאחורי שפת הירח. רואים את הנזר שלה והוא יפה מאד״. לאחר שנכנסה החללית אל מאחורי הירח, בגובה כ־ 700 ק״מ מעליו ובמהירות קרוב ל־ 9000 ק״מ לשעה, נפסק הקשר עם החללית. היה זה במוצ״ש בשעה 7.13 בערב. רגע לפני כן אמר מק־קנ ד ל ס : ״כל המערכות נדאות בסדר. נתראה בצד השני״. ,חליפת ה י ר ח ״ של ה א ס ט ר ו נ א ו ט י ם , ה כ ו ל ל ת גם מערכת ק י ו ם (ראה פ ר ט י ם ג ע מ ו ד הבא). באותו זמן חשו אל חדד הבקרה האסטרונאוטים תומס סטאפורד, יוג׳ין סדנן, דוד סקוט, אל וורגך וג׳ק סוויגרט והאסטרונאוט לשעבר ג׳ון גלן. היו גם שניים מצוות המילואים וויליאם אנדרס וג׳יימס לובל. מנהל המבצעים דונאלד סלייטון ישב בעצמו לפני לוח הבקרה. רבים מן הנוכח־ם ידעו סכנות וכולם ידעו מתיחות מהי. נפסק הקשר באותו רגע הודיע מרכז הבקרה: ״נפסק הקשר עם כניסת ,אפולו׳ אל מאחורי הירח״. בחוץ נ עצר אוטובוס גדול של תיירים. כפה נשים הצמידו פניהן אל דלתות הזכוכית של הבנין. ״אם מנוע הבלימה פועל כשורה, תשמע מדריד (תחנת העיקוב שם) את ,אפולו 11 ׳ ב־ 76 שעות, 15 דקות, 29 שניות (למן הזינוק) — הודיע מרכז 99־ בטאון חיל האויר דצמבר 1969 מס' 80 מ־,בקרה. — אם לא יופעל המנ ו ע תשמ ע אותה ב־ 76 שעות, 5 דקות, 30 שנ י ות. ״ לולא הופעל המנוע, היתד! השל יחות נ פסקת ו״אפולו״ היתה חוזרת אל הארץ. מרכז הבקרה הוסיף ו ה ו ד י ע : ״רוב הנוכחים .מחכים בשקט, משג יחים ומאזינים, איש אינו מדבר. ,דקה וחצי לפני מו ע ד השמיעה... 30 שניות״. במועד ממש, כפי שתו כ נ ן לפני חודשים, נשמ ע •קול ת ח נ ת העיקוב במד ר י ד שהעבירה את האיתות :הראשון מן ה ח ל ל י ת : ״אפולו 11 ״, ״אפולו 11 ״, כאן יוסטון. איך ,אתם קולטים י ״ שאל מרכז הבקרה. ״קולטים חזק ובדוד, יוסטון״, אמר ארמסטדונג מן החללית המקיפה את הירח. בחדר הבקרה נשמו •לרווחה. ה א טת החללית לשם כניסה אל המסלול סב־ב ה י ר ח נ עשתה בהפ י כתה לאחור ו ב ה פ ע לת המנ י ע למשך שש דקות. פעולה זו לא דק הכניסה את החללית לתוך מסלול סביב לירח, אלא גם הקלה אותה ב־ 12 אלף ק״ג — זו כמות הד לק שהוצאה לצורך הבלימה. במסלול סביב הירח בהקיפם את הירח סיפרו ארמסטדונג, אולדרין ומייקל קולינס על הירח, בעוד הם סוקרים את פניו החיוורים והעקרים באמצ ע ות מצ למת הטלוויזיה הצב ע ו נ ית המי ט ל ט לת שהביאו עמם. מבעד ל אשנ ב של ״אפולו 11 ״ נראה האופק הרחוק של הירח על פני אפילת החלל. בעוברה מערבה לאורך השפה המזרחית של החלק ה נ ראה של הירח, הראתה המצלמה אותם המראות שראו ארמסטרונג ואולדדין ברדתם על הירח מאוחד יותר. ״אין זה דומה הרבה לים״ — אמר קולינס — ״אבל ה נ ה אנחנו מתקרבים לים־סמית. השטח איננו זרוע לועות, אבל יש בו גבעות רבות״. ח ל י פ ת הירח׳ - ח ל ל י ת בפני ע צ מ ה ח ל י פ ת ה ח ל ל שלבשו ה א ס ט ר ו נ א ו ט י ם של .״אפולו 11 ״ ב צ א ת ם מ ן ה ח ל ל י ת א ל פני הי רח . ה מ ה , ב מ י ד ה מ ס ו י י מ ת , ח ל ל י ת בפני עצמה. ה י א •מספקת ל א ס ט ר ו נ א ו ט י ם כ מ ע ט א ת כל צרכיהם. תכ נ ו נה של ה ח ל י פ ה ה י ה מ ס ו ב ך לא פ ח ו ת מתכ ־ ,נון רבים מ ח ל ק י ה ם של ה ר ק י ט ה ו ה ח ל ל י ת . ה ח ל י פ ה ה י א ה מ ל ב וש המורכ ב שבעולם — !ומבחינה מ ס ו י י מ ת זוהי מ כ ו נ ה י ותר מלבוש. ה י א מ ס פ ק ת ל ״ ד י י ר ״ א ו י ר צח ו מ פ ק ח ת על ה ט מ פ ר ט ו - ר ה •, ה י א מג י נה עליו מפני כ ו ח ות־ ה ט ב ע השגורים וגם מפני ה ס כ נ ו ת ה מ י ו ח ד ו ת , שאינן מצ ו י ות על •פני הארץ, א ב ל הן שכ י ח ו ת על הירח. ה ח ל י פ ה : מ ס פ ק ת ללובשה לחץ א ט מ ו ס פ י ר י ואויר לנשימה, ח י מ ו ם א ו קירור לפי הצורך, ת י קשו ר ת ־ א ל ח ו ט עם . א ס ט ר ו נ א ו ט י ם א ח ר י ם ו עם ת ח נ ו ת על הארץ, ר .-הגנה מפני ק ר י נ ה ומפני פגיעה או ח ד י ר ה של . מ י ק ר ו מ ט א ו ר ו א י ד י ם ה מ ת ע ו פ פ י ם ב ח ל ל ב מ ה י ר ו ת 100 אלף ק ״ מ בשעה ומעלה, ו ל עתים קרו ב ות .הם פוגעים בירח. ה ח ל י פ ה מג ב י לה א ת לובשיה בתנ ו ע ותיהם. אי־ :אפשר ל ה ת כ ו פ ף ה ר ב ה א ו ל ה ר ים א ת הזרועות, א ף שכ וח הכובד על ה י ר ח ה ו א ששית מ ז ה שעל •כדור הארץ. לכן ה י ה צורך ל ת ת ל א ס ט ר ו נ א ו ט י ם •כלי עבודה מ י ו ח ד ים, כיוון שמשק ל ה של ה ח ל י פ ה ע צ מ ה נ ו ט ה ל ה פ י ל א ת ה א ד ם . מרכז הכובד גבוה מ א ד ו ה ח ל י פ ה ג ו ר מת ל א ד ם ל ה ש ת ו ח ח כרכינתו •של ק ו ף עייף. מ ש ק ל ה של ה ח ל י פ ה 31.3 ק ״ ג על פני כדור *הארץ. מ ע ר כ ו ת ־ ה משנ ה של ה ח ל י פ ה מ ס פ ק ו ת א ט מ ו ס - פירה מ ל א כ ו ת י ת של ח מ צ ן ט ה ו ר ל נשימה ולחץ עד 260 גראם ל ס מ ״ ר . הבידוד ה ת ר מ י מאפשר ל א ס ט ר ו נ א ו ט י ם להרגיש עצמם כ מ ע ט נ מ ו בבית גם כ אשר ה ט מ פ ר ט ו ר ה על פני הי רח משת נ ה מ־ 120 מ ע ל ו ת מעל ל א פ ס ביום עד 150 מע ל ות מ ת ח ת ל א פ ס בלילה. במשך היום על פני ה י ר ח — ה נ משך שבועיים — מוגנים פני ה א ס ט ר ו נ א ו ט י ם ב א מ צ ע ו ת ק ס ד ה , ה צ מ ו ד ה א ל ה ח ל י פ ה ו ב א מ צ ע ות מ צ ח י ה נגד ק ר י נת־ השמש — האו לטרא־סג ו ל ית, ה א י נ פ ר א ־ א ד ו מ ה ו ה נ ר א י ת לעין. תרמיל הגב המחייה ב ח ל י פ ה יש גם ס י ד ו ר ים ל ק ל ו ט א ת הפרשות־ הגוף, כאשר ה א ס ט ר ו נ א ו ט נמצא מ ח ו ץ ל ח ל ל ית. ל א ח ר שובו ל ח ל ל י ת מ ח ב ר י ם א ת שסתו מ י ה ח ל י - פה א ל מנגנון ס י ל ו ק ־ ה פ ס ו ל ת של החל ל ית, כדי ל ט ה ר א ת ה ח ל י פ ה . מ ח ו ץ ל ח ל ל י ת נושא ה א ס ט ר ו נ א ו ט תרמיל־גב ובו מ י כ ל ים לנוזלים ולגז, מק ו ר ־ חשמל , ורכיבים של מ ע ר כ ת ־ ה ת קשו ר ת , ובכלל זה מכשיר רדיו לשידור ו ל ק ל י ט ה . משק ל ו של ת ר מ י ל הגב 54 ק״ג, ו ה ו א נתון במיכל פיברגלאס, שצורתו ת ו א מ ת א ת גבו של ה א ס ט ר ו נ א ו ט . מ מ ד י תרמי ל ־הגב ה ם 71 על 66 על 28 ס ״ מ . ה ו א מצוייד בשס ת ו מ י ם ו במתג ים של ה ב ק ר ות, ובצנרת לחיבורי־חשמל, לנוזלים ולגזים, ה ז ו ר מ י ם בין ה ח ל י פ ה לבין ה ת ר מ י ל . מ ע ר כת זו מ ט ה ר ת ו מ ח דשת ברציפות א ת ה א ט מ ו ס פ י ר ה בחליפה. 100־ בטאון חיל האויר דצמבר 1969 מס' 80 במהירות נ־ 5000 ק״מ לשעה, ובמסלול אליפטי ב ג ו בה כ־ 160 ק׳׳מ מעל פג־ הירח ע ב ר ה החל ל ית מעל ״ים הקצף״ והמשיכה דרכה מעל למישור הבר־ חב המכ ו נה ״ים הפוריות״, אם כ־ ״אין זה נראה פורה ביותר בעיני״, כפי שאמר קולינם. לאחר מכן חלפה החל ל ית מעל הל ו ע לנגדנוס, אהת התצורות היפות ביותר על פני הירח. הוא נמצא ממש על נתיבה של ״אפולו״, והאגן הנרחב של הלוע, קירותיו ד,ממודרגים והפ יסגה המרכ ז ית של ו שגובהה ב־ 200 מטר נראו ה י ט ב על מסך הטלוויזיה. ״עכשיו אנו בנתיב המוליך אל אתר הנחיתה״, — אמר ארמסטרונג. — ״אנחנו מתקרבים לרכס ״אפולו״, וללועות מסייד, ואלפא ובראוו, שכעין קרניים בהירות מתפשט ות סמנו בכיוון אחד״. הוסיף ק ו ל י נ ס : ״אינני יודע אם תוכלו לראות אותם, אבל בים הפוריות כאן יש כמה לועות עתי־ קים מאד, שבקושי אפשר לראותם״. ״ירח עשוי מגבס״ אותה שעה חלפה החל ל ית על פני שט ח ש ל הירח, שהיה שרוי באור של בוקר. ״ כאשר ה ש מ ש ע ו מ דת בזוית נמוכה כל כך״ — אמר ארמסטר ו נ ג — ״נראה הירח כעשוי מגבס, כמו שסיפרו טייסי ,אפולו 8׳״. כזכור הג ד ירו כך פראנק בורמן, ג ׳ י מ ס לובל, וויליאם אנדרס, ראשוני האדם שראו א ת הירח מקרוב, את מראה פניו של הירח. באופק נראה ״הר מרילין״ ממזרח ל אתר הנחיתה: ״אי נ נ י יכול כלל לאמו ד את הג ו בה״ . — אמר א ר מ ס ־ טדונג — ״אינני יודע אם אנחנו בגובה 100 ק״גל או 260 ק״מ (הגובה היה כ־ 170 ק״מ). ״אני בטוח שהי ית יודע, לו היית ב ג ו בה 5ג אלף מטר״ — אמר המנחה ביוסטון, האסטרונאוט׳ בדוס מק־קנדלס. ״אני מניח שאתה צודק״ — א מ ר אדמסטרונג. בהתקרב החל ל ית אל הקו המפרי ד בין יופי ולילה על פני הירח, ראו הצופים את השט ח מאפיל׳ חליפה שהיא •נילוש ה ח ל י פ ה ע צ מ ה עשויה משל ושה ח ל ק י ם , וכל ח ל ק ה ו א מלבוש מורכב בפני עצמו. השכ ב ה ה ק ר ו ב ה לגוף ה י א ״מלבוש ק י ר ו ר ־ ה מ ים״ . ה י א עשויה רשת ניילון, ו בתו כ ה מ ע ר כת צינורות, שב ה ם ז ורמים מ י ס מתו ך תר מ י ל הגב, כדי ל ק י י ם א ת ה ט מ פ ר ט ו ר ה ה ת ק י נ ה של הגוף. השכ ב ה השנ י ה ה י א ח ל י פ ת הלחץ, ה מ ק י פ ה א ת כל הגוף פרט לראש ולידים. ח ל י פ ה זו נתפרת לכל א ס ט ר ו נ א ו ט לפי מ י ד ה . ה י א ע צ מ ה מו ר כ בת משלוש שכ ב ו ת : ב ט נ ה פנימית עשויה א ר י ג ; שלפוחית־גז גמישה ל ק י ו ם ה ל ח ץ ה ת ק י ן על הגוף •, ושכבה צפידה, ה מ ו נ עת ה ת פ ק ע ו ת השל פ וחית. שתי שכבות א ל ה ד ו מ ו ת ב מ ק צ ת לאבוב ולצמיג של או פ ן מכונית. השכ בה החי צ ו נ ה של ח ל י פ ת ־ ה ח ל ל נועדת להגן על הגוף מפני חילופי ק ו ר ו ח ו ם ומפני פגיעת מ י ק ר ו מ ט א ו ר ו א ו ד י ם . ה י א עשויה משכ ב ה עליונה של אריג מ ת כ ת י עמי ד בפני אש, ומשבע שכבות של ק ר ו ס מ ח ו מ ו ה ק ר ו י ״ ק א פ ט ץ ־ א ל ו מ י נ י ו ם ״ , שביניהן שש שכבות של ניילון מ צ ו פ ה ניאופרן, שה ו א סוג של גומי מ ל א כ ותי . ה ח ל י פ ה ה ח י צ ו נ ה ו ה ח ל י פ ה הבינונית קשורות יחד י ו בשרוכים, כדי שאפשר י ה י ה ללבוש א ו ת ן יחדיו על גבי חליפת־הצינון ה פ נ י מ י ת לפני שיוצ- א י ם מ ן ה״ ע כ ב יש״ אל הירח. ב זמן שה א ס ט ר ו נ א ו ־ ט י ם א י נ ם צריכים ל צ א ת מ ן ה ח ל ל י ת , כגון בעת השילוח, א י נ ם ז ק ו ק י ם ל ח ל י פ ת הצינון, ו ב מ ק ו מ ה ה ם לובשים ח ל י פ ה כעין לבנים ארו כ ים מ ת ח ת ל ח ל י פ ה הבי נ ו נ ית ו ה ח י צ ו נ ה . א ח ר י השי ל ו ח וב- משך רוב זמן ה ט י ס ה ה ם לובשים חל י פת־ לבנ ים ז א ת מ ת ח ת לסרבלים. א ת ח ל י פ ת ־ ה ח ל ל לבשו רק בשלבים ה קשי ם של ה ט י ס ה , כגון ה ז י נ ו ק , הנחי-- תה, והפ ע ו ל ות בקירבת ה י ר ח א ו על פני הירח.. על ה ר אש מגינה ק ס ד ת ־ ל ח ץ , שנ עשתה ס מ ל לטי יסי ־חל ל . זוהי של פ ו ח ית גדולה מ ח ו מ ר פ לאסטי , , מ ח ו ב ר ת לטב עת־ צ ו ואר מאל ומי נ י ום, ה משת ל ב ת : באופן א ט ו ם בטב עת־ צ ו ואר של ח ל י פ ת ־ ה ח ל ל ה - חיצונה. צינורות בצד ה פ נ י מ י של ה ח ל י פ ה מוליכים• ח מ צ ן א ל ה ק ס ד ה ל נשי מ ה ולייבוש א ד י ם שה ת ע ב ו בצד הפנימי של ה ק ס ד ה , ו מ א פשר ים ז ר י מת ח מ צ ן גם על פני העור. פ ס י ע ות ו ״רע י ד ות י ר ח ״ מג פ י ים וכפפות מ י ו ח ד י ם מגינים על י ד י ה ם ורגליהם של ה א ס ט ר ו נ א ו ט י ם מ כ ו ו י ות ומפציעות: בסל ע ים ל ו ה ט י ם או מ ח ו ד ד י ם על פני הירח. מערכת ח י ר ו ם בתר מ י ל הגב מ ס פ ק ת ח מ צ ן ב מ ק ר ה של ק י ל ק ו ל במע ר כת ה ר אשית. בעת השה י י ה על פני הי רח מוגן תרמיל־הגב ב מ כ ס ה פ ל א ס ט י . ח ל י פ ת ־ ה ח ל ל עשויה להצי ל נפשות, א ם במקרה־ יורד ה ל ח ץ בתוך ה ח ל ל י ת . ה א ס ט ר ו נ א ו ט י ם יוכלו• ל מ ה ר וללבוש א ת ה ח ל י פ ות, ,ולאחר חיבור שסתומי־ ה ח ל י פ ו ת א ל מ ע ר כת ״ ק י ו ט ־ ה ח י י ם ״ של ה ח ל ל י ת יוכלו ל ה ת ק י י ם ב ח י י ם 155 שעות — ה ר ב ה י ותר מכ פ ל י ים ה ז מ ן הדרוש לשיבה מ ן ה י ר ח א ל הארץ. כשה ח ל י פ ו ת מ נ ו ת ק ו ת מ ן ה ח ל ל י ת , י כ ו ל ים ה - א ס ט ר ו נ א ו ט י ם ל ה ת ק י י ם עד שלוש שעות באמצעות: תרמיל־הגב. ה נ ח י ת ה על ה י ר ח ה י א מ ן ה ס ת ם רק השלב הראשו ן לשימוש ב ח ל י פ ו ת ־ ה ח ל ל עם תרמיל־הגב. ב א מ צ ע ו ת ח ל י פ ת ־ ה כ ס ף ו ק ו פ סת־ ה כ ס ף • יוכל א ד ם ל ה ת ק י י ם ב א ת ר י ם רבים ב ח ל ל . 101־ בטאון חיל האויר דצמבר 1969 מס' 80 והולך. ״עכשיו אנו מתקרבים במהירות לאתר הנחי- תה״. — אמר ארמסטרונג — ״מבעד לאשנב אנו רואים את הבקיעים ״מסקלאים״, ״סיידווינדר״ ו־ ״דיימונד בק״ — כולם נראים כנחשים המתפתלים בתוך אגן של ימה״. התמונות הטובות ביותר בקרבת הקו המפריד הראתה מצלמת הטלוויזיה את התמונות הטובות ביותר של השידור — מראה של הירח המבותר והשומם, והאפלה יורדת במהירות מן האופק המשחיר לפניהם. ״זהו מחזה יפה מאד ואימתני מאד״. — אמר מק־קנדלם ביוסטון. כאן סיים ארמסטרונג את השידור באומרו: ״בעוד הירח שוקע לאיטו במערב נפרד מכם הצוות של ,אפולו 11 ׳.״ לפני כן, זמן קצר אחרי שנכנסה החללית למס- לול סביב הירח, ראה ארמסטרונג שני מחזות משונים, הוא סיפר כי הירח נראה בצבע אפור, המבהיר והולך בהתקרב החללית אל אזור היום ־שעל הירח. במקום שהשמש נמצאת ממש מעל פני הירח, נראתה הקרקע חומה, ובכמה מקומות אף בצבע חים אדמדם. ״ניצנוצי אור״ שעה קלה אחרי 8.30 בערב אמד מק־קנדלס •לאדמסטרונג שעוד מעט תהיה החללית קרובה ׳ללוע אריכטארכוס, שם דאו אסטרונומים כעין ניצנוצי אור. ״מדוע לא תבדוק את זהי ״ אסר מק־קנדלם. כעבור חמש דקות היתד, ״אפולו״ קרובה ביותר ללוע, כ־ 65 ק״מ ממנו, בעוד היא טסה מקביל לקו המשווה של הירח. ״הלו יוסטון״, — אמר ארמסטרונג, — ״אנו מסתכלים צפונה אל אריסטארכוס ויש שם שטח מואר הרבה יותר מן השטח מסביב. יש שם מעט זהירה. השטח בהיר הרבה יותר מכל מה שאני רואה מן האשנב הזה״. מיד נמסרה ידיעה זו למצפה האסטרופיסיקלי ־של המכון הסמיתסוני בקמברידג/ מאסאציוסטס, והמצפה הזעיק את כל המכונים המדעיים בעולם, המשתפים פעולה בשנה הבינלאומית לתצפיות ירח. המצפה ״בוכום״ (גרמניה המערבית) אישר לאחר זמן קצר את התצפית של אדמסטרונג. דרמת הירידה אל הירח הגיעה העת לעבוד ל״עכביש״, לקראת הנחיתה על הירח. אולדרין וארמסטרונג חבשו את קסדותיהם, לחצו ידיים עם קולינס ועבדו בצינור המעבר מ־ ״קולומביה״ ל״נשר״. בדיוק בשעה 19:50 בערב יום אי, נותקו התפסים בין שתי החלליות. הגובה היה 111 ק״מ מעל פני הירח, המהירות 5850 קמ״ש. אחרי חצי הקפה מעל לצד הנסתר של הירח, הופעל מנוע ד,״עכביש״ שהאט את מהירותו והכניסו למסלול קשתי שהביא אותו לגובה של 15 אלף מטר לערך. ״הנקודה הקריטית״ היתד, בגובה 14.5 אולדרין, היורד בשלבי ה- ס ו ל ם מה,,נשר״ א ל ק ר ק ע הירח, מצ ו לם על ידי עמי- ת ו א ר מ ס ט ר ו נ ג , ה מ צ ו י כבר ל מ ט ה . 102־ בטאון חיל האויר דצמבר 1969 מס' 80 •ק״ט מעל ״ים הפדיון״ ובמרחק 480 ק״מ מאזור הנחיתה! לו התגלתה בעיה בנקודה זו, יכלו אדמס־ טרונג ואולדרין להמשיך באותו מסלול ולעלות חזרה לגובה תא הפיקוד ולפגישה עמו. אולם מאומה לא קרה ואולדרין הפעיל שנית את מנוע ההאטה והחל להנמיך בקשת משוכה אל נקודת הנחיתה ב״ים השלווה״. בגובה 10 אלפים מטר ובמרחק 160 ק״מ מנקודת הנחיתה, סובבו האסטרונאוטים את החללית, כך שחלונותיה הופנו כלפי מעלה. כאן נכנס לפעולה רדאר הנחיתה, אשד שילח מטה זדם אותות רצוף ועל פי האותות החוזרים נקבע הגובה הפוחת והולך מפני הירח. נקודת הנחיתה נקבעה במרכזה של אליפסה, שאורכה 11 ק״מ ורוחבה 5 ק״מ. אך בגלל שינוי מהירות בלתי מורגש, עבד ה״עכביש״ מעל לשטח וכאשר הפעילו האסטרונאוטים את מנוע הנחיתה, :היה ה״עכביש״ במרחק 6.5 ק״מ ממקום שעליו חשבו האסטרונאוטים. מערכת ההנחיה פעלה כהל- כה, אבל היא הדחיקה את ה״עכביש״ מנקודת הנחי- תה המתוכננת, כיוון שתחילת הנחיתה לא היתד, במקום הנכון. בגובה 150 מטר מהירח, ראה * 4דמסטרונג כ־ •מערכת ההנחיה האוטומטית מובילי, את ״הנשר״ לנחיתה בתוך לוע. מיד אחז במוט היגוי־יד והיטה את ה״נשר״ לטיסה אופקית כדי להרחיקו מד,לוע. היה זה תמרון מסוכן, משום שהוא צרך דלק רב. שניות מועטות נותרו, בטרם היה על האסטרונאו־ טים לוותר על המשך הנחיתה ולהמריא בחלק העליון של ״הנשר״ אל תא הפיקוד מחוסר דלק. יאת העובדה שד,הנמכה נמשכה ואף הושלמה בנחיתה חלקה, יש לזקוף לזכות בקד צעיר בשם סטיפן ביילס, שישב ליד לוח הבקרה ביוסטון טקסס ותפקידו היה לעקוב אחר מערכת ההנחיה האוטו- מטית לנחיתה. הוא דידבן באסטרונאוטים להמשיך בנחיתתם. הודות לקור רוחו של ביילס והחלטתו הנחושה, לא הופסקה הנחיתה. ביילס זכה במדליה מנשיא ארד,״ב. נראה שארמסטרונג נטל ההיגוי מידי מערכת ההנחיה האוטומטית בגובה כ־ 150 מטר, ובעצם התכונן לזאת מלכתחילה. בידו הימנית ד,יטה את ה,,עכביש״, כדי שיוכל להסתכל מן החלון ולראות לאן הטיסה מוליכה. מצערת המנוע היתד, כפופה גם להלן למחשב, אך כדי להעביר את הנשר מעל ללוע, השתמש אדמסטרונג במנוף שבידו השמאלית. כל הטיית המנוף לכאן או לכאן היתה מגדילה או מקטינה את מהירות הירידה ב־ 30 ס״מ לשניה. לבסוף נחת ד,״נשר״ בחבטה קלה 800 מטר מן הלוע. שעון מיוחד בחדר הבקרה מנה את השניות שנותרו עד לרגע שהיה הכרח לבטל את השליחות כולה. אדווין אולדרין מ ו צ י א א ת ה מ כשי ר י ם מ ת ו ך ה נ ח ת ת ה י ר ח ית. ה - מכשיר ה נ ר א ה מ ק ד י - מ ה ה ו א מ צ ל מ ת ־ ס ט י ־ ריאו 35 מ ״ מ , לצילו־ מ י ם מקרוב. ה יא מורכ בת על מ ו ט ו- ה א ס ט ר ו נ א ו ט מפעי ל א ו ת ה על ידי ה צ ב ת ה ליד העצם שברצונו לצלם ו לחי צת ה ד ק המו ר כ ב על ה מ ו ט . ה - מ צ ל מ ה פ ו ת ח ה במג- מ ה להשיג ריכוז מיר- כי מ ס ר ט צילום ק ט ן (שטחו 75 מ ״ מ מרו- בע), בצבעים ובצילום ס ט ר י א ו ס ק ו פ י . 103־ בטאון חיל האויר דצמבר 1969 מס' 80 אחד הנוכחים אמר כי המתיחות לא וזיתי, מורגשת, אבל בקרי הטיסה ״כולם ידעו היטב, שהזמן מתקרב לקצו״. המתיחות נבעה לא מחשש שה,,עכביש״ יתרסק, אלא שמאין דלק יותר לנחיתה, לא יוכל לנחות ויהיה עליו לחזור ולזנק אל מסלול סביב לירח. ״היו עיניים דומעות בחדר הבקרה, כאשד הודיע ארמסטרונג: ,הנשר נחת/ ״ אמר מנהל המיבצע ג׳ודג׳ הייג. ,,יוסטון, באן בסיס השלווה, הנשר נחת״ מגובה 67 מטר הודיע ארמסטרונג: יורדים ירידה נאה״. בגובה 23 מטר: ״זה נראה טוב״. מ־ 9 מטרים הודיע ארמסטרונג: ״אנו מעלים אבק״. בשעה 22:18 ביום א׳ ה־ 21 ליולי הודיע ארמסטרונג על הנחיתה עצמה: ״מגע קל. בסדר. המנוע כבה... יוסטון, אנחנו... אה... כאן בסיס השלווה; הנשר נחת״... עם קבלת ההודעה הסופית מארמסטרונג, הודיע קשר הקרקע, צ׳ארלס דיוק, •לקולינס בתא הפיקוד: ״חם נחתו, הנשר נמצא בבסיס השלווה״. ״פנטסטי״, השיב קולינס. זמן קצר אחרי הנחיתה שייר אולררין קריאה ״אל כל אדם המאזין בכל מקום שהוא, שישהה רגע ויהרהר במאורעות השעות האחרונות ויאמר דברי הודייה על פי דרכו״. מיד אחרי הנחיתה התחילו ארמסטרונג ואולדרין בבדיקה יסודית של כל המערכות הפנימיות של ה״עכביש״, כדי לוודא שלא ניזוקו בנחיתה ושהח־ ללית כשרה לזינוק והכינו את המחשב למצב של תמרון הזינוק בכל עת. בתום הבדיקה הממושכת, שנמשכה כשלוש שעות, התחילו אדמסטרונג ואולד־ דין בהכנותיהם ליציאה מן החללית, שלפי החלטת האסטרונאוטים הוקדמה בארבע שעות. הם התחילו ללבוש את חליפות החלל, את הקסדות ואת תרמילי הגב המכילים את ״מערכות קיום החיים״. •הכנותיהם נמשכו קצת יותר מששיערו. אם כי אולדרין הודיע תהילה שיש בדעתם לצאת מן החללית בשעה 3 , אחר חצות (לפי שעון ישראל), נדחה הזמן ל־ 4 . ואחר כך ל־ 4.30 ברגעים האחרונים לפני הנחיתה עלה קצב פעי־ מת לבו של ארמסטרונג מעל ל־ 140 . אך דקות בלבד לאחר הנחיתה חזר לתיקנו ושני האסטרונאו- טים היו רגועים מאד כאשר מסרו למרכז הבקרה ביוסטון את נתוני המחוונים וקראו באוזניהם את סעיפי סדר הבדיקה של החללית. שני האסטרונאוטים הסתגלו עד מהרה אל שדה הכובד של הירח, שעוצמתו היא ששית העוצמה של שדה הכובד של הארץ. המנהל הרפואי של מינהל החלל, ד״ד צ׳ארלס ברי, אמר כי לפי כל הנתונים מצב בריאותם תקין בהחלט. הנשר ניצב ב״ים השלווה״, בשטח מישורי, וה 30 נטוי בזווית של ארבע מעלות בלבד כלפי האנך. במרכז הבקרה מסרו כי זהו מצב אידיאלי לצורך זינוק מעל לירח. מקום הנחיתה נמצא 0.799 מע ל ה מצפון לקו המשווה של •הירח. לאחר זמן קצר התחיל אולדרין לתאר את המקונג מסביב: ״עוד מעט נעמוד על הפרטים, בינתיים: רואים מסביב אוסף של סלעים בכל הצורות, הזוויות והצבעים, הצבע משתנה לפי זווית הראייה. ישי רושם שאין צבע רווח. יש בסביבה אבנים וסלעים: לא מעט, אך נדמה לי שיש להם כל מיני צבעים. מעניינים״. ,,חוויה נפלאה׳/ אמדו נשות האפטדונאדטים. נשו ת י ה ם ה ג א ו ת של ט י י ס י ״ א פ ו ל ו 11 ״ לא. היו שונות משא ר הברי ות ו ה ת קשו ל מ צ ו א מילים. מ ס פ י ק ו ת ל ה ב י ע א ת התפעלותן. ״ ז ה ה י ה ערב מושלם עד ל א י א מ ן , ״ א מ ר ה אשת ו של ניל ארמס ט ר ו נ ג , ל א ח ר שר א ת ה בטלווי- ז יה א ת פעולות •המחקר של ב ע ל ה ושל אדווין או ל דרי ן על הירח. ״כבוד וזכות ל ה י ו ת שותפה. עם בעלי, עם הצוות, ע ט מרכז ה ב ק ר ה , עם הציבור ה א מ ר י ק נ י ועם כל ה א ד ם ב ח ו ו י ה מופלאה. זו של ר אשי ת ח ק י ר ת ה י רח. ״ ״ ק ש ה ה י ה לחשוב שזח ממשי , ״ א מ ר ה רע י יתו של אולדרין. א ח ר י ה נ ח י ת ה על הירח, ב כ ת ה , לדבריה, ״מרוב אושר״. מ ר ת קו ל י נס, שבעלה ה ו ס י ף ל ה ק י ף א ת ה י ר ח ב ת א ה פ י ק ו ד בעוד שני ה א ח ר י ם מ ה ל כ י ם על פני הירח, א מ ר ה : ״בעיני ז ה ה י ה מ ו פ ל א ו דמי ו נ י ״ . וכאשר שא ל ו ה א ם איננה סבורה שבעלה מאו כ ז ב , משו ם שה ו א ל א נ ב ח ר ל נ ח ו ת על הירח, א מ ר ה : ״ כ ל ו ם א י נ כם סבורים שברוחו ה ו א ע מ ם ו״ שאל ו גם א ת ג׳נט א ר מ ס ט ר ו נ ג א ם ה י א ר ו א ה א ת רגע ה נ ח י ת ה על ה י ר ח ברגע הגדול ביותר ב ח י י ה . ״ ל א , ״ א מ ר ה , ״הרגע הגדול ביותר ה י ה באשר התחתנ ו . . . ״ אחדי שקשר מרכז הבקרה הודיע, כי יחדשו את השיחה אחדי ההכנות לזינוק, הוסיף: ״שלווה, יש כאן בחדר הבקרה הרבה פנים מחייכות וגם בעולם כולו״. ארמסטרונג: ״שניים יש כאן״. קולינס: ״ואל תשכחו חייכן אחד בתא הפיקוד״. דיוק: ״רות. זו היתד, מלאכה נאה, בחורים״. אולדרין סיפר עוד, כי רבות מן האבנים צבען אפור בהיר, אך יש אבנים שהתנפצו מפגיעת סילון המנוע, ותוכן אפור כהה מאד. הוא הוסיף כי המישור 104־ בטאון חיל האויר דצמבר 1969 מס' 80 •זרוע לועות קטנים רבים, בקוטר מטר וחצי עד מטר, ובמד, בליטות בגובה עד 10 מטרים. i s אולדרין סיפר, כי קשה לו להתמצא, כיוון שעדיין •לא הספיק לחפש תצורות שישמשו לו כנקודות הנחיה. גם קולינס סיפר מתא הפיקוד, כי איננו !רואה את ה״עכביש״, וביקש הנחיות מחדר הבקרה. לאחד זמן הודיע, שלפי ההנחיות שקיבל מצא את ה״עכביש״. נתברר, כי המערכת האוטומאטית הטעתה .אותו לחפש את ה״עכביש״ במקום לא נכון. ארמסטרונג שידר גם תיאור של כדור הארץ, כפי שהוא נראה מבעד לאשנב האחר של ה״נשר״: -״הארץ נראית גדולה ובהירה ויפה מאד״. מן הזינוק עד רגע הנחיתה היו האסטרונאוטים בדרך 102 שעות, 45 דקות ו־ 40 שניות. הנשיא ניכסון ישב ליד מכשיר הטלוויזיה, בשעה האחרונה לפני נחיתת האסטרונאוטים ואחרי הנחיתה. .הוא אמד: ״היה זה אחד הרגעים הגדולים של חיינו״ .והוסיף, כי 22 השניות האחרונות היו לו הארוכות .ביותר שידע מעודו והיתד! לו הדגשה שהן חצי שעה. שעה קלה אחרי הנחיתה טילפן הנשיא ניכסון למיניסטר החוץ ויליאם רוג׳רס, למנהל מינהל החלל תומאס פיין ולאסטדונאוט פראנק בודמן. הוא אמר לרוג׳רס כי ״הצלחת המיבצע תעורר מיד תגובה :חיובית בעולם כולו ותקרב דדי עולם זה אל זה. זהו צעד גדול נוסף בהיסטוריה של האדם״. על פני הירח את הרגעים הגדולים ביותר של המסע בהם •יצאו האסטרונאוטים מרכבם, ירדו אל הידח ונעמדו יעל פניו, מתאדים טוב יותר מכל תיאור קטעי השי־ חות בין ארמסטרונג ואולדרין ע״פ הירח, לבין מרכז הבקרה ביוסטון, טקסס. נביא להלן קטעים משיחות היסטוריות אלו (השעות לפי שעון ישראל). מרכז הבקרה ( 04.47 ) : ניל ארמסטרונג על הגזוזטרה (הגשר הקטן שבפתח ה״עכביש״ המוביל לסולם הירידה) ב־ 109 שעות, 19 דקות ו־ 16 שניות <אחרי השילוח). כבר חלפו 25 דקות מאורך החיים של מערכת קיום החיים (מיכלי החמצן והציוד האחד בתרמילי האסטרונאוטים, שנועדו לאפשר להם חיים על פני הירח). נשר (שני האסטרונאוטים מדברים) : או.קי. הכל נראה נאה וכשורה כאן. או.קי. האם אתה יכול לפתוח את הדלת מעט יותר י טוב. או.קי. יוסטון: אות. אנו קולטים אתכם ואנו ממתינים לשידור הטלוויזיה שלכם. ארמסטרונג: יוסטון, כאן ניל. בדיקת דאדיו. יוסטון: ניל, כאן יוסטון. דם וצלול. באז, כאן יוסטון, בדיקת ראדיו. ודא שמתג הטלוויזיה מחובר. אולדרין: רות. מתג הטלוויזיה מחובר. זה... יוסטון: רות. אנחנו מקבלים תמונה על מסך הטלוויזיה. אולדדין: יש לכם תמונה טובה, מה 1 יוסטון: ייש מידה רבה של ״קונטרסט״ בתמונה. לפי שעה היא הפוכה על המקלט, אבל אנחנו יכו־ לים להבחין במידה רבה של פרטים. נשר: או.קי. תוודאו בבקשה את המצב, עד כמה עלי לפתוח את העדשה. יוסטון: את המה י יוסטון: או.קי״ ניל. אנחנו יכולים לראות אותך יורד עכשיו בסולם. ארמסטרונג: או.קי״ זה עתה בדקתי את העליה בחזרה לשלב הראשון הזה. זה בסדר בכדי לעלות בחזרה. יוסטון: רות. אנחנו קולטים. ארמסטרונג: זאת קפיצה הגונה. 1/160 של שניה , יוסטון: באז, כאן יוסטון. פ־ 2 לצילום צל במצלמת הרצף. ארמסטרונג: אני עומד בתחתית הסולם, צלחות הרגליים שקועות בקרקע בעומק של אינץ׳ או 2 אינצ׳ים בלבד. אם כי פני השטח נראים, כאשר מתקרבים אליהם, עשויים גרגרים דקיקים מאד. זה כמו אבקה. אבקה דקיקה מאד. עכשיו אני עומד לרדת מצלחת הרכב. אולדרין מציב א ת המכשיר ל מ ד י ד ת ״ ר ו ח השמש״ . בתום המב צ ע ה ו ח ז ר א ל כדור־הארץ. בטאון חיל האויר דצמבר 1969 מס' 80 המכשירים המדעיים שהונחו על הירח לבד מ ת צ ל ו מ י ם ומי ד גמי עפר וסל ע ים של ה י ר ח שה א ו ס ט ר ו נ א ו ט י ם ה ב י א ו א ת ם , ה ם ה נ י ח ו שלושת מכשירים מ ד ע י י ם על הירח. מכשיר א ח ד ה ו א ל ו ח א ל ומי נ י ום שהוצב על פני ה י ר ח ופניו א ל השמש. מכשיר ז ה נועד ל ק ל ו ט ח ל ק י ק י ם של ״ ה ר ו ח השמשי ת ״ השוררת ב ח ל ל ואשר א י נ ה מג י ע ה לעולם לכדור ה א ר ץ עקב ה א ט - מ ו ס פ י ר ה ה מ ג י נ ה . ב ט רם עזבו ה א ס ט ר ו נ א ו ט י ם א ת הירח, ה ם נטל ו א ת ה ל ו ח א ת ם ח ז ר ה לשם ב ד י ק ה מ ע ב ד ת י ת של ה ח ל ק י ק י ם ש״ נ דבקו ״ ללוח. שני ה מ כשי ר י ם ה א ח ר י ם הושארו על ה י ר ח . א ח ד ה ו א ס י י ס מ ו ג ר ף פ ס י ב י ־ ל מ ח צ ה לגילוי פעי- ל ות ו ו ל ק נ ית ע״פ הירח. ביסודו עשוי מכשיר ז ה מ משק ו ל ו ת תל ו י ות ה א ו ח ז ו ת במוט ה מ ז ד ק ר בי- נ יהן אנ כ ית. כשה מ כשי ר ניצב על ק ר ק ע הירח, מ ז ד ק ר ה מ ו ט ממרכזו. א ם המכשיר מזדעזע כתו- צ א ה מ ת נ ו ד ו ת נע ה מ ו ט כ מ ח ו ג של שעון י ח ד עם התנ ו ד ות. ה ת נ ו ע ה נ ק ל ט ת ע״י משדר ק ט ן שב- מכשיר ומשו ד רת לכדור הארץ. המכשיר מצוייד ב ל ו ח ות ת א י שמש, שיפעילו א ת המכשיר במשך ה י ום ה י ר ח י בן 14 ה י מ מ ו ת הארציות, ובמכשיר א י ז ו ט ו פ ים ל ח י מ ו ם ה מ כשי ר במשך ה ל י ל ה ה י ר ח י ה ק ר ( 157 מ ע ל ות מ ת ח ת לאפס). המכשיר יפעל, כמצ ו פה, שנה. מכשירי ה א י ז ו ט ו פ י ם ניזונים מ כ מ ו ת זעירה של פ ל וטו נ י ום 238 , ה מ פ י ק י ם ק ר י נ ה נ מ ו כ ה מ א ו ד ונתונים במיכל ה מ ב ט י ח שה ק ר י נ ה לא תופץ בסביבות המכשיר. ה מ כשי ר השלישי ה ו א פסיבי ל ח ל ו ט י ן : מ ר א ה (רפלקטור) ל ה ח ז ר ת קרני לייזר, שישודרו מ כ ד ו ר הארץ לירח, ויוחזרו ע״י המכשיר. משך ה ז מ ן שבו ת עשה ד ר כ ה לירח ו ח ז ר ה י י מ ד ד וייקבע ב ד י וק רב. ע ״ י של י ח ת שתי קרנ י ים משתי ת ח נ ו ת במ- ק ו מ ו ת שונים על פני כדור הארץ ו ה ח ז ר ת ן מ ה - ירח, ניתן י ה י ה לקב ו ע ב ד י יקנ ות א ת ה מ ר ח ק בין שתי ה ת ח נ ו ת . תצ פ ית ק ב ו ע ה מ כ מ ה ת ח נ ו ת במשך כ מ ה שנים ת א פשר למד ע נ ים לקבוע לראשונה תנ ו ד ות ב מ ס - לולי ה א ר ץ והירח. זעזועים ו ס ט י ו ת יאפשרו ל ימו ד ו ה כ ר ה ח דשים של מ ה ו ת הגרביטציה ומב נהו הפ נ ימי של הירח. זהו צ ע ד קטן לאדם, ד י ל ו ג ענקי לאנ ושות. הקרקע אבקית. אני יכול להרים את האבקה הזאת בקצה נעלי. זה נדבק בשכבות דקות כמו אבקת פחם לסוליות ולצידי מגפי. אני שוקע רק חלק זעיר של אינץ׳, אולי שמינית האינץ׳, אבל אני יכול לדאות את טביעת מגפי בחלקיקי החול הדקי- קים. יוסטון: ניל, כאן יוסטון, אנחנו קולטים. ארמסטרונג: נראה שאין כל קושי לנוע בסביבה ואנחנו חושבים שזה אפילו קל יותר מאשר לנוע במיתקנים המלאכותיים •שבהם התאמנו על פני כדור הארץ. בעצם, אין שום קושי להלך כאן. מנוע הנחיתה לא יצר שום מכתש. יש רווח של כ־ 30 ס״מ בין המנוע לבין הקרקע. אנחנו נמצאים בעצם על משטח שטוח מאד כאן. אני רואה כמד, סימנים לקרניים, שבוקעות ממנוע הנחיתה, אבל בכמות אפסית מאד. או.קי. באז, האם אנו מוכנים להוריד את ה- מצלמה ? אולדרין: אני מוכן בהחלט. אני חושב שהיא במצב טוב. נראה שהיא יוצאת נחמד וכשורה. או.קי. די חשוך כאן בצל וקצת קשה לי לראות, אם יש לי עמידה טובה. אלך אל השטח המואר כאן בלי להביט ישר אל השמש. יוסטון: זמן בלתי רשמי לצעד הראשון — 109,24:20 (שעות מאז השיגור). ארמסטרונג: או.קי., אני מוכן עכשיו למשוך את זה למטה. עדיין נשאר קצת ב... אולדרין: או.קי., אל תחזיק את זה כל כך חזק. ארמסטדונג: אני מתבונן למעלה אל צלחת הרכב. אני עומד ישר בצל ומסתכל עכשיו למעלה ב... חלונות ואני יכול לדאות הכל בבירור רב. האור בהיר דיו ומוחזר אל חזית רכב הנחיתה והכל נראה בבירור מאד... אצא החוצה יאצלם את ה־ תצלומים הראשונים כאן. יוסטון: רות, ניל. כאן יוסטון, האם קלטת בעניין מידגם החירום י עבור. ארמסטרונג: רות. אקח את מידגם החירום ברגע שאסיים את סידרת הצילומים הזאת. אולדדין: האם אתה עומד לקחת את מידגם החירום? או.קי, זה טוב. ארמסטרונג: מידגם החירום למטה, והנה הוא למעלה. זה קצת קשה לחפור דדך הקרום. זה מעניין מאד. אבל פה ושם. במקום שאני תוקע את המכשיר, אני נתקל במשטח קשה מאד, אבל זה נראה חומר דביק מאד מאותו סוג. אנסה להכניס כאן סלע. יוסטון: או, זה נראה יפה מאד מכאן, ניל. ארמסטרונג: יש לזה יופי מיוחד משלו. זה דומה לנוף מדברי בארה״ב. זה שונה, אבל זה יפה מאד כאן. דעו לכם, שיש כאן דגמים רבים של סלעים, בדגמי הסלעים הקשים יש מה שנראה בבועות על פני השטח. יוסטון: רות, סוף. 106־ בטאון חיל האויר דצמבר 1969 מס' 80 אדמסטדינג: זה היה בעומק של 6 או 8 אינצ׳ים. קל ללחוץ את זה פנימה. אני בטוח, שהייתי יכול לדחוף את זה עמוק יותר, אך קשה לי להתכופף יותר מזה. אולדרין: לא ידעתי שאתה יכול לזרוק כל כך רחוק, ניל. ארמסטדונג: אתה רואה אותי זורק ד ב ר י ם ׳ האם הכיס שלי פתוח י אולדרין: כן, הוא פתוח, אבל מכסה הכיס שלך אינו מורם. דחוף אותו אחורנית עוד פעם. כאן, כלפי פנים. או.קי.• זה טוב. ארמסטדונג: אני שם את זה בכיס. אולדרין: כן. דחוף כלפי מטה. ה כ נ ס ת ו לא, זה לא מוכנס לגמרי, דחוף. עכשיו בסדר. ארמטטדונג: הדגם בכיס. החמצן שלי הוא 81 אחוז. אני במצב של זרימת חמצן מינימלית. יוסטון: רות, ניל. אולדרין (שעה 05.12 ) : האם אתה מוכן לקראת צאתי החוצה? ארמסטדונג: כן. חכה דק שניה, אזיז את זה מעל למעקה. אולדרץ: או.קי. אדמסטרונג: בסדר, עכשיו זה בסדר, האם אתה מוכן ? אולדרין: מוכן ומזומן. אדמסטרונג: או.קי. דאית קשיים שהיו לי. אשתדל להתבונן מכאן למטה במערכת קיום החיים שלך. אולדרין: בסדר, מצלמת הרזרבה מוכנה. ארמסטדונג: או.קי., מערכת קיום החיים שלך נראית שיצאה בשלום ובסדר. אצבעות רגליך עומדות לדרוך על המיפתן. או.קי״ עכשיו זרוק למטה את מערכת קיום החיים שלך. הנה כך, יצאת. אתה בסדר גמור. יש רווח של כאינץ׳ מעל מערכת קיום החיים שלך. או.קי., אתה צריך לכופף קצת בקשת את גבך כדי לרדת, או.קי״ אתה ממש בקצה הגזוז־ טרה... אולדרין: עכשיו אני רוצה לחזור קצת ולסגור חלקית את הפתח... להבטיח שלא אנעל אותו בדרכי החוצה. אדמסטרונג: רעיון טוב. אולדרין: או.קי., אני על המדרגה העליונה ואני יכול להסתכל למטה על צלחת הדגל של רכב הנחיתה. זה עניין פשוט מאד לקפץ שלב אחד לשלב הבא. ארמסטרונג: כן. גם אני מצאתי שזה נוח מאדי, וגם ההליכה נוחה מאד, יוסטון. אזלדדין: או.קי״ עכשיו אני עומד להשאיר רגל אחת שם למעלה ולהוריד את ה־דיים בערך למדרגה הרביעית מלמטה. עכשיו אני הישב לעשות איתו הדבר. ארמסטרונג: קצת יותר. עוד אינץ׳ אחד. רך בסדר. זה צעד טוב. אולדרין: מראה מקסים. זה משהו, לא? אבקה דקיקה מאד, לא כן? אומסטרונג: האם זה לא משעשע ? יוסטון: ניל ארמסטדונג מתכונן עכשיו להזיז את מצלמת הטלוויזיה למצב הפאנורמה שלה. אולדרין (שעה 05.20 ) : — מזיז את שיווי המשקל שלי לכיוון אחד, והאיזון הוא טבעי מאד וקל מאד. אני מניע את ידי... צריך להקפיד להתכופף אל הכיוון שאליו רוצים ללכת, אחרת צריך לשלב דגל אל רגל, כדי שהרגליים יימצאו מתחת למרכז הכובד של הגוף... אומסטרונג: באז חושף עתה את הלוח... נשר : לאלה שלא קראו את הכתוב על הלוח, נקרא את הכתוב עליו: הוא מוצב בחזית כן הנחיתה של הרכב. יש לו שני חצאים — האחד מראה את שני חצאי כדוד הארץ ומתחת לזה נאמר: ״המקום •שבו הציבו אנשים מן הכוכב הקרוי ״ארץ״ לראשונה כף רגל על פני הירח. יולי 1969 לספירה. הם באו, כשפניהם לשלום בשם האנושות כולה״. יש עליו חתימות של אנשי הצוות •וחתימת הנשיא של ארה״ב. (האסטרונאוטים הציבו את מצלמת הטלוויזיה •ושידרו מדאה פאנורמי של הירח). אולדרין על ק ר ק ע הירח. ה ו א צולם על ידי א ר מ ס ־ טרונג, שב ב ו אתו מ ש ת ק פ ת ב ק ס ד ה . 107־ בטאון חיל האויר דצמבר 1969 מס' 80 יוסטון (שעה 05.40 ): קולומביה, קולומביה, כאן יוסטון. עבור. יוסטון: ניל ארמסטרונג כבר נמצא על פני הירח כמעט 45 דקות... הפעולות מחוץ לחללית מתקדמות מצויץ. אנו סבורים שהם מציבים עתה את הדגל. קולומביה: עצום! יוסטון: אני משער, שאתה האיש היחידי שאינו מקבל דיווח טלוויזיוני על הנעשה. קולומביה: נכון — לא איכפת לי בכלל! מהי איכות הקליטה הטלוויזיונית ? יוסטון: או, זה יפה להפליא, מייק, זה באמת יפה. קולומביה: אז, באמת, זה עצום. האם האור בסדר איך שהוא? יוסטון : כן, בהחלט. הם הרימו עכשיו את הד ג ל ואפשר לראות את הכוכביט־והפסים. קולומביה: יופי, פשוט יופי! אולדרין (שעה 05.46 ) : צריך בהחלט להקפיד׳ להיווכח, היכן מרכז הכובד שלך. לפעמים צר י ך לצעוד שנייט־שלושה צעדים, כדי לוודא שהרגליים: שלך באמת נמצאות תחתיך. כשניים־שלושה ואולי ארבעה צעדים קלים יכולים להביא אותך לעצירה חלקה למדי. כמו שחקן כדורגל, אתה צריך פשוט־ לנטות קצת הצידה ולחתוך קצת. מה שמכונה דילוג. הקנגורו — זה פועל, אבל נראה שזה פחות טוב. מאשר הצעידה צעד אחד צעד... יוסטון: בסיס השלווה, כאן יוסטון. האם נוכל• אולדרין נושא א ת ה ס י י ס מ ו מ ט ר ( משמ א ל ) ו א ת מ ר א ת הל י י זר א ל מ ק ו ם הצבתם. 108־ בטאון חיל האויר דצמבר 1969 מס' 80 ׳לקבל את שניכם במצלמה לרגע, ב ב קשה ׳ היינו רוצים לקבל את שניכם בשדה הראות של המצלמה, •לרגע, גיל ובאז, נשיא ארה״ב נמצא עתה במשרדו, והוא רוצה לאמד לכם כמה מילים. עבור. בסיס השלווה: זד. יהיה לנו לכבוד. (הנשיא ניכסון ברך את צוות ״אפולו 11 ״. אחרי :הודעת הנשיא ותשובתם של ארמסטרונג ואולדרין, :העבירו קולינס בחללית הפיקוד והאסטרונאוטים על .פני הירח נתונים שונים למרכז הבקרה. הם אספו מידגמי עפר ואבנים, הציבו את המכשירים המדעיים ומילאו תפקידים אחרים). יוסטון (השעה בעדך 06:54 ) : באז, כאן יוסטון, :הגיע הזמן שתסיים את פעולותיך מחוץ לחללית. אולדרין: רות. יוסטון: הם נמצאים על מערכת קיום החיים ישלחם שעתיים ו־ 25 דקות. נראה שניל אוסף אבנים :מימין למסך. ניל ובאז, כאן יוסטון. רצוננו להזכיר -לכם על מחסנית המצלמה לצילום מקרוב, לפני •שאתם מתחילים •לעלות בסולם, באז. אולדרין: המחסנית אצלך, ניל? ארמסטרונג: לא, המחסנית •שם מתחת ל... יהיה •עלי להדים אותה עם הדקר. אני אוסף כאן עכשיו :כמה אבנים. יוסטון: ניל ובאז, הבה נזדרז בלקיחת המחסנית של המצלמה לצילום מקרוב וסגירת המיכלים להבאת :המידגמים ארצה. לא. נשאר לנו זמן רב. אדמסטדונג: רות. ׳דגל ארצות־הברית, מ ח ו ז ק ב מ ס ג ר ת ח ו ט י ם , הוצב •על הירח על ידי ט י י ס י אפ ו ל ו 11 . מ י מ י ן נ ר א ית צ ל ל יתה של ה נ ח ת ת ה י ר ח ית. יוסטון: אנחנו רוצים להשאיר רווח זמן גדול למערכות הקיום שלכם. אולדדין: או.קי״ האם אתה יכול להכניס את זה מהר לכיס שלי, ניל י ואני אתחיל לטפס בסולם. אדמסטרונג: אני אחזיק את זה. אתה תפתח את הכיס. אולדרין: אתה יכול להרפות מהכיס. ארמסטרונג: או.קי., אדיוס, אמיגו. אולדרין: או.קי. אולדרין: עוד משהו לפני שאני מטפס, ברום י יוסטון: שלילי, עלה בסולם, באז. '(אולדרין נכנס לנחתת הירחית. המידגמים וציוד אחר הועברו אליו. אז החל ארמסטרונג להיכנס לרכב החלל). אולדרין: עכשיו תתחיל לכופף גבך בקשת. זה טוב. מקום למכביר. כופף קצת את גבך. התכופף קצת ימינה. אתה במצב טוב. ארמסטרונג: תודה לך. אולדדין: עכשיו עברת. אתה מתחכך בי קצת. ארמסטרונג: או.קי. אולדדין: כך בסדר... קצת שמאלה. עכשיו הרגל •שלך ואני אסגור את הפתח. אולדדין: או.קי., הפתח סגור ונעול כבטחון. יוסטון (שעה 07.19 ) : מערכת רכב הנחיתה נראית טוב. אנשי הצוות צריכים לעסוק עכשיו במעבר חזרה למערכת השמירה על הקיום של רכב הנחיתה ואחר כך נעבוד למערכת התקשורת של הרכב. חישבנו שיעבדו עוד 10 עד 15 דקות עד שהם יעבדו למערכת התקשורת של רכב הנחיתה. יוסטון (שעד, 07.25 ): באז. באז., כאן יוסטון. בדיקת ראדיו. בדיקת ראדיו. עבור. יוסטון: כאן יוסטון, קלטנו תשדורת של קריאה ליוסטון — כל היתר היה משובש. עבור. יוסטון: ניל, כאן יוסטון. אם אתה קולט, אנו מציעים שתשחרר את אחת מד,אנטנות של מערכת הקיום, כדי שתהיה לנו תקשורת. עבור. יוסטון: ניל, כאן יוסטון. נדמה לנו שאנחנו קולטים אתכם עכשיו. איך אתם קולטים א ו ת נ ו ׳ עבור. בסיס השלווה: יוסטון, כאן השלוה, איך אתם קולטים י יוסטון: בסיס השלוה, כאן יוסטון, דם וצלול, עבור. בסים השלוה: דם וצלול. אנחנו בתהליך של מעבר לתקשורת של רכב הנחיתה. יוסטון: רות. יוסטון: קולומביה, קולומביה, כאן יוסטון, עבוד. קולומביה: רות. יוסטון: צוות בסיס השלוה חזר לתוך בסיסו... הבל עבר נהדר. עבור. קולומביה: הללויה. 109־ בטאון חיל האויר דצמבר 1969 מס' 80 השיבה הביתה משנכנסו ארמסטרונג ואולדרין לנשר, הסירו את חליפותיהם הכבדות והשליכו את תרמילי הגב בעד פתח ה״עכביש״ אל פני הירח. אחר ישבו לנות. אולם בהיותם דחוקים זה ליד זה בתוך התא הצד, לא זכו למנוחה רבה. ארמסטרונג נח על חיפוי המנוע ואולדדין התכרבל על רצפת התא. לאחד שהתעודדו החלו בהכנות לזינוק מפני הירח. הם השליכו אל פני הירח כל חפץ מיותר כדי להקל ממשקלו של ה״עכביש״. תרמילי הגב עם ״מערכת קיום החיים״ וכן מיכלי השתן המשומשים הושלכו אל אדמת הירח. כן מושאדו שם מאתים והכפות בהם חפרו לאיסוף מידגמי קרקע וסלעים, מצלמת טלוויזיה ומצלמה קטנה יותר. בסך הכל, ״שיירים״ בסך של למעלה ממיליון דולאר... לאחר מכן החל השלב הקריטי ביותר של המסע: ההמראה מפני הירח. תקלה במנוע ההמראה עלולה היתד, להשאיר את האסטרונאוטים על הירח ללא תקווה. ביום ב׳ 21 ביולי בשעה 19:54 הפעילו ארמס־ טרונג ואולדרין את המנוע של שלב הזינוק של ד,״עכביש״. מנוע הזינוק, בעל דחף של כ־ 1600 ק״ג ניצת במלוא עוצמתו והעלה אותם במהירות מנקודת •הנחיתה ב״ים השלווה״. תוך פחות מדקה נמצא ה,׳,׳נשר״ כ־ 800 מטר מעל לירח וגע במלוכסן מערבה כלפי מעלה במהירות 800 ק״מ לשעה. ״יופי!״ — אמר אולדרין, כאשר גדלה מהירותה של החללית עד 1150 קמ״ש. — ״אנו טסים לאורך הכביש הראשי מספר אחד״ — זהו הרכס המשוך ממערב לאתר הנחיתה, שהאסטרונאוטים סדאו לו שם על שמו של הכביש הראשי לאורך החוף המזרחי של ארה״ב. כתום ארבע דקות נמצא ד,״עכביש״ בגובה כ־ 10 אלפים מטר ונע במהירות של 3000 ק״מ בשעה ומעלה. ״הנה דימר, — אמר אולדרין כאשר עברו מעל לוע מדורג יפה. — הגה הוא, בדיוק ליד שמיט (גם זה שמו של לוע). איזה מראה מרשים!״. שש דקות אחדי •הזינוק עדיין פעל המנוע של ה״עכביש״ במלוא עוצמתו והמהירות גדלה והלכה. ״פעולה טובה מאד, נשר״ — אמר אוואנס ממרכז הבקרה. לאחר דקות אחדות התכונן ארמסטדונג לכבות את המנוע ואמר: ״הכן את השסתומים הראשיים. הלחץ עודנו טוב. לכבות״. לאחד שעה קלה אישר אדמסטרונג ש״הנשר״ נכנס למסלול הרצוי. ״כאן נשר,״ אמר בהתרגשות מה - ״חזרנו למסלול היקפי מבסיס שלווה. השארנו שם העתק של סמל ״אפולו 11 ״, המחזיק בפיו ענף זית.״ ״כל העולם מתגאה בכם,״ השיב אוואנס. אף שדיבורם נשמע רגוע, התרגשו ארמסטרונג ואולדרין מאד בזמן הזינוק. קצב ליבו של ארמס־ טרונג עלה עד 90 פעימות בדקה ושל אולדרין עד 120 . אך כעבור רבע שעה חזר קצב הלב אצל שניהם לכ־ 80 פעימות בדקה. 20 דקות אחרי הזינוק מעל הירח ראה קולינס את הנשר במסלולו סביב הירח, מאחורי ה״עכביש׳/ ״•מצאתי אתכם״ — אמר קולינס. — ״אני דואה את פנס העיקוב שלכם משתקף באשנבי״. •אותה שעה נכנס ״נשר״ אל מאחורי הירח, במס־ לול שגובהו 16 עד 87 ק״מ. ״להתראות מעבר לירח״ — אמר אוואנס. — ״אתם מקדימים את לוח הזמנים בדקה אחת.״ בהיותם •מוסתרים מעבר לירח, ביצע ארמסטרונג תמרון שני, כדי לקרב את ״הנשר״ ל״קולומביה״. בהפעלת סילוני הניווט הקטנים, כדי להגדיל את המהירות בכ־ 50 ק״מ לשעה, העלה את ״נשר״ למס־ לול מעגלי •יותר, דק 24 אלף מטר למטה מתא יום הנחיתה — חג לאומי כארה״ב הנשיא נ י כסו ן הכריז על י ום ה נ ח י ת ה על ה י ר ח ב ״ י ום השת ת פ ו ת ל א ו מ י ״ , בו ישתפו ע צ מם כל א ז ר ח י א ר ה ״ ב ב ״ א ו ת ו רגע של ד ר א מ ה ע י לאית״ , כשה א ד ם ה ר אשו ן הציב א ת כף רגלו על הירח. ניכסון ה ו ר ה לסגור ב א ו ת ו י ום א ת כל ה משר - ד ים ה מ מ ש ל ת י י ם שאי נם ע ו ס ק י ם בעניינים ד ח ו פ י ם ו ק ר א למושל י ה מ ד י נ ו ת , לראשי הערים, לרשויות החי נ ו ך ו ל מ ע ס י ק י ם פרטי ים ל ק י י ם יום שבתון. ״בשעה שה א ס ט ר ו נ א ו ט י ם ה ו ל כ ים ל מ ק ו ם שלא הל ך לשם א יש מ ע ו לם וינסו לעשות א ת אשר ל א עשה א ד ם מעו לם, נרצה אנו, על פני הארץ, לשתף עצמנו ע מ ם כעם א ח ד , ל ה י ו ת שותפים ל ת ה י ל ה ולפלא, ולסעוד א ו ת ם בתפילותינו למע ן ה צ ל ח ה ״ , נ א מ ר בהכרזת נשיא א ו ה ״ ב . הפיקוד. בשעה 21.25 בערב יום ב׳ חזר ״נשר״ ויצא מאחורי הירח והמרחק בינו לבין ״קולומביה״ פחת והלך. תמרון הפגישה התקדם בצודה חלקה כל כך, עד שארמסטרונג התעניין בו פחות משהתעניין באור שיחשב לדאות מן הארץ. ״ראינו אתכם עולים מעל לאופק, ונראה לי שפועל אצלכם לייזר. אתם יכולים לאשר?״ — שאל את הבקרה. ״אתה יכול למסור לנו על פעולת המנוע?״ — אמר אוואנס בדאגה. ״בסדר,״ — השיב אולדדין, המנוע פעל לפי הזמן, בעוצמה של 15.7 מטר לשניה, בדיוק לפי התכנית.״ בינתיים התכונן ארמסטרונג להפעיל סילון ניווט קטן, שמהירותו כ־ 13 קמ״ש, •כדי להעלות את ד״-נשר״ למסלול של ״קולומביה״. אומסטרונג, שקרא מן מנייד את סדר הפעולות, •נשמע •כמעט משועמם — אבל ייתכן שהית זד, סימן לעייפות. 110־ בטאון חיל האויר דצמבר 1969 מס' 80 ח ל ק ה העליון של ה נ ח ת ת ה י ר ח י ת — שלב ה נ ס י ק ה — מ ת ק ר ב א ל ת א הפיקוד, כשכדור הארץ מופיע מעל ה א ו פ ק הירחי. ״נשר״ — אמר אוואנס בסיפוק — אנחנו מס- כימים לנתונים.״ ״מזל טוב״ — השיב ארמסטדונג. עם התיקון הקל של הנתיב התקרבו שתי הח- לליות יותר זו לזו. עתה היה המרחק בינן פחות מ־ 80 ק״מ. הן התקרבו זו לזו במהירות כ־ 100 ק״מ לשעה. עתה נותרה להם רק משימה אחת: להפעיל שוב את סילוני הניווט כדי להציב את ״נשר״ באותו מסלול כמו ״קולומביה״, קצת לפניה. . ״יש הצתה,״ אמר ארמסטדונג בשעה 10.36 ״מצוין!״ — תגיב קולינס מ״קולומביה״. ״נסתיים,״ הודיע אולדרין אחר פחות מדקה. באותו רגע שוב נכנסו ״•נשר״ ו״קולומביה״ אל מאחורי הירח וקשר האלחוט אתם ניתק. כל אותו זמן הת- קרבו זה אל זה והלכו. כאשר נתחדש הקשר עם מרכז הבקרה, היה המרחק בינם פחות מ־ 6 מטרים והם התכוננו להצ- מדה. ״בסדר, מייק, אני אנסה להתייצב בכיוון הנכון,״ — אמר ארמסטרונג, — ״ואחד כך הענין עובר לידיך״. לאחר דומיה של כמה דקות אמר אדמסטרונג לקולינס: ״מצויין, יש הצמדה״. פגישת שת־ החלליות והצמדתן נערכו באיתור של כשלוש דקות — בגלל עייפות של אנשי הצוות ובגלל התמרונים המסובכים הדרושים להצמדת שתי החלליות בטיסה היקפית. האנשים היו עייפים כל כך, שכאשר הושלמה ההצמדה, לא השמיעו את תרועות הגיל כמו בפעמים קודמות. ״יזה היה משונה,״ אמד קולינס בעת ההצמדה. ,.אפילו לא הרגשתי זעזוע״. וכעבור י ג ע הוסיף: ״בחור, נכון שלזה חיכית, דון?״ הוא דיבר אל דון אוואנס, שהיה קשר במרכז הבקרה על דשת תא־ הפיקוד. אחרי ההצמדה היו אנשי הצוות שקטים, אבל להצמדה קדמו ארבע שעות של עיסוק רב ושל שיחות מרובות. ללא שום תקלות העבידו ארמסטרונג ואולדרין את המידגמים היקרים ואת הצילומים מן הירח אל תא הפיקוד. אחד כך נטשו את שלב הזינוק של ה״עכביש״ בחלל, והצוות עשה את ההכנות להצתת המנוע הגדול של תא הפיקוד. בבוקר יום ג׳ 22.7.69 ב־ 6.57 (לפי שעון ישראל) בהיות החללית מאחורי הירח וללא קשר אלחוט עם מרכז הבקרה, הפעילו האסטרונאוטים את המנוע הגדול של תא השידות של ״אפולו 11 ״ למשך 149 שניות. המנוע העלה את מהירותה של ״אפולו 11 ״ מ־ 5600 עד 9100 ק״מ לשעה, כדי לאפשר לה להתגבר על כוח המשיכה של הירח ולצאת בנתיב קשתי אל הארץ. 10 דקות של חרדה עברו במרכז הבקרה ביוסטון (טכסאם) עד שנתחדש הקשר עם ״אפולו״. כאשר נתחדש הקשר, שאל מרכז הבקרה, איך פעל המנוע. אדמסטדונג השיב: ״אתם יכולים לפתוח את מעבדת ההסגר״ (שבה נועדו האסטרונאוטים לעשות כשלושה שבועות לאחד שובם אל הארץ). ״הכנו לכם מלאי גדול שם״ — אמרו לו. אחר־כך נכנס קולינס לשיחה ואמר : ״זו היתה הצתה מצויינת. אין טובה יותר״. מרכז הבקרה הודיע, כי כל המערכות באפולו ״פועלות כשורה״. לאחר זמן קצר הודיעו ממרכז הבקרה, שנקלטים נתונים מן ה״עכביש״ המקיף את הירח (לולא ניצת המנוע של תא השידות של אפולו, היו האסטרונאוטים נשארים במסלול סביב לירה עד גמר מלאי החמצן שלהם. לו פעל המנוע פחות או יותר מ־ 149 שניות, היתה החללית חוזרת אל כדוד הארץ בזווית לא נכונה והיתד, נשרפת באטמוספירה או מזנקת ממנו בחזרה אל החלל החיצון). 111־ בטאון חיל האויר דצמבר 1969 מס' 80 ״טילטולים חזקים״ ממרכז הבקרה נמסר, כי בשניות האחרונות של תמרון ההצמדה היתד. חרדה וקולעים הודיע ש״התופת משתולל״. ברגע לפני ההצמדה, לאתר שהחל המגע בין שתי החלליות, הורגשו טילטולים חזקים, כפי שהודיע קולינס. אך מנהל הטיסה גלן לאני אמר במסיבת עתונאים, כי לא נתקבלו שום נתונים בדבר •תקלה רצינית. זמן קצר אחרי שנכנסו ארמסטדונג ואולדרין :מבעד למינהרה הצדה לתוך תא הפיקוד, ניתקו את ״,נשר״ מ״אפולו״. מאחר שהכן של ״נשר״ נשאר על הירח, לא יחזור אל הארץ שום חלק מן :החללית שנחת על הירח. לא נשארו בידי האסטרו- נאוטים, פרט לסרטים שצילמו, אלא האבנים והעפר ׳שאספו מפני הירח. אחרי שנכנסו האסטרונאוטים אל תא הפיקוד, העיר ארמסטרונג מה מרווח התא בהשוואה ל - ״,עכביש״. ״נחמד למצוא מקום לשבת״, אמד. מרכז הבקרה שאל את קולינס — שבהקיפו את הירח •לבדו הוגדר כ״איש הבודד ביותר מימי האדם ה־ !ראשון״, איך הוא מדגיש את עצמו שוב בחברת בני־אדם. ״טוב מאוד, טוב מאוד״ — השיב קולינס - ״זהו בית •מאושר, וטוב שיש שוב הברה״. •זמן קצר לפני שנעלמו שתי החלליות בפעם האחרונה מאחורי הירח, הודיע מרכז הבקרה, כי מערכת הניווט האוטומטי של ה״עכביש״ •צאה מכלל פעולה. לפני שחזרו מן ה״עכביש״ אל ״אפולו״, שיתקו ארמסטתנ ג ואולדדין את מערכת הקירור הראשית של ״עכביש״, כדי לבדוק כמה זמן יישאר כשד לפעולה בלא קירור. במרכז הבקרה הניחו שהמערכות יפעלו לא יותר משעה אחת, אבל רק •כעבור ארבע שעות ויותר נתברר סן הנתונים שנתקבלו מן ה״עכביש״ שמעדכותיי מתחילות ל־ הפסיק פעולתן. יש לכם אורחים! הדרך חזרה לכדור הארץ היתה חסרת מאורעות מיוחדים ואף משעממת קמעה לאסטרונאוטים. הם ישנו פרקי זמן ארוכים והתעוררו רק •כדי לצלם כמה תצלומי טלוויזיה צבעוניים של כדור הארץ ההולך וקרב. כן הדגימו מספר להטוטי אכילה במצב של חוסר משקל לצופי הטלוויזיה: כיצד הופכים כף מים בלא לאבד טיפה, כיצד מורחים •־!•מריח בשר על פרוסת לחם שפעם בפעם התחמקה מאצבעותיו בשל ׳חוסר המשקל שבתוך התא. אירוע אחד הפר את השקט והשלווה שאפפו את הטיסה חזרה: בעוד החללית נמצאת במרחק 296 אלף ק״מ מכדור הארץ נקלטו לפתע במרכז הבקרה v ו v HvSgW^SSM 112־ בטאון חיל האויר דצמבר 1969 מס' 80 ספינת־החילוץ, מ ש א ת ־ ה מ ט ו ס י ם הורצט, שמ ס ו ק י ה משו א ת ה ח ל ל י ת ו א ת ט י י ס י ה מ מ י מ י ה א ו ק י נ ו ס . ביוסטון בגל של דשת הקשר עם ״אפולו 11 ״ קולות משונים כשל צופר מכונית כבאים, צעקות קרב של אינדיאנים וצחוק פרוע שהחרידו את טכנאי הבקרה. הקולות היו מוזרים כל כך, עד שהקשר הראשי שאל את האסטרונאוטים: ״אתם בטוחים שאין אתכם מישהוי״: ״יוסטון — ,אפולו 11 ׳, חזור בבקשה״, השיב אדווין אולדרין. הקשר הודיע שנקלטו קולות משונים ברשת הקשר ו״זה נשמע בדיוק כאילו יש לכם אורחים״. •כאן נפסק שוב הקשר הקולי •ונשמעו שוב קולות דמים, כעין צופר מעורב ברעש של משור חשמלי. לא נמצא כל הסבר לתופעה זו. הנחיתה באוקינוס על פני כדור הארץ החלו ההכנות המקיפות לקבלת פנ־ האסטרונאוטים. הנשיא ניכסון המריא אל נושאת המטוסים ״הודנט״ שמסוקיה משו את •החללית ״אפולו 11 ״ •וטייסיה מהים.• קרון בידוד הוכן על סיפון הנושאת, בו שהו זהיוטסו לטקסס, למעבדת ההסגר שם. בכניסתה לאטומספירה נעטפה ״אפולו 11 ״ אויד לוהט ונראתה ככדור אש. הקשר עמה נפסק. •על סיפונה של ״הורנט״ נשמע קול נפץ אדיד, בעת שהחללית חדרה במהירות על־קולית לתוך השכבות הנמוכות יותר של האטמוספירה. כעבור שניות אחדות דיווח אחד מטייסי הסיוד של ״הורנט״, כי הוא רואה את החללית נישאת תחת שלושת המצניחים הגדולים הכתומיט־לבנים. לשמע הדברים פרצו תשו- אות דמות על סיפונה של ״הורנט״ ובמרכז הבקרה ביוסטון. בינתיים ירדה החללית לגובה של 1000 ׳מטרים ונתגלתה ע״י מסוקי החילוץ. ״אפולו 11 ״ ירדה על פני המים 195 שעות, 17 דקות ו־ 25 שניות אחרי הזינוק מכף קנדי ביום ד׳ בשבוע שלפני כן. ברגע הפגיעה במים נערך טקס קצר במרכז הבקרה ביוסטון, טקסס. לקול תשואות רמות של אנשי המרכז שכל אחד מהם ניפנף בדגלון אמריקני, קרא האסטרונאוט ג׳ון דיילי את ה כ ת ו ב ת הרשומה על לוח במרכז הבקרה — הודעת הנשיא קנדי לקונגרס במאי 1961 : ״!אני מאמין שאומתנו׳ צריכה לקבוע לעצמה מטרה, להנחית אדם על הירח ולהחזירו בשלום אל הארץ לפני יתום עשור זה״.. ״הדבר נעשה״, הוסיף דיילי. החללית נחתה במהופך במימי האוקיינוס. כדבר הזה קדה גם בעבר. אולם האסטרונאוטים שיחררו־ מצופים שהתנפחו •ויישרו את החללית. לאחר שנתיישרה קפצו למים שלושת אנשי צפר- דע מאחד המסוקים והתחילו להתקין צווארוז־מציוף סביב התחתית הרחבה של החללית. איש צפרדע ירד ממסוק ליד אסדת גומי, שאחד מאנשי הצפרדע האחרים ניפח אותה בינתיים. הוא נכנס לאסדה ושלושת אנשי הצפרדע האחרים הסתלקו בשחיה נגד הרוח, כדי שלא יזדהמו מן האויד היוצא מן ה - חללית. אחד המסוקים הוריד לתוך האסדה ארבע חליפות בידוד העוטפות את כל הגוף, עם מיכל של תמימת׳ חיטוי. האשנב של החללית נפתח ואיש הצפרדע הכניס שלוש מן החליפות. כאן טעמו שלושת אנשי הצוות• 113־ בטאון חיל האויר דצמבר 1969 מס' 80 בפעם הראשונה את טעם חייהם בהסגר מנותקים מן העולם, שמא הביאו עמם חיידקים מסוכנים. השלושה הוצרכו לשמונה דקות בערך, כדי לל־ בוש את חליפות הבידוד. אחד כך ירדו לתוך האסדה. כעת התחיל החלק המשונה ביותר של מיבצע החילוץ. איש הצפרדע ריסס את תמיסת החיטוי על פתח החללית ועל כל חלק יממנו שהצוות עלול היה לנגוע בו בעת ידידתו. אחר כך ריסס את התמיסה על האסטרונאוטים ׳עצמם ועוד נתן לכל אחד מהם למרוח את התמיסה על חבריו עד שהיו מכוסים תמיסת חיטוי מכף רגל ועד ראש. דק אחרי כן הוחל בהעלאת אנשי הצוות אל המסוקים, ברווחים של דקה ׳וחצי בין זה לזה. גם תוכו של המסוק רוסס באותה •תמיסת חיטוי, שריחה החמצמץ התפשט באוייר החם •והלח על סיפונה של ״הורנט״, כאשד נחת שם המסוק •ונפתחה דלתו. ברדתם בסולם של המסוק, נראו שלושת האס־ (3® 3d pars©[](!1 קורס<ם לנוער! ל נ ע ר * אלקטרו נ יקה עממית * בנית טיסנ ים * עבודות נגרות קלות ל נ ע ר ה ארגי בעצמך * * עבודת בטיק * התכשיט ואת * עשי בובות בעצמך ועוד עשרות קורסים ל ע ש י ה ע צ מ י ת פ ר ט ים ו ה רשמ ה במשרדי המכון H ^ מ ק צ ו ע י ת מ ש ו ל ב ת ^ m . המשרד.־ תל־אביב, טדרות דוד המלך 39 261687 ת.ד. 16087 — טלפונים: 261688 t טדונאוטים באמת כא: 2!ים מן הירח. אבל הם נראו נינוחים למדי אחר המיבצע הקשה שלהם. השלושה פסעו כ־ 6 מטרים מן המסוק אל קרון הבידוד העשוי אלומיניום נוצץ, שבו עתידים היו לשהות עד להטסתם ליוסטון בתוך הקרון עצמו ולכניסתם ל- מעבדת ההסגר ביוסטון. זמן קצר אחרי שנכנסו האסטרונאוטים לקרון, פירסם מינהל החלל הודעה רפואית מאת דייר ויליאם קארפנטד, שנשאר בהיסגר עם האסטרונאו- טים. ההודעה אמרה: ״האסטרונאוטים במצב טוב. והסיכויים טובים״. לאחר מכן הופיע הנשיא ניכסיון על סיפון־ המוסכים, ליד קרון הבידוד, ושלושת האסטרונאוטים התייצבו ליד חלון הקרון מבפנים. הוא בירך אותם מעבר לאשנב הקרון ואמיר: ״זהו השבוע הגדול שבהיסטוריה למן בריאת העולם. בזכות מה שנעשה השבוע, יגדל העולם ליאין שיעור, וכתוצאה מפעולתכם •מלוכד העולם יותר משהיה מעודו. אני מקווה — אמר ניכסון— שבעקבות מפעלכם ניטיב כולנו, בממשלה ובאמריקה כולה, לעשות את המוטל עלינו. נוכל להושיט ידינו אל הירח, כפי שעשיתם אתם״. כמו כן סיפר להם ניכסיון על הברכות שקיבל מרחבי תבל יכן שבערב הקודם שוחח בטלפון עם נשיהם, ״לדעתי, הן שלוש הנשים האמיצות שב- עולם״. ״יש לי סוד בשבילכם — הזמנתי אותן לסעודת ערבית ב־ 13 באוגוסט, אחרי שתצאו מן ההסגר, מעודה ממלכתית שתיערך בלוס אנגילס. הן הבטיחו לבוא. עכשיו אני רוצה לדעת אם גם אתם תבואו״. ״׳אנחנו לפקודתך״, אדוני הנשיא — אמר ארמס־ טרונג בחיוך ד ח ב — ״לפקודתך תמיד״. כאשר אמרו לו האסטרונאוטים, כי הם מרגישים עצמם בטוב, אמר ניכסון: ״פראנק בורמאן אומר, שכולכם נעשיתם צעירים קצת יותר בשל הטיסה לחלל, האם זה נכון? אתם מדגישים עצמכם צעירים קצת יותר?״ ״אנחנו צעירים הרבה יותר מפדאנק בורמאן״ — השיב קולינס, לצחוקו של הנשיא. מעבדת ההסגר ביוסטון בהשקעה של 8.1 מיליונים דולאר הוקם ביוסטון מיתקן ״מעבדת ההסגר הירחית״, בה שהו האסטרו- נאוטים כשלושה שבועות בהסגר בצוותא עם רופ- אים, טכנאים ומדענים. יחד עמם נכנסו להסגר גם מידגמי קרקע הירח שהביאו עמם וכן •תא הפיקוד עצמו. האסטרונאוטים הגיעו לבנין זה בתוך קרון הבי- דוד הנייד אליו נכנסו על סיפונה של ״הורנט״. זו הביאה אותו לנמל הונולולו, שם הוטען על משאית שהובילה אותו לשדה התעופה. שם הוטען הקרון על מטוס תובלה ענקי מדגם סי־ 141 שהטיסו 114־ בטאון חיל האויר דצמבר 1969 מס' 80 לבסיס אלינגטון של חיל־האויר האמריקני ליד יוסטון. שוב מועלה הקרון על משאית שמסיעה אותו אל הכניסה האחורית של מעבדת ההסגר הירחית. האסטרונאוטים נכנסו מבעד למנהרה עשויה חומר פלאסטי שפתחה הוצמד לפתח הקרון בו שהו. אחדי שננעלו דלתות הברזל של המעבדה, נותקו ה־ אסטרונאוטים לגמרי מהאויר החיצוני. אויר נשימתם סונן וטוהר, בטרם נפלט ע״י מערכת מיזוג האויר של הבנין. חייהם של האסטרונאוטים בתוך המיתקן היו נוחים למדי ודמו במקצת לישיבה במלון נוח. ב- מעבדה יש חדר אוכל, חדרי בילוי מרוהטים ריהוט יעים, חדרי שינה מרווחים ואף אולם התעמלות. יש משרדים לאסטרונאוטים ולחבריהם ומעבדות לרופאים, למיקדוביולוגים ולטכנאים, שגם הם נסגרו עם האסטרונאוטים וכן לעובדי משק בית. חדר מיוחד הוקצה לפגישות. החדר מחולק ל- שניים במחיצת זכוכית באמצעיתו. מבעד לזכוכית יכלו האסטרונאוטים לראות את בני משפחותיהם ולשוחח אתם במערכת מיקרופונים ורמקולים, אם כ־ לא יכלו לנגוע זה בזה. אבן מן הירח: הגילויים הראשונים באגף אחד של ״מעבדת ההסגר הירחית״, עסקו באותה עת מדענים אחדים בבדיקת הסלעים ועפר הירח שהביאו האסטרונאוטים עמם. עצמים אלה נמצאים בהסגר כפול, גם ־• מפני המדענים המטפלים בהם'באמצעות שרוולי מגן'הנמצאים מעב 1י"למחיצת זכוכית. המדענים ניצבו מעברה השני של •המחיצה, תחבו ידם לתוך ה״שרוולים״ ז־היזלי־׳ לפתיח את שקיקי העפר •ותיבות האבנים בימשקל י 54 ק״ג שהובאו מהירח. ביום א׳ 27.7;69 ראו המדענים לראשונה אבן שהובאה מן י הירח, חשופה. 1ימונחת. לפניהם. •י"' ׳"* 2 ־״" הגילוי המפתיע הראשון אחר י בדיקת עפר הירח, בא לאחר בדיקה ראשונה:"'״פני הירח זרועים גולות זגוגיות זעירות, כעין ־ אבני י חן, "נוצצות להפליא״, אמדו המדענים הבודקינו,־או* עפר הירח. לפי ניחוש ראשוך' של המדענים, נוצרו גולות זגוגית אלה מפגיעותיזזם של מטיאוריטים. החום הרב במקום הפגיעה "מאדה את החומד של הירח, המתפזר וחוזר ומתעבה בצורות של גולות ושל טיפות. •כאשד החומד מתאדה, הוא מתקרר במהירות והוא הופך לזכוכית. פיסות האבן שנאספו נראות כחומר שהתעבה אחר התכה — מלא בועות זעירות כעין ספוג, או כבזלת בעלת גבישים גסים. אבנים כאלה !וצרות על פני הארץ בתהליכים געשיים. אחד מצוות הגיאולוגים, ד״ר יוג׳ין שומייקד, אמר, כי לדעתו מוכיחות כל הראיות, כי ה״ימות״ מע ב דת־ ה ה ס ג ר , אשר בה שו ה י ם א ס ט ר ו נ א ו ט י ם השבים מ ן ה י ר ח נראית במרכז תצלום זה. 115־ בטאון חיל האויר דצמבר 1969 מס' 80 על פני ד,ידה נוצרו מזרימת לבה ומכאן שהירח הוא כוכב ל כת הי ופעיל! ״יש שם שבדים, יש הד געש, יש זרימת לבה״, אמר ד״ד שומייקר. גם התן פרם נובל, ד״ד הארולד יורי, הדוגל זה שנים בדעה, כי הירח הוא גוף קד, אמד, כי על יסוד המימצאים של ״אפולו 11 ״, הוא רואה צורך להימלך בדעתו היטב. גילוי אחר הוא קביעת ״גיל״ הירח. גילו של של הירח מוערך כיום בעקבות המימצאים בכ־ 4,5 מיליארדים שנה. כנראה שההיסטוריה שלו והרכבו שונים לגמרי מזה של כדוד הארץ. ד״ד אלבדט קינג, ראש המעבדה לבדיקת מימצאי הירח ביוסטון, אמד בימים אלה: ״בחרנו 150 מד- ענים, ביניהם 40 מחוץ •לאדה״׳ב, לבדיקת מידגמי הירח שהובאו אלינו ב,אפולו 11 ׳. אנו מייחסים לחקר מידגמים אלה חביבות עליונה״. חלוקתם של מידגמי הירח למדענים בכל רחבי תבל החלה ב־ 12 בספטמבר. גם מדענים ישראליים יקבלו לידם כמות זעירה !מאדמה הירח היקרה. אחד המדענים הללו הוא דייר עמנואל גיל־אב מהמחלקה לכימיה במכון וייצמן למדע. השני הוא דייר עקיבא יניב, מהמחלקה ל- פיסיקה ואסטרונומיה באוניברסיטת ת״א. לסיכום ניתן לומר, כי בשלושת השבועות הרא- שונים שלאחד שובה של ״אפולו 11 ״ מהירח, נצטבר מידע רב על הירח. קב לת הפנים לגיבורים בתום שלושת שבועות ההסגר, ועם שנקבע, כי מאומה לא דבק באסטרונאוטים מביקורם בירח, יצאו האסטרונאוטים ״לחופשי״ ולמסע נצחון ברחבי אדה״ב לקבלות הפנים של גיבורים שתוכננו להם. ב־ 13 באוגוסט יצאו האסטרונאוטים למסע הנצהון שהחל בניו־יורק לאורך הבדודווי כשמיליוני האז- רחים של העיר יוצאים מכליהם וממטידים שפע של נייד צבעוני, דגלונים ופרחים. משם טסו לשיקאגו למסע דומה וסיימו בארוחת ערב חגיגית שערך הנשיא ניכסון לכבודם בלוס אנג׳לס, בהשתתפות 1400 מוזמנים, כולל כל מושלי המדינות של ארה״ב ודיפלומטים מ־ 90 ארצות. באותו מעמד העניק ה־ נשיא לאסטרונאוטים את ״מדליית החופש״, העיטור האזרחי הגבוה ביותר של ארה״ב. ״אפולו 12 ״ לירח ב־ 14 בנובמבר הצלחתה של ״אפולו 11 ״ גדרה אחריה הצלחה נוספת: מינהל החלל הצליח ״לתקצב״ חמישה שי־ !גורים נוספים לירח, מתוך תשעה שיגורים המכוונים לצאת לפועל במרוצת שלוש השנים הבאות. החללית הבאה בתור, ״אפולו 12 ״, יצאה לירח ב־ 14 בנובמבר. היא נחתה ב״אוקייגוס הסערות״, •כמה מאות מטרים ממקום נחיתתה של החללית ה- אמריקנית הבלתי מאויישת: ״סרוויר 3״, באפריל 1967 . אותה חללית צוייידה במחפר קטן שחפר בפני הירח, פעולה שצולמה ושודרה לכדור הארץ בשידור טלוויזיוני הי. האסטרונאוטים בדקו חללית זו כדי ׳לאפשר •למדענים לעמוד על השינויים החלים במשך הזמן בקרקע הירח ובחפצים הנמצאים על פניו. ידע מפורט על החללית ׳ועל אתור הנחיתה שהושג מהתצלומים ששידרה ״סדוויד 3״ יספק מקוד ל - השוואה. מעניינת העובדה שמקום הנחיתה של ״סרווייד 3״ מדוחק ירק כ־ 13 ק״מ מן המקום שבו נחתה החללית הסובייטית (הבלתי מאויישת), ״לונה 5״ במאי 1965 . מקום הנחיתה של ״אפולו 12 ״ מרוחק 1328 ק״מ מערבה ממקום נחיתתה של ״אפולו 11 ״• •והיינו בצד המערבי של פני הירח. האסטרונאוטים של ״אפולו 12 ״ היו צ׳ארלס קונראד, דיצ׳ארד גודדון ואלן יבין. צוות המילואים לטיסה זו היה: דיוויד סקוט, אלפרד וורדן וגיימס אירווין. קונדאד טס בעבר פעמיים לחלל ב״ג׳מיני 5״ וב״גימיני 11 ״. בזו האחרונה טס יחד עם עמיתו לטיסה ב״אפולו 12 ״ דיציארד גורדון. לגבי אלן בין היתה זיו טיסת חלל ראשונה. יצרנים ויצואנים של: שימורי פירות * ירקות ץ נ ל כ ל , ״ < * . = * י י * י + וריבות 1 1 ״ מ 3 יצואן מוסמך ת. ד. 474 ח י פ ה , טלפון: 721174 116־ בטאון חיל האויר דצמבר 1969 מס' 80 כך עשוייה ל ה ר א ו ת ת ח נ ת ־ ח ל ל במסגרת תו כ נ ית ״ ישומי אפ ו ל ו ״ . קונראד ובין שהו על הירח זמן כפול מזה של האסטרונאוטים של ״אפולו 11 ״. הם ערכו שני ״טיולים״ על הירח, אחד בן שעתיים והשני בן שלוש שעות. בין היציאה הראשונה מהחללית ל־ יציאה השניה, הם טענו מחדש את מיכלי - החמצן שעל גבם, פעולה שלא היתד, נחוצה ב״אפולו 11 ״. פרק הזמן הכללי בו שהו על הירח היה 32 שעות. אפולו 13 עד 20 בינתיים פידסם מינהל החלל את שמות אנשי הצוות של ״אפולו 13 ״ ו״אפולו 14 ״ ואת משימותיהן של החלליות ״אפולו 13 ״ עד ״אפולו 20 ״. אנשי הצוות של ״אפולו 13 ״ יהיו: ג׳ימם לובל, מפקד החללית, תומס מטינגלי, מפקד תא הפיקוד ופרד הייז, מפקד ה״עכביש״. צוות המילואים יורכב מהאסטרונאוטים גיון יאנג, ג׳ון סויגארט וצ׳ארלס דיוק. גיימס לובל בן ד,־ 41 , הוא קצין בדרגת קפטן בצי ארה״ב. תהיה זו טיסתו הרביעית בחלל. הוא . שוגר בעבד בחלליות ג׳מיני 5 ו־ 12 ובאפולו 8 מטינגלי, בן 33 , אף הוא קצין צי בדרגת ליוטננט קומנדד, טרם טס בחלל. הייז, בן 35 , הוא אזרח. אף הוא טרם טס בחלל. . ״אפולו 13 ״ תשוגר לירח בחודש מרס 1970 היא תנחת בשקע ,.פרא מאורו״, ברמות הגבוהות של הצד המערבי של הירח, לא רחוק ממקום נחי־ תתה של ״אפולו 12 ״ ב״ים הסערות״. אנשי הצוות של ״אפולו 14 ״ יהיו האסטרונאו־ טים: אלן שפרד, מפקד החללית, סטיוארט ווזא, מפקד תא הפיקוד ואדגר מיטשל, מפקד ה״עכביש״. מפתיעה היא בחירתו של האסטרונאוט שפרד לשליחות זו. שפרד הינו אחד משבעת האסטרונאו־ טים הראשונים של ארה״ב והאסטרונאוט האמריקני הראשון ששוגר לחלל בראש רקיטת ״רדסטוך בחללית ״פרידום 7״, בחמישה במאי 1961 . הוא ביצע טיסה תת־מסלולית קצרה ולא נכנס למסלול סביב כדור הארץ ממש. הוא קורקע מאוחר יותר בגלל ליקוי באוזנו. לאחרונה חזר לאימונים פעילים לקראת שיגורו ב״אפולו 14 ״. תפקידו הקרקעי כאח- ראי על משרד האסטרונאוטים הועבר לתומס סטא־ פורד. שפרד הוא כיום בן 45 , דרגתו היא קפטן בצי האמריקני ונראה, כי ״אפולו 14 ״, תהיה טיסתו האחרונה בחלל. ״אפולו 14 ״ תשוגר בערך ביולי 1,970 . משימתה: נחיתה ב״שקע סנסורינוס״, על שפת ״ים השלווה״, מקום בו נחתה ״אפולו 11 ״. בין יתד משימות שיוטלו על אנשי צוותה, יהיה שיגור רימונים שהתפוצצותם תימדד ע״י סייסמוגרפים רגישים לשם השוואה עם זעזועים אחרים שנרשמו ע״י הסייסמוג־ 117־ בטאון חיל האויר דצמבר 1969 מס' 80 רפים. פעולה זו היא אחת מסידרת בדיקות שתכליתן לקבוע אם קיימת פעילות געשית על פני הירח. לאחר אפולו: ״ישומי אפולו״ כאמור מתוכננים עוד תשעה שיגורים לירח כשהשיגור התשיעי והאחרון, זה של ״אפולו 20 ״, . יצא לפועל לפי המתוכנן בדצמבר 1972 בינתיים כבר נתן מינהל החלל את דעתו למטרה הבאה של טיסות מאויישיות בהלל. מטרה זו נקראת: ״ישומי אפולו״ ועיקרה: הקמת מעבדה מאויישת במסלול סביב כדור הארץ, תוך ניצול הידע, הכלים והמתקנים של תוכנית אפולו הנוכחית. המעבדה עצמה תוקם בתוך שלבה השלישי של רקיטת ״סאטורך. שלב זה, אס־ 4־בי, נשאר בחלל לאחד שהוא מכניס את חלליות אפולו למסלול סביב כדור הארץ, או יוצא אתן למרחבי החלל לאחר שהעניק להן מהירות בריחה. התוכנית היא לנצל את חללו הפנימי הנרחב של שלב זה להקמת המעבדה. בתוכה ישהו האסטרונאוטים פרקי זמן ארוכים, כשהם עורכים ניסויים ממושכים בתנאי חוסר משקל ו- מדידת השפעתו על כושר העבודה של האסטרונאו- טים. ניסויים ביו־רפואיים שתכליתם הרחבת הידע הנוכחי על התפתחותן והתנהגותן של צורות חיים שונות בחלל. אל גוף המעבדה יוצמד טלסקופ משוכלל, אשר יצפה אל היקום מעבר להפרעות אטמוספיריות. טלסקופ כזה יגדיל בהרבה את דיוק המחקר של השמשי והכוכבים. תהיה זו הפעם הראשונה שהאדם יערוך תצפיות על החלל מן החלל. ישומה של התוכנית תוך שימוש במתקנים קיי- מים וכאלה שממילא מתבזבזים בחלל, יש לה סיכוי להיות ״מתוקצבת״ ע״י הקונגרס האמריקני. ייערכו כמובן שינויים מפליגים בתאי הפיקוד והשירות של חלליות אפולו ובמקורות הכוח שלהן, אולם לא יהיה צורך בפיתוח כלים חדשים. תא הפיקוד של אפולו יוכשר לשאת עד ששה אסטרונאוטים. בינתיים בוטלה תוכניתו של חיל־האויד האמריקני לשגר מעבדה דומה בשם : ״מ 1ל״. האסטרונאוטים הצבאיים שנבחרו להיות משוגרים בתוכנית זו, הועבדו לנאס״א וישובצו בתוכנית ״ישומי אפולו״. לצורך תוכנית זו ישתמשו ברקיטות מדגם ״סאטורן־ 1־בי״, הבינונית במשפחת רקיטות ה״סא־ טורן״. שלבה השני של רקיטה זו, הוא השלב אס־ 4־בי, ישמש כגוף המעבדה המסלולית המאויישת, כאמור. שלב זה משמש גם כשלבה השלישי של ״סאטודן 5״. אל גוף המעבדה יוצמד תא־מעבר, דרכו ייכנסו וייצאו למעבדה. לתא המעבר יוצמד תא־היצמדות בן חמישה פתחים, אליו ניתן יהיה להצמיד חמישה מתקנים בעת ובעונה אחת, כגון: טלסקופ מאוייש, חללית אפולו הבאה מכדור הארץ, וכד׳. חללית ״ויקינג״ לחקר בלתי מאוייש של מאדים התוכנית השאפתנית ביותר של נאס״א במסגרת התוכניות הבלתי מאויישות שאישרה עי׳י הקונגרס ואף הוקצבו לה הסכומים הדרושים להוצאתה לפועל, היא תוכנית ״ויקינג״ לחקר מאדים. שני מרכזים של נאס״א עוסקים עתה בעיבוד פרטי התוכנית: ״המעבדה להנעה סילונית״ ו״מרכז לנגלי למחקר״. בחודש יוני 1973 תשוגרנה למאדים שתי חלליות ״ויקינג״. כל אחת מהן תשוגר באמצעות דקיטת ״טייטן־ 3־די״, שתצוייד בשלב עליון מדגם ״צנטאור״, שמנועיו צורכים מימן נוזלי, העז בדלקים. כל חללית תכלול שני חלקים: חללית למעבר על פני הכוכב וחלק שיינתק ממנה וינחת על פני •הכוכב. הן תגענה אליו בערך בחודשים ינואר־פב־ רואר 1974 . החלק שנועד לנחות על פני הכוכב ינתק אוטומטית, יתמרן להדירה במהירות שגא־ קולית דרך האטמוספירה הדלילה של מאדים. אט- מוספירה זו היא כה דלילה שהיא מחייבת בניית חלק זה באופן שהחיכוך באטמוספירה יהיה מכסימלי לשם בלימה, חלקית לפחות, של הנפילה. אמצעי אחר לבלימת המהירות יהיה מצנח שגודלו ייקבע בהתאם למשקלו, משום שאין החללית יכולה לשאת מטען גדול. מעצור שלישי ואחרון יהיה רקיטות בלימה, שיופעלו מיד כשד,מצנח יורחק אוטומטית, עד לפני הכוכב ממש ויציבו את כלי הנחיתה על ארבעת כרעיו. מכשירי הנחתת ייכנסו מיד לפעולה, כשהם מודדים את האטמוספירה השוררת על פני הכוכב, מצלמות יצלמו את פניו בנסיון לקבוע אם יש איזה שהן צורות חיים על פניו. הנתינים •והתצלומים ישוגרו לכדור הארץ ישירות מרכב הנחיתה או ממנו אל החללית החולפת מעל וממנה לכדור הארץ. תוכנית ״ויקינג״ באה במקום תוכנית ״וויאג׳ר״ בת 2 מיליארד הדולאר שנגנזה. חברת ״מרטין״ זכתה במיכרז בן 280 מיליון הדולאר לבניית רכב הנחיתה על פני מאדים. אדם למאדים אולם תוכנית כבירה פי כמה משתי התוכניות שמנינו לעיל ונושא למשאת נפשה של רשות החלל האמריקנית היא: חקר מאוייש של מאדים. מינהל החלל השיג כבר את תמיכתו של הנשיא ניכסון לתוכנית דמיונית זו שתיעשה למציאות אם יאושרו הסכומים הדרושים לביצועה ע״י הקונגרס של ארה״ב. נאס״א מקווה שהנשיא ניכסון יכריז — כנשיא קנדי לפניו — כי שיגור אדם למאדים הוא מטרתה הלאומית של אדה״ב לעשור הבא, ממש כפי שהנשיא קנדי קבע, כי מטרתה הלאומית של ארה״ב היא שיגור אדם לירח. ראשי מינהל החלל טוענים, שרק העמדת התוכנית באור כזה, תיתן לה 118־ בטאון חיל האויר דצמבר 1969 מס' 80 אורך ההמראה יקוצר לחצי באמצעות צילינדר משתובב צילינדר מסתובב מיוחד במינו הבנוי בתוך כנפו של מטוס יכול להגביר את העילוי בהמראה בקרוב ל־ 50 אחוזים. למרות שהדבר נשמע מוזר, המכשיר עשוי ליטול תפקיד חשוב בתיכנון מטו־ סיס בעתיד, הואיל ויקצר, כמשוער, את אורך המסלול הדרוש להמראת מטוסים כגון סילוני הנוסעים הענקיים. כפי שמתברר מתוך התוכי ניות, הצילינדר מגביר את העילוי במידה רבה בלי להגדיל במידת ניכרת את ההתנגדות האוירו־ דינמית — וזאת משום שהוא סב במהירות בכיוון זרימת האויר. השיטה פותחה על ידי סוכנות התעופה והחלל של ארה״ב ותיבדק של חיל הים. OV־10 במטוס סיכויים להתבצע בלוח הזמנים שנאס״א קבעה לה: . אוגוסט 1981 פרטי התוכנית טרם נקבעו. כללית מדובר בשיגור משלחת בת ששה אסטרונאוטים לטיסה שתימשך שנה הלוך וחזור. שלושה מהם ינחתו על פני הכוכב ושלושה יקיפוהו ב״מסלול המתנה״. תוכנית שניה, מקבילה ומפורטת יותר, מדברת על שיגור 2 משלחות בנות ששה אסטרונאוטים כ״א למסע בן שנתיים, שיחל מתחנת חלל סביב כדור הארץ. מסע כזה מתוכנן לצאת לפועל באמצעות הסופר־רקיטה העצומה נובה, הקיימת כרגע ע״ג לוחות השרטוט בלבד. כל אחת משתי התוכניות מחייבת בניית רקיטות וחלליות חדשות. לפיכך מגיע האומדן התקציבי למסע כזה לסכום בן 50 מיליארד דולאר... ד״ד פיין, מנהל הדשות, טוען שאם נזכור, כי משימה לאומית כזו תדרוש הוצאה של 1% בלבד מהתוצר הלאומי השנתי של אדה״ב, אחר שהיא תחולק ל־ 5 מיליארד דולאר לשנה במשך עשר שנים, הדי אין ״השד נורא כל כך״ בהשוואה ל־ 26 מיליארד המוצאים בשנה לשירותי סעד ציבוריים, 30 מיליארד למלחמת וייטנאם ו־ 50 מיליארד דולאר לתוכניות אחרות. ״המסע הגדול״ במערכת השמש עד עתה עסקנו בתוכניות המעניינות את ארה״ב מבחינה ׳לאומית. אולם התוכנית המעניינת מדענים מכל רחבי תבל ממזרח וממערב ושבהיקפה תהיה הגדולה והשאפתנית ביותר מבין התוכניות הבלתי מאויישות של העשור הבא, היא: ״המסע הגדול״ במערכת השמש. בין השנים 1976 ל־ 1979 ייווצר מצב שהכוכבים החיצוניים במערכת השמש: צדק, שבתאי, אורנוס ונפטון, פרט לפלוטו, המרוחק יותר, יתייצבו במסלולים יחסיים שיאפשרו שיגור חללית אחת למסע שיכלול את כל הכוכבים הללו במסע אחד! תוך תקופה של 12 שנים בלבד במקום עשרות שנים הדרושות למסע כזה בתנאים רגילים. מצב כזה שהכוכבים ״מסתדרים״ אידיאלית למסע יחיד נוצר דק אחת ל־ 179 שנה! אם תוחמץ תקופת ״החלון״ שבין השנים 1977 ל־ 1979 , יאבד דורנו את ההזדמנות הבלתי חוזרת לתור ולחשוף צפונותיהם של הכוכבים החיצוניים במערכת השמש, ביהוד צדק על 12 ירחיו, ושבתאי על טבעותיך המסקרנות. בינתיים הזדרזה נאס״א והגישה תוכנית משלה ל״גרנד־תור״. העוקץ שבתוכנית זו היא האפשרות לנצל את שדות המשיכה של הכוכבים לשם השגת מהירות ״חינם״. משתתקדב החללית לכוכב צדק ימשוך זה אותה אליו במהירות גוברת והולכת בשדה המשיכה החזק שלו. מנוע שיופעל ברגע המתאים בחללית יטה אותה מ״מסלול התרסקות״ והיא תחלוף על פני הכוכב תוך עריכת תצלומים ומדידות של פניו וסביבתו ותמשיך לעבר שבתאי. בעיות ענקיות דורשות את פתרונן בעת ההכנות לשיגור זה והזמן דוחק. דרושה החלטה מיידית אם לגשת לביצוע התוכנית ואם יוקצבו הסכומים הדרו־ שים לכך, כדי להספיק לבנות את הכלים הדרושים עד לפתיחת תקופת ה״חלון״. אחת מבעיות אלו, דרך משל, היא אפשרות קילקול במכשירי החללית. זו חייבת להיות ״מוכשרת״ לתקן את הליקויים אוטו- מטית, משום שעקב המרחקים הגדולים של מיליארדי ק״מ מכדור הארץ, ידרשו שעות עד אשר יגיע שידור מהחללית לכדור הארץ ועד שישודר לה אות תיקון וזאת במהירות האור... אלו הן התוכניות הכבירות הנכונות לנו בעשור הבא. אם יוקצבו הסכומים הענקיים הדרושים לביצוען, תתגמד כל תוכנית הירח לממדים קטנים לעומת הנחתת אדם על מאדים ושיגור חללית, בלתי מאויי־ שת כמובן, ל״תיור גדול״ במערכת השמש. . .וויקינג״, ל ח ק ר מ א ד י ם בשנת 1974 119־ בטאון חיל האויר דצמבר 1969 מס' 80 ״אפולו 12 ״ — הצעד השני •הנתיב שבו טסו טייסי אפולו 12 מכדח־־הארץ לירח ידוע ב״שפת החללאים״ בשם מ ס ל ו ל ה י ב ר י ד י, כלומר מעורב. לעומת זאת, כל יתר 11 ) נערכו ,10 , הטיסות המאוישות לירח (אפולו 8 ב מ ס ל ו ל ש י ב ה ח ו פ ש י ת . שמו של מסלול מעין זה נובע מהעובדה שאם האסטרונאוטים לא ינקטו בפעולה נוספת כלשהי, תבצע חלליתם לולאה סביב הירח ותשוב לנחיתה על כדור־הארץ. מסלול מעין זה נחשב כאמצעי בטיחות למקרה של תקלה רצינית במנגנוני הניהוג או הניווט של החללית. מסלול :השיבה החופשית מנצל את השפעת הגומלין שבין המשיכות הגרוויטציוניות של הירח ושל כדור־ הארץ. אפולו 12 הגיעה ליעדה באוקינוס הסערות מבלי שטייסיה ייהנו מהסיכוי של שיבה ״מובטחת״ גם במקרה של תקלה. אף על פי כן, הודגש על־ידי מתכנני הטיסה, שאילו נאלצו הטייסים לשוב, ב- מקרה חירום, בעת מסעד, של אפולו 12 , היתד, בידם האפשרות להפוך את מסלולם המעורב למסלול שיבה חופשית. אפולו 12 היתד, הטיסה ד,־ 37 במספר, מאז תחילת הטיסות המאוישות בחלל. 21 טיסות נערכו על־ידי ארה״ב, 15 על־ידי בדיד,״מ. בשמונה וחצי השנים מ ש מ א ל : צ׳רלס קונרד, מ פ ק ד אפ ו ל ו 12 , מ ט י ס מ ת ק ן ל ד ימו י נ ח י ת ה על הי רח מעל שט ח שה ו ת א ם ל מ ר א ה פני הלבנה, ב ב ס י ס לנגלי, במד י נת ווירג׳יניה. ל מ ט ה : ט כ נ א י מ ד ג ים כיצד נ ושאים א ת הציוד ה מ ד ע י במרו כ ז א ל מ ק ו ם ה ת ק נ ת ו . אר י זת ה מ כשי - רים בצורה כזו מ ק ל ה על ה א ס ט ר ו נ א ו ט א ת נשיאתם. 120־ בטאון חיל האויר דצמבר 1969 מס' 80 מימי ן ל ש מ א ל : קונרד, גורדון ובין. מאז שוגר גאגרין המנוח לחלל, מחוץ לאטמוספירה, 44 אנשים — 23 אסטרונאוטים אמריקניים, 20 קוסמונאוטים סובייטיים וקוסמונאוטית (סובייטית) אחת — טסו בחלל מ־ 15 דקות ועד קרוב לשבועיים. חמישה מהם, כולם אמריקנים, טסו כל אחד שלוש פעמים, ארבעה־עשר אחרים — 10 אמריקנים ו־ 3 סובייטים — טסו פעמיים. מפקד אפולו 12 , צ׳ירלס ,(1966 , קונרד, בן ד,־ 39 , שטס בעבר בג׳מיני ( 1965 ׳היה לאדם !החמישי שטס שלוש פעמים בחלל. עמיתו, דיצ׳רד גורדון, 40 , טייס תא הפיקוד, טס פעם ב־ ג׳מיני ( 1966 ) והפך עתה לאדם ה־ 15 שטס פעמיים בחלל. אלן בין, טייס הנחתת בן ד,־ 37 , טס בפעם הראשונה ומצטרף בכך לקבוצה ב ת 27 האנשים שטסו בחלל פעם אחת. ז א ת צורת סי ד ורם של מכשירי הנ יסו י על ה י ר ח במבצע אפ ו ל ו 12 . שמ א ל לימין, בכיוון מ ח ו ג י השע ו ן : מכשיר ס י י ס מ י פסיבי, מכשיר ל מ ד י ד ת ה מ ג נ ט י ו ת על פני ה י ר ח , מכשיר ל א י ת ו ר יונים, כלי ה ע ב ו ד ה של ה א ס ט ר ו נ א ו ט י ם בתי בתם, גנרטור א ט ו מ י ס נ א פ 27 ובמרכז, ה ת ח נ ה המר כ ז ית. 121־ בטאון חיל האויר דצמבר 1969 מס' 80 מראה המטוס המכסיף, כשהוא חולף ביעף בשמי התכלת והקול הרועם של מנועיו מושכים אל יהם תשומת לב כללית. רק מעטים בין הצופים בו מכירים את מעבר המכשולים המורכב עליו הוא חייב לגבור עד היותו מטו ס ייצור סטנדרטי. ראשיתו ביוזמה פרטית של תעשייה אוי־ דית או בדרישות משרדי ההגנה לכלי טיס בעל תכונות וביצועים שיהלמו את צרכי חילות האויר שלהם. רבים מכלי הטיס נכשלו עוד בטרם פרשו מניירות השרטוט. אחרים הורכבו כטיפוסי אב בלבד ומספר מועט של מטו- סים זכה להיקלט א ן הכזיב. נעלם שכזה היה גם ה ״ י ג ו א ר ״ האנגלו־צרפתי, א ן נראה כי, להבדיל, הוא הולך וכובש א ת מקומו כאמצעי לחימה ואימונים יעיל ואמין. שאיפת המתכננים האוירונוטים !וזיתה, מאז ומת- מיד, להצליח לענות על האופיונים השונים והמנו- גדים של חילות האויד במטוס יחיד, פשוט וזול. כמעט ודאי כי אידיאל זה אינו בר הגשמה, אך דומה היה כי הם מתקרבים לכך בתקופה שלפני מלחמת העולם השניה, ושוב עם פרסום מיכרז נאט״ו למטוס תקיפה, בשנת 1954 . אלא שמדי פעם בפעם נתעוררו צרכים חדשים והועלו דרישות נוספות, אשר צימצמו את ממדי ההישגים בעבר לעומת המבוקש. כשנתיים לפני ייצורו של הפיאט ג׳י. 91 — תולדת ראשית עידן מטוסי הסילון של נאט״ו — החלו בארה״ב בתיכנונו של מטוס תקיפה חד מנועי וחד מושבי בשם פקייהוק (זכור למי מכם י). למרות הצלחתה יוצאת־הדופן לא נקטה החברה היצרנית (דגלס) בצעדים כלשהם לפיתוחו הנוסף למשימות אימון והדרכה, אלא בשנת 1964 בלבד. לגבי נושא זה התגלו הבריטים במלוא כושר מעופם והעזתם, 122־ בטאון חיל האויר דצמבר 1969 מס' 80 עם תיכנונם, פיתוחם וייצורם של מטוסי הנאט. אולם המטוס הקטן והקל לא ענה אלא על דרישו- תיה של תקופה קצרה ולא ניתנה לו ההזדמנות לחדור לשוקי הרכש החיצוניים. עתה הגיעה שעתה הגדולה של איטליה וחברת פיאט בפרט. הצלחתה של זו אף גחמה למפנה מסזיים במדיניות הייצור של התעשיות האויריות האמריקניות ולפיאט ג׳י. 91 בעל המוניטין נמצא עד מהרה אח מודרני בעל תכונות דומות. הטי־ 38 טאלון שימש לחברת נודטרופ האמריקנית בסיס לפיתוחו של מטוס התקיפה נ־ 156 פרידוס (אח״כ פ־ 5). הישגה של חברה זו לא בא לה כלאחר יד והתברר, כי צוותיה הרבו לסייר בארצות אירופה על מנת לעמוד מקרוב על •הדרישות המקומיות וללמוד את •הבעיות הספציפיות של חילות האדר באיזור זה. בכך טמון אולי ההסבר לאי רכישתו של המטוס בכמויות מבצעיות על ידי חיל האויר האמריקני עצמו, ולשיווקו המוצלח לזרועות ולחילות האויריים של חברות נאטו ומדינות אחרות. מאת ע. עמית מתיישנים במהירות. הפרוייקט נקרא ע״י הגורמים Ecole de Combat) ECAT הנוגעים בו בשם ופורסם כמכרז פתוח לתע- ,(et Appui Tactique שיות האדר הלאומיות. פירוט הדרישות הכתיב מחיר של כמיליון דולר, מב נה חזק שיעמוד בחיתחותי הטיסה הנמוכה, שגי מנועים, שני מושבים, יכולת אחזקה נוחה ופשוטה, יחס דחף/משקל טוב, כושר נשיאת מטעני חימוש חיצוני רב, קיבולת דלק פנימי גדולה, מהירות ותאוצות גבוהות ויכולת נחיתה/המראה משדות חרום משובשים. המטוס עצמו יועד לשרת בחיל האדיר בשנות השבעים. האתגר נענה על ידי כמה וכמה תעשיות א ד ־ ריות, אשר גייסו למאמץ זה את מיטב מהנדסי התיכנון והייצור של המדינה. •הפור הוטל. הזוכה ב״נתח״ היתד, חברת כרנה, שהגישה לממשלה הצרפתים נכנסים לתמונה בשלב זה נכנסה לתמונה גם צרפת. הצרפתים, שהוכיחו במשך שנים העדפה ברורה של מטוסים פרי תכנון וייצור לאומי, פירסמו ב־ 1964 מיפרט למטוס משלהם. היו אלה צירי לידתו של היגואר, אשר החל מבזיק במהרה בשמיהן של צרפת וברי- טניה. אלא שלרעם •מנועיו קדמו לבטי החלטה, חבלי פיתוח ג ״ כ א ב ראש של סוכני המכירות שלו. מפקדת חיל האד ר •הצרפתי העלתה בתקופה הנדונה דרישה מבצעית למטוס סיוע טקטי (תקי- פה), אשר יענה מצידו גם על הבעיות הרבות הכרוכות באימון טיסה מתקדם. נקודה אחרונה זו קיבלה יתר תוקף באותה עת עקב שיכלולים באמצ- עים ובביצועים של המטוסים •המודרניים, אשר היוו מעבר חריף מדי לגבי פרחי הטיס והטייסים הזוטרים שאומנו במטוסים כגון •הנאט והפוגה. דגם התקיפה של המטוס נועד להחליף את מטוסי הפ־ 84 מגדדטטריי, והפ־ 100 פופר פייכר, שהחלו את תוכנית הברגה 121 . ההצעה היוותה את פיתוחם המתקדם של שנים ממטוסיה הקודמים של החברה — הברגה 1001 טאון וההברגה 1100 . הראשון תוכנן בזמנו כהצעה, שנדחתה, עבור נאטו, בעוד שהשני •היה דו מנועי ונועד להתחרות בווטור. שני המטו- סים היו בעלי ביצועים עלקוליים. למרות צרוף המקרים היה זה טבעי למדי, כי מרבית הדרישות הצרפתיות •הזדהו אותה תקופה עם הדרישות הבריטיות למטוס דו מנועי מתקדם, אשר יחליף את מטוסי ההנטר והנאט. ההבדל העקרוני ביניהן התבטא בעמדה הבריטית שחייבה מהירות עלקולית ואשר נתקבלה לבסוף על דעת הצרפתים. הדרישות השלימו אלו א ת אלו מעניינת העובדה, כי דרישות התיכנון והביצועים, המנוגדות לכאורה, השלימו בסופו של דבר אלו את אלו. כך לדוגמא הגיע כוח הדחף •הגבוה, שנדרש לאימוני היירוט העלקולי, לידי ביטויו גם בדגם 123־ בטאון חיל האויר דצמבר 1969 מס' 80 מבוצעת בזווית ה ת ק פ ה M־ ^ ב עת ביצוע ה נ ח י ת ה . גישתו ל נ ח י ת ה של דגם ,A ט י פ ו ס ־ ה א ב של דגם גדולה יותר, מ ה י ו ת ו מיועד לפעול מעל סיפון נ ושאות מ ט ו ס י ם , תוך שימוש בוו־עצירה. ה ת ק י פ ה • ה ט ק ט י — ל צ ו ר ך נ ש י א ת מ ט ע נ י ח י מ ו ש כ ב ד י ם א ו ל ב י צ ו ע נ ח י ת ו ת ו ה מ ר א ו ת מ ש ד ו ת ח ר ו ם ק צ ר י מ ס ל ו ל י ם . מ א י ד ך ג י ס א ג ל ג ל י ה ל ח ץ ה נ מ ו ך , ה מ ה ו ו י ם ת נ א י ל ת פ ע ו ל ז ה , מ ת א י מ י ם ב י ו ת ר ל נ ח י ־ ת ו ת י ה ם ה כ ב ד ו ת ל ר ו ב ש ל פ ר ח י ה ט י ס ו ב ט י ס ו ת י ה ם • ה ר א ש ו נ ו ת ב פ ר ט . ע ז ר י ה ע י ל ו י א י פ ש ר ו א ת ל י מ ו ד ב י צ ו ע ה נ ח י ת ו ת ב מ ה י ר ו י ו ת ג ב ו ה ו ת ו נ מ ו כ ו ת כ א ח ת , ש ה י נ ן מ ב י צ ו ע י מ ט ו ס י ה י י ר ו ט ו מ ט ו ס י ק ב ו צ ת ה ה נ ״ ק ( ה מ ר א ה נ ח י ת ה ק צ ר ו ת ) . מ ו ב ן כ י נ י ת ן ל ה פ ל י ג ב ד ו ג מ א ו ת ג ם מ ע ב ד ל כ ך ו ל ה צ ב י ע ע ל נ ק ו ד ו ת מ ש ו ת פ ו ת נ ו ס פ ו ת . א ו ל ם ד י א ם נ צ י י ן , כ י ה ן ה י ו ו נ ק ו ד ה כ ב ד ת מ ש ק ל ב ע ת ח ת י מ ת ה ח ו ז י ם . ה ת נ א י ם ה א ו ב י י ק ט י ב י י ם ז י מ נ ו א י פ ו א ל צ ד ד י ם א פ ש ר ו ת נ ו ח ה ל ש י ת ו ף פ ע ו ל ה י ע י ל ו מ ש ת ל ם , א ש ר ה פ ך מ ע ש י ל א ח ר נ י ת ו ח ה ד ר י ש ו ת ו ס י כ ו מ ן — ש ל ב ש נ ס ת י י ם ב א פ ר י ל 1965 . כ ב ר ב ־ 1 7 ב מ א י ח ת מ ו ש ר י ה ה ג נ ה ש ל ש ת י ה מ ד י נ ו ת , מ ר ד נ י ס ה י ל י ו מ ר פ י י ר מ ס מ ר . ע ל ז כ ר ו ן ד ב ר י ם ל פ י ו נ ק ב ע , כ י ה מ ט ו ס י י ו צ ר ב מ ש ו ת ף ע ל י ד י ה ח ב ר ו ת ב ד ג ה ה צ ר פ ת י ת ו ־ כי.אי.פי.) ה ב ר י ט י ת . ב מ ק ב י ל , פ ו ר ס מ ו ) b.a.c. ש מ ו ת י ה ם ש ל מ פ ע ל י ט ו ר ב ו מ ק ה ו ד ו ל ש ־ ר ו י ש , כ י צ ר נ י ה מ נ ו ע י ם . ראשית פעולות הייצור ע ת ה ה ג י ע ת ו ר ה ש ל ה ה ת א ר ג נ ו ת ה מ ע ש י ת . ע ד S o c i e t e ) s e p e c a t מ ה ר ה ה ו ק ם ג ו ף מ פ ק ח ב ש ם E u r o p e e n n e d'Eeole de Combat et Appul ש ה ו ר כ ב מ נ צ י ג י מ ש ר ד י ה ה ג נ ה ו ה ט כ נ ו - , ( T a c t i q u e ל ו ג י ה ש ל ש ת י ה מ ד י נ ו ת . א ר ב ע י ע ד ו ת ט כ נ י ו ת — ל ת י כ נ ו ן , ל י י צ ו ר ה מ ט ו ס , ל י י צ ו ר ה מ נ ו ע י ם ו ל נ י ה ו ל ה א ד מ י נ י ס ט ר ט י ב י — מ ו נ ו ע ל י ד ו ל ע מ ו ד ב ר א ש ק ב ו צ ו ת ה ב י צ ו ע ה מ ק צ ו ע י ו ת . ל א נ ע ד ר א ף מ ק ו מ ו ש ל א ג ף ה מ כ י ר ו ת . ה א ח ר ו ן נ י ס ה ל ע ו ר ר א ת ה ת ע נ י י נ ו ת ן ב מ ט ו ס ש ל צ ר כ נ י ו ת פ ו ט נ צ י א ל י ו ת , א ש ר ה ז מ נ ו ת י ה ן א ו ה צ ט ר פ ו ת ן ל פ ר ו י י ק ט ה י ו ע ש ו י ו ת ל ז ר ז א ת ת ה ל י ך י י צ ו ר ו ו ל ה ח י ל ו , כ א ח ת . מ ס פ ר ה ה ז מ נ ו ת ש ל מ מ ש ל ו ת צ ר פ ת ו ב ר י ט נ י ה ל א ע ל ה ע ל 400 מ ט ו ס י ם , ש נ ח ל ק ו ב י נ י ה ן ש ו ו ה ב ש ו ו ה . כ מ ו ת ז ו ב ל ב ד ד י ה כ ד י ל ה צ ד י ק א ת ה מ פ ע ל כ ו ל ו , מ ה ג ם ש ע ד י י ו ל א נ נ ע ל ו ב פ נ י ה מ ט ו ס כ ל ה ד ל ת ו ת ו ל א מ ו צ ו כ ל א פ ש - ר ו י ו ת ה ש כ נ ו ע . ר א ש י ת פ ע ו ל ו ת ה י י צ ו ר ה ת ר כ ז ו ס ב י ב ב נ י י ת א ר ב ע ה ט י פ ו ס י ־ א ב ו ג ו ף מ ט ו ס נ ו ס ף , ל צ ו ר ך מ ב ח נ י ם ס ט ט י י ם . ר ק ע ם ג מ ר ב ד י ק ת ם ש ל ה ל ל ו נ י ג ש ו ׳ ה ת ע ש י ו ת ל י י צ ו ר 400 ה מ ט ו ס י ם ה ס ט נ ד ר ט י י ם ע צ מ ם . ב י צ ע ה ב ־ 8 ( e ) ט י ס ת • ה ב כ ו ר ה ש ל ה י ג ו א ר ב ס פ ט מ ב ר 1968 . ה מ ט ו ס ה מ ר י א מ מ ס ל ו ל ו ש ל ש ד ה א י ס ט ר ו ח ת ם ב כ ך א ת ש ל ו ש ש נ ו ת ה פ ע י ל ו ת ה ר א ש ו - נ ו ת ש ל ה פ ר ו י י ק ט . ה ט י ס ה כ ש ל ע צ מ ה ה ו ג ד ר ה כ מ ו צ - ל ח ת ב י ו ת ר , א ך ח ש פ ה ע ם ז א ת מ ס פ ר ב ע י ו ת ח מ ו ר ו ת ש ל י צ י ב ו ת א ו ר כ י ת . ה ל ל ו נ פ ת ר ו ב מ ה ר ה ה ו ד ו ת ל ה ו ס פ ת ם ב מ ט ו ס ש ל ש נ י מ י י צ ב י ם א ו י ר ו ד י נ מ י י ם , א ש ר ה ו ת ק נ ו מ י מ י ן ל ח ר ט ו ם ו ב י ח י ד ת ! ה ז נ ב . מ א ז ה ו ט ס ה מ ט ו ס כ כ ל ש א ו פ ש ר ל ו ע ל י ד י ת נ א י מ ז ג ה א ו י ר . ב ס ת ו 1968 ב ו צ ע ו ב ו ע ד ש ל ו ש ט י ס ו ת ל י ו ם , ה מ ה ו ו ת ה י ש ג נ כ ב ד ל כ ל מ ט ו ס ח ד ש ו ב פ ר ט כ ש ה מ ד ו ב ר ב ט י פ ו ס ־ א ב . כ א ן י ש ל ז כ ו ר ש ה ט י ס ו ת נ ו ע ד ו ל א ד ק ל ה ו כ י ח א ת ה ת א מ ת ה מ צ י א ו ת ל ת י ב נ ו ן כ י א ם ל ח ש ו ף ל י ק ו י י ם ו ת ק ל ו ת ש י ו כ ל ו ל ה ב י א ם ע ל פ ת ר ו נ ם . כ ן ר א ו י ל צ י י ן כ י ה י ג ו א ר ה ו פ ע ל ב א מ צ ע ו ת ם ש ל מ נ ו ע י ם ח ד ש י ם ו ב ל ת י מ ו כ ר י ם , א ש ר ה ו כ ח ו ע ד מ ה ר ה כ א מ י נ י ם ו י ע י ל י ם . כ ב ר ב א ו ק ט ו ב ר 1968 ה ו ח ל ב ב י צ ו ע ס י ד ר ת ט י ס ו ת ה נ י ס ו י ה ע ל ק ו ל י ו ת ש א י פ ־ ש ר ו ל י ג ו א ר ל ת מ ר ן ב כ ל ט ו ו ח י ה מ ה י ר ו י ו ת א ש ר י ו ע ד ו ל ו . מ ה י ר ו ת ו ה מ כ ס י מ ל י ת ב ג ו ב ה נ מ ו ך ה ג י ע ה ל ־ 1 . 0 5 מ א ך , ב ע ו ד ש ב ט י ס ה ב ג ו ב ה ר ב ה י ת ד , 1.7 מ א ך . טיסות ניסוי ראשונות ב ר ו ר , כ י ל ט י ס ה ז ו ק ד מ ו מ ס פ ר ש ל ב י ם ש ל , e ־ 0 1 , י י צ ו ר ו ב ד י ק ו ת א י מ ו ת . ט י פ ו ס ־ ה א ב ה ר א ש ו ן ה ו צ ג ב פ ג י ה ע ת ו נ א ־ ם ע י ד ב ־ 7 ב א פ ר י ל 1967 ו ש י מ ש ב ז מ נ ו כ ג ו ל ת ה כ ו ת ר ת ש ל מ ב צ ע ה פ ר ס ו מ ת . ה ד ג ם 124־ בטאון חיל האויר דצמבר 1969 מס' 80 125־ בטאון חיל האויר דצמבר 1969 מס' 80 הדו מושבי צוייד אומנם בשני מנועי אדור, אך הם חסרו את המבערים האחוריים. המנועים הותקנו במטוס כדי לאפשר את עריכתם של הניסויים וה־ תימרונים הקרקעיים הבסיסיים. מסיבת זו אף הובא המטוס לתצוגה... על גבי רכב נושא. נוצל בעיקר לניסויי ,E־02 , טיפוס־האב השני חוזק ועמידה בזעזועים. לעומתו, יועדו שני כלי לביצוע טיסות הניסוי , A ־ 0 4 ־ A 1 ־ 0 3 , הטיס הבאים אשר תוכננו להתחיל לקראת מחצית 1968 . ואכן, כאמור, בוצעה טיסת הבכורה כבר בספטמבר של אותה שנה, כשהיא מתנהלת ללא כל תקלה. ה־ המריא רק במאי 1969 , כשהוא מוטס ע״י A־04 טייס הניסוי הבריטי ג׳ימי דייל. הייצור הסטנדרטי יתבצע בשני מקומות שונים — טולוז שבצרפת וורטון שבבריטניה. כושר תפו- קתם אינו ידוע עדיין אולם גודל ההזמנה ומועדי תחילת העברת המטוסים לידי זרועות ד,אויר של צרפת ( 1971 ) ובריטניה ( 1972 ) מרמזים על קצב מזורז למדי. היגואר ייבנה בחמישה דגמים מבצעיים, מהם שלושה המיועדים לצרפת ושניים לבריטניה. ההבדלים ביניהם, למעט הדגם הימי הצרפתי, מועטים ומת- בטאים בעיקר באורך הגוף (בין המטוסים החד והדו־מושביים) ובמערכות העזר הפנימיות. פירוטם הינו כדלקמן: 1. לצרפת: מטוס אימון דו־מושבי, — E א. דגם מטוס תקיפה הד־מושבי המיועד — A ב. דגם לחיל האדר, מטוס תקיפה חד־מושבי המיועד — M ג. דגם לזרוע האוירית של חיל הים. 2. לבריטניה: מטוס אימון דדמושבי, — B א. דגם מטוס תקיפה חד־מושבי (שני — S ב. דגם הדגמים הם עבור חיל האויר המלכותי הבריטי). ידוע כי מתוכנן דגם נוסף, למשימות סיור־ צילום, אשר נועד לקנות את ל ב ממשלת גרמניה המערבית. אי הענותה של זו מעמיד את ייצור המטוס בסימן שאלה. קרוב לוודאי שהמכשול הגדול ביותר לכך נובע מקליטתם של מטוסי הפנטום המצויינים ע״י חיל האויר של ארץ זו. תכונות וביצועים עיקריים למרות שכמה וכמה מפרטי היגואר מסווגים עדיין כסודיים, אין בחסרונם כדי להעיב על דמותו ועיקר תכונותיו וביצועיו ידועים. המתכות והתהליכים ב- ייצור מרכבו מקבולים בהחלט, כאשר 85% מהגוף בנויים מאלומיניום ומעובדים בשיטת הכוורת. חלקים אחרים עשויים מפלדת אל חלד וטיטניום. המתכת האחרונה חזקה במיוחד ועמידה בטמפרטורות גבו- הות, כשחסרונותיה נובעים מקשיי עיבוד ויוקר מחירה. במקרה זה נוצל הטיטניום לבניית בתי המנועים ודופן החציצה. למרכב המטוס יכולת עמידה מעולה בעומסים השונים המופעלים עליו. מרכבו מתוכנן לעמוד בלחץ של עד 12 ג׳י ואורך. חייו אינו פחות מ־ 3000 שעות טיסה בדגמי התקיפה או 6000 שעות טיסה בדגמי האימון. עם זאת, מוגבל המטוס ל־ 8.6 ג׳י בלבד. המטוס יכול לעמוד ילחץ קבוע של 5 ג׳י תוך טיסה במהירות תתקולית גבוהה וכשהוא נושא מטעני חימוש חיצוניים. גופם של הדגמים הדדמושביים מקביל לגוף המטוסים החד מושביים, למעט החלק הקדמי בעל צמד תאי הטנדם. הבדל זה הביא להארכת גופם בכ־ 90 ס״מ. יחידת החרטום מכילה את מערכות הניווט, הירי וציוד הקשר. מאחוריה מותקן תא בעת ביצוע ניסויי זעזועים במפעלי בדגה שבווילקובלאי. ,E־02־n , טיפוס־האב השני 126־ בטאון חיל האויר דצמבר 1969 מס' 80 חד מושבי לתקי פה ושני מ ט ו ס י ם A ט י ס ת מבנה מדו י יקת של שלושה טיפוסי־אב. מימין לשמאל : דגם לאימון והדרכה. ,E דו מושביים מדגם יחידת הזנב כוללת הגה גובה חסר מייצב (מונו־ בלוק), בזווית אנהידרלית של כ־ 10 מעלות. במרכזו מאוחסן מצנח העצירה. מבנה יחידת הזנב מזכיר במקצת את זו של המקדונל פנטום. הכנף כתפ ית ונמשכת לאחור בזוית בת 40 מע- לות. בדומה להגה הגובה יש גם לה זווית אנהיד־ רלית, אך זו מוגבלת ל־ 3 מעלות בלבד. הכנפים מצויירות במספר אמצעים יעילים להגדלת העילוי. העיקריים והנראים לעין מביניהם הונם..ה״שבר״ ב- שפת ההתקפה, הכנפונים והמדפים המייחדים. הודות להם מתאפשר ביצוע הטיסה.׳בזמיות^התקפה גבו- הות במיוחד. התיכנון לא ״חסך״ מהמטוס גם את המחבלים, התורמים לכך תרומה בלתי מבוטלת ומסייעים לתנועות הגלגול. הגאי המטוס מופעלים מכנית, כשהרגשת הלחץ לגבי הטייס מומחשת באופן מלאכותי. מערכת הקיזוז, לכל שלושת הצירים, בטוחה ויציאתה מכלל שליטה אינה מהווה סכנה לבטחון:'׳המ 6וס. לאחר התלבטויות ושיקולים רבים הוחלט לתכנן את היגואר כמטוס דו־מנועי. ייקור המחיר שנגדם 127־ הטייס כשמתחתיו גלגל החרטום (או תחת תא המדריך בדגמים הדו־מושביים). כונסי האויר המרו- בעים נקבעו משני צידי הגוף, בגובה ניכר. תיכנונם נועד להקטין את סיכון חדירתם למנוע של גופים זרים, הצפויים ביותר תוך תפעול המטוס משדות חרום. פתחי המנ ס י ם קבועים ובלתי משתנים. מתחת לכונסים מורכב צמד תותחי 30 מ״מ, כשמאחוריהם בתי שני כני הנסע העיקריים. כן הנסע חזק במיוחד וכרעיו הראשיים מצויירים בצמיגים כפולים בעלי לחץ של 50 פאונד לאינטש מרובע, בעוד שגלגל החרטום קטן יותר ולחצו 40 פאונד לאינטש מרובע. פירושו של דבר שיש ביכולתם לעמוד במכת שקיעה של עד 3.5 מטרים בשניה וחינם מתאימים בהחלט לתפעול משדות חרום. של הצי הצרפתי יצוייד בכן נסע M־ ־ דגם חזק עוד יותר, עם צמיגים בקוטר מוקטן בעלי לחץ גבוה. משום כך הסתפקו המתכננים בצמיג יחיד לכל כרע. שוני נוסף במערכת כן הנחיתה של הדגם מתבטא בהארכת הכרע הקדמי, שנועד להקל על תפעול וו־העצירה. בטאון חיל האויר דצמבר 1969 מס' 80 חתך הדגם הדו־מושבי של היגואר: 1. תא איחסון הציוד האלקטרוני, 2. חופה קדמית, 3. כסא מפלט לחניך, 4. חופה אחורית, 5. כסא מפלט למדריך, 6. פתח כניסת אויר למערכת מיזוג האדר, 7. אנטנת תא״ג, 8. מחבל חיצוני, 9. מחבל פנימי, 10 . •מדף חיצוני, 11 . מדף פנימי, 12 . פתח כניסת אויר למערכת מיזוג האויד, 13 . פתח יציאת אויר ממערכת מיזוג האויר, 14 . אורות ניווט, 15 . כנפוץ, 16 . ציר כן ד,נסע הראשי, השמאלי, 17 . כרע כן הנסע הראשי, 18 . מוט תמיכה, 19 . כונס האדר, 20 . בית התותח, 21 . מכוון זרימה לכונס האויר, 22 . אודות הסעה, 23 . אנטנת מערכת הכוונת הטילים, 24 . צנוד פיטו. על ידי כך הוצדק על ידי הגדלת בטיחות הטיסה וסיכויי הטייס להחזיר את המטוס לבסיס, גם כשהוא ניזוק באופן חמור. באופן זה הועלתה תרומה ישירה לשמירת המוראל הגבוה של הצוותים גם בתנאי לחימה. סטטיסטיקות מן העולם הרחב, המכסות כמה מיליוני שעות טיסה במטוסים דומים בעלי עומסי כנף מקבילים, מוכיחות, כי שעור התאונות במטוסים החד מנועיים גבוה פי 21 מאלו הקורות במטוסים דדמנועיים. עובדה זו מדברת בעד עצמה ובאופן הד־משמעי. מנועי ה׳אדור׳ — פשוטים, יעילים וחזקים rb-172-T260 שגי מנועי הטורבומקה־רולפ־רוימ ״אדור׳׳ יוצרו תוך פרק זמן קצר ביותר. הדבר התאפשר הודות להיותם פיתוח של מנועי רולס־רויס קודמים, תוך יישום דרישות לפשטות, יעילות ומשך חיים ארוך. יצרניו טוענים, כי האדור יזדקק לבי- קורת רבתי מדי 1000 •שעות בלבד. הספק כל מנוע מגיע ל־ 2000 ק״ג סחב, הניתנים להגברה עד 3000 ק״ג עם הפעלת המבער האחורי. בכוונת המתכננים לשפר את מבנה כונסי האויר ע״י התקנת מדף בקרת זרימה, ולהשיג באמצעותו תוספת כוח של כ־ 15 אחוזים. המנועים נקבעו זה בצד זה, כאשר פתחים מיוחדים מאפשרים גישה נוחה לאביזריהם. הטיפול האחזקתי מתבצע תוך עמידת המכונאים על הקרקע, ללא הסתייעות בפלטפורמות, סולמות, או ציוד דומה אחר. תנאים אלה מקטינים כמובן את משך הסבב העומד על מכסימום של כ־ 15 דקות, בתנאי שדה. החלפת מנוע עשויה להתבצע תוך 30 דקות. התחזית הנוכחית קובעת, כי כל שעת טיסה תחייב 101 שעות אחזקה כוללת, בהנחה שהמטוס יבצע חמש גיחות יומיות בנות שעה. החברה הסבירה, כי הישגים אלה התאפשרו הודות לשיתופם במהלך התיבנון של אנשי אחזקה ויישום המלצותיהם. תצרוכת הדלק הנמוכה של •המנועים מקטינה את •השפעת שריפת הדלק ע״י שני מנועים (במקום אחד). ליגואר שפע דלק, המאוחסן בשישה מיכלי גוף ושני מיכלי כנפים גדולי קיבולת. למרות שסה״ב קיבולתו הפנימית אינה ידועה עדיין, דווח, כי בטיסת אימון גבוהה ובמהירויות תתקוליות מגיע משך שהותו באויר לכשלוש שעות, או לשעתיים כאשר משולבת בביצוע טיסה עלקולית •בת 10 דקות. •בגובה נמוך תוך טיסה במהירות 0.7 מאך ותוך שילוב טיסה בת 20 דקות במהירות בת 0.9 מאך עשוי המטוס לשהות באויר כשעה ומחצה. מיכלי הדלק נאטמים מעצמם בכל מקרה של פגיעה ע״י קליעי נשק קל בקוטר של עד 7.5 מ״מ. בוחר •העברה עצמית מחליף את המיכלים בכל מקרה של דליפה, למניעת אובדן דלק. צנורות הדלק מוגנים אף הם ע״י לוחות שריון ה״מדפנים״ אותם. ברור שתוספת מיכלי דלק בתיקים מגדילה את רדיוסי הפעולה בכל תנאי ההפעלה, אך מקטינה את •כמות -מטען החימוש החיצוני. כן קיימת אפש- רות לביצוע תידלוק אוירי, באמצעות צינור הצמדה (M־,n Svi גמיש. המטוסים המצויירים בו (דגמי 128־ בטאון חיל האויר דצמבר 1969 מס' 80 ובנתיקי דלק מתאימים, עשויים לתדלק אלה את אלה. כל מנוע מוזן ע״י מערכת •דלק נפרדת, וקיימת אפשרות של •הצלבה ביניהן. תידלוק המטוס על הקרקע עשוי להתבצע הן בלחץ והן בשיטת הגרא־ ויטאציה. סידור המיכלים הראשיים של הדלק הוא כזה שאובדן דלק באחד מהם בנקודת אמצע הנתיב אינו מחייב עדיין לוותר על השלמת המשימה. ביצועיו המרשימים של ה,,יגואר״ הודות לתיכנונו הטוב ולמנועיו היעילים הוקנתה ליגואר יכולת ביצוע מרשימה למדי. המראתו ב- משקל 10 טון מחייבת ריצה לאורך 450 מטר בלבד. עם זאת הרי שמעשית ובמשימות הדרכה בפרט נדרשים לו מסלולים ארוכים יותר, באורך של כ־ 2 במקרה זה יוכל המטוס להפסיק או להמשיך • .» ק״ בהמראה גם במקרה של תקלה באחד ממנועיו, תוך כדי ביצועה. כאן יש לזכור, כי דגמי האימונים יוטסו משך מרבית שעותיהם על ידי טייסים בלתי •מנוסים ומסיבה זו בלבד חשוב הפתרון המוקדם מאשר בכל מקרה אחר. הקיצור הניכר בריצות ההמראה הושג עקב היחס המצויין של דחף/משקל, הנע בין 0.6 ל־ 1 ותכונות העילוי המוגברות. היגואר ינחת בכל שדה ממנו המריא, מה גם שהוא מצוייר במצנח עצירה ובמערכת מעצורים נגד החלקה. מיועד להפעלה מסיפון נושאות מטוסים. M n דגם טווח מהירויותיו של המטוס נע בין ש 1 קשר 185 ק״מ בשעה) בעת הגישה לנחיתה ועד למכסי- ) מום של 1.05 מאך בגובה נמוך או 1.7 מאך בגובה רב. ההאצה למהירויות הגבוהות מתבצעת תוך פרק זמן קצרצר, כתנאי ליכולת ביצוע משימות ד,יירוט. התימרונים חריפים והדוקים. טווחו המכסימלי של היגואר במשימת העברה, בגובה רב, מגיע לכ־ 4500 ק״מ. רדיוס פעולתו מש- תנה, כאצל שאר המטוסים, כתלות בחתך המשימה וכמויות הדלק/חימוש. כך, לדוגמא, מוגבל המטוס במשימה נמוכה, עם דלק פנימי בלבד ומטען פצצות אופייני לרדיוס פעולה בן 650 ק״מ. בחתך נמוך־ גבוה־נמוך, בתנאים זהים, מגיע היגואר לרדיוס פעולה בן 1250 ק״מ. תוספת נתיקי דלק חיצוניים תגדיל את רדיוס הפעולה בכ־ 180 ק״מ, אך תקטין את מיטעני החימוש החיצוני בכשליש. פירושו של דבר, כי היגואר עשוי בהחלט לכסות מטרות אסטרטגיות־למחצה, ובמיוחד בהיותו מוצב בקרבת קו הגבול. חימוש ומערכות החימוש הנישא במשימות תקיפה רב, ותואם את הסטנדרטים המודרניים. המטוס מצוייר בשני תותחי 30 מ״מ פנימיים, המותקנים בכל דגמיו. ארבע •נקודות התליה שמתחת לכנפים ונקודה נוספת מתחת לגוף עשויות •לשאת עד 900 ק״ג כ״א !ובסך הכל 4.5 טון. אמצעי החימוש מגוונים ביותר וכוללים : — * פצצות 450 ק״ג * פצצות 250 ק״ג * פצצות 125 ק״ג ואחרות SNEB + רקטות נורים * מיכלי מכ״י חיצוניים * טילי מדטל. הטילים הנזכרים יוצרו לאחרונה תוך שיתוף פעולה בין החברות האוקר שידלי ומטרה ונועדו לשיגור נגד תחנות מכ״מ. ניהוגם מבוצע באופן טלביזיוני. במשימות יירוט מחומש המטוס בטילי שיידווינדר אמריקניים, נהוגי אינפרא־אדום. שיגור החימוש וכיוונונו עשוי להתבצע באמצעות קשת רחבה של מערכות, החל מכוונת גיירו ועד למערכת תצוגת חלון קדמית. בנושא זד, לא הושגה ביגואר כל סטנדרטיזציה. במציאות יצוייד המטוס טיפוס־האב הששי, בטיסתו ה- ,S מדגם ראשונה ביום 12 ב- . אוקטובר, 1969 129־ בטאון חיל האויר דצמבר 1969 מס' 80 מיד. לאח ר ה נ ת ק ו ת ו . ,E יגואר דו־מושבי מדגם .ממסלול .ה:זזמ.רא\ז במבחר מערכות ניווטי־תקיפה' שתתבססנה על ה־ אצל ה צ ר פ ת י ! .ואחרות בעלות מרכי -) T A C A N דופלר, ומחשבים (אצל "L m. , בים אינרציאליים .(הבריטים המערכות."• האויריות בדגמים השונים תהיינה :בהתאם למפורט להלן הדגמים הצרפתיים דו־מושכי ישימון - E_#JH מחשב נתונים אוירי T A C A N מערכת VOR/ ILS ־ מערכות v h f / u h f יי-־-'־ ••״••קשר רדיו c.s*f. פוונ־ת לתקיפה A ׳ ! r E .,_ ׳ ־ . -במד הציוד•,בדגם ער&ת דופלר• »־־^ ד־? 5י ד• •-.:-:מחשב ניווט• י:**• ד י••. .־ + ״מ״.-:.מצלמה ־פנורמית מטום תקיפה בצי _ m דגם A כמו הציוד בדגם + מחשב להכוונת חימוש + מד טווח לייזר הדגמים הבריטיים לתקיפה _ s דגה פלטפורמה אינרציאלית מחשב דיגיטלי לניווט והכוונת חימוש מחשב נתונים אוירי מערכת תצוגת חלון קדמית תצוגת מפה נעה T A C A N מערכת VOR/ ILS מערכות U H F / H F קשר רדיו מערכת זד,וי עמית/טורף מצלמה פנורמית. דו מושבי לאימון - b דגם למעט S כמו בדגם מצלמת פנורמית. בהיותו מטוס לחימה בעל סיכויי הפגעות ניכרים ו/או מטוס אימונים המופעל על ידי חניכים בלתי מנוסים, הושם בתיכנון היגואר דגש מיוחד על נושאי בטיחות הטיסה. למעט הנקודות ששובצו במאמר, כגון בעיית מספר המנועים, אטימה עצ- מית של מיכלי דלק פגועים ועוד, הוחלט על מתן אפשרות מירבית להיחלצות הטייס במקרים קריטיים. המטוס יצוייד איפוא בכסאות מפלט מודרניים, מתוצרת חב רת מרטין גייקר. דגם סימון 9 יופעל החל ממהירות וגובה 0, בעוד שהדגם מסימון 4 יופעל מגובה 0, אף הוא, אך החל ממהירות יגואר — נתונים מ ו ט ה 8.49 מ ט ר א ו ר ך (דגם חד־מושבי) 15.52 מ ט ר (דגם דו־מושבי) 16.42 מ ט ר גובה 4.64 מ ט ר מ ש ק ל מ כ ס י מ ל י ל ה מ ר א ה 13.5 ט ו ו מ ש ק ל מ ק ו ב ל ל ה מ ר א ה 10 ט ו ו מ ט ע ן ח י מ וש חיצוני מ כ ס י מ ל י 4.5 טוו ד ח ף מנ ו ע (יבש) 2000 ק ״ ג ר ח ף מ נ ו ע (עם מבער) 3000 ק ״ ג מ ג ב ל ת ג׳י מ ת ו כ נ נ ת 12 מ ג ב ל ת ג׳י מ עשי ת 8.6 130־ בטאון חיל האויר דצמבר 1969 מס' 80 מינימלית בת 160 קמ׳יש. השוני בציוד נובע מהבדלי השקפות בין הצרכנים. ואכן הכסא הראשון נבחר ו־{ 1) ולדגם S) עבור מטוסי חיל האויר המלכותי הצי הצרפתי, בעוד שחיל האויר הצרפתי הסתפק בכסא מפלט מסימון 4. אגב, הכסאות האחרונים ייוצרו, בהתאם לרשיון לכך, על ידי חברת היפפאנו פוויזה הצרפתית. נושאי בטיחות טיסה אחרים הינם: — * מערכות הידראוליות וחשמליות כפולות ו- עצמאיות. + הבטחת הדיחום ומיזוג האויר גם במקרה של תקלה באחד מהמנועים. * חלון קדמי משוריין נ ג ד פגיעת כדורים ב- קוטר של עד 7.5 מ׳ימ וצפורים, עד מהירות 1100 קמ״ש. •*• שריון בחזית ובתחתית תא הטייס, להגנתו מפני קליעים ורסיסים. מערכת נגד התקרחות על חלונות תא הטייס. * אפשרות הרחקת טיפות המים מחלונות התא בטיסה גשומה. * לוח הזהרה מרכזי מפני כל תקלה רצינית ב- מערכות המטוס והתלקחות אש. *• שסתום לבקרת הלחץ המוזרם לחליפות ה- טייסים, המסופק ע״י מערכת החמצן. החמצן שבמערכת מספיק לביצוע טווח הטיסה ה- מכסימלי בגובה רב, במשימת העברה. הצעה לדגם סיור־צילום למרות שהזמנתם הראשונית של 400 מטוסים מהווה בסיס מסחרי לתחילת הייצור, טבעי כי ה- חברות היצרניות תרות עדיין אחר שווקים חדשים. משום כך הוצע היגואר לגרמניה המערבית, כדגם שישי — למשימות סיור־צילום. הציוד הספציפי ימצא במיכל חיצוני, בעל התנגדות נמוכה שיותקן מתחת לגוף. המיכל יהיה זהה לזה המיוצר על ידי אמי אלקטרוניקס, עבור מטוס ההרייאר. מתקניו יכללו מכ״מ צד וציוד אינפרא־אדום, או מצלמות רגישות במיוחד. מובן שיתכן גם כל שילוב, כנדרש. של RB-172-T260 מנוע האדור .רולס־רויס/טורגומקה כן נעשים נסיעות לעורר את התעניינותן במטוס של מספר מדינות אחרות. מינהלת הפרוייקט מצפה כ־ תצליח בסופו של דבר להרחיב את היקף המכי- רות עד ל־ 1000 מטוסים. שלא בהקשר למידת הצלחת השיווק מהווה אופן ניהול וביצוע הפרוייקט גורם מעניין, הראוי בהחלט לשמש לקח לעתיד. צירוף ידע עדכני בצד הישגיהן הטכנולוגיים של שתי האומות שמשני עברי תעלת למנש הביא לתוצאות מעניינות ויעילות. על ידי כך נוצר פוטנציאל ליסוד תעשיה אוירית אירו- פית, אשר תוכנית היגואר הוכיחה את כדאיותה. כאמור, אין היגואר מהווה מטוס מהפכני, אולם אין ספק כי הוא מציג דוגמא טובה ליכולת מרוכ- זת. כלי הטיס עונה על הדרישות והציפיות של לקוחותיו, הן כמטוס תקיפה והן כמטוס אימונים מתקדם. עם זאת אין ביצועיו כשלעצמם יוצא־ דופן והמטוסים המודרניים, החד משימתיים, עולים עליו מכל בחינה ספציפית. יתרונו הוא בשילובן היעיל של שתי המשימות הנדונות, עליהן אין הם עונים. ביגואר — החיה — כן גם המטוס. שניהם טורפים קטנים יחסית, אך חזקים, זריזים ובעלי מלתעות וצפורנים חדות. מכאן הסכנה שבהם. להבדיל, אין שאגתם הצרודה והעמוקה נשמעת באזור אחד. בעוד שבן משפחת יד,חתוליים מצוי בעיקרו באמריקה הדרומית, משחר המטוס לטרפו ב״שמי הציד״ של אירופה המערבית. עם זאת נראה, כי דווקא מקום הימצאותו של המהלך על ארבע, עשוי לשמש שוק פוטנציאלי מבטיח לרכש המטוס. בנידון זה כבר נפרצה הדרך עם הזמנת הטיראז׳ על ידי ממשלת פרו. 131־ בטאון חיל האויר דצמבר 1969 מס' 80 זרועי לא כאבה, אך איבדתי דם רב. רגע קצר הפכתי בדעתי אם לנסות ולעשות את דרכי חזרה אל האוגיה, אך הגעתי למסקנה, כי קרוב לוודאי שאא- בד את הכרתי בטרם אגיע אליה. ״הבסיס הידידותי״ הקרוב ביותר היה ספינת הצלה אשר שוטטה בים כ־ 50 ק״מ מהנקודה לחציית החוף. היה לי רושם, כי פרט לחופה נפגע גם המנוע, שכן היד, עלי להמשיך בטיסה מנמיכה כדי לשמור על מהירות של 220 קשר. בחנתי את תאי סביב ותוך כך שידרתי כמה הודעות. הטסתי את המטיס, החלפתי ערוצים ב״טא־ ק א ך וניסיתי לעצור בעד הדי- מום ע״י לחץ בחלקה העליון של זרועי הימנית. אותה שעה כבר הנמכתי כדי 2,500 רגל ( 750 מטר). הבטתי במד סיבובי המנוע ומצאתי כי המנוע סיפק 70 אחוז בלבד מה־ להלן סיפורו של טייס אשר רצונו להישאר בחיים, אומץ ליכו וקור רוחו כמא- בק לחיים שלתוכו נקלע, שופכים אור על רמתם ואי• מוניהם של טייפי אדהי׳׳כ המבצעים בווייטנאם משי- מות קשות כיותר. כמפקד טייסת קרב הובלתי מבנה במשימה שיגרתית נגד מטרה חשודה בצפון וייטנאם. מס׳ 2 ואנוכי החנקנו ב־ 50 ד 0 בערך ונפגשנו מעל לנושאת המ- טוסים שלנו. יצאנו לדרכנו ב־ 0810 , פנינו אל הנקודה המתוכ- ננת לחציית החוף והתחלנו להנ- מיך. זמן קצר לאחר שעברנו את הנקודה, הותקפנו באש נ״מ. מ- קורה היה בדיוק מצפון לנתיב הטיסה ופגזיה התפוצצו לימיננו. היסיתי את תשומת ליבו של מס׳ 2 לאש הנ״מ, והודיתי לו לבצע תרגילי התחמקות. שניות ספורות לאחר מכן שמעתי קול נפץ עז, .מלווה קול ״וושש״ ובעצמי חש- תי דקירה במרפקי הימני. ה ת־ ברד לי, כי נפגעתי, והבטתי אל זרועי הימנית. הזרוע היתד. חס- רה מהמרפק למטה, ומחציתה של אמתי הימנית היתד. מוטלת על מדף המכשירים הימני. השניות הראשונות עברו עלי תוך בדי נסיונות שווא לשכנע את עצמי, כי מרביתה של זרועי אבדה לי. השתכנעתי בכך דק ה ילואוו I K ל כאשר ניסיתי להניע את מוט ההיגוי. אחזתי במוט בידי הש- מאלית והפניתי את מטוסי חזרה אל הים. הודעתי למס׳ 2 כי נפ- געתי, אחר כך שידרתי קריאת חירום במוסרי את המספר המות- ווה על צידו של מטוסי וכן פר- טים כלליים על מקום הימצאי. הודיתי למס׳ 2 להמשיך בתרגילי התחמקות ולהסתלק. מהירות מ- טוסי הלכה ופחתה. הנמכתי את אף המטוס וניסיתי לשמור על מהירות 220 קשר ( 400 ק״מ ב- שעה). רסיס הפגז העיף את מר- בית החופה ושאון רב שרד ב- תאי. הנני מעריך שהיה זה פגז של תותח 57 מ״מ, לפחות, אם לשפוט לפי הגובה בו הייתי בשעה שנפגעתי. ניסיתי מספר פעמים לשדר הודעה למס׳ 2, כדי לבדוק אם הרדיו פועל כהלכה, אך שאון הרוח היה כה רב •שכל מה שיכולתי לשמוע היה טירטור וקולות חסדי מובן. הסתכלתי ב- ראי כעבור זמן מה וראיתי שמס׳ 2 עודנו עמי. בדרך אל ספינת ההצלה 132־ בטאון חיל האויר דצמבר 1969 מס' 80 סיבובים. שרשדת האירועים היתד, מביכה למדי וזו היתר, לי הפעם הראשונה שהצצתי אל מד ה- סיבובים מאז שנפגעתי. דחפתי את המצערת והסיבובים החלו לעלות. נראה היה כי המנוע פועל באופן תקין. נסקתי חזרה לגובה של 1200 מטר. שמעתי שידוד בלתי ברור ברדיו, אך הצלחתי לקלוט את המילים ״מ- קום ד,ימצאך׳. השבתי, כי הנני נמצא 240/15 מספינת־ההצלה, כי נפגעתי בחופה, כי אני מאבד דם רב וכי בכוונתי לנטוש את המטוס קרוב אל ספינת ההצלה עד כמה שאפשר. קראתי אל מס׳ 2 וביקשתיו למסור לספינת הה- צלה כי אזדקק לטיפול רפואי מיידי. היו כמה תשדורות נוספות ש- מקורן בתחנות אחדות, אך כולן היו בלתי בדורות מכדי שאבין את פשרן• התחלתי לחוש חולשה, ועל־כן החלטתי שעלי להפליט את עצמי ולהספיק לנפח את סירת ההצלה בטרם אאבד הכר- תי. כאשר התקרבתי אל ספינת ההצלה מצאתי כי שכבת עננים, הקרועה פה ושם, משתרעת מ- תחתי. בשל סיבה כלשהי החל- טתי שעלי לראות את ספינת ההצלה לפני הנטישה. המצנח נפתח וריחפתי באויר שכבת העננים, שלא היתד. עבה במיוחד, נמצאה בגובה 300 מטר. הנמכתי וחלפתי דרכה ואז הת- גלתה ספינת ההצלה מתחתי, כ- שהיא עושה את דרכה הישר לעברי, בהותירה מאחוריה עקבה לבנה. העפתי מבט במד המרחק, וזה ציין — שלושה מילין ( 5 ק״מ). כיוון שחשתי חולשה יתי- רה ואף התחלתי להתנסות בתו- הח- ,"Tunnel Vision" פעה של לטתי לנטוש את המטוס מייד. דאגתי כי עקבי יימצאו על דוו- שות הכיסא, ישבתי זקוף ומשכ- תי את המסך בידי השמאלית. הדבר הבא שהבחנתי בו היה, שאני מתגלגל או מסתחרר. ש- מעתי סידרה של קולות נפץ ו- אחייב הרגשתי, כי הכריות מנת- קות אותי מהכיסא. המצנח נפתח כעבור זמן קצר וריחפתי באויר. מסיכת החמצן נותרה, משום־ מה, על פני בעוד שד,משקף היה שמוט למטה. הסרתי את מסיכת החמצן וזדקתיה. הסתכלתי סביב! המדאה היד, נהדר — אוקינוס כחול, ענני לובן ממעל וספינת ההצלה המעלה עשן מתחתי. ה- מלחמה נראתה דחוקה, כאילו ב- עולם אחר. הייתי חלש כל כך שלא יכול- תי להתרכז בדבר אחד. אחזתי בגדם ידי בחזקה במשך אי־אלו שניות ואז נזכרתי שעלי לנפח את חגורת ההצלה. ניפחתי תחי- לה את הצד השמאלי, אך לא־ חד־מכן לא יכולתי למצוא בידי השמאלית את מתג המשיכה ה־ ימני. שיחררתי את התפסים וה- נחתי לסירת ההצלה ליפול לי- מיני. המכלול נותר כשהוא תלוי בין דגלי. ניסיתי להגיע אל חבל הקשירה של סירת ההצלה, אך כל מה שעלה בידי השמאלית היה להגיע אל טבעת הפתיחה של בקבוק החמצן לנטישה, על כן שכחתי גם את הדבר הזה. חזרתי ללחוץ את גדם ידי ורק עתה הבחנתי כי ידי השמאלית עדיין נתונה בכפפה. הסרתי את 133־ בטאון חיל האויר דצמבר 1969 מס' 80 הכפפה בשיני והנחתי לה ליפול. ושוב חזרתי ללחוץ את גדם ידי. זמךמה עקבתי אחר הכפפה הנו- פלת לה בעצלתיים במרחק־מה ממגי, ולאחר מכן העברתי את מבטי אל ספינת ההצלה. לא היו לי כל נקודות אחיזה להתייח- סות אנכית ומשום כך דימיתי זמךמה כי איני צונח. ראיתי את ספינת ההצלה מתחילה להוריד סירה אל המים ועוצרת אותה בגובה כמה מטרים מעל־פני ה- מים. לא יכולתי לחשוב מה מוטל עלי לעשות. הגברתי את הלחץ על הגדם ובו בזמן התבוננתי במסי 2 •שחג במעגל צר סביבי. בהיותי בגובה כמה מטרים מעל המים, הבחנתי בתנועה יחסית ביני לבין הים. צלבתי את רגלי ועצרתי את נשימתי וכמעט מייד פגעתי במים. ידיים רבות הושטו למשותני כאשד עליתי אל פני המים צפתי שניות אחדות בטרם נז- כרתי שעדיין לא ניתקתי עצמי מהמצנח. המים היו חמימים ו- אדווה קלה על פניהם. לא נש- בה כל דוח. המצנח שקע כולו מאחורי וכל מה שיכולתי לראות ממנו היה מספר מיתרים מעל לכתפי. התרתי את שני האבז- מים והמיתרים נשמטו. ספינת ההצלה נמצאה כמחצית המיל ממני וסירת ההצלה היתה כבד במים. ראיתי מישהו לבוש חאקי, מצביע לעברי. סיננתי קולות עידוד מבין שיני כדי לזרז את משייתי מהמים. איבדתי את חוש הזמן אך נראה כי סירת ההצלה התקרבה אלי במהירות. ההגאי האיט את מהלכה והפנה אותה הצידה, !ודאי מתוך שביקש לא לפגוע בי. צעקתי לעבד הסירה כי אני מאבד דם רב וכי יגשו אלי ההגאי קיים. ® מייד — דבר ידיים רבות הושטו למשותני כאשר הגיעה הסירה אלי. בי־ קשתים לנהוג זהירות בצדי ה- ימני. לאחר ששכבתי בביטחה בסירת ההצלה החלה זרועי לכ- אוב לראשונה. עד לאותו רגע היתה לי תחושה של דקירות בלבד. מישהו הסיר את קסדתי והניח את ראשי בחיקו. בסירה היה חובש ובטרם הרגשתי כי נועץ הוא מחט בזרועי וכבר, תוך שניות, זרם אל גופי דקס־ טדאן מבקבוק. המלח לא ידע להזריק מורפיום הכאב היה רב. לפיכך, ביקשתי מהמלח להזריק לי מורפיום מה־ מזדקונים שנשאתי עמי בכיס שרוולי השמאלי. הוא השיב, כי מעולם לא הזריק מורפיום. לפי- כך, נאלצתי להדריכו במלמלי הוראות שלב אחד שלב. ביקש- תיו להסיר את כיפת הפלסטיק ולזורקה, לדחוף את הטובלן מלוא אורכו לתוך המזרק זאח״ב למוש- כו ולזרקו. המלח נבוך, שכן הוא משך את הטובלן אך זרק בטעות את המזרק במקום הטובלן. חזרנו על התהליך כולו כשאנו משתמשים במזרק השני, הפעם בהצלחה, והמלח הזריק את המודפיום ל- תוך זרועי. חששתי פן אאבד את הכרתי וביקשתי מהמלח לדווח לרופא י י קיבלתי מורפיום. זמן קצר לאחר מכן, הגענו אל ספינת ההצלה, קדסי החר- טום והידכתיים נקשרו ללא זעזועים והודמנו בבת־אחת ל- גובה הסיפון. נלקחתי מטה אל אגף החולים• רופא ניגש לטפל בי. כעבור רגעים אחדים הגיע רופא נוסף מנושאת מטוסים אחרת. הוא הציג את עצמו, אך במצב קהות החושים שבו הייתי שרוי הביכני הדבר. לאחר ש- הרהרתי בדבר, הודעתיו כי נוש- את המטיפים שלי קרובה משלו וכי ברצוני לחזור אל נושאת המטוסים ש ל י. אין לי כל מושג כמה זמן שהינו על סיפונה של ספינת ה- הצלה, אך זוכרני כי מישהו אמד: ״לפני כשעה בעדך,״ בהתייחסו בוודאי •אל מקדה ה- פגיעה שלי. מכאן שהשעה היתד, כבר 0930 . כעבור זמן קצר הש- כיבוני באלונקה, לקחוני אל ה- סיפון והכניסוני לתוך הליקיפטר. לפני שלקחוני מאגף החולים, ממש ברגע האחרון, עמדתי על־ כך שמגפי הטיסה שלי יועברו עמי. ימים ספורים קודם לכן, צבעו אחדים מהקצינים את מגפי בצ- בע כחול בהיר — צבעה של הטייסת — במעשה קונדס. ה - ספינות חלל מונעות ״פצצות־מימן ספ י נ ות־חל ל ה מ ו נ ע ו ת על ידי... התפ ו צ צ ו י ות גרעיניות אינן עוד ב ת ח ו ם ה מ ד ע ה דמי ו נ י בלבד •, נראה שהן עשויות ל ה ת מ מ ש מ ב ח י נ ה טכנולוגית. ב מ א מ ר בעיתו ן מדעי א מ ר י ק נ י , מ ת נ ב א פרופסור פרימן ד יסו ן שה מ נ ו ע ים י ה י ו כדורים ע נ ק י ים שבתו כם יתפוצצו פצצות מ י מ ן א ח ת ל כ מ ה שניות. הם יחוברו ל ס פ י נ ת ־ ה ח ל ל ב א מ צ ע ו ת מערכת של משככי־זעזועים. ד יסו ן מדגיש כי ה ר ק י ט ו ת ה כ י מ י ו ת ה נ ו כ ח י ו ת הגיעו לגבול ה פ י ת ו ח ה מ עשי וכי ״ ה ד ל ק ״ ה מ י מ נ י י ה י ה זול פי 1000 מסו ג י ה ד ל ק שבשימוש ה י ום. מ ה י ר ו ת ה ח ל ל י ו ת תגיע ל־ 3.6 שנות אור ב מ א ה שנה. ה ו א י ל והכוכב ה ק ר ו ב ביותר מ ר ו ח ק מ א ת נ ו 4.3 שנות אור, י ה י ה צורך לשגר מושב ות שלמות, שי ק ימו דורות בחלל. ה ב ע י י ה ה י ח י ד ה ה י א שס פ י נ ת ־ ה ח ל ל ה ק ט נ ה ביותר שתונע בשי ט ה זו ל א תוכל ל ה י ו ת ק ל ה מכ־ 100,000 ט ו נ ו ת ו משק ל ה של ס פ י נ ה גדולה ד י ה ל נשיאת מושב ה של מ ה יגיע למיליוני טו נ ות. 134־ בטאון חיל האויר דצמבר 1969 מס' 80 תה זו המשימה הראשונה שלי במגפי הכחולים ולא רציתי ל- אבדם. הרופא של נושאת המ- טוסים הבטיחני כי כל הציוד שלי יילקה יחד אתי. איני זוכר כמה זמן נמשכה טיסת ההליקופטר חזרה אל נוש- את המטוסים שלי. הייתי שיכור מהמורפיום וחלש ביותר. אך, בכל זאת, זכורים לי שני דב־ דים שהתרחשו שעה שנחתנו על סיפון ההמראה: פקח האויר הכריז ברשת הרמקולים ״ 163 חזר״, ובכך נטע בי הרגשה טו- בה יותר והרופא התעופתי דיבר אלי. שמיעת קולו המוכר שיפדה את הרגשתי. הורדתי אל חדד הניתוחים. בין יתר המאמצים הראויים לציון שנעשו שם, ניס־ דו וחתכו מזרועי הימנית עד כי נותר לי גדם באורך של שישה אינטשים בלבד. בתשקיפי לאחור עולים בזכ־ רוני הליכי מילוט אחדים שיכול- תי לבצעם ביתר דיוק, כלשון ההוראות. עם זאת מעודדת ה- עובדה שהאביזרים החיוניים פע- לו כשורה. מושב המפלט, אשד יצאו לו מוניטין בזכות פש- טותו ואמינותו — הוכיח את עצמו. מסי 2 שלי העיד, כי נו- סף לרסיס שחלף דדך תא הט- ייס, היה מטוסי ״מלא חודים״ ונחלי דלק זרמו דרך כמוז נק- בים. תהיה זו הנחה הגיונית אם אניח שהרסיסים יכלו להבקיע את דפנות המטוס ולהרוס את מנגנון הכיסא. זוהי מסקנה סבי- רה עפ״י עדותו של מסי 2, כי ההתפוצצויות של פגזי הנ״מ היו קרובות מאד. מכל מקום, לא עלה בדעתי כי הכיסא יפעל אח- רת ממת שנאמד עליו בתגיע הזמן להשתמש בו. די במחציתה של חגורת ההצ- לה כדי להציף טייס על כל ציו- דו הקרבי. אבזמי המצנח פעלו כשורה לאחר הכניסה למים. רק שיחררתים והמיתרים כ ב ר נש- מטו. האקדח ופנס העיפרון ש- נשאתי בכיס הקדמי של חזיית המילוט שלי היו בתחום הישג ידי, אף כי בתנאים של הצלתי לא היה צורך בהם. נשאתי את הקסדה ואת המש- קף עד הגיעי לסירת הצלה. עם משקף שמוט למטה ומסיכת החמצן על־פני כשרצועת הסנ- טר מהודקת, לא חשתי כ ל פגי- עה שהיא של הצלפת דוח בפ- גי! זאת, על־אף העובדה שה- חופה וחלק מהשמשה הקדמית הועפו על־ידי הרסיס. לא נתקלתי בכל קושי בבי- צוע הפעולות החיוניות ביד אחת ( (המשך בעמי 160 EQUIPMENT Ltd. ן ג י ו ד ב ע ״ מ ת. י 480 היפה, טל. 721355 n a t e n g : מברקים HAIFA — P.O.B. 480 LIMA ® Shovels • Cranes • Draglines • Clamshells • Roadpackers • Crushing Equipment • Asphalt Pavers LIMA - MADSEN • Asphalt Plants AUSTIN - WESTERN • Hydraulic Cranes • Motor Graders • Sweepers • 3 Wheel Rollers • Tandem Rollers • Pneumatic Rollers HENDRIX • Dragline Buckets OWEN • Clamshell Buckets • Grapples EATON YALE & TOWNE • Yale Tractor Shovel 135־ בטאון חיל האויר דצמבר 1969 מס' 80 נתחן הבע״ה טמון רבים הם התחביבים הקשורים בעולם הטיסה: בניית טיסנים ומודלים, איסוף בולי תעופה, והליכה לסרטים תעופתיים. בספ- ריות פרטיות רבות של טייסים וחובבי תעופה בארץ נמצאים אוספים ניכרים של ספרים וכת־ בי־עת שנושאם התעופה; אך יש- נו תחביב תעופתי נוסף, שאינו מוכר בישראל: זהו איסוף ספ- רים עתיקים על נושאי התעופה. הקמת אוסף מעין זה, של ספרים עתיקים מראשית המאה, אפשרית רק באירופה, מקום מוצאם של ספרים אלה. באירופה, ובעיקר באנגליה, ישנם חובבי תעופה — ברובם אלה טייסים וותיקים בדי- מוס — המתמסרים לחיפוש אחר ספרים עתיקים כאלה ולקריאה בהם. החיפוש עצמו מהווה לגבי- הם ספורט, אתגר ושאיפה גם יהד. ככל שמועד הוצאתם של הספ- רים קרוב יותר לתחילת המאה, כן גדל ערכם. נדירים ביותר הם הספרים בעלי האופי הטכני, כ- דוגמת הכרכים הראשונים של ״פלייט״ ו״ג׳יינס״. ספרים אלד, גם עולים בממון רב. אך לפעמים מצליחים למצוא ספרים נושנים, שבכריכת הבד שלהם מוטבעת תמונה תעופתית מאותם ימים: טייס ליד הגאי מטוס, ״ספינות־ אויר״ מעל לאלפים או מטוס דו־ כנפי ״חדיש״ הנוסק אל־על. בהת- חשב במספר המועט של מטו- סים שנמצאו בשימוש בתחילת הספרים בעמוד זה, מימין ל־ שמאל: מסע באויר, מאת גי. גליס; 1800 ), מאת ־ תולדות הבלונים ( 1783 טיסנדיה: תולדות האוירונוטיקה בבריטניה, מאת ד . אי. הודגסון ספינת העננים, מאת ד י ל וורן; ״ג׳יינס״, 1916 ; ציורים ושרטוטים אוירונוטיים, מאת וו. לוקווד מרשי, ספר הטיסה, מאת הרנס ואחרים, ספר הפלאים של המטוסים. בטאון חיל האויר דצמבר 1969 מס' 80 בהקמת איים צנים... נה של ארבעה מטוסים ימיים בריטיים העוגנים ליד החוף, כאשר לא פחות מעשרה מטוסים אחרים מרחפים בדיוק מעליהם במצבי טיסה שונים ומשונים. הקורא ה- תמים של אותם ימים בוודאי לא הוטרד על־ידי השאלה כיצד ניתן לבצע תמרון כזה, ואולי גם לא חש שדבק פשוט סייע ליצירת התמונה המרשימה. אחד מסופרי התעופה הראשונים במאה הנו- כחית היה סידני ווקר, שהוציא בשנת 1912 את ספרו ״התעופה ועקרונותיה בהווה ובעתיד״. סו- פר זה, כרבים שבאו בעקבותיו, הוטרד על־ידי בעיית התאונות האויריות. אולם כיום אי־אפשר הספדים בעמוד זה, מימין לשמאל: התעופה, מתחילתה עד 1922 , מאת דה לה וו, טיסנ־ דיה ודולפים; תולדות התעו־ פה, מאת לואי ב ר י א ל ; הנסון וסטרינגפלו (מוזיאון המדע, 1931 ) : תיאוריה אוירודינמית ; תולדות התעופה הגרמנית, מאת פטר זופף; שנתון התעופה, 1937 , מאת הירשאואר ו- ־1938 דולפים ; ביבליוגרפיה תעופי תית י, המטוס, מאת גרהם ווייט והארי ה ר פ ר ; השליטה באויר, מאת קלקסטון. המאה, :ראה שמחברי הספרים היו חרוצים מאוד בחיפושיהם אחר תמונות ואיורים. הם גם אימצו את כושר התחבולה וההמצאה, כיד הדמיון הטובה עליהם. בספר משנת 1914 נראית תמו־ בטאון חיל האויר דצמבר 1969 מס' 80 שלא לחייך למקרא עצותיו בנו- שא זה: ״לסיכום, מדגיש המחבר שתוצאותיהן הקטלניות של תאו- נות האויר ניתנות לצמצום, אם יימצאו אבזרי עזרה ראשונה בכל מטוס. כיום ניתן לרכוש מער- כות לעזרה ראשונה שגדלן אינו עולה על 6 או 8 אינץ׳, ושקל מאוד למצוא עבורן מקום בתוך המטוס״. היה זה בגדר לעג לרש לטייסי אותם הימים, שמטוסיהם הרופ- סים והתלושים נהפכו לגל של כפיסי עץ ולא הותירו לטייסים סיכויים רבים להישאר בחיים לאחר תאונה. אולם במה שנוגע לציוד הטכני, יש לסופר זה בקי- אות ר בה י ותר ; בדונו בהגברת סחב המנוע בעת ההמראה, הוא כ ותב : ״עד היום הוכנסו לשי- מוש התקנים שונים שנועדו לבטל את הצורך באחיזת המטוס בידי מספר אנשים בעת הפעלת המנוע — וזאת, כדי לצמצם את ס כ נת התאונות. הסדר נפוץ הוא קשי- רת המטוס לעץ באמצעות כבל עבה, העומד בפני סחב המנוע. כאשר הטייס מוכן להמראה, הרי־ הו משחרר את הכבל והמטוס מת- חיל ל ר ו ץ . . . ״ . ״איים מלאכותיים״ במרוצת השנים נחקרו גם ספ- רי התעופה הצנועים ביותר. הת- ברר שאת מרבית סופרי •התעו- פה העסיקו שאלות הנוגעות ל- עתידה של התעו פה: בספרו , ״השליטה באויר״ שהופיע ב־ 1930 כותב ויליאם ג׳. קלאקסטון על או- דות הטיסה הטרנס־אטלנטית ה- מסחרית: ״זה זמן רב ידוע, שפת- רון הבעיה טמון בהקמת איים צפים במרחק מסויים זה מזה, בין חופי ארה״ב ואירופה, כך שהמ־ טוסים יוכלו לנחות במקרי חי- רום, לתיקונים ולתדלוק״. הסופר מפרט את תכניותיה של ״חברת ארמסטרונג לפיתוח שדות נחי- תה ימיים״, שכבר זכתה בהזמנה ראשונה — ממי אין •הוא טורח להזכיר... לפי תכנית ראשונה זו עמד להיבנות כלי־שיט שנפחו 29,000 טון, והמכיל מוסכים, מלון, משרדים ותחנה לחיזוי מזג־ האדר. הכוונה היתד. להציב כלי־ שיט זה במחצית הדרך בין ניו־ יורק לברמודה, וברבות הימים להוסיף עוד שבעד. איים דומים במרחק של 500 ק״מ זה מזה בין ניו־יורק לאירופה, בנתיב החוצה את האיים האזוריים. מה קרה לרעיון זה, שהצריך השקעה של ש 300,0 ל יש״טי — איש אינו יודע. אולם בשנת 1966 שב והועלה רעיון ד ומה: בכתבה בעתון הלונדוני ״איוונינג פוסט״ ספרי תעופה עתיקים מראשית המאה; חלק מאוספו של אספן בריטי. 138־ בטאון חיל האויר דצמבר 1969 מס' 80 " 100 מטוסי ״פ־ 104 אבדו לחי׳א הגרמני חיל האויר של גרמניה ה- מערבית איבד שני מטוסי פ־ 104 ג׳י סטרפייטר נוספים בסוף שנה זו, כשבאחת ה- תאונות נהרג טייס המטוס. בכך מגיע מספ ר הטי יסים ה- גרמנים שחייהם קו פחו ב- תאונות סטרפייטר ל־ 54 ו- מספר ה מ ט ו ס י ם מטיפוס זה שאבדו מגיע לטאה. מיום 9.12.1966 , נכתב כי שדות תעופה ימיים יוכלו להיבנות על כלונסאות. עובדה מעניינת נוספת בספרו של קלאקסטון מתייחסת להקרנת סרטים בעת הטיסה: ב- תחילת 1925 (!) נערכה הקרנת הסרטים הראשונה באויר. בגובה 5,000 רגל הוצג הסרט ״העולם האבוד״, שעלילתו מבוססת על סיפורו של סיר ארתור קונן דויל... ספר נוסף הדן בעתיד התעו- פה היה ספרו של קפטיין פולרד (בעל צלב ויקטוריה), אשר נועד . לקוראים הצעירים של שנת 1935 הוא כותב: ״יתכן וייצרו דלק שנפ- חו ומשקלו קטנים יותר, כך ש- טווה הטיסה של המטוסים ילך ויגדל... המחקר מכוון לא רק לשיפור סוגי הדלק הקיימים, אלא לייצור סוגי דלק חדשים ולני־ סויים. לדוגמה, אחדות מטייסות חיל־האויר המלכותי משתמשות ביום אך ורק בדלק המופק מ- פחם״. בקטע אחר מתאר פולרד ניסוי מעניין במסוק שנבנה ביורקשיר בידי אוסקר אסבות מאוסטריה. כן הנחיתה של מסוק זה היה עשוי מארבעה כ ד ו ר י ־ ר ג ל . . . בנימה רצינית יותר מסביר פו־ לרד שאיש לא נענה לקריאת ה־ ר.א.פ. ל ב נ ות מסוק נסיוני, למ- ת ת שהוצע פרס של 20,000 ליש״ט ולמרות שהמכרז נמשך ארבע שנים תמימות — ממארס 1922 עד אפריל 1926 ! בספר אחר שהופיע ב־ 1934 ושנכתב בידי ק. ספריג, נדונו בעיות קווי־התעו־ פה המסחריים (שם הספר: ״נתי- בי האויר הבריטיים״): ״קווי אויר שנתיביהם ארוכים, עדיין מצרי- כים סובסידיה ממשלתית בשנים הראשונות לקיומם. יחד עם זאת קיימים כבר כיום קווי תעופה שאינם זקוקים לתמיכה כלשהי... ישנו קוו־תעופה אחד שמחיר ה - טיסה בו היא שני פני למיל — בהשוואה למחיר הנסיעה ברכבת 2 פני למיל במחלקה V2 שהוא ה ר אשו נ ה . . . ״ . כמרבית סופרי התעופה עוסק גם ספריג בניחושים לגבי העתיד, אך הוא עוסק בניחושים לטווח ק צ ר : ״לאחר שנכבוש את צפון האוקיאנוס האטלנטי, יהיה כיבוש דרום האוקינוס קל יחסית. יתכן ועוד בשנת 1940 יהיה שירות סדיר לנוסעים לרוחב צפון האוק־ ינוס ה א ט ל נ ט י ״ . . . גם המודעות המסחריות שהו- פיעו בימי חלוצי הטיסה, מעידות היטב על אופי הטיסה באותם ימים. בספרו של הורשע ברבר 1926 ), ״המטוס מדבר״, נדפסה ) מודעה על מעיל טייסים מתוצרת ברפרון: ״החלק הקדמי של ה- מעיל עשוי בצורת תעלה, דרכה זורמים מי הגשם אל צידי הרג- ליים והכסא״. אכן, תיאור שובה־נפש, הממ- חיש את תענוגות הטיסה בתא ה- פתוח של אותם ימים. והיכן ניתן למצוא כיום טייסים שיהיו מו- כנים לטוס בתנאים חלוציים כאלה י 139־ בטאון חיל האויר דצמבר 1969 מס' 80 בחיל האויר המלכותי הבריטי מושם דגש מיוחד על אימוני האוירובטיקה — יותר מאשר במרבית חילות האויר בעולם. תרגילי האוירובטיקה משמשים, כידוע, להנאת הקהל, א ן אין זו מטרתם היחידה: אימונים אלה הם שלב חשוב בהכשרת הטייס, שכן הם מעניקים לו תחושה של שליטה מלאה במטוסו וביטחון גמור בחבריו ובמוביל שלו. מדי שנתיים מפגין חיל־האויר הבריטי א ת חידושי הטיסה האחרונים ואת יכולתם של טייסיו, במס- גרת ״תערוכת פרנבורו״. תערוכה זו, שהיא מעין יריד תעופתי, החלה בדרך מקרית למדי, והיתה לה התחלה צנועה מאוד. בימים אלה מלאו חמישים שנה למפגנים אויריים אלה. לרגל התאריך ההיסטורי כדאי להיזכר, כיצד כל זה החל. בשנת 1920 , לאחר סיום מל- חמת העולם הראשונה, נותרו ב- שדה התעופה האנדון שליד לונ- דון מטוסים אחדים ששרדו מן המלחמה. היו אלה בעיקר מטו- סים דו־כנפיים ישנים. יום אחד המריאו חמישה מטוסי פופווית במבנה צמוד, וביצעו — להנאת הקהל שנזדמן לשם באקראי — תרגילים שונים כלולאה, גילגול, טיסה במהופך ועוד. גם בשנה שלאחר מכן נערך מפגן דומה, עד שהפך למסורת. 140־ בטאון חיל האויר דצמבר 1969 מס' 80 ״השקנאים האדומים׳׳ — ״החצים השחורים״ — ״ניצי הזהב,׳ — ו״המלאכים הכחולים״ — הם רק אחדים מהצוותים האוירובטיים המפגינים לעיני הקהל הנפעם שהטיסה יבולה להגיע לממדי א מ נ ו ת . בשנים הבאות השתתפו במפגני הטיס־ מבנים גדולים יותר של מטוסים, שנחשבו למהירים ביו- תר ואשר טסו במבנים צמודים ביותר. בשנת 1926 הטיסו צוותי הר.א.פ. שלושה מבנים שבכל אחד מהם שלושה מטוסי גלופטר גרב מטייסת 25 . בשנת 1927 נוג- נה מוסיקת רקע ערבה כאשר תשעה מטוסי פיפקין הפגינו את יכולתם. באותם ימים נהג קהל הצופים להגיע במכוניותיו עד קצה מס- לול ההמראה ממש. כבר באותם ימים של ראשית שנות העשרים, נסתמנה נטיית הר.א.פ. להציג במפגני הקיץ שלו את מטוסי השירות החדישים ביו- תר. כן הוחל אז להופיע במב- נים גדולים של מטוסי קרב, שביצ- עו המראות מהירות ואוירובטי־ קה. ותיקי הר.א.פ. מזכירים היום בנוסטלגיה, שבאותם ימים עוד אפשר היה לספור את המטוסים שבמבנה כמה וכמה פעמים... כן הוחל באותם ימים להציג מטוסים שהוגדרו כחדישים ונסיוניים, . א י ט ל ק י י ם בתרגיל ״ ט י ס ה מ ט ו ר פ ת ״ בשנת 1937 C.R. 32 מ ט ו ס י .למטה: ה ק מ ת בית ה ז י ק ו ק ביש־המזל ב ה א נ ד ו ן בשנת 1928 ^ s s s ואשר משכו קהל סקרנים גדול מכיוון שאז מטוס סודי היה באמת סודי... באותם מפגנים עלו לגדו- לה מטוסי בריסטול בולדוג והוקר פיורי, ועל המטוסים המפגינים הופיעו לראשונה סמלי הטייסות הקרביות, שהיו חביבות הקהל. המטוסים היו קשורים זה לזה ב...חוטים מסתבר שהרעיון של הפקת פסי , ^׳ ... •י . : ;: עשן צבעוניים בעת הטיסה הוא ישן נושן, ומקורו עוד בשלהי שנות העשרים. תחבולה חדשה, של הטסת מטוסים ה ק ש ו ר י ם י ח ד י ו ב ח ו ט י ם , נוסתה על־ ידי טייסת 43 בשנת 1930 . סמו־ כותיהם של מטוסי הפיסקין נק- שרו זו לזו בחבלים מעוטרים בדגלים, אשד לא נקרעו בעת המפגן. אולם ידוע שבארה״ב היו . מפגנים כאלה כבר בשנת 1924 תישעה מ ט ו ס י ה ו ק ר פיורי, קשו ר ים זה לזה ב ח ו ט י ם , המריאו, הציגו תרגילי א ו י ר ו ב ט י ק ה ב מ ב נ ה — ונחתו, . מ ב ל י ש ה ח ו ט י ם נקרעו. ה י ה ז ה במיפגן האנ ד ו ן , בשנת 1934 ״ 1 141־ בטאון חיל האויר דצמבר 1969 מס' 80 ה צ ו ות ה א ו י ר ו ב ט י ה נ ו כ ח י של ח י ל ה א ו י ר ה א י ט ל ק י מ ט י ס P A N מ ט ו ס י פ י א ט ג׳י 91 (דגם — שפ ותח וניבנה ב מ י ו ח ד עבור הצוות). תקופת מפגני האנדון חביבה על הבריטים הן בשל •היותה ראשית המפגגים האויריים, והן בשל •ה- הצגות הדרמאטיות אשר נערכו ב- שדה זה. נקודת השיא בכל מפגן היתד! המחשה מדוייקת של המשימות ה- צבאיות שכלי הטיס החדשים יכ- לו לבצע. בשנת 1924 , למשל, נבנו שתי אניות ד מ ה : האחת יצגה אניד, בריטית, והשניה כלי שיט של האוייב, הזומם לפגוע בה. במהלך המפגן ה,ימי״ שנערך על המדשאה המודיקה, הפליגו שני כלי השיט לרוחב מסלול ההמ- ראה. לעיני הצופים המתוחים הוז- עקה יחידת מטוסים אשר הריקה כמות ניכרת של תחמושת על כלי השיט המפוארים, המצופים אריג. כדי להגביר את הרושם העז, הוז- עק גם מטוס טורפדו מדגם דארט, כדי לסייע במלאכה. לעיני הקהל השליך •המטוס טורפדו אמיתי אשר העלה פטריית עשן רבת רושם. כה רבו המוניטין של מפגני האג־ דון, עד כי בשנת 1928 בא המלך ג׳ורג׳ החמישי בלווית המלכה מרי לחזות בגדול מפגני האבדון. אולם המאמצים המופרזים להר- שים את הקהל במבצעים נועזים גרמו גם לתק ל ות: בלב המד- שאה נבנה בית זיקוק לנפט, על כל מתקניו. הרעיון היה להראות כיצד מסוגל חיל האויר בעוצמתו הרבה להרוס אותו עד היסוד. אולם בתחילת המפגן נערך תרגיל של יירוט בלונים, ואז אירעה התקלה המבישה: קרעי הבלון הבוערים נפלו על בית הזיקוק, ולחיל האויר המלכותי לא נותר עוד יעד להתקפה... אך בלא כלום אי־אפשר, ולכן עטו המטוסים שוחרי הטרף על ערימות האפר, וכילו בהן את תחמושתם. שנת 1931 בהאנדון: במפגן באותה שנה הראו טייסים בריטיים לראשונה כיצד הם מתדלקים מטוס וויר־ ג׳יניה באויר! נראו שם גם מטו- סי אטלפ שאספו מכתבים מעל גבי הקרקע תוך טיסה. הלעיזו עליהם שזה היה תפקידם ה״מב־ צעי״ בחזית הצפון־מעדבית. או- תה שנה נערך קרב אוירי בין 27 מטוסי־קרב בריסטול בולדוג למפציצי ווירג׳יניה, אשר כונו ״מגדל אייפל״ (מפאת גודלם ומהירותם, שהיו כשל המגדל...). אולם על־אף הלעג למטוסי ה־ ווירג׳יכיה, היו אלה המטוסים הרא- שונים אשר הוזנקו לאויר לאחר הרצה קצרה ביותר, של כשלו- שים מטר על גבי המסלול. בשנת 1934 חזרו על תחבו לת קשירת המטוסים : מב נה של תש- עה מטוסים דו־כנפיים מדגם הוקר פיורי של טייסת 25 המריא, ביצע תרגילים שונים ושב ונחת כשכל המטוסים קשורים זה לזה (דאה תמונה). •לרוע •המזל נשרפו מר - בית המטוסים הללו כשלושה שבו- עות לאחר המפגן, כאשר מטוס הורפלי נחת בשוגג על גג המוסד שבו נמצאו. בשנת 1936 , עם התרחבותו ה- א ח ד — שה ו א שניים... שני מ ט ו ס י נ א ט של ״ ה ח י צ י ם ה א ד ו מ י ם ״ במיפגן פרנבורו. א ו י ר ו ב ט י ק ה אפ י ל ו בהתנעה... תשע ה מ ט ו ס י ס י ת ו ק של חי ל ה י ם הבריטי. שובלי העשן נוצרו כ ת ו צ א ה מ ה פ ע ל ת תרמי ל י ח ו מ ר נפץ ל ה ת נ ע ת המנ ו ע ים. 142־ בטאון חיל האויר דצמבר 1969 מס' 80 בהולה של חיל האויר הבריטי, הופיעו לראשונה שני המטוסים אשר עשו לאחר מכן היסטוריה: הפפיטפייר והההריקיין. בשנת 1937 , כאשר אווירת ערב מלחמה היתה תלויה באויר, נערך אחרון המפגנים הגדולים של האנדון. באותה שגה הופיעו חמישה מטוסי גלוסטר גונטלט מטייסת 66 , ש- קישטו את •השמים בפסים ירו- קים, כתומים ולבנים. מרשים ביו- תר היה הצוות האויריובטי של טייסת מס׳ 1, שהטיסה — לרא- שונה בתולדות המפגנים התעו־ פתיים — מב נה ״יהלום״ במקום המקובל, בתרגילי אוי־ VM מבנה רובטיקה מסובכים וקשים. >r ir- :״־י אחרי מל חמת העולם השניה מלחמת העולם השנייה, בה אבדו מיטב טייסי חיל־האויר ה- בריטי, הביאה לידי מהפכה בתע- שיית המטוסים בעולם. נעלמו המטוסים הדו־כנפיים, והטיסה חד- לה להיות אמנות בפני עצמה. במפגן הראשון שלאחר המלחמה, בשנת 1946 , נראו המטוסים שיב־ הו פ עת ה ״ פ ט ו ו א י ד ה פרנס״, ה ק ב ו צ ה ה א ו י ר ו ב ט י ת ה צ ר פ ת י ת , בסלון ה ת ע ו פ ה ה ב י נ ל א ו מ י ב ל ה בורזיה. לו להיות מעוסי־הקוו־הראשון, אלמלא נסתיימה המלחמה. ביני- הם יהיו מטוסי ההוקד פיורי, שהיו מטוסי הבוכנה המהירים ביותר שנבנו בבריטניה אי־פעם, ודה״ הווילנד 108 , המטוס הבריטי הרא- שון שעבר את מחסום הקול ב- צלילה (ושלא הצליח לצאת מצל י - לה זו בשלום, לרוע המזל). בשנת 1950 נערך מפגן רטרוס- פקטיבי, שנועד להציג את עברו המפואר של הר.א.פ., במשולב עם מטוסי העתיד. מישהו הגה את הרעיון המשעשע, ששני מטוסי ״ ה ח י צ י ם השח ו ר י ם ״ של חי ל ה א ו י ר הבריטי בתרגילי א ו י ר ו ב ט י ק ה במהו פ ך . מ ט ו ס י ה ה נ ט ר השח ו ר י ם של הצ ו ות צולמו ב ה ו פ ע ה בפרנבורו, בשנת 1960 , ב א מ צ ע ו ת מ צ ל מ ה א ו ט ו מ ט י ת ב מ ט ו ס עוקב. 143־ בטאון חיל האויר דצמבר 1969 מס' 80 • M i I י.-' " J^S• • ׳ >M " יי־ _ ׳ J?" ׳׳',׳, יי* י י: •". - •;. '.־. ,-V HH HHH1 י / iv ״V-'t,1,;5 י wM1 י "י י *יי 3׳ א ף כי איננו מ ט ו ס א י ד י א ל י ל א ו י ר ו ב ט י ק ה , רב כושר ה ת י מ ר ו ן של הבקנ י ר בגובה נמוך. צוות בן ח מ ישה מ ט ו ס י בקניר, של חי ל הים הבריטי , הופיע במיפגן פרנבורו בשנה שעברה. אימון מסוג כליול יפגינו תרגילי טיסה על־פי בקשות הקהל שהו- עברו אליהם באלחוט. כן נערכה אותת שנה תחרות־מהירות בין מטוסי וומפייר, מטאור ופפיטפייד: הוטסו מטוסים עתיקים מסוג פופווית פאפ ואוורו 504 , שהוח- זקו כבר אז בגדר גרוטאות, ומב- נה של מטוסי מופקיטו המחיש לעיני הקהל כיצד בוצעה הפשי- טה המהוללת על כלא אמיין. הקהל, ששמע רבות על אודות ה״בום״ העלקולי, נהר לפרנבורו בהמוניו להיווכח בכך מקרוב. ממארגני המופעים נדרשו דייקנות גוברת והולכת, וכן אמצעי בטי- חות משוכללים יותר, מפאת מהי- רותם המסחררת של המטוסים החדישים. האיטלקים על חילות ד,אויר שהחלו במפ- גני אוירובטיקה עוד ב״ימי־קדם״, נמנה חיל האד ר האיטלקי. האי־ א ח ד מ ת ו ך צ ו ותים א ו י ר ו ב ט י ים א ח ד י ם ש ה ו ק מ ו על ידי חי ל ה א ו י ר ה ה ו ל נ ד י מ א ז מ ל ח מ ת הע ו לם השנ י ה ה י ה ״ ו ו י ס ק י . אר ב ע ״ ב מ ט ו ס י ל ו ק ה י ד טי־ 33 . ה צ י ל ום ה ו א משנת 192.3 ה צ ו ות ה א ו י ר ו ב ט י של ח י ל ה א ו י ר הצרפתי ה ט י ס בעבר מ ט ו ס י מ י ס ט ר , שכ נ פ יהם נצבעו בצבעי הדגל ה ל א ו מ י של צרפת. טלקים החלו עוד בשנת 1930 ; c . r . 20 להטיס מטוסי פיאט ב־ 1932 נערך מפגן בהשתתפות מטוסי בראדה־כא־ 19 . ב־ 1934 טסו ובשנים 1936 , c . r . 30 מטוסי מטוס . c . r . 32 עד 1939 — מטוסי זה היה אהוד ביותר הן על הטיי- סים והן על הקהל. אחרי המלחמה, בין 1950 ל־ 1960 , יוצגה איטליה במפגנים אויריים שונים מחוץ לתחומיה על־ ידי צוותי אוירובטיקה שנבחרו מדי שנה מתוך הטייסות הקרביות השונות. בשנת 1956 הגיע חיל ד,אויר האיטלקי להערכה מחודשת לגבי צוותי האוירובטיקה, לאחר שנוכח לדעת מה ר בה השפעתם של מפגנים אויריים על דעת הקהל. באותה שנה הוחלט שמדי שנה ייבחר צוות־ייצוג אשר יש- תתף בכל מפגני הטיסה. מאז הו- פיעו צוותים אלה בארצות רבות: באנגליה, גרמניה, צרפת, ספרד, בלגיה, הולנד וארה״ב, כשהם מצויירים במטוסים שונים, בעיקר בומפייר ופייבד. משנת 1961 ואילך הקפידו הצוותים האיטל- קיים להופיע במטוסים מתוצרת ארצם, כדי להפגין את הישגי התעשייה האיטלקית. מאותה שנה הם מופיעים בתשעת מטוסי פיאט . ג׳י־ 91 הצרפתים חיל האויר הצרפתי הקים ב- שנת 1954 את צוות האוירובטיקה הרשמי הראשון שלו, הנקרא ,"La Patrouille de France" א י ט ל ק י י ם ב ה ו פ ע ה GR. 3 2 מ ט ו ס י . ב ס א ן פאולו, ברזיל, בשנת 1937 1 *׳״ל 4•,״ 144־ בטאון חיל האויר דצמבר 1969 מס' 80 והמהווה צאצא ישיר ליחידה דומה שהיתה קיימת בתקופה שבין שתי מלחמות העולם. בשלוש השנים הראשונות לקיומו, נהג הצוות לטוס בארבעה מטוסי אורנן מתו- צרת דאהו, שתיו ידועים בבי- צועי האוירובטיקה הגמישים שלהם, בשנת 1957 נבחר מטוס יפטר־ 4 א כמטוס הייצוג, והוא », ד שמר על עמדה מכובדת זו עד שנת 1963 . הצוות גדל במשך הזמן: לעומת ארבעה מטוסים ב־ 1954 , היו בו שבעה ב־ 1957 , תש- עה ב־ 1959 , ושנים־עשר בשנים 62 . לאחר מכן חזר המספר —61 והצטמצם: ב־ 1962 הוקטן המס- פר לתשעה, וב־ 1963 לשבעה. ב- שנת 1964 הוחלט ששישה מטוסי פוטז מגיסטר יהוו את צוות הייצוג הנבחר של חיל־האויר הצרפתי, ועד היום טרם הוחלפו. צוות הסילון הראשון בכל שנות מלחמת העולם ה- שנייה לא נערכו, כמובן, מפגני טיסה עבור הציבור הרחב. בשנת 1947 , לאחר סיום המלחמה, הוקם צוות אוירובטיקה של שלושה מטוסי וומפייר, על־ידי חיל־האויר המלכותי הבריטי. מטוס זה לא הוחלף עד 1950 , אולם מספר המטו- סים הוגדל בהדרגה לשבעה. בעקבות הוומפיירים באו המטאו־ ריפ, שהיו מטוסי הייצוג בשנים 1954 . בשנת 1955 הוקם —1953 צוות אוירובטי בן ארבעה מטוסי האנטר, שכינו את עצמם בשם המסתורי ״האבירים השחורים״, למרות שהמטוסים היו צבועים ב- צבעי הסוואה רגילים. בשנת 1956 יוצג חיל האויר המלכותי על־ידי ארבעה האנטריפ אחרים. במפגן פרנבורו בשנת 1957 הו- פיע צוות בן תשעה מטוסים, שכו- נו ״החיצים השחורים״. לראשו- נה מאז ימי המטוסים הדו־כנפיים נראו שוב תשעה מטוסים מבצ- עים לולאה וגלגול בעודם טסים במבנה. ב־ 1958 נראה לראשונה מבנה המתפצל בסיום לולאה, תוך פליטת עשן ושבירה לכיוונים שו- נים — תרגיל שאותו אימצו לעצ- מם הצוותים האוירובטיים היש- ראליים באהדה ניכרת. הופעתם המרשימה ביותר של ״החיצים השחורים״ היתד, בפרנבורו, ב־ 1958 , כאשר עשרים ושניים(!) מטוסי האנטר ביצעו יחדיו לו- לאה, כשהם נמצאים במרחק של מטר וחצי זה מזה! במפגן פרג־ בורו של 1961 הופיע צוות ״היהלום הכחול״, שהמשיך את מסורת ״החיצים השחורים״, והטיס שישה־עשר האנטריט צבועים ב־ הצוות ה א י ט ל ק י בשנים 1957/59 ה י ה ה״שד ים ה א ד ו מ י ם ״ , שט ס ב- מ ט ו ס י פ* 84 פ ת נ ד ר ס ט ר י ק צבועים ירוק, לבן ואדום, צבעי הדגל ה א י ט ל ק י . ״ניצי ה ז ה ב ״ ה ק נ ד י י ם מ פ ו ר ס מ י ם ב מ ט ו ס י ה ״ ס י י ב ר ״ הזהובים־ נוצצים שלהם. כחול, במבנה צמוד ביותר. בשנה זו נערכה הופעת הבכורה של תשעה מטוסי לייטנינג, שהפגינו גילגולים אופקיים ואנכיים. בשנה ,המלאכים הכחולים״ של חיל הים האמריקני על רקע מצבת החירות בניו־יורק. מטוסי פ 11 פ טייגר. 145־ בטאון חיל האויר דצמבר 1969 מס' 80 ציורי ומדהים ככל האפשר : ״ניצי הזהב״ (פייברים זהובים), ,המלא- כים הכחולים׳ או ״ציפורי הרעם״ במטוסי פ־ 100 • גם ארצות אחרות מטפחות צוותים אוירובטיים משלהן, אך אצלן אין התופעה מגיעה לממדים של פולחן, כפי שתדבר נהוג בבריטניה. הרוסים •הקימו צוות של מטוסי מיג ז 1 ולהולנדים יש צוות של ארבעה מטוסי טי־ 33 . ולישראל — צוותי הפוגה מגיסטר הנבחרים מדי פעם מבין מדריכי בית־הספר לטיסה, אינם נשלחים עדיין להפגין את יכולתם וביצועיהם בחו״ל, ולפי שעד, הם מרנינים את ליבות תו- שבי ישראל בלבד. אולם מי יו- דע — אולי עוד יישלחו גם הם למפגנים בינלאומיים י צוות בריטי נ ו ס ף : ״ ה ש ק נ א י ם הירח — כמקור אנרגיה הי רח יוכל להפ וך ל מ ק ו ר כ ח א ם יורכבו עליו מערכות תא י ־שמש ענקיות, לדברי מד ע ן ב א ו נ י ב ר ס י ט ה של מנ־ צ׳סטר, בבריטניה. האנרג יה ה ח ש מ ל י ת תועבר לכדור ה - ארץ ב אמצ ע ות קרן לאיזר. ה מ ד ע ן משער שאור השמש הנופל על מכתש בגודלו של ט י כ ו — ק ו ט ר 87 ק ״ מ — יוכל ל ה פ י ק מ־ 10,000 עד 100,000 מג ו ואט כוח. לשם השו ו א ה , ס כ ר גדול מיצר כ- סס! מג ו ואט. ה א ד ו מ י ם ״ , ב מ ט ו ס י ה ד ר כ ה ג׳ט 85 מפגנים בשנה א ח ת . . . בשנת 1964 הוקם צוות נוסף, חמישה מטוסי נאט, שנצבעו ב- צהוב ונקראו בשם ״־ברנשים הצהובים״. אולם צוות זה לא הח- זיק מעמד יותר משנה אחת, וב־ 1965 נצבעו המטוסים באדום ונק- ראו ״החיצים האדומים״. צוות זה, שהוגדל לתשעה מטוסים, שיפר את ביצועיו והופיע בשמונים וחמי- שה מפגינים ברחבי תבל תוך שנה אחת ( 1966 ). גם בשנת 1967 היו ״החיצים האדומים״ צוות היוקרה הבריטי העיקרי, •והופיעו בשבעה מטוסי נאט בארצות רבות. גם ארצות־הברית וקנדה הקימו צוו- תים והשתדלו להמציא להם שם ״ציפורי ה ר ע ם ״ של ח י ל האו יר ה א מ ר י ק נ י , מ ט ו ס י פ־ 100 סופר סייבר צבועים ב פ ס ים ובכוכבים בצבעי אדום, לבן וכחול. צילום . משנת 1967 שלאחר מכן הם נצבעו בשחור ונקראו ״הנמרים״. במשך כל השנה הם הופיעו במפגנים שו- נים, יחד עם ״היהלומים הכחו- לים״. בשנת 1963 הוקם צוות נוסף של מטוסי לייטנינג, אשר נקרא ״ציפור האש״. באותה שנד, הקים בית־הספר לטיסה של ה- ר-א-פ. צוות שנקרא ״השקנאים האדומים״, אשר הטיס שישה מטוסי ג׳ט פרובופט. צוות זה ייצג את ד,ר.א.פ. במפגן של 1964 . ב־ 1967 הוא צומצם לאר- בעה מטוסים, שהפגינו ללא פלי- טת עשן. 146־ בטאון חיל האויר דצמבר 1969 מס' 80 בוקר אחד, לפני בשנתיים וחצי, המריא מטוס פרטי זעיר משדה־התעופה של פורטלאנד במדינת אורגון שב־ ארה״ב. בתוכו נמצאו בני הזוג אוין — אלווין ופיליס, ובתה של פיליס מנישואיה הראשונים, קארלה בת החמש־עשרה. שעות ספורות אחרי המראתו, התר סק המטוס על פסגת הר מושלגת, ונפל לתו ן סבך עצים ושיחים בסביבה נידחת. פצועים, קפואים ורעבים, המתינו תיד גסיסה איטית, ובעינויים קשים, אך לשווא. איש לא בא לחלצם. שבעה חדשים לאחר מותם נמצאו שרידי המטוס עם שתי גופות בתוכו. ביומן ובמכתבים רבים שנמצאו בין השברים רשמו האם והבת את הקורות אותן עד יום מותן. בין השאר הן בתבו בנימה של האשמה מרה: ״צוות הצלה! כלום אינכם גאים ז הביטו וראו במה ימים ציפינו לכם ללא מזון, רק השלג והתקווה החזיקו אותנו בחיים. מגיע לכם אות הצטיינות על היותכם צוות ההצלה הטוב ביותר במדינה!״ היומן העצוב מסתיים בתחינה הנואשת: ״אנא, מישהו, הזדרז״... היה זה אסון נוסף בסדרת אסונות תעופה בהם מעורבים טייסים פרטיים. אסונות אלה מעלים מדי פעם מחדש א ת השאלה א ם יכולים ״טייסים״ חובבים, חסרי ידע ונסיון בטיסה, ליטול על עצמם את האחריות לחיי הזולת. בשעת ,בוקר מוקדמת ביום שבת ה־ 11 במרס 1967 המריא מפורטלאנד מטוס פרטי זעיר ששמו ״ויקינג״ ושצבעיו אפור ולבן. פניו היו מועדות לסן־ פרנציסקו. במטוס נמצאו אלווין אוין בן ה־ 59 , גבר מוצק ושרירי ממוצא נורווגי, אשתו פילים בת ה־ 44 , אחות ממוצא שווייצרי, וב- תם היפהפיה קארלה. מטרת טיסתם היתד! כפולה : פילים ניסתה להש- פיע על אלווין להיפגש עם בנו בקליפורניה, כדי להכין צוואה, היות והיא סברה שגילו מצדיק זאת. פרט לכך שאפו בני הזוג להרחיק את קארלה הצעידה מ- ידיד נעוריה ריק בן ה־ 17 , אליו נקשרה על־אף התנגדותם. כה אצה להם הדרך, עד ש־ אזהרות החזאי אודות ענני שלג סמיכים בגבול אורגון וקליפור־ ניד, לא הרתיעו אותם מתכניו־ תיהם. בשעה 10.50 התקשר אלווין אוין למגדל הפיקוח של 147־ בטאון חיל האויר דצמבר 1969 מס' 80 . אל ו ו י ן א ו ץ , בן ה־ 59 > אשת ו פיליס בת ה־ 44 ו ב ת ה ק ר ל ה , ב ת ה־ 15 מדפורד, אורגון, והודיע שהוא נמצא במרחק שמונה קילומטרים מערבה מן המגדל, בגובה 9.500 רגל. הוא ביקש לדעת את ה- תחזית •לגבי הנתיב הנמצא דרו- מה משם. נאמר לו שענני סער כבדים נוצרים והולכים מעל ה- הרים שבגבול אורגון וקליפור־ ניה. אוין אישר את קבלת ה- הודעה והודיע שבדעתו לנסוק לגובה 11,500 רגל כדי לצאת מן העננים. היה זה השדר האחרון שנתקבל מן המטוס הקטן. הבן היה משוכנע שאביו נחת... אותה שעה המתין בנו בן ה־ 32 שד אוין בשדה סן־פרנציסקו. אלווין הצעיר, שעבד כטייס־משנה במטוס סילון של חברה מסחרית, סגר כי היטיב להכיר את אביו, וכאשר הודיעו לו ממרכז ה- בקרה שחלפה שעה מאז מועד הנחיתה הצפוי של המטוס הקטן, השיב מיד שאין כל סיבה לדאוג. הוא היה משוכנע שאביו נחת בשדה ביניים כלשהו, ללגים כוס קפה. על־אף זאת ביקש מרכו הבקרה מכל שדות התעופה ש- נמצאו בנתיב הטיסה המתוכנן, ידיעה כלשהי על המטוס. גם ד ב י זה ל א הוציא את אלווץ הצעיר משלוותו; כעבור שעה קלה הו- דיעו לו ממרכז החיפושים וה- הצלה בהמילטון, שהיות ושעת השקיעה מתקרבת, הם שולחים מטוס לסייר ב נתי ב שבי התכוון אביו לטוס. אותה שעה כבר היה המטוס הקטן מרוסק והרוס בתוך יער־עד מושלג וקפוא, ליד פסגת הר מרוחקת. קצה כנף אחת נמעך כתוצאה מפגיעה בצמרות העצים. עם הפגיעה הסתחרר המטוס ל- צדדיו וגלש אחורנית על מדרון ההר. אחד מלהבי הפרופלר הת- עקם מעט. התברר כי השלג ה- עמוק והרך, שלתוכו נפל המטוס, ריבך במידה רבה את חבטת הנפילה. שלושת הנוסעים נפ- צעו, אך נותרו בחיים. עוד באותו יום החלה אם המשפחה, פיליס, רושמת את קורותיהם : ״שבת, ה־ 11 במארס״, פותח יומנה, ״ א ל ו ו י ן — נחתך ב- סנטרו, שלושה חתכים במצחו, זרועו הימנית שבורה. יש לו כאבים .בחוליות עמוד השדרה. צלעותיו מעוכות בשני הצדדים. פ י ל י ס — הזיות במשך יום אחד. זרוע שמאל שבורה, יד ימין כואבת. פצעים ברגל שמאל. קרסול הרגל השמאלית פצוע וכנראה גם שבור. שתי כפות ה- רגליים קפאו. פצעים בסנטר ו- באף. ק א ר ל ה — פגיעות בגב מעל לכליות. קרסול ימין כואב. חתך בברך שמאל.״ לאחר מכן פירטה פיליס' את המצרכים שנמצאו ברשותם : מעט שוקולד, סוכריות חמוצות ושפע שלג... מכתבים לקרובים ולידידות הבת בימים שלאחר מכן הרבו בני המשפחה ל כתוב לקרוביהם. מ - מכתבים אילה ניתן .להבין כיצד נתרחש האסון. במכתב לאלווין הצעיר מסבירה פילים: היינו בגובה 11,500 רגל, בתוך ה- עננים, כשהמנוע נתכסה בקרח וקפא. כתוצאה מאיבוד השליטה במטוס התרפקנו על הר מושלג זה ב ק ר ב ת הר שאסטה, בשעה 12:15 בצהריים. הוסיפה קארלה במכתב אל אחת מחברותיה: כל המזון ש- היה ברשותנו היה שתי חפיסות סוכריות מנטה ושתי חפיסות שוקולד. יותר מאוחר, כשנעשינו מיואשים באמת, גילינו שלוש צנצנות קריש שאמא הכינה עבור סאלי, שלוש חפיסות גומי לעיסה, טבליות אחדות נגד כאב גרון, וטבליות ביסודול מעטות. למחרת, ביום ראשון, שינתה פיליס את סידורי פנים התא, במטרה להרחיב את המקום הצר בו נאלצו שלושתם להצטופף. שלג כ ב ד הוסיף לרדת, ובלילה ירדו מטרות עזים. ״מפעל המים 148־ בטאון חיל האויר דצמבר 1969 מס' 80 פועל כהלכה״, כתבה קארלה ל- חברתה, ״טעמם נפלא וכבר אספ- נו במות של גלון בערך״. ״מפעל המים״ היה יריעת פלסטיק ש־ אלווין פרש מסביב לכובע ה- שחייה של קארלה, במטרה ל־ אסוף לתוכו מי גשמים. כל השבת ויום ראשון המתין אלווין הצעיר לידיעה כלשהי, אך מרכז החיפושים לא העלה דבר. ביום שני בבוקר הוא נטל חופשה מחברת התעופה ״דלתא״ בה עבד, ויצא לפורטלאנד על־מנת להשתתף בחיפושים. במשך שבו- עיים סרקה יחידת מילואים של חיל־האויר את פסגות ההרים ה- מושלגות. בכל אחד ממטוסי ה- סיור הגדולים נמצאו שני טיי- סים, נווט ורופא מוצנח. אולם קשה היה להבחין מן המטוסים בעצמים על גבי הקרקע. בכל פעם שהיה המטוס מנמיך, היתה מתרוממת לעברו ענ נת שלג מסנוורת. יאושו של אוין ה- צעיר הלך וגבר, בראותו את קשיי החיפושים, שגרמו לכך שרק כשני אחוזים מן השטח נסרקו. גם עשרים וחמישה חברי ארגון טייסים אז- ,CA.P.־,1 רחיים חובבים, נחלצו לעזרה. אולם טייסים אלה לא יכלו לת- רום הרבה, מפאת נסיונם המועט. שמעו ״בום״ עלקולי, שעורר תיקוות־שווא ביום שני עשתה קארלה נסיון נואש להיחלץ מן המצב המייאש. גובה השלג הגיע למטר, הערפל היה סמיך, ואחרי תעייה בת שבע שעות היא מיהרה לחזור אל תוך שברי המטוס, לאחר ששתי נעליה אבדו בשלג. ביו- מנה כתבה קאר לה: חציתי את השלג שהגיע עד מתני, ואחר• שאבדו ל י שתי נעלי אמרתי לעצמי: לכל הרוחות, אם נגזר עלי למות, מוטב שאמות עם אבא ואמא... גם ביום שלישי הוסיף השלג לרדת, אולם שלושת האנשים ה- לכודים בין' הריסות המטוס שמעו קול אשר עורר בהם לפתע תקו ות: בשעה 11.15 הם הבחינו בבירור ב״בום״ עלקולי של מטוס, ונדמה היה להם שטייס המטוס יהיה מסוגל להבחין בהם. הם לא ידעו שזו היתד. טיסה של מטוס מחקר בגבהים רמים שמעל 70 אלף רגל, מהם לא ניתן כלל ל- הבחין בהם. ביום רביעי כלו הסוכריות וה- שוקולד שלהם, והם פתחו צנ - צנת קריש בה היו ארבע אונ- קיות של ריבת שזיפים. פילים הקציבה לכל אחד מהם כפית ליום. ביום חמישי ניסתה קארלה שוב לצאת להזעיק עזרה, אולם השלג עדיין היה עמוק מדי. מיד עם שובה קם אלווין ויצא לדרך. השמש החלה לזרוח, ו- מטוסים עברו ממעל. היה זה ה- יום הגאה הראשון מאז התרסק המטוס. בשעה 1.15 השמיע אלווין קריאות לעזרה לעבר ה- עמק. פילים הכינה באותו זמן רצועות משמיכת צמר, לעטיפת רגליה של קארלה. נעליה ה- גדולות של האם התאימו עתה לרגליה הנפוחות של הבת והיא יצאה לדרך. כעבור שעה וחצי היא החלה לשקוע בשלג הרך, שהגיע כמעט עד צווארה, והחל לקפוא סביבה. היא נתקפה ב- בהלה וכשהצליחה לבסוף להי- חלץ, הזדרזה לחזור אל המטוס, שהיה מקום המבטחים היחיד. האב קם ויצא בכיוון הנגדי. פצוע וכושל מחולשה עשת את דרכו על רכס ההר המכוסה בשלג עמוק, עד שנעלם מעיני אשתו ובתו. היתד. זו הפעם האחרונה בד, ראו אותו. צנצנת הריבה האחרונה למחרת, ביום שישי, יצאה קארלה לעבר פלג המים הקטן שנמצא בקרבת מקום. היא שמ- עה קריאות, ואף השיבה בקרי- אות חוזרות, אולם איש לא הו- פיע. מאוחר יותר סבורות היו שהן שומעות משק להבי מסוק, אך הקול נדם. בשבת וביום ראשון (היום השמיני לאחר ההת- רסקות) שרר קור מקפיא. ביום התשיעי לשהותן על ההר, נותרה בידן רק עוד צנצנת ריבה אחת. ביום שלישי, ה־ 21 במרס, הת- חוור לפ־ליס לפתע שיתכן ושלא ימצאון בעודן בחיים• היא כתבה ביומנה: ״אין ביכולתנו לצאת — השלג עמלק מדי... נחכה עד שישיג אותנו הנמק, הקור או הרעב...״ באותו יום הלכו־כשלו השתיים יחדיו לעבר הנחל, בכוחותיהן ה- אחרונים. הן חזרו קפואות ור- טובות, באפיסת כוחות מוחלטת, 149־ בטאון חיל האויר דצמבר 1969 מס' 80 והחלו לערוך רשימות של הדב- רים בהם רצו יותר מ כ ל : אמבט, מיטה חמה, מנוחה, שינה... ביום רביעי נותרה :להן מנת ריבה אחת בלבד. מי הגשם ב־ כובעה של קארלה אזלו, והשלג המונח מסב י ב נראה להן מלוכלך מדי. הצימאון החל להציק. ב - יום חמישי בלילה עלה בידן ל - אסוף שוב מי גשמים. למטוס, שהיה נקוב ככברה, חדרו מים והשתיים ניסו לסתום את ה- חריצים בעזרת המפות שנמצאו .במטוס. מצב רגליהן הורע, ובהו־ מתיהן הלכו והכחילו. היה זה שבוע מיום לכתו של האב, ו־ קיבתה של פילים נתקפה בעווי- תות מכאיבות. כדי להקל על סבלן, החלו האם והבת לשחק בקלפים ולרקום תוכניות חדשות לחייהן, לאחר שיינצלו. הן שו- חחו על ידידה של קארלה, ריק, שממנו הורחקה, וכן על חיות הסיפוחים שלה — סוס ושני כ ל - בים ; הדאגה להם והרהורים על מזון הקשו עליה להירדם. הן ערכו רשימות ארוכות של תב - שילים אותם היו אוכלות אילו היו בבית. ביום שישי (היום ה־ 14 לשהותן במקום ההתרסקות) זרחה השמש והשמים התבהרו. מצב רגליהן השתפר מאוד, אך מצב רוחה של פיליס יגרם לה לערוך חישובים קוד- רים. היא ניסתה לשער מי יירש את חפצי הערך שלה כאשר תמות. ב־ 25 במרס היא ציינה ביומנה שעננים בגובה רב נראו בשמים, ובי מטוסים יכלו ב נקל לטוס מתחתם. אולם לא נראה שום מטוס. הבן המשיך בחיפושיו העקשניים באותה עת הלכו החיפושים אחריהן ונחלשו • רק אלווין אוין הצעיר המשיך בחיפושיו העק- שניים במטוס קל, שאותו שכר למטרה זו. חיפושיו לא הביאו תועלת, אולם באחת הטיסות הצליח להבין כיצד התרסק מטוסו של אביו. יוחד מאוחר ס י פ ר : ״כאשר חיפשתי אחריו, כמעט וקרה לי אותו דבר. טסתי לאורך ערוץ הנהר קלמט, כאשר מזג האויר הלך והורע. פניתי לאחור וטסתי לאורך הכביש הראשי, בדרכי חזרה. סופת שלג החלה להקיף אותי ל פתע מכל עבר. החילותי לנסוק, ובגובה 10,500 רגל יצאתי מן הסופה, אם־כי מסביבי נערמו ענני קומולוס ל- גבהים רמים. לא רציתי להילכד על־ידי העננים, ולכן החילותי טס בצידם צפונה, לעבר אורגון. ואז, בטוסי דרך פירצה תכולה ונר- חבת בין העננים, איבדתי לפתע הכל. השמים, האופק, הכל נעלם לפתע״. המטוס הקטן לא היה מצוייד במכשירים לטיסה עיוורת, ואפילו מכשיר כדור־ומחט נעדר ממנו. ה ו ד ע ה לצוות ה ה צ ל ה , שנרשמה על ניר מ כ ת ב ים מ ע ו ט ר בציור שני גוזלי י נשו פ י ם : ״ צ ו ות ה צ ל ה — כ ל ום א י נ כ ם גאים ז ה ב י ט ו וראו כ מ ה י מ י ם ציפינו ל כם — ל ל א מזון, ר ק השלג ו ה ת ק ו ו ה ה ח ז י ק ו אותנ ו ב ח י י ם ב י מ י ם ה מ ס ו מ נ י ם בעיגולים.״ מ ת ח ת לשורות א ל ו א י ל ת ת ה א ם ו ב ת ה ל ו ח שנה, שבו ס ו מ נ ו 20 י מ י ם בחודש מ ר ס , 30 יום בחודש אפריל ו־ 9 י מ י ם (ראה צי ל ום משמ א ל ) בחו דש מ א י . ה ה ע ר ה ה א ח ר ו נ ה א ו מ ר ת : ״כפי ה נ ר א ה חיינו ז מ ן רב י ותר מ ש מ ר א ה ה ל ו ח אך היינו ח לשו ת מכ ד י ל ס מ ן א ת ה י מ י ם ״ . ה ע ר ה נ ו ס פת בשולי ה ד ף : ״ עם תו כ נ ית ט י ס ה , שד ות תעופה, עזרי ניווט ובסיסי־אויר סביב־סביב לנו, כיצד ל א ראינו אף מ ט ו ס ! ״ ולבסוף, ל י ד ה י ו ם ח־ 30 בחודש אפריל, בכתב י ד ה של ק ר ל ה , רשו ם : ״ ז ה ה י ה צריך ל ה י ו ת י ום ה ו ל ד ת י ה־ 16 ...״ fiRt--1it ?y oLuo oPkr oya? 0r / oP kept It*> (Mlfee ׳ fne. OKierf clays. tth]l?c h I ///W• ! s m T V . T f r t i e D c i j k r r ) m the. - .. .. | T / 0 1 « ׳UQl) o&cI\f Qf 1 89 י 4 4 18S 4 187 + 4 203 202 4 201 4 200 199 4 1^8 197 4 95 י 196 211 21 o 4 209 4 4 206 4 4 207 206 4 205 204 2ZO 4 219 4 217 216 4 215 4 214 213 4 212 4 231 4 230 229 4 226 227 4 226 225 4 224 223 4 222 4 221 *1 23? 7 ן* 238 ־57 23<$ *1 235 4I 234 *1 24S 4 245 4 244 243 4 242 4 241 240 4 25+ 4 4 253 252 4 251 250 4 249 4 246 247 2SZ 4 261 260 4 259 258 + 257 4 256 255 2SS 4 •244 4 263 158־ בטאון חיל האויר דצמבר 1969 מס' 80 מ א ו ז ן : מטוס קרב־הפצצה אמריקני, מתו- צרת מפעלי ריפבליק, סימנו פ־ 105 ׳ 7) מפעל מטו- סים בבריטניה ( 2 מלים) 14 ) מראשוני המטוסים של חיל האדר, ה״פרימוס״ המפורסם 19 ) איבד את תק- וותו 20 ) צורת כנף אופיינית, ששמה גזור מאות יוונית 22 ) מפציץ סילוני בריטי, נמנה על כוח מפ- ציצי הווי 23 ) דממה 25 ) אי בפתחת מפרץ אילת, •שכבד עמד במרכזן של שתי מלחמות 26 ) שלב 28 ) מלך אנגליה במלחמת העולם השניה 30 ) בושם 31 ) מטוס יירוט של חיל האדר הישראלי 33 ) בסים הדרכה 34 ) בוא למטה! 35 ) בהמת משא ידועה בעקשנותה 37 ) סיפון החדר 38 ) מטוס קרב אמרי- ( קני בשדות מדינות ר ב ות בעולם, ביניהן ירדן 41 ( גז בלתי דליק, משמש למילוי ספינות אויר 43 מפעל אמריקני ליצור הליקופטרים, ממנו רכשה ישראל את ראשוני ההליקופטרים שלה 45 ) תותח אדרי המורכב בסופרמיסטר, מ ו ט ו ר ובמירז׳ 46 ) עץ ים־תיכוני 47 ) בורא עולם 48 ) אות הניצחון 50 ) מונח לפני גלגלי המטוס על הקרקע 51 ) יצור החי במים 53 ) נמעך ( 55 ) נמל התעופה של ישראל 57 ) צמרת העץ 58 יחידה בחילות ה אד ר 60 ) מבושל למחצה 62 ) המ- פורסם במטוסי הקרב הסובייטיים 64 ) עומד בראש רשות שמורות הטבע 65 ) צדע 67 ) מנוע סילוני צרפתי, מורכב בווטור ובמירז׳ 68 ) טיל בליסטי של אדה״ב 70 ) לוחית בכנף המטוס המוסיפה לו עילוי 71 ) פגז שלא התפוצץ 73 ) זמרה 75 ) מום דד) מצ- ביא בריטי ידוע, שהביס את צי נפוליון בטרפלגד 79 ) חוד 81 ) יצוד מים פרימיטיבי 83 ) הזהב השחור 85 ) דגל 87 ) עיר בירדן, אשד מחנות המחבלים שבסביבתה ״זיכו״ כבר מספר פעמים לביקור מטוסי חיל האדר 88 ) מפציץ טקטי אמריקני ממלחמת 90 ) העוף ד,מגונדר העולם השניה, סימנו בי־ 26 ( ביותר 91 ) תעופה 92 ) אצטבא 94 ) כוח ימי 95 מצבת 97 ) דוגית אסקימוסית 98 ) פגיעה מדוייקת 99 ) מיהר 100 ) תינוק 102 ) טיל ימי סובייטי, בשי- ( רות היל־הים המצרי 103 ) קיבוץ בגליל העליון 105 תותח אדרי, מורכב במטוס היירוט הבריטי לייטנינג 106 ) טבעת הסוגרת על הבורג 107 ) ידיעה בלעדית ( בעיתון 108 ) זעיר 110 ) נשק חם לטווח קצר 112 ספן ומגלה עולם בריטי, תגליותיו באיזוד היבשת החמישית 113 ) מטוס אמפיבי ששירת את חיל ( האד ר הישראלי בימיו הראשונים ( 2 מילים) 114 מצביא במלחמת העולם 116 ) מפעל טילים אמריקני המייצר גם את ההוק 119 ) מילל בלילות 121 ) טייס חלל אמריקני שפנה לעסוק בפוליטיקה 122 ) מטבע יפני 123 ) רעש על קולי 125 ) מטוס קרב אמריקני C131 לנושאות מטוסים 127 ) כינויו של הספיטפייד שדה תעופה מצדי שהותקף במלחמת ששת הימים 133 ) מטוס ק ר ב סילוני קל׳ מתוצרת בריטניה, בשי- רות פינלנד והודו 134 ) פרגול 136 ) דמש 138 ) אל המלחמה 140 ) מתנוסס בראש התורן 142 ) קולו של ( קרחו הגדול 144 ) משב אויר 146 ) חודש עברי 148 כוונת הפצצה אמריקנית שהיתה בשימוש במלחמת העולם השניה 151 ) מטוס נוסעים סילוני מתוצרת צרפת 153 ) קובע 155 ) כלי מיתרים 156 ) מילת בדירה 158 ) עיר חוף בלבנון 160 ) בעל חי משוריין 162 ) מפקד חיל האדר האמריקני במלחמת העולם השניה 164 ) בגן בתזמורת 165 ) מפקד ״קורפוס אפ- ריקה״ הגרמני במלחמת העולם השניה 167 ) מטבע ( כסף 168 ) כור 170 ) קול חוזר 172 ) משסע 173 נהר בקוריאה שהיווה קוו תיחום למטוסי ארה״ב במלחמת קוריאה 174 ) מפעל אמריקני לייצור הלי- קופטרים 176 ) מטוס קרב בריטי, מצוי בידי ח״א הירדני 127 ) מחלה מדבקת 178 ) אחד משנים־עשר השבטים 179 ) מגש 180 ) דרגה בצה״ל 181 ) איזור 182 ) בתוכי 184 ) קרם 186 ) מלת זרוז 187 ) מנוע סילון מתוצרת בריטניה 188 ) עוף שאכלו אבותינו ( במדבר 190 ) מטוס קישור קל מתוצרת ציכיד, 193 ( קוטר של צינור 195 ) אלוהים 197 ) שתיל דך 199 מיצר המפריד בין אסיה לאמריקה 201 ) משקה מש- כר 202 ) מכשיר לסימון מסלול הנחיתה באין מער- כ ת השמלית 204 ) אחד מארבעת המינים 206 ) אשתי ( הפכה לנציב מלח 208 ) לא טהור 209 ) התעייף 210 תפקיד חקלאי שממלאים מטוסים קלים 212 ) כלי נשק קד 213 ) מיל אנסי טנקי מתוצרת בריה״מ ( 215 ) עם 216 ) וו קטן 218 ) זז 220 ) משקל נקי 221 התאים האפורים בראשנו 223 ) כוח 225 ) מסלק אנ- ( שים מנחלתם 227 ) נוידה מקשת 229 ) ילדה 231 מדף 232 ) קידומת שם הולנדית 233 ) קטוע יד 235 ) שרץ מרבה רגליים 236 ) אימפורט 238 ) טיל ( שיוט אמריקני מתוצרת מפעלי מרטין 240 מתכנן מטוסים רוסי 243 ) לשון נופל על לשון 245 ) תנור 246 ) שקט 247 ) רטיבות 249 ) מטוס קרב לילי מתוצרת דוגלס, שירת במלחמת העולם השניה 250 ) נהרה 252 ) טיל יכדאויר אמריקני 254 ) תנובת ( העץ 255 ) בא לאדר העולם 257 ) לא כבד 258 מטוס יירוט אלדאות בריטי מתוצרת מפעלי גלוסטר 260 ) ירח מלאכותי 262 ) ראש המטה הכללי של צה״ל 263 ) ראשון טייסי החלל 264 ) מפקד חיל האדר הישראלי במבצע סיני 265 ) מטוס יירוט אמ- ריקני לנושאות מטוסים, מתוצרת מפעלי צינס־ווט. מ א ו ג ך : 1) מטוס קרב אמריקני ממלחמת 2) מטוס תובלה יוהצ־ העולם השניה, סימנו פי־ 47 נחה צרפתי 3) חרד 4) עני 5) אבר בגופנו 6) בחל קטן ׳ 7) הטיית זרם חשמלי לאדמה 8) קשר בין שני מנויי טלפון 9) גובה 10 ) . . . . התעופה, תערוכה הנערכת אחת לשנתיים בצרפת 11 ) שמחי- ( רו רב 12 ) קיבוץ בצפון הארץ 13 ) שחצן 15 יחידת הספק 16 ) מטוס הקרב האמריקני העיקרי במלחמת קוריאה 17 ) משקל האריזה 18 ) נושאת ( מטוסים אמריקנית בצי הששי 21 ) פדי גינה 24 שיח דוקרני 27 ) מטוס יירוט צרפתי נסיוני, מונע סילון ורקטה 29 ) מפקד ה״לופטוואפה״ הגרמני ב- מלחמת העולם השניה 31 ) ראשון -מטוסי הסילון ( של חיל האויר הישראלי 32 ) קשר 35 ) מאזניים 36 אחד מתווי הנגינה 38 ) זעזוע 39 ) בוס עם ידית ( 40 ) אלוף גייסות השריון במלחמת ששת הימים 42 ( מכשיר מדידה 44 ) שהיה באויר במקום אחד 47 מפציץ קרב צרפתי, בשירות חילות ה א ד ר של יש- ראל •והודו 49 ) יעיז 52 ) אף 54 ) בונה ספינות אויר גרמני מפורסם 56 ) מפלצת ים 57 ) אגל 59 ) מטוס יירוט אמריקני לנושאות מטוסים, ללא משטחי זנב אופקיים 61 )) מפקד גייסות השריון 63 ) מבצע ש- קדם למבצע קדש, בו סיידו מספד חיילי צה״ל את חצי •האי סיני 66 ) כספים 69 ) הוכשר כדרך וכוסה באספלט 72 ) מפעל מטוסים אמריקני, ייצר את מטוס הים מדלין 74 ) משמיד צוללות ומטוס סיור ימי אמריקני מתוצרת ״לוקהיד״ 76 ) מטוס הקרב הגרמני העיקרי במלחמת העולם השניה ותקופת־ ( מה בשירות ישראל 78 ) יחידת הספק חשמלית 79 כלי מאור 80 ) אריג 82 ) טיל קרקע־אויר אמריקני ( בשירות ישראל 84 ) מתכוון למטרתו ללא טייס 86 (88 טייס ניסוי אמריקני בכיר, הטיס את האקס־ 15 מטוס ק ר ב בשירות ישראל 89 ) מפינת מערכה ברי- טית שטובעה ע״י מטוסים יפניים בדרכה לסינג- פור במלחמת העולם השניה 93 ) טיל אדר־אויד אמריקני בו חמושים מטוסי הדלתא דגר ודלתא דרט 159־ בטאון חיל האויר דצמבר 1969 מס' 80 ( 94 ) סלע רם 96 ) מטיס יירוט שבדי מעולה 98 שמה הקודם של התעשיה הא ויד י ת 99 ) כסף שיש להחזירו 101 ) קריקטוריסט ישראלי 104 ) קול חוזר 105 ) מטוס סיוד ימי אמריקני שפותח •ממטוס הנוס* עים אלקטרה 106 ) לא בנמצא 109 ) שליט הקוזקים 111 ) מורא 113 ) צוד 115 ) ראשון מטוסי הנוסעים הסילוניים בשימוש מסחרי 117 ) אנדרטה 118 ) מטוס קל מתוצרת קנדה 120 ) פלא 123 ) יצרן הליקופ- טרים אמריקני שייצר גם את ראשון המטוסים העל־ קוליים בעולם 124 ) פריגטה ישראלית שנמכרה ל־ ציילון 126 ) מילת תנאי 128 ) פרוסה 129 ) מטוס ( אימון עלקולי אמריקני מתוצרת נורתרופ 130 תבואה 131 ) מילת איסור 132 ) מטוס קרב אנגלי מתקופת ״הקרב על בריטניה״ 134 ) משחק המלכים ( 135 ) מטוס תקיפה צרפתי קל מתוצרת בדגה 137 מטוס תובלה רב־שימושי מתוצרת ישראל 138 ) מזון שאכלו אבותינו במדבר 139 ) מטוס יירוט אל־ראות 141 ) רשף אמריקני מתוצרת נורתרופ, סימנו פ־ 89 143 ) הרבה 145 ) אות באלף בית 147 ) כלי נשיפה ( מעץ 149 ) אביון 150 ) מעמסה 152 ) בדחן 153 ( מטוס אימון בסיסי אנגלי מתוצרת פדסיבל 154 משקלו מועט 156 ) מטוס בריטי ששימש בישראל לאימון נווטים, מתוצרת אבדו 157 ) מטוס נוסעיט טורבו־פרופ שהיה בשירות אל־על 158 ) לא אכלו 161 ) מלחין ידוע 162 ) צוהר 163 ) נשיא צרפת ( שהטיל אמברגו על משלוחי מירז׳ים לישראל 164 מעד 166 ) מחול וינאי 167 ) עב בשר 169 ) בתוכה 171 ) מחבר ״רובינזון קרוזו" 174 ) חגיגה המונית ( בדרום אמריקה 175 ) טיל הירח האמריקני 180 ״הענק הצהוב״ 181 ) מדרגה 183 ) מטוס ירוט אמ- ריקני לנושאות מטוסים מתוצרת דגלס 185 ) משונה ( 189 ) מטוס אמריקני משוכלל בשירות ישראל 191 כת מפציצי האטום הבריטי 192 ) קידומת שם ה ר ( לנדית 193 ) פקודה 194 ) מטוס תקיפה שבדי 196 מפציץ אמריקני דו מנועי ממלחמת העולם השניה 198 ) דיו שחורה 200 ) סידרת החלליות המאוישות ( השניה של ארה״ב 202 ) מטר 203 ) קליבר 205 סוס צעיר 207 ) לא טהור 211 ) מטוס קרב־הפצצה (214 אמריקני מתוצרת :ודת־אמדיקן, סימנו פ־ 100 גישושית סובייטית 216 ) חרב 217 ) רוגע 219 ) מדי- נה סקנדינבית, מייצרת מטוסים 221 ) ״סוס הפרא״ האמריקני, מטוס קרב מצויין ממלחמת העולם ה- שניה ובשירות ישראל 222 ) גיל 224 ) נרתיק לחרב 226 ) הלל 228 ) שרוי בתענית 230 ) טיל בליסטי אמריקני 233 ) בור מים 234 ) צרה 237 ) שדה הת- עופה הבינלאומי של פריס 239 ) פעוטות 240 ) פקיד 241 ) סוג של אקדח 242 ) טיסת יחיד 244 ) זוהר ( 246 ) מטוס נוסעים דו מנועי בשירות ארקיע 248 מעגל 250 ) מבצע העבדת גייסות ואספקה בהיטס ( לנגב הנצור במלחמת השחרור 251 ) מדון 253 וואקום 254 ) תנובת העץ 256 ) מספיק 258 ) נחשול 259 ) דגל 261 ) תקלה במצנח 262 ) בסלנג, מעבר מהיר ונמוך של מטוס. פתרון תשבץ תעופתי מס׳ 1 ו ר ג נ י נ ד .ב ט י ו ה ג ו ל ב ו ר פו ל א ו י ר ז ר מ י נ ו ו ב י! ח ל מ נ ר ד י ד ש ו ב פ ר ע פ ג ל ת א P י י נ ו מ י ס IIIII1 II1נII II י ר כי ו ין ר ע ר מ פ י ר נ ה יל יד ו ס ק י 3ו ו ר ר ו יו ו י ו פו ו ר כי ר פו יד ו ק ר ס י ד ל , , י . . ם כי א ו כד נ r III י נ ל י צ מ | | | | | ג מ : 4 י ע , מ : | | | נ י ר A T י א ו ס ג נ ה ^ ע ו י V י A A A ק י נ K A A * A A ! י A A A A A A A נ ע ל a A ו י־ו י ג ל ו ם ט ר מ פ ו א פו ר רן ר יד ו ו ג ר פ r נ j ל מ III T ע ג י ד II פו ו ר כ ל / • ! ג מ י ק הי ג llllffi V פ ת ||||| כ ו ע ר ה- ל ־י ] 111 I י יין א ו ר פו ר 3 ר צ י » ו,וווויו!י י פ פז ל יז נ י ר צ 1; י ד י ר 111 נ ע * צ ^ ע ש י 71 .א ו ר ר m m ג ו .ב י נ ? | | | . ב י י ! ת i ip ח גל! T ה יד T פו ו iיk ו ל נ ח נ III נ ד מ ר י ל וד להיות או לא להיות ( (המשך מעמי 135 בלבד, פרט להשגתן של זריקות המודפיום. הן היו בכיס השרוול השמאלי של חליפת הטיסה ולא יכולתי להגיע אליהן. הנני ממ- ליץ שזריקות אלו יושמו, בת- חום הישגה של יד אחת. אחד המקומות המתאימים הוא הכיס הקדמי בחזיית המילוט. כן לא יכולתי להגיע בידי השמאלית אל חבל ההידוק של סירת ה- הצלה לאחר שש־חררתי את התפ- סים והינחתי למכלול ליפול ל- ימיני. תוך כדי טיסתי מהחוף חזרה אל ס פ ע ת ההצלה, חשבתי על הנחת חוסם עורקים על הגדם. יכולתי להשתמש במיתר הניילון שהיה קשור אל קת האקדח. לא- חר שיקול דחיתי את הרעיון, מכיוון שבמקרה הטוב ביותר היה המאמץ עולה בתוהו לאוד מה שהיה עלי לעשות במקרה כזה. לצורך ה כ נ ת ספר על ר אשי ת ה ת ע ו פ ה בארץ ישראל ו ה ק מ ת ח י ל האו י ר , דרושים צ י ל ומים של כל ה מ ט ו ס י ם אשר פעלו ב א ו ת ה ת ק ו פ ה ו ב מ י ו ח ד א ל ה שב רשימה ל ה ל ן : שורט סיון, ט י י ל ו ר ק ר פ ט מ ר ק אי, פוקר 18 , גייפסי מות, 13 ו־ 15 , זלין, ארובן, , מ י י ל ס הוק, מ י י ל ס פלקון, ר וו ד 8 ג׳מיני, ביבי, ט מ ק ו בקרו, צ׳ י פמנק, ווידג׳ן, ל ו ק ה י ד לודסטר, . ה ד ס ו ן , די ס י 5, בי ט י 13 ו ו ל יאנט, פיירצ׳ילד 24 מי שבידו ת צ ל ו מ י ם או פ ר ט ים על מ ט ו ס י ם א ל ה , מ ת ב קש ל ה ת קשר עם דני שלום, ת.ד. 88 , ללוד. 160־ בטאון חיל האויר דצמבר 1969 מס' 80 מודעה זו מיועדת רכל קוראי בכואון חיל האויר 1 ח ו ן ־ ה ה ו צ א ה ל * ו 1 ד (! 1 ז ע 1 ר ד ה הבב 3 « חג » צ >זו - " " " O ' l U K 8 M l a ' 0 ׳m: 9 t i l 3'0'rS 0•6*6i ימיט ׳ S U % יז״ר י י ״ י " i ' 1 - 1 לפי הסדר עם ההוצאה לאור של משרד הבטחון, מוצעים בזאת לקוראי בטאון חיל האויר שנים מהטובים בספרי ההוצאה, שבהם תמצא סיקור ממצה על התפתחות צה״ל מימיו הראשונים ועד ימינו. שני האלבומים הינם נכס לכל מי שבטחון ישראל וצה״ל קרובים ללבו. קוראי הבטאון יוכלו לרכוש את האלבומים במחירים הבאים: אלבום ח״ י לצה״ל (שהופיע ערב מלחמת ששת הימים). במחיר 8 ל״י במקום 20 ל״י אלבום צה׳׳ל, מלחמת ששת הימים. במחיר 14 ל״י במקום 24 ל״י הרוכש את שני האלבומים ביחד יקבלם במחיר 19 ל״י במקום 44 ל״י הצעתנו זו בתוקף עד 15.2.70 . את התמורה יש לשלוח בצרוף התלוש המופיע למטה והאלבומים ישלחו לך מיד. לכבוד משרד הבטחון ההוצאה לאור רח' 3׳ 29 ה ק ר י ה , תל-א 3ינ. רצ״ב סך עבור אלבומ/ים. • ח״י שנים לצה״ל — 8 ל״י. ם אלבום צה״ל, מלחמת ששת הימים — 14 ל״י. • אלבום ח״י לצה״ל ואלבום מלחמת ששת הימים — 19 ל״י. נא לשלוח לפי המען. שם משפחה שם פרטי הכתובת תאריך חתימה 161־ בטאון חיל האויר דצמבר 1969 מס' 80 IT מ P r C. b r n n .. n 1 11 I: r ; I : f־ ׳ - n ״ ; n ש « r ־ י r 1 • 1! <*> Z c xf I 1 1 ; rt ' -« » • » <- n I a O z o CO לוחות ״מודולקס״ נועדו לך המפקד וגם ל ן המנהל : באמצעותם תוכל לתכנן תוכנית עבודה ואימונים, מעק ב אחרי ביצוע פרויקטים, ב יקו רת שעות עבודה תפ ו קה, מלאי, לוח זמנים וכר ותוך כדי משח ק זה ת ק ב ל נתונים ס ט ט י ס ט י י ם נדרשים. לוח תכנית עבודה (אימונים) שנתית: הל וח משקף ת ח ז י ת אימונים שנית, של כל יחידה, בכל חודש ומעקב אחר י הביצוע. לרשותך ל וח או פ ק י או אנכי בגדלים שונים, מערכת קוביות צבעוניות, אותי ות, ס פ ר ות ס ימנ ים ועזרים רבים שונים, באמצעותם תוכל ל בטא כל נושא ב־ 3 ממדים. ftafcjftMf. סידור מי וחד ל ה ד ב ק ת מפ ות על ל ו ח ות מ ו - • ־ דולקק׳ על ג ב י ה ן נ י ת ן . • 31 •*׳־ * י" ( • * m F: ל מ ק ם קובי ות או ס י מ נ י ם מ ו ס כ מ י ם ל- י י ׳* 5 ציון הערבויות. לוח מעקב אחר ביצוע עבודות: הל וח משקף ת ח ז י ת של עבודה שתוכננה מראש, וכן העבודה שנעשתה ויתרת העבודה. ח £ ש ה > ? ש 1*P־ * 1 ז J N ארון ל ו ח ות מפקדה) עד נגררים סודי (למנהלה, 9 ל ו ח ו ת נגררים. כל האביזרים שלרשותך מאפשרים לך .(Layout) ל וחות בניה למודלים ו לפרו יקטים •PERT לתכנן בנית מודלים ולבטא ת פ ו ס ה של שטחים, וכן תכניות בטאון חיל האויר דצמבר 1969 מס' 80 בטאון חיל האויר דצמבר 1969 מס' 80 טייס החלל אדווין אולדרין מציב על קרקע הירח מכשיר למדידת ״רוח השמש״, במסגרת מבצע ״אפולו 11 ״. מימין נראית הנח- תת הירחית, ״נשר״• תמונה ואת צולמה בידי ניל ארמסטרונג. בטאון חיל האויר דצמבר 1969 מס' 80